למישהו יש את המספר של המטפלת חנה לוק?עדידוששש
מעט אינטימילקראת זוגיות
אנחנו מדליקים מזגן, אבל לא כל כך עוזר.
יש משהו לעשות עם זה?
מה הכוונה דביקי? זיעה? אם כן אז יש פיתרון נראה לי.די שרוט
ובלי קשר, מטבע הדברים בפעילות כזאת גם מזיעים קצת. אחרי הכל זאת פעילות גופנית.
אהמ...*אשתו של בעלי*
וזעה גם.
ככה זה כששוכבים...
ברוך הבא למועדון של הגדולים!
אוליפרצוף כרית
אנחנו מדליקים חצי שעה-שעה קודם מזגןעדיעד
וזה עושה את העבודה..
מקלחתירוק בעיניים
ואז כל צד מתפדחהגיבן מנוטרדהם
דבר ראשון- מזגן ולהתקלח לפני.44444
לשים דאורדורנט.
לשים מתחתיכם מגבת גדולה מקופלת עם מרקם כיפי שסופג טוב.
אם זה נעים לכם יותר- אחרי החיבור לעשות מקלחת קצרצרה .
סליחה על השאלהצחקן
המשיכה אמורה להעלים את חלק מתחושות הגועל.
אני מניחה שאתה גבר 😉44444
לוקח זמן עד שנהנים מזה.
ואם קרום הבתולים לא נקרע לגמרי אז זה ממש הגיוני...
לא קשורסוסה אדומה
והתחושה של הזיעה והדביקיות כשלעצמה מגעילה אותם... גם של עצמם.
זה לא נכון להציג את זה ככה. וחבל להכניס תפיסות שגויותמיקי מאוס
אבל יש לאנשים רגישויות שגם בשיא התשוקה זה יפריע להם וידעיך את התשוקה, וזה לא בהכרח אומר שיש בעיות בזוגיות אלא שיש בעיה טכנית שצריך לפתור
רגישות תחושתית ורגישות לאסטטיקה שונה בין בניאדםאורה שחורה
אפשר לסוע לירח דבש באיגלואורה שחורהאחרונה
ואפשר לקחת צימר באלסקה
או פשוט להדליק מזגן על הכי קר ולחכות לחורף שעוד רגע מגיע.
בקשה להסבר:שםאנונימי
זה סיפור שקרה באמת (לפני כמה דקות), אבל מתאר התנהלות יחסית קבועה שלי, אבל אשמח שתבהירו לי את העניין:
לפני כמה דקות אשתי נתנה לי את הילד בזמן שהחזקתי מחשב נייד ביד אחת.
הוא היה לי ביד השניה והחלטתי להוריד אותו בעריסה (תוך החזקה במחשב הנייד).
בעודי מנסה להוריד אותו, הוא הרים את הראש והיה מן איבוד שיווי משקל, ככה שהוא נפל עם הראש על המזרון.
הוא נבהל והתחיל לצרוח וישר הרמתי אותו וניסיתי להרגיע אותו (כי הם גם עייף + מכה בראש זה לא נעים).
אשתי כולה נבהלה, באה מהר ושאלה מה קרה, התחילה להאשים אותי על חוסר האחריות שלי (קרה לי לא מזמן מקרה של מים חמים מדי במקלחת) ואחרי שאיתי הוא קצת נרגע, היא לקחה אותו והניקה.
היא ישר שאלה אותי (שוב, בעקבות אירוע קודם): "אתה לפחות מרגיש רע עם מה שעשית??"
עניתי: "טעות בקטנה... ברור שאני לא אדיש, אחרת הייתי מגיב אחרת אליו ואומר לעצמי 'מה נסגר איתו?', אבל הבנתי שצריך להרגיע". אבל אכן אני רואה בזה כ'טעות של הורים מתחילים' או משהו שבהחלט יכול לקרות.
היא ישר מזדעקת: "איך לא מפריע לך שאתה פוגע בתינוק?!" ואז אומרת "מפריע לי שאתה ככה פוגע בתינוק שלי ולא נזהר ואפילו לא מרגיש רע"
אז נכון, אני לא אוכל את עצמי וגם לא חושב שאתנהל אחרת (כי עד עכשיו זה עבד לי) ובתכלס לא באמת קרה שום נזק, הוא באמת נפל על המזרון, לא על הרצפה...
יש מצב שתוכלו "להכניס בי" את עניין השגגה שלא אקח את זה כ"אופס, טוב נו.."?
או לחילופין להגיד שזה בסדר ונורמלי וקורה לכולם ואין מה לדאוג..?
סבבה, לא חשוב....פרצוף כרית
פתיחת עסק - מה דעתכם? 🤔שמרית31
בעלי עצמאי (די בתחילת הדרך) ואני שכירה.
יש לי תואר + הכשרה מקצועית ואני עובדת בתחום בחברה גדולה אבל..
בתור שכירה השכר לא גבוה (מרוויחה שכר של 7.5) כמו שהוא יכול פוטנציאלית להגיע כשאתה עצמאי,
בעיקר קשה לי עם התחושה של להיות בורג במערכת, כשאתה עובד בחברה גדולה אתה עובד על משימות שמקצים לך (אתה לא תמיד רואה את התמונה הגדולה כי אתה עסוק במשימות דחופות של מספר לקוחות) וכשאתה עצמאי אתה מלווה את הלקוח מהתחלה ועד הסוף ואתה אחראי לתוצר הסופי (לטוב ולרע...)
כשאתה עצמאי אתה קובע לעצמך את השעות (שזה יתרון גדול...)
אז למה אני לא עושה את השינוי? בעיקר כי גם בעלי עצמאי וזה מפחיד.. המשכורת שלי בתור שכירה היא סוג של ביטחון..
חשבתי על האפשרות של לפתוח עוסק פטור במקביל לעבודה שלי בתור שכירה אבל אין לי זמן לקחת לקוחות נוספים (הציעו לי כבר 15 שעות..)
מה הייתם עושים במקומי?..?
יש לנו משכנתא
הערהשמרית31
תשארו כך עוד שנה ותחשבו שובהעני ממעש
ובפרט שהשכר צפוי לעלות
כנ"ל44444
ואם את בגיל הפוריות- אז בכלל יתרונות של שכירעולים בהרבה על עצמאי.
את יכולה להגדירהיום הוא היום
בעצמאי יש גם סיכונים כלכליים ולחץ.
עדיף בהרבה מקצועות לצבור ניסיון כשכיר ואיתו לצאת לעצמאי. גם השכר שלך לא רע.
ועוד נקודה כעצמאי, השכר שלך בסופו של דבר הוא בין חצי לשליש מההכנסות שלך אז זה גם נתון לחישוב.
בקיצור, בגלל שנשמע שאין לחץ כלכלי קיצוני כדאי לא להיות זוג עצמאיים לחלוטין.
אפשר כן, לשפר את המצב כשכירה עם הזמן, באותו מקום או במקום אחר.
גם ברגע שבעלך יהיה מספיק ותיק ויציב תוכלי להיות עצמאית בנחת
קשה להיות עצמאיאריק מהדרום
מי אמר לך את השטויות האלו...מופאסה
קודם כל ניסיתי בעצמיאריק מהדרום
בדרך כלל עצמאי מרוויח טוב יותר משכירנפשי תערוג
לדוגמה,
אם אני אהיה חשמלאי במקום שיש בו עוד 100 חשמלאין מין הסתם שאקבל פחות קריאות מאשר אם הייתי במקום שהיו בו רק עוד 5-6 חשמלאים.
כנ"ל בכל דבר
אחרי זה בא גם השיווק שלך, ההתנהלות שלך ושאר הדברים
אבל הבסיס זה למצוא את נתח השוק הפנוי בשבילך.
אחרת זה די נידון לכישלון וזה בדיוק הבעיה שיש ללא מעט עצמאים שלא מנתחים את השוק נכון לפני שהם נכנסים אליו.
מאוד תלוימופאסה
לאט לאט להגיע ללקוחות ולקבל עבודות בלי שתסכני את העוגן הכלכלי זה נראה הכי הגיוני. אם אפשר להוריד יום אחד כדי להשקיע בעסק שלך גם הייתי הולך על זה.
אם את טובה בעבודה שלך ואת נותנת ערך אמיתי (או פותר בעיות) אני אישית מאוד ממליץ על להיות עצמאי.
לדעתי לא כדאי להתפטר ולהיות 2 עצמאים בתחילת הדרךנחשון מהרחברון
כן כדאי לפתוח עוסק פטור ולהתחיל לקבל במגבלות הזמן.
אם תראי שמצליח ותופס תגדילי את השעות בעסק ותורידי עבודה כשכירה.
רק שימי לב שאת מתמחר לפי ברוטו לא לפי נטו (העבודה שלך שאת מקבלת 7500 עולה למעסיק שלך איזה 9000
שימי לב לכל ההפרשות המחויבות (בט"ל גבוה יותר, הפרשה עצמאית לפנסיה (אין הפקדות מעסיק כדאי להפריש יותר מהמחויב) מע''מ בעז''ה תגיעי
כדאי לחשוב על זה שאת אמא5+
כעצמאי, חצי מהזמן עבודה זה פרסום, חיפוש לקוחות ועבודת מזכירות והנהלת חשבונות של עצמך. גם אם אתה שוכר מנהל חשבונות.
תשלומי ביטוח לאומי ומיסים לפעמים מפתיעים מאוד אנשים שעד עכשיו היו שכירים. כדאי מאוד לבדוק את זה.
מצד שני, עצמאית מחליטה לעצמה מה היקף העבודה שלה, מתי היא עובדת ומתי לא, ומאפשר להיות בבית קרוב לילדים.
אז אם מה שחשוב הוא גובה המשכורת- לא ממליצה. אם מה שחשוב זה להיות הבוס של עצמך בכל מחיר, אז ממליצה.
להיפךנחשון מהרחברון
יש חופשת מחלה לעצמאים?טוב גדול
איך בדיוק?
לא ידוע לי...
אתה עצמאי אתה מנהל לעצמך את הלוזנחשון מהרחברון
אבל אם אתה בוחר לא לעבוד כי אתה חולה אתה לא מקבל על זה כסףבוריס
גם שכיר לא מקבל בלי סוףנפשי תערוג
יום שני-שלישי חצי מהשכר
ורק מהיום הרביעי הוא מקבל שכר מלא
ככה שעל 3 ימי מחלה הוא מקבל רק משכורת של יום מחלה אחד.
והוא חייב ללכת לרופא כדי להוציא אישור מחלה
נכון לעצמאי אין את זה,
אבל הוא הרבה יותר גמיש.
