פורום תורת חיים בעוז (עמוד 215)

לי על איזה שיר את מדברת?

"אריאל... קדימה ליותר"?!

אני מקווה שאני זוכרת במצבי הנוכחי.

בואי נבחן את האריאלניקיות שלי אם היא משפיעה גם ברגעים פחות...

הנה"

      "ודור יקום חי ישיר ליופי וחיים,

     עדנה בלי דיי ינק מטל שמים."

     נוער מלא גבורה, גודל באוירה של תורה.

     חדור רצון ויוזמה לחדש את פני האומה.

 פיזמון-  אריאל, אריאל. קדימה ליותר! אריאל, אריאל. בעזרת האל!!!

ב'-  באהבת התורה, תפרוץ באומה ידיעתה

     ולמלא הארץ דעה ויראה.

     יצמחו תלמידי חכמים, גדולי תורה ענקים רוחנים

     יובילו את האומה אל חזון אחרית הימים.

פזמון-  אריאל, אריאל. קדימה ליותר! אריאל, אריאל. בעזרת הקל!!!

     ראשון על כל אדמתה האומה האדירה,

     הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.

     כשבתוכו השכינה נתעלה לבית הבחירה,

     ויזרח אור הגבורה בימיינו במהרה!!!...

פיזמון- אריאל, אריאל. קדימה ליותר! אריאל, אריאל. בעזרת הקל!!!

ואוו מקווה שלא טעיתי או שגיתי. כולי מרוגשת עכשיו מעצמי.

שהייה ב"הצלוחה לך ויומקסים!!!

זה מראה לי שמצב האריאלנקיות שלי ירד עם הזמן. (חחח...חחבל"ז) כמה שפועלת ההשפעה כאן של הבנ"ע הממלכתים המתוקים האלו!

טוב, לפחות פה המצב הדדי... (בהשפעה.)

-תודה על התיקון. זה הייה ממש טוב עבורי.

פעם(אבל ממש פעם פעם) פתחנו על שירשור.... שם יש את המיליםעל כל התיקונים..

בהצלחה ושבת שלום!

טופ חברייא!

אני רואה שכולם כבר ישנים להם בשעה זו. אך אני לא יודעת מתי תהייה הפעם הבאה שאנחת כאן, ואת הדברים בבטן אינני מסוגלת לשמור להרבה זמן... לכן אתחיל!

השליחות בשבילי הייתה בתחילתה לבוא כנציגה מהנהלה אל הסניף ולהעניק לו בשבת אחת (קצרה מאוד!) תנופה אדירה בסיום של חודש עם חשיבות גדולה כדי להשמיך את הדרכינו אל היעד בצורה הכי מועילה שיתאפשר בע"ה.

אני אכן מכוונה ומתפללת שאכן מטרתי זו הוסגה, אכך מה שאכן הסגתי משבת עצומה כזו שחוויתי השבת היא: ראשית, להכיר באישי יותר בעוצמה ובאיכות של סניף ענק! (תרתי משמע?) הלא הוא סניף בת-אל הזכות הוא לי הייה לבוא ולהשפיע עד כמה שהייתה ביכולתי. יהיי רצון שכאן נזכה כולנו... במהרה בימינו.

ועוד לימדני השבת עד כמה אפשרי להוציא מאיתנו את המקסימום גם כשאין בידינו את כל מה שאנו צריכים במינון המתאים. ואני אסביר עצמי, מי שלא ידע עד עכשיו סניף בת-אל המחינה מספרית הוא גדול מאוד!(בלש' המעטה) כך בקום משכנו קטן מאוד. יחסית למספרם (רק שתבינו, מפקד סיום מצש"ק חודשאירגון תשס"ז מנמנו  320נפש ב"ה)  

אך! למרות החוסר פרופרציה בין השניים הדבר לא מונע מהם ולו לרגע להשקיע פחות בסניף עצמו וכמובן בחניכות. אותי, הדבר(ובכלל השבת) ריגשה עד מאוד! וכן נתנה לי צידה לדרך...

