יש הלכה "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"בת 30
ולענ"ד זה כולל גם סמים קלים.
טבעיים? יש דברים טבעיים שיכולים בביס אחד להרוג בנאדם, כך שזה לא ממש קריטריון.
חוקיים? זה גם לא ממש קריטריון, כי אתה מתענין פה בהלכה, לא בחוק.
קלים? ידוע שהנגישות לקלים לעיתים קרובות מדי גורמת לנגישות לקשים. מוטב לא להתחיל מאשר להתחיל ולהתמודד עם שאלות קשות יותר בהמשך.
הזיה? בשביל מה להזות? להיות בסרט כמה שעות ואז ליפול כבדים ומרוקנים ומיואשים אחרי שההזיה נגמרת?
"ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"
וידוע שאחד הגדולים של האל-אס-די באמריקה של שנות ה60 השתתף פעם בקבלת שבת עם הרב קרליבך. בסופה הוא אמר לו- קבלת שבת אצלכם עושה מה שהסמים עושים אצלי...
אפשר להתפלפל ולהסביר שאולי זה מותר.די"מ
אך יש לנו מצווה "והלכת בדרכיו"
לא לקחת סמים נראה לי נכנס בהגדרה הזאת.
במיוחד סמי הזיה.
תשובה כנהבת 30
היתה לי תקופה שרציתי לנסות סמים קלים- מריחואנה וכאלה...
זה עבר לי ב"ה, מכמה סיבות.
א. הייתי שנתיים בשירות לאומי בעיר מוכת סמים, שהייתה אז באחד משיאי הקושי שלה. מסוממים ברחובות, שאת חלקם הכרנו אישית. מזרקים בשטחים הפתוחים, ילדים בסיור שמצביעים ואומרים לי "פה יש כספומט" (נכנס כסף יוצא סמים) , נערים שמצביעים על נעלים שתלויות על חוט חשמל ואומרים לי: הנה, זה סימן שיש פה תחנה. (עד היום נשארה לי השריטה- כשאני רואה נעליים תלויות אני מתחילה לחפש חשודים..).
אף אחד מהמסוממים האלה לא התחיל בקשים. תחילת הדרך היא בקלים. ומשם הדרך הרבה יותר פשוטה.
ואחרי שנתיים כאלה, שבהן ראיתי את הג'יפה הזאת. את השקר הגדול של הסמים, את ההתמכרות הנוראית הזאת, איך אנשים הורסים את עצמם בגלל דמיונות. אז אחרי שנתיים כאלה היה לי די ברור שאני לא מתקרבת לשום דבר שקשור לזה.
ב. נכון שיש גם תרבות "סמים קלים" היום וכולם יודעים את זה- במקומות הכי צפוניים בארץ זה מה שעושים במסיבות. אבל גם זה שקר. שקר אחד גדול. החוויה שיש לך מהדבר הזה היא לא אמיתית. ומחוויה לא אמיתית לא באמת נבנה בך משהו אמיתי. לא נבנית לך אישיות עמוקה יותר, מבינה יותר, קשורה יותר. לא נבנים לך קשרים חברתיים אמיתיים. זה סתם. לסטלה. לברוח מהמציאות הזו היום שכבר כולם מחפשים משמעות וזורקים לבור של הנשמה שלהם עוד ועוד סמים ואלכוהול. (דימוי מהספר "מקימי")
אז אני לא מבינה בדיוק איזה בירור אישי דתי יכול לנבוע מהתנסות בסמים, קלים ככל שיהיו.
אבל א. כדאי לדעת שגם מסמים קלים עלול להיגרם נזק מוחי כלשהוא.
ב. זה נשמע כאילו אמיתי ועמוק "בירור אישי". אבל אם זה עובר דרך סמים אז לענ"ד זה זיוף. אולי זה סוג של דבר "מפתה" כזה , "מים גנובים ימתקו"- כאילו שאם תעשה את זה אז תוכיח לעצמך משהו.
אישית- נראה לי שהתבודדות של שעה ביום הרבה יותר יעילה לצרכים של בירור אישי.
זה אמיתי, זה כנה, זה הדרגתי וזה מול ה' ומול עצמך בצורה הכי אמיתי שיכולה להיות.
תראי, אין לי שום עניין להיכנס לזהאנונימי (פותח)
את הדרך שלי לעבודת ה' בניתי בעיקר מלימוד, תפילה והתבודדויות.
ובכל זאת, אני רוצה להעלות דרך זה כמה נקודות בנפש בצורה הכנה ביותר שאפשר,
בעיקר כמה טראומות שעוד לא נסגרו אצלי לגמרי..
המטרה היא לא איזה היי או סאטלה, יותר החוויה הפסיכודאלית.
למה שארצה את זה? זה כבר עניין ביני ובין עצמי.
רק תהיתי אם יש איזה איסור הלכתי ספציפי על הנושא הזה שלא ידעתי עליו (קרה כבר ששמעתי "באיחור" על איסורים דומים וזה גרם לי ללא מעט צער...