הוא יכול להזיז לקוח למחר
אם זו תאונת עבודה הוא מקבל הכל מהיום הראשוןאריק מהדרום
אני יכול להשלים את השעות האלה אח''כ בניגוד לרובנחשון מהרחברון
ובסופו של דבר התימחוק של עבודה זההנחשון מהרחברון
תנסי להזמין חשמלאי/אינסטלטור בערב/לילהנפשי תערוג
בעלי ואני עצמאיים5+
אין חופשות מחלה של הילד מביטוח לאומי ככל הידוע לי. ושלך זה רק מעל מס' מסויים של ימים כשהמחלה היא ארוכה. ובמקרה כזה אף אחד לא מבטיח לחכות לך, הלקוחות עלולים ללכת למישהו אחר בינתיים.
גם למורה שמכין מערך שיעור ב10 בלילהנפשי תערוג
גם שהוא בודק מבחנים/מקליד ציונים/מדבר עם הורים..
ויש עוד שכירים שלא מקבלים כסף על כל פעולה
אלא מקבלים גלובלי למשרה
גם עצמאי מגלם את ההוצאות והשעות האלה בתוך המחיר שהוא לוקח.
בתור עצמאי כ3 שניםניקכמעטבליראשאחרונה
אם זה שאתה מגיע לעשירי לחודש ולא בטוח נשאר לך משהו ביד
אם זה לעבוד מחוץ לשעות העבודה הרגילות כי צריך לשבת על חשבונות או הצעות מחיר.
ולהגיע הרבה פעמים לסוף החודש ולגלות שמס הכנסה ומעמ שתו לך את כל הכסף ..
עם זאת, בעצמאות אפשר להחליט מתי לא לעבוד, בלי בוס על הראש (כמובן לתכנן נכון ואולי אפילו יום לפני לעבוד קצת יותר קשה ) .
כיף לבחור את הלקוחות, ואת העבודות שאתה מוכן לעשות ולא להיות העובד הפשוט שמפילים עליו את כל העבודות המעצבנות.
כיף שאין לך גג מסוים במשכורת החודשית, ואפשר גם להגיע למשכורות שאנשים רק חולמים עליהם גם אחרי שני תארים ודוקטורט.
אם יש לך כבר פרסום ולקוחות שאומרים לך שיבואו אם יהיה לך עסק עצמאי-וזה לא להתחיל מחדש פרסום בלי שאף אחד מכיר, הייתי הולך על זה.
עדיף עכשיו ולא יותר מאוחר בחיים שיש יותר התחייבויות.
תנסי מקסימום תצליחי, זה לא סוף העולם.
המלצות לבדיםמחפשת ומתעניינת
ניסיתי משהו חדש אבל זה קצת לא נעים לי. (שורט כזה)
ראיתי פה בסופר את בת מלך, מומלץ?
כןנפש חיה.
בת מלך
עדי צח
כולם מומלצים.
תצליחי
ה' יברך אותך
בכל מכל כל.
אמן! תבורכי גם את! תודה רבהמחפשת ומתעניינת
את מוזמנת לפרטי למידע נוסף.נפש חיה.
הכי טוב זה בדי פנינה, אריזה ורודהאתמור
רק אומרתDynamite
אם זה לא נעים לך תעשי את המינימום .
בהתייעצות עם רב..באר מרים
כשיש צורך הרב יכול להקל..
אני לא חושבת שבגלל בדים לא נעימים צריך לעשות פחות בדיקותחבובוש
לא שאני נגד, לי יש היתר לעשות ראשון ואחרון מסיבות אחרות.
אבל יש בדים נעימים, טובים ורכים ויש בדים מרוב שהם נוראיים הם יכולים לשרוט את היד אפילו.
התבלבלת עם הברזנט של הסוכה...מופאסה
זה לא בגלל הבד.Dynamite
וזו *ה*סיבה ,בעיני, שבגללה עושים ראשון ואחרון.
מסכימה איתך, אבל היא לא באה ואמרה לא נעים לעשות שתי בדיקותחבובוש
אלא הבד לא נעים. אז יש אפשרות לנסות בדים נוספים.
בהצלחה .Dynamite
ושוב, זאת שאלה לרב..באר מרים
כל אישה יכולה לעשות מה שבא *לה*Dynamite
וכל רב שיגידו לו שזה שורט . כמו שהפותחת כתבה בעצמה. צריך להגיד לעשות את המינימום .
אלא אם כן הוא מטומטם לגמרי .
ברור.. אשה גם יכולה לחליט שלא "בא לה" לבדוק בכלל..באר מרים
כמו שכל אחת יכולה להחליט לקחת אנטיביוטיקה מתי שבא לה, אבל מי שמוסמך לתת אנטיביוטיקה הוא הרופא וגם אם נראה לך ברור שצריך, את הולכת לרופא לקבל מרשם..
זה היתר של בדיעבד אי של מקום צורך.
והרב הוא זה שיחליט האם יש כאן מקום צורך..
לגופו של עניין, אם אכן יש כאבים וקושי בביצוע הבדיקות, בהחלט יתכן שהרב יקל בזה. כמובן שתלוי במכלול של גורמים נוספים..
תודה לשתיכן🙂מחפשת ומתעניינת
אם את אחרי לידהרינת 23
כן כן אני יודעת תודהמחפשת ומתעניינת
ניתן להרטיב מעט במים אם ישצורךיהודה224
זה לא עוזרמשמעת עצמית
אם הבד לא רך
מכיר שעזר להןיהודה224
חייב חייב לדבר כזה אישור של רבשלומית2
לא כל אחד יכול להחליט לעצמו
לא נכון.יהודה224
מים זה לא טוב! גם לא שמן.אניוהוא
כל דבר אחר מונע מהעד לקלוט את המראה.
מכיר כמה וכמה מוצים מוכרים מאד ומקובלים מאד שמתירים להרטיב איהודה224
ובשמן לא כי זה באמת מונע מהעד לספוג..
גם טכנית מובן למה מים כן כי הם לא מונעים ספיגה
כל מי שלמדתי אצלו אומר אחרת.אניוהוא
גם אני למדתי שמותרחיים של
מסכיםא"י זה קשה
"החוששת שאם תבדוק בבד יבש תפצע את הנרתיק, תוכל ללחלח מעט את ‘עד-הבדיקה’, ובתנאי שלא יהיה ממש רטוב, שמא הרטיבות תמוסס ותעלים טיפת דם. כמו כן תוכל למשוח את הנרתיק בשמן, ובתנאי שתעשה זאת זמן מה לפני הבדיקה, כדי שהשמן יספיק להיספג בעור הנרתיק ולא יחפה על הדם."
אוליפרצוף כרית
סריגית הכי עדין שפגשתירקלתשוהנ
סריגית הכי נח ועדין שבעולםבעזרתו יהיה טוב
תודה לכולם! איפה אפשר לקנות סריגית?מחפשת ומתעניינת
ראיתי פעם בחנויות של חרדים בירושלים.נפש חיה.
רמי לוירקלתשוהנאחרונה
כדאי לדעת -אניוהוא
ולפעמים בבדים הרכים - הסטראצ'ים - יותר קשה לםוסק להחליט בצבעים גבוליים.
נכון מאודבאר מרים
רק כשאין ברירה וממש אי אפשר אז להשתמש בסריגים ולדעת שיש לזה מחיר ביכולת של הפוסק להקל..
כותבת בתור אחת שכל בדיקה הולכת לרב לשאלהבעזרתו יהיה טוב
אין שום בעיה בסריגית!!
ואני עוד הלכתי לרב חרדי מומחה מחמיר שיודע את ההלכה ולא סתם אומר מותר על כל דבר
מוזמנת לפורום הריון ולידה..אמא חדשהה
אבל שםמופאסה
אני לא מבין משהודודבארשבע
נאמרו כל כך הרבה דברים טובים על לימוד תורה, שזה מרפא, שזה מקרב ל-ה' וכן הלאה.
אך אנשים שלא כל כך חכמים או שאין להם זמן (באמת ובתמים אין להם זמן, לא בעניין של תירוצים, כמו עבודות מאד תובעניות וכדומה) - אז איך הם יזכו לכל מה שלימוד תורה נותן?
מצטער אם זה נשמע שאני בור ולא מבין משהו בסיסי, אשמח להבין את העניין...
בעייני התשובה לזה היא שלימוד תורה זה לאתיתיל
לדעת לנתח גמרות ולא לשבת ולהיות אברך (או שכן, תלוי בך) . ללמוד תורה זה בכמה שאתה יכול, ומה שאתה מבין לפי המוח שלך, ולפי המאמץ כך השכר והאור....
שתימכו כלכלית בלומדי תורה ואז ישתתפו בזכויותבסדר גמור
למה אתה אומר ככה, יש כזה דבר הסכם יששכר וזבולון, אני רואהחבובוש
זכות ענקית לתמוך בלומדי תורה.
אתה תחלוק על השבטים?
"היהדות".. תהיה פחות יומרני..הָיוֹ הָיָהאחרונה
צריך לקבוע עתים לתורהאין לי הסבר
והכי מעניין- זה שזמן הלימוד לא הוגדר.
יכול להיות שהלימוד עצמו שלך יהיה 5 דקות ביום ו5 דקות בלילה, אבל ברגע שכל היום אתה רק רוצה להגיע ללימוד, וחושב עליו, זה העיקר.
לא כולם נועדו להיות אברכים...
קביעת עיתים מינמלית מסודרת עולה על הרבה לימוד תורה לא מסודרצע
ולכן אם תוכל כל יום או כמה פעמים בשבוע להגדיר לך זמן מינימלי (אפילו כמה דקות) שתלמד בו זה דבר גדול מאוד שמבטא יחס רציני לתורה. ואילו אדם שלומד הרבה אך לא בצורה קבועה יש על זה ביקורת..
אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים.. (צוטט מהראש) בהצלחה..
מתוסכלת. אופ.אורה:)
הקטן בן שנה וארבע. ילד מהמם נוח ויונק... אבל לי לא טוב.
אחרי הנופש, חזרנו הביתה לשנת הלימודים ואני פשוט מבואסת כל כך. הבית מרגיש לי כמו בית כלא. הדבר היחיד שבא לי אחרי שאני שולחת את הילדים לגן זה פשוט לישון ביחד עם הקטן..
תמיד יש מה לעשות, אני עושה קניות, מכינה אוכל, מסדרת מנקה מכבסת, מארגנת פה ושם, סידורים שונים... אבל בלב חסר לי.
בעלי עצמאי ועובד המון וגם מכניס.
אני עושה כמעט הכל בבית- מביאה ומחזירה את הילדים, קניות, סידורים, בישולים נקיונות סדר, מקלחת מאכילה מרדימה..
חלוקה מאוד ברורה..
