פורום בני הישיבות (עמוד 36)

בס"ד

אבל אני מעריך שמי שכן מתגלח ביום יום, מתגלח ביום העצמאות.

וחלק ממשיכים ללמוד

כדי שזו תהיה תשובה לגופם של דברים, אתה צריך לענות זה לא חוקות הגויים בגלל סיבה X, וחיזוק לסיבה X מכך שבגללה אין איסור גם על מכנסיים.

[ואגב, לגבי מכנסיים יש להעיר שכל השאלה יכולה בכלל להתחיל על לבישת מכנסיים במקום גלימה/כותונת/שמלה ארוכים, כי מכנסיים קצרים בנוסף לכותונת יש גם בבגדי כהונה].

מאז מלחמת העולם הראשונה.

בעבר היה מקובל ללוות את דקת הדומיה בצפירה, אבל זה כיום זה נוהג נדיר.

מצד ההלכה-

הרמ"א כותב - "הגה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם) וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן מותר ללובשו וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר (מהרי״ק שורש פ״ח) לכן אמרו שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר״ן פ״ק דעבודת כוכבים):"

אבל הגר"א שם חולק, ולדעתו גם בדבר שיש בו טעם אסור.

אז באופן פשוט, העומדים בצפירה סומכים על שיטת הרמ"א, אבל נאמרו גם סברות לפיהן אפילו לדעת הגר"א לא יהיה בזה איסור.

[יש תשובה של הרב אריאל בשו"ת באהלה של תורה בנושא עמידה בצפירה, לא זוכר מה כתוב שם בדיוק, ומן הסתם יש עוד תשובות בנושא].

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

חברון ספרדית ליטאית ומיר ליטאית

ישיבת מיר ברכפלד ההגדרה המדוייקת שלה היא שהיא מנסה להיות כמו ישיבת חברון.....

ישיבת חברון נחשבת לישיבה יותר מודרנית ופתוחה וליטאית.

מיר נחשת יותר 'צורלניקית' (צדיק ורע לו). אבל היא ליטאית גם.

כולנו יודעים שהגר"א היה עושה בסוף   אחרון של פסח (אצלו) שמיני של פסח סעודת מצות , בגלל חביבות המצוה . שהוא ראה בכל אכילת מצה בכל הפסח - מצוה.

אבל איך שהוא  הכניסו במקום זה  סעודה שקוראים לה סעודת משיח ( נדמה לי רק  בחסידות מסוימת ) והם קוראים לזה סעודת משיח , וזה נכנס גם לכאלה שמעולם לא עשו את זה .לא הם ולא אבותיהם.

הם מסבירים שהסוף של פסח זה לא ליציאת מצרים אלא למשיח .

 מה דעתכם. כשאומרים שסוף פסח זה לא ליציאת מצרים זה לא  בל תגרע משבעת ימי החג שכולם ליציאת מצרים?

ושמירת קדושת אחרון של פסח בשביל משיח, זה לא הוספה של מצוה שלא בתורה ?

 אם אפשר בבקשה לדון ברצינות.

בבקשה לא להגיב לי "מי אתה שתחלוק על ..." . רק ברצינות.

 ממש מעונין לראות גם מקורות  אם יש.

או אפילו חצי יום ואומרים שרק 6 ימים זה חג על יציאת מצרים או שש וחצי .  ואת היום האחרון עושים למשהו אחר כמו משיח.  אז  זה לא מתאים ל"וממנו אין לגרוע" ? למה זה לא כמו ציצית עם חוט אחד פחות? 

 אני מתכון לפסוק:

שמות  כג

את חג המצות תשמור שבעת ימים ...כי בו יצאת ממצרים .

אולי מעין מה שנהגו ישראל בשמיני עצרת, שהעניקו לו משמעות של שמחת תורה.

אני מעתיק קטע מאתר של חב"ד שמקורו בליקוטי שיחות (אולי עיבוד ולא ציטוט), בהדגשת הביטויים שמראים שאין כאן שלילה של המשמעות של החג ביחס ליציאת מצרים-

הסבר העניין קשור למהותו של שביעי של פסח. החג הזה מציין את נס קריעת ים-סוף, שהוא הסיום והשלמות של היציאה ממצרים. אך נס קריעת ים-סוף יש בו היבט נוסף - היותו מעין הגאולה העתידה לבוא (ולכן נכללו בשירת הים הנבואות על בית-המקדש השלישי, "מקדש ה' כוננו ידיך").

