פורום עבודת ה' (עמוד 43)

שכל הברכות יחולו על ראשך!

שיהיה לך רק טוב!

ושבעז"ה תסגרי באולפנה הטובה לך ביותר!

עד 120 אם הרבה בריאות ואושר!!!!

בס"ד

מזל טוב יקירה!!

רק טוב בעזרת ה'....

שתמיד תלכי בדרך העולה.ולא תמעדי. 

שתזכי לזיוג הגון-בזמנך... לבעל צאאדייק... ת"ח אמיתי. ירא שמיים...

שתזכרי תמיד שכל המ שקורה, כל מה שעובר עלייך הכל לטובתייך. 

מזל טוב נשמוונתת!! !!

בדיוק גם סגרתי אולפנה לשנה הבאה!!!ב"ה...

תודה!!פשוט שימחתם!!

תודה!!

השרשור הזה נכתב מוקדם... כתבת בזמן

אבל לא אמרתי כלום..

עצם פתיחת הספר הקדוש כבר מתקבצים מלאכים ומצפים לשמיעת התהילים.
שערי תשובה נפתחים בזכות התהילים.
עיקר התשובה של דוד המלך ע"ה הוא ספר תהילים, שאמרו בהתעוררות גדולה וברוח הקודש.
כל יהודי יכל למצוא עצמו בתהילים. ועוד לזכות לתשובה על ידי אמירת תהילים.
על ידי תהילים זוכים לתשובה שהיא בחינת שמות בני ישראל.
דבר גדול מאוד הוא לעסוק תמיד באמירת תהילים כי תהילים הוא התעוררות גדול מאוד מאוד להשם יתברך.
אמירת פסוקי תהילים עצמם אף בלא הבנת פירושיהם וסודותיהם פועלת ישועות, ויש בהם כח סגולי קדוש,
כי כל תיבה ותיבה שבה, רומזת ומעוררת אורות עליונים למעלה מדעת האדם והשגתו.
אך בודאי יש משנה חשיבות להבין לפחות את פשטות לשון הכתובים.

בס"ד

הלוואי ובאמת נזכה להאמין שה' תחתינו, ולהאמין שהוא עוזר לנו תמיד. שהוא תמיד איתנו.

בס"ד

אההממ.. אפשר להגיד שהרגע הזה חיזקת אותי.

תודה מותק .

אם יש פה אחד שהבין את זה הוא יכול להסביר יותר טוב בבקשה ?

נמר טיגריס אצלי הכל אותו דבר

<צ>

הוא טיגריס...טורף עיזים

סתאאאם אני לא עדכדי כך דפוק

חונק אותם כל המצוות וההלכות, ובצדק!

לא חושב?

אני ישתדל לענות  בצורה הטובה ביותר.

המצוות הם דבר נפלא ,

דרך המצוות אנחנו מתחברים אל ה' כל עוד ועוד  מצווה  כך אנחנו מתקרבים עוד ועוד .

ה' לא צריך את המצוות שלנו , אנחנו צריכים את המצוות!

המצוות הם מחכנים אותו עושים אותנו, בני אדם !

כל מצווה שאדם עושה שווה זהב !

אני יכולה להבין אותם!!

ההלכות לפעמים יכולות פשוט לחנוק!!

כשתהיה בת אולי תבין...(אולי גם כשבנים מבינים... אין לי מושג)

יש כ"כ הרבה מצוות! שלא נדבר על ההלכות!

ה' כ"כ מדייק ונותן אפילו לפעמים פקודות (מצוות) שת'כלס די הזויות!

כמו שהוא כתב במכתב: 

-מדוע היהדות היא היחידה מבין הדתות הדורשת נוסף לאמונה, גם ביצוע מירבי של כ"כ הרבה מצוות מעשיות?

פעם הראו לי ספר בשם "קיצור שולחן ערוך". פתחתי רק את "תוכן העניינים" וחשכו עיני. רשימה ארוכה, רובה הנחיות מה 

לא לעשות, חודרת לכל הפרטים, כל פרטי הפרטים בחיים- תסלח לי, אך "הלכות הנהגת בית הכסא", "דין לבישת בגדיו", 

"שמירת הגוף עפ"י הטבע", "הלכות סעודה", "דיני יולדת ומפלת" ועוד...

זה לא מוגזם ומגוחך? שילמדו אישה איך ללדת? שידריכו אותי איך לסעוד? איך להתיישב בבית הכסא? תנו לחיות!

מה תענה לו על השאלה הזאת?? 

כתבת שאדם שמבין יכול להבין שהמצוות הן בשבילו! אז איך אתה יכול להסביר לו את זה שיבין! וכך הוא ידע את המשמעות של המצוות!

א.סחטיין! כל הכבוד! באמת.

ב. הסברת איך כל זה מראה לי איך זה קשור לה' ומה הסיבה שה' עשה זאת... אחרי כל זה לך תסביר לבנאדם שיש דבר כזה ה', ואיך זה שלא איזה מישו בא והמציא את כל הסיבות האלו והמציא שיש דבר כזה ה'! נכון! אני יודעת שיש ה' ואני יודעת שיש מקורות! הבנאדם לא מאמין!!!! הוא לא יודע!! 

 אני רוצה תשובה שקשורה יותר למכתב... הוא כותב שזה מגוחך לו והוא *נגיד* מאמין שיש ה' אז למה כל המצוות האלו?? למה יש כ"כ דיוקים ודברים הזויים שבכלל עושים אותם רק בגלל שפעם היה לכמה אנשים שבמקרה היו בעם שלי מר ובגלל זה אוכלים מרור? מה זת'ומרת עכשיו אני בדיכאון אז עוד איזה 2000 שנה יצטרכו לעשות צום ולהיות בדיכאון??

הוא אמר שנתנו לו פעם ספר שקוראים לו קש"ע הוא רק ראה את תוכן העניינים וחשכו עניו!! רק הוא ראה את הנושאים (יענו התוכן) והוא התפעל! כמה הלכות אפשר לקיים?? ועוד כאלה "שטויות"  ודברים הזויים כמו איך לשבת "בבית הכיסא" וכו' (ח"ו אני לא רוצה לזלזל בהלכה...)

