פורום בני הישיבות (עמוד 36)

"ואמר רבא המודר הנאה מחבירו מזה עליו מי חטאת בימות הגשמים אבל לא בימות החמה המודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים אבל לא בימות החמה".

ופירש רש"י- 

חבירו מזה עליו בימות הגשמים - שאין כאן אלא הנאת קיום המצוה ומצות לא ניתנו ליהנות:

אבל לא בימות החמה - דאיכא הנאת הגוף:

 

אז גם כאן, יש הנאת הגוף שנלווית לקיום המצווה, ועליה מברכים.

בדיוק כמו שהמתעסק בחלבים ועריות חייב, כי יש פה הנאת הגוף ברורה גם אם הוא מתעסק

חכמים תקנו הנאות גופניות סביב מצוות. דבר מאוד הגיוני ומאוד קשור לתפיסת חכמים של יחס חומר לרוח.

ריכוז של כללי הפסיקה מספרי הרב עובדיה שנעשה ע"י הרב יצחק יוסף, סביר שזה יופיע שם, אם יש כזה דבר בשו"ת יחוה דעת (או שהתכוונת לספר אחר?).

ב. בדקתי בערך ספיקא דאורייתא מקובץ יסודות וחקירות (נמצא בויקישיבה), ציטוט משם "בספק מצוות עשה, אולי לכו"ע מדאורייתא לקולא ומחמירים רק מדרבנן, משום שעובר רק בשב ואל תעשה (הסתפק בזה פרי מגדים אשל אברהם או"ח יז-ב. אך יש דעה אחרת שגם בספק מצוות עשה נחלקו הרמב"ם והרשב"א (מנחת חינוך א-א [ג] ד"ה ואם יש), ויש דעה שלישית שלהיפך, בספק מצוות עשה לכו"ע לחומרא מדאורייתא (מהרי"ט אלגאזי מ ד"ה והנה לפי, כסף משנה מילה ג-ו בשם שו"ת הרמב"ם))."

 

א. ברוך אתה ה' א' מלך העולם מפתח הטכנולוגיה.

 

ב. לא ברכה אבל 'מודה אני' (ברור למה).

אם היה אפשר היית מוסיף את מה שאני מוסיף במקומות המותרים להוסיף (שמע קולנו ולפני יהיו לרצון השני)

שלא עשני אשכנזי .. חחחח


ב-שלא עשני גוי

הייתי מוסיף "שבראתני בריא בגופי" ולא עם כל מיני מחלות ומומים ל"ע.

הכי מדבר אליי- המעביר שינה מעיני. ואני אומר לעצמי- אני מברך את זה ומתעורר, 100%...

כשמרגישים עירניים לגמרי.
כך מופיע בסידורו.

שאלות הלכתיות עדיף לשאול רבנים (לא בטוח שיש כאן רבנים)

לגבי בירור דברים, מניסיוני הדל אני יכול לומר שאתה יכול לשאול בכל פורום שנראה לך קשור (מקסימום יגידו לך שזה לא קשור, לא קרה כלום...)

יורדים קצת למטה ורואים פורום בית המדרש

מה שמוצא חן בעינייך, יש כאלה פשוטים שעולים 30 שקל ונשברים תוך יומיים, תקני כזה מעץ קצת כבד ועם ציפוי מתכת מקדימה עם עיטורים, עולה באזור החמישים. אין הבדל משמעותי בגדלים, כולם כמעט אותו דבר.

רוב הישיבות החדשות קורסות אחרי שנה שנתיים, הגיוני שזה יקרה גם לכמה מהוותיקות יותר שלא הצליחו לרדןף מספיק טוב אחרי תלמידים.

יש הרבה סיבות למה ישיבה יכולה להסגר: חוסר ענין של תלמידים במשנה החינוכית של הישיבה, אי יכולת של הישיבה להזמין תלמידים חדשים. סגירה של ישיבה אחת לא מלמד בהכרח על משבר בציבור. אם היו נסגרים הרבה ישיבות או כל שנה נסגרים כמה היה על מה לדבר. בסופו של דבר מה שקובע זה כמה תלמידים בסך הכול הולכים לישיבות וברוך ה' המספר הזה בגדילה (אם כי לא בהכרח מספיקה). לכן לתלות סגירה של ישיבה אחת במשבר של הציבור זה נראה לי קצת מוגזם.

 

בגוש עציון לבדו יש עוד שישה מוסדות תורניים גבוהים דת"לים.

נדמה לי שהמעבר שלה לגבעות בזמנו התחיל את המשבר הזה

פשוט יש תחרות גדולה והמון ישיבות, והתהליך כרגע זה ישיבות ענק ולא ישיבות קטנות.

זה אפילו כיף.

