עריכה: עכשיו אני קוראת ומבינה שיועץ השקעות זה צעד לא הכי חכם, אלא עדיף להשקיע קצת ולבחור לבד מסלול.
אשמח לשמוע המלצות\ תובנות מנסיונם כל מה שקשור להשקעות פחות או יותר ![]()
איפה? כמה? למה חשוב לשים לב? וכל מה שעולה לכם..
תודה!
עריכה: עכשיו אני קוראת ומבינה שיועץ השקעות זה צעד לא הכי חכם, אלא עדיף להשקיע קצת ולבחור לבד מסלול.
אשמח לשמוע המלצות\ תובנות מנסיונם כל מה שקשור להשקעות פחות או יותר ![]()
איפה? כמה? למה חשוב לשים לב? וכל מה שעולה לכם..
תודה!
אז לכו על SP500, בלי יועץ ובלי נעליים. זאת בהנחה שאתם לא צריכים את הכסף בטווח זמן של שנה-שנתיים, כי בטווח הקצר אף אחד לא יכול להבטיח עליות.
זה בעצם מדד של 500 החברות הציבוריות הכי גדולות בארצות הברית, ויש שם חברות מכל התחומים והמינים (תשתיות, תיירות, הייטק, בידור, רפואה וכו').
בטווח הרחוק - זה מסלול שעד היום הוכיח את עצמו, לא פחות מכל המסלולים המנוהלים.
זה מה שהמדד הזה עשה ב-5 השנים האחרונות:


הנה למשל התשואות של קופות גמל להשקעה, בכל המסלולים ובכל החברות. בטור הימני ("לתקופת הדוח") מוצגות התשואות מינואר 20 ועד מרץ 21 (כולל).
בטור הסמוך מוצגות התשואות הממוצעות *לשנה* מאפריל 18 ועד מרץ 21.
אפשר לראות שהמסלולים המחקים של SP500 פשוט מעולים, ועם דמי ניהול זולים משמעותית הם מנצחים בנוקאאוט את כל הכוכבים דוגמת אלטשולר שחם וכו'.
עקרונית זה ישלש את הרווחים לא?
קורה מידי כמה שנים... נמחק הכסף ללא אפשרות לחזור ולטפס
זה הבאג
זה עקרונית. כדי להגן על זה בימים של ירידות הם ממחזרים תעודות כל יום (ואז כל יום נמחק הירידה היומית באחוזים כפול 3) ואז שורה תחתונה כל עוד אין ירידה של 34 אחוז ביום אחד אז זה לא נמחק. אבל בקלות יכול להגיע מאלפים לאגורות...
נניח המדד 1000 וירד ב10 אחוז. לך יש 1000 שח שם אז אתה חוטף 30 אחוז. נשאר 700. למחרת יורד בעוד 10% אז נמחק לך עכשיו 210. נשארת עם 500. למחרת ירד עוד 10 אחוז נמחק לך 150 נשארת עם 350.
וכמה המדד ירד בזמן הזה? 1000 שיורד ב10 אחוז נותן לנו מדד של 900. שיורד בעוד עשר אחוז למחרת נותן לנו מדד של 810 יורד בעוד 10% נותן לנו מדד של 729. המדד ירד ב27.1 אחוז. והממונף כפול 3 ירד ב75 אחוז. בגלל שזה לא ירידה באותו יום אז יש קצת הגנה. אבל במשבר גדול זה יורד גם ל50%. אז נמשיך את החשבון.
המדד יורד עוד 10% ל650. והכסף שלך יורד ב105 ל245.
