היות והמנוח לא הותיר אחריו זרע של קיימא, הציבור נקרא ללמוד ולפעול לעילוי נשמת רבי יוסף בן רבי משה ז"ל. 

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

ר' שמעון שפירא שליט”א מזקני וחשובי חסידי ברסלב חלה בקורונה וזקוק לרחמי שמים מרובים – ר’ שמעון נמצא חיובי לנגיף לאחר שחש בחום, בשעות האחרונות מצבו התדרדר אנא התפללו לרפואתו השלימה ר’ שמעון ישראל בן פרידא 

היי(:

האמונה זה העיקר, עבודת השם באמת..

לא מה יקרה בבחירות

לא מה אמרו בחדשות

לא כל השטויות..

היום המשיח יבוא,זהו נגמר הכל

כמה עוד נשאר?

רגע?

שתיים?

לפחות נאסוף כמה שיותר..

שם פרק תהילים פה שתיים, חבל להפסיד יהלומים בשביל אבנים..

זה אמר ככה,ההוא אמר ככה..מה יצא מזה?

אהבת עם ישראל יש לנו? 

האם אנחנו מנסים לתקן את החורבן בית המקדש ע"י אהבת חינם?

חושבנו על זה?

התפללנו פעם על חבר שלנו שיתחתן כמו שהתפללנו על עצמנו?

התפללנו על ע"י שיחזרו בתשובה באמת?

לפתוח את הלב באמת,לרצות לעשות נחת לבורא עולם , בדור הזה,

כמה הוא נותן לנו, כמה אני צריך "להחזיר" לו

כמה אנחנו צריכים לרצות להיות קרובים אליו

ואני קרבת ד' לי טוב..

הזמן חולף, לא עוצר..השאלה כמה נספיק? המרוץ נגד הזמן

ה ת ח י ל

למה יש מזוזה?

הרמב"ם בהלכות מזוזה (פרק ו' הלכה יג')

חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקדוש ב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים (הועתק מכאן רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ו יג – ויקיטקסט) 

בקיצורררררר

זה הזמן להתעורר מכל השטויות, מהשנאה,ולהתעסק בעיקר,להשתדל לעשות נחת רוח ליוצרנו ,איפה שצריך להתחזק, נתחזק וכ'

עוד מעט אלול,עוד מעט משפט..אריה שאג מי לא ירא..

(בבקשה בלי תגובות,אולי הקפצות..)

בס"ד

סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה, שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ, הוּא לְהִזָּהֵר לִבְלִי לְדַבֵּר עַל שׁוּם אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי.
כְּמוֹ כְּשֶׁהַכַּלָּה הִיא יָפָה אֲזַי הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַכַּלָּה אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּמוּם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הָאַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת.
כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג): "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (בְּרָכוֹת נז. פְּסָחִים מט: "אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאוֹרָסָה", וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בְּאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בַּתּוֹרָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיִּזָּהֵר מִלְּדַבֵּר עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לִמְצֹא שׁוּם חִסָּרוֹן בְּשׁוּם יִשְׂרְאֵלִי נִמְצָא שֶׁאֵין בְּהַתּוֹרָה שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם אֲזַי בְּוַדַּאי יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד. וַאֲזַי יַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִגֹּדֶל הָאַהֲבָה כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה" (תְּהִלִּים יט), הַיְנוּ כְּשֶׁתּוֹרַת ה' הִיא תְּמִימָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּזְהָרִין לִבְלִי לְדַבֵּר וְלִבְלִי לִמְצֹא שׁוּם חִסָּרוֹן בְּשׁוּם יִשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא אוֹת מֵהַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁאָז תּוֹרַת ה' תְּמִימָה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וּמוּם, אֲזַי הוּא מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. כִּי אָז דַּיְקָא זוֹכִין לְאַהֲבַת הַתּוֹרָה וּמַרְגִּישִׁין טַעַם מְתִיקוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּשִׁיבָה אֶת הַנֶּפֶשׁ מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן כַּנַּ"ל. וְאָז זוֹכִין לְהַתְמָדָה כַּנַּ"ל.

שיחות הרן צא

rabenubook.com

לרפואה שלימה רבי מרדכי דב בן צביה רבינוביץ. 

