פורום עבודת ה' (עמוד 36)

במה מתבטא זה שהוא הרב שלך?

קודם כל צריך אסמכתא שהוא רב

לא כל אחד הוא רב

אדם שהוא לומד את הרבנות והלכות והכל ויש לו על זה תעודה הוא רב מורה הוראה 

עשה לך רב הכוונה למורה הוראה

משהו שיענה לך על השאלות ההלכתיות שלך

לא כל אחד יכול להיות כזה

ואם הוא כזה סימן שהוא רוצה להיות כזה

ולענ"ד זה כולל גם סמים קלים.

טבעיים? יש דברים טבעיים שיכולים בביס אחד להרוג בנאדם, כך שזה לא ממש קריטריון.

חוקיים? זה גם לא ממש קריטריון, כי אתה מתענין פה בהלכה, לא בחוק.

קלים? ידוע שהנגישות לקלים לעיתים קרובות מדי גורמת לנגישות לקשים. מוטב לא להתחיל מאשר להתחיל ולהתמודד עם שאלות קשות יותר בהמשך.

הזיה? בשביל מה להזות? להיות בסרט כמה שעות ואז ליפול כבדים ומרוקנים ומיואשים אחרי שההזיה נגמרת?

 

"ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"

 

וידוע שאחד הגדולים של האל-אס-די באמריקה של שנות ה60 השתתף פעם בקבלת שבת עם הרב קרליבך. בסופה הוא אמר לו- קבלת שבת אצלכם עושה מה שהסמים עושים אצלי...

אך יש לנו מצווה "והלכת בדרכיו"

לא לקחת סמים נראה לי נכנס בהגדרה הזאת.

במיוחד סמי הזיה.

כלומר חלק מבירור אישי מסויים

היתה לי תקופה שרציתי לנסות סמים קלים- מריחואנה וכאלה...

זה עבר לי ב"ה, מכמה סיבות.

א. הייתי שנתיים בשירות לאומי בעיר מוכת סמים, שהייתה אז באחד משיאי הקושי שלה. מסוממים ברחובות, שאת חלקם הכרנו אישית. מזרקים בשטחים הפתוחים, ילדים בסיור שמצביעים ואומרים לי "פה יש כספומט" (נכנס כסף יוצא סמים) , נערים שמצביעים על נעלים שתלויות על חוט חשמל ואומרים לי: הנה, זה סימן שיש פה תחנה. (עד היום נשארה לי השריטה- כשאני רואה נעליים תלויות אני מתחילה לחפש חשודים..).

אף אחד מהמסוממים האלה לא התחיל בקשים. תחילת הדרך היא בקלים. ומשם הדרך הרבה יותר פשוטה.

ואחרי שנתיים כאלה, שבהן ראיתי את הג'יפה הזאת. את השקר הגדול של הסמים, את ההתמכרות הנוראית הזאת, איך אנשים הורסים את עצמם בגלל דמיונות. אז אחרי שנתיים כאלה היה לי די ברור שאני לא מתקרבת לשום דבר שקשור לזה.

 

ב. נכון שיש גם תרבות "סמים קלים" היום וכולם יודעים את זה- במקומות הכי צפוניים בארץ זה מה שעושים במסיבות. אבל גם זה שקר. שקר אחד גדול. החוויה שיש לך מהדבר הזה היא לא אמיתית. ומחוויה לא אמיתית לא באמת נבנה בך משהו אמיתי. לא נבנית לך אישיות עמוקה יותר, מבינה יותר, קשורה יותר. לא נבנים לך קשרים חברתיים אמיתיים. זה סתם. לסטלה. לברוח מהמציאות הזו היום שכבר כולם מחפשים משמעות וזורקים לבור של הנשמה שלהם עוד ועוד סמים ואלכוהול. (דימוי מהספר "מקימי")

 

אז אני לא מבינה בדיוק איזה בירור אישי דתי יכול לנבוע מהתנסות בסמים, קלים ככל שיהיו.

אבל א. כדאי לדעת שגם מסמים קלים עלול להיגרם נזק מוחי כלשהוא.

    ב. זה נשמע כאילו אמיתי ועמוק "בירור אישי". אבל אם זה עובר דרך סמים אז לענ"ד זה זיוף. אולי זה סוג של דבר "מפתה" כזה , "מים גנובים ימתקו"- כאילו שאם תעשה את זה אז תוכיח לעצמך משהו.

אישית- נראה לי שהתבודדות של שעה ביום הרבה יותר יעילה לצרכים של בירור אישי.

זה אמיתי, זה כנה, זה הדרגתי וזה מול ה' ומול עצמך בצורה הכי אמיתי שיכולה להיות.