המדד יורד בעוד 10% ל585 והכסף שלך יורד ב73.5 ל171.5
המדד יורד בעוד 10 % ל526.5 והכסף שלך יורד ב52.5 ל119
המדד ירד בעוד 10% ל473.85 והכסף שלך ירד ל 83.3 שח
ז"א שבמינוף כפול 3 המדד ירד בקצת יותר מ50 והכסף ירד רק ב92 אחוז הרבה פחות מפי 3
כל הסיכון למחיקה הוא ירידה יומית של 34 אחוז
אבל זה עובד
כי זה כאילו ריבית דריבית רקבצורה יומית, לטוב ולרע

בפועל, ארה"ב היא לא סתם מדינה - אלא המדינה שהכי משפיעה על כלכלת העולם. כלומר אם ארה"ב נופלת, ממילא רוב העולם ייפול איתה. אני לא מדבר כמובן על נפילה של המדינה, אלא אפילו כשיש משבר כלכלי מקומי בארה"ב (כמו ב-2008) - ממילא כל הבורסות בעולם נופלות.
מכיוון שכך, ובשילוב של זה שהמדד האמריקאי הוא באמת המדד הכי מגוון שיש בעולם, אני מספיק רגוע לשים את כל הביצים על הכלכלה האמריקאית.
ב- S&P 500 יש הרבה מאד חברות בינלאומיות. למעשה אני חושב שרובן בינלאומיות.
יש שם חברות נפט ומזון ובנקאות ותרופות וכו'.
החברות האלו מושפעות מהכלכלות בכל העולם.
קח לדוגמא את קוקה-קולה: אם יש משבר בארה"ב כנראה יקנו קצת פחות מיץ ממותק אבל אם באותו זמן המצב בישראל יותר טוב - יקנו יותר. ולכן מחיר מניית קוקה-קולה תלוי גם בכלכלה בארץ (ובכל מדינות העולם).
[אזהרה: מיצים ממותקים אינם טובים לבריאות.]
עוד הערה: לאחרונה שמעתי על תעודת הסל VTI וראיתי שמישהו הזכיר את זה גם כאן בפורום.
אם אני מבין נכון היא כוללת יותר מניות ויש לה שיטת חישוב קצת שונה.
אם אתה רוצה להיכנס לדקויות - תבדוק.
אבל למשקיע קטן לדעתי ההבדל זניח, ושניהם עדיפים מפק"מ.
ואני מדגיש שוב:
השקעה במניות מתאימה למי שמוכן ויכול לשכוח מהכסף למשך 10 שנים, ויש לו עצבים לא למשוך כשהבורסה יורדת.
ועוד הבהרה:
אין לי רשיון יעוץ השקעות ואני לא נותן עצות.
כל אחד אחראי לעצמו.
בהצלחה
זו תעודת סל שרק 50% ממנה בארה"ב והיתר במדינות אחרות.
בעיני, זה יותר "בטיחותי" ומפזר יותר את הסיכונים.
(יש לי גם קצת ב-S&P - לא מצאתי לקרן ההשתלמות מחקה vt).
במקביל לשביתה אצל הערבים.
דו-קיום, "לא לתת לקיצוניים להכתיב את סדר היום"..
לא כנגד הפוגרומים של הערבים, אלא "קיצוניים"...
מציע לכל מי שמנוי אצלם, להודיע להם מיידית כל התנתקות מהם.
אולי את השפה הזו יבינו.
"חבל שאתה לא מגלה אמפתיה".. לזה שהם מתוסכלים מכך שמטפלים במשגרי טילים מעזה, ולזה שהחליטו (עדן לא מספיק מיושם), להפסיק לתת להם לעשות כאן פוגרומים. באמת, איך יהיה כאן דו קיום במצב של חוסר-אמפתיה כזה?...
טוב שהעיפו אותה מהעבודה.
בשבת הילד שלי ביקש ממני שאני אוציא לו את הציצית, לא ידעתי שהיא נכנסה לו לתחתונים והיא מסובבת סביב הפין, ומשכתי לו את זה כמו שמושכים מלמעלה ציצית, פתאום הוא התחיל לצעוק ואמר שזה מכאיב לו שם, ממש בכה מכאב.
בלילה הוא פספס אחרי חצי שנה שזה לא קרה.
יש סיבה לדאגה?????
הלילה הוא לא פספס.
ולהרגיע את עצמך או לבקש מבעלך עזרה..
