דבר ראשון, אני מקווה שזה חוקי שאני שואלת את זה ככה בפורום פתוח, ובכל זאת אשתדל לכתוב בעדינות..
מקווה שתבינו מה התכוונתי. אני שואלת לדעתכם אבל אם יש משהו שתוכלו להוסיף זה יכול לעזור מאד לשלום בית !
1.האם הגיוני שאשה תפגע מזה שקרה ובעלה "נפל" (ממש מילה גרועה אבל לא רציתי לפרט, תסלחו לי) בזמן שהיו רחוקים ?
2.איך הכי כדאי להתמודד עם משברון בעניין?
2. כמה שיח ראוי שיהיה בין בני הזוג על העניין?
תודה
אצלנו ההורה שמביא את הילד למסגרות, מתקשר בסיום הסיבוב להורה השני כדי לדווח שהמשימה בוצעה בהצלחה. בנוסף גם מספרים איך היה בארוחת הבוקר, מי התלבש יפה ולמי היה קשה לצאת מהמיטה.
אם עד השעה 8:15 +- לא מתקבלת שיחה, ההורה השני הוא זה שיוזם את השיחה כדי לבדוק שלא קרה משהו.
ההרגל הזה להתקשר בכל בוקר כדי לדווח שכל הילדים במסגרות, יוצר שגרה שבה אי אפשר לבצע פעולה יומיומית בלי שכל הילדים מגיעים למסגרות, ובכך עוזר למנוע אסון. בנוסף, זאת שגרה ששייכת לשני ההורים - כך שהסיכוי לתקלה קטן עוד יותר.
שתפו את הרעיונות שלכם, כדי שזוגות בלי הרגל יוכלו לבחור את זה שהכי מתאים להם
יש כאלו שישמחו מכך שהאשה שלהם תרוויח הרבה יותר מהם כי יהיה להם בסה"כ יותר. ואפילו ישמחו לעזור לה ולהקל מעליה בעבודות הבית וכו'.
ויש כאלו שזה יגרום להם להרגשה של חוסר חשיבות מול האשה, שהם פחות גבריים, פחות מפרנסים, פחות עושים את התפקיד שלהם, האשה פחות נושאת עיניה אליהם וכו', ואז זה יכול לאיים עליהם. והם יעדיפו שתרוויח פחות מהם. אולי יש כאלו שאפילו יעדיפו שלא להתחתן אם אשה כזו.
אז זה תלוי.. ובכל מקרה, אם זה המצב והוא מפריע, צריך מאוד בחוכמה לתת מקום וחשיבות לבעל וחלילה לא לצחוק על זה בשום מקום או להשתמש בזה כדי להקטין אותו באיזו דרך.. אלא לזכור שזה בסך הכל כסף.
אם יש לאשה בטחון כלכלי גם בלי הבעל, אילו דברים היא מעריכה בבעלה?
אני מאוד מקווה שאשתי מעריכה אותי לא רק (ואף בכלל לא) בגלל תלוש השכר שלי.
לדעתי לא כדאי להדחיק אם המראה החיצוני לא מוצא חן בעיניך. גם לא חושב שזה משתנה, אם יש משהו במראה שמפריע לך, הוא עלול להפריע גם בהמשך. לכן, חשוב שתהיה מציאת חן.
לא חושב שעל זה יקומו ויפלו הנישואין, אבל יש לזה חשיבות.
לברוח לברוח לברוח.
היה פה שרשור לא מזמן גם עם סיפור מזעזע.. אם תקראי אותו אני חושבת שכל העצות שם נכונות גם כלפייך.
תספרי להורים הכל. ושאת רוצה להתגרש. לכי לעו"ד תספרי לו הכל והוא יגיד לך מבחינה חוקית מהם התהליכים וכל מה שאת צריכה לדעת. הוא יפנה אותך לעו"ס אם צריך והכל...
ליבי איתך.. מצב מזעזע...
אם הוא אלים ועם עבר מפוקפק גם לא יתנו לו את הילדים אל תדאגי.
כואב לשמוע, אין לך ממה לפחד.
פשוט לפנות לגורמים המתאימים, שתלווה אותך עו"ס גם ביום
שאת עוזבת את הבית. אל תהיי לבד איתו במצב כזה.
גם האלימות באה לילדים, זה הכי כאב לי, איפה טיפת רחמים.
ויש דברים שאת צריכה לקום ולעשות, קחי אחריות על עצמך
ובראש ובראשונה על הילדים.
אני גם עברתי גירושין, ומאוד פחדתי ממה יהיה, איומים וכאלה..
אבל עד שלא עושים את הצעד ונהיים חופשיים ממערכת הרסנית
כזו, לא מגלים אושר אמיתי.
