בס"ד.
אם לא מתאים מנהלים יכולים למחוק,
אמא. שמתעללת בבת שלה, זורקת אותה לרחובות, לא מאפשרת לה לישון בבית.
אמא, שיש לה ילד בן שבע, והוא שוקל 16, שהוא רוצה ללכת לגור עם אבא. (ההורים גרושים כתוצאה מקאסח בנייהם). כי האמא מכינה אוכל שהוא לא אוהב, והיא מכריחה אותו לאכול בכח, ואז הוא מקיא ת'נשמה.
אמא שמתעללת בילדים שלה, מרביצה להם. לא נותת להם לנשום..(לא אוכל לפרט ולהוסיף עוד כרגע...)
מותר לילדה לפנות למשטרה, להעיד נגד אמא שלה?
אפילו יותר ממותר, היא חייבת.
אולי לא למשטרה.. אולי לקחת את האח למיון ולספר שם לאחת האחיות מה קורה בבית. הם יטפלו לדעתי יותר טוב בילד קטן.
בס"ד.
היא ילדה אותה, זו הבת שלה.. זכותה לעשות מה שבא לה בילדה שלה..
גם אם היא תתעלל בה, לא משנה מה תעשה לה.. זו אחרי הכל אמא שלה. וזכות האמא לעשות מה שהיא רוצה בבת שלה...
לא כן?
במצב שבו האמא מסכנת את החיים של הבן שלה
מתעללת בו נפשית וגופנית וגורמת לו צלקות לכל החיים
הוא נמצא במצב סכנה, אין פה בכלל שאלה.
הנאמנות לקדוש ברוך הוא במצב כזה היא מעל הנאמנות לאמא.
"ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"
"וחי בהם"
ועוד מקומות בתורה ובהלכה שכתוב בהם על הנושא של שמירת החיים, שמירת הגוף, שמירת הבריאות
ילד שגדל במקום בו מתעללים בו בצורה שאת מתארת, ומהמעט שכתבת - זה מזעזע בכל קנה מידה
אין שום שאלה בכלל שנדרשת כאן פעולת הצלה, שתדאג לו לחיים נורמלים ושפויים
כי כרגע מה שהוא חווה אלה לא חיים. זה ההיפך הגמור.
לבת הזו יש זכות להציל את האחים שלה, להעניק להם חיים ותקווה בתוך היאוש שאופף אותם.
שלום ,
אין פה תשובה הלכתית האם מותר ואסור
אי אפשר לענות בכלליות
כל מקרה הוא לגופו בלבד !
אבל במקרים כאלו רצוי לפנות לעובדים סוציאליים שייעצו מה לעושת בנידון
ולא ללכת למשטרה !
גם אם תשאלו רב הוא לא יענה לכם מבחינה הלכתית כי צריך לדעת את המקרה לעומק וקודם לפנות לרשויות המטפלות בנושא.
וזה לא רק שאלה לגבי הילדים עצמם ?
ולהציל זה כמה מצוות בתורה:
ואהבת לרעך כמול.
ועשית הישר והטוב.
לא תעמוד על דם ריעך .
ואולי עוד כמה מצוות.
וצריך לחשוב מה הכי יציל אות הילד ויעזור לו . אולי לפנות למחלקת הרווחה בעיריה או במועצה. אולי לרב העיר או מישהו אחר שבטוח שיעזור ( נניח ראש העיר ) . אבל לחשוב טוב טוב אם בטוח שיעזרו .
וכמובן אפשר לפנות למשטרה .
יש כאלה שיגידו לכם : אל תיכנס לזה, זה לא עניינך ועוד רישעויות כאלה . אז תתכוננו מראש.
אם אומרים סליחות אז זה כדי להיטהר לפני ה' . אבל אם הכל מלווה בתמונות ענקיות של מישהו מסויים ועוד פעם ועוד פעם תמונות שלו והשם שלו , אז אני פשוט לא יכול לא להרגיש איזה ריח שלא לעניין התשובה וההתחטאות לפני בורא עולם . אני ךלא יכוךל להגיד אם אני בסדר או לא אבל בהתחלה חשבתי ללכת ואח"כ פשוט ראיתי שלפחות לגבי עצמי זה לא יהיה לענין.
אותו דבר כשחוזרים עם תמונות שלושת הקדושים ( זה מהישיבה בחברון והשנים מגוש עציון ) ומעליהם שמים תמונהשלו , כן שוב פעם שלו כאילו הוא ולא הקב"ה זה אבינו שבשמיים אני מרגיש לא נוח. זה קשור לקידום המשפחה או משהו כזה ?