א. בבית שני ("משפרי דיור") אי אפשר לבקש 75% אלא רק 70% .
ב. השמאי כלל לא בודק את מצב הבית, זה לא מתפקידו ולא בהכשרתו. הוא בודק רק דברים שאפשר לראות בעין בצורה שטחית, ולא מחפש למשל רטיבות בקירות או מתחת לריצוף. אם כל הריצוף שבור והתקרה מלאה בפיח - אולי השמאי ישים לב לזה...
יש אנשים שכל מומחיותם היא לעשות בדק בית, וההשכלה שלהם היא הנדסת בניין.
אין דבר כזה "אמורים"... בגדול דירות נמכרות תוך שבועות/חודשים, לא אמורה להיות סיבה שזה יקח לכם 18 חודשים.
הבנק לא נותן כסף חוץ מהמשכנתא על הבית החדש, אלא אם כן תמשכנו את הבית הישן ותקחו הלוואת גישור.
בכל מקרה, אפשר פשוט לתכנן את לוח התשלומים בצורה כזאת שלא תצטרכו לקחת משכנתא על הבית הקיים, ואולי תוכלו להסתפק רק בהלוואת גישור מהבנק או מההורים (הלוואה שתוחזר במלואה תוך פחות משנה, בלי תשלומי קרן חודשיים - גרייס).
דוגמה מספרית:
הבית שלכם שווה 300 אלף ש"ח, ואתם קונים בית שעולה מיליון.
עם חתימת החוזה תתנו 100 אלף ש"ח (אם אין לכם אז תנסו להוריד את זה, או שמקסימום תקחו הלוואה מהבנק לחודשים ספורים בלבד).
חודשיים אחר כך - 200 אלף ש"ח מכספי משכנתא.
חודשיים אחר כך - 300 אלף ש"ח מכספי משכנתא.
חודשיים אחר כך - 100 אלף ש"ח ממכירת הבית שלכם, ועוד 200 אלף ש"ח ממשכנתא.
ביום המעבר - 200 אלף ש"ח ממכירת הבית שלכם.
אם יש בעיה עם התזמון (למשל תרצו למכור את הבית שלכם רק חודש אחרי המעבר בפועל לבית החדש), אז הלוואת גישור תפתור את זה.
א. יאשרו לכם עד 70% משווי הבית (ברכישת דירה שנייה, "משפרי דיור" בשפה המקצועית, אי אפשר לקבל 75%) - ובתנאי שתוכלו להחזיר את הסכום הזה תוך 30 שנים מקסימום, בהחזר חודשי של 30%-40% מהמשכורות נטו שלכם.
דוגמה מספרים:
אם אתם קונים בית בשווי מיליון ש"ח, הבנק יאשר לכם מקסימום 700 אלף ש"ח.
אבל אם אתם מרוויחים ביחד רק 4,000 ש"ח בנטו - הבנק יאשר לכם (בחישוב גס) רק כ-500 אלף ש"ח, כי זה הסכום המירבי שתוכלו להחזיר תוך 30 שנה בהתאם למשכורות שלכם היום.
ב. תהליך המשכנתא לוקח כמה שבועות אם עושים אותו בקצב טוב. אפשר לחתום על החוזה גם לפני שמתחילים את התהליך בבנק, פשוט צריך לדאוג שלוח התשלומים בחוזה יתאים לזמן שייקח לכם לקבל את הכסף מהבנק.
ג. אפשר לבקש "אישור עקרוני" מהבנק, עושים את זה היום דרך האינטרנט בכמה דקות. בגדול, אם שניכם עובדים ואתם לא מבקשים מהבנק יותר מדי כסף (ע"ע סעיף א'), אז אין סיבה שלא תקבלו אישור עקרוני. זו לא חובה, אני אף פעם לא עשיתי את זה לפני הקנייה בפועל.