הוא אמר שעם אורך התוכן...של קש"ע נראה ככה אז הוא לא רוצה לחשוב איך נראה השולחן ערוך (כתבתי במילים אחרות...) אחלה? שים לב למה שהוא כותב... הוא לא מאמין!!

ב. אני יודעת... אני מאמינה!! אני באה להעלות פה גם את הצד של החילונים! לאנשים שלא מאמינים! וגם.. אתה לא צריך לפרט כ"כ על החגים והצומות סתם רציתי להראות לך דוג' ספציפית שיכולה לעלות בשאלה אצל החילונים, ועוד דבר זה מה שאני אומרת שכל דבר אנו מסתמכים על מה שאמרו פעם!! רוב החילונים לא מאמינים מה שהיה פעם... איך זה שירד מן מהשמיים?? פחח זה נשמע שאיזה ילד בא והמציא את זה! סיפור של ילד בגן...

אנחנו יודעים את זה כי אנחנו באמת מאמינים שיש ה' ויש לנו הרבה הוכחות ומקורות שיש ה' ויש כזה דבר נס, רואים שיש פה מאחורי העולם הזה שיש מישהו שדואג ונותן ועושה ניסים ונפלאות!

מובן? אל תכוון ת'תשובות שלך אלי, תכוון אותן למכתב! לבנאדם הזה שלא מאמין בה', ורוצה לדעת למה כל ההלכות האלו? למה בכלל המצוות האלו? מי זה ה' בעצם?

כמו שכשמרכיבים שולחן יש לך הוראות וכל אחד בוחר אם לקרוא את ההוראות ולעבוד איתם או אם לבנות איך שהוא חושב כך גם בחיים יש לנו אמונה ודרך חיים וספר התורה הוא ספר ההוראות שלנו ואנחנו בוחרים לפעול על פי ההוראות ודתות אחרות בוחרות לזרוק את הספר ולפעול לבד (לא רק ליהדות יש מצוות גם לדרוזים יש וגם למוסלמים).

לגבי העניין שיש כל כך הרבה מצוות הרב יוני כתב על זה פעם קטע,

שאלה: למה היהדות כל כך עסוקה בפרטים קטנים ובלתי רלוונטיים, כמו כמה מצה בדיוק צריך לאכול בליל הסדר, איזה כלי חלבי ואיזה בשרי, איך לקשור את שרוכי הנעליים שלי. לי זה נראה כאילו היהדות מזניחה את העיקר כשהיא נתפסת לקטנוניות. לזה היהודים קוראים רוחניות?

(כבר שלחתי לך שאלה זו לפני שבוע אך לא נעניתי. אולי סוף סוף קיבלת שאלה שאין עליה תשובה?!...)

תשובה: שלום לך.

מעולם לא טענתי שיש לי את כל התשובות. הרבה שאלות הינם מעבר להשגתי. אך האמת היא שעניתי לך ואתה קיבלת את תשובתך. כשקיבלתי את שאלתך תיכף עניתי לך, והעובדה שלא קיבלת את תשובתי היא היא התשובה לשאלתך! ראה, השבתי לך, אך כשכתבתי את כתובת הדוא"ל שלך לא הוספתי נקודה לפני המילה com. סברתי שתקבל את הדוא"ל גם ככה, שהרי סך הכל חסרה רק נקודה אחת קטנה. זאת אומרת, זה לא שכתבתי את שמך לא נכון או מילה מוטעית, או משהו דרסתי אחר צריך להיות מאוד קטנוני כדי להבין ש- gmailcom ו- gmail.com זה אותו דבר. זה לא מגוחך שלא קיבלת את תשובתי רק בשל העדר נקודה אחת קטנה ולא רלוונטית?

לא, זה לא מגוחך! כי הנקודה היא לא רק נקודה. היא מבטא משהו. לאתה נקודה הרבה יותר משמעות מאשר כמה פיקסלים במסך. לי היא נראית בלתי רלוונטי בעליל, אך זה נובע רק מחוסר הידע שלי בדרכי האינטרנט. כל מה שאני יודע הוא שבתוספת הנקודה הדוא"ל שלי מגיע ליעדו אך בלא הנקודה הוא הולך לאיבוד ומגיע לאן שהוא.

למצוות יש עומק עצום. כל פרט מכיל עולם של משמעויות, ומרכיב את התמונה השלמה. כשמקיימים מצווה בשלמות ובדייקנות, גל רוחני נשלח מאיתנו אל היקום, עד ל"דואר הנכנס" של הקב"ה. אם ברצונך להכיר את המשמעות של הנקודה באינטרנט, תלמד על תפעולה של הרשת. אם ברצונך להבין את משמעות מצוות היהדות, תלמד תורה.

מקווה שעניתי בצורה טובה... (:

נתי- אהבתי שכתבת:

ה' לא צריך את המצוות שלנו , אנחנו צריכים את המצוות!

המצוות הם מחנכים אותנו עושים אותנו, בני אדם !

אך לא ניראלי שבנאדם חילוני יבין זאת... 

שתגיד לבנאדם חילוני "המצוות עושים אותנו בני אדם" 

הוא יכול לענות לך הרבה דברים...

כמו: מה? אני לא בנאדם? תראה! אני הולך לים, אח"כ אני הולך לשופינג מה יותר טוב מיזה?. איזה סיפוק זה? 

זה סיפוק ענק בשבילם! הם קנו כ"כ הרבה דברים שהם צריכים לבית, למשפחה וכו', הם הלכו לים ונהנו!! היה כ"כ כיף! 

בשבילנו אם יהיה לנו יום פנוי ונתפלל בבוקר ואח"כ נסדר ת'בית כדי לעזור לאמא ולהגיד איזה 10 דקות תהילים וכו' זה סיפוק

גדול בשבילנו מכיון שעשינו וקיימנו מצוות! אם נחשוב על היום הזה ונאמר לעצמינו איזה יום מלא במצוות ובמעשים טובים! איזה כיף שהספקתי לעשות ולקיים זאת! איך אמא עכשיו תשמח! ואילו הייתי כל היום במחשב והייתי רואה סרטים הייתי אומרת לעצמי "יופי. ראיתי היום סרט שכ"כ רציתי לראות" ו..?? מה היום הזה עשה לי? זה באמת סיפק אותי?

