נשואים 5 שנים + ילדה מהממת.
הייתה אהבה גדולה בתחילת החיים או בואו נגיד עד לפני חודשים.
אבל לא יודעת מה יש לי, כאילו לא טוב לי איתו, לא חווה אושר, לא יודעת איך ממשיכים את זה מפה. אני מבחינתי אומרת בוא קאט.
חייבת להגיד שהוא בעל טוב, חלילה לא אלים ובחיים לא פוגע במתכוון אבל יש הרבה דברים שחסרים לי במודעות, איך מתנהגים עם אישה, הרבה תקלים, כל הזמן מבטיח שילמד, אבל בפועל לא קורה.
(אני חושבת שאני גם לא מספיק מרגישה אהובה אצלו, כי מאד מפריע לי שהוא מתעניין בנשים אחרות, שאכפת לו מנשים אחרות וכו, לדוגמא אשתו של אחיו ילדה בלידה מאד מסובכת והיה לו מאד אכפת והתעניין והתערב פרטים הכי קטנים וזה הפריע לי כי בלידה שלי שהייתה קשה מנשוא מבחינתי הוא היה הכי אפתי שיש)
אני מסתכלת על מכתבים שכתבתי לו נגיד לפני שנתיים, ואני מבינה שבחיים לא ארגיש אליו ככה היום.
אני חושבת אולי אני בדיכאון ולכן אני רואה אותו באור שלילי או שמשהו באמת קרה.
בחיים לא חשבתי שככה ארגיש, שכאילו אם לא הייתה את הילדה בתמונה, אז זה היה ברור שביי.
איך יוצאים מזה?
איך מחזירים את האהבה אליו אצלי בלב?
חייבת לציין שאני עם גלולות אבל אני לא חושבת שזה קשור כי אני כבר ארבע שנים פלוס עם גלולות ולא חשתי ככה מעולם

האושפזין לא ירצו להיכנס אם אני בסוכה! 



או גבר?