צחורת כנף אל ייאוש shira935ערב טוב ,
קודם כל נתחיל בלומר לך כל הכבוד לך ! שאת לא מוותרת וממשיכה להתחזק ומנסה עוד ועוד
הקב"ה ישלם לך שכרך על הרצון הטוב שלך .
אבל את לא לבד בעסק
ואת לא היחידה
ככל שמתקרבים יותר לעבודת ה'
ככל שמבינים יותר ומתחזקים יותר
הדבר הופך ונהיה יותר מסובך ויותר קשה
וזה די הגיוני
לומדים יותר לעומק מה מותר ומה אסור
איך כל דבר צריך להיות
לדקדק עוד ועוד
וזה לא נגמר ...
עבודת ה' דורשת מאיתנו הרבה
אבל אנחנו מקבלים כל כך הרבה בתמורה ב"ה
ההרגשה הזו של הריחוק נגרמת משתי סיבות ידועות
וזה קורה לכל אחד ואחת
הסיבה העיקרית והראשונה היא
כאשר אדם מתחזק , כאשר משהו מחליט לחזור בתשובה , או כל מעשה אחר להתקרבות לבורא עולם , יש בו את הרצון החזק הזה , ההרגשה הטובה הזו , מן הארה כזו , מרגיש שהוא כל כך מאושר , כל כך מחוזק , יש לו כוחות , הרגשה משכרת כזו שעוטפת אותנו , וגורמת לנו להרגיש שזהו ! אין עוד יצר אין עוד דברים אני מאה אחוז עם בורא עולם ,והכל טוב .
ואכן ההרגשה הזו יכולה להחזיק מעמד כמה ימים , יש כאלו שכמה שעות , יש כאלו שאפילו חודש
אבל , היא נגמרת
ואז את מרגישה מה שאת מרגישה , רחוקה , שזה לא מספיק , שכאילו הכל נעלם וחזרנו לאותה נקודה של ההתחלה
למרות שזה ממש לא נכון , ואת כן התקדמת ועשית אבל , זהו , כמו שיש דלק שמספיק למרחק מסוים
צריך למלא עוד
וזה אומר לך בעצם שהגיע הזמן להמשיך עוד קצת הלאה , וכן כדאי לקרוא חומר על אמונה , לחזק את האמונה אצלך
כי ההרגשות האלו עלולות לגרור לירידה במקום לעליה (מה שאת חושבת שאת נמצאת עכשיו)
סיבה שנייה שזה קורה
זה כי זה מה שהיצר הרע מכניס לנו לראש !
ברגע שהוא קולט שאנחנו בעליה , הוא ינסה כל דרך לגרום לך לרדת חזרה
אחת השיטות הטובות זה לומר לך שזה לא מספיק , שאת לא התקדמת ואת מתרחקת
ואז העצבות והחוסר סיפוק העצמי יובילו אותך לירידה !
אל נא תפלי ברוחך ! המשיכי להתקדם הלאה ולהתפלל לה' שהוא יעזור לך בדרכך !
שיהיה המון הצלחה ויישר כוח !
שנה בה נדע לדבר, להקשיב, להעניק ולהכיל
שנה בה נוכל לנצל את האתר לצרכים טובים
שנה בה נכיר חברים חדשים ונעמיק קשרים קיימים
שנה בה יתגשמו כל משאלותינו לטובה.
שנה טובה ומתוקה!!!מיכל =>אחרונה
...מיכל =>הפר מגיע כעולה במקום חיי האדם ,
זה התחיל מימי נוח
ועד היום
כל חטא יש את הקורבן המתאים לכפר עלינו
כיום כמובן תפילה ,
אבל תחשבי שאם היה משהו שהיינו צריכים לתת עליו את הדין במוות
במקום זה את מביאה קורבן ומתכפר לך
כי החיים שלו תמורת שלך
לא נשמע לך טוב ?
התבלבלת בשרשורsap22אחרונהאז אם כן את צריכה לשאול שאלה אחרת
מה הסיבה שמחכים 6 שעות
כי זה לא רק לעניין עיכול
ולכן יש שוני בין עדות מסוימות
בתכלס אשכנזים וספרדים שניהם מחכים 6 שעות (שזה בעצם חמש וחצי חובה !)
אם זה היה רק בגלל עיכול , אז קחי בחשבון שאוכל שבושל בסיר בשרי או עם בשר
לא באמת יתעכל 6 שעות , אבל גם עליו צריך לשמור 6 שעות
בס"ד.
באמצע תפילת עמידה נפל לי מהסידור דף וכתובים עליו כמה פרקי תהילים.
מה עושים בכזה מצב?
מצד אחד: אני באמצע לדבר עם ה', מצד שני, נופל לי דף ועליו כתוב את שם ה'.
