בע"ה ביום א' בערב תתקיים התוועדות רבתי עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א ותלמידיו בלווי תזמורתו של אריאל כהן אלורו נ"י.
ההתוועדות תתקיים בהיכלי השמחה, רח' ירמיהו ירושלים.
פרטים נוספים במענה הקולי בטל' 03-9607117
שאתה מסכים לפתוח פה את זה...
אז ככה:
בהתחלה הרוב (לא כולם!!) מתגעגעים הביתה יש שמראים ויש שלא...
לאט לאט החברים שלך יהפכו להיות המשפחה שלך...
אבל זה מצריך מצידך להתחבר לחברים....
אני גם חדשה בפנימיה ....
הכל יהיה מעוללההה בעז"ה...
בהצלחה...
קודם כל, הכינוי שלך קורע לי את הלב....
בטח שאתה מתגעגע הביתה. מי לא מתגעגע לנווה דקלים????
ועכשיו,לעצם הענין:
אינני יודעת אם שמת לב,אני יותר קרובה בגילי להורים שלך מאשר אליך.לכן:
א. חלפו הרבה שנים מאז שהייתי בפנימיה,אז קצת קשה לי להזדהות איתך.
אבל ,באופן כללי אני זוכרת שהיה ממש כיף.
פנימיה זה דבר שמאד מפתח ובונה את האישיות העצמאית שלך. שווה להתגבר על הגעגועים.
ב. העצה של אפוש נכונה. מתגברים,לאט לאט. אל תתייאש.
עוד מעט חנוכה ותוכל להיות שבוע שלם בבית. תמלא את המצברים ותוכל לחזור לפנימיה בשמחה.
ייתכן אפילו שכבר בחנוכה אתה תתחיל להרגיש געגועים לחברים בפנימיה.ומאד תשמח לחזור אליהם אחרי החופש,בהצלחה !
ג. אני מניחה שאתה בישיבה ,נכון?
כבר אמרו חז"ל "הוי גולה למקום תורה"
טוב שאתה מתגעגע למשפחה,תודה לאל שיש לך משפחה טובה.
אבל עכשיו אתה כבר בחור גדול ומקומך בישיבה.
בהצלחה !!!!!
לא זכרתי שכתבתי משהו...
וחוצמזה שמה שנכון לגבי יונה נכון גם לגבי...
וגם אני אף פעם לא התגעגעתי,(חכמה גדולה... חזרתי הביתה כל יומיים..)
אבל לדעתי מה שיכול לעזור זה להתקשר הביתה ולדבר, ככה אתה לא מנותק ממה שקורה בבית ובמשפחה, וגם יש למי לשפוך את הלב... לדעתי זו מחמאה גדולה להוריים שלך שאתה מתגעגע ונראה לי שהם ישמחו שתתקשר...
מקווה שהועלתי.
חוצמזה, אם כבר מדברים- לדעתי זה חבל שילדים עוזבים את הבית ואת החינוך הטוב של ההורים שלהם בגיל 14. למה? פעם היה צריך פנימיה כדי שהתלמידים לא יתקלקלו מהרחוב שליד הבית שלהם ולכן השאירו אותם בפנימיה. אבל היום כשכולם מגיעים מבתים מצוינים ומשכונות וישובים טובים, למה לקרוע ילדים מהבית? (שלא לדבר על הכסף שזה עולה להורים...)
כשאני אגדל אני מתכננת להקים אולפנה אקסטרנית. נראה אם עד אז משהו עוד יהיה בפנימיה...
כל טוב!
התחלתי השנה להיות בפנמייה...
ולא יודע... אני לא מייחס לזה חשיבות גדולה... אני משיך ת'חיים...
ברור שהייתי שמח הרבה יותר להיות בבית... (ולא להשאר עכשיו כעונש על זה שאחרתי לתפילה...)
בס"ד
בעית הגלות אכן קשה לכולם, לפחות תתנחם שאצלך זו גלות מרצון, ע"מ להתפתח יותר ולהיות עצמאי, ויחד עם זה לאהוב את הבית מאד מאד, דווקא ע"י המרחק מבינים כמה הבית יקר ואהוב. העיקר כפי שכתבת לזכור ולשנן ה' מלך וכל מה שה' עושה לטובה, כך שכאשר הרגש גובר בכוון דכאון צריך לעומתו להשליט את השכל ועל ידו את המצווה להיות בשמחה תמיד.