הנשמה שלי ממש לא תלויה בחומרים האלה.
את הדרך שלי לעבודת ה' בניתי בעיקר מלימוד, תפילה והתבודדויות.
ובכל זאת, אני רוצה להעלות דרך זה כמה נקודות בנפש בצורה הכנה ביותר שאפשר,
בעיקר כמה טראומות שעוד לא נסגרו אצלי לגמרי..

המטרה היא לא איזה היי או סאטלה, יותר החוויה הפסיכודאלית.
למה שארצה את זה? זה כבר עניין ביני ובין עצמי.

רק תהיתי אם יש איזה איסור הלכתי ספציפי על הנושא הזה שלא ידעתי עליו (קרה כבר ששמעתי "באיחור" על איסורים דומים וזה גרם לי ללא מעט צער... )

אבל לצערי הייתה תקופה שהתעסקתי עם סמים קלים.לא עוזר לעבודת ה'.סתם יצריות במסווה רוחני.וגם שום טראומה זה לא שחרר לי ויש לי כמה קשות.שחרר אחי.יש דברים יותר טובים בעולם.זה אחלה סטלה יותר מכל אלכוהול אבל לא יותר מזה

הרב גינזבורג הוציא פעם גילוי דעת נגד שימוש בסמים בשביל עבודת השם.אולי מחר אני יסרוק ויעלה את זה לפה?

זה בהחלט יעזור לי

סם חיים*

א. חכמת התורה כוללת שני ממדים: אגדה והלכה (חכמה = אגדה הלכה), פנימיות התורה (נשמתא דאורייתא) וחיצוניות התורה (גופא דאורייתא). תכלית לימוד האגדה היא לבוא למדת האהבה (אגדה = אהבה): אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל. תכלית לימוד ההלכה וקיומה היא להוות כלי (הלכה = כלי) הולם לגילוי אור האהבה בכל פרט ופרט של חיי היהודי ביום יום.

ב. ידוע פתגמו של הרבי ר' בונים מפשיסחא זי"ע: "מי שהוא רק 'אוהב' סופו להיות נואף". כל ענינו של עולם התיקון, עולם התורה, הוא להכניס את האור הגדול של האהבה בכלים מרובים של הלכה על מנת שהאור יצליח להלך בכל העולמות (בסוד "'הליכות עולם לו' אל תקרי 'הליכות' אלא 'הלכות'") ולחדור לכל פינה ופינה של החיים, מבלי לגרום לשום "שבירת כלים" (הגורמת ממילא גם להסתלקות האור).

ג. פשוט הדבר שמי שאינו מקפיד לדקדק בפרטי ההלכה אינו ראוי – ואינו מסוגל – לשמש כדוגמה או משפיע על אחרים, הרי נאמר: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".

ד. כל המובא בספרים הקדושים שישנם מצבים בהם על האדם לנהוג, כ"הוראת שעה", מעבר ל"צמצום" ההלכות הפסוקות בתורה – לנהוג ב"התפשטות" ("אתהלכה ברחבה") – מדובר במי שזכה לתקן את עצמו בשלמות. רק לאחר תיקון עצמי שרשי – ריפוי בשלמות משרש ה"נגע" שבאדם – ולאחר בנית "קומת הקרקע" של עבודת ה' בהליכה קפדנית בדרך ההלכה, בקבלת עול ויראת שמים, יש מקום לנהוג בהתפשטות. דבר זה מפורסם בספה"ק, ואף נראה בחוש לכל המתבונן באורח חייהם של אותם צדיקים אמיתיים (ששאפו בעבודת ה' שלהם להגיע למקומו של "בעל תשובה" אמיתי) שעסקו בנושאים אלו בדבורם ובספריהם.

וראה בפירוש בעל ה"בית יעקב" למהותו של ה"בן רשע" של ליל הסדר, שמתוך 'אמונתו השלמה' שהכל מה' פורק כל עול של תורה ומצוות ונוהג בתכלית ההתפשטות – ועליו נאמר כי "כפר בעיקר". שרש הטעות של ה"בן רשע", בסגנונו של מורנו הבעל שם טוב, הוא חיפושו אחר "המתקה" מידית, ללא "הכנעה" ו"הבדלה" לפניה. על העולם הזה נאמר "היום לעשותם", כאן ועכשיו התיקון הוא לקיים בהידור את כל דברי התורה הזאת, ו"יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". בזכות המודעות ל"היום לעשותם" וההנהגה על פיה, זוכים למודעות של "מחר לקבל שכרם". מודעות זו כוללת בפנימיותה הכרה ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא" – שבשרש נשמתו היה היהודי, אף העבריין, דבוק תמיד בה' אלקי ישראל המשגיח על כל מעשיו, ועד שאף הירידה לשאול תחתית שבאה בעקבות החטא (כשגם בשעת מעשה היתה נשמתו "באמנה אתו" יתברך) היא לשם תכלית העליה שתבוא דווקא בעקבות התשובה לה' מקרב איש ולב עמוק. הירידה עצמה אינה יכולה להחשב למצב 'אמיתי', וכל ערך קיומה הוא כאמצעי לעליה שתבוא לאחריה. ואם כך, תהליך החטא בהווה הוא התכחשות עצמית, המענה ומיסרת את הנשמה ה"חבוקה ודבוקה בך".