ממשיכים להתפלל כרגיל, וכשמסיימים מרימים את הדף? או לעצור את התפילה. לקחת את הדף. ואז להמשיך,
אשמח לתשובות,
ערב טוב.
אם מפריע לך שהדף\חומש על הרצפה וזה מטריד אותך בתפילה, אז את צריכה להרים את החומש או הדף ואפילו אם יש בזה
עקירת רגליים(כלומר ללכת לשם ולחזור) אבל אם זה לא מטריד אותך בתפילה, את צריכה לסיים את התפילה ואח"כ להרים.
את משתחווה ,ואת ממש לידו מותר לך להרים אותו ??
משתחווה?מתי בתחנון?אין שום בעייה.
בשמונה עשרה כורעים לא משתחווים.
(אבל מגניב שיש פה מישהי שכורעת)
מה ההבדל ??מיכל =>כְּרִיעָה הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם, עַל בִּרְכַּיִם;
קִדָּה, עַל אַפַּיִם;
הִשְׁתַּחֲוָיָה--זֶה פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, עַד שֶׁנִּמְצָא מֻטָּל עַל פָּנָיו עַל הָאָרֶץ.
אם עדיין לא הבנת אולי אני יעלה מחר תמונות...
עזוב, לא משנה ...אז עברתם ב-100מיכל =>אני לא מצליחה להבין מה ההבדל ...לכרוע ולהשתחוות זה אותו דבר רק מילים שונות לא ??
השתחויה=פישוט ידיים ורגליים
קידה=על אפיים
הנה סרטון של אדם מתפלל עם כריעות
והנה פלאייר שחילקנו מספר פעמים שביבוב שערים על העניין (בסיבו"ש האחרון לא הייתי)
ההברה היא הברה תימנית.זה באמת אין חובה.
הכריעות לפי הרמב"ם כן,וככה גם אני עושה.
יש שחולקים על זה.
גם לא על אבן (סוף סי' קלא).
[לא ראיתי קודם את הפלאייר]
זה לשון הרמ"א - "וכן אסור לכל אדם ליפול על פניו בפשוט ידים ורגלים אפילו אם אין שם אבן משכית (הגהות אשירי סוף פרק תפלת השחר וריב"ש סימן תי"ב) אבל אם נוטה קצת על צדו מותר אם אין שם אבן משכית"
אז בלי הטייה הוא אוסר אפילו בלי אבן.
והוא מתיר רק כשזה גם בלי אבן, וגם עם הטיה.
ובמושג השתחוויה גמורה התכוונתי להשתחוויה בלי הטיה. (בהשפעת המשנה ברורה שכתב שעם הטייה לא הוי פישוט ידיים ורגלים ממש).
(לא היה ברור לי האם אתה מתכוון לומר אחרת).
אם הדבר הזה הוא דף קודש , וזה מפריע לך ומוציא את הריכוז שלך מהתפילה
ברגע שאת מגיעה לשלב של להשתחוות ,את מרימה את זה .
איפה זה "אצלנו"?
הבנתי עכשיו...מיכל =>שלום ,
ושבוע טוב !
לכולנו קורה מקרים כאלו , מי יותר ומי פחות , לצערנו בדור שלנו כאשר הרחוב מלא בדברים האלו וכן גם בתוך הבתים שלנו המקום שאמור להיות הכי מוגן גם בו נמצא כל זוועות הרחוב .
והמשימה שלנו אינה פשוטה , לעמוד מול הפיתויים ולא ליפול בהם , אבל כן , נופלים בהם .
אז מה עושים ?
את רק בתחילת דרכך , בגיל מאוד קשה ! גיל שבו יש לנו את הניסיונות הכי קשים , כי זה השלב שבו אנחנו בונים את עצמנו בחיים
גיל העשרה זה הגיל של הבניה , אחר כך כל החיים שלנו נבנים על הבסיס הזה . ובגיל הזה יש מלחמות כל כך חזקות , בתוכנו , לא עם העולם , עם הראש שלנו והלב והאמונה , הכל כל כך שברירי וכל דבר קטן מרעיד אותנו , נפילה אחת כמעט מובילה לתהום , ועליה כמעט מובילה לשחקים , הכל קיצוני , לא יודעים מאה אחוז מה קורה או מה רוצים .
אבל אנחנו צריכים לשים מטרה מולנו , ולהלחם עליה בכל הכוח !
לא לאבד תקווה לא משנה מה קורה !