מקווה שהובנתי...

זורמת עם החיים- אהבתי את המשל עם הנקודה! זה משל מאוד טוב! תשובה ממש יפה...

אומנם שורשיה רחבים יותר ומתקשרים למהות המצוות,טעמי המצוות,תפקידו של היהודי בעולם ועוד..

קטונתי לענות תשובה מקיפה בכלל ובפרט בכמה דקות,אומנם אולי אכתוב דבר קצר.

למעשה,היהדות אינה משקרת לאדם,אנחנו חיים בעולם מעשי,עולם שכדי להניע אותו ולהפיק ממנו יש צורך לפעול בו הרבה.

אנשים מקבלים כמובן מאליו מתוך נורמת החיים שללכת לעבודה מוקדם בבוקר ולצאת מהבית ב 5 או 6 בבוקר ולחזור ב 8 בערב (אם ניקח את הקרייריסטים שעובדים יומם וליל כפשוטו) זה דבר "נורמלי","מכובד","הכרחי" וכו'.למה אנשים חושבים כך ? האדם הזה מתעורר לפני שזרחה השמש,וחוזר לביתו לאחר שקיעתה שילדיו כבר ישנים,האם אין זה עול כבד ? האם אין זה עול כבד לעבוד במשך כל השבוע בצורה כזו בשביל לבלות כמה שעות בסוף השבוע בשקט ?

מכאן נמצאנו למדים,שכל השאלה איננה מגיעה מתוך תפיסת עולם המנוגדת לעמל ולעבודה,אלא מתוך חוסר היכרות עם עולם המצוות שלא נמצא בתוך הנורמה הרגילה להם.

אם ניקח מציאות נורמלית יותר שאדם קם בבוקר וחוזר לביתו ב5 או 6 בערב,על אף שהשעות סבירות יותר והוא יכול להשקיע במשפחתו,זהו עמל רב.בשביל מה הוא עשה את זה ? כולנו יודעים שזה לשם מטרה,אם לא יעשה זאת הוא לא יוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו ולכן משקיע מאמץ רב במשך רוב חייו בדבר הזה.(לא נכנס עכשיו לשאלות המהות,מדוע הוא לא שואל שאלות יסוד של "בשביל מה אני צריך משפחה ?") אם כן נמצאנו למדים שאף אחד לא חושב שהחיים הם כקלילות צפייה בסרט(ולא באתי לתת לגיטמציה להלך הזה,אלא לדבר על מציאות שגם קיימת בחברה המערבית) ומתן המפתחות לאדם אחר לחיות את חייך,כל הסיפורים על חג החירות והחוסר מחוייבות שבו הם רק לגבי יום אחד בשנה כאשר בשאר הימים (בעיקר אמריקאים) מזיעים מבוקר ועד ערב משאיפות חומרניות שהם כבר מעבר לפרנסה רגילה של משפחה.

כלומר,אפילו האמריקאים לא מאפשרים לעצמם לחיות בקלילות כזו,הם ברדיפה אחרי משהו,משהו שאינו ברור להם,אבל הם יוצאים,עובדים.ברדיפה תמידית אחרי סיפוק עצמי(ובהערה צדדית,הם לא משיגים,אלא רצים מאטרקציה לאטרקציה,משום שהעיסוק באחת הוא מוגבל ונגמר מהר מדי והאמת שזו רק הסחת דעת,ולכן הם באמת בעלי חיים "נהנתניים" משום שהם לא באים לסיפוק הם רצים ממקום למקום).

אנחנו יודעים אחרי מה אנחנו רודפים,אנחנו רודפים אחרי עשיית הטוב,אחרי עבודת ה' ית',תיקון עולם במלכות ש-די,בחירה בטוב.וכדי לעשות כן ישנה דרך ברורה לאדם שנולד לעם ה' לעשות זאת,וזה נוגע לפרטים הקטנים ביותר,כי גם שם קיימת כל המהות הגדולה הזו.שהרי אם לא כן,בשביל מה היינו קיימים באותו רגע ? אם הגענו לעולם לשם משמעות,לשם עשייה,אז גם שם ישנה עשייה ומשמעות,ולכן בין השאר צריך גם שם הדרכה,איך אפילו שם עושים ומקיימים את אותה מהות.

לא די באידיאלים,הגענו לעולם מעשי כדי לקיים אותם בפועל,בעולם המעשה,שאם לא כן לא הייתה משמעות לעולם הגשמי כלל.

מה לנו ידיים ורגליים,פה,אף,עיניים אוזניים אם אין בהם שימוש והכל צריך להשאר בחזקת הלב ??

הוזכר כאן ביטוי מזעזע כלפי הנצרות "דת אהבה והחסד",והאומנם שאולי אין קבוצה רעיונית בעולם מלבד המפלגה הנאצית בעצמה שלא ראויה לשבח זה פחות מהנצרות,גם הנצרות לא האמינה שהכל צריך להשאר בלב,היא הוציאה מתוכה פעולות שכתוצאה מהם היה אפשר למלא ימים של דם שנשפך.מסעות "צלב",אינקויזיציה,ובאופן "מיוחד" כלפינו: פוגרומים,עלילות דם,אנטישמיות,ובסופו של דבר שוטפות רעיונית ומעשית לשואה מצד אנשי דת בכירים רבים,ואף גילוי דעת מצד נציג האפיפיור לכך ש"אין דם נקי של ילדים יהודים" עדות מזעזעת שכתב הרב יששכר טייכטל הי"ד (בעל הספר החשוב,"אם הבנים שמחה") במפגש עם אותו "אדם" ביומנו שנקרא "אמונה צרופה בכור השואה".

כאמור ישנם שורשי יסוד רבים שהיה ראוי להרחיב שנוגעים לשאלה זו,ולכן האמת שהתשובה מקיפה יותר

א.איך אנחנו בתור הדתיים (שומרים תורה ומצוות) יכולים להסביר לאינם שומרי תורה ומצוות שזו הדרך הנכונה, הטובה והבחירה??