ידוע שבליל הסדר מושיבים את ה"בן רשע" ליד ה"בן חכם", כדי שה"בן חכם" ישפיע על אחיו לטובה. בסוגיות הנ"ל של פנימיות התורה, זקוקים אנו היום לחנך דור של "בנים חכמים" שידעו איך להתמודד ולתקן את היצרים ה'דקים' ביותר, אלו שמתלבשים באיצטלא של חכמה אלקית.

ה. כאמור (לעיל ס"ב), ראשית הפרצה, המסוכנת ביותר לחיי הצבור, היא בענין פריצות כפשוטה בכל הנוגע ליופי הצניעות היהודי.

ו. עוד ראוי לציין, כי נפסקה ההלכה על ידי גדולי הפוסקים של דורנו ששימוש בסמים, כולל סמים קלים, אסור בהחלט (מטעמים ברורים של גרימת נזק לגוף ולנפש ול"תופעת לוואי" מוחזקת של התרחקות מדרך התורה). בסגנון של פנימיות התורה, הסם מפתח באופן בלתי מתוקן את כח המדמה שבנפש, מחדד תחושות רגשיות בלתי מתוקנות, ובכלל גורם לניתוק האדם מהמציאות הסובבת האמיתית ולשקיעה במודעות עצמית יתרה (בעוד דרך התורה אינה 'סוגדת' להתגלות הנפשית, ואדרבא, המאמץ להתקרב לה' קשור במאמץ להפנות את תשומת הלב מה'אני' אל הזולת, אל המציאות החיצונית ואל הדברים שצריכים לתקן בה). דברים אלו משתקפים באופן בולט באמינותו של האדם – כח מדמה פרוע וניתוק מהמציאות גורמים לכך שאין האדם מסוגל לעמוד בדבורו ובהתחיבויותיו.

עיקר המניע ללקיחת סמים הוא הרצון לחוות חויה של התעלות עצמית. מניע זה פסול בתכלית, לפי כל גדולי החסידות, לרוצה לעבוד את ה' באמת (ולא לעבוד את עצמו ר"ל). כאשר חסיד 'לוקח משקה', במינון הנכון, הרי כוונתו לשתק את חיצוניותו השלילית ולדכא את המגבלות המפריעות לו לגלות את פנימיותו האמיתית (דבר הנובע מהשפעתו הגופנית של האלכוהול). מתוך ניטרול החיצוניות והסרת ההגבלות מתגלה הפנימיות בדרך ממילא. מה שאין כן בסמים, היוצרים חוית התעלות מדומה, מגבירים את פעילות החושים החיצוניים ומסתירים מהאדם את פנימיותו האמיתית. ועוד, רואים במוחש כי 'לקיחת משקה' במינון נכון פועלת אצל החסידים חיזוק בביטול לצדיק ובהתקשרות פנימית אליו. לעומת זאת, נטילת סמים פועלת אי יכולת נפשית לקבל סמכות ולהתקשר לצדיק (מתוך חוית "אני ואפסי עוד").

יוצא, שהשימוש בסמים על מנת להשיג חויה רוחנית דומה לאיסור על כהן להיות שתוי בכניסתו למקדש (ראה בספה"ק קדושת לוי פרשת "אחרי" שאיסור זה בא לפסול עבודת ה' מתוך מניע להשיג חויה ותענוג רוחני). לפי ההלכה כהנים, שהם עובדי ה' באמת, נמנעים בזמן הזה משתית יין (מרביעית ומעלה) בכל עת – משום "מהרה יבנה המקדש".

[כמובן, כל לימוד הזכות על 'לקיחת משקה' – בניגוד לשימוש בסמים – נכון רק כשאדם לוקח משקה במינון נכון, כך שלא יגיע לשכרות מכוערת (שלפי טבע בני דורנו היינו לא יותר מארבע כוסיות קטנות, כתקנת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש). שתיה מופרזת המביאה לשכרות מכוערת, פרועה והוללת (כשכרותם של נח ולוט) מגונה ביותר בתנ"ך, בדברי חז"ל ובפוסקים – היא מוגדרת כ"אבדן דעת" גמור, אצל מי שאמור להיות בן תורה היא גורמת לחילול ה' גדול, וממילא היא אסורה בתכלית.]