בעיקרון
המוח שלנו זוכר דברים , ודווקא כשמנסים להאבק במשהו שיצא הוא נשאר שם יותר , כי עצם המאבק הזה מחדיר את זה יותר עמוק ,
אז קודם כל , להשתדל שזה לא יקרה ככה לא תצטרכי להאבק
אבל אם זה כבר קרה
אז הסוד הוא לא לחשוב על זה בעצם , ברגע שעולה לך זיכרון כזה או מחשבה כזו את פשוט מיד מעסיקה את עצמך וחושבת על משהו אחר
לא להגיד לעצמך שאת הולכת לעשות משהו כדי לא לחשוב עלזה
פשוט לחשוב על משהו אחר
להתעסק במשהו
שלא יהיה פנאי לחשוב על זה
וכן , למלא את הראש בדברים טובים , לקרוא חומר טוב
להכניס בוא עוד ועוד תמונות טובות
וכך מה שרע ממילא לא יהיה לו מקום
ויצא החוצה ...
וכמובן
להתפלל על זה הרבה
שהקב"ה יעזור לך להוציא המחשבות מהראש ולמלא אותו רק בדברים טובים !
המון בהצלחה
ויישר כוח !!!
שתצליחי להגיע לכל אשר את שואפת בע"ה
שבוע טוב ומבורך
תקבלי על עצמך כמה פרקי תהלים כל יום.
בס"ד.
לא לחשוב על אותו הדבר, תקחי את הטלפון דברי עם חברות. תעשי הכל בכדי לא לחשוב על הדבר הנ"ל.
כשאת רוצה לראות את הדבר פשוט לסגור. או לעשות באותו רגע משהו אחר. בין אם זה שאת על המחשב או דרך הפלאפון.
את על המחשב ובא לך לראות משהו? - בקשי ממישהי משהו מעניין או שיר יפה. בא לך לראות את הדבר הנ"ל ואת לא מצליחה להחזיק את עצמייך, כבר פתחת?-קחי את הרגליים וקומי מהמחשב. או פשוט ללחוץ על סגור.-תעשי את זה בנשימה אחת.קשה? בא לך להמשיך? משהו אומר לך 'לא, עוד מעט וכו'?-פשוט לא להקשיב לייצר. לקחת את הרגליים ולקום.
מציעה לך לבקש בשמע קולנו שתפחדי מבורא עולם כמו שאת מפחדת מבני אדם.
אם היה איתך מישהו היית רואה את מה שראית?-מניחה שלא.
ה' איתך, רואה הכל. זיכרי זאת. "עיין רואה אוזן שומעת וכל מעשייך בספר נכתבים". אחרי 120 שתעלי למעלה יראו לך את כל מה שעשית מתחילת חייך עד הסוף. כולם יעמדו ויראו מה עשית..מה ראית.. מה דיברת וכו'.. אומרים שהבושה למעלה היא כ"כ עצומה שפשוט בא לך לברוח ואין לך לאן. שם לא תוכלי לברוח. לא תוכלי לנסות להצטדק. לא תוכלי...
לכן, כשבא לך לראות פשוט תחשבי שיש מישהו איתך, שבסופו של דבר כולם יראו מה ראית..ואם זה לא עוזר, תקחי את הרגליים וקומי מהמחשב או מהמניע האחר לגורם הנ"ל.
יקירה, את מדהימה. ישלך כוחות ענקיים.
מאחלת לך הרבה בהצלחה, ה' גאה בך. זכית להיות בת של מלך, כבדי את עצמייך.
בד"כ פה, אם תצטרכי משהו 
עובר אורחעובר אורחדברי הרב ודברי התלמיד,דברי מי שומעים?
בס"ד
אז ככה,
לצערי יש משהי שאני ממש ממש כועסת עליה, כל פעם שאני רואה אותה אני נזכרת במה שהיא עשתה לי וזה ממש מכעיס אותי..
הבעיה היא שדברנו על זה והיא מבחינתה לא עשתה לי כלום ומתנהגת כרגיל. ואני אני לא יכולה עם זה עוד..
וממש לא בא לי ככה להכנס לראש השנה ויום כיפור אבל אני ממש לא יודעת איך אני אצליח לסלוח לה..
ושלא תחשבו שזה בא מתוך גאווה או משהו כזה (זה משהי שגדולה ממני בהרבה..) פשוט באמת אני עדין לא מצליחה להבין למה היא עשתה לי את זה ואיך בכלל לא מפריע לה מה שהיא עשתה לי..
אני ממש מקווה שתבינו..
למשהו יש עצות?
אבל שתדעי שברגע שמתגברים ומצליחים בכ"ז לסלוח, זה הרגשה מדהימה..אם את מצליחה,תנסי להתעלות קצת,לפנים משורת הדין..וכן, יש לי טיפה מה להגיד....