)רציתי באישירק נחתאחרונה
ועל זה נאמר: כל נרקומן מתחיל בגראסבת הרים
איזה מטרה דתית?די"מ
הנה>>>>>>>>די"מ
סם חיים*
א. חכמת התורה כוללת שני ממדים: אגדה והלכה (חכמה = אגדה הלכה), פנימיות התורה (נשמתא דאורייתא) וחיצוניות התורה (גופא דאורייתא). תכלית לימוד האגדה היא לבוא למדת האהבה (אגדה = אהבה): אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל. תכלית לימוד ההלכה וקיומה היא להוות כלי (הלכה = כלי) הולם לגילוי אור האהבה בכל פרט ופרט של חיי היהודי ביום יום.
ב. ידוע פתגמו של הרבי ר' בונים מפשיסחא זי"ע: "מי שהוא רק 'אוהב' סופו להיות נואף". כל ענינו של עולם התיקון, עולם התורה, הוא להכניס את האור הגדול של האהבה בכלים מרובים של הלכה על מנת שהאור יצליח להלך בכל העולמות (בסוד "'הליכות עולם לו' אל תקרי 'הליכות' אלא 'הלכות'") ולחדור לכל פינה ופינה של החיים, מבלי לגרום לשום "שבירת כלים" (הגורמת ממילא גם להסתלקות האור).
ג. פשוט הדבר שמי שאינו מקפיד לדקדק בפרטי ההלכה אינו ראוי – ואינו מסוגל – לשמש כדוגמה או משפיע על אחרים, הרי נאמר: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".
ד. כל המובא בספרים הקדושים שישנם מצבים בהם על האדם לנהוג, כ"הוראת שעה", מעבר ל"צמצום" ההלכות הפסוקות בתורה – לנהוג ב"התפשטות" ("אתהלכה ברחבה") – מדובר במי שזכה לתקן את עצמו בשלמות. רק לאחר תיקון עצמי שרשי – ריפוי בשלמות משרש ה"נגע" שבאדם – ולאחר בנית "קומת הקרקע" של עבודת ה' בהליכה קפדנית בדרך ההלכה, בקבלת עול ויראת שמים, יש מקום לנהוג בהתפשטות. דבר זה מפורסם בספה"ק, ואף נראה בחוש לכל המתבונן באורח חייהם של אותם צדיקים אמיתיים (ששאפו בעבודת ה' שלהם להגיע למקומו של "בעל תשובה" אמיתי) שעסקו בנושאים אלו בדבורם ובספריהם.
וראה בפירוש בעל ה"בית יעקב" למהותו של ה"בן רשע" של ליל הסדר, שמתוך 'אמונתו השלמה' שהכל מה' פורק כל עול של תורה ומצוות ונוהג בתכלית ההתפשטות – ועליו נאמר כי "כפר בעיקר". שרש הטעות של ה"בן רשע", בסגנונו של מורנו הבעל שם טוב, הוא חיפושו אחר "המתקה" מידית, ללא "הכנעה" ו"הבדלה" לפניה. על העולם הזה נאמר "היום לעשותם", כאן ועכשיו התיקון הוא לקיים בהידור את כל דברי התורה הזאת, ו"יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". בזכות המודעות ל"היום לעשותם" וההנהגה על פיה, זוכים למודעות של "מחר לקבל שכרם". מודעות זו כוללת בפנימיותה הכרה ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא" – שבשרש נשמתו היה היהודי, אף העבריין, דבוק תמיד בה' אלקי ישראל המשגיח על כל מעשיו, ועד שאף הירידה לשאול תחתית שבאה בעקבות החטא (כשגם בשעת מעשה היתה נשמתו "באמנה אתו" יתברך) היא לשם תכלית העליה שתבוא דווקא בעקבות התשובה לה' מקרב איש ולב עמוק. הירידה עצמה אינה יכולה להחשב למצב 'אמיתי', וכל ערך קיומה הוא כאמצעי לעליה שתבוא לאחריה. ואם כך, תהליך החטא בהווה הוא התכחשות עצמית, המענה ומיסרת את הנשמה ה"חבוקה ודבוקה בך".
ידוע שבליל הסדר מושיבים את ה"בן רשע" ליד ה"בן חכם", כדי שה"בן חכם" ישפיע על אחיו לטובה. בסוגיות הנ"ל של פנימיות התורה, זקוקים אנו היום לחנך דור של "בנים חכמים" שידעו איך להתמודד ולתקן את היצרים ה'דקים' ביותר, אלו שמתלבשים באיצטלא של חכמה אלקית.
ה. כאמור (לעיל ס"ב), ראשית הפרצה, המסוכנת ביותר לחיי הצבור, היא בענין פריצות כפשוטה בכל הנוגע ליופי הצניעות היהודי.
ו. עוד ראוי לציין, כי נפסקה ההלכה על ידי גדולי הפוסקים של דורנו ששימוש בסמים, כולל סמים קלים, אסור בהחלט (מטעמים ברורים של גרימת נזק לגוף ולנפש ול"תופעת לוואי" מוחזקת של התרחקות מדרך התורה). בסגנון של פנימיות התורה, הסם מפתח באופן בלתי מתוקן את כח המדמה שבנפש, מחדד תחושות רגשיות בלתי מתוקנות, ובכלל גורם לניתוק האדם מהמציאות הסובבת האמיתית ולשקיעה במודעות עצמית יתרה (בעוד דרך התורה אינה 'סוגדת' להתגלות הנפשית, ואדרבא, המאמץ להתקרב לה' קשור במאמץ להפנות את תשומת הלב מה'אני' אל הזולת, אל המציאות החיצונית ואל הדברים שצריכים לתקן בה). דברים אלו משתקפים באופן בולט באמינותו של האדם – כח מדמה פרוע וניתוק מהמציאות גורמים לכך שאין האדם מסוגל לעמוד בדבורו ובהתחיבויותיו.