ובטוח שכצעיר חושב תצליח במשימה ותתחזק עוד יותר בעבודת ה'- חילך לאורייתא
בס"ד.
באיזה ישיבה אתה? (אם לא אכפת לך לכתוב)
| עד מתי דם אחינו יהיה הפקר!? / מנחם נתנאל אריאל | ||||
| ||||
שם יש אדם אוהב ישראל, שהציל את עמו מציפורני ישמעאל. שם יש אדם ששם נפשו בכפו את עמו להציל, כשסיפר על האב"כ ואת דרכו לכלא התחיל.
שם יושב אדם שאת עמו אוהב, שהציל את עמו מיד אויב. שם יושב אדם חכם וחושב, על לא עול בכפו, שנים כבר יושב.
שם יש יהודי שחושב על עמו, אך עמו כלל איננו עימו. שם יש יהודי שראה ממשלות באות והולכות, ושבויים משחררות אך אותו כביכול שוכחות.
שם יש יהודי שאת חייו למען עמו הפקיר, ו-21 שנים מתוך חייו כבר החסיר. שם יש גאון שבחטא לא לו בכלא אסיר, כאשר הממשל בארה"ב כל זאת עוד מסתיר.
עד מתי את יהונתן נפקיר, ואת חרפתנו לא נהסס להסתיר? היאך אנחנו כפויי טובה כל כך, שמחזירים רעה תחת טובה פשוט כך! יהונתן אינו אסיר שבמדינת אויב מוסתר, כי אם במדינת אוהב האין זה מוזר? את שחרורו חייבים אנו לדרוש, שאם לא כן איך נוכל להרים ראש?
במבצע אנטבה עד בלי די נתפאר, אך בצל ארצות הברית לא נפסיק להסתתר! "כוחנו באחדותנו" נמשיך ונשורר, אך מדוע את אחינו לא נשחרר?
אם אנחנו פה לא נתעורר, עוד שנים רבות הוא שם יישאר. אם את חטאנו כלפיו לא נכפר, איך את משיח צדקנו נבקש, ומהר?
שנית את פולארד לא נפקיר, ואת חרפת עמנו נסיים ונסיר. את האנושות כולה נעיר ונאירה, כשאת יהונתן פולארד נשחרר במהרה. |
בס"ד
לפעמים חבר פונה אלי ומקדים: אני מקווה שאני לא מפריע לך".
הנני מודיע: זה לא מפריע לי. בשביל זה אני פה. אפשר תמיד לפנות אלי. בביכ"נ ובשבילים, בבית ובכל מקום, בשבת ובחול, בשעת סעודה ובשעת עבודה. ואם בלילה אני לא עונה - סימן שאני ישן".
(הרב שלמה אבינר)
בהצלחה!
אצלנו שבט שורשים עשו שנה שעברה את הסמל בגדול ואז ילדות משחקות עליו-
מתגלשות,יושבות וכד'...
ולמי שיש רעיונות שיכתוב....
יש רב ברישמי, איך שהבנתי, עד עכשיו כל הזמן רוצים ללכת לשאול אותו שאלות אבל מתביישים. (למה? לא הבנתי).
הרב זלמן מלמד
הרב נגארי הוא גם רב העיר מעלה אדומים.
ולפי מה ששמעתי מתושבי מא"ד לשעבר הוא רב שאפילו לא שומרי תורה מכבדים, מעריכים ויראיים מפניו(במוכן החיובי כמובן)
אשרי תושבי מעלה אדומים בכלל ואשרי הסניף בפרט שזכה .
בתקופתי, רכזי הסניפים קיבלו כל מיני רשימות, שבהם הופיע גם רשימת רבני הסניפים. אז שווה לנסות לשאול את רכז הסניף אם יש לו רשימה כזאת (ואפשר גם לבקש זאת מההנא"ר).
בצ"ל אריאל!
בעזרתו!!
שלום שלום לכולם!!
נשמח לעזרתכם הרבה!
אנחנו מחפפשים בנרות (חנוכה...זריזים מקדימים מאוד...ככה זה ברחובות....
)
צ ו פ ר ע ל ש ב ת ! ! !
התוכלו לסיייע???
נשמח לעזרה כאן,בגרופינו ( 052-4295126) או בכל דרך מקורית אחרת שתמצאו!!!
תודה וליל מנוחה !!!!
שבוע (ארגון ) מצוין!!!!!!