החג שביעי של פסח רומז אפוא לגאולה העתידה. ובתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה (ולכן נהג הבעש"ט לאכול ביום זה את 'סעודת המשיח').

עדיין לא בא

לאור זאת היה מקום לומר, שיש לברך 'שהחיינו' בשביעי של פסח, שהרי החג הזה מציין את הגאולה העתידה, שהיא בבחינת חידוש לעומת הגאולה ממצרים. אלא שאי-אפשר לברך 'שהחיינו' על הגאולה העתידה, כי ברכה זו מברכים רק על "שמחת לבב" שכבר יש לאדם בפועל, ואילו הגאולה השלמה עדיין לא באה (ואדרבה, הזכרת הגאולה גורמת צער, שכבר כלו כל הקיצין ועדיין משיח לא בא).

כל עוד לא באה הגאולה, יכולים אנו לחגוג בשביעי של פסח רק על הכוח לגאולה שניתן בגאולת מצרים, בקריעת ים-סוף, ולא על החידוש שיהיה בגאולה העתידה עצמה, ועניין זה כבר כלול בחג הראשון, וממילא הוא נפטר בברכה שבירכנו בחג הראשון.

(לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 14

- See more at: http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838#sthash.saMOWwsC.dpuf

"ובתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה ".

 מה זה "תורת החסידות"? יש חסידויות שונות . וכל העניין הזה סעודת משיח לא מקובל  אצל החסידים חוץ ממסויימים.

 תמיד אפשר להסביר ככה כל מקרה של  גריעת חלק ממצוה או הוספה.

 אין בתורה ובגמרא משהו  שדומה בכלל  לרעיון שבשביעי של פסח לא לשם זיכרון יציאת מצרים כמו שכתוב בתורה אלא למען משהו אחר שאין לו מקור , זאת אומרת אני לא יודע מקור ומבקש מקור מהמשנה או הגמרא שכנראה אין.

הם  מסיבה זו או אחרת , מעמידים את עצמם כאילו זה ברור שהם ההמשך של הרבי מלאדי ,ולא חסידי חבד קאפוסט או אחרים.

 הם  כפי שאמרת גם מתעלמים מחסידויות אחרות שאומרות , שחסידות זה לא תורה פנימית , עליונה אן משהו כזה אלא רק משהו זמני שצריך בשביל אלו בדור  שלא יודעים טוב ללמוד תורה.

[למרות שאין לי מושג על מה אתה מתבסס].

נתמקד בשאלה של הוספה וגריעה.

זה לא קשור לכמה זה מקובל ואצל מי.

זה לא גריעה, כי החג נשאר במשמעותו המקורית, ורק מתווספת משמעות נוספת.

כפי שאמרו לך, יש עוד הרבה מנהגים בעם ישראל [שלרבים מהם אין מקור במשנה ובגמרא], ולא ברור למה דווקא המנהג הזה בעיניך הוא תוספת.

ממה שמוכר לי, איסור בל תוסיף יכול להיות בהוספת מצווה, כשאומרים שהיא מצווה מן התורה, או בהוספת חלק למצווה דאורייתא, כמו 5 פרשיות בתפילין.

הוא מדווח :

בתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה .

 ברור שהם מנסים לעקוף את  הקושי שאני מבקש לדון בו ממש.

 אבל הפתגם הזה אומר  בפרוש שהחג האחרון הוא משהו אחר משאר החג , הוא לא לזכר ליציאת מצרים אלא למשיח , וזה בכלל לא דומה לכל מיני מנהגים שלא על חשבון יום בחג שכבר יש לו תפקיד ברור מהתורה. 

להוריד יום מפסח זה כמו להוריד פרשה מהתפילין ולהוסיף במקום זה פרשת משיח . או אולי כמו להגיד בהנחת תפילין  הנני מצרף פרשת והיה כי יביאך לשם הצהרת אמונתי בציונות והתישבות היהודים בארץ אשר נשבע ה' .