עיקר המניע ללקיחת סמים הוא הרצון לחוות חויה של התעלות עצמית. מניע זה פסול בתכלית, לפי כל גדולי החסידות, לרוצה לעבוד את ה' באמת (ולא לעבוד את עצמו ר"ל). כאשר חסיד 'לוקח משקה', במינון הנכון, הרי כוונתו לשתק את חיצוניותו השלילית ולדכא את המגבלות המפריעות לו לגלות את פנימיותו האמיתית (דבר הנובע מהשפעתו הגופנית של האלכוהול). מתוך ניטרול החיצוניות והסרת ההגבלות מתגלה הפנימיות בדרך ממילא. מה שאין כן בסמים, היוצרים חוית התעלות מדומה, מגבירים את פעילות החושים החיצוניים ומסתירים מהאדם את פנימיותו האמיתית. ועוד, רואים במוחש כי 'לקיחת משקה' במינון נכון פועלת אצל החסידים חיזוק בביטול לצדיק ובהתקשרות פנימית אליו. לעומת זאת, נטילת סמים פועלת אי יכולת נפשית לקבל סמכות ולהתקשר לצדיק (מתוך חוית "אני ואפסי עוד").
יוצא, שהשימוש בסמים על מנת להשיג חויה רוחנית דומה לאיסור על כהן להיות שתוי בכניסתו למקדש (ראה בספה"ק קדושת לוי פרשת "אחרי" שאיסור זה בא לפסול עבודת ה' מתוך מניע להשיג חויה ותענוג רוחני). לפי ההלכה כהנים, שהם עובדי ה' באמת, נמנעים בזמן הזה משתית יין (מרביעית ומעלה) בכל עת – משום "מהרה יבנה המקדש".
[כמובן, כל לימוד הזכות על 'לקיחת משקה' – בניגוד לשימוש בסמים – נכון רק כשאדם לוקח משקה במינון נכון, כך שלא יגיע לשכרות מכוערת (שלפי טבע בני דורנו היינו לא יותר מארבע כוסיות קטנות, כתקנת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש). שתיה מופרזת המביאה לשכרות מכוערת, פרועה והוללת (כשכרותם של נח ולוט) מגונה ביותר בתנ"ך, בדברי חז"ל ובפוסקים – היא מוגדרת כ"אבדן דעת" גמור, אצל מי שאמור להיות בן תורה היא גורמת לחילול ה' גדול, וממילא היא אסורה בתכלית.]
ז. יש להרחיק לגמרי המצאות של סמים מכל ישוב יהודי (ובפרט ישוב בארץ ישראל, השואף להוות דוגמה לחיים בריאים על פי תורה ולקרב רחוקים לדרך ה'). נגע זה מטבעו מדבק אחרים, ועל כן חזקת הנגוע להיות "חוטא ומחטיא את הרבים". יתר על כן, עבירה זו כוללת גם "איסורא" וגם "סכנתא", ולכן, מכל הנאמר, עולה שעל צבור הישוב להיות ערני ביותר לשרשה מגבולו.
אין צריך לומר שאין לקבל לישוב אדם הידוע כנגוע בנגע הסמים, ומובן ממילא שעל כל חבר ישוב הנגוע מכבר בנגע זה לעבור תהליך גמילה. עד לגמילה השלמה, אין להרשות לחבר זה להשפיע השפעה רוחנית על אחרים. כמו בנוגע לכל איסור חמור של תורה, מוטלת האחריות על כללות תושבי הישוב להרחיק לגמרי חבר שאינו מוכן לחיות על פי דרך התורה.
בברכת התורה, סם החיים האמיתי
*גילוי דעת זה נכתב כתגובה לאלו שטענו כי לפי דרך החסידות קיימת אפשרות לשימוש בסמים קלים ולפריצת גבולות ההלכה לשם עבודת ה' האישית (התעלות רוחנית) והצבורית (קירוב רחוקים).
היצר מאוד אוהב להמציא תירוצים כמו "מטרה דתית"\<חגי>/
אינני חושב שיש דבר כלשהוא בעבודת ה' שתוכל להגיע אליו רק על ידי סמים. וגם אם זה קיצור דרך אינני חושב שכך רצון ה'.
בכלל, מחוץ לשאלה ההלכתית, אני חושב שיש פה יותר שאלה מהותית מאשר טכנית.
האם סמים הופכים את האדם לאדם יותר טוב? יותר מאושר? האם הם באמת נותנים מענה לרצונות של האדם או אינם אלא שקר ואשליה רגעית? האם הם דבר טוב או רע?
אני באופן אישי מרחם על אנשים שזו הדרך שלהם להכניס משמעות לחיים.
ר' משה פיינשטיין הוציא פעם פסק שאסורבאג2000
אין סמים חוקיים.פייגליניזית
השאלה שלך לא רלוונטית.