בייי!
בצלב"א

אפשר לעשות צופר של שבת שלום ומבו והרך פשוט להדביק צמר גפן....
אופציה שניה אפשר לעשות מה (של כבשה)+הרך שהצעתי
לא הבנת? תתקשרי אלי...
לא זורקים לנו משפטים פרובוקטביים באמצע הלילה..
אפשר לשאול למה?
יוצאים מאריאל - הולכים לפורום של בנ"ע או עזרא וחוזרים..
אין כמו הבית. אנחנו יודעים. טוב שהזכרת לנו.
תודה.

כגון "סניף בנ"ע בישוב היה צריך אותי" (ציטוט) או "מה לעשות,, בעזרא יש בנות ובאריאל אין!"(גם ציטוט)
הוא עדיין צריך אותי.
ואת הציטוט השני הבאת מאחת מבנות התנועה במקרה?
לתנועתנו הקדושה יש הרבה בעיות..
צריך קצת לרדת מהעץ לענ"ד...
פסו ימי השלימות העילאית של התנועה הזאת..
את הכתבה של הקומונרית של נוו"ד (עין צורים) יש הרבה בעיות נכון כמו שבכל דבר יש בעיות (ודווקא אצלנו לעומת האחרים אין כ"כ הרבה בעיות)
ולכן לא צריך לרדת על אחרים..
השלימות לא נמצאת אצל אף אחד..!
אותי אז תסתמו...דבר שניזה לא בגלל הצומי... דבר שלישי אסור כבבר לכתוב? דבר רביעי-יש לי סיבה והיא מוצק..ואחותי יודעת רק חלק ממנה ולא את כולה!!
מור
על תנועת אריאל לא כותבים באף עיתון (עובדא! שבת ארגון וב"בשבע" אפילו לא מילה אחת!)
אז אתה רוצה שיכתבו על סניף רחובות? הצחקתני!




תירגעו לפני שאני יתחיל!!!!!!!!!!!!!וכן למי שתהה לעצמו זה היה איום..
זה היה בצחוק
(מה הוא לא ממלכתי?)
תתחיל להרגע עם הממלכתיות שלך-
כי אתה מגזים ברמות גם אם אתה כותב או מתכוון בצחוק..
זה יעלה לך ביוקר! בעצם לכולנו..
ואם אני נרגעתי - אתה יכול בשקט..
(זה לא היה כל כך זה עתה, אבל לפני כמה זמן.)
לכל ידידי ומוקירי זכרי: טל שמים יוצא לאור! חגיגות עד אור הבוקר! מזל"ט!
השולח הוא: אילן מאיר.
מי שמרגיש את עצמו מוקיר זכרו וידידו של אילן, שיראה את זה כהודעה אישית.
ובאולפנא(צפירה) של אחותי המח"ט הנוכחי העביר להן שיחה על דרור ויינברג הי"ד
בס"ד.
השאלה איך הוא ירגיש לגבי זה.
בס"ד.
לפי דעתי העניה ביותר.




שאלה אחרת: האם מותר ליהודי שומר תורה ומצוות להיות שליח להפצת יהדות בחו"ל?
ת'תשובות שמור לעצמך, ותקיש את המסקנות הנכונות.
ולעניות דעתי זה לא כ"כ קשור...
לא מעלים בקודש ובכך מורידים בקודש!
זה שיא האישי ותלוי בכל אדם ואדם- מי שזה סבבה בשבילו אז סבבה, אך כשבנאדם מתלבט יכול להיות שזה לא כ"כ פשוט וחד בשבילו...
ובקשר לח'דמטיות- זה וודאי לא התלבטות...יש גבול לכל תעלולל(-:
בהצלחה!!!
למה לא גם מחוז ירושלים?
מי אחראי על מחוז ירושלים?
מתי שהסניפים של ירושלים יקחו את עצמם בידיים אז יהיה גם ירושלים
בינתיים המרכז שולט!!
ברור שכל מה שה' עושה הכל לטובה!!!
אני יכולה לתת לך מליון דוגמאות על זה .
את יודעת תכננתי משהו הקיץ משהו מאד משמעותי בשבילי והוא לא יצא לפועל
שבוע שלם הייתי בדיכאון בגלל זה
כי זה משהו שתכננתי אותו שלושה חודשים!!! (אם תרצי את המקרה תשלחי לי מסר ואני אספר לך כי זה לא לפורום) אח"כ חשבתי בדעה יותר צלולה ופשוט הגעתי למסקנה ש... כן את בטח מנחשת שזה ממש טוב שזה לא יצא לפועל!!!