ז. יש להרחיק לגמרי המצאות של סמים מכל ישוב יהודי (ובפרט ישוב בארץ ישראל, השואף להוות דוגמה לחיים בריאים על פי תורה ולקרב רחוקים לדרך ה'). נגע זה מטבעו מדבק אחרים, ועל כן חזקת הנגוע להיות "חוטא ומחטיא את הרבים". יתר על כן, עבירה זו כוללת גם "איסורא" וגם "סכנתא", ולכן, מכל הנאמר, עולה שעל צבור הישוב להיות ערני ביותר לשרשה מגבולו.

אין צריך לומר שאין לקבל לישוב אדם הידוע כנגוע בנגע הסמים, ומובן ממילא שעל כל חבר ישוב הנגוע מכבר בנגע זה לעבור תהליך גמילה. עד לגמילה השלמה, אין להרשות לחבר זה להשפיע השפעה רוחנית על אחרים. כמו בנוגע לכל איסור חמור של תורה, מוטלת האחריות על כללות תושבי הישוב להרחיק לגמרי חבר שאינו מוכן לחיות על פי דרך התורה.

בברכת התורה, סם החיים האמיתי

אינני חושב שיש דבר כלשהוא בעבודת ה' שתוכל להגיע אליו רק על ידי סמים. וגם אם זה קיצור דרך אינני חושב שכך רצון ה'.

בכלל, מחוץ לשאלה ההלכתית, אני חושב שיש פה יותר שאלה מהותית מאשר טכנית.

האם סמים הופכים את האדם לאדם יותר טוב? יותר מאושר? האם הם באמת נותנים מענה לרצונות של האדם או אינם אלא שקר ואשליה רגעית? האם הם דבר טוב או רע?

אני באופן אישי מרחם על אנשים שזו הדרך שלהם להכניס משמעות לחיים.

השאלה שלך לא רלוונטית. 

 

אם אתה מתכוון לסמים קלים כגון הירוקים למינהם, זה תלוי בך ובמקום בו אתה נמצא כשאתה מגיע למצב של לשאול את השאלה הזו. תברר את זה. בהצלחה

אאל"ט אין איסור לצרוך מסקלין בצורה הטבעית שלו. ויש עוד כמה כאלה.. על הגבול

והמסקלין לא חוקי. בישראל, סמים מסוכנים אסורים. כל השאר- הטבעיים וכו' זה סיכון שהוא עצמו לוקח, אם הוא לא עשה עליהם עבודת תחקיר לפני כן, ולפי מה שאני מבינה לא מדובר כאן באדם מסטול וחסר אחריות. בהצלחה גם לך

אסור לסחור בו או לזקק אותו. אין שום בעיה לגדל או לבשל ולצרוך.

בישראל גם ריטלין נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, ובכ"ז קשה לי להאמין שיעצרו בחור שמסניף או בולע בלי מרשם.
תלוי לאיזה 'חוק' השאלה מתייחסת, על הדף או בפועל...

ותודה..?

הדבר אסור מהבחינה המהותית ביותר,של שמירת הנפש ושל היכולת הנורמטיבית של אדם לנהל חיים שיש בהם תוכן ומשמעות,לשמם הגענו לכאן בצורה הפשוטה ביותר

ולכן זו בודאי לא דרך לעבודת ה',זה דבר אסור

 

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=12655

 

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=52731

 

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=78088

 

 

יש מה שנקרא רוח התורה , לא כל דבר צריך להסתכם אם מוזכר סעיף בשולחן ערוך או לא. רוח ההלכה אומרת שלא וזה בלי סעיף בשו"ע - זה גורם להרבה דברים לא טובים [אין לי נסיון בזה ב"ה אבל מקריאה והבנה] וזה מספיק כדי להבין שזה אסור.

שמעתי בשמו מאחד השלוחים - שהעיקרון הגדול בו נברא העולם - הוא הבחירה החופשית שניתנה לאדם, שבכך הוא שונה מכל היצורים האחרים. וכאשר יהודי משתמש בסמים, כתוצאה מכך הוא למעשה מאבד את היכולת הזו לבחור באופן חופשי. ולכן השימוש בסמים הינו אסור לפי ההלכה. 

(שמעתי גם אם אינני טועה שזהו הבדל שקיים בין אלכוהול לסמים - אף שאלכוהול משפיע גם לרעה על התיפקוד, ולפעמים גם יותר מסוכן (בכמויות גדולות) מסמים, בטח מסמים קלים - אז, למה אלכוהול לא נאסר בהלכה וסמים כן? (ולהבדיל, גם בחוק של רוב המדינות)? - אלא שאופן ההשפעה (כנראה זה קשור להרכב הכימי ואופן ההשפעה על הגוף) של אלכוהול מזיק רק מכמות מסויימת ואילך, והשפעת סמים נוטלת את הבחירה החופשית של המשתמש גם בכמות קטנה יחסית. 

