פורום עבודת ה' (עמוד 42)

קשה לשמוע כל כך הרבה סיפורים על אנשים שנפלו על קידוש ה' כדי להגן עלינו-ובזכותם אנחנו פה.

 

האמת שנראה שהיום זה כמעט חג.
עם ישראל בהמוניו בבגדים כחול-לבן/מדים,
במסעדות, פיצות, שתייה, קצת מוזר לי....
כמעט זה נראה שיום העצמאות.
(ירושלים)

בס"ד

 

ממש מחזק. ויפה.

איפה אלוקים היה? 

בשואה!

צריך רק לדעת איך לפסק את זה

הכי קדוש שיכלתי להגיע אליו? ובכיתי?? ממש מכול הלב? ואם השפלתי את עצמי עד אפר כשעשיתי את זה? ואם זה לא עזר...?

אז איפה אתה אלוהים?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

וכמה פאשלות אעשה עד אז |חסרת ביטחון עצמי לגמרי|

בס"ד

 

קודם כל תזכרי דבר אחד, יהיה בסוף בסדר, ואם עכשיו עוד לא בסדר. כנראה שעדיין לא הגיע הסוף.

 

דבר שני: תפני אליו...

 

תדברי איתו.. תנסי להסביר לו, כמה קשה לך. כמה הכל מסובך לך. הוא תמיד מקשיב, הוא נותן לך את הסיבוך הזה. הכאב,הקושי כי הוא אבא שלך. והוא רוצה שתזכרי בו. שתפני אליו. שתדברי איתו. הוא מחכה לך. מחכה, שתצעקי אליו. והוא יבוא לעזור. כמו תמיד. להושיט יד. יד חמה. אוהבת. מחבקת.

 

ו.. היי, בוב'לה . גם אם עשית משהו, וחשבת שנכון לעשות אותו, ושגית.. זה לא הזמן להרים ידיים, את צריכה להמשיך, עם כל הקושי. לפעמים ה' לוקח אותנו מעט אחורה כדי להתעלות.

 

מאמי, אין יאוש בעולם... 

 

בואי ונגיד שה' היה נותן לכל אדם הנחייה לחיים שלו, איך החיים היו נראים? הרי ירדנו לעולם למטרה אחת. ואנחנו לא יודעים אותה, לכל אחד יש את היעד שלו. אחרי שהוא יגמור את היעד שלו. הוא יסיים בעולם הזה. וילך לעולם שכולו טוב...

ה' רוצה להעמיד אותך, ולראות איך את מסתדרת עם מה שהוא נותן לך, הוא גם נתן לך את הכוחות לעמוד בכל קושי. את צריכה רק למצוא אותו.

 

שיהיה לך בהצלחה גדולה בהמשך.

מומלץ לחייך על כל הקושי

ה' אוהב אותך, וגם אני!

 

שולחת לך חיבוק ענק. זה לא הזמן להרים ידיים. זה הזמן להראות לה' שינה. את מסוגלת להכל. ואת תעשי את זה למענו, בשבילו.

 

מה הבעיה שגיס נגיד ישמע??
זה הופך למין הצגה... 

הלב הולך אחרי מה שהוא שומע רואה ומריח.

 

לכן יש דברים מסויימים שאולי בהם גופא אין בעיה אבל הדרך שהם יכולים להוביל זו בעיה גדולה.

 

בס"ד

 

מקווה שזה יעזור לך.

 

משמעות הקול של האישה:
בגמרא ברכות מובאים דברי שמואל "קול באשה ערווה". וביארו המפרשים שאין הכוונה לדיבור אלא לזימרה, משום שקול זימרה חושף את מעמקי הנפש יותר מאשר קול הדיבור, ולכן מגדרי צניעות שאשה לא תחשוף את קול שירתה בפני גברים.
אנו כמובן מדגישים שאין הכוונה לומר ח"ו שיש גנאי בקול האשה, אלא להיפך, דווקא מתוך הצד העמוק שקול זמרתה חושף, ישנו חשש שאם תזמר בנוכחות גברים זרים, תווצר קרבה מוגזמת שעלולה ליצור קשר לא רצוי, ולכן אסור חכמים על האיש לשמוע קול אשה זרה שגילה מעל אחת עשרה (אנו כן רוצים לשמוע את קול האשה שלנו, אנו רוצים שנדבך יפה זה ישמר לחיק המשפחה ויופיע במקום הנכון ובעוצמה הנכונה).