חשבתי ופתאום הבנתי שזה היה מזיק לי!
אני ממש מבינה אותך. אבל אח"כ תראי שבאמת שכל מה שה' עושה הכל לטובה!
אני מאמינה שה' אוהב כל יהודי והוא ירצה בטובתו כמו שכל אבא רוצה את הטוב ביותר בשביל בנו.
קיצור מקווה שמה שכתבתי סיפק אותך
חיים מאושרים
אמנם אני מתה מעייפות, אבל לא נראה לי שיהיה לי זמן בעתיד הקרוב... אז אני אנסה בכל זאת. בתקוה שה' יכניס לי ת'מילים הנכונות למקלדת =)
אז ככה:
"לא הכל טוב, אבל הכל לטובה"- זה וודאי וברור!
זה קיים גם בעולם הפרטי של כל אחד ואחד, אבל קודם נסתכל על העולם ככלל.
העולם נברא מתוקן, מעולה ומושלם. המצב האידיאלי והטוב ביותר היה קיים כאן פעם, לשעות ספורות בלבד. עד שהגיע חטא האדם הראשון וכל השלמות הזאת נשברה לרסיסים. ומאז- יש לנו תפקיד וזה להביא את העולם לשלמות, למקום הכי טוב והכי נכון. (לתקן עולם במלכות ש-די)
וזה קשה, אף אחד לא אמר שזה קל, יחד עם זה שאנחנו אומרים "אל תביאנו לא לידי נסיון...", אנחנו לא מחפשים חיים קלים. אנחנו רוצים לחיות חיים של תיקון, של עשייה, של חתירה אל האמת, של עלייה והתקדמות. ועלייה, כמו כל עלייה היא קשה- אבל אנחנו יודעים מה מחכה לנו בסוף, ולכן אנחנו שמחים גם בקושי, בדרך- עם כל הקשיים הנלווים לזה.
זוהי, לעניות דעתי, הדרך הנכונה להסתכל על דברים. נכון שקשה, ואין להתעלם מכך, אבל לא קשה כדי שכך יישאר המצב, שהרי לא לשם כך נברא העולם! קשה כדי לתת לנו מה לתקן!!! ואם זה לוקח זמן? זה רק אומר שהעשייה גדולה יותר! גם אם לא ממש נראה שיש תוחלת, אנחנו לא רואי החשבון של א-לוהים, ולא יודעים מה הוא מתכנן עבורינו!
וזה גם לגבי הפרט והעניין הקטן ביותר- השבת קראנו על הנסיונות של אברהם אבינו. וזה מפורט, מוסבר וארוך- למה?
כי אברהם אבינו היה הראשון שהתנסה בנסיונות, אך לא היחיד. כל אחד ואחד ממנו מתנסה בנסיונות- זה מה שמגדל אותנו, מה שמקדם, מרים ומתקן אותנו ובעקבות כך- את העולם כולו. כמו שאומר הרב שכל מה שמתגדל האדם, מתגדל העולם כולו עמו. כי נסיון- זה דגל, התנוססות- דבר מורם, אנחנו גדלים מהנסיון, זה מדרגה! ויש לנו את היכולת והעוצמה לעמוד מול הדברים האלה, "הביטו אל צור חוצבתם אל אברהם אביכם". כן, החיים אולי קשים- אבל אנחנו "גדולים מהחיים"
ושומדבר שקורה לנו לא בא סתם- כן, הדבר הספציפי הזה, זה מה שאת צריכה כדי להגיע לנקודה המסוימת של התפקיד שלך, של מיצוי היכולות, הכשרונות והתיקון שלך.
אז בעיניים שלנו משהו נראה לא טוב... אז מה? מה זה העיניים שלנו? אנחנו קטנים, רואים קצת, חלק קטן ביותר... כמו ילד שחולה ולא מבין למה הרופא מכאיב לו... אבל לזה הוא זקוק! זה מה שהוא צריך! אז זה לא טוב, כי זה כואב. אבל זה לטובה! ברור!!!