מה זאת אומרת שרות צבאי כן או לא? 
ברור ששרות צבאי הוא חובה עפ"י חוק. המטרה הגנת המדינה אך גם, אחרת מי יאבטח את ההתנחלוית? 
למה שבחור חילוני יהיה חייב להתגייס ולך תהיה בחירה להתגייס או לא. 
חילוני שממשיך ללימודים קודם כל נותן 3 שנים מחייו למדינה ואח"כ פונה ללימודים. 
אינך שונה ממנו כמובן. שניכם בחורים אזרחים באותה מדינה. 
מכאן ששרות צבאי מלא בצבא הוא חובה לכל אזרח.
על בנות דתיות (פטורות) ונוער מהמגזר הערבי נשוחח בהזדמנות אחרת. בעיקרון, לדעתי, גם חייבים בחוק (לא בהתנדבות) לתת שרות מלא למדינה.   

מה המטרה שלך בעולם?
בשביל מה אתה פה?

מה זה להיות דתי?
למה חשוב להיות דתי?

מי אמר שהדרך של הדת"ל היא הנכונה?

למה בכלל לעשות צבא?

 

לך לישיבה תלמד קצת. תבין מה אתה עושה פה, כדי שכל החיים שלך לא יהיו בזבוז זמן אחד גדול!!

אפשר להתפלסף שעתיים ולהסביר את היתרונות שבישיבה. אבל תכלס, תחשוב איפה אתה רוצה להיות עוד 10 שנים, באיזה מצב רוחני, ולפי זה תחליט.

אם אין לך מושג למה ללכת אליה.
אם לא עשית בירור עם עצמך למה ללכת לישיבה פשוט אל תלך.
יש הרבה מאוד סיבות למה ללכת לישיבה, זה לא בזבוז זמן ובתנאי שאתה יודע למ אתה עושה את הצעד הזה.
אני יכול לתת לך תשובות למה כן ללכת אבל חשוב שתעשה את הבירור הזה עם עצמך אחרת זה יהיה חיצוני.

לדעתי בכל זאת חשוב מאוד ללכת לישיבה, ומקסימום - לעשות שם את הבירורים האלה.
אם שם יתברר לך שיותר נכון ללכת ישר לצבא - עשה זאת, ובכל הכוח. אבל הרבה פעמים דווקא בישיבה יותר קל להבין את החשיבות והמשמעות של הלימוד בה, ולהגיע לבירור אמיתי של העניין...
בכל אופן, יש נקודה שלגביה אני ממש ממש מסכים - חובה, חובה, חובה - לעשות בירור פנימי, אמיתי, ועמוק, הרבה יותר מאשר מה שאפשר בעזרת פורומים.
וגם זה יכול לעזור. אבל חייב להתלוות לבירור פנימי ואמיתי מתוך עצמך

כדי שבהמשך החיים חיי תורה ומצוות יהיו חשובים לך חשוב מאוד ללמוד כמה שנים בישיבה
הצבא יכול לחכות, אבל אם תלך ישר לצבא סיכויים אפסיים שתלך אחכ לישיבה

אתה בגיל שברור שאתה לא לגמרי מבין ומחובר לעולם הישיבות והעולם התורני, אבל זו לא סיבה לא ללכת לישיבה. אדרבה, שם תלמד והעולם שלך ייפתח, תרחיב אופקים, מה גם, תחשוב שאם עכשיו תתגייס לצבא רוב הסיכויים שלא תחזור לישיבה- אחכ מתחתנים נולדים ילדים וזה כבר לא יהיה אותו דבר, לא יהיה לך את הזמן הזה בלי דאגות בלי לחצים- חופש מוחלט להתרכז בעולם הפנימי שלך. וגם אם עשית טעות וישיבה זה לא בשבילך, לא קרה כלום, לא ״בזבזת״ שנה, לדעתי זה סיכון ששווה לקחת כי אם תתחבר לזה תרוויח בגדול. הרווי הרוחני של השנים הללו נשאר בך לאורך שנים רבות, נותן לך בסיס ושאיפות ומגבה אותך בחיים שלעיתים אינם קלים ומעמידים אותנו במבחני אמונה.

בד"כ עוברים תהליך לא פשוט בישיבה.
בהצלחה!

שזה יהיה מתוך בירור פנימי אמיתי... ולא כזרימה אחרי רוב הדעות בפורום, נגיד.

מצוה גדולה לשרת בצבא ישראל. מקיימים בכך גם מצוות כיבוש הארץ, וגם עזרת ישראל מיד צר והצלת נפשות כפשוטו.

כאשר הצבא נלחם, הרי מי שאינו שותף, עליו נאמר "כי לא באו לעזרת ה' בגיבורים".

אלא שלצערנו, כבר שנים רבות שהצבא נלחם מתוך מדיניות של "איפוק" ו"הבלגה". מלחמה מתוך בלבול ערכי מוסרי, שאינו מבדיל בין חיי העם שלנו לחיי האוייב, אינו מבדיל בין טוב לרע, ואינו מבחין בין צדיק לרשע.

צורת הלחימה נובעת, מכך שקובעי המדיניות בצבא, יאנם בטוחים בזכותנו על מלא רוחבה של הארץ, ומנותקים מההבטחה האלוקית "לזרעך אתן את הארץ הזאת".

