פורום בני הישיבות (עמוד 35)

יראת שמים צריך להגדיר...
הם לא דוסים חשוכים קווניקים...
אבל גם לא מחפשים להקל...
לך תבדוק זה הכי חשוב

המון תורה ובעלי השכלה רחבה מאוד. אווירה רצינית

יודעים לכתוב כמו שצריך, מאמרים רציניים. הייתי אומר- יש להרבה מהם יידע אקדמי

פשוט אני יודע שעל ישיבת הגוש הרבה יוצאים נגד זה..


ואני כותב השירשור.

כשאתה אומר את זה, הם באמת קצת מזכירים לי את ישיבת הגוש. אבל הם יותר ביינישים

אבל איך בכלל יש להם השכלה אקדמית? הם חבר'ה ביניישים שרק סיימו תיכון..

רק הסברתי לאיזה סוג של ידע אני מתכוון- יש ידע כללי של אחד ש"ראה עולם" ויש ידע אקדמי- מה שלומדים בתיכון ואחרי זה גם באקדמיה. אז הרבה מהם למדו ברצינות בתיכון

אולי המיזוג המוצלח ביותר שלי יצא להפגש בו של כל המאפיינים הדתיים לאומיים. לימוד ברמה גבוהה מאוד עם קשר הדוק לחיים האמיתיים על כל עומקם וגווניהם. תורת הרב קוק והרב סולובייצ'יק ורב נחמן לעומקה ולרחבה, עם קווניקים, גושניקים וחסידים עם ראש גדול וחיבור לעמ"י.

גילוי נאות - אני לא לומד בישיבה (מבחירה ) אבל אם הייתי היום בשיעור א' יש סיכוי טוב שהייתי בוחר בה.

כדאי לך אפרט לך בפרטי בעה

 

בכל מקרה אני אשכנזי

שכיבות סמיכה וכפיפות בטן לא מצריכות ציוד יותר רציני ממזרן.
גם מוט מתח אפשר לקנות בשבעים שקל.
משקולות וקליפסים גם לא עולים יותר מידי ואפשר לאחסן בחדר.
ובכלל, שאל את הביינישים שם, אתה בטח לא תהיה היחיד שם שיתאמן.

יותר מכל

יש לו שיעורים כליים בנושא שמן הסתם תוכל למצוא בישיבה

אשמח.  תודה.

אני מניח שיכול לקחת שנים עד שזה יצא אז אם אתה רוצה את תצטרך ליסוע לישיבה ולבקש לצלם את הדפים או לקחת הקלטות ולא בטוח בכלל שיתנו לך אני בכל אופן לא יכול לעזור לך כי אני כבר לא תלמיד שם, אני בטוח שיש באתר את הטלפונים שדרכם תוכל לעשות את הבירורים הנחוצים. 

על איזה מסכת השיעור הזה?

תוכל להתקשר למזכירות ולברר

 

בס"ד

 

יכול להיות מעניין לשלוח יום אחד משלחת ארכיאולוגית לכל המקומות האלו ולנסות למצוא מה שאפשר, כך שרצוי שהם לא ישמידו הכל (רעיון של גיא בכור).

זה תלוי אם היא מתאימה לנפש שלך.

ואני מספיק מכיר מרכזניקים בשביל לומר את זה בוודאות.

 

(אולי יש כמה חריגים, אבל גם אז לא נראה לי שבגלל זה היו אומרים לו לא ללכת לשם)

אבל לא מספיק כדי להכיר באמת מבפנים. 

הישיבה נחשבת לסמן קיצוני הן מבחינת רמת הדוסיות

והן מבחינת רמת הממלכתיות

והן מבחינת רמת הלימוד וההתמדה. 

אז יש כאלה שבשבילם היא בעצם הטופ, המקום הכי טוב.

ויש כאלה שבשבילם זזה קיצוני מדי ולכן צריך להתרחק ממנה. 

