לפי התיאור שלך נשמע ש- את ממש בוגרת ואחראית, דואגת להכל בבית
והוא - רק -עושה בעיות' ומתנהג כמו ילד קטן
קשה לחיות עם בעל כזה, מכיוון שאת מצפה ממנו לעזרה ולתמיכה ולשותפות ולא שיהיה לך פה 'עוד ילד שמפריע'
כל הכבוד לך, קודם כל
דבר שני, מבחינה מעשית,
א. לכל בנאדם יש תקופות שלפעמים הוא צריך 'לנוח מהחיים' , רק שאצלו כנראה זה בתדירות גבוהה מדי
אז טיפה תקחי בפרופורציות, הוא כנראה זקוק לקצת (הרבה) פינוק
ב. אין לך הרבה ברירה, זו לא אשמתך, אע'פ שלא בסדר שהוא אינו נותן יד בבית,
אך תני לו קצת פינוק ורוך, נחמדות, התענינות כנה מה שלומו ואיך עבר לו היום
אולי להכין לו ארוחה שהוא אוהב ולהגיד לו 'חשבתי עליך כי אתה אוהב את זה'
זה בודאי ישפיע עליו לטובה, נשמע לי שזה מה שהוא זקוק לו
תתנהגי לתקופה באמת כאילו את אמא שלו, ממש להתנהג אליו ברוך ובנחמדות
ובטוחני, שלאחר תקופה של כמה חודשים, זה ישפיע עליו לטובה והוא ירצה ליזום מעצמו
ג. ביומיום, ברור שזכותך לבקש ממנו מדי פעם לעזור ולהסכיר לו שהעול נופל על כתפייך, ולהשתדל בעדינות, מכיוון שאם באים בטענות ייתכן שיגרום לו ליסוג ולהסתגר עוד יותר
חזקי ואמצי, לא פשוט, אך עם הרבה רוך ונחמדות - אין ספק שתצליחי לפתוח את ליבו ולשנות אותו לטובה, כך שייזום מעצמו עזרה בבית!
אחרי תקופה שתיטיבי איתו ותפנקי אותו- הוא פשוט ירגיש לא נעים ממך שאת נחמדה והוא לא משיב לך בחזרה! ולכן אני בטוחה בכך שזה יעזור!
בהצלחה והרבה כח! לא יודעת איך אני היתי מסתדרת ככה במקומך שבעלי לא עוזר בבית! את אישה מאד חזקה!