ב.המשל ממש יפה, כתבת שהחיים שלנו לשם משמעות, לשם עשייה אך לדוגמא חברה שלי אומרת לי שהיא ממש לא מרגישה שיש לה משמעות בחיים! היא אומרת לי  שהיא לא מרגישה שהיא עושה משהו בעולם הזה ותורמת משהו לעולם הזה!

מה אני אמורה לענות לה??

ג.אל תיקח קשה כ"כ על מה שהוא כתב כי הרי אנו לא נדע ולא יודעים מי הוא, גם אם הוא צודק וגם אם לא זה הטענות שלו...

התשובות שלכם מאוד יפות אך תבינו! אני מדגישה לכם! אני שאלתי מה אתם הייתם מגיבים לו!!

התשובות שכתבם לא יכולות להגיע אל אוזן שאניה שומרת תורה ומצוות!!

הוא לא מבין שזו הדרך הטובה... וכו'

א.כאן כבר מדובר על נושא אחר,ולכן אמרתי שאני לא יכול לתת היקף שלם לכל היסודות שצריך להתייחס אליהם,למעשה הוא מביע קושי מעשי,אך יכול להיות שאף לא מכיר באמיתות התורה,ואפשר וצריך להיוכח בכך.אולם זה שאלה אחרת ולה תשובות מגוונות ורבות מאד,מקור מרכזי בנושא הוא ספר הכוזרי,כיצד מעבירים דברים שדורשים העמקה זמן וחשיבה במהלך שיחה קצרה ודיבור ? אינני יודע,אולי להמליץ לו ללכת לשיעורים ברמה שלו בנושאים הללו.בשיח אקראי עם אנשים לפעמים ניתן להרחיב יותר ולפעמים פחות תלוי בסיטואציה ובידיעות של האדם שהוא שואל.

מה שכתבתי היה לגבי הטענה שזה מאד קשה וחונק כביכול,ולמעשה אין אדם שישן מבוקר עד ערב ולא עושה כולם.לכן מהבחינה הזו גם מי שלא קיבל חינוך תורני מלא יכול להבין מעט את הרציונאל ושלמעשה זו תורת חיים,קושי ? גם לקום בבוקר לעבודה זה מאד קשה,אבל אנשים עושים זאת כי הם מבינים את ההשלכות של העשייה הזו.

אם מדובר ב"הרגשה" שהיא לא עושה ולא תורמת ואומנם היא מקיימת מצוות,היא צריכה לפקוח עיניים ולראות מה היא עושה יש לנו נטייה להתרגל ולחיות מתוך הרגל,וצריך להלחם ולשבור אותה,לראות ולהבין מה אנחנו עושים,ללמוד אל חשיבות המצוות ולהגביר לימוד באמונה.אלו דברים כלליים אך למעשה יש צורך לראות מה מציק לאותו אדם באופן ספציפי ולתת מענה כמה שיותר מדויק בהתאם.

ב.לא לקחתי ללב אל תדאגי כוונתי הייתה לגנות את המושג הזה כי הוא הופיע כאן,ולא משהו אחר.גם ברור שאין ספק בכך שמי שכתב זאת לא יודע על דת זו מעבר לסממנים חיצוניים שהוא רואה בכל מיני תכנים מערביים,ולכן לא הייתה כוונה להאשים אותו (עצם ההתקלות במושג הזה אכן קשה בתור יהודים בפרט,כאשר השקר הזה חריף כ"כ על מי שגרמו לכ"כ הרבה שפיכות דם ודם יהודי יהודי בפרט,ולכן שלא יהיו לך ספקות הביטוי הזה אכן לא מתאים לדת זו בלשון המעטה).

משהו לעולם ובעולם הזה. כמו שתמיד אומרים ה' ברא אותנו כי לכל אחד יש תפקיד בעולם, אז היא מרגישה שאין לה שום תפקיד. זה שמקיימים מצוות לא אומר שזה התפקיד שלנו בעולם הזה, היא מקיימת מצוות אך היא חושבת שהיא לא תורמת שום דבר לעולם...

ת'אמת אתה צודק בעניין של ההרגל! בגלל זה, אולי אנחנו לא מבינים עד כמה יש חשיבות למצוות, אך אתה כותב שאנחנו צריכים להילחם ולשבור אותה... מה זת'ומרת? איך אפשר לשבור את ההרגל? את המצוות אני מקפידה לעשות כל הזמן, מתישהו כבר אני לא שמה על החשיבות של המצווה וזה לא דבר טוב, כבר יש פחות כוונה...

ב.. חחח לא התכוונתי שאתה לקחת ללב... סתם, איך שהגבת לביטוי "הנוצרי" הוא די היה התקפי (בצדק...) הבנתי את מה שכתבת ובאמת ידוע לנו שהכותב לא יודע על דת וכמו שכתבת אין כוונה להאשים אותו (המושג הזה באמת לא מתאים...אך זו טענתו ולא רציתי לשנות כלום כדי שתבינו עד כמה הבנאדם מתעניין ורוצה להבין זאת ולהשוות בין העמים וכו')

שכמו שהיצרן מביא הוראות ייצור לאיך להשתמש בבגד ואיזה צד ללבוש אותו ואיך לכבס אות.

ככה ה' מביא את ההוראות יצרן על ה"בגד" שלו = העולם איך להנהג וכו'

אתה רק ענית על המצוות...

-נערך-

הכי אהבתי את של וולט דיסני

סליחה שהתפרצתי דווקא עלייך..

קיבלתי על עצמי להפסיק אבל אז זה היה מדי קשה אז התייאשתי..

על איזה מישו בתקופה שהיה רעב בארץ

ולאיש הייתה מטבע זהב שהיה שומר עליה מעל הארון ומידי פעם מסתכל עליה

פעם שהילדים שלו הלכו לישון ממש בלי אפילו מים הוא החליט שהוא משתמש במטבע..

הוא עלה לעל כיסא וחיפש את המטבע והיא לא הייתה שם..