אכן אפשרהוציא את האור שגנוז בנו למרות שלא תמיד הכול מאתים והולך לפני מידות והאורך שלנו. העיקר הוא לשפוך את כל מה שיש. מה יקרה ד'אז?! אל דאגה. אנחנו נצליח בע"ה במשימה.

הלוואי שאזכה לזאת אישית! וכן כולנו... ואומר אמן! 

שבוע ולילה טופ!

עינת כפי שאני יודעת{אם זאת ענת הרכזת הדרכה} אז יש לך הכרות עם סניף בית שמש מקרוב..

מה שיש לי להגיד או שההפסד כולו שלך שלא היית השליחה אצלינו..למרות שרונית היתה מצוינת..

שבוע טוב..ובשורות טובות..

רכזת ההדרכה המהממת שלנו היא לא אחרת מ- עינת זילברשטיין בכבודה ובעצמה!!!

ואני פעוטה ממנה במ"ס שנים,אך בשמות אנו טיפטיפונת דומים.

שכן שמי ענת (כהן) שדומה לעינת. אך עינת יש אחת! ממש כמו ענת!!!

וכן על שמות אחרים לי לאימוץ, הדבר התקבל!חוץ מהיחיד והדגול שבתנועתנו שהוא נישאר(לעת עתה)  עם שמותיו הרבים אלי... שהרי הוא עדין בתבלבל.

ובקשר לבית שמש, לא זכיתי להיות בסניף שלכם אפעם ולכן אין לי מושג מה הפסדתי...=( אך לדעתי! מהשבת הזו לא הפסדתי כלום!!! להפך! הרבחתי. ובגדול "רב ועצום ממנו..." (ממה שהייה אפשר לחלום ולדמיין)

סניף בת- אל כי להיות גדול זה אומר הכול!!!  (יווו.... איזה מעולות אתן!!)

מהשליחה האוהבת.

חבר'ה "וידום" נאמר על אהרון! ע"ה לא עליכן.

זה מחשיד מאוד!!! או ששתיקתכן היא כהודאה, או שמא שלא היו השנה שליקות?!?!

ענת התמהה לעצמה...

יש לי הודעה משמחת בשבילך...הסמינריון הדרכה בעז"ה בחופש...

שבת שלום והרבה הצלחה..

מצוציין!!!!! נראה לי גמני יהיה עם שדרות, חוץ מראשון שני שאני בפרדס חנה....יש!

ולמי שמרגיש מקופח ולא יודע על מה אני מדברת- (למה שיהיה מישו כזה?! טוב עזבו אני קצת מסובבת היום) אז- פשוט מאוד

באים אלינו לישוב אנשי שדרות בחנוכה אז זה מעולה שאין את הסמנריון.....(אני לא מדריכה אבל זה טוב לא"י בדם ובאש) ונהיה שם ביחד! איזה חביב, בחופש, עם עכו ונהריה אני לא הייתי!

אויש במבט לאחור החלק השני היה מיותר ביותר אבל אין לי כוח למחוק.....אז סבלו בשקט....

לילה טוב!!!!!

אני.

זה איש אמת!!!

איש תורה!!

איש עם מידות טובות!!

שמעתי היום על הרב נריה שאחד התלמידים שלו בכפר הרא"ה חילל שבת.. כשהתלמיד חזר לישיבה במקוםןל כעוס\ להעיף מהישיבה הרב נריה קרא לו חיבק אותו חיבוק חזק והתחיל לבכות...לא היה צורך בכעס, הרב נריה כאב עם תלמידיו ובלי דיבוריםפ החזירם אל בורא עולם...