בתורת הסוד: מצאנו, שקול האיש נוצר משורש מסוים וקול האשה משורש אחר בעולם – פגישה בין השורשים הללו חייבת להיות אך ורק בבית (בין איש לאשתו). אחרת זה מפר את האיזון בעולם

בגלל חורבן המקדש. הקלו עלינו, והורידו את האיסור לספירת העומר ושלושת השבועות בלבד, שבהם בלאו הכי נוהגים מנהגי אבילות.

שה מדובר על 3 השבועות. ובכלל, ימי ספירת העומר הם ימי שמחה כך כתוב, אלא שבגלל שמתו תלמידי רבי עקיבא כתוב שנוהגים מקצת אבילות זה הלשון בשולחן ערוך, ולא כתוב שאסור לשמוע מוזיקה.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

חיפשתי עם אבא שלי עכשו התייחסות לזה, וזאת החמרה.

 

מקור לדוגמא-

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4069006,00.html

וכן, יכול להיות שמה שאתם עושים וחושבים, זה לא בהכרח ההסבר הנכון!!!

יכול להיות שזה מנהג ויכול להיות הלכה, אבל אתם תוקפים ברמה אחרת! תרגעו. ומהרר

 

יש הלכה ברורה וידועה שלא להלבין פנים ולא להעליב וכו', ואם מישו רשם משו מתוך ענווה וחשיבה שזה מה שצריך לעשות, אפשר להגיד לו שלדעתך זה לא נכון וגם להסביר לו את הטעות, אבל לא להגזים! 

וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו וכדבר הרבנים להם הוא שומע בהלכות אחרות.

 

יום טוב לכולם. וסליחה אם תקפתי מדי.

אין לשמוע מוזיקה מאחרי איסרו חג ועד ל"ב בעומר.

 

בס"ד

שלום וברכה,
ריקודים ומחולות הינם מנהג מחייב, וכן גם שמיעת שירים שמחים בארוע חי. מנהג מחייב פירושו שלא מדובר באיסור שתקנו חז"ל, אלא במנהג שנהגו ישראל, ומנהג זה אינו המלצה אלא חובה ואסור לעבור עליו.
יש מחלוקת בין פוסקי זמננו האם שמיעת מוזיקה מרדיו וכו´ היא בכלל המנהגמ שאסור

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

תאר/י לך, שהיו לוקחים אותך לביקור במפעל ענק וחדיש, הנחשב לטוב מסוגו בעולם. היו מובילים אותך בחדרי מכונות משוכללות, מציגים בפניך את מערכת השליטה והבקרה ומשתבחים בפניך בעובדי המפעל, שנבחרו בקפידה מתוך אלפי מועמדים מצטיינים. וכשהיית שואל מה המפעל מייצר, היו עונים לך שהוא מסוגל לסחוט תפוזים, בקצב יצור מדהים של ליטר מיץ תפוזים בשבוע...
זו הרי בדיחה. כמובן שאין צורך במפעל כזה משוכלל כדי לסחוט מיץ תפוזים. בשביל זה אפשר לשלם סכום קטנטן לפועל בודד שיעבוד שעה ביום ויגיע לתוצאות גבוהות בהרבה.
ידוע, שהיום טובי המומחים עושים כל מאמץ שהייצור יהפוך להיות יעיל יותר ויותר. כל דבר המתגלה כמיותר - מיד נעלם או מוחלף. (לצערנו, לפעמים מדובר גם באנשים).