ואני אסיים במשל שאני אוהבת ממש-
היה היה פעם איש שהיה לו חמור זקן ובאר ישנה. יומאחד נפל החמור לבאר. אמר לעצמו האיש היקר- החמור מילא זקן- לא שווה להוציא אותו ולהשקיע. וגם הבאר הזאת- צריך כבר לסתום אותה. ובמחשבה זו קרא האיכר לשכנים שלו. הם התחילו לזרוק מלא זבל לתוך הבאר הישנה. לאחר כמה זמן, התקרב האיכר לבאר כדי לראות כמה הם הספיקו. הוא תכנ לראות איזה זוג אוזני חמור מבצבצות וראה זה פלא- החמור עומד בבאר- ללא טיפת זבל עליו. האיכר ממש לא הבין איך זה יכול לראות, ואז הוא קלט- כל פעם שזרקו על החמור זבל- הוא ניער אותו מגבו ודרך עליו- עד שהוא הגיע לקצה הבאר ויצא ממנה.
השאלה היא איך לוקחים את הדברים הקשים- כמעמסה על הגב, ואז אתה טובע ברע ובקושי, או כמנוף להתרוממות- ואז גדלים מזה ומתקדמים... הכל תלוי בגישה שלנו וברצון שלנו!
הצלחות, ברכות וכל הישועות! מקווה שהועלתי...
יעל.
דוגמאות לא עוזרות! אז במקרה הזה או השני- זה במקרה היה לטובה בסוף...
תראי תמוש, יש לי ספר שלם שמסביר את העניין הזה,(קוראים לו "שמחה כאתגר" ואני ממליצה ממש!) אבל אני אנסה לענות לך בקצרה.
הקב"ה ברא עולם מתוקן. אבל אם העולם כולו מתוקן אז אין לנו מה לעשות ואין בשביל מה לחיות.. אז הוא עשה ככה שיהיו חסרונות בעולם. רע זה חוסר במציאות ה' כמו שחושך זה העדר אור.
המטרה של העולם ושל עצם קיומנו זה לתקן את החסרונות. כי לכך נוצרנו ולכך הם נוצרו זה מן משחק כזה... (קרה לך פעם שגילית "קודים" במשחק מחשב- איך לא להיפסל וכו'? מיד אחרי פעמיים הוא נהיה משעמם...)
כך שבעצם החיסרון קיים כדי שיהיה לנו מה למלא, זה הפירוש של "הכלטובה" כל דבר רע יכול להתמלא, זה פשוט תלוי בנו, יש לנו את היכולת, השאלה היא אם אנחנו ממשים אותה...
אם תראי את הדברים הרעים שקורים, כאתגר, כמשהו שיקדם אותך ואת כל העולם- תצליחי לשמוח בהם ולהתגבר עליהם!
את חושבת שהכל טוב. לא נכון!
אן כמו שאומר המשפט לא הכל טוב, אבל הכל לטובה.
אין שום דבר טוב בזה שחברה קרובה מתה. אבל יכולים לצאת מזה דברים טובים.
בתקווה שהבנת את ההבדל.. אני פשוט בלחץ זמן, אז לא הסברתי בפרוטרוט.
עוזיה.
צריך להאמין שכל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה.גם אם לא רואים את זה.
אם רואים ככה את העולם אז הכל לטובה.גם שום דבר לא באחריותנו כי הכל מה' יתברך!
היה הכי טוב! עכשיו הכי טוב! ויהיה רק הכי טוב!
שבוע טוב.
כל מי שהיה ועודנו נגד שינוי השמות של השבטים בתנועה, הרשו לי לשתף אתכם בהרגשה שלי עכשיו..אני חושבת, אחרי שכבר פורסם השם החדש ('שבות' למי שלא בעניינים), על זה שאמורים בימים אלו ממש לשבת בכירי ההנא"ר ולהמציא איזה נאום חדור אידאלים וכריזמה על השם שלא אפילו הם בחרו..
זה לא אבסורד בעיניכם?!?!?!?
עם מישהו יכול להסביר לי את ההגיון בגיחגוך הזה אני אשמח.. (ואל תתחילו לקשקש על אם צריך להחליף או לא...)
בצלב"א.
עריכה: נמאס לי מכותרות חסרות פשר. כותרת אמורה לתת רמז בסיסי על מה שקורה בפנים. משה
אני אוחז בידי גליונות ט"ש ישנים.
היו אז ארבע דעות בעלון. חמש. היה אחד עם שמונה דעות!
בחודש הנוכחי? בין אחת לאחת וחצי.