נשמע מצחיק שזה מה שאני מספרת מכל הסיפורים הענקיים על הרב נריה??? לא, זה לא מצחיק.. הרב נריה התאפיין במעשים קטנים קטנים שקדמו אומה שלמה.. מעשים קטנים שבזכותם הרב נריה נקרא "אבי דור הכיפות הסרוגות"

שמעתי על סיפור שניסו להקים סנהדרין לפני 500 שנה(בצפת ירושלים וכ') וזה לא כל כך הלך להם (יש על זה כל מיני רבנים מצפת ירושלים ואפילו מצרים שכתבו כמה תשובות חריפות מאוד)

ככה כתוב ברמב"ם הלכות סנהדרין פרק ד':

נראין לי הדברים, שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינין ולסמוך אותן--הרי אלו סמוכין, ויש להן לדון דיני קנסות, ויש להן לסמוך לאחרים.  אם כן, למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה, כדי שלא ייבטלו דיני קנסות מישראל:  לפי שישראל מפוזרין, ואי אפשר שיסכימו כולן; ואם היה שם סמוך מפי סמוך, אינו צריך דעת כולן, אלא דן דיני קנסות לכול, שהרי נסמך מפי בית דין.  והדבר צריך הכרע.

עיינ/י רמב"ם הלכות סנהדרין

בבקשה תכתבי פה איזה שיר, כי גמני צכה לעשות דגלנות... ואין לי אפילו רעיון לשיר..

תודה רבה רבה רבה ובהצלחה לשתינו ובעצם לכולם... יומטוב!

בס"ד

דורינוש דיי לצומי!!!! (לאב יוווו!!!!!!!!)

פרנס....

הגיע זמן הגאולה בטראנס.

אני עשיתי את שתי השירים האלו לשבט שלי שנה שעברה ויצא מדהים.

בס"ד.

אנחנו עשינו את זה לפני שנתיים ויצא מהמם!

בצלב"א- שירה.

מאיפה אני משיגה אותם?

בס"ד

יומטוב

אצלנו יהרגו אותנו אם החניכות ידגלנו עם דגלים של גוש קטיף או משהו בסיגנון... יש לכם רעיון???

דגלי ישראל עם סרטים כתומים.וגם דגלי אריאל.ככה יצאנו בסדר עם כולם..

חניכות שלי-קרעתם אותי מצחוק..( =

בס"ד.

בשכל שלי אני יודעת שהדגל של המדינה שייך לנו לא למדינת המושחתים.

אבל רגשית אני לא מסוגלת להחזיק אותו.פשוט לא מסוגלת!

וחלק אם דגלי אריאל,

אבל אני לא השתתפתי בדגלנות......(מכמה סיבות...)

"ספרו בגויים כבודו" זה שיר מהמם!!

את "יהיה לנו טוב" ואת "עם ישראל חי" ואת "רבי נחמן, נחמן מאומן" בטראנס....

הדגלנות יצאה סוף הדרך.......... שחבל"Z!

עשו לנו על זה הצגה בסמינריון בחנוכה..

למה זה קורה?
למה אדם שבא עם אידאלים גדולים לא הגשים אותם?
זכור לי על 2 תשובות שהעלנו; מה אתם אומרים?
נ.ב. כל מי שראה את זה בסמינריון מסתמא גם קיבל הסבר למה זה קורה, אז אנא שתפו אותנו, לא כולם היו ביחידה על זה.

אבל נראה לי שפשוט העניין הוא שהרבה פעמים המדריכים הצעירים לא יודעים בדיוק למה הם נכנסים... לא יודעים שהדרכה זה הרבה יותר מסתם להכין מידיי פעם צ'ופרים ולצחוק עם החניכים...וכשכבר נכנסים לעניין- קשה לקבל את העובדה שצריך להשקיע הרבה יותר ממה שהיה נראה לנו...חוצמזה שגם אם הייתה מודעות לפני זה...לפעמים כ"כ שקועים באי עשייה ובדברים אחרים שפשוט אין כוח להשקיע בהדרכה ועושים אותה כזה כלאחר יד..מחתימים כרטיס והולכים הבייתה...

קטע חזק וחשוב, אבל מתחשק לי לנחם את המדריך האומלל.

גם להיות עם החבר'ה בצחוקים זה חשוב, ואם הוא היה איתם בקשר הדוק - אני בטוח שמתישהו יצא להם איזה כמה משפטים רציניים בהדרכה, או אפילו סתם דוגמה אישית בלי לשים לב.