כך זה לא חיים, זה ברור לך.
והקב"ה עוזר למי שעוזר לעצמו, אל תחכי שיקרה איזה נס משמים.
אני חיכיתי ככה שנים ראיתי שאם אין אני לי , מי לי, אז קמתי ואמרתי די.
לעשות מה שצריך.
וגם להשתדל על זה ישירות.
כן
ולכן את לא עושה את הצעד הנכון עדין
זה באמת קשה!!! מנשוא
אבל זה בדיוק אישה מוכה. כמו בשבי.
הוא אלים. אלים תמיד. אלים בכל דרך.. לא משנה אם פיזית נפשית ועוד
ואני זוכרת אותך מפעם
שככ תמהתי שאת רוצה עוד הריון במצב כזה. בחיים כאלה.במקום לברוח.
עוד כשהיה בכלא.
יקרה
את אישה מוכה
אבל את בת של מלך
יקרה ומהממת
תפני לעזרה בבקשה
בשבילך ובשביל נפשות ילדייך
זה רק יחמיר. ככה זה.
ולכן לכי והצילי את נפשך ונפשם
לפני שיהיה חמור מידי או מאוחר מידי חלילה.
ראשית, תתחילי ללא ידיעתו בייעוץ משפטי . בירורים.
על ההליך , על זכויותייך, הבנה של תהליך כזה מה משך הזמן שלו
מה עוברים בדרך.
נראה לי שהקושי שמחכה לך שם הוא זעום ביחס למה שאת חווה כעת.
לפי מה שאת מתארת הוא גם אלים מילולית ונפשית,
מסוכן מאד.
חיבוק גדול גדול
באמת שאינני מבין למה את נשארת שם.
ממה יש לך "לפחד"?...
תתגברי. תבקשי את עזרת משפחתך. תתחילי דרך חדשה.
תחזרי קודם לעצמך. תאמיני בכחות שיש לך. את עדיין צעירה. מחָדש.
[ובוודאי שהוא מסכן. אם זה מה שעבר וזה מצבו הנפשי. זה לא סותר..]
יש גם נשים כאלה. כנראה עוד יותר גברים.
זה לא בדיוק "חיסרון", אלא אופי. יש גם מעלות בלא להיות "דברן".
ובוודאי זה שאינו "ממיר את רגשותיו למילים מדוייקות", זו תכונה שמצויה אצל הרבה גברים.
אלא מה? שלך קשה עם זה. גם את זה אפשר להבין.
מניח שאם החלטתם לפני החתונה ש"יעבוד על זה" (עקרונית, לא הייתי מציע לכתחילה לאנשים שיתלו לפני החתונה ב"יעבוד על זה". מתחתנים עם מי שלפנינו. אבל זה לא הנושא כעת), היו לך סיבות טובות לרצות למרות זה.
לכאורה, הכיוון הוא קודם כל לנסות לעורר אצלך מבפנים את הסיבות בגללן רצית בו.
ואולי לנסות ללכת זמן מה ב"כביש עוקף".
כלומר, נראה די ברור, שהציפיה הזו שאת משדרת לו - יוצרת ההיפך. אדם אינו מדבר ומביע רגשות "בכח".
על כן עדיף שתחליטי שאת משחררת את זה לגמרי - לצורך ההגעה קרוב יותר למטרה שרצית.
תנסי להרגיש את "חבֵרותו" באופן אחר. למשל, בעצם ההקשבה אלייך.
תסתכלי בעין טובה, תאהבי את הטוב שבו. יחס אוהב גורר יחס אוהב.
אל תחשבי כל הזמן, הוא לא מדבר מספיק.. לא יוצר קשר.
תדברי את, תספרי. תחייכי. תקלטי רמזים קלים שלו על הפידבק אלייך.
יתכן שאם ירגיש שאת "קולטת" שדרים קצרים ולא מפורטים שלו - ייפתח יותר גם למעבר לכך. לא יחוש במבחן על מה שאינו זורם אצלו.
בהצלחה.
רקלתשוהנ אם לא השנה אז שנה הבאה כשיראה כמה את שמחה מהיום הזה.
הייתי מציעה לך להביא לבית ולקרוא ספרים על כבוד האישה(כמובן גם על כבוד הבעל לך)
יש המון ספרים מהממים שמחזקים את הזוגיות והמון עוזרים בהצלחה רבה רבה לך,
ו...המון מזל טוב שיהיה לך אמן.
shaulreznikבשיא הרצינות. שמדי שנה, כמה ימים לפני תאריך יום ההולדת שלך, הוא יקבל מייל עם המילים "שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו - לקנות מתנה!!!"