תקחי את מה שכתבת-בדיוק- זה מה שקרה לי. לפני שנתיים. ולא הצלחתי עדיין לסלוח לה סופית.
ומאז שמה שקרה קרה (בעיקר נפגעתי ממנה שהיא לא הקשיבה לי כשניסיתי להסביר לה שהיא טועה) לא התייחסתי אליה משו משו, ולא אהבתי אותה בכלל (שינוי קיצוני ממה שהיה לפניכן..)
ומה שאני אומרת לעצמי כל פעם שאני טיפה מתעצבנת יותר, ומעוצבנת ולא רוצה לסלוח.... אני אומרת לעצמי שבסך הכל- אין מצב שהיא שונאת אותי ב-א-מ-ת. וגם אם כן (ואני מרגישה ככה)- זאת פאשלה אנושית. וגם אם אני לא חושבת שזה אנושי מה שהיא עשתה (גם זה עולה לי לפעמים) אני אומרת שגם לי זה היה יכול לקרות, ואסור לדון אף אדם עד שאני אגיע למקומו (ולעולם אני לא אגיע למקום של אף אחד חוץ מלמקום שלי.. 
)
מישי אחרת שההבדל היחיד בין הסיפור שלך לשלי הוא שהיא בגילי- והיא פוגעת בי קבוע ולא מפסיקה! אז שאלתי רב מה אני אמורה לעשות איתה. הוא אמר שלנסות לדבר איתה וכו וכו וכו, לא היה ראלי כל מה שאמר.. אז בסוף הוא אמר "ויכול להיות שזה פשוט הניסיון שלך, ותצטרכי לנסות להתמודד עם זה.." 
אין מה לעשות - כל מה שה' שולח לנו בסוף הוא לטובתינו, והוא טוב! הכל הכל הכל... לקח לי זמן לעקל את זה, אבל באמת הכל טוב...
אז הבנאדם הזה- שליח מה' לעשות לך את מה שהיה- כי זה מה שהיה טוב לך! באמת מה שהכי טוב לך! אז את צריכה לשמוח.
ולסלוח? פשוט לשים את עצמך במקום של מי אני שאני אכעס על הבנאדם הזה- אני יודעת למה וכמה ואיך הוא עשה לי את זה?ה' רצה שדבר כזה או אחר יקרה לי- אז זה מה שקרה! אז למה הבנאדם אשם?
אההה, וחוץ מזה שלכעוס על מישו/י זה סתם עושה רע בנשפ! לא יוצא מזה נראלי שום תועלת.. אז למה?
מקווה שקראת הכל ועזרתי קצת.. 
יאללה- המלך בשדה!!!
עיוור כי הוא לא רואה! ככה את יכולה יכולה לכעוס עליה שהיא לא רואה את הכאב שהיא עשתה לך.
את יכולה רק לרחם עליה שהיא לא רואה.
תתפללי שה' יפקח לה את העיניים שלא תפגע בעוד אנשים, ותסלחי לה שהיא עיוורת
בתורה תרי"ג מצוות , לכל מצווה יש משקל ואת התנאים שלה , מי יותר קשה ומי פחות . ובכל דור ודור דורשים מאיתנו לקיימן בכל דיקדוקיהן .
התורה לא השתנתה עם הזמן , היא תמיד נשארה אותו הדבר , אותה התורה שקיימו בנ"י בכניסתם לארץ ישראל , היא אותה התורה בתקופת התנאים הקדושים , היא אותה תורה של ימינו. ואנחנו נדרשים לקיימה ! , וכמובן שנבוא ונשאל את השאלה הברורה ביותר , איך מצפים מאיתנו לעשות את זה ? איך ? הרי אפילו לתנאים הקדושים היה קשה אנשים שהיו רמי מעלה , גם הם אמרו שכמה שהם לא עשו זה עדין חסר , גם במדבר בנ"י היו בניסיונות רבים , איך מאיתנו הדור הכי שפל , דור שהוא הכי קשה , דור ביאת משיח צידקנו בע"ה מצפים לקיים את התורה כמו כל שאר הדורות ? ועוד שבשמים ידונו אותנו על זה וידרשו מאיתנו למה אתם לא עושים ?
לכן מביאים לנו סיפור שהוא יעזור לנו להבין בעצם את כל העניין ,
מסופר על בחור שסיים לימודי רפואה ב"ה , והתחיל לעבוד במחלקה לחולים מסוכנים , ונפלה בידו משמרת ערב , אמרו לו אתה בנתים פה לבד , אם יהיה איזה משהו יש שם כפתור תלחץ עליו ואז תבוא תגבורת . הבחור אמר תודה והתחיל במשמרת שלו , ואכן המשמרת התחילה בצורה טובה , הכל היה שקט שום בעיות .