קיצר התברר שהילד הקטן שלו הלך וקנה אם זה סוכריה,

האבא ממש כעס על החנוני שלא החזיר לילד כסף כי הילד היה צריך לקבל עודף!!

החנוני טען בכל תוקף שהוא לא קיבל מטבע זהב אלה מטבע פשוט שהיה המחיר של הסוכריה ושהוא לא היה צריך להחזיר עודף.. והילד טען שהוא הביא לו את המטבע..

בסוף הם הלכו לבית דין והחנוני עדיין טען בכל תוקף שהוא לא קיבל מטבע זהב,

הדיין לא ידע מה לעשות ואחרי התייעצות אמר לחנווני למרות שזה לא מקובל להישבע בשם השם, החנווני חשב רגע ואחרי זה אמר שהוא לא ישבע על הדבר הזה בשם השם אבל הוא מבטיח שהוא לא קיבל מטבע זהב אלא מטבע רגילה,

לכן הדיין אמר לו שהוא הצתרך להשיג את הכסף להחזיר לאיש...

החנווני לקח הלוואות ועבד קשה מאוד כדי להחזיר את הכסף.(התקופה הייתה עם רעב )

אחרי מלא שנים דפק מישו בדלת של האיש (הראשון) וסיפר להם שפגש את הילד בדרך והחליף לו את המטבע לפני מלא שנים והוא בא להחזיר את הכסף..

ולחנווני נהרסו החיים כי לא באו לקנות אצלו רק בגלל שלא הסכים להישבע..

מורה שלנו סיפרה לנו את זה להראות כמה זה חמור להישבע סתם גם אם זה לא שם השם יום טוב!!

שללא לשאול אלף שאלות על כל דבר מה שאומרים עושים.

להיות תמים לפעמים זה דבר טוב לפעמים לא כתוב בתורה 
"כבדהו וחשדהו" צריך לכבד את הבן אדם ולא תמיד להיות תמים עם הבן אדם לעומת זאת בדברי ה' צריך להיןת תמים עם ה' ולא לשאול מליון שאלות על כל דבר.

אני צריכה לחשוב עדיין למה אני חושבת ככה...

תמימות - בעברית נכונה פירושה שלימות, דבר שמציין אך ורק דבר חיובי. 
לעומת זאת, בעברית המודרנית "תמימות" נתפסת כמושג חלש ושלילי שיש להימנע ממנו ככל האפשר.

לכן נראה לי לומר תלוי עם מי מתמודדים כנגד?
- אם נאמר שגם האדם השני הוא תמים, אז כן תמים זה דבר טוב. שני הצדדים הם כאלה ואף אחד לא מנסה לתחמן את השני. 
- אם לא, אז ההיפך הוא הנכון. ומי שלא ישר איתך, חובה עליך לדעת איך לדבר בשפה שלו.

בס"ד

תנסי לדבר איתה, תגידי לה שהיא פוגעת בעתיד שלה. היא חייבת לאכול. אפילו ממש מעט. כל יום שתעלה עוד כמה פירורים של אוכל.

(תשאלי אותה אם קרה משהו שבגלל זה היא לא אוכלת ? או שמא ישלה בעייה בכבד, אולי הרופאים אמרו לה ל'נקות את הגוף' וכו')

תגידי לה שאם היא אוהבת אותך. שתעשה את זה בשבילך, אם לא למענה.למענך...

תעדכני. ובהצלחה

ואם זה לא הולך תנסי לקנות לה דברים שהיא כן אוהבת ולהביא לה. 

בהצלחה.

יש לי כמה דברים להגיד לך ואני לא רוצה לכתוב פה...

אם את רוצה מוזמנת לאישי

קודם כל את מדהימה כל הכבוד לך על הכפתיות זה לך קל ...

מאוד מעריך אותך!

את חייבת לפנות למישהו לא דווקא פסיכולג אדם מבוגר מהבית ספר מורה או מישהו שאת יודעת שיכול לעזור

זה חושב מאוד ,צריך לעצור את זה כמה שיותר מהר

תשתפי כמה אנשים שאת מעריכה ושהם יכולם לעזור באיזושהיא דרך!

יש אדם מאוד נחמד פה בפורמים אולי הוא יכול לעזור לך

ממליץ לך להתייעץ איתו

(העתקתי מפורום אחר מקווה שזה בסדר)

ב"ה זכינו שיש פה פורום סגור שנועד לעזור וכו'..

מכיוון שלפעמים עולות כאן שאלות חשובות/פריקה חשובה

אז חשוב שתדעו שיש כאן יהודי יקר בשם צביקה שישמח לעזור אם צריך.

צבי יהודה (צביקה) פז

מסייע לאנשים להתגבר על בעיות אישיות ומייעץ

מטפל בכינור לב בהפרעות קשב וריכוז / חרדות / בעיות פוריות

טלפון וסמס: 054-3141444

אפשר גם במייל: zvikapaz@gmail.com

פנו בשמחה

בהצלחה לכולנו בכל

עוד דבר, את יכולה לעזור לה תעשי כל מה שאת יכולה!

זה בידיים שלך!

בהצלחה!!

מניסיון שלי..

בס"ד

בורחת מהבית? יש לך סיבה טובה? 

תקראי את הסיפור הבא: 

"מבנה גופה רחב, שיערה חום כהה ומתולתל, היא מרכיבה משקפי ראייה ובעלת גוון עור בהיר."

כל היום אני ממלמלת, כאילו שיכולתי לשכוח. אצלי זה היה שיער שאטני גלי, אבל מלבד זה, מילה במילה. זו המודעה שלי.

הערב מצאו את אופק ירון בת ה-14 משמשית. ישבתי מול המחשב ובכיתי.

בשנת 1985 הייתי קצת גדולה ממנה, בת 15. אני זוכרת שבערב שלפני הבריחה ישבתי על המיטה שלי ורקמתי על חולצה לבנה בחוט סגול את שמו של אלון אולארצ'יק, האיש היחיד שעניין אותי בשנה ההיא. אבא שלי צעק שאני מידרדרת בלימודים. אמא ניסתה להגן עלי. טרקתי את דלת חדרי והחלטתי. מחר בבוקר אני הולכת ולא חוזרת.