תכלס אני אוהב את הישיבה הזאת למרות השוני בחלק מהתפיסות

והסיבה שכולם סולדים מהם זה בגלל שהם נחשבים קיצוניים מאוד, אולי הכי קיצוניים בציבור הדתי לאומי. מבחינתם יש לרב טאו מעמד עליון מעל שאר הרבנים. עד כאן עובדות שאין בעיה איתם. יש לי כל מיני דברים להגיד אבל אני לא רוצה להגיד מפאת הלשון הרע. אם תרצה אפשר באישי.

שהר המור רואים בעצמם כצודקים (למשל בפרשנות לכתבי הרב קוק) וכל השאר טועים ולא נחשבים, כי רק הם יודעים את הדרך הנכונה ואין מה לדבר עם הטועים. וכו

*הנכתב בא בתור תשובה ולא בתור דעתי האישית

שתמיד תוכל להשמיץ אותם וזה בסדר.לא מזיז כמעט לאף אחד.בעוד שבדרך כלל יש הזדהות עם מי שמושמץ קבוע.כאן בגלל אנשים חסרי ירא"ש שפיזרו מעטה כבד של עננה שחורה מעל הר המור,סטיגמות מוטעות ושקרים,מאז כל השמצה נגד הר המור היא לגיטימית. חבל.

יש עליה הרבה לשון הרע בעולם בחוץ על הישיבה אבל אחת הישיבות הכי ריציניות בעולם התורה רבנים מגדולי הדור והכי חזקים בלימוד והרבה תלמידים של רבנו הרצי"ה אמונה לדוגמא הרב צבי ישראל טאו הרב יהושע צוקרמן הרב עודד וולנסקי ועוד בלימוד העיון גם רבנים מהחזקים במגזר הרב מרדכי שטרנברג והרב עמיאל שטרנברג ועוד רבנים הרמה בישיבה מאוד גבוהה וזה טוב מאוד למי שמאתים יש לאנשים לפעמים בעיה איתה (לא הרבה) כי זוהי ישיבה עם אמירה של מפחדת מהאמת ושאיפה למציאות אידיאלית שיותר טובה מהיום בהצלחה בבחירת הישיבה ותבחר לבד ולא שהמשפחה תבחר לך

אתה צריך להוריד כמה "הכי" במשפטים שלך. כל עוד אין לנו סנהדרין אין דרך לפסוק מי "הכי" או מה "הכי". טיפה מתלהם מדי.

לפני שאתם מגיבים תזכרו שאין שום היתר לרכילות\לשון הרע\ הוצאת שם רע\ אבק לשון הרע

 

 

אם זה משהו שישנה לך בחיים הן כבר תגענה אליך לבד...

למרות שאני מאוד מסכים עם הדרך שלהם בלי לרדת לזוטות,

ולמרות שאני מאוד מקורב לישיבה ולרבניה,

הבעיה שלי איתם היא בגלל ה"פילוג", שלפני כן היתה ה-ישיבה אחת לציבור,

רב אחד, ותוואי ברור של ראש ישיבת מרכז הרב.

כעת, הזהות המגזרית מטושטשת למדי. וזוהי הבעיה שלי איתם.

לישיבה

 

ובכלל, 

היית מעדיף שכל הישיבות שלא הולכות בדרך של הר המור יסגרו?

 

 

אומנם, אין ספק שישיבת הר המור היא אחת הישיבות המובילות בציבור מבחינת רמת לימוד ורצינות בלימוד, אבל-