מאחר וזה המצב, הרי חשוב תיקון שורש, והוא הוספת כוחות רוחניים באומה. כוחות תורניים, המבינים את חשיבותה של הלאומיות בדורנו ובכל דור.

לכן, תביא הרבה יותר תועל לעם ישראל אם תלך לישיבה.

מלבד הנקודה של השלכת האחריות על קובעי המדיניות במדינה.
כולנו אשמים בזה, כי זה מגיע על רקע זה שהעם לא מספיק חדור בתורה. אל תאשים את קובעי המדיניות. עלינו לקחת אחריות, כולנו.
כי כולנו אשמים. זה חטא לאומי, לא של אדם זה או אחר

זה ספר יחסית עמוק.

כדאי להתייעץ עם אבא/ רב שלך- אם זה באמת מתאים או כדאי להרחיב את הבסיס שיש.
כדאי לבדוק- לרב שרקי יש וודאי שיעורים או הכוונות בנושא. 
כמו"כ יש לרב קוק ספר "לנבוכי הדור"- שווה לעיין גם בו.
בהצלחה!

שלוש אופציות:

א. לימוד מתוך שיעורי הרב שרקי שאמורים להיות ממש מעולים.

ב. לימוד עצמאי - במצב כזה, חשוב לשים לב אל איזה תרגום ניגשים. התרגום הישן (כריכה שחורה\חומה) מלא ובלתי אפשרי, התרגום של הרב קאפח (כריכה לבנה, הכי נפוץ) די קשה. בעיני, התרגום הכי טוב ונהיר בעיני הוא תרגומו של מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת ת"א. זה נטו רמב"ם, אין מה לדאוג לסילופים... מעבר לזה, יש על הספר מהדיר מעולה שמסביר הקשרים.

ג. לחכות קצת, מפעל משנה תורה עובד על הוצאת תרגום חדש למו"נ + ביאור. מהכרותי איתם, הם לא יוציאו מתחת ידם דבר שאינו מוגמר. אפשר להציץ להם בפייסבוק ולראות.

 

בד"א אוסיף שלא כל פרקי מו"נ אקטואליים לקרוא בן זמננו - חלקים גדולים ממנו עוסקים בעניינים לשוניים שהיו מאוד אקטואליים לאדם שהתמודד עם הפליסופים הערבים בימי הביניים אבל לנו יראו כטרחנות מיותרת. לפני תחילת הלימוד, שווה לבדוק בנוגע לזה.

מעבר לזה, מעט בקיאות בפיסולופיה בת זמנו של הרמב"ם תועיל מאוד בלימוד.

שמעתי מהרב שרקי שהעיד על עצמו שהוא לא יורד לסוף דעתו של הרמב"ם במו"נ, גם אחרי 40 שנה של לימוד.
הוא מעביר שיעורים ויש שיעורים על מו"נ שלו במכון מאיר, אבל זה באמת ספר עמוק, שלא ברור בדיוק

לגמרי גם לגדולים וטובים.
כדי להבין את השקפת הרמב"ם בדרך מסודרת יותר ויעילה יותר עדיף ללמוד את ה"הקדמות"(הקדמה לפירוש המשנה, הקדמה

לפרק חלק, הקדמה למשנה תורה) ואת האגרות(אגרת תחית המתים, אגרת השמד ואגרת תימן) שם אפשר לראות הרבה הרבה

השקפה של הרמב"ם בלי להיכנס למבוכה של מורה נבוכים.
כך קיבלתי מהרב שרקי.
 

הקדמות למשנה/ החלקים האמוניים בהלכות יסודי התורה/ דעות/ תשובה ועוד?

נראה לי כדאי להתחיל ללמוד את משנתו האמונית של הרמב"ם מהספרים ההם.

 

אני מניח שיש אנשים שמתאים להם ללמוד מורה נבוכים בשמינית, אבל נראה לי שזה תלוי מאוד במיהו האדם, ולרוב האנשים לא הייתי ממליץ.

לא מכיר את השיעורים שנמצאים באינטרנט על מורה נבוכים, על הקדמות הרמב"ם למשנה יש ביאור של הרב שילת, מומלץ.

הרמב"ם כתב את הספר מורה נבוכים בשביל תלמיד שלו, ר' יוסף ן' יהודה, והוא מדגיש בכמה מקומות שהוא מיועד לאנשים בעלי רקע מסוים (גם תורני וגם מדעי וכיום גם רקע בהיסטוריית הפילוסופיה כי יש דברים שהם לא רלוונטיים ויכולים ליצור בלבול גדול). בנוסף גם השפה שלו קשה. כדאי לפני שלומדים אותו להכיר את משנת הרמב"ם לפחות באופן בסיסי (=הקדמותיו למשנה ואגרותיו המרכזיות).

 

בהצלחה!

הוא טוען שכל בחור שמתחיל ללמוד בישיבה צריך לדעת אותם.