זה היה בעיצומה של כיתה י', שבה הייתי רשומה באשל הנשיא והגעתי כל כך מעט שהמורים לא זיהו אותי. כמה פעמים בשבוע נסעתי מעומר לתל אביב, וישבתי מתחת לבית של אולארצ'יק ברחוב בן יהודה.

התיק היה אחר בבוקר ההוא: ארבע חולצות, שני זוגות מכנסיים, קצת אוכל, מחברת ועט, שני ספרים. ווקמן, קלטות של הביטלס, סיימון וגרפונקל, כוורת, אולארצ'יק, ארז הלוי. כל השאר היה שגרה. לתחנה המרכזית בבאר שבע, משם אוטובוס לתל אביב. בדרך כלל המשכתי משם בקו ארבע לבית שלו.

אבל אולארצ'יק לא היה בבית. ידעתי את זה מראש. הוא היה בארה"ב, בביקור אצל ההורים של אשתו האמריקאית. היה נוח יותר להתעסק איתו, עם מתי יחזור וכמה אני מתגעגעת, מאשר לחשוב על העובדה שאני מחוץ לבית, ושהם לא יודעים איפה אני. עברתי בג'קי תקליטריה בתחנה המרכזית ולקחתי מג'קי כסף וכמה קלטות, הוא היה חבר של אבא מהמילואים.

אחר כך זה היה סתמי ופשוט, שלושה ימים וילדה:

ביום הראשון הייתי בפארק הירקון. המשכתי לרקום את החולצה הזו. מדי פעם הבטתי בנחל וצחקתי לעצמי. כל כך ניצחתי אותם. את הקטנוניות של הבית. את הדרישה הנצחית להיות בסדר כששום דבר לא בסדר. הייתי בחוץ, בעולם, והם לא ידעו איפה אני. אני ניצחתי.

אחר כך ירדתי לחוף בוגרשוב. פגשתי שם את מוחמד ועבד שהזמינו אותי לישון בבניין הגדול שבו מאחסנים את הכסאות. הסכמתי. באמצע הלילה מוחמד רדף אחרי בין הכסאות והודיע לי שהוא הולך ל******** (כוונה לאניסה ). עבד ובן דודו, שאת שמו שכחתי, החזיקו אותו. איכשהו עברנו את הלילה המסויט הזה.

ביום השני הייתי על החוף כל היום. מרוב תשישות מהלילה נרדמתי שם, השתזפתי בבגד ים עד הערב ונשרפתי. למעשה, נשלקתי. "גוון עור בהיר", זוכרים? הוא הפך אדום לוהט. לא חשבתי על ההורים שלי בכלל, עד שמנהל החוף בא לדבר איתי. עבד סיפר לו איך מוחמד השתולל בלילה, וביקש ממנו לעשות משהו. האיש הזמין אותי לישון אצלו בבית בלילה, בחולון. אשתו הנחמדה הכינה לי אוכל חם והילדים שלו היו מקסימים. הרגשתי חם ונעים ובית. התגעגעתי, אבל הם נתנו לי כח.

בלילה הוא נכנס לחדר, ובקושי רב הדפתי אותו מעלי. ואחר כך את בנו בן ה-14.

בבוקר הוא החזיר אותי לחוף. על פניו היתה הבעה ברורה. תסתלקי מכאן.

הייתי מותשת. שוטטתי בבן יהודה. אולארצ'יק עתיד לחזור בקרוב. לא זכרתי כבר למה ברחתי מהבית, לא זכרתי למה אני כועסת, רק שאני כועסת ואי אפשר כך יותר. אי אפשר. שלושה ימים כבר הייתי בחוץ, ולא התכוונתי לחזור לעולם.

ואז נכנסתי לקפה שרי, ליד הבית של אלון, ועירית מצאה אותי ועכבה אותי, ומנהל בית הקפה קרא למשטרה.

הם לקחו אותי למשטרת תל אביב, ומשם אבא לקח אותי הביתה. אבא שלי הגדול והחזק נראה רמוס ומבוהל. בבית אמא בכתה, שרה, בכתה, האכילה, בכתה.

התברר שכל העולם חיפש אותי. שבעת שהייתי אבודה ומבולבלת, בעת שכמעט נאנסתי שוב ושוב ושוב, הם היו מבוהלים בטירוף. בצדק.

אמא חיפשה אותי. אבא שכב במיטה, שיכור ומבועת, עד שהיא חילצה אותו משם ושלחה אותו למשימות. מדן ועד אילת, בכל מקום הם היו.

כשאני שומעת על הנערות האלה אני נזכרת בכרוניקה המטופשת וחסרת הטעם הזו. כלום לא היה שם מלבד סיכון עצמי וחוסר שיקול דעת. גיל ההתבגרות הוא מקום מחורבן לחיות בו.

שאלתי פעם חבר שמנהל תחנת משטרה אם האופן שבו התנהלה הבריחה שלי היה יוצא דופן. לא, הוא אמר. זה בדיוק ככה. מריבה טפשית, החלטה מקרית, מהירה, ואז גיהינום של כמה ימים, לילדה ולמשפחה. הרבה פעמים הן נאנסות.

אם במקרה התגלגלת לפה, ילדונת, כשאת חושבת לברוח מהבית, תחשבי שוב. לכי לישון אצל חברה. תכתבי על ההורים שלך מילים זועמות ורעות בפייסבוק. את זה לפחות אפשר למחוק אחר כך. 

נשמה יקרה, לא חסרים מקרים. מוזמנת לאישי. אשמח תמיד לעזור לך, אבל לברוח?-גם בצחוק לא אתן לזה לקרות!!

(ד"א: זה לא סיפור שאני עברתי. זה סיפור שמישהי עברה, והוא אמיתי לגמרי) !!

תעשי עם עצמייך רגע חושבים אהובה.

יהיה בסדר, תאמיני. כל תקופה קשה היא זמנית בלבד

עוד יהיה טווב.. שוולחת לך עננק!! ואת כל העידוד שבעוולם!!