אולי כאלו שהתנסו יכולים גם כן להעיד - שבשימוש בסמים אפילו בכמות קטנה זה ממש משפיע על התודעה, יותר מוודקה או ויסקי למשל, באופן אח ויותר מפחיד, וכזה ש"הופך אותך" למשהו אחר בזמן שאתה תחת השפעת הסם.

 

יש יוצא דופן אחד - סם שהוא בריא וחיוני - התורה שנקראת "סם חיים היא למחזיקים בה" - והרמב"ם כותב ומעיד עליה שהיא "איילת אהבים ויעלת חן" (משנה תורה), וגם נגישה לכל אחד בכל זמן ובכל מקום, כך שלמה להיות פראייר ולהסתכן ולאבד את ה"אדם" שבנו - אם אפשר לגלות את עצמנו האמתייים על ידי יגיעה אמיתית וחיפוש בתורה? למה לחפש במחוזות אחרים?

והבטיחו כבר חכמינו ז"ל - יגעת ומצאת - תאמין !!   

ועים סמים זה מה שקורה אבל אני חובת שלחולי נפש אפשר לתת אתר במנות מסוימות ביום ל[מריחואנה] כי זה יותר טוב מכול בכול התרופות שהרופאים נותנין רק בשביל הכסף בכול

 

 

 

מיקרה עים ארתה יכולתסיג לי גם אני חייבת כמה שכתטות אחרי הודו....

אל תיקח ארבה לא יקרה לך כלום(חוץ מיזה שתיכנס לשנתי שנתי כמו כול הגנובים שישבו לנו בבית חבד ובהו בי כשניסיתי לדבר איתם [בעצם הם עישנו ג'רס]לא משנה................

 

סַמִּים
מוֹכְרִים לָנוּ קְסָמִים
בְּשׁוּקֵי הַחַיִּים
סַמִּים
לִפְעָמִים חֲבוּיִים
גַּם בַּאֲנָשִׁים
חִנּוּכִיִּים

(בוצר,שם,שם)

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=64145

 

 

 

http://www.kipa.co.il/ask/show/14396-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9-%D7%91%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D

 

 

על פי הלכות הרב עובדיה יוסף זצק"ל  - http://www.halachayomit.co.il/QuestionDetails.aspx?ID=39

 

על פי ההלכה, אסור לאדם לעשות דבר שגורם לו לנזק פיזי או נפשי הניכר, וכן מבואר בגמ' שאין לקחת סם, אפילו אם אינו מזיק בכלל (איני בקי מהם תכונות המריחואנה), מפני שדבר זה עלול לגרום לאדם להתדרדרות מוסרית, שעלול לבא בגללה גם לפשעים אחרים. על כן, אסור בהחלט להשתמש בסמים על פי ההלכה. וכבר נשאל בזה הגאון רבי משה פינשטין, והעלה בזה לאיסור מכל וכל. ואין זה נוגע לכל דעות קדומות בענין זה.

 

מקווה שהעניין הובהר

ואכן כמו שאמר כאן אחד המשתמשים 

מי שמחפש כל הזמן אם זה מותר לפי הלכה או לא מותר לפי הלכה

לא הבין בכלל מהי דרכה של תורה !

הלכה או לא הלכה זה לאנשים שמתחילים וחזורים בתשובה , ורק מתחילים ללמוד את עבודת ה' 

אבל לא לכאלו שכבר הולכים בדרך ה' 

מי שכל הזמן נצמד למותר או אסור סופו להכשל ולפול בה

תורה היא דרך חיים !

 

על כן , בעניין סמים

אני חושבת שמיותר לציין שאפילו אם זה היה מותר הלכתית או מכל בחינה שהיא

אדם שיש לו שכל ישר ואכפת לו מעצמו לא יקח וישתמש בדבר כזה

שהרי מי שצורך דברים כאלו , צריך לעשות בדק בית 

 

מי שמחפש שמחה ואושר בדרכים כאלו , סימן שיש לו בעיה !

כי הרי הדברים האלו לא מביאים אושר , אלא הם פשוט בריחה זמנית מהמציאות

וגורמים לנזק בריאותי 

 

בהצלחה ושבת שלום

האם מותר על פי ההלכה לעשן "חשיש" או "מריחואנה"?	08/12/2009
	תשובה:  האם מותר על פי ההלכה לעשן "חשיש" או "מריחואנה"? 08/12/2009   תשובה: http://www.halachayomit.co.il/QuestionDetails.aspx?ID=39

דווקא אלו שבוחרים להתאבד 

לא ממש מתמודדים עם הבעיות

אלא בורחים מהם

 

איך את מסבירה את אלו שנופלים לסמים וכו ?