איפה אתם? איפה?
אל תאמרו לי שהתנועה מושלמת, כי היא ממש לא. יש הרבה דברים שמעצבנים אתכם - אבל כולם שותקים.
יש לי תחושה(מבוססת), שמאז שהפורום הפך ליותר פעיל, טל שמים הפך לחסר ערך.
כי - למה שאני אשקיע לכתוב דעה מסודרת אם אפשר לשרבט כמה מילים בפורום?
לא! ושוב לא. אם זה המצב - צריך לסגור את הפורום! <צ> 
וברצינות - חבר'ה - יש לכם מה לומר, ואני בטוח שכולם רוצים לשמוע.
אז תזיזו את עצמכם קמעה.
עוזיה,
עורך מדור דעות.
משהו שכתבתי לט"ש הבא (כדאי לקרוא!!!!!!) מקווה שזה יכנס...
פשוט שהפורום משפיע על הט"ש; ולכן אם בט"ש לא יושקעו המון מאמצים, אנשי האינטרנט לא יראו צורך להשקיע זמן על קריאת הט"ש, כאשר הפורום נותן להם את כל היתרונות (ויותר) הנמצאות בט"ש...
* לא נאמר ח"ו כזלזול בט"ש, אלא כשבח לפורום...
שכוייח ובצ"ל אריאל!
"שתוק! והכן את לבבך את מזכ"ליך, בן אדם"! (הבשורה ע"פ אדרי,כג, 18)
ולצערינו לט"ש אין את הפריבילגיא לפסול דיעות, אך אעפ"כ הדעה שכתבתי לא תוכנס לט"ש הקרוב בגלל התנגדות אלימה של כמה גורמים
תחשוב שוב... אתה באמת חושב שבגלל שאולי אין מספיק דעות יקבלו כל דעה לעלון ברמה כמו טל שמים?
שבוע טוב ובצלב"א.
ת'רמה שלו וזה גם לא העניין....
קודם כל צריך שיהיה סינון כלשהו גם אם אני ואתה לא היינו מסננים ככה.
חוצמזה (עזוב רגע את המקרה הספציפי הזה), גם אם אין כתבות,מאמרים ודעות לטל שמים, זו לא סיבה להכניס דברים שלא ברמה.
בהצלחה ושבוע טוב.
בתור אחד ששייך ל"ועדת ההגוי" אני אדאג לצנזר אותך.
סתם.. תגיש מועמדות, נראה כבר.
אילן מאיר ("טל שמים") אמר את ההערה הזאת בלי לדעת כלום. הוא סתם זרק אותה כעקיצה, ללא כל קשר למאמר ששלח דניאל למערכת ויופיע בעז"ה בטל שמים.
חכו בסבלנות! ויש לכם למה לחכות... הבחור כשרוני!
בצ"ל אריאל!
עוזיה.
נ.ב.
ובשביל דניאל: בב"ח לתו"ע!
אילן (העורך. למי שעדין אינו יודע) הודיע כאן ש"טל שמים" יצא לאור השבוע הבעל"ט. בעזרת ה' כמובן!
ובאמת כולנו(אני לפחות) מקווים שהוא יצא לאור בעיתו ובזמנו המובטח.
ואם כבר, בקשר לפניתו של עוזיה לעם או ליתר דיוק למשפחת "אריאל" בע"מ. אני הייתי נורא שמחה להציף לך את המערכת בדעותיי הרבות והמגונות (שרבו להן יותר ויותר בזמן האחרון) אך, לשם כך הדבר דורש עוד זמן וכוחות. מה גם שאם אני אני יציף את העלון הכול מילה שניה שבו אנשים יאמרו שהוא רחוש עד מאוד. וזהו הדבר האחרון ששנינו(כמדומיני) רוצים בשביל "טל שמים".
שלא כדאי לדניאל להשקיע בדעה, כי רוב הסיכויים שהיא לא תכנס. אלא אם כן הוא יעשה שינוי מכיף בדיעותיו.
אל תקשקש דברים בשם אילן.
אני ואילן נסגור ביננו את כל הבלאגנים האלה, אין צורך להדליף דברים לא נכונים.
1. "דניאל, היית מת להיות העורך..." (ועידת "חירות עלוננו" השניה וחצי. שם, שם.)
2. העלון יצא בעזה, סתם לא, נראה לי בירושלים, חחח.