אם אתה מתכוון לסמים קלים כגון הירוקים למינהם, זה תלוי בך ובמקום בו אתה נמצא כשאתה מגיע למצב של לשאול את השאלה הזו. תברר את זה. בהצלחה
אני די בטוחה שיש כמהאביגיל.
אלו לא סמיםפייגליניזית
והמסקלין לא חוקי. בישראל, סמים מסוכנים אסורים. כל השאר- הטבעיים וכו' זה סיכון שהוא עצמו לוקח, אם הוא לא עשה עליהם עבודת תחקיר לפני כן, ולפי מה שאני מבינה לא מדובר כאן באדם מסטול וחסר אחריות. בהצלחה גם לך
...אביגיל.
בישראל גם ריטלין נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, ובכ"ז קשה לי להאמין שיעצרו בחור שמסניף או בולע בלי מרשם.
תלוי לאיזה 'חוק' השאלה מתייחסת, על הדף או בפועל...
ותודה..?
מובן שזו לא דרכה של תורהשואף לאור
ולכן זו בודאי לא דרך לעבודת ה',זה דבר אסור
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=12655
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=52731
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=78088
סמיייייייייייייים אני עףיינע
מעבר להלכהrafid
יש מה שנקרא רוח התורה , לא כל דבר צריך להסתכם אם מוזכר סעיף בשולחן ערוך או לא. רוח ההלכה אומרת שלא וזה בלי סעיף בשו"ע - זה גורם להרבה דברים לא טובים [אין לי נסיון בזה ב"ה אבל מקריאה והבנה] וזה מספיק כדי להבין שזה אסור.
שמעתי בשם הרבי מליובאוויטש -חב"דניק תורן
שמעתי בשמו מאחד השלוחים - שהעיקרון הגדול בו נברא העולם - הוא הבחירה החופשית שניתנה לאדם, שבכך הוא שונה מכל היצורים האחרים. וכאשר יהודי משתמש בסמים, כתוצאה מכך הוא למעשה מאבד את היכולת הזו לבחור באופן חופשי. ולכן השימוש בסמים הינו אסור לפי ההלכה.
(שמעתי גם אם אינני טועה שזהו הבדל שקיים בין אלכוהול לסמים - אף שאלכוהול משפיע גם לרעה על התיפקוד, ולפעמים גם יותר מסוכן (בכמויות גדולות) מסמים, בטח מסמים קלים - אז, למה אלכוהול לא נאסר בהלכה וסמים כן? (ולהבדיל, גם בחוק של רוב המדינות)? - אלא שאופן ההשפעה (כנראה זה קשור להרכב הכימי ואופן ההשפעה על הגוף) של אלכוהול מזיק רק מכמות מסויימת ואילך, והשפעת סמים נוטלת את הבחירה החופשית של המשתמש גם בכמות קטנה יחסית.
אולי כאלו שהתנסו יכולים גם כן להעיד - שבשימוש בסמים אפילו בכמות קטנה זה ממש משפיע על התודעה, יותר מוודקה או ויסקי למשל, באופן אח ויותר מפחיד, וכזה ש"הופך אותך" למשהו אחר בזמן שאתה תחת השפעת הסם.
יש יוצא דופן אחד - סם שהוא בריא וחיוני - התורה שנקראת "סם חיים היא למחזיקים בה" - והרמב"ם כותב ומעיד עליה שהיא "איילת אהבים ויעלת חן" (משנה תורה), וגם נגישה לכל אחד בכל זמן ובכל מקום, כך שלמה להיות פראייר ולהסתכן ולאבד את ה"אדם" שבנו - אם אפשר לגלות את עצמנו האמתייים על ידי יגיעה אמיתית וחיפוש בתורה? למה לחפש במחוזות אחרים?
והבטיחו כבר חכמינו ז"ל - יגעת ומצאת - תאמין !!
כתוב [בגמרא?]שאסור לאבד את עצמך לדעת..סבבות!
ועים סמים זה מה שקורה אבל אני חובת שלחולי נפש אפשר לתת אתר במנות מסוימות ביום ל[מריחואנה] כי זה יותר טוב מכול בכול התרופות שהרופאים נותנין רק בשביל הכסף בכול
מיקרה עים ארתה יכולתסיג לי גם אני חייבת כמה שכתטות אחרי הודו....
אין כזה דבר לא ממכרים גם מריחואנה שהיא כמו שוקולד-סבבות!
אל תיקח ארבה לא יקרה לך כלום(חוץ מיזה שתיכנס לשנתי שנתי כמו כול הגנובים שישבו לנו בבית חבד ובהו בי כשניסיתי לדבר איתם [בעצם הם עישנו ג'רס]לא משנה................
סמים...יהודי!!