מה באמת יצא לך מזה?

לא חושב שהרבה חוץ מדאגה ועוגמת נפש רבה וזה רק ההתחלה תחשבי על זה...(!)

משהו מפריע?

זה קורה!

תנסי לפתור בדרך אחרת אבל דרך לעניין דרך שתרצה את כולם

בהצלחה!

בס"ד

סיפורים כאלה קורים יום יום...

בס"ד

נשמה לברוח מהבית זה הדבר הראשון שחושבים שיש תקופה קשה בבית !!

אבל זה לא הפתרון הנכון ! זה לא יקדם אותך לשום מקום ..

נכון שזה תקופה קשה אולי אפילו מאוד קשה!! אבל את המשפחה שלך את לעולם לא תוכלי להחליף ....

את כועסת כי הכול מבולבל?,לא מסודר בבית ?- אבל אבא ואמא שלך - מהם לעולם אל תברחי !!!!!!!

לדעתי אפילו להפך אם את מרגישה קצת קשה או כועסת תתני אהבה !! לחמם את המשפחה ואת הקשר

לתת חיבוק חם  לנסות להירגע עם עצמך...

מודה באמת שזה בטח קשה לתת אהבה מתי שאת בשיא הכעס על מישהו - אבל זה הדבר הכי נכון לעשות מאשר לברוח !!

תביני : שאת בורחת, מי שאת באמת בורחת ממנו -זה לא המשפחה שלך (כי בלב ביפנים תמיד אוהבים -זה לא ישתנה )

האדם היחיד שאת באמת בורחת ממנו - זה מעצמך !!!

את בורחת מעצמך - כי את לא מצליחה להסתדר וזה נראה לך יסדר את הכול (?)-הדברים לא יסתדרו אם לא תסדרי אותם !!!

 ולברוח לא מקדם רק מרחיק !

תחשבי עוד על זה ,ולעולם אל תנסי להתרחק מאנשים שקרובים אליך !!

אני בוטחת בך שתבחרי לעשות את הדבר הנכון בעז"ה !!!

כותבת עם המווןןןןן אהבה מיכל    !!!!!!!!!!!!

[אם את רוצה להתכתב באישי אני פה  אפילו סתם לדבר..]

בס"ד

כ"כ מחזק.

אמריקאית מותק, בהצלחה בהכל. שה' תמיד יהיה איתך, ויאיר את דרכייך.

שבאמת תצליחי להאמין ש"אתה מסוגל להתמודד עם החיים"

בהצלחה.

ממש טוב!

וחומריים שגורמים לך להרגיש שמחה חומרית וע"י זה בסוף מגיעים לשמחה אמיתית או שפשוט תעסקי בדברים רוחניים שיכולים לשמח אותך (לימוד תורה, שמחה וכו'...) כי השמחה האמיתית אמיתית באה מדברים רוחניים ולא מדברים גשמיים

ורק אני רוצה להוסיף שיש לך חיוך על הפנים זה לא אומר שאת שמחה

זה מסיכה

ואם את בפרצוך עצוב זה לא אומר שאת עצובה

זה מסכה.

את השמחה רק את\ה יכול לגרום לעצמך!

השמחה זה אחד הדברים החשובים ביותר גם ביהדות מתיחסית לשמחה לא מעט .

יש הרבה סוגי שמחה,יש שמחה לא אמיתית ויש שמחה אמיתית

אדם שאולך למסיבה לא במקום וכו הוא אולי כן נהנה אבל לא יותר מדי למוחרת בבוקר הוא כבר לא שמח וזו סתם שמחה -

שמחה לא אמיתית.

שמחה אמיתית יכולה להיות הרבה דברים אבל דברים טובים ,שהשמחה נשארת ולא חולפת אחרי כמה שניות...

לשמח זה עבודה אבל זה משתלם

|שר| מצווה גדולה להיות בשמחה ...

הנה קישור שיכול לעזור לך!

- http://a7.org/?file=20140226205854.jpg - (העולה בנוגה)

צריך קצת להגדיל אותו ...

לשמח זה חשוב מאוד אבל כן זה קשה וכן צריך לעבוד על זה!

אבל זה אפשרי!

אם את\ה עצוב תחייך סתם אפילו סתם תן חיוך והמצב ישתפר

בדף יש הרבה דברים יפים שעוזרים

בהצלחה!

אם אתה תחייך- החיוך (אפילו שזה חיצוני) ישפיע גם על הפנימיות והשמחה תיכנס לך לבפנים!! 

יש פעמים שזה זיוף אבל רב הפעמים זה באמת נכנס וזה משפיע...

לי אישית גם משפיע השמחה זה שאחרים מחייכים אלי החיוך שלהם מעלה לי את החיוך וכך (איך שכתבתי) אני מחייכת וזה נכנס לי לבפנים!!

איך עובדים על זה? זה שאלה יפה... אני חושבת שתמיד לחשוב על הצד הטוב ביותר ולחשוב רק על טוב ואם קרה משו כנראה שהיה יכול להיות גרוע יותר!

שווה קריאה!!!!!

אני: היי אלוהים, אפשר לשאול אותך שאלה?

אלוהים: בוודאי!

אני: מבטיח שלא תתרגז?

אלוהים: אל תפחד.

אני: מדוע נתת לכל כך הרבה דברים לקרות לי היום?

אלוהים: למה אתה מתכוון?

אני: ובכן, זה התחיל עם זה שלא קמתי בזמן.

אלוהים: כן...

אני: הרכב לא הניע כי נגמר לי המצבר והייתי צריך שמישהו יעזור עם כבלים.

אלוהים: אוקיי...

אני: בארוחת הצהריים, הביאו לי את המנה הלא נכונה, ועד שתיקנו לי את ההזמנה, כבר הייתי חייב ללכת ולא אכלתי.

אלוהים: תמשיך...

אני: כשיצאתי מהמשרד, באתי לענות לטלפון הנייד ובדיוק הוא נפל ונשבר.

אלוהים: מה עוד?