הקב"ה לא פחות חכם. הוא לא ברא בעולם שום דבר שאין לו תפקיד ואין בו צורך. קל וחומר שהאדם, שהוא אחד הדברים המדהימים והמשוכללים ביותר שאני מכיר, לפחות, לא נברא בשביל לבזבז את זמנו בשינה ובסטלנות...
כך דרשו רבותינו: "אדם לעמל יולד".
ובאמת, אין שום רגע אחד של חיים שהאדם חי סתם, ללא סיבה. לכן אדם צריך להשתדל לנצל כל שניה בחייו. כל שנייה שאדם חי ולא מנצל אותה, הרי שהוא בזבז את הפוטנציאל שעבורו ברא ה´ את אותה השניה. אמנם אדם גם חייב לנוח, אבל זו מגבלה פיזית שה´ טבע באדם, כדי למלא תפקיד חשוב מאוד שיש למנוחה, (וזה לא המקום להרחיב בכך), אבל כל זמן שאדם לא צריך את המנוחה הוא חייב לנצל את זמנו לעבודת ה´.
לכן חז"ל כל כך החמירו בחשיבות ניצול הזמן. על גדולי התנאים והאמוראים כתוב בגמרא שלא היו הולכים ארבע אמות מבלי לעסוק בתורה, ושכל הזמן היה ממלמלים וחוזרים על הלימוד שלהם. כתוב בגמרא שתלמיד חכם גדול שהולך ארבע אמות בלא תורה - זה חילול ה´!.

רק בודדים מצליחים לנצל את זמנם בצורה כזאת. אני עצמי רחוק מאוד מהתאור הזה. אבל זה כן חשוב לדעת מהו הדבר הטוב, וכל אחד צריך להשתדל לנצל את הזמן לפי רמתו. העיקר הוא שהבטלנות היא צרה, ואדם צריך לשאוף לנצל כמה שיותר את הזמן העומד לרשותו לעבודת ה´.

בס"ד
אלוהים/ מפלצת הספגטי המעופפת/ היקום/האקראיות נתנו לך חיים.


כל יום שאתה מתעורר יש לך הזדמנות,
לחיות, לשנות, לעשות, לגדול, להתפתח, להיות.
כל בוקר אנחנו מתעוררים זה כי ה'(אלוקים)
האמין בנו, שיש 'בשביל מה' שנחיה עוד יום. ה' מאמין בך. אז איך אתה לא מאמין בעצמך?


אם אתה אתאיסט
ואתה לא מאמין ב'כוח עליון' ורק חושב שבמקריות אתה כאן.
יש לך מתנה. אתה חי וזאת עובדה. האם יותר עדיף שהקיום שלך לא יתקיים? כי הרי אין כאן 'כוונה' ואתה כאן רק 'בטעות'?
האם לא עדיף שאם אתה כבר חי וקיים
לא תמשיך לחיות?


תמשיך לקום בבוקר כי אתה כבר קיים
כי יש לך מה לתת לעולם, יש לך מה לתת לעצמך.
יכול להיות שעכשיו קשה ודברים נראים חסרי טעם וריח( ) אבל אם תרצה , תוכל לפוך את החיים שכבר יש לך למשמעותיים.

ואת הקטע הזה מפלצת הספגטי המעופפת/ היקום/האקראיות נתנו לך חיים.

 

והזה:
אם אתה אתאיסט
ואתה לא מאמין ב'כוח עליון' ורק חושב שבמקריות אתה כאן.
יש לך מתנה. אתה חי וזאת עובדה. האם יותר עדיף שהקיום שלך לא יתקיים? כי הרי אין כאן 'כוונה' ואתה כאן רק 'בטעות'?
האם לא עדיף שאם אתה כבר חי וקיים
לא תמשיך לחיות? 

 

לכתוב בסוגרים

קצת בעייתי כאן, מוזמנת לפנות אלי בפרטי (:

אז במסר.. (:

אנחנו כאן בשבילו (=סוג של)

אז לא נראה לי שהוא מתעלל בבני אדם אלה הוא עושה רע בשביל שנלמד ונתקדם מיזה...

בסופו של דבר אנחנו רואים איך מדבר כ"כ רע יוצא משהו טוב, שהרע מתגמד לעומתו.

מה זה אומר?

שמה שנירא לנו בעניים לא תמיד נירא טוב ומרגיש טוב,

אפילו בדברים הקטנים כגון שפספסתי את האוטובוס,

שנפל לך התיק ואין לך כח להרים וכו'.