ד. אפשר לקנות דירה ורק אחר כך למכור את שלך. הרבה אנשים עושים את זה (ואני ביניהם), ובמיוחד כאשר קונים בית מקבלן שאז הבית החדש יהיה מוכן רק בעוד מספר שנים. רק שימי לב שאם בסוף תהיי לחוצה על הכסף כי כבר התחייבת בחוזה של הבית החדש, אז עלולה למכור את הבית הישן במחיר נמוך יותר ממה שהיית יכולה לקבל. עדיף למכור את הבית בנחת, בלי לחץ, כדי שלא תצטרכי להוריד מחיר בשביל לסגור מהר.
ה. מי שרוצה לבדוק את מצב הדירה צריך להביא מהנדס בניין, שזאת מומחיותו. אנחנו לקחנו את חברת "הדס" ואנחנו מאוד מרוצים. מקבלים בסוף דוח מפורט של כל הליקויים בדירה, וליד כל ליקוי כתוב כמה עולה לתקן אותו. כך תוכלו לדעת האם אתם נכנסים לעסקה טובה או שעדיף להתרחק, ולפעמים זה גם עוזר במו"מ כדי להוריד את המחיר (ממש כמו בקניית מכונית). חשוב לשים לב שבבית יד שנייה תמיד יהיו ליקויים כמו פגמים בצבע או סדקים קטנים בקירות, ואף אחד לא יוריד לך את המחיר בגלל זה (מה שנקרה בלאי טבעי).
א. אין התחשבות, זה בכלל לא נתון לשיקול דעתו של הבנק. המגבלה של 40% היא מגבלה שקבע בנק ישראל, אסור לבנק לעבור על ההוראות של הרגולטור שלו.
ב. כן, בעיקר אם תציגו לבנק חוזה שכירות כדי שהבנק יוכל לראות מה ההכנסה הצפויה מהיחידה (אפילו אם כרגע החוזה לא על שמכם אלא על שם בעלי הבית הנוכחיים).
ג. זה עולה סביב 1,000 ש"ח, תלוי בגודל של הבית. מביאים אותם רק בשלב האחרון, כלומר אחרי שאתם יודעים שזה הבית שאתם רוצים וסיימתם את המו"מ על המחיר. רק אציין שיש הרבה חברות בשוק, ויש גם מהנדסים פרטיים שעושים את זה. פשוט עם הדס יש לי ניסיון טוב, אבל אני לא יודע להשוות אותם לאחרים.
א. לקחת הלוואות מהמשפחה
ב. לקחת הלוואה ממקורות חיצוניים, אבל חשוב לשים לב לדברים הבאים:
*הריבית בדרך כלל תהיה גבוהה יותר מאשר משכנתא, ותקופת ההחזר קצרה יותר (כלומר התשלום בכל חודש יהיה גדול יותר). אלא אם כן לוקחים הלוואה מקרן הפנסיה/השתלמות/קופת גמל, ואז יש ריבית מעולה.
*כשהבנק מחשב את המשכורות נטו שלכם בשביל לבדוק כמה אפשר לתת, הוא *מחסיר* מזה את הסכומים שאתם מחזירים בכל חודש בגין הלוואות אחרות. כך שלא בטוח כמה ההשפעה של זה תהיה משמעותית, אלא אם כן תסתירו מהבנק את ההלוואות האלה...
עם ההכנסות הנוכחיות שלכם, אין סיכוי שתקבלו מהבנק את כל הסכום שאתם צריכים?
גם תמיכה מההורים לא נחשבת.
יכול להיות שתוכלו לקבל משכנתא עם "ערב תומך", כלומר ערב שמשלם כסף לבנק מדי חודש (שלא כמו ערב רגיל, שמשלם לבנק רק אם הלווים המקוריים מפסיקים לשלם).
אגב, בחישוב גס, על כל 1,000 ש"ח משכורת בנטו - אפשר לקחת 100 אלף ש"ח משכנתא. כלומר אם את מרוויחה לבד 7,000 ש"ח, תוכלו לקחת 700 אלף ש"ח (שזה יוצא החזר של 2800 ש"ח ל-30 שנה, בחישוב גס).