• הכל התחיל מהפילוג. זו ישיבה שמבוססת על מחלוקת קשה. עד היום ישנם רבנים שלא מוכנים לדרך בתוכה כהוראתו המפורשת של רב אברום זצ"ל. הישיבה הזו גם הקימה לנו במערכת הבחירות האחרונות את המפלגה שזרקה כמעט ארבע מנדטים של ימין תורני לפח. מי שרואה בדרך הפלגנות כדרך רלוונטית לפתרון בעיות יכול בסופו של דבר לרסק את הציבור הדתי לאומי.  כוחנו - באחדותנו! [עיין בדברי חז"ל על רדפו מכם חמשה מאה]
• ישיבה זו זוכרת תמיד לומר שכל מי שפועל מתוך יראת שמים אנחנו נקבל אותו גם אם הוא לא חושב בדיוק כמונו, אבל בפועל כל מי שלא חושב בדיוק כמוהם - אין בו יראת שמיים.
• ישיבה זו רואה את עצמה כממשיכת דרכו של הרב קוק שאם כל גדלותו העצומה בגמרא והלכה - הוא גם היה קצת "חוסיד". הרב קוק נטה הרבה יותר לחסידות ולעבודת ד' מתוך שמחה והתלהבות, אך קשה למצוא את זה בהר המור.
• אדם שרוצה לחיות חיים של תורה צריך לדאוג שלימוד התורה שלו לא יבוא מתוך דיכוי החיים. בהר המור יש צד חזק של הגישה שעבודת ד' מתחילה ונגמרת בדף גמרא. זה בא לידי ביטוי בזלזול בולט בכל מה שהוא לא לימוד כגון רמת הניקיון של מבני הישיבה, הבלגן הנוראי בחדרים ועוד כהנה וכהנה. מתוך לימוד כזה, המנותק מהחיים הנורמליים, קשה אחר כך להתחבר לכלל הציבור ולרומם אותו ולא רק להתפלג ולהתנתק ממנו.
• בישיבה הזו יש נטייה לראות את החיים כשחור ולבן, בלי להבין את המורכבות שלהם. אדם יכול לנקוט דעה קיצונית בנושא מסוים, אבל אם כל הדעות שלו הם קיצוניות, כנראה שהוא פשוט לא יודע להכיל מורכבות.
• ומעל הכל- "חופש המחשבה". אני לא מתכוון לביטוי החילוני שסובר שכל מחשבה היא לגיטימית, גם להיות נאצי, אבל בהחלט מותר לאנשים לחשוב קצת שונה מאנשים אחרים. כשהייתי שם בשיעור עיון, אחד התלמידים אמר סברה בגמרא, והרב ענה לו שבגלל שלפני 18 שנה (זה לא טעות!!) הרב מרדכי אמר אחרת, אז הסברה שלו לא נכונה, בלי לדון בכלל לגופו של עניין. זה גישה מאוד מרחיקה, וזה גורם לאנשים לא לחשוב באמת בעצמם ולהיות קצת חסרי אישיות.

זו דעתי האישית, ואף אחד לא חייב להסכים, אבל נושאים אלו ואחרים, הם והשלכותיהם, גורמים לאנשים במודע או שלא במודע לריחוק מהישיבה המוצלחת בזאת. יהי רצון שהדברים יהיו רק לתועלת, ולא חס ושלום להרבות סכסוך ושנאת חינם.

בכול נושא הם הולכים עד הסוף 

ממלכתים - עד הסוף

קוקניקים - עד הסוף

מתמידים - עד הסוף

רצינים - יותר מידי (בישיבה הקטנה שם אמרו שבמרכז עולים לגג כדי לעשן ובהר המור בשביל לחייך)

(זה גם די נכון ששוביניסטים עד הסוף)

 

הרוב המוחלט של הציבור לא בנוי לכך - ולכן זה יוצר רתיעה מסוימת

אבל אם אתה מרגיש שהמקום מתאים לך - אז זו ישיבה מעולה

כדאי שתתאפס לקו של הלימוד בקיאות ותתחיל ביחד עם כולם את הסוגיא בעיון

ישיבת ערשנו רעננה ברעננה. (ישיבה גבוהה)

אשלג זה חלק מאוד מרכזי מהישיבה.

מה שהולך שם זה:

חב"ד, ברסלב, אשלג והרב קוק.

יש בישיבה משפיע חב"ד.

כנס לאתר של הישיבה אחת מהתמונות שם זה בעל הסולם:

http://arsenu.org/dotnetnuke/%D7%93%D7%A3%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/202/Default.aspx

והקלטות של שיעורים בספר של אשלג:

http://www.arsenu.org/dotnetnuke/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D%D7%9E%D7%90

%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/tabid/359/Default.aspx

 

יש באתר עוד הרבה שיעורים בדברים שונים של ראש הישיבה הרב יובל רגב שליט"א

 

 

אומנם, לא כולם בישיבה אשלג, וכל אחד בדרכו שלו.