 אני מעלה את זה כי אנו מתקרבים לפסח . וראיתי לאחרונה מאמר שמביא את הרב עובדיה יוסף על להיזהר מדברים שלא  יודעים מה אחריהם.

 תקשיבו כאן לרב עובדיה

אבל זה נושא לחוד.

לשמוח בתורה זה לא שום תוספת מצוה, זה תמידי.

 בחוץ לארץ לרגל סיום התורה ,לפי מחזור שנה ,  שמחו ביום התשיעי של סוכות  כשמסיימים ללמוד את התורה. זה דומה לאמירת חזק בסוף כל ספר. לא משנים כלום מהמשמעות המקורית.

 בארץ אני מסכים אתך שכשמוחקים מהמחש/בה את "שמיני עצרת " וחושבים רק השם שמחת תורה , זה לא מתאים . נכון שבתפילה אומרים " ביום השמיני חג העצרת" , אבל מסכים עם הכיוון שלך שטוב  לקרוא לזה כך תמיד.

( וחוץ מזה נשארה הענין הזה :

 ww.youtube.com/watch?v=YRg0HZGeeBY&NR=1     )

אין אף מקור לזה , אבל הרבה מאמינים שזה במקור של הסביבון , ולא משחק מזל שלמדו בגרמניה מהגויים.

אז סתם הרבי הרש"ב של חב"ד הפיץ את זה לרבים ותקן ארבע כוסות של יין.

בעבר זה היה של יחידים, והרבי הרש"ב הפיץ לרבים.

זה שייך לכולם.

איפה מצאנו איסור להתוועדות, להפך עשרה יהודים שביחד יש שכינה עצומה.

בשם הרבי הרי"צ מובאים דברים נפלאים על זאת הסעודה.

לא מצאנו גם מקור בגמרא ומשנה ליום העצמאות. ולא כתוב שביום שתוקם המדינה יהיה לומר "הלל". ובכל זאת תוקן. ומה רואים לערוך בהרבה ישיבות סעודת יום העצמאות? "בל תוסיף"? לא? לשטיתך זה איסור דאורייתא לעשות כדבר הזה. ועוד תפילה לשלום המדינה, איפה ראינו לשטיתך להוסיף דברים, ועוד בתפילה.

ב"ה

בקשר לשאלתך הנני חייב לציין שיש בזה מעט בורות - בפרט באופן השאלה מי אמר ומה אמר וכו'. (כמובן סליחה מראש לכבודו). אם אתה רוצה לשבת ולברר את הנושא תוכל להתכבד ולהיכנס לכל בית כנסת חב"ד ולראות שם באריכות גדולה בספרי הליקוטי שיחות שמדברים על כך באריכות גדולה מאוד. הן ממבט חסידי והן ע"פ נגלה.

כמובן לא אוכל לכתוב לך כאן את הכל. עיקרי הדברים שש"פ - שייך ליצי"מ ולקרי"ס. אחש"פ - שייך גם לגאולה העתידה (ההפטרה הידועה). אלא שבארץ ישראל 2 הענינים כלולים גם יחד בשש"פ.

אם השתכנעת תוכל להיכנס ולראות כל פרטי הדברים בלקו"ש הנ"ל. באם לא ותתעקש לא להיכנס ח"ו ולהתעניין מקרוב אני מסכים לעשות זאת בשבילך, בשמחה.

כתוב לי.

תיראה אתה נכנס לכיוון שלא רצוי. ברור ששמה יגידו משהו העיקר שייראה שהכל בסדר .

 תקשיב טוב טוב מהשניה 40   ועוד קצת

או:                         

אז אתה כותב שזה שייך לקריס     

ובדיוק מזה אני רוצה לא להסתכל ולשמוע דברים ממקורות  של תורה על כל זה.

 ולהגיד כאילו עיקר החג זה מחוץ לארץ ישראל ובארץ  אין ברירה אלא לאחד את שני הימים של חוץ לארץ זה  לא טיבעי לגמרי בעיני.

לא מבין מה ההתעקשות שוב ושוב.

אתה כותב שבחסידות חב"ד לא חוגגים את היום האחרון לשם גאולת מצרים. לא כתוב את זה בשום מקום. זה פשוט המצאה.

הציטוטים שהבאת לעיל לא נכונים. אם תרצה תוכל לפתוח לקוטי שיחות חלק כב' או לז' שיחת אחרון של פסח ותוכל לראות שם את עיקרי הדברים.