למי שרוצה לשתף -
מהי הטעות הכי גדולה שעשיתם בחייכם, שהובילה להשלכות הכי לא טובות?
ומה עשיתם אחרי זה? כלומר איך שיקמתם את האמון ב"קול הפנימי" / יכולת קבלת החלטות / יכולת הבנת המציאות שלכם?
של בעלי סיפור מזעזע, קרע של מעל 20 שנה בגלל העסק המשותף.
וגם שותפים זה לא כזה פשוט.
כמובן שיש עסקים שא"א בלי שותפים ויש שותפים טובים.
וגם בכללי משפחה זה לא כזה פשוט
זה נשמע אולי מוזר שאני כותבת את על אהבת חיי הילד המהמם שלי, אבל היינו צעירים, התחתנו בקושי הספקנו לחיות את החיים וילד נכנס לתוכם (ועוד מנענו תקופה), לא הבנו את עצמנו, זה היה תקופת מעבר מאד מאד מאתגרת.
ב"ה, אין אושר יותר גדול ממנו, אני חושבת שאני האמא הכי מאוהבת בעולם.
אני כותבת את זה שהצעירים ידעו שלפעמים הריון לא החודשים הראשונים אחרי החתונה זה ברכה ושידעו לחיות את החיים מלבד הלחץ הזה סביב ההריון.
נגמרו לי השמותאני בסדר גמור ב"ה ותודה לא-ל!
פשוט בעומס מבורך ב"ה...
לצערי באמת לא מגיעה להיכנס לפורום... ובהחלט מקווה למצוא לכך זמן ופניות, זה חסר לי מאוד
שוב תודה גדולה על ההודעה המשמחת 🙏
) ולא דומה כלל לקברנים...שיהיה מומלץ..
היי,
המקרר שלי בן שלוש שנים.
ובחודש האחרון אני שמה לב שכל מה שאני מקפיאה (ז"א דברים מוכנים, כגון לחמניות וכאלה, לא בשרים ועופות) יוצא עם ריח של הקפאה, אני אורזת את הכל היטב, זה אומר, קופסא אטומה+ניילון נצמד. אבל הדברים מקבלים טעם והגרוע מכל יש סירחון של הקפאה, כזה ריח חזק.
לא מקפיאה דברים מוזרים ולדעתי כל הדברים יחסית טריים מהחודש האחרון אולי חוץ מהתבלינים.
ממה זה יכול להיות?
אני שמה את המקפיא על מינוס 19 מעלות.
ואז הוא צובר ריח וטעם.
כשאת פותחת את המקפיא יש ריח של אוכל?
לא ידוע לי שהיה לנו הפסקת חשמל או משהו.
ושכחתי אותו בקיץ במלון, בעלי קנה לי אותו שוב לפני שבועיים ואני לא מסוגלת להריח אותו, אני אומרת לו הוא מקולקל.
ואני לא בהריון ולא עברתי קורונה.
אולי זה האפקט של החיסון השלישי...
אבל כנראה אין ברירה.
אניוהואכוונות פח, זווית ידית מוגזמת, אורגונומיה סבירה, ובאופן כללי - לא טוב במיוחד בשום מדד.
הקלר ליגה מעל בלי ספק. גם לסיג יש דגמים טובים באופן קיצוני. סיזד נחשב מצוין. לברטה יש שם מאוד אמין.
נעצור כאן.
בעלי מאד אוהב וויסקי, הבעיה שאני לא יודעת איזה וויסקי נחשב טוב.
אשמח להמלצה לוויסקי עד 150 שקל (קצת מדי?)
הוא ישתה בכמויות והוא לא אחד שמסוגל לזרוק דברים..
הוא נהיה רומנטי משהו הזוי.
אבל בית חב"ד זה אחלה, יש לי צמוד לבית.
רעיון להעביר לשם עוד דברים, איך לא חשבתי.
של הרב הרוש.
אכן מעליב ומעצבן שמישהו כל הזמן יורד עליך ומוריד לך את הבטחון העצמי ואת השמחה הטבעית שלך!
מה שאת יכולה לעשות, לשוחח איתו על כך ולהסביר שזה נורא פוגע בך ומפריע ואת מעדיפה שהוא ישבח ויעודד אותך , כי זו דרכך
פשוט להזכיר לו מדי פעם, ובסוף יחלחל אי"ה
דבר שני, לנסות קצת לשחרר ממנו את התלות - "אז אמר - אז מה?!" - הוא לא בהכרח צודק, רואה שלילי, אולי הוא מגזים, -- וכך תראי את עצמך באור חיובי, מאד חשוב שתראי את עצמך באור חיובי , לא משנה מה הוא אומר לך
בהצלחה, זה באמת מבאס
טוב אז הקונספירציה בשקל שלי:
האנשים החזקים והעשירים בבעולם רוצים לדל אוכלוסיה לפני פיצוץ אוכלוסין שידפוק אותם ולכן המציאו מחלה מסתורית שמתחילה לאט ומתגברת עם הזמן. הם גם אלו שמפיצים את הווריאנטים החדשים כל אחד קטלני מחברו.