אבל בן אדם לא יכול לדעת חשבונות שמים

יכול להיות שפספסתי את האוטובוס היה הכי טוב בשבילי ככה הספקתי לראות שאין לי רב קו וכו'.

בקיצור המשפט הזה מסכם הכל:

לא הכל טוב אבל הכל לטובה

כי נשמע מכאן שהנפילות מאריכות את הדרך. אבל לא מוסיפות כלום

וזאת יש לדעת, שהנפילות רק מחזקות ומעצימות. בלי ליפול קשה להתקדם

ב"ה.

 

לא ממש מתמצאת בזה אבל את יודעת שזה מתחיל ב"בוקר טוב," "שלום. מה נשמע" וכו'..

 

וממשיך לדיבורים וצחוקים,

 

ומשם לאן שזה מגיע....

 

 

אכן לחילונים שלא מקפיגדים לזה חיי נישואין זה משהו מאוד שונה מהדתיים.

בהתחלה רק אומרים בוקר טוב / היי מה קורה (קיצר שיחה קלילה)

ואז זה מגיע לשיחות יותר עמוקות

וזה יכול להגיע לנגיעה, ייחוד..

 

את מזמן לחפש באיטרנט ולקבל תשובה מלאה.

את\ה יש פורום סגור לבנים או לבנות ושם את\ה יכול\ה לכתב את השאלה אולי תקבל תשובה.

 

באינטרנט תוכל לקבל תשובה יותר מקיפה וכללות.

יש לך את אתר כיפה ואתר הדברות תוכל לשאול שם שאלה וגם לחפש שאלות של אחרים בנושא.

 

בהצלחה!

לפי חלק מהפוסקים- איסור נגיעה לא של חיבה זה איסור דרבנן

הבעיה שזה גורם לאנשים לחטוא

כדוגמת אמנון ותמר שאז אסרו ייחוד עם הפנויה

(יחוד עם אשת איש ונגיעה לפי חלק מהפוסקים הוא מדא'

ולכן הוא איסור בפני עצמו. אבל ברור שהוא איסור שמטרתו למנוע עבירה יותר גדולה)

 

וחוצמזה אפשר באמת לראות את ההבדל העצום בין אחוזי הגירושין בציבור החילוני

לבין הציבור שומר תורה ומצוות.

כי כשאדם שומר את מחשבתו ותשוקתו לאשתו היחידה והמיוחדת אז היא נשארת מיוחדת לתמיד

אבל אם אדם נוגע ומתקרב לנשים אחרות זה גורם לירידה עצומה במערכת היחסים בניהם ולקירבה

כי א' ב' של נישואים זה אמון. ויש כאן פגיעה באמון

לכן צריך הרחקה מכלל הבנות ולכלל הבנים

אבל ברור שבאופן פרטני הקרבה בין איש לאישה היא דבר מיוחד במינו ונפלא ביותר

וזה עוצמתו שהם מיוחדים זה לזו. רק הוא ורק היא

בכללי-כדי שלא יגיעו לקרבה אסורה.
בנוסף, רואים שגם בנות וגם בנים לומדים ומצליחים הרבה יותר בחברה נפרדת (מחקרים).
בצורת לימוד/עבודה שאין השוואה בין בנים לבנות-הבנות מרגישות יותר בטוחות בעצמן, גם בגלל שהן מרגישות שהן לא נמצאות במקום רק בגלל המראה החיצוני והעובדה שהן בנות-שהופכות אותן ל"כלב שעשועים" בלשון עדינה, וגם בגלל שהן לא מרגישות פחות שוות מול הבנים, ולכן הן מפיקות מעצמן יותר מאשר בסביבה מעורבת.
והבנים לא מרוכזים באיך הבנות נראות, ולכן מצליחים ג"כ יותר.
‏(כתבתי את זה על סמך מחקרים שלא נערכו בארץ, ככה שלא מצב שמשוחדים לטובת החינוך הנפרד)
זה בנוסף, כמובן שהסיבה העיקרית היא שה' ציווה

בס"ד


נראה לי שזה היה אמור להיות יותר מקום ש דברי תורה, מאמרים יפים שקשורים לרוחניות/מצוות/א"י וכ'. הערות והארות לגבי החיים היהודיים וכ'.
ובנוסף לכול זה גם מקום שאפשר להתייעץ בו לגבי דברים הלכתיים.