(אגב, ללא כל קשר להנ"ל כדאי להתעמק בגדר של "בל תוסיף" "בל תגרע" שאינו שייך לנדו"ד כלל.)

זה שהבעש"ט הקדוש עשה סעודה זה ידוע ומובא בכמה מקומות, הרבי הקודם רבי יוסף יצחק מלובאוויטש  כתב ע"כ בשיחותיו שהבעש"ט קרא לזה "משיח סעודה". בשבילי זה מקור מספיק טוב. אקווה שגם בשבילך.

הרבי הריי"ץ היה ידיד של הגרי"ז כהמשך לידידותם של אביו הרבי הרש"ב עם ר' חיים מבריסק. הם השתתפו באספות שונות, והחזיקו מאוד זה מזה.

כל מה שכתבתי הוא בתקווה ואתה מחפש את האמת, ולא על מנת לנגח וכדומה ח"ו - כי אם זה העניין אין צורך כלל בכל השרשור, כפשוט.

שוב, למרות שניכר מדבריך שיש לך  איזה רתיעה מלהיכנס לבית כנסת חב"ד באיזה מקום שהוא, (דבר שכלל איני מבין מדוע). בוודאות אומר לך - אף אחד לא יגרש אותך ואף לא ישים לב שנכנסת. ב"ה יש רבים וטובים המתענינים בתורת החסידות, בינהם אני מכיר אישית ליטאים מובהקים (אשכנזים וספרדים) שטעמו את האור כי טוב, אף אחד מהם לא הוריד את הזקן כתוצאה מזה..

אגב, זה שמחולק שש"פ ואחש"פ - הוא מצד מקום אמירת השיחה שזה בחו"ל. אבל כאן בארץ מלכתחילה הוא ביום אחד ואין הבדל בין הענינים בכל המקומות.

בקשר לווידאו שהבאת - לי כמובן זה לא משנה. אבל בעבורך אנא העתק כדי לראות מה אומר עליו הרה"ג הרב עובדיה (על הרבי) "לא קם כמוהו" - 

ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

בהצלחה בבירור האמת וחג פסח כשר ושמח!!

אבל הרבי אף פעם לא ריחק אף יהודי גם כאלו שרח"ל דברו כנגד..למרות שזה כאב לו מאוד כידוע - לא הדיבור עליו אלא על הפילוג שזה גורם בין עדת היראים.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ואיך זה מסתדר לך עם יום העצמאות למשל?

או טלפון סלולרי

או עיתונים ועלוני השבת

יום העצמאות זה במסגרת ההודאה לה' על דברים טובים . לא מצוה חדשה.

 טלפון סלולרי ועלוני שבת זה להפוך לבדיחה דיון שאולי לא נוח לך .

אבל בכלל  ביקשתי דיון שלא בתוך אלה שעושים את זה, בגלל שמה שאומר הרב עובדיה  זה מפחיד. אלא מבחוץ .

  די. סוף.

שנזכה כולנו לחוג את הפסח ככל משפטו וחוקתו.

דבר שלא מכירים בארץ.

יום שכולו ענינו של משיח ע"פ פנימיות התורה.

ב.מה הגריעה?מה אתה עושה בזמן הזה?

ג.מה קשור הרב עובדיה?לדבר שהתחיל לפני מאות שנים?

זה היה יכול להוסיף אם הדיון היה של מחשבה על זה, מנקודת ראות תורנית. לא כנזיפה של אלו שכן עושים את זה נגד מי שחושב על זה.  ומושיקו מחזיר אותנו לאיש אחד , שמשניהם אפשר לחשוב שהם בטוחים כאילו שאר חוגי היהדות כל מיני חסידויות , והשיטה של  לא חסידים (ליטואקים) זה הכל פחות מהם.

ואם הרב עובדיה יוסף מדבר להיתרחק ממשהו אז לא צריך לשמוע לו?

קפיצה מאתר חבד ( ב 700 ?) אל הארץ הקדושה ארץ ישראל ממש לא לענין.

 יש נושא של טקס כמו טקס הסקרמנטה הלחם והיין של ההם. ואי אפשר סתם להתעלם. 