מפי תלמיד של הרב מוטי נחמני שהוא תלמיד של הרב טאו

(השקפתי) הוא קולע בול לתשובה שחיפשתי. לא יודע אם מה שכתבתי מובן, אבל כך אני מרגיש. והרבה זמן יש לי את הרצון הזה ללמוד את משנתו על הסדר וחשבתי שנכון ללמוד מו"נ. על פי התשובות כאן בעז"ה אתחיל מההקדמות והאגרות.

מורה נבוכים הוא שונה. נראה לי שגם תרגיש שעונה לך בצורה מדויקת אך גם יהיו מקומות שלא יסתדר לך. הוא ספר לא קל שקשה להגיע לעומקו. התאים לנבוכים באותו דור בגלל הפילוסופיה, לדור שלנו פחות , אולי אפילו יוצר מבוכה. לא בכדי הרמב"ם לא רצה שכל אחד יקרא ממנו. כדאי באמת להתחיל מהקדמת הרמב"ם למשנה; האגרות וכיו"ב

יש פרקים רבים במשנה תורה שיש בהם את משנתו האמונית של הרמב"ם.

[יש הרבה חפיפה בין התכנים שלהם, לתכנים של ההקדמות].

יש חוברת של הלימוד היומי באמונה, בשם "פרקי אמונה במשנה תורה", שמרכזת את הפרקים האלה.

על המופיע שם, יש להוסיף את הלכות תשובה. [הם לא כללו אותם, כי הם צירפו אותם לחוברת של אורות התשובה].

 

אתה יכול ללמוד בחוברת הזו עצמה [יש שם גם את הביאור של מפעל משנה תורה, וגם ביאורים והרחבות שלהם], או לראות מה נכלל שם, [מופיע גם בקישור הזה - http://www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1698 , אבל בסדר הפוך], וללמוד בספר אחר.

הרי במקור הוא נכתב בערבית,
חלק מהקושי בהבנה הוא בתרגום.
אם זה חשוב לך פנה אלי באישי

בכל מקרה, אני הייתי נזהר ממנו...

המלצה מתלמיד חכם שאני סומך עליו. 

גם אני ממליץ עליו, אבל בתור הרחבה ולא בתור לימוד ראשוני ולא לבחור צעיר (ההשקפה שלו השפיע על התרגום והביאורים, הנזק שיכול להיגרם נראה לי גדול מהתועלת).

של הרב שלמה טולדאנו

עם פירוש בלשון עכשווית והסבר של ענייני מדע
פילוסופיה וחכמות הרלוונטיים לכל עניין

ללמוד לבד ישירות מתרגום (כל תרגום) בשלב כזה זה
קשה מדי, צריך להתרגל במושגים ומשמעותם
בלשונם הפילוסופית של הראשונים בכלל והרמבם בפרט

ומורה נבוכים נכתב בסוף ימיו.

כלומר, אחרי שנחתם המשנה תורה, פירוש המשניות ואחרי רוב האגרות.

הרבה פעמים הוא מפנה אליהם.

 

הדברים בנויים על יסודות קדומים, כך שמי שלא הקדים את ההקדמות, לא יבין את התוכן כמו שצריך. 

 

אם העיקר הוא הספר, הכי נכון להתחיל להתחיל על הסדר את שלושת ההקדמות למשנה, את ספר המדע ואת שלושת האגרות המרכזיות.

 

הרמב"ם בעצמו כותב בתחילה המורה נבוכים תנאים חמורים ללימוד בו (ובמקור הוא בכלל תכתובת לתלמידו ר' יוסף, מה שנותן פרופורציה לתוכן...)

אני חייב להגיב לכמה מהתגובות פה על מורה נבוכים.

א. מורה נבוכים לא נכתב ליוסף בן יהודה. אלא הוא נכתב גם ליוסף בן יהודה. הרמב"ם במכתב לתלמידו כותב שהוא כותב "לך ולדומיך" - ולא רק ליוסף בן יהודה.

ב. מי שאומר שמורה נבוכים נכתב רק לדורו, הוא טועה טעות חמורה. הוא גורם נזק בעיקר לעצמו, אבל גם לרמב"ם. כמו שהוא כתב בצוואה. "תזיקני ולא תועיל לעצמך". מורה הנבוכים, או בלשון מדוייקת יותר - הוראת הנבוכים - באה ללמד נבוך. אולם מיהו הנבוך? מהי דמותו של הנבוך?
הרמב"ם אומר אין לך אדם שהוא לא נבוך במשהו, כל אדם שיש לו ידיעה מועטה בתורה, וידיעה מועטה במטאפיזיקה, כאשר יקרא בתורה פסוקים קשים -יד ה' , וירד ה', פני ה', בהכרח שיהיה במבוכה מסויימת בין התורה לשכל ולדעת.

בנוסף - הרמב"ם אומר שכדי שהאדם יקבל עליו עול מלכות שמים בנוסף על עול מצוות, עליו לקיים 3 מצוות ("יחוד ה' אהבתו ותלמודו" הלכות קרית שמע זהו עול מלכות שמים של ר' יהושוע בן קרחה)-. עליו לדעת בהוכחות - תלמודו יחודו, על תלמודו ויחודו הוא מעיר בהלכות יודי התורה - ודורש מן האדם לדעת בהוכחות "שהוא ממציא כל הנמצא" וש "אלוה זה אחד הוא" במורה הוא מרבה להביא הוכחות מהמציאות כפי שהובנה בימיו, ולסלק הגשמה = יחודו, כדי שהאדם לא יהיה עובד אלילים.