פתאום לקראת סוף המשמרת , מנורת המצוקה מהחדר האחרון שמזדרון החלה להבהב והבחור מיד רץ אל החדר לעזור למטופל , בזמן שהוא רץ לשם עוד מנורת מצוקה מחדר אחר החלה לדלוק , ואחרי עוד חדרים , וכך הבחור היה רץ מחדר לחדר לתת את הטיפול הכי טוב והכי מהיר שהוא יכול לכל חולה שהיה צריך . אבל לרוע המזל לא הספיק להגיע לחולה אחד , והוא נפטר .
כמובן , שאת הבחור הביאו לבית משפט בגין רשלנות רפואית , עמד הבחור מול השופט ואמר , אדוני , איך אפשר לדון אותי לרשלנות רפואית ? אני עשיתי מעל ומעבר ! איך אפשר לומר על זה רשלנות ? אני רצתי מחולה לחולה , כל כוחותי הוצאתי על החולים , זה רשלנות ?
אמר לו השופט , וודאי שזו רשלנות !!! הרי אמרו לך במפורש ! שאם יהיה דבר מה במלחקה מיד תזעיק עזרה , מי אמר לך להתמודד עם זה לבד ?!
אם כן ,
נכון , יש לנו תורה שלימה לקיים , שהיא לא פשוטה , וכל ההתמודדות הזו וחיי היום יום , ניסיונות רבים, ויצר הרע שלא נותן מנוח
אבל מי אמר לנו להתמודד לבד ?
בורא עולם מחכה שנלחץ על הכפתור מצוקה הזה , להתפלל אליו לעזרה והוא יבוא ויעזור !
ובשמים כשנבכה אבל איך רצית שאני יעשה את זה ??? וכי אני יכול לעשות לבד ? הרי אני בשר ודם !!! והניסיונות רבים וקשים
יאמר לנו בורא עולם וכי מי ביקש ממך להתמודד עם זה לבד ?
אני חיכתי שתבקש את עזרתי
ולא בקשת
ולכן אתה תיתן על זה את הדין !
אז חברים יקרים
יש לנו ימי קרבה גדולים לבורא עולם
עכשיו זה הזמן שלנו בימים האחרונים של השנה , להתפלל עוד ועוד לה' שיעזור לנו וירחם עלינו
ובע"ה הוא יעזור !
שנזכה להכתב ולהחתם בספר חיים טובים ושלום !
(הובא מהספר של הרב שמשון דוד פינקוס – אלול וימים נוראים)
(מתוך דבריה של הרבנית ימימה מזרחי לפרשת השבוע פרשת שופטים)
כבר נתנו כמה דוגמאות (ברכות השחר, התחזקות בצניעות וכיו"ב) אבל בואו נרחיב טיפה. אלול מציג בפנינו שני סוגים שונים של קבלה ושניהם מגולמים
במילים "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר" :
"חֹדֶשׁ" = חדשוּ מעשיכם.
"שׁוֹפָר" = שפרו מעשיכם.
בסוג הראשון של הקבלה, את יכולה לקבל על עצמך משהו חדש. בסוג השני, את יכולה לקבל על עצמך השתפרות במשהו.
חידוש לדוגמא: "עד היום לא התפללתי מנחה ואני מקבלת על עצמי מראש חודש אלול להתפלל מנחה"
שיפור לדוגמא: "מה שעשיתי עד היום, מהיום אני עושה אותו יותר טוב. יותר באהבה".
מה גדול יותר, חידוש או שיפור? ודאי שיפור. אם אתם משפרים מעשיכם, ה' אומר: "הרי אני עשה לכם כשופר הזה שמכניס בזה ומוציא בזה" כי מה עושה השופר –
מכניסים אוויר בצד אחד, ויוצא אויר מן הצד האחר.
וה' אומר: כגודל השאיפה (שאפת אוויר והכנסת אל תוך השופר), כך תצא הנשיפה מן הצד השני. אם את עושה כל דבר בשאיפה לשיפור, שואפת אוויר אל תוך ריאותייך, בדברים שגם כך עשית עד היום – גם אני עושה את התנועה הזאת כלפייך.
הנה דוגמאות לקבלה קטנה בתחום השיפור: בישולים לשבת: ממילא אני מבשלת, אז אבשל ברצון; קיפול כביסה: ממילא אני מקפלת, עכשיו אקפל ואכניס להם לארונות בכיף; טיפול בילדים: ממילא אני מקלחת, עכשיו אקלח אותם בשמחה ובמאור פנים. יחס לאמא ממילא אני מתקשרת אליה, אז אתקשר בשמחה ואקשיב לכל הסיפורים שלה. זו קבלה ל- 40 יום, עד יום כיפור ולא יותר מזה.