אני: וכדי להוסיף על כל זה, כשבאתי הביתה, כל מה שרציתי זה להירגע מהיום הנורא עם המכשיר החדש שקניתי לעיסוי רגליים, אבל נחש מה? גיליתי שמכרו לי אותו בלי כבל חשמלי!

אלוהים: אני מבין.

אני: שום דבר לא הסתדר לי היום, רק צרות! למה עשית את זה אלוהים?

אלוהים: תן לי להיזכר... מלאך המוות הגיע לביקור במיטתך הבוקר ונאלצתי לשלוח את המלאכים שלי להילחם בו. נתתי לך לישון בזמן הזה.

לא נתתי לרכב שלך להניע, כיוון שבדיוק בשעת היציאה שלך, עבר נהג שיכור שחזר מבילוי בנתיב בו אתה נוסע והוא היה פוגע בך.

עובד המסעדה שהכין את המנה שלך, היה חולה ואם היית נדבק, היית סובל ומפסיד ימי עבודה שאני יודע שאתה צריך.

האדם שאיתו עמדת לדבר בטלפון, היה הולך לשקר לגבי כל מה שאמרת לו וגורם לך נזק רב, לכן העדפתי שלא תענה.

אה, ולגבי מכשיר העיסוי... המכשיר הספציפי שקנית, היה עם תקלה פנימית. לו היית מחבר אותו לחשמל, היה נהיה קצר בכל הבית והיית נמצא בסכנת התחשמלות חמורה.

אני: וואו, לא חשבתי על כל הדברים האלה. אני מצטער שפקפקתי בך והתלוננתי מבלי לחשוב שאולי יש סיבה לכל דבר... תודה רבה אלוהים על ששמרת והצלת אותי היום מכל הדברים הרעים שהיו יכולים לקרות לי.

אלוהים: זה בסדר, אין לך על מה להתנצל או להודות. מה שחשוב הוא שלמדת ועכשיו אתה יודע שאני לא עושה שום דבר בלי סיבה ויש לי את הדרך שלי לבצע את התוכניות שלי...

שיחות כאלה מתרחשות עם אלוהים בכל יום, רק שאנו לא מצליחים לשמוע את הצד שלו בשיחה. עם קצת סבלנות ואמונה, נבין כי גם כשנדמה לנו שהוא מתעלם, הוא מקשיב היטב ובסופו של דבר, הדרכים שלו יתבררו לנו בהמשך הדרך..

נראלי היה יותר קל....

אם היינו יודעים מי הוא ואיך הוא נראה לא באמת היה לנו יותר קל לעבוד אותו. כמו שלא תעבוד עכשיו כל בן אדם אחר למה שתעבוד את ה' אם יש לו גוף ודמות, עד כמה שזה נשמע מוזר לי היה קשה לעבוד משהו מוחשי!

כי למה את עובדת דווקא את הדבר המוחשי הזה ולא דבר מוחשי אחר?

בס"ד

המקורות

מדרש משלי ח כב:

שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם, ואלו הן: תורה, וכיסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, ושמו של משיח":

• תורה מניין - שנאמר משלי ח22: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".
• כיסא הכבוד מניין - שנאמר תהלים צג2: "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה".
• בית המקדש מניין - שנאמר ירמיהו יז12: "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ".
• תשובה מניין - שנאמר תהלים צ2-3: "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ...  וַתֹּאמֶר 'שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!'".
• גן עדן מניין - שנאמר בראשית ב8: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר".
• גיהנם מניין - שנאמר ישעיהו ל33: "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ" (פירוט).
• שמו של משיח מניין - שנאמר תהלים עב17: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶש יִנּוֹן שְׁמוֹ, וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ"

ובסדר קצת שונה ב תלמוד בבלי פסחים נד:: 

 שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח. 

• תורה - דכתיב משלי ח22: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".
• תשובה - דכתיב תהלים צ2-3: "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ...  וַתֹּאמֶר 'שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!'".
• גן עדן - דכתיב בראשית ב8: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר".
•  גיהנם - דכתיב ישעיהו ל33: "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ" (פירוט).
• כסא הכבוד ובית המקדש - דכתיב ירמיהו יז12: "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ". 
• שמו של משיח - דכתיב תהלים עב17: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶ ש יִנּוֹן שְׁמוֹ, וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ"

בראשית רבה א ד:

ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. 
 
התורה והכסא הכבוד נבראו.

• תורה מנין?  שנאמר (משלי ח22): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" [ובפרק זה החכמה היא המדברת - פירוט].
• כסא הכבוד מנין? דכתיב (תהלים צג2): "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה".

האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות.

• האבות מנין? שנאמר (הושע ט10): "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם...".
• ישראל מנין? שנאמר (תהלים עד2): "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ".
• בית המקדש מנין? שנאמר (ירמיהו יז12): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ".
• שמו של משיח מנין? שנאמר (תהלים עב17): "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן ינין[יִנּוֹן] שְׁמוֹ, וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ"

רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה, שנאמר (תהלים צ2-3): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר 'שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!'" [עוד לפני שה' ברא את העולם, הוא חשב על כך שיהיו בו בני אדם, והם יחטאו ויחזרו בתשובה].

אבל איני יודע איזה מהם קודם, אם התורה קדמה לכסא הכבוד, ואם כסא הכבוד קודם לתורה?

אמר רבי אבא בר כהנא: התורה קדמה לכסא הכבוד, שנאמר (משלי ח22): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז", קודם לאותו שכתוב בו (תהלים צג2): "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז". 

ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו: מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר... אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה, לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל.

אם הוא היה רוצה שנדע מה היה לפני בריאת העולם (אם היה משהו) הוא היה מספר לנו (סורי על השפה הירודה פשוט הורדתי את זה לפני השטח ואין כאן כוונה לפגוע בשמו של הקב"ה)

!והם מאמינים

בס"ד

הפורום הזה היה פורום מת.

והחלטנו להחיות אותו. 

בעזרת ה'.  בעוד כמה ימים הוא יהיה ברשימת הפורומים הפתוחים.

לבנתיים, את יכולה להוסיף אותו למעודפים אצלייך.

גלישה מהנה