בנוסף אהבתו - שזה הדבר המרכזי מאוד אצל הרמב"ם וזה לימוד מעשה בראשית - במורה נבוכים הוא מבאר את הדרך של האדם לקיום מצווה זו.

כלומר חוץ מזה שמורה נבוכים מורה את הנבוכים בין התורה לשכל, הוא מבין ספרי האמונה החשובים שיש ביהדות, שבלעדיו, לשיטת הרמב"ם - אדם לא מקבל עליו עול מלכות שמים כראוי, ואפילו עובד אלילים.

כדי שיהיה לך רקע להבנת דברי הרמב"ם תלמד בהתחלה את ההקדמה לפירוש המשנה, לאחר מכן 8 הפרקים. לאחר מכן פרק חלק. לאחר מכן הלכות יסודי התורה חוץ מפרקים ה-ו. ורק אז תיגש למורה נבוכים בהוצאת אוניברסיטת תל אביב של מיכאל שוורץ.הוא תרגם לשפה בת ימינו. אני לא רואה צורך שתלמד עם רב, אלא אם כן אתה ממש לא מבין. והיות ואת מורה נבןכים א"א להביןבאמת בפעם אחת, (אתה יכול לחשוב שאתה יודע)תחזור על המורה עוד פעם בתרגום של הרב קאפח כי הוא הכי מדוייק למקור.

יש לו מעקה חזק מאוד. זה שאנשים מפחדים לטפס לגג זה מתוך פראנויה שהם יפלו בלי שהם יודעים מה זה.
הכי הרבה.. כשיש שאלות תמיד אפשר לשאול..
עשיתם את מורה נבוכים מינימום כמו לימוד של ביקורת המקרא, או לימוד ספר כפירה.
זה ספר אמונה. ואפילו אחד מספרי האמונה החשובים ביותר שיש ביהדות.

אבל הרמב"ם עצמו הזהיר מאוד מהסכנה בעיסוק בדברים אלה לאדם שלא מוכן להם בפרקים לב-לד בחלק ראשון במורה נבוכים.

"לא מפני שיש בהם רע נסתר כמו שחושבים הסכלים"

 

"דע כי ההתחלה [כלומר: שיפתח האדם ראשית לימודיו ותחילת השכלתו במדע זה - הרב קאפח] במדע זה מזיק מאוד כלומר: מדעי האלוהות, וכן ביאור עניני המשלים הנבואיים וההערה על ההשאלות המשומשות במשאות  אשר ספרי הנבואה מלאים מהם, אלא ראוי לחנך את הקטנים ולהניח מוגבלי ההבנה כפי יכולת השגתם. 

 

ומי שנראה שלם ההבנה מעותד לדרגה הנעלה הזו, דרגת העיון ההוכחתי והלמידויות השכליות האמיתיות, יש להרימו לאט לאט עד אשר יגיע לשלמותו, או על ידי מעורר אשר יעירהו או מעצמו. 

אבל אם יתחיל במדע הזה האלוהי, לא רק שיגרום בלבולים בלבד בדעותיו, אלא אף כפירה מוחלטת, והרי הוא דומה לדעתי כמי שמזין את הנער היונק בלחם חטה ובשר ושתיית יין שהוא ימיתהו בלי ספק, לא מפני שהם מאכלים רעים ובלתי טבעיים לאדם, אלא בשל חולשת הניזון בהם מכדי לעכלם כדי שתושג בהם התועלת. "

 

כל זאת לשיטת הרמב"ם עצמו, שרואה חשיבות מרכזית בעיסוק בעניינים אלה, אבל מזהיר מלשת אליהם בצורה לא נכונה.

יש גם שיטות אחרות, שכל היחס שלהם לנושא הוא יותר מסוייג.

ואני יודע שכל מתחיל מבני אדם אשר אין בידו מאומה מדברי העיון, שהוא ישיג תועלת במקצת פרקי מאמר זה.
אבל השלם מבני אדם, הדתי הנבוך כפי שהזכרתי, הוא ישיג תועלת בכל פרקיו, וכמה גדול חשקו בו וכמה ערב הוא לאוזניו.
אבל המבולבלים, אשר כבר נתטנפו מוחותיהם בדעות הבלתי נכונות ובדרכים המטעים, ויחשבו אותם מדעים אמיתיים, ומדמים שהם בעלי עיון ואין להם ידיעה כלל בשום דבר הנקרא מדע באמת - הם יירתעו מפרקים רבים ממנו, ומה מאוד יקשו עליהם, כי לא יבינו להם עניין, ועוד כי מהם יתגלה פסולת הסיגים שבידם, שהם סגולתם ורכושם המיועד לאידם.