זה לפחות מה שחשבתי

כולם יוצאים לטילים בחול המועד אז מסתבר שמותר
ולכתוב הבנתי שאסור בעיקרון - רק אם זה משהו שבאמת דחוף (נכון נוש?)

אז מין הסתם שיש הבדל ..לא.?!

ח. צריכין ליזהר מאוד שלא לעשות בחול המועד מלאכה האסורה, כי יש אומרים שאיסור מלאכה במועד הוא מדאורייתא (כה"ח תקל ס"ק א משנ"ב ס"ק א). ורז"ל אמרו, שהמחלל את חול המועד כאילו עובד ע"ז (פסחים קיח א). אמנם לא כל המלאכות אסורות בחול המועד, ואלו המלאכות המותרות.
א) מלאכה פשוטה שאינה דורשת מקצועיות כגון נסיעה, הדלקת חשמל וכד'.
ב) מלאכה הנעשית בשינוי מהרגיל.
ג) מלאכה לצורך אוכל נפש.
ד) מלאכה לצורך המועד.
ה) מלאכת "דבר האבד", שאם לא תעשה המלאכה יגרם נזק.

מה. אסור לכתוב בחול המועד אלא אם כן לאחת משלוש סיבות: א) "דבר האבד". ב) צורכי רבים. ג) צורך המועד.
מו. חשבונות וכיוצא בזה שאם לא יכתבם ישכחם, מותר לכתבם משום דהוי "דבר האבד". וכן מה שהוא לצורך המועד, מותר לכתוב. אבל שאר דברים, אסור לכתוב (שו"ע תקמה סע' ד).
מז. מותר למורה לכתוב מראה מקומות לשיעור, כיוון שהוא צורך רבים (שו"ע תקמה סע' ב).
מח. אדם שלומד או מכין שיעור ורוצה לכתוב לעצמו חידושים, ראשי פרקים או את מהלך השיעור, יכול לכותבם בחול המועד, כיוון שאם לא יכתבם יכול לשכוח חלק מהדברים והוי "דבר האבד" (שו"ע תקמה סע' ט ועיין כה"ח ס"ק עט).
מט. מכתב שכותב אדם לחברו, יכול לכותבו בלי שינוי. שזה כמו צרכי המועד. ויש נוהגין לכתוב בשינוי קצת. וטוב לעשות כן אם אין בכך הפרעה לכתיבה. וטוב לכתוב בכתב יד, לא בדפוס לא באותיות דפוס (עיין כה"ח תקמה ס"ק לו).
נ. אין להכניס כסף לבנק או להוציא ממנו כיוון שזה מצריך כתיבה לפקיד יהודי או הפעלת מחשב, אלא אם כן אי אפשר בדרך אחרת או שחושש ל"דבר האבד" (אחרונים).
נא. מותר להגיה ספר תורה של בית הכנסת אם אין ספר תורה אחר לקרות בו (שו"ע תקמה סע' ב).
נב. אדם שאין לו מה לאכול ומתפרנס מהכתיבה יכול לכתוב ולהתפרנס (שו"ע שם סע' ג).
נג. כל מה שמותר לכתוב- מותר גם בלי שינוי, וכל מה שאסור לכתוב- אסור גם בשינוי (שו"ע שם סע' ז) ואעפ"כ נוהגים לשנות.
נד. כתיבה במחשב תוך כדי משחקים- מותרת. הקלדה של מכתב במחשב הרי היא כמו כתיבה רגילה, מה שמותר לכתוב, מותר גם להקליד (עיין כה"ח תקמה ס"ק טל), ומה שאסור לכתוב - אסור גם להקליד. תיקון מאמר מודפס- אסור (עיין שו"ע תקמה סע' א). הנהלת חשבונות של העסק- אסורה, אלא אם כן יש חשש הפסד אם לא ידחה לאחרי המועד. גיבוי דיסקטים- מותר. הדפסה במדפסת מתוך מה ששמור במחשב- אסורה (עיין שו"ע שם סע' ז).

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/751