איך זה קורה? שאלה די ריטורית... נסחפים, מנסים להתחיל בצחוקים ובסחבק עם החבר'ה, ובסוף מאבדים את הצפון ושוכחים את העיקר.

תקופת ההדרכה היא תקופה ארוכה, מה שאומר, שיש שיגרה. הדברים חוזרים על עצמם, שבת אחרי שבת, פעולה אחרי פעולה, וכמו שכולנו יודעים, כשיש שיגרה, קביעות, האידאלים נישכחים. כשמדברים עם חניך על מה הוא עשה אתמול אחר התוהריים, שיחק במחשב ושתה שוקו, קשה להגיש עיסוק בפיקוח נפש, עיסוק בדיני נפשות, קשה לתפוס שהמילים והדיבורים הקטנטנים משפיעים. ביומיום קשה לחוות את האידאלים הגדולים. חינוך וערכים ותורת חיים בעוז, בתכל'ס החניכים קופצים עליך ועושים מורל...ביום יום אנחנו חיים חיים ארציים ומן הסתם לא מקדישים די מחשבה למעבר, לאידאולוגיה.

וסתם באופן כללי, הרבה יותר קל לדבר על אידאלים מאשר לממש אותם. לעיתים הפער בין ההרגשה, בין הדיבור לבין המעשה (השגרתי והאפור) גורם לנתק מהערכים עד כדי שכיחתם.

נ"ב. אם מישהו מכם יודע משהו על ציוני הבגרות אשמח למסר אישי. תודה.

עוזיה- נק' שגם אנחנו העלנו בסניף; אבל תרחיב אותה. אם צחוקים זה דבר טוב למה המדריך מאוכזב שעשה את זה? למה הוא הרגיש שבזה הוא לא עשה כלום?
גם יש סתירה, צחוקים זה דבר טוב או רע (בטח תביא לי תשובה של כל בינייש- תלוי בכמות, אז ממש תודה)

"ברבי"- אפשר לדעת למה נכנסים בהדרכה? 

א. ניר- את מתארת מצב בו המדריך אחרי תקופה נשחק (תופעה ידועה ומובנת)  וגם אומרת למה. אבל עדיין אני לא חושב על אידאלים גדולים בזמן ההדרכה, אני שחוק, אני חי חיים ארציים, למה שזה יגרום שלאחר ההדרכה אני לא אוכל לסמן בכלל הצלחות? אפילו לא דבר אחד? חניך אחד שהתחיל לעשות משהו וכו'

הערה: כל הנק' שהועלו כאן הן טובות (מאוד!) השאלות הקצת קנטרניות באו לחדד את התשובות. בלנ"ד עוד מעט אכתוב את המסקנות של הסניף שלנו.

ככה, יכול להיות שהתשובה לשאלה שבסוף היא, שהוא כן השאיר. הוא פשוט לא רואה.
יכול להיות שהוא בא עם שאיפות- לשנות דברים מקצה לקצה, יכול להיות גם שהוא לא ידע לפני זה מה זה בדיוק להיות מדריך. מה שאני אומרת בא דווקא מהצד השני, כי אני חניכה, ולפעמים מדריך לא רואה מה שהוא עושה.
אבל... אם תסתכלו שוב בקטע אחרי שתקראו את זה, בטח תוכלו להבין:

-פעולת פתיחה- החניכים נהנו. הוא כבר השאיר משהו- זיכרון. מניסיון פעולת פתיחה זוכרים הרבה הרבה זמן.
-חודש ארגון- מה זאת אומרת?! היה נושא לשבט, לא?! הוא עזר להם להפנים את הנושא? הוא עשה עם השבט יישום נושא? זה כבר עוד משהו אחד לפחות שהוא השאיר, לא?
-קשר עם החניכים- תמיד חשוב שיהיה לילד מישהו גדול. אם הקשר מספיק טוב, זה משהו ענק שהוא עשה, וגם אם הקשר רגיל ביותר- עדין יש לחניך מישהו גדול לסמוך עליו, לחשוב עליו כשעצוב לו, לקחת דוגמה אישית... נכון?!
-הכנת פעולות- גם זה משו. גם אם לקחת את זה ממדריכים אחרים שניה לפני- העברת מסר? לך תדע, אולי לאחד החניכים זה נכנס עמוק ללב, אולי הוא ישתפר בזכות זה?
- ישב"ץ- גם סתם לדבר, להעביר חוויות, לחסל חטיפים- גם זה חשוב לפעמים.