אין בלימוד מורה נבוכים סכנה, אבל הרמב"ם אומר שאם תאמר לאדם, במשהוא שהוא הורגל לחשוב בו בצורה אחרת, הוא ירתע מלקבל את דבריך. ולכן צריך הדרגה.
בנוסף אם אדם רוצה לדעת את כל מה שעומד מאחורי כל מילה עליו לדעת פיזיקה אריסטוטלית ומטאפיזיקה של אריסטו.
מורה נבוכים הוא ראשי פרקים של אותו דבר שאסור ללמוד אותו אם אין לך הכנה מוקדמת, הן גופנית והן נפשית. אבל הוא לא הדבר עצמו.
אבל ברור שאם אין לאדם השכלה בענינים אלו הוא יבין פחות אבל אין בזה סכנה. והרמב"ם לא דיבר על המורה. הוא דיבר על מעשי מרכבה שצריך בשבילם הכנה. אבל המורה הוא ראשי פרקים שגם הם מוסתרים מההמון. ולכן אין בעיה ואין סכנה.

וב" ביאור עניני המשלים הנבואיים וההערה על ההשאלות המשומשות במשאות  אשר ספרי הנבואה מלאים מהם".

הוא משתדל לרמוז חלק מהדברים, ולא לומר הכל בפירוש, אבל הוא עוסק בזה, כך שאזהרות שייכות גם לכאן, לפחות במידה מסוימת.

לבין ראשי פרקים מפוזרים במקומות שונים ומוסתרים. הרמב"ם כתב את זה ככה כי לפרסם ספר במדע האלוהי לציבור ולהמון בדברים מפורשים אי אפשר.
וגם בין לבאר שמות משותפים.. שזה לא מדע אלוהי בכלל.

שהרמב"ם הזהיר מהם.

ביאור שמות משותפים הוא לא, אבל דברים אחרים שפירטתי, כן.

ונכון שהרמב"ם ניסה להסתיר חלק מהדברים, אבל לדעתי הוא לא עשה את זה כדי לאפשר לספר להיות שווה לכל נפש, אלא כדי לצמצם את הנזק למי שהדברים לא מתאימים לו וילמד בספר, וכן מסיבות שקשורות לדרך העברת הדברים גם לראויים להם [ומסיבות נוספות].

ואיך אתה מגדיר "דברים שפירטת"
אני יודע אני יודע איך הרמב"ם הגדיר אותם בדבריו המפורשים. ממליץ לך בחום לקרוא שוב את ההקדמה של הרמב"ם למורה. אני יחזור ויבאר את דברי.

אנחנו אומרים שמי שיבין את העומק של המורה זה מי שיש לו השכלה תורנית ומדעית אריסטוטלית. בהכרח מי שאין לו אותם הקדמות לא יגיע לאותם עומקים שבשבילם ובגללם הרמב"ם כתב את פרקי האזהרה שלו (חלק א פרק לג-לד.) עומקים מחשבתיים שהם רק ראשי פרקים מפוזרים במקומות שונים.
הרמב"ם תכנן את זה כך בכוונה. הרמב"ם מסביר שהוא יכול לומר משהו אחד, ואדם שאין לו הקדמות מסויימות וצורת חשיבה מסויימת, יבין את אותן מילים בצורה אחרת. זוהי החוכמה של המורה שגם שאדם חושב שהוא הבין, ככל שהוא מעמיק בצורת החשיבה של הרמב"ם במורה, הוא מבין שהוא לא מבין.

לכן אני אומר שבפרקי האזהרות הרמב"ם לא מדבר על איסור ללמוד את המורה, אלא את הסתרים שבמורה שזה בהכרח חייב להיות אחרי ידע והקדמות והכנות. הרמב"ם המסודר של המשנה תורה, בנה ככה בכוונה את ספרו. אדם ללא הכנות ישיג תועלת "במקצת פרקי מאמר זה", מקצת שאין בו כדי נגיסה במדע האלוקי, ומתוך כך אינו צריך בהכנות כמו שהרמב"ם דורש במי שלומד מעשי מרכבה.

"עיון הוכחתי"- הרמב"ם עוסק בו בצורה גלויה בחלק שני ממורה נבוכים.

"ביאור עניני המשלים הנבואיים וההערה על ההשאלות המשומשות במשאות  אשר ספרי הנבואה מלאים מהם" הרמב"ם עוסק בו, ומעלים חלק.

מופיע בהקדמה שיש דברים שיכולים להועיל גם למי שלא שייך לקבוצה שהספר בעיקרו נועד לה, אבל את הטענה, שאין במורה הנבוכים דברים שעלולים להזיק למי שלא ראוי להם, לא ראיתי כתובה בהקדמה. אלא היא פרשנות שלך.

[וחלק מהבעיה שעלולה להווצר לדעתי, זה שאנשים לא מבין את מה שהרמב"ם רצה שלא יבינו, אבל מדמים שהם מבינים, ומייחסים לרמב"ם דברים שלא עלו בדעתו].