בעלי אף פעם לא מגביל אותי במשהו.. הוא באמת מהמם ויש לי הכל. אבל עדיין ריק לי כזה.. מידי פעם נפגשת עם חברות אבל עדיין
חסר לי חברה קבועה, חסר לי אנשים, אני מנסה כל הזמן ללמוד, להתפתח אישית, להבין מה חסר לי כי באמת יש לי הכל.. אבל בסופ נשארת פשוט מבואסת.
אני אומרת לעצמי- חסר לך עשייה? את עושה המון
מצד שני כן חסר לי עשייה של עצמי, יצירה שלי.
בפנים גם מבואסת על עצמי שאני לא מסתפקת ושמחה במה שיש לי. שזה לא מספק אותי להיות בבית.
להיות שכירה זה לא כל כך בא בחשבון, אין כאן משהו בסביבה ועם השעות והילדים זה בעייתי.
הדבר היחיד זה עצמאית שאיכשהו אוכל להסתדר עם הקטן או שארשום אותו למסגרת כלשהי
כרגע לא הצלחתי להתקדם בזה
אופ ה' תעזור לי! מרגישה פשוט תקועה כבר כמה חודשים. עד בערך גיל שנה היה לי מאוד כיף ומספק איתו בבית.
ובחודשים האחרונים מיציתי לגמרי, מרגישה ממש סובלת ;/
ומרגישה תקועה עם עצמי. לא מצליחה להניע את עצמי.. בא לי פשוט להיות שכירה ושיגידו לי מה לעשות. מצד שני זה באמת לא משתלם, לא מתאפשר ואין פה בסביבה שום דבר.
גם הקטן יונק הרבה וכל כך חלמתי להישאר איתו עוד, זה ממש חלום שלי הוא ילד מדהים. אבל אני רואה שזה פשוט לא מתאים לי. לא מצליחה לשמוח בזה..
זה באמת קשהפרצוף כרית
באמת עבודות הבית:שחוזרות על עצמן שוחקות מאד, זה לא נגמר ולא מביא כ'כ סיפוק
אין לי טיפ מפוצץ
1. את נורמלית, כל אישה מרגישה כך ברמה מסוימת
2. תנסי למצוא משהו שמשמח אותך ובאמת לשמוח מזה__ השמחה בסופו של דבר היא החלטה, והיא בלב ובאמת לא תלויה בגורמים חיצוניים
(ראי אנשים עשירים שמתאבדים למשל, מאמינה שהיו כאלה בהסטוריה מן הסתם)
3. תחביב שמענין אותך - עוגות, בישול, עיצוב, תפירה או כל דהר אחר
4. התנדבות - אולי בישול לחולים וכו'?
5. מסגרת חברתית - אולי בטלפון עם חברה, אולי שיעור בשבת, אולי חוג התעמלות, שחיה, גיטרה וכו'
6. אם מסתדר לבעלך, בקשי ממנו פעם ב---יום חופש שייקח ואת תסעי לטיול עם חברה או לקניות, את זקוקה לזה, צורך הכי לגיטימי ונורמלי
7. פעילות גופנית - מעלה מצב רוח ומרומם את הנשמה, לפחות אצלי
בהצלחה מתוקה!
נתת לי הרגשה טובה שאני לא היחידה!
תודה, חיזקת אותי כשאמרת ששמחה היא בסופו של דבר החלטה.אורה:)
תמיד מול אחרים קל לשמוח ולשמח, אבל המבחן האמיתי הוא בבית מול עצמי ומול הילדים, לשמוח, ליצור. להיות בשמחה בפשטות, לא באיזה התלהבות רגעית. פשוט שמחה. הלוואי שאזכה. ❤
אמן!פרצוף כריתאחרונה
וראיתי שהשמחה מתפוגגת בסוף, הופך להרגל ולא מלהיב....
מסקנה: השמחה מקורה בלב ולא בשום מקום אחר, (כמו שלימדו אותנו בגן/ בגיל הקטן.....)
שמחה מאד אם עזרתי!
אמנם אני גבר, אבל יש דברים ששווה להוציא עליהם כסףשםאנונימי
חוסר סיפוק מהחיים זו תופעה נורמלית וב"ה את אנושית
ממליץ לנסות אולי שיעורי תורה שבועיים (ככה גם זוכיפ במצווה גם) או לארגן אירועים חברתיים (אם יש לך כוח).
כמו שאת מרגישה - יש מאות אחרות בסביבתך שמרגישות אותו הדבר, פשוט כל אחת עם עצמה ולא עושה משהו. מהרגע שהבנתי את זה, זה מאד עזר לי
אני דווקא מאוד אוהבת לארגן ולעשות.אורה:)
אני יודעת שכולנו מאוד דומים, ובסוף עוד הרבה סביבי מרגישות דומה.
בעזה שנזכה לפתיחת הלב.
שאלה חשובה בנושא זוגיותאיש אחד12
התחתנו לפני כמה שנים,. באמת אהבנו אחד את השניה ותכלס עדיין אוהבים.
אישתי ממש רצתה להיות עקרת בית, גיליתי את זה למעשה רק אחרי שהתארסנו כי בהתחלה היא כן דיברה לעשות קורס במחשבים או משהו אחר וכן חשבה ללמוד מקצוע. וואלה הפתיע אותי כשהיא אמרה שהיא רוצה להיות עקרת בית אבל חשבתי שזו סיבה מטופשת לבטל כי אנחנו כן אוהבים וכן כיף לנו ביחד. וכל זה למרות שאני הייתי סטודנט ולהיות מפרנס יחיד זה אתגר.
אחרי החתונה אישתי כן הסכימה לעבוד אבל מהר מאוד המיון הודיע שזה לא מתאים ( לא יודעים, מעולם הסבירו). מאז אישתי בבית, החלום היחיד שלה להיות אמא עם ילדים בלי שום שאיפות .
קצת אחרי שפוטרה מהמעון היא התחילה לשבת בבית ולצפות בסרטים , ככה כמעט כל היום, הבית התחיל להיות מוזנח. בין לבין היא נכנסה להיריון ומבחינתי חשבתי שאולי רק בגלל עייפות ההריון וכל מה שמתלווה לזה לא היה לה כוח אז פירגנתי, עבדתי קשה בחוץ ועבדתי קשה בבית כדי שאישתי האהובה תוכל לנוח.
אחרי הלידה אז היא הייתה צריכה לטפל בילד אז חשבתי שבגלל זה הבית מוזנח ומחכה לי אבל אז ככל הילד גדל ראיתי שגם הוא מוזנח- לא יוצא לפארקים, לא מקבל את היחס שלו ואישתי בפלאפון שלה כמעט כל היום. (המחשב שלה התקלקל אבל מאיפה אתקן לה אותו עם משכורת מינימום יחיד שצריך לפרנס אישה וילד).
וואלה לא יודע מה להגיד. אני כבר קורס. גם עובד קשה בחוץ גם מנקה את הבית עובד קשה. וגם מטפל בילד כי אישתי בפלאפון שלה
ותכלס הכי מבאס שכששואלים אותו מה אישתי עושה ואני עונה שהיא עקרת בית עם הילד אומרים לי שזה הכי מדהים כי האישה מטפלת בבית והילדים ולא צריך לדאוג ועמוק בפנים אני פשוט מבואס.
וכשאנחנו מדברים אישתי אומרת שהיא כן עובדת קשה.
איך פותרים את זה?
גם אם היא לא עושה מספיקחולת שוקולד
ואם היא בדיכאון גישה כזאת לא תעזור, היא צריכה תמיכה, לא הרגשה שהיא לא בסדר
חוות דעתמכבי יהודי
מבחינת חברה צעירים , אופי הישוב , וכו' תודה
מכירה זוגפרצוף כריתאחרונה
אבל אין לי מושג למה בדיוק....
מה הכוונה 65 מיליארד שקל לקצבאות ביטוח לאומי?פריחתקיץ
קראתי עכשיו שהחלק הכי גדול של תקציב המדינה הוא 65 ומשהו מיליארד שקל לקצבאות ביטוח לאומי.
מה הכוונה ב"קצבאות ביטוח לאומי"?
חיפשתי על זה קצת בגוגל אבל לא ממש הבנתי מכל מיני דברים שראיתי.
תוכל להביא מקור לידיעה?עץ הזית
https://www.btl.gov.il/Publications/takziv/takzivtifuli/Documents/takziv-tifuli21.pdf
קצבאות זקנה, נכות, ילדים, אבטלה, הבטחת הכנסה, שארים.. חסר?פשוט אני..
משרד האוצר לא מממן בשוטף, בתקציב המדינה, את הביטוח הלאומיעץ הזית
כנראה שהסכום המדובר, 65 מיליארד, מופיע בדוחות על תקצוב מיוחד של המדינה לטובת מימון הקורונה, סיוע מיוחד לעסקים, חל״ת למאות אלפים ועוד.
https://www.themarker.com/amp/news/.premium-1.9992488
הייתי רוצה לתייג מישהו ה-מיוחד
אבל כמו שכתבו זה קצבאות שאנשים מקבלים
מזקנה עד ילדים כולל נפגעי טרור וכו' וכו'
זה לא נכון. קצבאות ביטוח לאומי אינם בתקציב המדינה.עץ הזית
הרי הביטוח לאומי גובה מכל אזרח - עצמאי, שכיר, סטודנט, אדם שאינו עובד… ביטוח לאומי ומס בריאות, וזה מממן את קצבאות הביטוח הלאומי.
מה שמופיע בתקציב המדינה בהקשר של ביטוח לאומי אלו תוספות ותמיכות מיוחדות.
כמו מענקים בתקופת הקורונה, כמו הגדלת תגמולים לנכים מעבר לחקיקה הקיימת….
הביטוח הלאומי מממן חלק וחלק מתקציב המדינהכלכלןאחרונה
1. הקצבאות ה"ביטוחיות" שהוא משלם, גובה עליהן בנפרד מכל אזרח. כולל את קצבת הזקנה הנכות, אבטלה וכו'.
2. קצבאות שהמדינה מבקשת לתת ומשתמשת בביטוח הלאומי ומערכת התשלומים שלו כצינור. ואת הסכומים הללו המדינה מעבירה לביטוח הלאומי בתקציב המדינה. כולל לדוגמא נפגעי איבה, קצבאות ילדים וחיסכון לילד, מילואים וכו'.
לא ברור לי מה מקור הנתונים של 65 מיליארד.
כמובן בשנת הקורונה, הביטוח הלאומי הפסיד המון הכנסות מהעובדים שלא עבדו ולא שילמו ובנוסף שילם המון דמי אבטלה. ולכן, במקום לסיים את השנה בעודף של מעל 10 מיליארד שח סיים במינוס גדול.