יש כאלה שמחוברים יותר לברסלב, יש לחב"ד, יש לאשלג.

 

בעל הסולם,
כתב פירוש לספר הזוהר ואת תלמוד עשר הספירות

זה אחד התלמידים היחידים שהאדמור הקודם(שבבני ברק) אמר לו להפיץ את התורה של בעל הסולם אלה...

בס"ד

 

אבל אני מעריך שמי שכן מתגלח ביום יום, מתגלח ביום העצמאות.

וחלק ממשיכים ללמוד

כדי שזו תהיה תשובה לגופם של דברים, אתה צריך לענות זה לא חוקות הגויים בגלל סיבה X, וחיזוק לסיבה X מכך שבגללה אין איסור גם על מכנסיים.

 

[ואגב, לגבי מכנסיים יש להעיר שכל השאלה יכולה בכלל להתחיל על לבישת מכנסיים במקום גלימה/כותונת/שמלה ארוכים, כי מכנסיים קצרים בנוסף לכותונת יש גם בבגדי כהונה].

מאז מלחמת העולם הראשונה.

בעבר היה מקובל ללוות את דקת הדומיה בצפירה, אבל זה כיום זה נוהג נדיר.

 

מצד ההלכה-

הרמ"א כותב - "הגה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם) וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן מותר ללובשו וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר (מהרי״ק שורש פ״ח) לכן אמרו שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר״ן פ״ק דעבודת כוכבים):"

אבל הגר"א שם חולק, ולדעתו גם בדבר שיש בו טעם אסור.

 

אז באופן פשוט, העומדים בצפירה סומכים על שיטת הרמ"א, אבל נאמרו גם סברות לפיהן אפילו לדעת הגר"א לא יהיה בזה איסור.

[יש תשובה של הרב אריאל בשו"ת באהלה של תורה בנושא עמידה בצפירה, לא זוכר מה כתוב שם בדיוק, ומן הסתם יש עוד תשובות בנושא].

נעמדים רגע בצפירה, איש ועיסוקיו (אני אישית פחות בקטע של תהילים בזמן הזה), חוזרים ללמוד. גם אם (במקרה שלי) בקושי רב.

קטנה, משפחתית ומהודקת. ברסלב, אשלג, חב"ד וקצת הרב קוק. אנשים 'עויבדים' כאלה.
ישיבה קצת יוצאת דופן..

את השנייה לא מספיק מכיר

חברון ספרדית ליטאית ומיר ליטאית

ישיבת מיר ברכפלד ההגדרה המדוייקת שלה היא שהיא מנסה להיות כמו ישיבת חברון.....

ישיבת חברון נחשבת לישיבה יותר מודרנית ופתוחה וליטאית.

מיר נחשת יותר 'צורלניקית' (צדיק ורע לו). אבל היא ליטאית גם.

מיר ברכפלד נחמד. אבל ליגה מתחת

ויותר מודרני
במיר עצמה יש מיר יותר נחשבת (פרידמן)

כולנו יודעים שהגר"א היה עושה בסוף   אחרון של פסח (אצלו) שמיני של פסח סעודת מצות , בגלל חביבות המצוה . שהוא ראה בכל אכילת מצה בכל הפסח - מצוה.

אבל איך שהוא  הכניסו במקום זה  סעודה שקוראים לה סעודת משיח ( נדמה לי רק  בחסידות מסוימת ) והם קוראים לזה סעודת משיח , וזה נכנס גם לכאלה שמעולם לא עשו את זה .לא הם ולא אבותיהם.

הם מסבירים שהסוף של פסח זה לא ליציאת מצרים אלא למשיח .

 מה דעתכם. כשאומרים שסוף פסח זה לא ליציאת מצרים זה לא  בל תגרע משבעת ימי החג שכולם ליציאת מצרים?

ושמירת קדושת אחרון של פסח בשביל משיח, זה לא הוספה של מצוה שלא בתורה ?

 אם אפשר בבקשה לדון ברצינות.

בבקשה לא להגיב לי "מי אתה שתחלוק על ..." . רק ברצינות.

 ממש מעונין לראות גם מקורות  אם יש.