רק למה הלכות יסודי התורה בלי פרקים ה'-ו'?

אבל זה הוסיף לי המון. האמת שאני חושב שאל הרמב"ם מתנקזים הרבה אנשים שכלתניים קיצוניים כי הוא כנראה היה סוג של כזה, ולפי דעתי הוא לא עונה על כל הצרכים שיש ליהודי והוא גם בהרבה מקומות נמצא בגישה קוטבית לכל חכמי ישראל האחרים.

תכל'ס אני מאוד ממליץ. אני אישית לא חושב שהרמב"ם מושלם אבל יש בו המון. 

ואל תתייחס להפחדות מהסוג שציינת. אתה זה שאחראי על העולם הרוחני שלך ואם תבחן כל דבר ולא תתייחס לשום דבר כמובן מאליו או כדעה שאי אפשר לחלוק אליה אני בטוח שהוא יוסיף לך המון. 

 

ואני ממש ממליץ על מהדורת שוורץ של אונ' תל אביב למרות שזה נשמע מפחיד הוא בסדר גמור ממה שראיתי ומעדויות ששמעתי. 

ואני גם ממליץ לא ללמוד עם פירוש. לא שיעורים ולא כלום. כי כל אחד לוקח את הרמב"ם למקום שלו. אז כדאי שגם אתה תעשה את זה בתנאי שתבטיח לעצמך שלא תהיה קיצוני ותבין שהרמב"ם הוא לא היחיד בעולם. 

 

ורק יתרום לעולם הרוחני שלך.

יש בבת ים ישבה של הרב דוד חי הכהן תלמידו של הרצי''ה!

אבל קח אותי בע"מ.

הבנתי שיש אווירה ספרדית חזקה - בעיקר מצד התלמידים.

בס"ד

 

הרב בוצ'קו אחד הייקים לכאורה

ורובם הם מצרפת/ תוניס/ אלג'יר/ מרוקו- כאלה שנותנים לזה צביון ספרדי, חם, פשוט. 

בס"ד

 

איפה הימים שיהודי צרפת היו ייקים ברובם, והחדשים היו הפולנים שרק הגיעו. היום גם כאלו וגם כאלו כבר כמעט אין.

 

|מתרפק על דברים שהיו בערך כשסבא שלי היה ילד|

יש להם גם בראש העין, שזה אפילו ערסי משהו.

זה מסובך משתי סיבות 

אחת- התנאים הפיזייים. על פי ההלכה (לפחות לכתחילה ובחלק מהמקרים גם בדיעבד) צריך לאפות את המצות במקום סגור וקר וכנ"ל המים והקמח לפני האפיה

שניה- האופים. לדוגמא "ומנהגנו כהיום לרחוץ אשה הלשה את ידיה וכן הכלים שלשין בו לאחר שעשו בו שנים או ג' עיסות עד שלא יהיה מהתחלת הלישה יותר משיעור מיל וכן המגלגלים ישגיחו אם מודבק בידיהם עיסה וירחצו ידיהם ג"כ משיעור מיל לשיעור מיל וכן ישגיחו על עצים המגלגלין והרעדליך שיהיו נקיים ולהחליפם או לגרד החמץ מהם בזמן הנזכר וכן הסדינים שמכסין בו השולחנות ג"כ מחליפין אותן בזמן הנזכר ובמקום שעורכין על השולחנות מגרדין אותן בזכוכית בזמן הנזכר וכתבו האחרונים דהמנהג הנכון להיות שני אגנים ללוש בהם ובעת שלש בהשניה יהיה איש אחד מוכן לרחוץ הראשונה ולנגבה היטב וכן חוזר חלילה והמנהג הנכון להעמיד משגיח בבית אופי המצות להשגיח על הכל כי רבה המכשלה מאד:"        רוב האנשים לא בקיאים בהלכות מצות

מעיקר הדין בצק צריך לשהות לפחות הילוך מיל כדי לתפוח (במצות של אשכנזים זה לא באמת תופח אף פעם וזה עיקר שהאלה על כשרותם). אבל אנחנו מחמירים הרבה יותר מזה - ואחת החומרות היא שלא יהיה כלל בשמש כי היא מחממת.

לכן אע"פ שמעיקר הדין אפשר לעשות זאת - לא מומלץ לאפות בחוץ בעיקר לא במיזם כזה שפונה לכתכילה לאלו שלא יודעים היטב הלכה

(זאת בנוסף לכול הדינים שהובאו לפני)

אני בטוח שאתה לא היית מקבל כתיבה כזאת כלאחר יד , על ספק בכשרות מצות הספרדים.

 אני מבין שלפחות בשעת הדחק היית אוכל פיתה מבצק של אשכנזים ששה 3 שעות בלי אפיה !