הבן מתחיל ישיבהזוזיק העכבר
הילד שלי
בכל הצורות.
מה שהיה -
תלתלים יפים
עיניים תמימות.
מה שעכשיו -
חולם, אבל
משהו אבד.
מי יפגוש
את נשמתו
מי ידליק בו
את האש?
בצל כנפיך
תגן עליו
שלא יאבד
שאש זרה
לא תבער בו.
תן בליבו
שלא ישכח
הנרות שהעלינו
בכל הצבעים
הסיפורים שסיפרנו
בכל הלילות.
וואו שיהיה בהצלחהconet
במקום שאם היית שואל אותי לפני שנתיים מה הסיכוי הייתי אומר 0!
אבל היום אין מאושר ממני
הוא הלך למקום טוב
מקום שאמור לפתוח את ליבו ללימוד
גם קצת מקצועות חול
בעיקר קודש
שיהיה לכולנו המון הצלחה
מקסים!די שרוט
וואי מרגשפרצוף כרית
תודהזוזיק העכבר
אמןריבוזום
כתבת יפהציפור מתוקהאחרונה
שרק יצליח
4 שניםנגמרו לי השמות
י' באלול.
4 שנים.
בלעדיך
אבא
אבא.
וכ"כ רוצה לזכות לומר שוב את המילה "אבא", לומר לך אותה
וכ"כ מתגעגעת לומר את המילה הזו, לומר לך אותה.
וכמה אתה המון עבורי
וכמה אתה חסר
וכמה הענקת
וכמה לימדת
וכמה טוב עשית והבאת
וכמה אתה - אתה
מדהים שאתה.
אין כמוך.
אין.
וכמה אתה ממשיך להיות דמות לאורה נלך
וכמה הימים הללו עוצמתיים, מזכירים, מכאיבים,
הגרון ששורף,
ואי אפשר לבלוע
והדמעות חונקות
והלב שורף
וקשה לנשום, צריך ממש להתאמץ
וכל דבר מזכיר
והלב כואב כואב
וחוסר ריכוז
לא מצליחה להתרכז כמעט בכלום
כוס מים שנשמטת ונשפכת
ואיזה יום היום?
ומה רציתי לעשות עכשיו כשהגעתי למטבח?
ולמה הכל כ"כ מבולבל? ולא ברור?
ולמה אני לא מרוכזת בכלום?
ואולי בעצם אני כן מרוכזת -
באובדן.
❤
נקרע הלב לקרוא את זהלורייל
אין לי מילים חכמות לומר לצערי,
רק מקווה שלא תדעי עוד צער כל ימי חייך. כל הנתינה
המדהימה שלך פה לקבוצה ובכלל, מגיע לך ולמשפחתך רק אושר.
תודה רבה רבה 🙏נגמרו לי השמות
וואו, כל-כך נוגעפשוט אני..
🌷
אמן, תודה רבה 🙏🙏נגמרו לי השמות
את כותבת כל כך נוגע ❤️בארץ אהבתי
איזו זכות לגדול עם אבא כזה, ואיזה כאב לאבד אבא כזה...❤️
לגמרי זכות...נגמרו לי השמות
ולגמרי כאב...
תודה רבה לך יקרה 🙏🙏
כל מילה שכתבת מגיעה ישר ללבמאמינה ומתאמנת
בטוחה שהוא היה אדם גדול והתברך בבת כמוך❤
שולחת לך חיבוק אהובה💗
תודה רבה רבה 🙏❤נגמרו לי השמות
ריגשת ממש ❤
😥 קשה...מופאסה
מצטרף!די שרוט
וואו... ב"ה...נגמרו לי השמות
זה עולם שלם
תודה שכתבת
ב"ה אשתדל באמת לכתוב קצת
תודה 🙏
מנסה...נגמרו לי השמות
כמובן שקשה לשים עולם ומלואו על הכתב ועוד בהודעה אחת,
אבל מנסה אולי לכתוב טיפה ממה שעולה לי:
- מצרפת מכתב שכתבתי לאבי ז"ל בשבעה:
אבוש
בראש השנה לפני שנה גיליתי.
איך אפשר לשמוע בשורה כזאת?
אי אפשר.
אי אפשר לשמוע שאבא שלך חולה במחלה הגועלית.
אבל אני שמעתי. וידעתי. והתכווצתי. ופחדתי.
התמלאנו כולם, כל המשפחה המדהימה הזאת באמונה חזקה, בתקוות גדולות,
המשכנו להתפלל, להאמין ולקוות בכל יום ויום מחדש.
בכינו, זעקנו, ניסינו, פנינו למי שאפשר, ובעיקר – ניסינו לשמח אותך אבוש יקר.
כל חג היינו אצלכם. השתדלנו כל שבת שיכולנו. כל יום באמצע השבוע שהתאפשר. כל חופש.
להספיק.
להספיק לחוות אותך כמה שיותר.
להספיק לראות את הצחוק הזה המתגלגל שלך כמה שיותר.
להספיק לשמוע ממך ולראות ממך כמה שיותר.
אנחנו, והנכדים שלך, ילדינו המתוקים שכל כך אהבנו את סבוש.
אין כמו סבוש בעולם! הם תמיד אמרו.
והקדמנו לך את יום ההולדת,
כדי לחגוג ברוב פאר והדר, שאתה עדיין מרגיש טוב וחזק,
ואספנו את כל מי שאתה אוהב, והכנו שירים, ומשחקים,
וחידונים, ואוכל מושקע, וצחוקים, ומופעים, ואלבומים, ומתנות,
וניסינו להכניס את כל הכיף והצחוק והשמחת חיים של כל חייך לתוך אותם אלבומים ושירים,
שגם אתה תראה כמה מדהים אתה. כמה הרבה הספקת.
לכמה הרבה זכית. לכמה פעלת בעולם הזה, כמה השפעת, כמה נתת,
כמה גידלת,
כמה לימדת
כמה חינכת
כמה העברת
כמה ספרים כתבת
כמה אהבה להשם ותורתו ספגת וגרמת לנו לספוג.
כמה אהבה לתפילה מעומק עומק לב הייתה לך והעברת לכולנו.
כמה היית הכל.
הכל.
ובחודשיים האחרונים, כבר היה קשה מנשוא.
לא הייתי מסוגלת לראות אותך ככה.
כחוש כזה.
חלש כזה.
כאוב כזה.
הלב שלי נגמר בפנים
כאבתי איתך, אוי כמה כאבתי.
איזה קשה היה לראות אותך סובל ככה אבוש שלי.
אבל אתה?
אתה עדיין האמנת.
אתה היית חזק מבפנים.
אתה היית אריה שנלחם על חייו.
אתה היית אות ומופת לכולנו מה זו אמונה.
אתה היית אתה –
האבא המדהים שלי.
ובשבת האחרונה שלך, 6 ימים לפני שהלכת לעולמך.
התכנסנו כולנו להיות איתך.
ביקשת שנשיר שירי קודש. פיוטים. כל מה שריח קדושה עולה ממנו.
וקיימנו.
כולנו שרנו לך במשך כמה שעות את שירי שבת האהובים בזמן סעודה שלישית, את כל שירי החגים של כל השנה, את כל הסליחות והפיוטים שכ"כ אהבת, סבבנו אותך ועטפנו אותך באהבה גדולה ובקדושה שלה ייחלת כל כך.
ובמוצאי השבת, נתת נשיקה באוויר לכולנו ואמרת לנו "אלו היו השעות הכי יפות וטובות בחיים שלי".
וכמה שמחנו. ואיזו זכות.
וביום חמישי, יום לפני שהלכת לעולמך,
באנו אליך כולנו.
באתי גם אני.
שאלת אותי "עד מתי את נשארת?"
ועניתי: "כמה שתרצה אבוש!"
וכ"כ שמחת, ליטפת לי את הלחי השמאלית ואמרת "יופי! איזה יופי!"
ולא עזבנו אותך.
אני אמרתי לעצמי כמה זה נורא וכואב לראות אותך ככה.
ואיך שמלאך המוות משטה בנו ומתגרה בנו "זה יהיה עכשיו! זה לא יהיה עכשיו! זה יהיה! זה לא יהיה!"
ואיך החוסר וודאות והפחדים והחרדות השתלטו על כל כולי לאט לאט, או בעצם מהר מהר.
והיינו איתך סביב המיטה.
אוחזים בידך.
מלטפים את ראשך.
מנשקים כל רגע את מצחך האהוב והקדוש.
שמים לך שירי קודש באוזן מהפלאפון ושרים איתם בו זמנית.
שרים ובוכים.
שרים ובוכים.
"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי"
"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים"
אתה מחאת כפיים,
עשית תנועות של אגרופים מלאי כוונה למילות התפילה,
נתת לנו נשיקות, אמרת תודה,
כל הלילה לא עזבנו אותך. כולנו.
המשכנו לחזק אותך ולהתחזק ממך.
וב5:00 בבוקר פקחת את עיניך, הן היו צלולות, ישירות, מלאות כוונה.
אמא המתוקה שאלה "מה שלומך חמוד שלי?"
וענית: "הכל בסדר!"
אמרנו לך
"אבא אנחנו אוהבים אותך! אבא אני אוהבת אותך!"
הבטת בכל אחד ואחת מאיתנו ואמרת לנו "אני אוהב אתכם מאוד מאוד"
"אוהב אותך מאוד מאוד"
ואז עצמת את עיניך ולא היית בהכרה עוד.
אבל נשמת.
ואיתך גם אנחנו נשמנו.
כל נשימה שלך,
עמוקה, גדולה, רחבה,
נשמנו איתך
נשמנו אותך
המשכנו לומר תהילים, שירים, לדבר אליך, להתפלל,
ואז
ב13:30 בצהרי יום שישי, י' באלול,
נשמת את נשימותיך האחרונות,
כולנו קראנו בקול "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"
כולנו אמרנו לך באוזן, עם נשיקה חמה חמה על המצח:
"אבא!
תודה לך על הכל!
אבא!
סליחה על הכל!
אבא!
אנחנו אוהבים אותך!
אתה האבא הכי טוב בעולם!
אתה הסבא הכי טוב בעולם!
אתה הבעל הכי טוב בעולם!
אנחנו נהיה בסדר!
אתה תהיה בסדר!
אל תדאג אבוש, אל תדאג
אבא אתה הכי מדהים בעולם!"
וכך נשמת את נשימתך האחרונה.
עמוקה וגדולה ומלאת משמעות.
וכך מסרת את נשמתך הטהורה הזאת, הקדושה הזאת, הזכה הזאת לבורא עולם.
ואני רק אמרתי בבכי:
"עולם כמנהגו נוהג.
אבא שלי נפטר
ועולם כמנהגו נוהג".