3. העלון יצא בעז"ה בתחילת שבוע הבא עקב סיבות שאינן תלויות במערכת. (עינת?! מחכים לך...)
4. במב"ה, סבב"ה, ב"הצלחה, חסמב"ה, כתוב"ה, ריב"ה, אהב"ה, בוב"ה, ב"המה. (בדיחה פנימית... הסברים אצל יוכי...
)
)הצינזור האוטומטי הוא על : פנאטים, אריאלניקים נאמנים, שסניקים
הט"ש מקבל דיעות של: ממלכתים, אנטי-חדג'מאטים, מפז"לניקים
(הכל בצחוק אין לקחת את דברי ברצינות כלל)
יש לי חניך בשבט שפשוט שונא אותי, פשוט כך! שונא אותי(היום הוא גם אמר לי בפנים,
אני לא יודע מה לעשות, שחנ"ש ושחא"שים אני עושה עם כל חניך פעם בחודש לפחות פעולות אני מכין
והחניך הזה פשוט מעכיר את האווירה בשבט והורס לכולם את חודש הארגון ודווקא לחניך הזה נתתי יחס יותר מלשאר החניכים, כל שבוע הוא ברוגז עם ילד אחר בשבט, הוא משכנע ילדים אחרים לא לבוא לפעולות...
אנא עזרו לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(נ.ב אני לא מתכוון לוותר על החניך הזה, ואל תגידו לי לפנות לקומונר לעזרה כי כבר פניתי והוא לא עוזר)
כאילו, זה ככה מאז שנכנסת להדרכה, או שזה רק בזמן האחרון??
כי אם זה ככה רק בזמן האחרון אולי היה איזה משו, פעולה, אמרת לו משו והוא נעלב, לא חסרות סיבות. תגשש..
עם החבר הכי טוב שלו. (אם יש לו כזה..) או עם מישו שקרוב אליו (אולי הורים..) או עם שאר החניכים שלך..
ואתה לא שמת לב ממתי זה התחיל? שהיה לכם כאסח קטן? לא התיחסת אליו?
אותו, אבל יש חניכים יותר רגישים..
אולי פעם תצא איתו לאן שהוא (אם אתה עירוניסטים זה מעולה, לא חסר לאן.. אם לא, תצאו למקום שקט בישוב..)
שהוא עצמו עשה לך משהו והוא מתבייש בזה ופוחד שתכעס עליו, אז הוא מתפדח לדבר איתך, עושה רעש בפעולות כדי שגם אם תגיד משו על מה שהוא עשה לא ישמעו, ומאותה סיבה הוא מעדיף שלא יגיעו חניכים לפעולות...
תנסה לשלוח מכתב, זה אולי יעזור...
ב"הצלחה, והכי חשוב- תשתדל לא להתמקד רק באותו חניך כי אז שאר החניכים עלולים להיפגע ואז אולי יהיה לך את אותו חניך אבל הוא יהיה יחיד כי כל השאר יפגעו... ואז יהיה לך אותו סיפור אבל במקום עם חניך אחד- עם 10 חניכים, או לוידעת כמה אתם בשבט...
גם לי יש סיפור דומה עם 'חניך' שלי במועדונית שאני עושה בה שרות לאומי.
מה שתיארת ממש הזכיר לי את מה שהוא היה עושה לי- הרגשתי שפשוט יש לו איזה אנטי ספציפי נגדי, הוא המריד את החברים שלו לא להקשיב לי ובנה חבורה שלמה שמצפצפת עליי ובכוונה עושה ההיפך ממה שאני אומרת. ניסיתי לפשפש במעשיי מדוע הוא עושה את זה דווקא לי (אומנם הוא היה 'נגד' כל הממסד של המועדונית אבל הרגשתי שכלפי זה באופן הרבה יותר רציני), ולא הגעתי לסיבה הולמת.
והנה מה שעשיתי.. ואני רואה תוצאות:
קודם כל באתי מתוך גישה שאם ילד מתנהג בצורה כגון זו, זה אומר שהוא רוצה להשיג משהו. זו השפה החלופית של ילדים להגיד שמשהו מציק להם. אחרי שהבנתי את הנקודה הזו, היה לי הרבה יותר קל לקבל את ההתנהגות שלו, והכעס שעד אז היה לי כלפיו וכלפי היחס 'הלא הוגן' שהוא נותן לי התחלף באהדה ורצון לנסות להבין מדוע הוא מתנהג ככה, ואפשר לומר שהפכתי להיות הרבה יותר סימפטית כלפיו (כי באיזשהו מקום גם לי נוצר אנטי נגדו) וכמובן שדברים כאלה מורגשים, אפילו אם לא אומרים או מנסים להדחיק אותם.