כי זה המיוחד בימים אלה, שנקראים "ימי רצון".
למה הכוונה? שמעו מה קרה.
בשבעה עשר בתמוז משה רבנו רואה את עם ישראל רוקד סביב עגל הזהב ושר "אלה אלוהיך ישראל" , ומשה שובר את הלוחות ועולה לארבעים יום לשמים, כדי להעתיר בתפילה על עם ישראל. שה' יסלח על החטא הנורא הזה. ובראש חודש
אלול ה' אומר: סלחתי, משה. סלחתי. אבל האהבה שהיתה לי אליכם כבר לעולם לא תחזור להיות
"ושלחתי אליך מלאך ... כי לא אעלה בקרבך" המלאך יכניס אתכם לארץ ישראל כי אני, עִם העַם הזה, לא נכנס. עזוב אותי.
איך אומרות לי נשים אחרי שיחות שלום בית – "הרבנית, אני מוכנה לסלוח לו אבל חדר אצלי בלב ננעל כלפיו, לַנצח. גמרנו. מה שהיה כבר לא יהיה".
שוב עולה משה לשמים וארבעים יום וארבעים לילה מתחנן רק על דבר אחד: "די, ה'. תרצה אותנו כמו שרצית כשהתחתנת איתנו בהר סיני. אל תהיה איתנו מתוך סליחה מְתַפקדת כזאת, בלי רגש. רק לא קור כזה. אני רוצה שתרצה! שתהיה איתנו (כביכול) מתוך רצון ואהבה!"
כך מתפלל משה בין ראש חודש אלול לבין יום כיפור, ארבעים יום וארבעים לילה עד שביום הכיפורים אומר ה': משה, יאללה, בסדר. סלחתי – כדבריך. אני שוב רוצה בכם, כשם שרציתי בכם אז.
זו משמעות המונח "ימי רצון". כעת יש לך ארבעים ימים, מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, להפוך להיות אישה שרוצה במה שיש לה. תתחילי לאהוב, אישה. תתחילי לאהוב. חזרי הביתה והתנפלי על בעלך חבקי .(הוא נורא ייבהל: "מה קרה, כמה בזבזת ?) את הילדים. האירי פנים לדייט המסכן שלך – הוא לא אשם שהוא כזה "לא", הוא לא אשם שנמאס לך להיפגע. אהבי את הבית שלך. את השבת. מספיק עם
המוות, עם התיפקוד הגופני בלי רצון מבפנים. כשאת תרצי את מה שיש לך, כך ה' ירצה אותך כמו שאת. גם הוא, כביכול, יחדש את האהבה שלו אליך. בחודש אלול אֲנִי לְדוֹדִי וְ אז – דוֹדִי לִי.
See the painאחרונההמלך בשדה
היה היה מלך גדול וחכם, שממשלתו היתה פרושה על מדינה רחבת ידים. הוא היה מלך טוב, מסור לאזרחי מדינתו ודאג תמיד להיטיב את חייהם ולגרום להם אושר.
מלך זה פרסם פעם כרוז בו נאמר, כי כל אזרח שיש לו בקשה כלשהי רשאי לבוא אליו לארמונו בכל עת שירצה.
אולם האזרחים לא הרבו לבוא לארמון והמלך התפלא על כך מאד. לאחר מכן הבין כי, עם כל ההקלות, עדיין לא כל כך קל לבני העם הפשוט להגיע אליו. מלבד זאת, הרי רוב העם גרים מחוץ לעיר הבירה וקשה להם להגיע לארמון ולשטוח בפני המלך את בקשותיהם.
בהתחשב עם כך, החליט המלך לצאת אל העם. בלוית שריו ועבדיו, הוא יצא למסע על פני המדינה. הם ביקרו בכל עיר וכפר ושמעו את בקשות העם ומאוויו.
בכל מקום ומקום לשם הגיעה פמלית המלך, קיבל אותם העם בתרועת שמחה, כל מי שרצה, יכול היה לבוא לפני המלך, שהיה ידידותי מאד. לזה ויתר על מסים, לשני העניק מתנה נאה ואת האחרים שאל על שלומם ושלום משפחותיהם.
מאז נהג המלך לעשות כן מידי שנה בשנה. למשך ארבעים יום נטש את ארמונו ויצא אל העם, אזרחי ממלכתו. כולם ידעו שבימים אלה אפשר להשיג אצל המלך הכל. צריך רק לגשת אליו ולהגיש את הבקשה.
