וזה לא פשוט בכלל,
אם זה עושה לך טוב לא לשתף זה בסדר גמור!
לדוגמא ברגע שבן אדם מעריך את מה שיש לו,כבר לא אכפת לו מאחרים,
אם בן אדם מעריך שהוא חכם,אדם טוב,צנוע.
אז כבר לא אכפת לו מה אחרים חושבים,
שלא יהיה אכפת לבן אדם מה אחרים עושים/מדברים/חושבים
להתמקד בעצמך,איך אתה יכול להתקדם?
איך תתקדם במידות?
ביראת שמיים ? בהכל.
נכון שזה חשוב הערכה מאחרים,אבל בן אדם שמעריך את עצמו,לא אכפת לו מה אחרים חשובים כי הוא יודע שהוא שווה משהו.
שיש לבן אדם בטחון עצמי והערכה זה יכול להיות בסדר גמור גם עם התורה והמצוות,
אדם יכול להרגיש טוב עם עצמו ועדיין להישאר עניו זה לא סותר.
הירח מקבלת את הכח שלו מהשמש,
השמש יכולה להסתדר מעצמה יש לה עמוד שדרה,
ככה זה אדם שלא אכפת לו מה יחשבו עליו,יש לו עמוד שדרה,היא רק משפיע,וככה האדם יש לו כח ולא נעלב ממה שאחרים אומרים לו לכן יש מלא אנשים ששומעים חרפתם ולא עונים,כי לא אכפת להם מאחרים.
זה נסיון לא פשוט,אבל דעתי היא שיבוא יום ואתה לא תזכור אותם בכלל! הם יעלמו,וגם אם תראה אותם תגיד מה אני ומה הם.לא בקטע של זלזול בקטע של הערכה שאני התמדתי.
עכשיו זה טרי וקשה,אבל אחר כך,אתה תבין.
יש כל כך.הרבה דברים רעים שקורה לנו,שאחרי זה מבינים כמה זה היה לטובה,
בן אדם שטבע בים,יכול להצטער שאיבד את כל הרכוש שהיה לו,ואז אחרי כמה שנים הבין שטוב שהפסיד וטבע בים,כי האונייה הייתה.מתפוצצת והוא לא הייה בחיים עכשיו,
בעתיד תראה שיהיה לך טוב,
לך תדע אולי זה שעברת את כל זה,זה נתן לך דחיפה למעלה,בייראת שמיים,במידות,לך תדע,
אולי הייה צריך לעבור כל זה כדי שתעבור בית ספר ותצליח יותר,ושם אולי תכיר חברים שאתה תהנה איתם יותר,או שמשם יהיה לך שידוך לאשתך שה' כיוון שתכיר אותה שם במקום שתסתבך ותחכה 10 שנה,
זה סתם אני זורקת כל מיני דברים שאני חושבת שה' מכוון,אני לא יודעת מה ההחלטות של ה',רק ה' יודע (:
לדעתי אנשים שעושים דברים כאלו הם ילדים שיש להם לחץ חברתי,וזה גם בכלל לא מכוון אלייך,כי ככה זה אנשים,אם זה לא למשה אז לדוד ואם לא לדווד אז לרחום.
וכך הלאה,לכל אחד,
מהדברים הקטנים עד הגדולים,
המקרה זה דבר גדול וחמור,
וגם בדברים הקטנים בכל החיים של כולנו תמיד יהיו את אלה שמציקים שרעים שעושים רע שמשפילים,
כי ככה זה בני אדם,לא משנה כמה טוב תהיה.
אם זה בעבודה במשפחה,בכל מקום.
כשהכל יעבור,אתה תשמח