סַמִּים
מוֹכְרִים לָנוּ קְסָמִים
בְּשׁוּקֵי הַחַיִּים
סַמִּים
לִפְעָמִים חֲבוּיִים
גַּם בַּאֲנָשִׁים
חִנּוּכִיִּים
(בוצר,שם,שם)
הנה תשובות של רבנים לשאלה הזוsap22
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=64145
על פי הלכות הרב עובדיה יוסף זצק"ל - http://www.halachayomit.co.il/QuestionDetails.aspx?ID=39
על פי ההלכה, אסור לאדם לעשות דבר שגורם לו לנזק פיזי או נפשי הניכר, וכן מבואר בגמ' שאין לקחת סם, אפילו אם אינו מזיק בכלל (איני בקי מהם תכונות המריחואנה), מפני שדבר זה עלול לגרום לאדם להתדרדרות מוסרית, שעלול לבא בגללה גם לפשעים אחרים. על כן, אסור בהחלט להשתמש בסמים על פי ההלכה. וכבר נשאל בזה הגאון רבי משה פינשטין, והעלה בזה לאיסור מכל וכל. ואין זה נוגע לכל דעות קדומות בענין זה.
מקווה שהעניין הובהר
ואכן כמו שאמר כאן אחד המשתמשים
מי שמחפש כל הזמן אם זה מותר לפי הלכה או לא מותר לפי הלכה
לא הבין בכלל מהי דרכה של תורה !
הלכה או לא הלכה זה לאנשים שמתחילים וחזורים בתשובה , ורק מתחילים ללמוד את עבודת ה'
אבל לא לכאלו שכבר הולכים בדרך ה'
מי שכל הזמן נצמד למותר או אסור סופו להכשל ולפול בה
תורה היא דרך חיים !
על כן , בעניין סמים
אני חושבת שמיותר לציין שאפילו אם זה היה מותר הלכתית או מכל בחינה שהיא
אדם שיש לו שכל ישר ואכפת לו מעצמו לא יקח וישתמש בדבר כזה
שהרי מי שצורך דברים כאלו , צריך לעשות בדק בית
מי שמחפש שמחה ואושר בדרכים כאלו , סימן שיש לו בעיה !
כי הרי הדברים האלו לא מביאים אושר , אלא הם פשוט בריחה זמנית מהמציאות
וגורמים לנזק בריאותי
בהצלחה ושבת שלום
| האם מותר על פי ההלכה לעשן "חשיש" או "מריחואנה"? | 08/12/2009 | ||||||
תשובה:
|
|||||||
"ונשמרתם לנפשותיכם.."Tal.
המלצה לשיעורים שיתנו לי כח בעבודת השםאבא פגום
מחפש רב/שיעורים לתת לי דרייב בעבודת השם. לצערי, אין לי הרבה זמן להקדיש ביום ללימוד, מרגיש שחוק ובלי כוחות. מחפש שיעורים שיעזרו לי להפוך את כל העשייה לעבודת השם, להתמלא בשמחה ובלב טוב כלפי כל הסובבים אותי (בעיקר משפחתי..)
תודה ויום שמח!
הרב פרץ אינהורןעשב לימון
השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם
וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.
הרב יובל מיטלמן, הרב דוד אמיתי תלוי מה הסגנון שלךהחיים מאושריםאחרונה
דור של נשמות צמאות?יאיר עמר
מה אתם אומרים? ההתחזקות הזאת ברשתות החברתיות באמת אמיתית? יש לה תוקף?
כאילו מתחזקים וזה אבל אחרי תמיד אוהב אותי הגיע עולם בשני צבעים... ככל יש מלא בלבול שזמרים שיצאו מהארון שרים שירים של חיבור לה' וכו'
אין דבר אמיתי יותר מההתחזקות הזו!!תמימלה..?
יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...
לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...
כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...
אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷
בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....
בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח.....
מה, יש הומואים שמאמינים באלוקים ומרגישים קרובים?פשוט אני..
היא שטחית וזמניתshaulreznik
מה הבעיה בזה?כְּקֶדֶם
זה מגיעoo
מסף ריגוש שעולה כל הזמן
מחפשים חוויות משמעותיות יותר
לדת יש משמעות בשפע
וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה
זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות
ההתחזקות היא לאומית ולא דתית, ראה מחקרshaulreznikאחרונה
סכמו את החגזיויק
חצי־חצי.חתול זמני
קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.
קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.
עבר מהרofirmendel
אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?
תובנה שלמדתי מחברים שעלו מחו"ל - לימוד ליל שבועותפ.א.
ארוך, משעמםשושיאדית
לצערי...
יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...
היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.
מבאסזיויק
ההורים שלושושיאדית
ולא, זה לא שלא טוב שם.
אני מאד מאד אוהבת להיות שם.
רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.
אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...
אוקיזיויק
דל"פנקדימוןאחרונה
עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.
במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.
איפה אתם שמים את הגבולותעַלְמָה
בהתכתבות (שאמורה להיות) מקצועית בין בנים ובנות?
עד כמה נחמדים צריכים להיות? אם בכלל? יש מקום לקצר כדי להפחית אינטראקציה או שהעניין הוא הצורה שבה מתכתבים?
ומה עושים כשהעבודה ביחד הופכת לאינטנסיבית יום יומית?
פנים אל פנים הגבולות ברורים אבל איכשהו בווטסאפ הכל מטושטש.
הגבולות נמצאים באותו מקום שהם צריכים להיותשושיאדית
התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...
אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,
לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.
כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.
(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)
תודה. זה מרגיש לי קצת יומרני לומרעַלְמָה
"אם לא מערבים רגשות בכלל"
בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.
ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.
השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?
כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"
יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין
אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא?
אפשר להעביר את אותו מסרשושיאדית
בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...