אין מילים לתאר את גודל האבידה.
אין מילים לתאר מה היית ומה אתה בשבילי ועבורי.
כמה כמה לימדת אותי.
כל מי שאני זה כ"כ הרבה ממך ובזכותך.
ואני רוצה להגיד לך תודה
ולהגיד לעולם כולו שהיה לי אבא מושלם, וצדיק, ויפה, וטוב,
וענו, וצנוע, וגומל חסדים,
ואיש אמונה במלוא מובן המילה,
ואוהב השפה העברית, ודבק בקב"ה ובתורתו קלה כבחמורה
וחרוץ, ומוסר נפש על התפילות והדיוק בהן,
ואוהב ואהוב הבריות, מחפש איפה לעזור ואיפה לגמול חסדים
ואבא הכי מצחיק וכיפי בעולם,
וסבא הכי משקיע וכיפי ומפנק בעולם,
ומאמין עד הרגע האחרון וגם לאחריו,
ולא מתלונן אפילו בייסורי גיהנום שעבר, אפילו לא מילת תלונה, רק המון תקווה ואופטימיות ואמונה.
ובעל קול ערב וכשרון כתיבה של ספרים, סיפורים ושירים מדהים, מדהים!
ואתה אבא שלי.
אבוש החמוד חמוד שלי.
ואני אוהבת אותך.
ומתגעגעת אליך כל כך.
ואני אהיה חזקה, ואתה כבר נותן לי כוחות להתחזק, ואני אמשיך ואתחזק
ואשתדל ללכת בדרכך כמה שיותר
ואשתדל להיות טובה כמה שיותר
כמוך.
טוב אחד גדול ושלם.
אבוש שלי..
כמה זיכרונות:
- היה אבא שגאה בילדים שלו,
שמאמין בהם כל הזמן,
שמלמד אותם המון
- כל ערב היה מספר לכולנו (הילדים) "סיפור ללא שם" לפני השינה: כולנו התכרבלנו במיטה אחת ואבא התחיל לספר והצחיק "שם הסיפור – סיפור ללא גזר! אה לא לא לא! שם הסיפור – סיפור ללא נדנדה! אה לא לא לא! שם הסיפור.... סיפור ללא שם! והיה ממציא סיפור הכי כיפי ומצחיק כל ערב מחדש לפני השינה וחיכינו לזה מאוד בתור ילדים. עד היום אני מאמצת את המנהג המקסים הזה עם ילדיי וגם עושה להם את זה.
- היה מצחיק אותנו בלי הפסקה, וגם את הנכדים כמובן...
- אבא היה לוקח אותנו כל שבת לבית הכנסת והיה משחק איתנו כל הדרך "דמקה" כאשר אנחנו היינו החיילים – כל פעם מישהו התקדם יותר מהשני וכאילו "אכל" את השחק האחר וכך היינו מתקדמים ומתקדמים עד בית הכנסת.
- אבא היה תמיד משחק איתנו "כן לא שחור לבן", וגם חד לנו הרבה חידות, שאלות ומשחקי לשון, וכמובן מתקן אותנו שהיינו טועים בלשון וכך אנו יודעים לדבר נכון ותקני הודות לו.
- בשטיפת כלים אבא היה שר שירים מצחיקים, שר ושוטף, שר ושוטף.
- כל ערב שבת אבא (שהיה כהן) בירך אותנו אחד אחד ברכת כהנים בכוונה רבה.
ובסוף נישקנו לו את הידיים ואמרנו אמן בכוונה.
- אבא אהב מאוד לשיר הרבה מאוד זמירות שבת, פיוטים ושירים. היה לו קול ערב במיוחד, והוא נהנה לתופף, לשיר, לרקוד, לשמוח ולהנעים את אווירת השבת בשמחה גדולה מאוד ובקדושה גדולה מאוד.
- אבא הקפיד ללכת כל יום לשלוש התפילות במניין, לא משנה אם גשם או שלג או שרב בחוץ, לא משנה אם חולה או בריא – לא פספס אף תפילה, בכוונה עמוקה וגדולה ובהגייה נכונה ולא בולעת מילים של כל מילה ומילה.
- כולם בבית הכנסת כיבדו את אבא מאוד, אהבו את אבא מאוד, הוא היה בשבילם אור גדול ודוגמא למופת גם בקדושה, בתפילה, בלשון העברית ובנועם ההליכות והמידות.
- אבא תמיד דאג לנחם אבלים, לתת צדקה לנזקקים ממש "על אמת" ובלי מתווכים למיניהם, אהב ללכת לשיעורי, היה מאוד מאוד ענו וצנוע.
- אבא היה מכבד הורים במלוא מובן המילה, אין מילים להתחיל לתאר בכלל עד כמה.
כל שבת הלך איתם ואליהם לבית הכנסת, שר, קידש, סעד, ליווה, תמך, עודד, דאג, ביקר ללא הפסקה, התאמץ ומה לא!
גם אחרי מותם אבא לא הפסיק להתפלל לעילוי נשמתם ולעשות מצוות ומעשים טובים לעילוי נשמתם ולהזכירם ללא הרף בכל דבר שעשה.
- אבא אמר: הדבקתי את הילדים שלי באהבה לכתיבה, לשירים, לסיפורים.
זה פרי של חינוך
וסגירת מעגל."
(גם אמא שתחיה וגם כולנו הילדים אוהבים מאוד את המילה הכתובה, לכתוב, שירים, סיפורים, ברכות, מלל וכל מה שקשור לכך...)
- אבא ואמא עשו כל הזמן "קייטנת סבא סבתא" לנכדים.
הם הלכו איתם לפארקים, עשו להם בריכות, השתוללו איתם בדשא, גילגולים, דגדודים, סיפורים, יצירות, הליכות, גלידות, מזרקות וכיף חיים...
- אבא החליט שחלק חשוב מהכסף שקיבל לפרישה, יוקדש לספר תורה בחייו! החליט שזה יהיה למטרת קודש ולא חומרני. ובאמת אבא עשה לאמא הפתעה מאוד גדולה והקדיש ספר תורה שלם לה ולו, בצבע סגול כמובן, הצבע האהוב על אמא, ועשה תערוכה חגיגית מאוד לכבוד ספר התורה ולכבוד אמא.
גם כאן אבא כל כך שמח ואמר לנו כל השנה שלפני: "חכו תראו איזו הפתעה אני מכין לאמא! בחיים לא תנחשו! הפתעה הכי הכי גדולה שיש!
כל הזמן חשב על אמא ועל איך לשמח אותה
ואמא כל הזמן חשבה על אבא ועל איך לשמח אותו.
תמיד כולם קראו להם "זוג יונים".
- אבא תמיד שר לנו, דיגדג אותנו, הצחיק אותנו, סיפר לנו סיפורים, שירים, לקחו אותנו לבילויים וטיולים רבים
- הייתי תמיד מתייעצת עם אבא ומדברת איתנו שחנשי"ם, גם בתיכון וגם לפני החתונה ובכל התקופה של גידול הילדים.
אבא תמיד עזר לי בעצה טובה, עידוד, תמיד אמר שהכל יהיה בסדר, תמיד התפלל עליי ועל כולם,
כיוון אותי לטוב בחיים, אמר לי שגם עם הילדים יהיה לי הרבה יותר קל לאט לאט, להתאזר בהרבה סבלנות, שיש לי הרבה כוח, שאני גיבורה, שכולם כאן בשבילי ושהכל הכל יהיה בסדר.
חיבק אותי, אמר שלא מפסיק להתפלל עליי בכוונה, עזר לי המון המון, וכיוון אותי מאוד בחיים.
- אבא תמיד היה מברך אנשים, כל בקשה הכי קטנה של כל אדם נענתה תמיד בחיוב, והתפלל על אותו אדם בכוונה גמורה שוב ושוב ושוב ותמיד שאל מה שלומו על להחלמה השלמה.
- אבא תמיד קירב אנשים,
כמה מתכונותיו הבולטות:
שמחת חיים
חוש הומור
שמח
מצחיק
חייכני
צדיק
צנוע
לב טוב
מכבד הורים
גומל חסדים
מאיר פנים
ענו
ביישן
חכם
מלומד
אוהב השפה העברית
אוהב שירים
כותב שירים
קוסם
סבא טוב
אבא טוב
בעל טוב
קול ערב
מוכשר בכתיבה
כותב ספרים
מקפיד על התפילות ומתאמץ לשם כך תמיד
לימוד תורה, נתן הרצאות בבי"כ
מעודד, מחזק
כיפי
עזר המון עם כל הנכדים
תודה רבה ששיתפת!מכחול
נכון.נפש חיה.
🙏🙏נגמרו לי השמות
תודה יקרה
נוגע ללב ממש, תודה ששיתפתפרצוף כרית
וואי. בכיתי עכשיו... 💔קמה ש.
איזה אדם.
איזה אבא.
איזה סבא.
איזו משפחה כולה.
תודה שכתבת, תודה על ההשראה. שה׳ ישלח לכם את כל הנחמה להם אתם זקוקים.
♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️
תודה רבה יקרה 🙏🙏❤נגמרו לי השמות
וואו העלת לי דמעות...בהשתדלותי
יותר מידי הזכיר לי את התקופה האחרונה.
הבשורה, ההלם, ההפנמה שצריך לנצל כל רגע לידו.
החודש האחרון שנחלש לנו מול העיניים,
הימים האחרונים- גם אנחנו שרנו לידו שירים בדיוק עם צאת תשעה באב וזמן האבלות, והפרדה..
מפחדת לדמיין שיעברו 4 שנים של מרחק מאבי...
קשה ככ להתרחק.
חיבוק גדול גדול גם לך יקרהנגמרו לי השמות
🙏
איתך ❤
תודה נל''המופאסה
הסיפור של הפרידה הזכיר לי כל הזמן את הפסוק ''מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו'' , בכיתי המון ..
אני כל הזמן מנסה לעורר את עצמי לזה שהעיקר בחיים זה לא הכסף ולא הבית ולא העבודה אלא להשקיע בגורים, להיות נוכח בחיים שלהם. איזה טוב שזכיתם באבא חיובי ונוכח.
יהי רצון שכל ההתעוררות הזאת תהיה לעילוי נשמתו.
אמן, תודה רבה לך 🙏🙏נגמרו לי השמותאחרונה
חיבוק יקרה!מכחול
תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות
אשרייך שזכית באבא כזהrivki
לגמרי לגמרינגמרו לי השמות
תודה רבה יקרה 🙏🙏
💔קמה ש.
חיבוק ענק-ענק ♥️
תודה רבה אהובה 🙏❤נגמרו לי השמות
כואב הלב לקרוא 
אושפיזין מהירח
משתתף בצערך 😕הגיבן מנוטרדהם
והאובדן והיגון יהפוך לשמחה וששון.