מה אכפת לך? אנשים אוכלים יחד, אומרים דברי תורה, כנראה יש גם משהו בפנימיות התורה נו אז מה?
אתה לא מכיר חגים ששייכים רק לקהילות מסוימות או חסידויות מסוימות? יש כאלה בשפע.
סעודת יתרו, מימונה, פורים קטן דקהילת קודש פלונית וכו.
בל תגרע אני בכלל לא מבין מה קשור לכאן במחילה.

או אפילו חצי יום ואומרים שרק 6 ימים זה חג על יציאת מצרים או שש וחצי .  ואת היום האחרון עושים למשהו אחר כמו משיח.  אז  זה לא מתאים ל"וממנו אין לגרוע" ? למה זה לא כמו ציצית עם חוט אחד פחות? 

 אני מתכון לפסוק:

שמות  כג

את חג המצות תשמור שבעת ימים ...כי בו יצאת ממצרים .

 

אולי מעין מה שנהגו ישראל בשמיני עצרת, שהעניקו לו משמעות של שמחת תורה.

 

אני מעתיק קטע מאתר של חב"ד שמקורו בליקוטי שיחות (אולי עיבוד ולא ציטוט), בהדגשת הביטויים שמראים שאין כאן שלילה של המשמעות של החג ביחס ליציאת מצרים-

הסבר העניין קשור למהותו של שביעי של פסח. החג הזה מציין את נס קריעת ים-סוף, שהוא הסיום והשלמות של היציאה ממצרים. אך נס קריעת ים-סוף יש בו היבט נוסף - היותו מעין הגאולה העתידה לבוא (ולכן נכללו בשירת הים הנבואות על בית-המקדש השלישי, "מקדש ה' כוננו ידיך").

החג שביעי של פסח רומז אפוא לגאולה העתידה. ובתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה (ולכן נהג הבעש"ט לאכול ביום זה את 'סעודת המשיח').

 

עדיין לא בא

לאור זאת היה מקום לומר, שיש לברך 'שהחיינו' בשביעי של פסח, שהרי החג הזה מציין את הגאולה העתידה, שהיא בבחינת חידוש לעומת הגאולה ממצרים. אלא שאי-אפשר לברך 'שהחיינו' על הגאולה העתידה, כי ברכה זו מברכים רק על "שמחת לבב" שכבר יש לאדם בפועל, ואילו הגאולה השלמה עדיין לא באה (ואדרבה, הזכרת הגאולה גורמת צער, שכבר כלו כל הקיצין ועדיין משיח לא בא).

כל עוד לא באה הגאולה, יכולים אנו לחגוג בשביעי של פסח רק על הכוח לגאולה שניתן בגאולת מצרים, בקריעת ים-סוף, ולא על החידוש שיהיה בגאולה העתידה עצמה, ועניין זה כבר כלול בחג הראשון, וממילא הוא נפטר בברכה שבירכנו בחג הראשון.

(לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 14

- See more at: http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838#sthash.saMOWwsC.dpuf

"ובתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה ".

 מה זה "תורת החסידות"? יש חסידויות שונות . וכל העניין הזה סעודת משיח לא מקובל  אצל החסידים חוץ ממסויימים.

 תמיד אפשר להסביר ככה כל מקרה של  גריעת חלק ממצוה או הוספה.

 אין בתורה ובגמרא משהו  שדומה בכלל  לרעיון שבשביעי של פסח לא לשם זיכרון יציאת מצרים כמו שכתוב בתורה אלא למען משהו אחר שאין לו מקור , זאת אומרת אני לא יודע מקור ומבקש מקור מהמשנה או הגמרא שכנראה אין.

כשכתוב מספרי חב"ד 'ספרי חסידות' וכדומה, מדובר אך ורק על חב''ד...

הם  מסיבה זו או אחרת , מעמידים את עצמם כאילו זה ברור שהם ההמשך של הרבי מלאדי ,ולא חסידי חבד קאפוסט או אחרים.

 הם  כפי שאמרת גם מתעלמים מחסידויות אחרות שאומרות , שחסידות זה לא תורה פנימית , עליונה אן משהו כזה אלא רק משהו זמני שצריך בשביל אלו בדור  שלא יודעים טוב ללמוד תורה.