את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.
"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"
זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.
נכון, תודה רבהעַלְמָה
יפהזיויק
הגבול שאני מציב הוא שום דבר אישי.חתול זמני
אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.
אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.
ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.
יפה מאודעַלְמָה
הבנות שאתה מדבר איתןעַלְמָה
לא ממש משנה,חתול זמני
אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.
אני ליברלית ונאורה ולא נותנת מקום להבדלי מיןנעמי28
ואת חושבת שהדרך שלך נכונה?עַלְמָה
כי כשההלכה מבקשת מגברים ונשיםעַלְמָה
לשמור על מרחק מסויים
זה לא סתם כי בא לה
אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)
אניoo
לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית
אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים
בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת
הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר
אם כוונת הקשר מקצועית
היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית
לא כל כך מסכימה...שושיאדית
קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...
קשר לא מוצא את עצמוooאחרונה
מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם
אולי יש אנשים חסרי מודעות
שלא שמים לב למה שהם עושים
(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים
מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי
זה אף פעם לא הלך למקום אחר
לא מצידי
ולא מהצד השני)
שאלתי פעם אם צריך לברך על דמעות......תמימלה..?
תסביריזיויק
כשבוכים הרבה הדמעות נכנסות לפהתמימלה..?
יפה!עַלְמָה
אם נהנים מטעמן, כן.חתול זמניאחרונה
תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדיםעיתים לתורה
מצרף פסק שנכתב על ידי הרב ירון אליה בעניין תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים
ההלכה בקצרה
גילוח - מי שמגלח זקנו בקביעות מותר לו להתגלח בערב שבת זו של ר"ח אייר.
תספורת - בתספורת הראש נכון להחמיר. למעט מי שרגיל להסתפר כל שבוע וכעת נראה פרוע או מצטער. וטוב לחוש לדברי הסוד ולהמנע בכל אופן מתספורת הראש עד שבועות.
טעמי ההיתר בקצרה:
- היתר גילוח בערב שבת ור"ח הובא בכל נושאי הכלים בפירוש בשיטת השו"ע שאוסר גילוח בראש חודש.
- גם השו"ע עצמו התיר לקצר את ימי האבלות בצירוף של שמחת שבת לשמחת ל"ג בעומר אע"פ שלא יהיו בהם ל"ג יום שלמים.
- מנהג רבים מגדולי פוסקי ספרד להתיר אפילו בראש חודש רגיל. ודי להחמיר במה שכתב השו"ע בפירוש.
- גילוח הזקן קל מגילוח הראש לכמה שיטות כנפסק למעשה בחזו"ע ובילקו"י אפילו בראש חודש רגיל.
- לא נהגו גדולי הדורות לדחות סברא של פוסק רק מצד שאינו שייך למוצא או לחוג הקרוב 'שלנו', אלא היה כבוד הדדי לכל סברא שהיא ישרה.
לדך מקורת מפורט עם הסבר לפסק ראה באתר: תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים
וכן מצורף קובץ PDF עם המקורות וההסבר 20260415130158.pdf
כל טוב.
מנהגי ספירת העומרעיתים לתורה
מועדים לשמחה!
ההלכות הנוהגות למנהגי ספירת העומר עלו לאתר ומצורפים גם כאן לשימושכם
מקור הדין - שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם. (יבמות סב ב) לכן קיבלו ישראל על עצמם לנהוג מעט מנהגי אבלות בימים אלו שעיקרם נישואין ותספורת (שו"ע תצג א) והוסיפו עליהם ריקודים ומחולות של רשות (מג"א שם א) ושמיעת כלי נגינה (אחרונים).
תקופת המנהג - למנהג הספרדים מנהגי הספירה חלים מפסח עד בוקר ל"ד לעומר (שו"ע תצג ב) ומהאשכנזים יש נוהגים מפסח עד בוקר ל"ג בעומר (רמ"א שם) ומנהג האשכנזים בירושלים מפסח ועד ר"ח סיון למעט ל"ג בעומר (אשרי האיש סה א). ויש מנהגים נוספים (רמ"א תצג ג. משנ"ב יד-טו).
תכלית המנהגים – המנהגים נועדו להרחיק מנפשנו בימים אלה מדת השנאה והקנאה והתאוה והגאוה והכבוד ולקנות מדת האהבה והענוה והשלום (כה"ח תצג ה בשם האר"י)
שאר מנהגי אבלות – ימים אלו של ימי הספירה אינם ימי פורענות כשלשת השבועות, אלא ימים קדושים וחשובים לקראת חג השבועות ומתן תורה ואף יש בהן בחינה של חול המועד (רמב"ן ויקרא כג לו). ולא נוהגים בהם שאר מנהגי האבלות.