והדמעות המלוחות יהפכו למתוקות ושמחות.
והשכול יהיה רק נחלת האתמול.
תודה 🙏נגמרו לי השמות
האם זה לא מעצבן שאנחנו לא באמת מבינים דברים?ענניברכה
אני בן 40, התמחיתי מגיל 20 באיזשהו תחום (מעדיף לא לספר מהו). למדתי מכ-30 אנשים מובילים בתחומם, הייתי בהרבה מאד כנסים מגוונים, קראתי הרבה מאד ספרים בתחום ואני מעריך שיש לי מעל 50,000 שעות ניסיון בתחום הזה (ואפילו יותר אולי).
אז מה הבעיה?
הבעיה היא שבגלל שאני מגדיר את עצמי די מומחה לתחום, מבין הרבה מאד מסלולים בתוך התחום, הרבה ניואנסים וכו' וכו' - אז אני מבין שבטח בכל התחומים, או תחומים רבים מספור זה ככה - כלומר אנחנו קוראים על התחום בויקיפדיה, אולי אפילו עושים תואר בתחום, אולי אפילו דוקטורט בתחום - אך הכל לא משתווה ל"לחיות" את התחום במשך עשרות שנים, לראות בעיניים הרבה מאד דברים וכו' וכו'.
לא יודע בדיוק מה הפואנטה... זה פשוט תחושה שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים הרבה דברים, אבל בעצם בהרבה דברים אנחנו רק מבינים את המעל פני השטח ואין לנו בעצם סיכוי להבין את "האיימעס" של הדברים.
אכןפרצוף כרית
גם אני חושבת שנסיון יותר חזק מאשר ידע, ברוב המקרים וברוב תחומי החיים
מה מעצבן בזה?
למה זה צריך לעצבן?עץ הזית
וזו מן הסתם הסיבה שבמקצועות רבים נדרשת תקופת התמחות לשם קבלת רישיון לעבוד בתחום.
- רפואה על ענפיה השונים, כולל מקצועות פרה-רפואיים
- מקצועות טיפוליים באדם והנפש
- עריכת דין
- ראיית חשבון
- אדריכלות,
ובמקצועות בהם לא נדרש רישיון רשמי, ברור למי יש את הידע והניסיון…
יש הרבה רעיונות שחוזרים על עצמם בהרבה תחומים שוניםבסדר גמוראחרונה
בכל מקרה אתה עדין תישאר עם הרבה שאתה לא יודע..
התייעצות.מחפשת.
עכשיו, יש לו אופציה לעבור עבודה, שהוא פחות אוהב וירוויח שליש ממה שמרוויח, אבל יהיה לו זמן לשאר הדברים.
מצד שני אני לא עובדת מסיבה מסויימת וכרגע גם לא אעבוד באופק...
ולהרוויח פחות ישפיע מאוד על המצב הכלכלי . ברמה שהוא מרוויח סכום שזה השכר חודשי במעון.
מצד שני מה חשוב יותר, כסף או משפחה וקידום בחיים?
ממש מבולבלים...
מתי הוא יוצא בבוקר ומתי חוזר בערב? עובד גם ימי שישי?אלישבע999
כן גם שישי, חוזר ב11 בערך.מחפשת.
כמובן שזה גם גורם לא ללכת לתפילות...
אז באמת נראה ונשמע חריג ביותר מבחינת היקף השעות.אלישבע999
לפעמים פחות לפעמים יותר, זאת עוד בעיה.מחפשת.
זה באמת לא נוראיפהכלבנה
רעיוןפרצוף כרית
היתי מתחרפנת במקומך, זה ממש קשה, כל הכבוד לך שכל העול נופל עליך!
למעשה,
הוא צריך למצוא דרך זמן למשפחה, עם העבודה הנוכחית, לדעתי
לקחת ימי חופשה ולצאת איתך
וכן בשבתות - לא לישון כ'כ הרבה
נראה לי את צריכה גם למצוא נושאי שיחה מענינים, אולי סיפור שקראת או חדשות, אולי דבר תורה,
וכן לקנןת אוכל טעים מהרגיל ולגוון -משהו שלא קניתם הרבה זמן,
אולי לקחת ספר מהספריה,
אולי להכין סלטים מענינים, או קינוחים, פיצוחים, פופקורן,
ועוד רעיונות
כדי שיהיה מענין והוא לא ירצה לישון כל השבת
מוגזם לישון כל השבת ממש, נשמע שהוא קצת מדוכא מהעבודה מעבר לצורך הפיזי של שינה, ואת צריכה לרומם ולשמח אותו לצאת מזה
בהצלחה והמון כח!!!!!
קורה לפעמים, אל ייאוש! נשמע מצב נורמלי שיכול לקרות!
בהצלחה מתוקה!
תודה על התגובה!, ננסה.מחפשת.
חופשות גם, נורא קשה לקבל שם.
אולי תנסיפרצוף כרית
נגיד 'איך התגעגעתי אליך כלהשבוע, פליז תקום, אני רוצה שנדבר'
בדרך כיפית ולא בדרך של האשמה
בהצלחה....
כשיטה מראש זה ממש מגונההעני ממעש
ודאי בין בני זוג
לכל אחד מגיע הספייס שלו
מסכימה איתך אך מצד שניפרצוף כרית
היא מדווחת על כך שהוא ישן כולללל השבת למס' שבתות
אם היה חד פעמי -מילא
זה קצת מוגזם, לא?!
כסף יותר חשובהעני ממעש
אתם תתמוטטו
לא מדובר כאן על ההפרש בין 10 ל15 , או 15 ל20. שהוא גם לא זניח ודורש כובד ראש
תמצאו איך למקסם לפחות קצת. את זמן הנוכחות בבית
מה שווה כסף כשאין משפחה?עדיעד
אם זנ לטווח קצר אז ניחא אבל אם כך זה לאורך זמן, למה להתחתן אם אתה בכלל לא בבית?
אם אין כסף אז גם אין משפחההעני ממעש
משם להתקדם
הוא התחיל לעבוד שם אחרי החתונה האמת.מחפשת.
מנסים מאוד...מחפשת.
תקבעו כל פעם בפני עצמוהעני ממעש
אני חושבת שעבודה אינטנסיבית כמו שאת מתארת היא לתקופה מוגבלתרקלתשוהנ
אם באמת אתם נפגשים רק בערב כשהוא גמור ובשבתות הוא משלים מנוחה, אז כמעט אין לכם זמן זוגי, ובאמת כמעט אין זמן הורי.
בעצם בשיקולים של משכורת - הנאה מהעבודה ומיצוי עצמי - משפחה - שאר החיים, אין שום מקום משקל ושום מקום למה שהוא לא עבודה.
אז אם אתם במצב כלכלי דחוק מאד לתקופה (נגיד אם את סטודנטית, או משהו אחר זמני), או אם יש בעבודה הזאת רווח יוצא דופן לעתיד אם הוא יעבוד בה פרק זמן מסויים, אז אפשר לשקול את זה ולהקריב את ההווה למען עתיד טוב יותר.
אבל אם זה רק עבודה טובה עם משכורת טובה, יש עוד הרבה עבודות כאלה כנראה.
אי אפשר שלתקופות ממושכות כל החיים וכל המשפחה יידחקו הצידה.
לעבור לעבודה שהיא בשליש שכר זה נראה לי קצת קיצוני (אאכ עכשיו הוא מרוויח 20-30...ואז אולי גם שליש יכול להספיק לכם ) אבל לדעתי כן כדאי לעצור ולעשות חישוב מסלול מחדש.
אני לא יכול לשפוט אותך אבל דבר אחד ברור לינחשון מהרחברון
מכל מיני סיבות הוא עובד ואת לא.
אם הוא עובר עבודה המשכורת שלו מכסה את המעון וזהו. מה עם שכר דירה? מה עם אוכל? תרופות? בגדים?
תראי השאלה איך שהצגת אותה אומרת או שיש ממה לחיות (ואז המצב לכאורה ממשיך כך) או שאין ממה לחיות אבל (אולי) יהיה לו זמן אלייך (כי כשאין כס אין זמן עצבים וסבלנות לכלום)
לא יודע למה את לא עובדת. לא יודע אם זו העבודה היחידה שהוא יכול לעבוד בה. אבל החלופה שהצעת לחתוך משכורת לשליש, לעבודה שהוא פחות אווהב ואת תמשיכי לא לעבוד יגרום לזה שיהיה לכם יותר זמן לריב.... לא יותר זמן להיות ביחד.
בהנחה שהבנתי את הנתונים נכון...נחשון מהרחברון
מבולבלים? תשאלו את עצמכםאורה שחורה
מה המקום האמיתי שלכם בחיים?
לצערי יש לי נסיון מר בנושא הזה.
אם תרצי אולי אוכל להרחיב בפרטי.
קודם כל תודה לכולם.מחפשת.
שמתי לב שנשים מגיבות יותר בעד משפחתיות וגברים בעד כסף... קצת קווץ' בלב.
בכל מקרה במצב שלנו, יש צדק בכל צד... נראה מה יהיה.
כי הרבה פעמים נשים לא מבינות את המשמעות של אין כסףנחשון מהרחברון
אני לא מדבר על בונוס או רווח גדול יותר. את אומרת שהמשכורת שלו תהיה התשלום למעון וזהו. ממה תחיו? זו השאלה העיקרית.
עכשיו לא אמרתי שכסף חשוב יותר אלא שהמציאות הזאת בעיקר תזמן לכם זמן לריב לא להיות ביחד גם עבודה שהוא לא אוהב וגם מצוקה כלכלית חריפה
אני מבינה, לצערי באתי מבית במצב כמעט רווחה.מחפשת.
אחרת מזמן היה מתפטר...
מצוין. אז את רואה שאת בוחרת בכסף כרגענחשון מהרחברון
אני לא אוצר שזה מצב טוב. פשוט משתי החלופות שהצגת היא הפחות גרועה
"נשים" מבינות יפה מאודאורה שחורה
וזה לא חיים.
אז מה את מציעה מבין 2 החלופות?נחשון מהרחברון
לא חייבות להיות רק 2 אפשרויות.אורה שחורה
אני לא מספיק מכירה את המצב שלהם על לעומק.
אם מבינים עד כמה זה חשוב ואם רוצים אז יש פתרונות.
זה דורש להיות ברורים מה המטרות על ומה הסדר עדיפויות שלנו ואולי גם יעוץ.
האמן לי שגם אם כרגע הוא מאושר בקריירה ובמצב העו"ש,
אם *חלילה* הזוגיות וכל השאר ידרדרו, מהר מאוד האושר מהקריירה לא יחזיק אותו.