[למרות שאין לי מושג על מה אתה מתבסס].

נתמקד בשאלה של הוספה וגריעה.

זה לא קשור לכמה זה מקובל ואצל מי.

זה לא גריעה, כי החג נשאר במשמעותו המקורית, ורק מתווספת משמעות נוספת.

 

כפי שאמרו לך, יש עוד הרבה מנהגים בעם ישראל [שלרבים מהם אין מקור במשנה ובגמרא], ולא ברור למה דווקא המנהג הזה בעיניך הוא תוספת.

ממה שמוכר לי, איסור בל תוסיף יכול להיות בהוספת מצווה, כשאומרים שהיא מצווה מן התורה, או בהוספת חלק למצווה דאורייתא, כמו 5 פרשיות בתפילין.

 

הוא מדווח :

בתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה .

 ברור שהם מנסים לעקוף את  הקושי שאני מבקש לדון בו ממש.

 אבל הפתגם הזה אומר  בפרוש שהחג האחרון הוא משהו אחר משאר החג , הוא לא לזכר ליציאת מצרים אלא למשיח , וזה בכלל לא דומה לכל מיני מנהגים שלא על חשבון יום בחג שכבר יש לו תפקיד ברור מהתורה. 

 

להוריד יום מפסח זה כמו להוריד פרשה מהתפילין ולהוסיף במקום זה פרשת משיח . או אולי כמו להגיד בהנחת תפילין  הנני מצרף פרשת והיה כי יביאך לשם הצהרת אמונתי בציונות והתישבות היהודים בארץ אשר נשבע ה' .

 

 אני מעלה את זה כי אנו מתקרבים לפסח . וראיתי לאחרונה מאמר שמביא את הרב עובדיה יוסף על להיזהר מדברים שלא  יודעים מה אחריהם.

 תקשיבו כאן לרב עובדיה

 

אבל זה נושא לחוד.

 

 

לשמוח בתורה זה לא שום תוספת מצוה, זה תמידי.

 בחוץ לארץ לרגל סיום התורה ,לפי מחזור שנה ,  שמחו ביום התשיעי של סוכות  כשמסיימים ללמוד את התורה. זה דומה לאמירת חזק בסוף כל ספר. לא משנים כלום מהמשמעות המקורית.

 בארץ אני מסכים אתך שכשמוחקים מהמחש/בה את "שמיני עצרת " וחושבים רק השם שמחת תורה , זה לא מתאים . נכון שבתפילה אומרים " ביום השמיני חג העצרת" , אבל מסכים עם הכיוון שלך שטוב  לקרוא לזה כך תמיד.

( וחוץ מזה נשארה הענין הזה :

 ww.youtube.com/watch?v=YRg0HZGeeBY&NR=1     )

בעקרון בחב''ד ובברסלב נוהגים לשבתבסעודה לנגן ולספר סיפורים על הבעל שם טוב

אין אף מקור לזה , אבל הרבה מאמינים שזה במקור של הסביבון , ולא משחק מזל שלמדו בגרמניה מהגויים.

אז סתם הרבי הרש"ב של חב"ד הפיץ את זה לרבים ותקן ארבע כוסות של יין.

בעבר זה היה של יחידים, והרבי הרש"ב הפיץ לרבים.

זה שייך לכולם.

איפה מצאנו איסור להתוועדות, להפך עשרה יהודים שביחד יש שכינה עצומה.

בשם הרבי הרי"צ מובאים דברים נפלאים על זאת הסעודה.

לא מצאנו גם מקור בגמרא ומשנה ליום העצמאות. ולא כתוב שביום שתוקם המדינה יהיה לומר "הלל". ובכל זאת תוקן. ומה רואים לערוך בהרבה ישיבות סעודת יום העצמאות? "בל תוסיף"? לא? לשטיתך זה איסור דאורייתא לעשות כדבר הזה. ועוד תפילה לשלום המדינה, איפה ראינו לשטיתך להוסיף דברים, ועוד בתפילה.