ולכן מותר בימים אלו לקנות כלים חדשים ואפילו גדולים וכן מותר לברך ברכת 'שהחיינו וקיימנו והגיעהו לזמן הזה' על בגדים ועל פירות חדשים (משנ"ב תצג ב. כה"ח תצ"ג ד. אול"צ ג יז ב. אשרי האיש סה יב. ויש שכתבו שממידת חסידות ימתין לשבת). וכן מותר לכבס בהם ומותר להתרחץ ולרחוץ בים ובבריכה כשאין בהם סכנה מיוחדת (אשרי האיש שם טו). וכן מותר להיכנס לדירה חדשה בימי הספירה, ואף מותר לצייר ולסייד הדירה, או לעשות טפטים לנוי (יחוו"ד ג ל. הלכות חג בחג עמ' נח בשם הגריש"א) וכן מותר לטייל לחזק נפשו וכל שכן בארץ ישראל שיש בזה מצווה (ע"פ מנחת אלעזר ד מד). ויש שנהגו חומרות במקצת מהדברים המותרים.
נישואין - נוהגים שלא לישא אשה בתקופה זו, והמנהג לאסור גם למי שלא קיים פריה ורביה (משנ"ב א. וראה שעה"צ א שיש מקלים) אמנם להחזיר גרושתו מותר שאינו שמחה כל כך (משנ"ב שם).
נישואין בשעת הדחק - למנהג האשכנזים יש מתירין להתחתן כבר בליל ל"ג בעומר כאשר הוא יוצא בערב שבת (המועדים כהלכתם עמ' תרנא בשם הרב אלישיב) ויש מתירין בכל שנה כשאין אולמות פנויים במוצאי ל"ג בעומר (שם) ולמנהג הספרדים מותר בשעת הדחק להתחתן בליל ל"ד בעומר (חזו"ע יו"ט רנד).
אירוסין – מותר לעשות מפגש אירוסין ('וורט') שבו מסכמים סופית על שידוך וכן מותר לעשות בו סעודה. אך ללא כלי נגינה (שו"ע שם. מג"א א).
הזמנה לנישואין – אדם שהוזמן לשמחת נישואין, אע"פ שלפי מנהג אבותיו לא נושאים אשה בימים אלו מותר לו להשתתף בשמחת הנישואין כמנהג המזמין בריקודים ובכלי שיר (אג"מ א קנט. הליכ"ש יא יט. אשרי האיש סה ל). וכן מותר להסתפר לשם כך אם ללא התספורת ימנע מלהגיע לשמחת הנישואין, כיון שחל עליו חיוב לשמח חתן וכלה (אג"מ ב צה) ואם המזמין עבר ונשא בזמן שגם לפי מנהגו אין נוהגים להנשא, יש נוטים להתיר כיון שכלפי המוזמן אין איסור אלא חיוב לשמח חתן וכלה (אג"מ שם) ויש נמנעים מלהשתתף (הליכ"ש שם 70).
תספורת וגילוח - נוהגים שלא להסתפר בתקופה זו וכן לא לגלח הזקן, והנוהגים על פי הסוד לא מסתפרים עד ערב שבועות וכן לא מקלים בימי שמחה.
שערות הגוף – איסור הגילוח בימי הספירה כולל בגברים את כל שערות הגוף (אול"צ ג, יז ד ע"פ שו"ע תקנא יב).
ציפורניים – מותר לקצוץ ציפורניים בימים אלה (כה"ח תצג טז).
שפם - שפם שמעכב את האכילה, מותר לגלחו בעומר (שו"ע תקנא יז).
ראש חודש אייר וערב שבת – כאשר ראש חודש אייר חל בשבת יש מתירים בגילוח (משנ"ב תצג, ה) ויש אוסרים (בית דוד רפ"א) ובמקום צער יש מי שהתיר בגילוח הזקן בראש חודש גם לספרדים וכן במקום צורך גדול לגלח הזקן גם בערב שבת שאפשר שדין הזקן קל יותר (חזו"ע יו"ט עמ' רסב).
לג בעומר – מנהג הספרדים להסתפר רק ביום ל"ד בעומר ומנהג האשכנזים ביום ל"ג. ואם חל ל"ג בערב שבת יסתפרו בו גם בני ספרד (שו"ע שם). ואם חל ל"ג ביום ראשון מנהג האשכנזים להסתפר כבר בערב שבת לכבוד השבת (רמ"א תצג ב) והספרדים מסתפרים ביום שני ל"ד בעומר כמנהגם (כה"ח תצג לב).
שבועות – לנוהגים שלא להסתפר עד חג השבועות, אם חל החג בשבת מסתפרים בערב שבת (מורה באצבע רכ"א).
נשים וילדים - למנהג הספרדים נשים וילדים אינם בכלל האיסור תספורת (אול"צ ג יז, ג) ואפשר שלנוהגים ע"פ הסוד יש להחמיר גם להם (רב פעלים ד ס"י טו). ולמנהג האשכנזים ילדים אסורים בתספורת אלא אם מצטערים. וכן נשים אסורות (רמ"א יו"ד שצ ה) למעט לצורך טהרה או צניעות וכן מה שנוהגת לעשות שלא תתגנה על בעלה.
בעלי ברית - אבי הבן הסנדק והמוהל רשאים להתספר לקראת הברית (רמ"א תצג, ב) ואם אין שהות ביום הברית יסתפרו ביום שקודם הברית (דרכ"מ תצ"ג ג) אולם לשאר מוזמנים אין היתר להסתפר לקראת הברית.