כי כשהאשה עצובה והמצב בבית פח- כסף לא משמח.
ועוד לא אמרתי כלום על השלכות פסיכולוגיות נפשיות ארוכות טווח על ילדים שרואים זוגיות לא בריאה ואמא עצובה ואבא שקוע כולו בעבודה או עייף.
ברור. אבל שימי לב למה שהיא שאלהנחשון מהרחברון
היא הציגה 2 אפשרויות ושאלה מה יותר חשוב לכן עניתי שככל שאלו 2 האפשרויות אז עדיף שיעבוד.
הדגשתי את זה אפילו. בבקשה תקראי את ההודעה הראשונה שלי כאן בשרשור
נחשון, אתה בסדר.אורה שחורה
את זה אני יודע....נחשון מהרחברון
ולכן צריך פיתרון אחר. לא את הפיתרון שהיא העלתהנחשון מהרחברון
אולי שימשיך אם העבודה הזאת עד שאת תוכלי לצאת לעבודהבוריס
קודם כל תיארת שני מצבים קיצוניים....נשוי ושחוק
בגדול זה שאלה הרבה יותר גדולה ממה שכתבת כאן, יש לכם בית? רשיון זה די הכרחי ויכול לעזור לבית גם לא בכסף. כמה זמן הוא בנסיעות שגומרות אותו?
ורשיון זה הוצאה... תשבו תעשו רשימה תחשבו מתי יהיה הזמן המתאים ותתכננו את השנים הקרובות, לא למחר.
אם הוא חוזר ונרדם ויוצא מוקדם וכל היום בחוץ ובשבת ישן מה נסגר... למה את שואלת ולא הוא? יש המון מה לשנות.
ליבי איתך5+
בעלי עצמאי ועובד מצאת החמה עד צאת הנשמה כמו שנאמר, בתקופות עומס יכול לעבוד גם 14-16 שעות ביממה וחוזר עייף גמור. אז אני די מבינה אותך.
מה שכן, ברור לנו שיש דברים בחיים הרבה יותר חשובים מעבודה, כמו תפילות, משפחה, לימוד תורה וכו'... וכל החיים מנסים לעשות איזונים. אנחנו מדברים הרבה על הנושא, כשנראה לי שהוא מאבד את עצמו בעבודה (כמו שחוזר הביתה לאחר 13 שעות עבודה וממשיך בבית בטלפונים, הודעות וכו' ושוכח שיש לו גם משפחה) אז אני מדברת איתו על זה. הוא תמיד ברגע הראשון אומר, מה אני יכול לעשות, זה העבודה שלי, אנחנו זקוקים לכסף הזה, ואחרי זה הוא חושב איך הוא כן יכול להתגמש קצת, לקחת יום חופש מידי פעם, לחזור איזה יום יותר מוקדם...
את אומרת שבעלך ישן המון ואני תוהה אם זה קשור בכלל לעבודה. הרבה אנשים עובדים קשה ועדיין לא ישנים כל השבת.
אולי זה סוג של בריחה, אולי קשה לו העול הזה של האחריות על המשפחה, אולי תחושה של פספוס שהוא לא לומד דברים שרוצה, כדאי לדבר, לחפש את הבעיה ולחשוב על התקדמות.
מה עם יום שישי, אם מסיים מוקדם אולי זה הזמן שלכם ללכת לאיזה סיבוב איפשהו עם הילד. זמן משפחתי.
אני יודעת שקל יותר לתת עצות לאחרים במיוחד שאני לא מכירה אותכם ולא יודעת את הסיפור כולו, אבל מקווה שאולי נתתי לך משהו.
ממצד אחדהיום הוא היום
מצד שני, לא תמיד צריך לוותר. תחפשו עוד אפשרויות. אני בטוח שיש יותר משתי אפשרויות.
אולי גם לך תיווצר אפשרות כזו או אחרת לעבודה, אולי כעצמאית או משהו קליל
נשמע שלחפש עבודה שלישית...פאז
מציעה לכם לפנות ולקבל הדרכה בעניין מארגון פעמוניםציפור כסופה
לגבי המשכורתארץאהבתיאחרונה
כדאי לשקול לעבור לעבודה אחרת שמכסה את המעון ועוד אבל לא דורשת 12+ שעות.
מוצאת את עצמי שומרת טינה ולא מצליחה לסלוחשושנושי
מכירים את זה שפוגעים בכם? לא סתם פגיעה שטותניקית אלא פגיעה רצינית במשהו שמאוד יקר לכם.
במידע שרציתם לשמור לעצמכם ונחשף בפני אחרים.
זה לא מידע אישי שלי, אלא זוגי.
סוד שניסינו לשמור, נודע לאחותו של בעלי על כך
ובלי לחשוב פעמיים חשפה אותו בפני אחרים ועוד הגיעה לצחוק על זה בפנינו.
מי שפגעה בנו כך זו אחותו של בעלי.
אני מוצאת את עצמי לא מצליחה לסלוח לה.
ברמה כזו שלא בא לי לראות אותה. כבר לא נפגשנו מפסח )לבעלי זה קצת מפריע, אבל ב"ה הוא לגמרי מצליח להבין אותי(
יכול להיות שאני מגזימה, אבל אין. בכל פעם שנזכרת בזה נהיה לי ממש ממש רע.
ברמה כזו שעולות לי דמעות ומרגישה את עצמי ממש כועסת.
עזבו את ראש השנה,
סביר כך לא לסלוח לבן אדם?
אני מרגישה ממש נורא עם התחושה הזו.
אבל חברים, היא כ"כ הכאיבה לי, בדברים שככ יקרים לי.
אני לא מסוגלת וגם אין לי ממש רצון לסלוח לה.
אוףףףףףףףף. עוד פעם נהיה לי רע )דייי מי זו האישה המעצבנת הזו בכלל(
😭 😭 😭
היא יודעת שאת מרגישה ככהבוריס
ממש מבינה אותךפרצוף כרית
זה ממש קשה לסלוח לעיתים
א. נסי להכנס לנעליים שלה - אולי היה לה משעמם וחיפשה משהו מצחיק לומר?
ואחרי זמן התחרטה מאד.. .. אך היה נדמה לה קטנוני לבקש סליחה לאחר מעשה?
זה ירגיע אותך להבין שהיא לא רעה או שונאת אתכם, אלא סתם משועממת באופן זמני....
ב. תמתיני זמן, ישכחו, תשכחו, הכל יירגע, יהיו לכם חויות טובות חדשות איתה, וזה יירגע וייחשב לכלום....
בעז'' ה הכל עובר בחיים ומשתנה לטובה
ג. תופעה מצויה, קורה, אנשים פולטים דברים ומתחרטים, אל תהרסי לעצמך את המצב רוח ואת החיים בגללה, נסי לשכוח מזה ולעסוק במשהו כיפי בינתים
ד. בהצלחה מתוקה, חיבוק
זה כבר היה לפני חצי שנהשושנושי
או אפילו רק רואה הודעה שהיא כתבה בקבוצה המשפחתית
אני ממש מרגישה את העצבים והדמעות עולים לי..
יש מצב שהיא אכן לא התכוונה, אבל אוףף לא מסוגלת.
טוב, תכף אכתוב על זה אולי אני באמת סתם מגזימה בתחושות
את לא מגזימה בכלל!! זה באמת קשה!פרצוף כרית
תני לזה עוד זמן, אולי עוד חצי שנה....אולי עוד שנה.... לאט לאט....
יעבור בסוף, אל דאגה....
יש לנו הרבה שנים לחיות פה בעולם הזה....
מנסיון, זה יעבור!
נסי להסיח את הדעת מכך וזה יחלוף מאליו, אין פתרון נקודתי לדעתי....
( לדבר על זה איתה לדעתי רק יזיק...)
מדהימה את, תודהשושנושי
האם היא נשואה או בזוגיות בעצמה?עוד סתם אחד
בהחלט מובןהעני ממעש
כנראה יש לך לב רחב ורגיש .Dynamite
לרוב האנשים יש לב של כלב . לא נפגעים וכן פוגעים.
אז את בצד הטוב ❤. תהני .
תדברי איתהאיש השקים
לא כדאי, בעיניפרצוף כרית
עדיף להשאיר את הדברים חתומים וסגורים..... אתם לא בני זוג שצריך ליישב ולהבין הכל, עדיף להחליק לטעמי.... אלא אם כן יש לך קשר ממש טוב/קרוב איתה......
האם היא יודעת על זה?מופאסה
אני כן הייתי פותח את זה אפילו מצד הwell being שלי אישית.
למעשה אם אין לך רצון לסלוח אז לא! לסלוח זאת חסידות ולא כולם יכולים לקפוץ לשם ולסלוח בלב שלם.
מעדיפה לא לפתוח מולהשושנושי
אבל לדעתי מעבר להצדקות של כל צד
לא באמת יצא מזה משהו.
מה גם שאני חושבת שאחרי שיח לא אהיה מתישהו מסוגלת להתסכל לה בפרצוף )אוףףף זה נשמע ממש גרוע(
מסכימה ממש! אין טעם לדבר על זה! סתם פוגעפרצוף כרית
בעיני את לא צריכה לסלוח.תורם דם
במקסימום לפתוח זאת מולה ולהבין מה היא חושבת...
מבינה אותך מאדסמיילי12אחרונה
הוא הלבין את פני ברבים בצורה הכי שפלה שיש ועם חיוך זחוח מחריד.
העיקר אברך כיפה שחורה וחליפה. גועל נפש.
ברמה שהוא שלח לי יום אחד הודעה ופשוט רעדתי והכל צף ועלה.
כרגע, אני עוד לא פנויה לסלוח לו.
אז מבינה אותך ממש.
שאלה לנשים וגם לגברים- שקית הפתעותביינשון
(כמובן, כשהיא לא יודעת שהכל נקנה מראש..)
הבעיהפרצוף כרית
האישה אולי יכולה להסתיר מבעלה קופסת הפתעות
אבל הגבר לא יכול להסתיר, כי בד''כ האישה מסדרת את כל הארונות והמדפים ויודעת בדיוק איפה כל דבר/חפץ בבית נמצא חח
דבר נוסף, יותר כיף שהמתנה אקטואלית לתקופה, לפעמים יש תקופות שאישה רוצה משהו מסוים, ואם הכנת מראש משהו שעבר הטעם שלה בו?
בד''כ עושים קופסת הפתעות לילדים, לא לאישה אבל רעיון חמוד, אם הולך לך ומסתדר לך - אז סבבה! בהצלחה! אין בזה כללים! תעשה מה שבא לך תכל'ס!