ארבעים הימים שבין ראש-חודש אלול ועד אחרי יום הכפורים, הם הם הימים המתאימים ביותר בהם יכול יהודי להגיע אל מלך-מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, שהוא אבינו שבשמים.
פרק זמן זה נקבע על ידו כימי תשובה והתקרבות אליו. הבה ננצל את הזמן!
צחורת כנףצחורת כנףאני חושבת שאין אפשרות להרגיש יותר אלול מאשר לחיות אלול !!
ללכת לסליחות
להרצאות חיזוקים
תקופת אלול זה התקופה הכי עמוסה במוסר בכל השנה
לחזק את הקשר עם בורא עולם
להשקיע בעניין תפילה
בהצלחה
ושנזכה לכתיבה וחתימה טובה !
לעדות המזרח נאמר לחכות 6 שעות
כתוב שצריך לחכות כמו 6 שעות
שמי שמפקיד יחכה 6 שעות אבל מספיק שיעברו חמש שעות וחצי בערך
(אני אישית הייתי אומרת לחכות 6 שעות ואם זה מצב שאי אפשר להמתין יותר אז אפשר בחמש וחצי , כי מי שמרגיל את עצמו לחמש וחצי , אזי גם חמש וחצי יהיה הרבה בישבילו ויתחיל לחכות פחות .. )
אבל כל עדה משהו אחר
אני יודעת שיוצאי עדת הולנד למשל מחכים הרבה פחות משהו כמו שעה .
ומכל מקום , מי שיש לו ספק לגבי אם עבר 6 שעות או לא , יש לו על מה לסמוך ויכול לאכול חלב .
תוכלי למצוא עוד כאן
http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=417
הכל לפי הלכתו של הרב עובדיה יוסף זצק"ל
ובינינו מה זה עוד שעה אחת של המתנה
מאשר חס וחלילה לעבור על דבר כל כך חמור ?
בהצלחה !
אבל לא יודעת איך ?
רוצה להתחזק בכיבוד הורים ,בתפילות ,בצניעות ...
ולא יודעת איך??
עצות?
א) לפי ההלכה איך מותר להתלבש בלילה ???
זאת אומרת לפי הלכה מותר ללבוש חולצה מעל המרפק ומכנסיים קצת מעל הברך???
ב) אנחנו נוהגים לכסות את הרגל ...האם זה מספיק גרב אטומה קצרה \גרב שקופה ארוכה (ואני עם חצאית 3\4)???
אני פשוט נורא מבולבלת אני מפחדת להדרדר אני רוצה להתחזק ובמקום זה יוצא לי הפוך....
תודה רבה מראש 
זהרטוב ממה שאני רואה חוץ מלהגיד לך יישר כוח על ההחלטה לא ממש נתנו תשובות
אבל כן קודם כל כל הכבוד לך על ההחלטה זה לא דבר פשוט ביחוד לא בדור של היום !
א. אז את מדברת על צניעות
אז דבר ראשון , מכנס הוא אסור לפי הלכות הצניעות , חושבת שתיהי מסוגלת לוותר על זה ?
חולצה צריכה להיות מתחת למרפק , לפי הלכות הצניעות אסור שיראו את המרפק , צריך חולצת שלושתרבע (מינימום)
ב. מבחינת ההלכה , אין בהלכה איסור לגבי גבר שאינה אטומה או לא אטומה , מספיק שזה מכסה את הרגל ,
אבל , יש לקחת פה בחשבון את העניין של מראית עין , בגלל מראית עין כדאי ועדיף גרב אטומה
החיוב בלבישת גרב מגיע כאשר החצאית אינה מכסה את כל הרגל , אם החצאית היא ארוכה עד הריצפה יש על מי לסמוך להקל ולא ללבוש גרבים .
הסוד בהתחזקות נכונה הוא לזכור לעשות את זה שלב שלב
ולא לנסות להפיל על עצמך הכל במכה אחת !
ולחזק המון את התודעה שלך בנושא
לקרוא המון על צניעות , וכל נושא אחר שאת רוצה להתחזק בו
להבין בעצם את העיקר פה למה זה חשוב לעשות את זה
ולקחת על עצמך דבר דבר
להתחיל נגיד באורך חולצה ולאט לאט להתקדם
כי כשהכל במכה אחת זה קשה
והרבה תפילות ! בע"ה תצליחי
ובטח את מוקפת בחברה שהיא נגד זה וזה התמודדות קשה
אז תמיד להכניס לעצמך לראש שאת עושה את הדבר הנכון ובע"ה גם הם יגיעו לשלב הזה
בהצלחה !!!
ויישר כוח עצום
תזכי למצוות