חתן – חתן מותר להסתפר בכל שבעת ימי המשתה כיון שהם ימים טובים אצלו (אשרי האיש סה ד)
בר מצווה – נער בר מצווה ביום שמלאו לו י"ג שנים מותר להסתפר (חזו"ע יו"ט רסד, הליכות שלמה שס"ב יז. ובפת"ש שצא ה כתב אפילו ביום שרק דורש בו) ולגבי אביו ואמו נחלקו הפוסקים (חג בחג עמ' עג. שבחוות יאיר תצג ב התיר. והחת"ס קנ"ח אסר). ויש אוסרים גם לנער עצמו (אשרי האיש שם ה).
יום העצמאות – המכירים בניסי ה' וחסדיו בהקמת מדינת ישראל ראוי שיתגלחו לכבוד יום העצמאות (יין הטוב חלק ב סימן יד), ויעשו זאת ביום שקודם כניסת החג כדין בעל ברית. ומי שנמנע מלהתגלח בגלל פסיקת רבותיו יקפיד לפחות ללבוש בגדי חג שלא יראה ח"ו ככופר בטובת ה' על עמו ישראל.
פרנסה – אדם שלצורך פרנסתו נדרש להופיע בפני אנשים חשובים ולא יכול להגיע אליהם כשאינו מגולח מפני כבודם או שיהיה לו מכך הפסד מרובה של ממון יעשה שאלת חכם (ראה חת"ס קנח 'וכיון שכן'. אג"מ ד קב. כה"ח תצג יט) ואם יקלו לו יצטרך התרת נדרים בפני שלשה (כה"ח שם) ויש אומרים שבימינו לא שייכים היתרים אלו כי יש בעולם אנשים רבים שלא מתגלחים ואינו נראה משונה (אשרי האיש שם ו').
ריקודים ושמיעת כלי נגינה בעומר
בימים אלו נוהגים שלא לשמוע כלי נגינה וכן להמנע מריקודים ומחולות.
אירועי מצווה – מותר להשמיע כלי נגינה באירועי מצווה כגון ברית מילה, הכנסת ספר תורה (חזו"ע יו"ט רנ"ט) נישואין שהותרו (אג"מ צה, ב) סעודת שבע ברכות (משנה הלכות ו, קט) וכן בסיום מסכת, ואפילו לא היה רגיל בכך כיון ששמחת התורה אין לה גבול (אשרי האיש סה כב). וכן בר מצווה ששלמו לו י"ג ביום האירוע (חזו"ע יו"ט רנח. אול"צ ג יז א ולא הזכיר שהוא ביומו. ובפת"ש שצא ה כתב אפילו ביום שרק דורש בו) ויש שאסרו כלי נגינה בבר מצווה (הלח"ג כ מו). ויש מי שאסר בכל סעודת מצווה (מבית לוי עמ' עז).
חול המועד – מותר לרקוד ולשמוע כלי זמר בחול המועד כשמכוונים לשם מצווה של שמחת המועד (הלכות חג בחג עמ' צט בשם הגריש"א).
קלטות ילדים - קלטות סיפורים לילדים מותר להשמיע להם בימי העומר אף על פי שמשולבים בהם שירים (הליכות שלמה שם הערה 53).
ילדי גן - גננת שמנגנת לילדי הגן מותרת לנגן לילדים קודם גיל חינוך (חוט שני שם. אשרי האיש תלד).
חולשת נפש - אדם חולני וכן אדם הזקוק לחיזוק הנפש ומועיל לו שמיעת כלי נגינה מותר לשמוע בהם בימי העומר (הליכ"ש שם הערה 54) ויעשה זאת בצנעה.
מורה לנגינה – אדם שמלמד נגינה, מותר להמשיך בעבודתתו אם עושה לפרנסתו ולא להנאתו מהניגון (אג"מ ג, פז).
תלמיד נגינה – תלמיד הלומד לנגן והוא בשלב הלימוד שאינו נהנה מן הנגינה, מותר להמשיך וללמוד בימי העומר אותם ניגונים שטרם התמקצע בהם (ספ"כ ב, יב טז בשם הגריש"א).
שירים שקטים – שירים שאינם מתאימים לרקודים ומחולות כמוסיקה קלאסית יש שהתירו במקום צורך (הליכות שלמה יא הערה כב, 54. הרב יעקב אריאל באתר ישיבה)
שירה בפה – מותר לשיר בפה כשהשירה היא דרך הודאה לה' או תפילה ואפילו בשירי שמחה (יחווד ו לד אפילו לענין בין המצרים) ויש מתירים דווקא בשירי נשמה שקטים המרוממים את האדם ואינם מעוררים לריקוד (הליכות שלמה שסא) או בשירי מוסר שאינו דרך שמחה (חוט שני שבת ד שע"ט).
איסרו חג פסח – יש שכתבו שבאיסרו חג של פסח מותר לשמוע כלי נגינה ויש אסרו (ראה באריכות בספר בירורי חיים ג סימן כט)
מי/מה זה בשבילכם ה'?הרשפון הנודד
המקור להכלadvfb
מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם
מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.
"אילו ידעתיו-הייתיו"נפש חיה.
..אני:)))))
חבר, אבא,מלך.
אבא שאני לא צריכה להתבייש ממנו והוא יכול לתתלי הכלתמימלה..?
אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.
תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...
יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רענקדימון
איני יודע כללחתול זמני
אך זה שאני מתפלל אליו.