בקיצור, זה שהדף נשאר ריק- זה בעיה של אותו מדריך. הוא עשה המון, אבל בהשוואה למה שהוא תכנן לעשות- כנראה זה לא הרבה. לכן עדיף לא לשאוף למה שאתה לא יכול להגיע.

סליחה על האורך- מישו בכלל קרא את כל זה? 

האמת שלא קראתי את התגובות כי השעה מאוחרת.. וגם נכנסתי לכאן בשביל משהו אחר אבל זה משך אותי וקראתי (קטע יפה)

1. לדעתי מדריכים שנכנסים להדרכה הם צעירים, לא מנוסים, ו...נסחפים.

תאר לך מדריך צעיר השבוע נכנס להדרכה לשבט זרעים. (נבטים) הוא בא כולו נרגש מתכוון להעביר את הפעולה הראשונה. ו...אופס איזה באסה החניכים לא בקטע שלהקשיב הם רוצים לשחק כדורגל... המדריך המסכן מה יעשה את החניכים הוא לא יכריח להקשיב וככה נטמנת לה פעולה יפה ומשוקעת במגירה שבחדר....

האמת שאני אישית לא הייתי יודעת כ"כ כיצד להתנהג אולי הייתי מנסה משחק מסוים שאותו תכננתי לפעולה ומשלבת במשחקים שהחניכות שלי היו רוצות לשחק...

יכולים להיווצר כמה מצבים:

א. שהוא יקלוט את מה שהחניכים  שלו אוהבים לשחק וידע לשלב אותם בפעולה.

ב. שהמצב ימשך והחניכים שלו לא ירצו בכלל להקשיב לפעולה. ואז כשהוא ישחק איתם למשל בכדורגל כדורסל הוא ילמד אותם לוותר ע"י דוגמה אישית הרי אחרי הכל החניכים כן רואים במדריך דמות חינוכית מודל לחיקוי (לפחות אצל הקטנים).

אז נכון הוא לא הגשים את כל החזון שלו אבל לפחות את חלקו שזה חלק לא פחות חשוב לדעת ללמד לוותר , להתחשב, זה לא בא בקלות...

ג. שמדריך יקלוט שהשבט לא בקטעים של פעולה והוא לא  יבוא מוכן לפעולה ואת הפעולה הוא יארגן ב5 דקות... ובאמת שהוא יעזוב את ההדרכה הוא יקלוט שהוא באמת יושב על דף ריק וירגיש פיספוס...

מקווה שעניתי

לילה טוב.

לדעתי מדריך שמרגיש ככה בסוף ההדרכה שלו פשוט חבל שהוא בכלל נכנס להדרכה.

או שהוא באמת לא עשה כלום עם החניכים שלו...

או שהוא עשה והוא לא מצליח לראות את עבודתו...(שזאת גם בעיה...)

המדריך צריך לדעת לחנך בכל רגע!!!! גם כשהוא לא ליד החניכים שלו...

ולא לוותר על פעולות בגלל שהחניכים לא מקשיבים או שבא להם כדורגל...

אל תוותרו על הרמה שלכם בגלל החניכים או העצלנות....

ב"הצלחה לכל המדריכים והמדריכות שעושים עבודת קודש ממש!!!!!!!1

באיזה סניף אתה?

בסיעתא דשמיא!

גם אני עושה על זה עבודה!! על השבויים והנעדרים!!

אני אשתדל להעביר לך חומר במסר אישי ואם יש לכם אז תעבירו לי!