בס"ד

מאתר אומן שלום

תפילה נוראה לעת מגיפה מהספר הקדוש ליקוטי תפילות למוהרנ”ת מברסלב זי”ע 

אַתָּה סֵתֶר לִי, מִצַר תִצְרֵנִי, רָּנֵי פַלֵט תְסוֹבְבֵנִי סֶלָּה. תַסְתִירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים, מֵרִגְשַת פֹעֲלֵי אָוֶן. כִי יִצְפְנֵנִי בְסֻכוֹ, בְיוֹם רָּעָּה יַסְתִירֵנִי בְסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְצוּר יְרוֹמְמֵנִי. יוֹשֵב בְסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְצל שַדַי יִתְלוֹנָּן. מָּלֵא רַחֲמִים רַחֵם עַל עַמְךָ יִשְֹרָּאֵל וּבִפְ רט עַל כָּל עֲיָּירוֹת יִשְֹרָּאֵל אֲשֶר הוֹלְכִין וּמְסַבְבִין בָּהֶם מִינֵי חֳלָּאִים וּמַכְאוֹבִים רַחֲמָּנָּא לִצְלָּן. רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְמֶךָ וֶאֱמֹר לַמַלְאָּךְ הֶרֶף יָּדיךָ וְיָּשִיב חַרְבוֹ אֶל נְדָּנָּהּ. חוּס וַחֲמֹל עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל שאֵרִית עַמְךָ בֵית יִשְֹרָּאֵל וְלֹא תִתֵן הַמַשְחִית לָּבוֹא אֶל בָּתֵיהֶם לִנְגֹף אוֹ לְהַזִיק וּלְהַחֲלִיש חַס וְשָּלוֹם. רַחֵם רַחֵם, הַצֵל הַצֵל, בַעַל הָּרַחֲמִים בעַל הַיְשוּעוֹת, בוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָּא תְהִלוֹת, אֲדוֹן הַנִפְלָּאוֹת, זְכֹר לַעֲבָּדֶיךָ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבוֹתֵינוּ הַצַדִיקִים הָּאֲמִתִיים שֶהָּיוּ בְכָּל דוֹר וָּדוֹר מִימֵי אַבְרָּהָּם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, לְמַעֲנָּם וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָּרַבִים רַחֵם עָּלֵינוּ וְשָּמְרֵנוּ וְהַצִילֵנוּ אוֹתָּנוּ וְכָּל עַמְךָ בֵית יִשְֹרָּאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָּאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוּשִים שֶלֹּא יָּבוֹאוּ עַל שוּם אֶחָּד מִיִשְֹרָּאֵל. וְתִשְלַח מְהֵרָּה רְפוּאָה שְלֵמָּה מִן הַשָּמַיִם לְכָּל אוֹתָּם (מִיִשְֹרָּאֵל) אֲשֶר כְבָּר הִכִיתָּ אוֹתָּם בְאֵיזֶה חֹלִי אוֹ מַכְאוֹב, רַחֵם עֲלֵיהֶם וּרְפָּאֵם מְהֵרָּה רְפוּאָה שְלֵמָּה, רְפוּאַת הַנֶפֶש וּרְפוּאַת הַגוּף, אֵל נָּא רְפָּא נָּא לָּהֶם לְמַעַן שְמֶךָ (ובפרט לחולה פלוני בן פלונית) כִי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָּן וְרַחֲמָּן אָּתָּה, אֵל חַי וְקַיָּם, מְחַיֶה חַיִים, תֶן לָּנוּ חַיִים וְנִחְיֶה וְלֹא נָּמוּת, גְאָלֵנוּ מִמָּוֶת פְדנוּ מִשַחַת.

רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָּם, שוֹמֵר יִשְֹרָּאֵל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי וָּמִי אוֹ רבִים עָּלֵינוּ בְכָּל עֵת וּבִפְרָּט עַל מִי שֶנִגְזַר עָּלָּיו אֵיזֶה גְזֵרָּה לֹא טוֹבָּה חַס וְשָּלוֹם, וְרַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַסְתִיר וּלְהַצְפִין אֶת כָּל אֶחָּד וְאֶחָּד מִיִשְֹרָּאֵל מֵהָּאוֹרְבִים הַמְסַבְבִים עָּלָּיו, רַחֵם עַל כָּל עַמְךָ יִשְֹרָּאֵל וּבִפְרָּט עַל כָּל מִי שֶנִגְזַר עָּלָּיו אֵיזֶה גְזֵרה לֹא טוֹבָּה רַחֲמָּנָּא לִצְלָּן וְשָּמְרֵם וְהַצִילֵם בִשְמוֹתיךָ הַקְדוֹשִים וְהַצִילֵם וְהַסְתִירֵם בְרַחֲמֶיךָ הָּרַבִים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין. רַחֵם עָּלֵינוּ וְהָּגֵן בַעֲדֵנוּ וְהָּסֵר מֵעָּלֵינוּ אוֹיֵב דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָּעָּב וְיָּגוֹן וְהָּסֵר שָֹּטן מִלְפָּנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ וּבְצֵל כְנָּפֶיךָ תַסְתִירֵנוּ כִי אֵל שוֹמְרֵנוּ וּמַצִילֵנוּ אָּתָּה. חוּסָּה יְהֹוָּה עַל עַמֶךָ וְהַצִילֵנוּ מִזַעְמֶךָ וְהָּסֵר מִמֶנוּ מַכַת הַמַגֵפָּה וּגְזֵרָּה קָּשָּה כִי אַתָּה שוֹמֵר יִשְֹרָּאֵל. מָּרָּא דְעָּלְמָּא כֹלָּא, שוֹמֵר פתָּאיִם יְהֹוָּה, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ באֵיזֶה דֶרֶךְ, בְאֵיזֶה שֵם לְהַסְתִיר וְלִשְמֹר אֶת כָּל אֶחָּד מִיִשְֹרָּאֵל מִכָּל פגָּעִין וּמַרְעִין בִישִין וּמִכָּל מִינֵי גְזֵרוֹת רָּעוֹת, בֵין קֹדֶם גְזַר דִין וּבֵין לְאַחַר גְזַר דִין, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְשָּמְרֵם וְהַצִילֵם בְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנוֹרָּאוֹת בְאֹפֶן שֶלֹּא יִהְיֶה שוּם כֹחַ לְהָּאוֹרְבִים וְהַמַסְטִינִים לִכנֹס וּלְהִתְאַחֵז חַס וְשָּלוֹם תַחַת הַמִסְתָּר וְהַמִכְסֶה אֲשֶר אַתָּה מְכַסֶּה וּמַסְתִיר בְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָּדֶיךָ בִשְמוֹתיךָ הַקְדוֹשִים, הַטְהוֹרִים וְהַנוֹרָּאִים וְקַיֵם בָּנוּ וּבְכָּל עַמְךָ יִשְֹרָּאֵל מִקְרָּא שֶכָּתוּב תַסְתִירֵם בְסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִיש תִצְפְנֵם בְסֻכָּה מֵרִיב לְשוֹנוֹת.

שָּמְרֵנִי כְאִישוֹן בַת עָּיִן בְצֵל כְנָּפֶיךָ תַסְתִירֵנִי אָגוּרָּה בְאָהָּלְךָ עוֹלָּמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְנָּפֶיךָ סלָּה. סִתְרי וּמָּגִנִי אָּתָּה לִדְבָּרְךָ יִחָּלְתִי. שָּמְרָּה נַפְשִי וְהַצִילֵנִי אַל אֵבוֹש כִי חָּסִיתִי בָּךְ. כִי אֵין לָּנוּ עַל מִי לְהִשָּעֵן כִי אִם עַל אָבִינוּ שֶבַשָּמַיִם וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַעֲשֶֹה כִי עָּלֶיךָ עֵינֵינוּ. יִהְיוּ לְרָּצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִי לְ פנֶיךָ יְהֹוָּה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן.

(ליקוטי תפלות קלו) 

בס"ד

רבי דוד צבי בן רייזל  רבי ברוך בן צביה

בנוסף מי שיכול יהודה דוד בן מרים שחר ישראל בן שרה פרידה איתמר ישראל בן הלן עמית בן אן שרה פרידה בת חיה לאה פיגא בת רחל ימית בת חיה

בטח כולם מכירים..

אומרים שם "אמת מה נהדר.. היה כהן גדול.. בצאתו, מבית קדשי הקודשים, בשלום, בלי פגע"

תכלס זה אולי שמח.. בטוח זה שמח

אבל כשהיה כהן גדול רשע, והיה מת- מה היה קורה?

באמת מעניין אותי לדעת..

אמצע יום הכיפורים, היום הכי קדוש בשנה, הכהן הגדול מת!

מה עושים??