זה גם בריחה מהבעיות ...

 

אז כן בכל אחד יש כוחות להתמודד עם מה שהקב"ה נתן לו בחיים 

אבל הוא משתמש בזה ?

 

וגם אם הוא לא משתמש ולא יודעל מצוא את הכוחות הלאו

לא יודע איך לנצל אותם

 

הוא שאל משהו לעזרה ?

התפלל על זה ?

פנה לגורמים אחרים שיעזרו ? 

 

אני חס וחלילה לא שופטת אנשים כאלו 

איני יודעת מה עובר עליהם בחיים שלהם

ולמה זה מגיע לכך

אבל הרבה מאלו שמתאבדים בסטטיסטיקה 

הם כאלו שויתרו מוקדם מידי ....

 

ולא נראה לי שאם אתה מתאבד אתה פותר את הבעיה 

אתה רק יוצר עוד בעיה יותר חמורה

כי אנשים חושבים שבזה שהם מתים כביכול כבר אין בעיות

אבל הם רק נכנסו לבעיה גדולה יותר בעולם הבא 

ישתבח שמו לעד

צריך למצוא אותו ולהשתמש בו בתבונה. אדם שמתאבד זה אדם שלא מנצל את הכוח שיש בו להתמודדות. (אפשר להגדיר את זה כבריחה מהתמודדות עם קושי או בעיה מסוימת)
אבל ממש חשוב לי להדגיש. אנחנו לא שופטים אותם בכלל. ח"ו. כמובן שבשום אופן אין לגיטימציה לעשות מעשה כזה! שלא ישתמע מדבריי שכן. הגוף שלנו שייך לה' והוא יחליט מתי זמננו הסתיים. אבל מה שכן, אנשים עוברים בחיים שלהם דברים לא פשוטים בכלל. וברגע שיש חוסר באמונה, ששוקעים לתוך ייאוש - אז אין טעם לחיים. ולכן אנחנו לא שופטים.. שלא נגיע למקומות האלה בכלל..

הגואל, כלומר המשיח, יבוא לציון, ויגאלנה, כמו כן יבוא הגואל לבני יעקב אשר ישובו בתשובה מפשעם. בטח אם את שואלת, לא את פירוש המילים את מבקשת, אלא משהו מפריע לך. אולי כדאי שתפרטי?

א. יש היום הרבה מאוד ספרים של ברסלב, חב"ד והרב קוק (אל תגידו שזה לא חסידות..) בשפה פשוטה ועם ביאורים.

יש ביאור על התניא של הרב שטינזלץ שלי מאוד עזר.

יש ספרים של הרב ארז דורון בכל מיני נושאים על חסידות ברסלב. ממליצה על "הלב והמעיין" ועל "סיפורי מעשיות".

 

ב. הספר "נתיבות שלום", הוא מאוד עמוק אבל כתוב בשפת ימינו וטכנית, קל להבנה. כלומר- לא צריך לשבור את השיניים כדי להבין את המילים והמשפטים.

 

ג. יש ספר מדהים, שנכתב לפני כמעט 100 שנה "תנאי הנפש להשגת החסידות" של הרב מנחם אקשטיין.

לדעתי "אומץ" יוכל לתת לך ממש את הבסיס.
משיבת נפש טוב להעמקה וגם השתפכות הנפש ושיחות הר"ן בשלב קצת יותר מאוחר.
כמובן שיש גם את ליקוטי מוהר"ן אותו הייתי ממליצה ללמוד דווקא עם רב

בקשר לתניא וכו'- אני מניחה שגם הם יתאימו לך, אני אישית לא התחברתי (אבל זה רק כי אני בעייתית בכל מה שקשור לקבלה )...

האמת שאני קיבלתי אותו במקרה מבחורה אחת במירון אז אני לא יודעת
אבל אם אני זוכרת נכון זה בהוצאת 'שיר חדש'. אולי יהיה להם אותו במרכז בת"א

(האשכנזים תמד עם ברך עלינו ובפנים יש משהו שונה)

 

בינתיים רק משיב הרוח ומוריד הגשם

בס"ד.

 

החל מתאריך ז' חשוון את אומרת "ברך עליינו".

שתקנה מנת פלאפל או פיצה ותאכל בבית.

 

כשאין ברירה מותר לצאת נראה לי. כמו שאם האבל לבד בבית הוא יכול להכין לעצמו...

חבל שאני בת אז אני לא יכולה לרקוד..