יכול יכולנפשי תערוג
בסדר פסח היא לא תמצא אותם
צריך יצירתיות ואפשר להחביא
בעיה עם החלפהאממאא!
נכון..ביינשון
תתפרע בנאדםמשמעת עצמית
אם היא לא יודעת אז מה הבעיה רקלתשוהנ
אם היא כן יודעת זה מאבד הרבה מהאפקט.
אבל יש חסרון שיכול להיות שדברים שתקנה כבר לא יהיו רלוונטיים מכל מיני סיבות
מבחינתי אם הייתי יודעת זה היה ממש פוגע..באר מרים
אם הייתי יודעת שהוא "מילא סטוק" - זאת היתה נהיית מתנה לא שווה בעיני אפילו אם היא היתה משהו שאני ממש אוהבת..
מסכימהפרצוף כרית
פרקטי- כן. רומנטי-לא.אורה שחורה
מסכימהפרצוף כרית
מה היא הבת שלך?! חח
אבל מה שבא לך.....
זה נשמע לי לעשות וי על מטלהאורה שחורה
בהתחלה חשבתי שאם זה מטלה בשבילך אז עדיף שלא תביא בכלל.
אבל במחשבה שניה, זה חמוד שבאמת מביאים מתנה לחג
וממש מקסים שאתה חושב עליה.
נ.ב. כדאי שתשנה את המינוח.
שקית הפתעות נשמע כמו משהו שאמא שומרת בארון ומוציאה כשהילד עשה פיפי בסיר🤭
הנ.ב... 😂נשוי ושחוק
חחחח נכון מאד!פרצוף כרית
חוץ מהבעיה של ההחלפה וההסתרה למה לא?נשוי ושחוק
כנראה ש''רומנטי'' זה בראש. אם זה שוכב בחנות או אצלך זה משנה? חוץ מזה שתוכל לתת לה גם סתם ככה אם תרצה או יקרה משהו מיוחד.
כי בד'כ קונים בהתאם לרצונה, וזה משתנהפרצוף כרית
ולפעמים הטעם שלה משתנה
או חולמת על חפץ מסוים
ואם קנה לה מראש, זה לא רומנטי
פשוט עדיף שיביא משהו משלא יביא כלוםנשוי ושחוק
גם נכון.....פרצוף כרית
אני חושבת שזה אחלה רעיון .Dynamite
ואם היא לא מחליפה דברים שאתה קונה לה.
זה רעיון טוב ממש !!
לא טובבשורות משמחות
איך תדע מה היא תרצה לקנות מעכשיו לפסח למשל??
או בכללי מתנה ליום הולדת אולי עכשיו היא רוצה משהו ותשנה את דעתה עד ליום ההולדת
שתדע רק שרוב הסיכויים שהיא תגלה את זהניק חדש ומיוחד
אם זה מתאים לך ולאשתך לך על זה.צפורהאחרונה
אם בעלי חשב עליי ורצה לפנק אותי וזה מה שעוזר לו .. שיקנה מראש
תגשש עם אשתך מה מתאים לה.
מקסימום תשלב בין שתי האפשרויות.
חלק מראש עם מכתב אישי ושוקולד או פינוק שנרכש עכשיו
ולוודא שהיא לא תצטרך להחליף..
נשוי שנתיים לא מרגיש שום דבר לאישתי מהרגע הראשון שפגשתי אותהמתוסבך 1
והתשובה כי אמרו לי זה יבוא
המיניות שלנו בקנטים מצב בטטה
אין יחסי מין בכלל!!!!
השאלה אם יש מה להישאר בחיי נישואין כאלה?!
תגובה בפניםבעיקר קוראת..
אז כמה דברים-קודם כל, אם היא הייתה בחורה אחרת, אתה חושב שהיית נמשך אליה? כי לגור ביחד עם בחורה, גם הכי מכוערת בעולם, מאוד קשה שלא תהיה קירבה מינית מידי פעם, אפילו קצת. השאלה אם נראלך שלבחורה אחרת זה יקרה, כי אחרת תתגרש, תתחתן ותעברו את זה שוב.
דבר שני, איך היא בזה? רוב הסיכויים שהיא מרגישה נורא בסיטואציה (אני מנסה לשים את עצמי במקומה, לפי מה שרשמת עד עכשיו, וזה נשמע לא פשוט בכלל) אתה מנסה להבין את הרגשות שלה? להכיל גם את הקשיים שלה? (מקווה שגם היא אותך, אבל לא היא רשמה את השאלה)
דבר שלישי-יעוץ, טיפול, לפני שמתגרשים, ניסית הכל? עשית כל מה שאפשר? כי לחיות בחרטה אחרי שתתגרשו זה יהיה גרוע לא פחות.
סאוטר 770 לא לקנות!!!!יוסי 7342
בנוסף לפני כשבוע הלך לנו התא העליון ויש להחליף כמה חלקים בכדי לתקנו (לא פחות ולא יותר).
גיסתי גם היא רכשה אותו ואחרי חודש הלך לה רכיב שקשור לטורבו שמפזר את החום בתא.
טעננו לאלקטרה שתקלות אלו מעידות כאלף עדים על כך שהדגם עצמו דפוק והם עומדים על שלהם כי "החוק מחייב" אותם לתקן, וכששאלתי מה יקרה יום אחרי שה"חוק" כבר לא יחייב בפרט כשתקלות כאלו מהותיות באות בפרק זמן קצר של חודש ושל 5 חודש?
האם לעוד מישהו היו תקלות בתנור מהדגם הזה? אשמח לשיתוף אולי לפנות באופן ייצוגי.
יש לנו של סאוטר 2 תאיםסמיילי12
אין תלונות.
לא יודעצ אם דגם 770
אוי וייהודה224
זה 770...
וזה קרה בפסח אז בכללאריק מהדרום
חחחח.... אתה כבר מכיר אותי יותר מידי טוב די שרוט
חחחיהודה224
770 לא יכול למות, מקסימום להסתלקפשוט אני..
רק להתפשט מהגשמיות!הָיוֹ הָיָה
וי"א שגם זה לא, אלא רק להיעלם מעיני כל חי...
.....פרצוף כרית
וגם זה בספקגוונא
לא רק זה ...יוסי 7342אחרונה
התחתנו לפני שבועייםרק מתייעצת
תודה רבה!!
ממליצה להתייעץ עם מדריכת כלותפה לקצת
לא חושבת שלמדריכת כלות יש את הכלים..עדיעד
עדיף רופאה.
ואגב, אם לא הגעתם לחיבור חלקי למה נאסרתם?
המחזור הגיע?
יכולה לפנות בפרטי יש פתרון הלכתי
לפעמים ישפה לקצת
אבל אם פחות נוח לה אז עדיף מדריכת כלות מהפורום....
בהחלט כדאי להתייעץא"י זה קשה
באופן פשוט, בפעם הראשונה שתגיעו לחיבור מלא תאסרו, כמה שזה לא נעים. עד אז - חיבורים חלקיים לא אוסרים אתכם.
מציע לכם לקחת את הדברים לאט לאט, גם חיבורים חלקיים זה מצוין, ואין מה להיות לחוצים להגיע לחיבור מלא. זה יגיע בסוף.
אבל יתכן מאוד שלא הבנתי את הפרטים בשאלה נכון, וגם יתכן שיש טיפים קטנים שיוכלו לעזור לכם להתקדם בצורה יעילה וטובה, ולכן כדאי מאוד (!) שתתיעצו.
ממליצה להתייעץ במכון פוע"הבארץ אהבתי
או אם את רוצה להתייעץ עם אישה, יש מענה נשי עם ייעוץ גם בנושאי אישות בשעות 20:00-22:00.
אם יש צורך לפנות לאיש מקצוע, הם יוכלו להפנות הלאה. ויכול להיות שידעו לייעץ בעצמם מספיק טוב בשביל לעזור.
02-651-5050
בהצלחה, ומזל טוב!
מצטרפת להמלצהבאר מרים
תוכלי לכתוב לי בפרטיפרצוף כרית
המדריכת כלות.העני ממעש
יש פתרון לא בטוח נעיםנחשון מהרחברון
לא מומלץ בכלל בכלל לפני ייעוץ מקצועימיקי מאוס
יש מקרים חריגים שבאמת הפיזיולוגיה היא הקושי ואז אכן ראוי לטפל בו אבל ברוב המקרים זה לא הבעיה.
לכן דבר ראשון צריך לקבל ייעוץ בתחום המיני ממישהו מקצועי, להבין שבאמת זו הבעיה ולא קשיים אחרים שהרבה יותר נפוצים כמו חוסר ידע, תפיסות שגויות, קושי רגשי שגורם לכיווץ וכדו
טיפול לא נכון במצב כזה יכול לגרום הרבה מאוד נזק לדימוי העצמי,ליחס למיניות, ולהדחיק קשיים אמיתיים אחרים שרק ילכו ויתגברו
מסכים רק שימי לבנחשון מהרחברון
היא לא ביקשה עיצה לקיום יחסי אישות אלא לבעיה של האיסור לאחר ההצלחה.
אין דבר כזה לא להיאסר מביאה ראשונהים...
אפשר למשוך את הזמן קצת ולעשות דברים אחרים
לא מדויק בכללנחשון מהרחברון
לדבר עם מכון פועה הכי מקצועיים !!!מכבי יהודי
כדאי לדבר עם מדריכת כלות/מדריך חתניםארץאהבתי
לנו היה מקרה כזה, וגם היינו לחוצים שנאסר, בסוף לא היה רלוונטי והיה לנו תהליך ארוך עד שהצלחנו להגיע לחיבור, אם המדריך או המדריכה מנוסים הם אמורים להכיר את המצב וידעו להפנות אתכם למקומות הנכונים. (לפי מה שאני מבין בציבור הדתי זה קורה ב10-20 אחוז מהמקרים לפחות).
לעוד שאלות אפשר לפנות בפרטי.
אני חושב שכדי לכם לחשוב על כדוריםמישהו כל שהוא
לפעמים זה יכול לחזור על עצמו שוב פעם . למשל כי לא מזהים נכון 'חיבור מלא'.
פנו לרב גם בעניין הזה .(או שלא מה שבא לכם )
או ללכת על הפתרון של נחשון החברוני
עריכה: ולענין הקושי עצמו אני בהחלט מצטרף לכל הממליצים על יעוץ . בפרט ממכון פועה.
אבל כל אדם קרוב אליך יוכל לסייע . אחות או חברה קרובה שכבר נשואה ויש לה יותר נסיון בתחום .
לפעמים מרשים יותר בני להתייעץ עם אדם קרוב מאשר אם מישהי זרה . לפעמים הפוך...
קורהאושפיזין מהירח
יש לציין שלא תמיד הם מבינים בזה בעצמם