 

ב"ה

 

בקשר לשאלתך הנני חייב לציין שיש בזה מעט בורות - בפרט באופן השאלה מי אמר ומה אמר וכו'. (כמובן סליחה מראש לכבודו). אם אתה רוצה לשבת ולברר את הנושא תוכל להתכבד ולהיכנס לכל בית כנסת חב"ד ולראות שם באריכות גדולה בספרי הליקוטי שיחות שמדברים על כך באריכות גדולה מאוד. הן ממבט חסידי והן ע"פ נגלה.

כמובן לא אוכל לכתוב לך כאן את הכל. עיקרי הדברים שש"פ - שייך ליצי"מ ולקרי"ס. אחש"פ - שייך גם לגאולה העתידה (ההפטרה הידועה). אלא שבארץ ישראל 2 הענינים כלולים גם יחד בשש"פ.

אם השתכנעת תוכל להיכנס ולראות כל פרטי הדברים בלקו"ש הנ"ל. באם לא ותתעקש לא להיכנס ח"ו ולהתעניין מקרוב אני מסכים לעשות זאת בשבילך, בשמחה.

כתוב לי.

תיראה אתה נכנס לכיוון שלא רצוי. ברור ששמה יגידו משהו העיקר שייראה שהכל בסדר .

 תקשיב טוב טוב מהשניה 40   ועוד קצת

  

או:                         

 

אז אתה כותב שזה שייך לקריס     

ובדיוק מזה אני רוצה לא להסתכל ולשמוע דברים ממקורות  של תורה על כל זה.

 ולהגיד כאילו עיקר החג זה מחוץ לארץ ישראל ובארץ  אין ברירה אלא לאחד את שני הימים של חוץ לארץ זה  לא טיבעי לגמרי בעיני.

לא מבין מה ההתעקשות שוב ושוב.

אתה כותב שבחסידות חב"ד לא חוגגים את היום האחרון לשם גאולת מצרים. לא כתוב את זה בשום מקום. זה פשוט המצאה.

הציטוטים שהבאת לעיל לא נכונים. אם תרצה תוכל לפתוח לקוטי שיחות חלק כב' או לז' שיחת אחרון של פסח ותוכל לראות שם את עיקרי הדברים.

(אגב, ללא כל קשר להנ"ל כדאי להתעמק בגדר של "בל תוסיף" "בל תגרע" שאינו שייך לנדו"ד כלל.)

 

זה שהבעש"ט הקדוש עשה סעודה זה ידוע ומובא בכמה מקומות, הרבי הקודם רבי יוסף יצחק מלובאוויטש  כתב ע"כ בשיחותיו שהבעש"ט קרא לזה "משיח סעודה". בשבילי זה מקור מספיק טוב. אקווה שגם בשבילך.

 

הרבי הריי"ץ היה ידיד של הגרי"ז כהמשך לידידותם של אביו הרבי הרש"ב עם ר' חיים מבריסק. הם השתתפו באספות שונות, והחזיקו מאוד זה מזה.

 

כל מה שכתבתי הוא בתקווה ואתה מחפש את האמת, ולא על מנת לנגח וכדומה ח"ו - כי אם זה העניין אין צורך כלל בכל השרשור, כפשוט.

שוב, למרות שניכר מדבריך שיש לך  איזה רתיעה מלהיכנס לבית כנסת חב"ד באיזה מקום שהוא, (דבר שכלל איני מבין מדוע). בוודאות אומר לך - אף אחד לא יגרש אותך ואף לא ישים לב שנכנסת. ב"ה יש רבים וטובים המתענינים בתורת החסידות, בינהם אני מכיר אישית ליטאים מובהקים (אשכנזים וספרדים) שטעמו את האור כי טוב, אף אחד מהם לא הוריד את הזקן כתוצאה מזה..

 

אגב, זה שמחולק שש"פ ואחש"פ - הוא מצד מקום אמירת השיחה שזה בחו"ל. אבל כאן בארץ מלכתחילה הוא ביום אחד ואין הבדל בין הענינים בכל המקומות.