אין על פסח אצל האשכנזים 

 

ב מצות של ספרדים (בחבורה ולא קנוי ממאפיה) זה הרבה יותר גרוע - התנור (שמיועד למצות אשכנזים) חם מידי ולעתים קרובות מוציאים את זה כשזה מוכן מבחוץ ולא אפוי (בצק ממש וכזה שיכול להחמיץ) מבפנים

אני מכיר יהודי יקר (ת"ח רציני ביותר) שהיה מנצל את זה שאצלם אוכלים את המצות מתוך מפית (למרות שהם לא חבדניקים) כדי 'להחביא שם מצה ספרדית - בגלל שמצות של אשכנזים לא יכולות להחמיץ. עד שפעם אחת הוא היה בחבורה של ספרדים ופתח שם מצה ומצא בה בצק - אז הוא חזר לאכול מצות של אשכנזים

 

בשעת הדחק כן - אבל לדעתי שעת דחק כזו לא שווה את הנזק (בעיקר כי כמו שכתבתי מדובר כאן על אנשים שלא בקיאים ועדיף שיהיה להם ריחוק מאשר שיזלזלו בדיני פסח)

או דתי לאומי וחרדי?
הוא משהו אחר? לא ברור

הרי החלוקה בין חרדים לדת"ל היא בהשקפה לגבי עניני המדינה

סביר להניח שבתחום הזה יהיו פחות מחלוקות 

(מצד שני גם כשמלך המשיח בא ויעמוד על גג בית המקדש

יהיו כאלה שלא יאמינו שהגיע זמן גאולתם)

 

אבל חלוקה בין אשכנזים לספרדים זה בוודאי שלא יהיה

זה הרי חילול ה' מאין כמוהו שתורה נעשית כמו כמה תורות

תהיה סנהדרין ופסיקה אחת לכל עם ישראל

רק זה.

יש הרבה הבדלים באורח החיים, והם לא בהכרח תלויים ביחס למדינה.

יש מקום לדון לגביהם מה יקרה שיגיע המשיח.

שתי תשובות בדבר:

 

א. לאורך השנים מתרחש לנגד עינינו תהליך (מצער?) של הטשטשות הגוונים והמנהגים,

כאשר רבים מתחנכים ומתרגלים במוסדות החינוך ובבתי הכנסת למספר מצומצם של שיטות

הלכתיות, מנהגים ונוסחי תפילה.

מפחיד לחשוב כמה מהגיוון הזה יצטמצם עוד 50 שנה למשל

 

ב. כשתקום הסנהדרין תהיה סמכות הלכתית מרכזית. גם בפנים יהיו מחלוקות אבל לפחות

תהיה הכרעה מסויימת

 

ועדיין, לכל עיר ועיר יש את בית הדין שלה, ולא כל עניין (אני מניח) יובא להכרעת הסנהדרין.

 

 

אגב, המחלוקות בישראל בפשטות החלו דווקא מתלמידי ב"ש וב"ה שלא שימשו כל צרכם

תורה אחת ומשפט אחד, שיוצא מהמקום אשר יבחר ה'.

בענייני מנהגים, אני נוטה לחשוב שבאמת יש ברכה בגיוון.

 

[ועדיין, אני חושב שלריבוי הדיעות בהלכה יש היום מקום, וצריך לברר מה אמור להיות התחליף לו במצב המתוקן].

כמו שלא חשוב בשבת קודש אפילו המקצוע שלך

 

"וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה. וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד.

וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא-ט) 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים': "

 

כולם יהיו מקובלים.. תרתי משמע

אם היה להם נייד , אז  רבנו תם היה  אומר :" הלו רמבם , הסבא שלי רשי אמר לי פעם ....  מה אתה אומר על זה ? "

 והם היו מדברים ומלבנים את העניין .

 גם אם היתה בעיה וחילוקי דעות בבית הכסת בצפון אפריקה היה מישהו פונה בנייד למהרם רוטנברג ,

 ומישהו באירופא היה ממשיך לשאול את הראש אפילו שברח לצפון אפריקה. וככה לא היו הבדלים בין אשכנזים וספרדים ותימנים .

הרבה דברים שונים בגלל אופי שונה ומנטליות שונה ותנאי סביבה שונים לפי אזורים

למשל שעות הפרדה בין בשר לחלב - בארצות עדות המזרח שהן חמות יותר ואוכלים פחות במשך היום, ממילא זמן ההפרש בין הארוחות גדול יותר ולכן נצרכות 6 שעות, לעומת ארצות אשכנז הקרות שאוכלים יותר צפוף

וזה מתבטא בעוד הלכות

וככה לעוד הלכות , ואם היו מסכמים ביניהם שאקלים או משהו כזה משנה לדין, אז לאשכנזי שהיה נוסע לצפון אפריקה היה ברור שהוא צריך עכשיו לשמור אחרת וכך לספרדי בכיוון הפוך. וגם הנוסח בתפילה היה בערך אחד .

כתוב במדרש בראשית רבה (פרשה לד אות טו)   "ונתתי לכם לב בשר" - לב בוסר של חבירו.

בוסר זה מואס בלשון תרגום.    

 

משמע שאף אחד לא יסתכל על עבודת ה' של חבירו,  מי צודק, מי יותר טוב, וכו' 

כל אחד יהיה שמח בחלק שלו