נקלענו למצב ששולטים לנו במוחות . כבר אי אפשר לחשוב אחרת ממה שהשליח רוצה.

 אם יש הפניה לדברי הרב עובדיה - מוחקים אותה !

 אם יש הוכחות לצדקת דברי הרב ש"ך על הדת שקרובה ליהדות - מוחקים !

הנה הציטטה מתוך דברי הרב מנחם ברוד "שיחת השבוע" מספר 530 מחול המועד פסח , יח בניסן תשנ"ז,  25/4/1997

"נתחזק איפוא באמונה השלמה בבוא הגאולה ובציפייה לקראתה. נאכל בשביעי של פסח את ‘סעודת משיח' שמטרתה להחדיר את האמונה בבוא המשיח לתוך דמנו ובשרנו, כסעודה שנהפכת לדם ובשר שלנו ממש."

מזכיר משהו?

 מותר לחשוב על זה ?

מחילה אבל,

לא ראוי להרר על פעולות הבעל שם טוב הקדוש ולחשוד בו בפיצוע פעולות לא על פי ההלכה.

/Forum/Forum.aspx/f131

אבל חלק מהניקים שכתבו שם עדיין פעילים בערוץ.

@טנגענס @די"מ 

(ניסותי לתייג גם את @יבחוש חרצוליים ולא הצלחתי)

אם לא נוח לך לומר למה עזבת, אז אשמח באופן כללי על הראש של הישיבה.

"ואמר רבא המודר הנאה מחבירו מזה עליו מי חטאת בימות הגשמים אבל לא בימות החמה המודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים אבל לא בימות החמה".

ופירש רש"י- 

חבירו מזה עליו בימות הגשמים - שאין כאן אלא הנאת קיום המצוה ומצות לא ניתנו ליהנות:

אבל לא בימות החמה - דאיכא הנאת הגוף:

אז גם כאן, יש הנאת הגוף שנלווית לקיום המצווה, ועליה מברכים.

בדיוק כמו שהמתעסק בחלבים ועריות חייב, כי יש פה הנאת הגוף ברורה גם אם הוא מתעסק

חכמים תקנו הנאות גופניות סביב מצוות. דבר מאוד הגיוני ומאוד קשור לתפיסת חכמים של יחס חומר לרוח.

ריכוז של כללי הפסיקה מספרי הרב עובדיה שנעשה ע"י הרב יצחק יוסף, סביר שזה יופיע שם, אם יש כזה דבר בשו"ת יחוה דעת (או שהתכוונת לספר אחר?).

ב. בדקתי בערך ספיקא דאורייתא מקובץ יסודות וחקירות (נמצא בויקישיבה), ציטוט משם "בספק מצוות עשה, אולי לכו"ע מדאורייתא לקולא ומחמירים רק מדרבנן, משום שעובר רק בשב ואל תעשה (הסתפק בזה פרי מגדים אשל אברהם או"ח יז-ב. אך יש דעה אחרת שגם בספק מצוות עשה נחלקו הרמב"ם והרשב"א (מנחת חינוך א-א [ג] ד"ה ואם יש), ויש דעה שלישית שלהיפך, בספק מצוות עשה לכו"ע לחומרא מדאורייתא (מהרי"ט אלגאזי מ ד"ה והנה לפי, כסף משנה מילה ג-ו בשם שו"ת הרמב"ם))."

א. ברוך אתה ה' א' מלך העולם מפתח הטכנולוגיה.

ב. לא ברכה אבל 'מודה אני' (ברור למה).

אם היה אפשר היית מוסיף את מה שאני מוסיף במקומות המותרים להוסיף (שמע קולנו ולפני יהיו לרצון השני)

הייתי מוסיף "שבראתני בריא בגופי" ולא עם כל מיני מחלות ומומים ל"ע.

הכי מדבר אליי- המעביר שינה מעיני. ואני אומר לעצמי- אני מברך את זה ומתעורר, 100%...

שאלות הלכתיות עדיף לשאול רבנים (לא בטוח שיש כאן רבנים)

לגבי בירור דברים, מניסיוני הדל אני יכול לומר שאתה יכול לשאול בכל פורום שנראה לך קשור (מקסימום יגידו לך שזה לא קשור, לא קרה כלום...)

יורדים קצת למטה ורואים פורום בית המדרש