 

בקשר לווידאו שהבאת - לי כמובן זה לא משנה. אבל בעבורך אנא העתק כדי לראות מה אומר עליו הרה"ג הרב עובדיה (על הרבי) "לא קם כמוהו" - 

ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

בהצלחה בבירור האמת וחג פסח כשר ושמח!!

אבל הרבי אף פעם לא ריחק אף יהודי גם כאלו שרח"ל דברו כנגד..למרות שזה כאב לו מאוד כידוע - לא הדיבור עליו אלא על הפילוג שזה גורם בין עדת היראים.

ואיך זה מסתדר לך עם יום העצמאות למשל?

 

או טלפון סלולרי

 

או עיתונים ועלוני השבת

 

יום העצמאות זה במסגרת ההודאה לה' על דברים טובים . לא מצוה חדשה.

 טלפון סלולרי ועלוני שבת זה להפוך לבדיחה דיון שאולי לא נוח לך .

אבל בכלל  ביקשתי דיון שלא בתוך אלה שעושים את זה, בגלל שמה שאומר הרב עובדיה  זה מפחיד. אלא מבחוץ .

 

  די. סוף.

שנזכה כולנו לחוג את הפסח ככל משפטו וחוקתו.

דבר שלא מכירים בארץ.

יום שכולו ענינו של משיח ע"פ פנימיות התורה.

ב.מה הגריעה?מה אתה עושה בזמן הזה?

ג.מה קשור הרב עובדיה?לדבר שהתחיל לפני מאות שנים?

זה היה יכול להוסיף אם הדיון היה של מחשבה על זה, מנקודת ראות תורנית. לא כנזיפה של אלו שכן עושים את זה נגד מי שחושב על זה.  ומושיקו מחזיר אותנו לאיש אחד , שמשניהם אפשר לחשוב שהם בטוחים כאילו שאר חוגי היהדות כל מיני חסידויות , והשיטה של  לא חסידים (ליטואקים) זה הכל פחות מהם.

ואם הרב עובדיה יוסף מדבר להיתרחק ממשהו אז לא צריך לשמוע לו?

קפיצה מענינת בין אתר חב"ד להארץ..

קפיצה מאתר חבד ( ב 700 ?) אל הארץ הקדושה ארץ ישראל ממש לא לענין.

 יש נושא של טקס כמו טקס הסקרמנטה הלחם והיין של ההם. ואי אפשר סתם להתעלם. 

אקמול.
סליחה
רומן

נקלענו למצב ששולטים לנו במוחות . כבר אי אפשר לחשוב אחרת ממה שהשליח רוצה.

 אם יש הפניה לדברי הרב עובדיה - מוחקים אותה !

 אם יש הוכחות לצדקת דברי הרב ש"ך על הדת שקרובה ליהדות - מוחקים !

הנה הציטטה מתוך דברי הרב מנחם ברוד "שיחת השבוע" מספר 530 מחול המועד פסח , יח בניסן תשנ"ז,  25/4/1997

"נתחזק איפוא באמונה השלמה בבוא הגאולה ובציפייה לקראתה. נאכל בשביעי של פסח את ‘סעודת משיח' שמטרתה להחדיר את האמונה בבוא המשיח לתוך דמנו ובשרנו, כסעודה שנהפכת לדם ובשר שלנו ממש."

 

מזכיר משהו?

 מותר לחשוב על זה ?

 

מחילה אבל,

לא ראוי להרר על פעולות הבעל שם טוב הקדוש ולחשוד בו בפיצוע פעולות לא על פי ההלכה.

בס"ד

בכל אופן כדאי לחפש האם פורום בני צבי עדיין קיים ולשאול שם.

/Forum/Forum.aspx/f131

אבל חלק מהניקים שכתבו שם עדיין פעילים בערוץ.

@טנגענס @די"מ 

(ניסותי לתייג גם את @יבחוש חרצוליים ולא הצלחתי)

אני לא סבלתי את המקום. אבל אני לא חושב שזה מקום רע.

אם לא נוח לך לומר למה עזבת, אז אשמח באופן כללי על הראש של הישיבה.

 

היה יותר מדי כבד לי יום לימודים שלם בלי טיפת הפסקה.