בגדול זה ממש תלוי מ את עושה איתו. אינטרנט פתוח ממש ממש לא כדאי לדעתי... יש אפשרות לאינטרנט בכל מקום עם חסימה...
מוזמן/ת לפרטי

אל נשים לא משתחוות רק כורעות.

 

ב"ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים"

עם בד בינן לבין הרצפה

אבל אין לי מושג מה הן סדרות בפועל כי לא התפללתי אף פעם בעזרת נשים...

אני תמיד השתחויתי אבל הייתי חריג.

וגם הגברים משתחווים,אבל לא בפישוט. מקופל כזה.כאילו שוכבים על הרצפה עם רגליים מקופלות...

זכתה לוואחד השתטחות

אבל זה היה בכוונה.

עם ישראל ככלל לא פסק כמותו

אח שלי שלומד במקוח אמר לי שאצלם היו כמה שהשחו ואפילו רמים.
ברוך השם לאט לאט יש יותר ויותר אנשים שמשתחוים לפני השם (הגיוני מי שמשתחווה תפילתו יותר מתקבלת)

שמנהג הגר"א בעניין ההשתחוואה בר"ה ויוה"כ, שהוא משתחווה בפישוט ידים ורגליים- לא כמנהג העולם.

(וכן בעלינו לשבח בליל שמחת תורה).

וזה נראה לי די פשוט.
הרי אומרים "היו כורעים ומשתחווים" אז אני כורע ומשתחווה.פשוט.

בגלל שאני משתדל ללכת לפי הגר"א.

אבל זה נראה לי קצת יותר מדי פרובוקציה, ולא היה לי כוח לריב אם אנשים.

אנחנו כן השתחוונו (חב״ד)

סביר להניח שכרעתם.

 

לפרוט  הבדל לחץ כאן

יש פה שרשור על זה.

הבנים עשו השתחוויה של ממש על הרצפה

ההלכה לא אומרת לחיות בסבל...אם זה ככה פשוט לפנות למשטרה ולהתחיל חיים נורמלים!
עכשיו ליפני שיהיה מאוחר

ומצד "מוסר" מותר.כי אין דרך אחרת להפסיק את זה.

אפילו יותר ממותר, היא חייבת.

אולי לא למשטרה.. אולי לקחת את האח למיון ולספר שם לאחת האחיות מה קורה בבית. הם יטפלו לדעתי יותר טוב בילד קטן.

בס"ד.

 

היא ילדה אותה, זו הבת שלה.. זכותה לעשות מה שבא לה בילדה שלה..

 

גם אם היא תתעלל בה, לא משנה מה תעשה לה.. זו אחרי הכל אמא שלה. וזכות האמא לעשות מה שהיא רוצה בבת שלה...

 

לא כן?

מאיפה מגיעים לך הרעיונות המוזרים האלה?

היא לא שייכת לאף אחד. רק לקב"ה.
והוא קבע שמגיע לילדה הזאת להיות חופשיה מפחד, מאלימות, משנאה... מכל ביטוי של אכזריות שלא לצורך.

והדבר הכי נכון וצודק שהילדה הזאת יכולה לעשות זה לדרוש את המשפחה הבריאה ואת הביטחון שמגיע לה ולאח שלה. מותר לה לעשות את זה

במצב שבו האמא מסכנת את החיים של הבן שלה

מתעללת בו נפשית וגופנית וגורמת לו צלקות לכל החיים

הוא נמצא במצב סכנה, אין פה בכלל שאלה.

 

הנאמנות לקדוש ברוך הוא במצב כזה היא מעל הנאמנות לאמא.

"ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"

"וחי בהם"

ועוד מקומות בתורה ובהלכה שכתוב בהם על הנושא של שמירת החיים, שמירת הגוף, שמירת הבריאות

ילד שגדל במקום בו מתעללים בו בצורה שאת מתארת, ומהמעט שכתבת - זה מזעזע בכל קנה מידה

אין שום שאלה בכלל שנדרשת כאן פעולת הצלה, שתדאג לו לחיים נורמלים ושפויים

כי כרגע מה שהוא חווה אלה לא חיים. זה ההיפך הגמור.

 

לבת הזו יש זכות להציל את האחים שלה, להעניק להם חיים ותקווה בתוך היאוש שאופף אותם.

 

 

 

שלום ,

אין פה תשובה הלכתית האם מותר ואסור

אי אפשר לענות בכלליות

כל מקרה הוא לגופו בלבד !

אבל במקרים כאלו רצוי לפנות לעובדים סוציאליים שייעצו מה לעושת בנידון

ולא ללכת למשטרה !

 

גם אם תשאלו רב הוא לא יענה לכם מבחינה הלכתית כי צריך לדעת את המקרה לעומק וקודם לפנות לרשויות המטפלות בנושא.