אממה לא רוצים שכל החכמים ימותו כי אז יהיה עולם מפגר אז מוציאים חיסון ובמקביל מפיצים קונספירציות מטופשות. המפגרים - מאמינים לא מתחסנים ומתים. החכמים מתחסנים ועוברים את זה.
אז המסקנה היא לא ליפול ולשחק לידיים של ממציאי המחלה אלא להתחסן ולדפוק אותם
ועוד בעדין האינטרנט, כשכל שני וחמישי צצות הדלפות של מסמכים (ע"ע Panama Papers) והקלטות של תדרוכים סודיים? חלאס עם קונספירציות, כל כמה עשורים יש מגפה כזאת או אחרת. תגיד תודה לרפואה המודרנית שיודעת להילחם בה.
ביחיד. לא בזוג.
אם יעזור לך אז בשמחה בפרטי
אף אחד לא יודע, לכן לא לוקחים סיכון.
וממילא גם לא יודעים מה הקצב של היעלמות הנוגדנים (זה לא אחיד בין כולם).
לכן,
אפילו אם נניח יקבעו רף מסוים שממנו והלאה אתה נחשב למוגן, מי מבטיח לך שאחרי שמצאו שאתה עומד ברף הזה - כמות הנוגדנים שלך לא תרד משמעותית תוך שבוע?
נכון להיום הנתונים חד משמעיים: החיסון נותן הגנה מאוד מאוד גבוהה (כ-90%), אבל היא נעלמת עם הזמן. אחרי כחצי שנה, היעילות של החיסון השני במניעת הדבקה יורדת משמעותית לכ-40%-50% בלבד. אולי החיסון השלישי ייתן הגנה לזמן ארוך יותר, מוקדם לדעת.
אם יתחילו לעשות בדיקות סרולוגיות *שבועיות* למיליוני אנשים, אז באמת יוכלו לפלח את התוצאות של הבדיקות עם סיכויי הידבקות / מחלה קשה / מוות. נכון להיום אין שום היתכנות לעשות מחקר כזה בקנה מידה מספיק גדול.
כנראה אין קשר בין סיגריות לסרטן, זה הכל המצאות של הביג פארמה
כתבתי שיש הגנה של כ-90%.
אתה מבין ש-90% זה פחות מ-100%, נכון?
כלומר אתה מבין שהעובדה שיש אנשים שחלו אחרי שהתחסנו, בכלל בכלל בכלל לא סותרת את הטענה על יעילות החיסון, נכון?
ובכל זאת, אתה כותב "לא יודעים באמת כלום".
כלומר כן, אם מתעלמים מכל הידע - אז באמת לא יודעים כלום...
בתמונה:
"ניחוש"
(צריך להתעלם מהחיסון השלישי עד יולי כולל, כי עוד לא היו אז חיסונים שלישיים).
שים לב איך הגרף מספר את כל הסיפור:
בינואר-יוני החיסון השני סיפק הגנה מטורפת והציל את חייהם של אלפים,
החל מיולי היעילות של החיסון השני פחתה, ובאוגוסט הגיע החיסון השלישי ששיטח בחזרה את העקומה.
שום דבר הוא לא ניחוש, הכל מבוסס על המציאות.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
החיסון לא מגן ב-100%.
אני לא חושב שיש טכנוגולוגיה רפואית כלשהי, חיסון או תרופה או ניתוח וכו' - שיש להם 100% הצלחה. אין דבר כזה 100% הצלחה.
אני מקווה שעכשיו, טענות בסגנון "אבל מישהו שהתחסן חלה" לא ייכתבו יותר...
קורונה הרבה הרבה יותר מדבקת משפעת והרבה הרבה יותר קטלנית משפעת.
כל ההשוואות האלה בין שתי המחלות, שנעשו בתחילת הדרך על ידי פרופ' לס, הוכחו כולן כשגויות.
בשביל זה יש ממשלה והיא קובעת את האיזונים שנועדו למנוע ממי שלא מתחסן להרוג אנשים אחרים.
כלומר לא למנוע (אחרת היו כופים בידוד על מי שלא מתחסן), אלא להפחית ממש ממש במעט את הסיכון.