הנקודה השניה שעבדתי עליה היא לראות בו את הדברים החיוביים שבו ולפאר ולהעצים אותם. אם נניח הבחנתי שהוא עשה מעשה טוב וכו'- מייד קפצתי על ההזדמנות והתחלתי לשבח אותו באוזני כולם.
אבל יחד עם זאת, כשהוא מתנהג לא כראוי- אני לא מוותרת ומעלימה עין, למרות שאני חוששת שאם אני אעיר לו הגלגל שוב יחזור אחורה ושוב היחס הקודם שלו כלפי ישוב (כי הוא שנא בעיקר את המרות שלי), אבל אני מקפידה להעיר לו בצורה נינוחה ולהבהיר לו שההתנהגות הזו שלו ממש לא ראויה ואסור שהיא תחזור שוב. אני מדגישה באוזניו שרק ההתנהגות שלו הזו לא מצאה חן בעיניי, ולא ח"ו הוא עצמו.
כיום אני והילד הזה פחות או יותר בסבבה, לפעמים יש לו ת'קטעים שהוא חוזר להמריד את החבר'ה שלו נגדי, אבל אני כבר יודעת איך להתייחס לזה.. חוצמיזה שאני כמעט בטוחה שהוא עושה את זה רק כדי לנסות אותי... ביום חמישי האחרון הוא הסכים להענות להצעה שלי ולבוא לדירה שלי יחד עם אחיו, למרות שמתחילת השנה הוא לא הסכים בשום פנים ואופן..
מקווה שעזרתי.... בהצלחה!
משו שקרה לי היום, תקראו ותשפטו בעצמכם:
חזרתי עם ההסעה מהאולפנא שלי הביתה. בדרך היו כמה בנות שעמדו ליד הספסל הראשון אז הנהג כזה אומר "בנות, שבו, מה אין לכם מקום??" והבנות דברו אז הם לא כלכך שמו לב למה שהוא אמר. אז הנהג אמר, "אה גם כן הבנות האלה, והם עוד קוראות לעצמם דתיות..." כולם כזה השתתקו לפתע פתאום והלכו לשבת...
ואז בדיוק חשבתי על זה שפשוט ממש מסתכלים עלינו ובוחנים אותנו, אפילו בדברים הכי קטנים והמעשים הכי פשוטים שלנו! יש ממש חשיבות גדולה לכל מעשה, מילה ותנועה שלנו! בגלל שאנחנו דתים אז מצפים ממנו ליותר ובעצם זה ממש אחריות וכל אחד הוא בעצם שליח של הציבור שלנו... אז פשוט צריך לשים לב פי מליון לכל מעשה שלנו..
נקודה למחשבה ולמעשה...
בס"ד.
אבל בכנות-
זה מעצבן!
כאילו למה אני לא יכולה לבוא לבן אדם ולהגיד לו:
"ואתה עוד קורא לעצמך חילוני..."
למרות שאני יודעת את התשובה ואני יודעת שזה חשוב להוות דוגמא! זו ממש שליחות!
בס"ד.
אבל זה מעצבן מהקטע שכל הזמן חופרים עם המשפט הזה.
את הענין זה נראה לי יותר קל, וגם ברגעים קשים את יודעת מה המטרה שלך בכל העסק וזה נותן כוח- לפחות לפי דעתי...
בכל מקרה ברור שיש זמנים יותר קשה!
בס"ד
טוב שהעלית את הנושא הזה, לי אישית יש חברים דתיים והם משמשים לי דוגמא בהכל.
מאוד לא אהבתי את ההתבטאות של הנהג והתנהגות הנוסעים, אתן הייתן בסדר גמור מבחינתי בקטע הזה, ובאמת עדיף שלא להיכנס לויכוחים כי זה סתם מעכיר את האווירה.
אני מזדהה עם מה שהחבר'ה כותבים פה בקשר למוסר האישי, אם כולנו היינו בעלי מוסר אישי גבוה החברה שלנו הייתה נראית שונה לחלוטין.
ושוב יישר כח על העלאת הנושא,
תודה,
ליאת.