וזה לא רק שאלה לגבי הילדים עצמם ?

ולהציל זה כמה מצוות בתורה:

 ואהבת לרעך כמול.

ועשית הישר והטוב.

לא תעמוד על דם ריעך .

 ואולי עוד כמה מצוות.

 וצריך לחשוב מה הכי יציל אות הילד ויעזור לו .  אולי לפנות למחלקת הרווחה בעיריה או במועצה. אולי לרב העיר  או  מישהו אחר שבטוח שיעזור ( נניח ראש העיר ) . אבל לחשוב טוב טוב אם בטוח שיעזרו .

 וכמובן אפשר לפנות למשטרה .

 יש כאלה שיגידו לכם : אל תיכנס לזה, זה לא עניינך ועוד רישעויות כאלה . אז תתכוננו מראש.

זו סכנת נפשות!!!

לא תעמוד על דם רעיך

מפעל משנה תורה עובדים על לעשות רמב"ם עם פסקים ולהביא שיטות שונות.מי שמרכז את זה זה הרב שלי ואני יכול להגיד לך שיקח זמן עד שיגמרו את הכל אבל על "שמיטה ויובל צריך לצאת בזמן הקרוב"

העצה המרכזית היא באמת להפנים שאתה עומד לפני מלך מלכי המלכים והוא כל יכול,רק תבקש.רק תודה לו על כל הטוב שהוא נתן לך.

זהו, רוב המניעות הוסרו ברוך ה', ואני מרגישה שעבודת ה' שלי דווקא נחלשת

ערב טוב ,

 

קודם כל נתחיל בלומר לך כל הכבוד לך ! שאת לא מוותרת וממשיכה להתחזק ומנסה עוד ועוד

הקב"ה ישלם לך שכרך על הרצון הטוב שלך .

 

אבל את לא לבד בעסק

ואת לא היחידה 

ככל שמתקרבים יותר לעבודת ה' 

ככל שמבינים יותר ומתחזקים יותר

הדבר הופך ונהיה יותר מסובך ויותר קשה

 

וזה די הגיוני

לומדים יותר לעומק מה מותר ומה אסור 

איך כל דבר צריך להיות

לדקדק עוד ועוד

וזה לא נגמר ...

 

עבודת ה' דורשת מאיתנו הרבה

אבל אנחנו מקבלים כל כך הרבה בתמורה ב"ה 

 

ההרגשה הזו של הריחוק נגרמת משתי סיבות ידועות 

וזה קורה לכל אחד ואחת 

 

הסיבה העיקרית והראשונה היא 

כאשר אדם מתחזק , כאשר משהו מחליט לחזור בתשובה , או כל מעשה אחר להתקרבות לבורא עולם , יש בו את הרצון החזק הזה , ההרגשה הטובה הזו , מן הארה כזו , מרגיש שהוא כל כך מאושר , כל כך מחוזק , יש לו כוחות , הרגשה משכרת כזו שעוטפת אותנו , וגורמת לנו להרגיש שזהו ! אין עוד יצר אין עוד דברים אני מאה אחוז עם בורא עולם ,והכל טוב .

ואכן ההרגשה הזו יכולה להחזיק מעמד כמה ימים , יש כאלו שכמה שעות , יש כאלו שאפילו חודש

אבל , היא נגמרת 

ואז את מרגישה מה שאת מרגישה , רחוקה , שזה לא מספיק , שכאילו הכל נעלם וחזרנו לאותה נקודה של ההתחלה 

למרות שזה ממש לא נכון , ואת כן התקדמת ועשית אבל , זהו , כמו שיש דלק שמספיק למרחק מסוים 

צריך למלא עוד 

וזה אומר לך בעצם שהגיע הזמן להמשיך עוד קצת הלאה , וכן כדאי לקרוא חומר על אמונה , לחזק את האמונה אצלך

כי ההרגשות האלו עלולות לגרור לירידה במקום לעליה (מה שאת חושבת שאת נמצאת עכשיו)

 

סיבה שנייה שזה קורה 

זה כי זה מה שהיצר הרע מכניס לנו לראש !

ברגע שהוא קולט שאנחנו בעליה , הוא ינסה כל דרך לגרום לך לרדת חזרה

אחת השיטות הטובות זה לומר לך שזה לא מספיק , שאת לא התקדמת ואת מתרחקת

ואז העצבות והחוסר סיפוק העצמי יובילו אותך לירידה !

 

אל נא תפלי ברוחך ! המשיכי להתקדם הלאה ולהתפלל לה' שהוא יעזור לך בדרכך !

 

שיהיה המון הצלחה ויישר כוח !

שאת באמת רחוקה... שמעתי על זה פעם, לא חדש לי שמרגישים ככה כשמתקרבים לה'..