ברור שאם מחלקים את המשכנתא ל-30 שנים, אז הסכום בכל חודש יהיה נמוך יחסית. הבעיה היא שבסך הכל ההחזר יהיה מטורף, כי על משכנתא של 30 שנה משלמים ריבית רצחנית. בכלל בכלל לא מומלץ כדבר שבשגרה.
על 1.5 מיליון ש"ח, מחזירים בחודש כ-6,000 ש"ח ל-30 שנה (כלומר מחזירים בסך הכל כ-2.16 מיליון ש"ח). זה רק סדר גודל, בסוף זה משתנה בהתאם למסלולים שאתם בוחרים וגם משתנה מאדם לאדם לפי ההצעות שתקבלו מהבנק.
מה שכן, קשה לי לדמיין בנק שייתן לכם 1.5 מיליון ש"ח, כשיש רק מפרנסת אחת בבית וגם היא לא מרוויחה מספיק.
אם איכשהו תצליחו לקבל עכשיו משכנתא, אז בעתיד כאשר יהיה תלוש נוסף בבית - תמיד תוכלו לעשות מחזור כדי להתאים את המשכנתא למצב הנוכחי שלכם.
אמנם התהליך לכשעצמו עולה כסף וזמן, אבל לפעמים הוא חוסך הרבה יותר.

שאני חושבת שז בגלל שאת מרגישה שהוא לא באמת אוהב אותך אלא רוצה את הגוף שלך
כשתהיי שלימה ובטוחה שהוא אוהב אותך אז גם יבוא בע"ה החשק המיני. ותפילות כמו תמיד
את אומרת שאת עובדת על עצמך והתקדמת המון, וזה מדהים
אבל הנושא של אינטימיות זוגית זה כל כך כל כך עמוק בנפש, ואת אומרת שלא הצלחת להגיע לשם, אז בוודאי שצריך ללכת לטיפול.
לפתוח, לגלות מה יש שם.
במקביל כמובן שאתם צריכים לעשות עבודה זוגית...
יכול להיות שבמקור לפני כל ההצטברויות והמתחים והדחיות והדרישות שהצטברו, ואולי אפילו פעמים שהייתם יחד גם כשלא ממש היית בעניין שצברו אצלך רגשות רעים ואצל בעלך רגשות שדחו אותו ושל חוסר עניין משותף, לפני כל זה יכול להיות שהבסיס הוא לא שלא אכפת לו ממך, ולא שהוא מתעניין חס וחלילה רק בפן הפיזי ולא בפן הנפשי, אלא שאתם מבטאים אחרת, צריכים תשומת לב אחרת, בזמנים שונים, בצורות שונות.
למשל
הוא כל כך אוהב אותך ורוצה בטובתך, הוא רוצה להיות איתך
את מרגישה את הרצון שלו, אבל את כל כך עמוסה ואת רוצה קצת לפרוק את מה שהיה היום, את צריכה להשתחרר קצת ולהירגע לפני שאת יכולה להיפתח אליו - דבר שהוא לאו דווקא צריך
ואז את מתחילה לדבר על דברים לא קשורים שהיו לך היום שמעמיסים עלייך, את צריכה לדבר איתו על זה כדי להירגע ולהתקרב אליו
מבחינתך אולי זה שלב הכרחי בדרך להתקרב אליו
מבחינתו את מציפה אותו בבעיות לא קשורות ובקשיים לא קשורים, אולי מנסה לתרץ לו בעקיפין למה את לא רוצה ולמה אין לך כוח אליו
הוא לא מבין מה העניין ומנסה לזרז אותך לגמור, חבל להתבאס במקום להיות יחד ולהיות קרובים
את מתעצבנת שלא באמת אכפת לו ממך כי את מרגישה שהוא דוחק אותך לגמור עם הדיבורים ולא באמת מקשיב
אבל הוא לא מבין למה את ממשיכה להעמיס על שניכם דברים לא קשורים
הרצון שכן היה לך הופך לעצבים ולחוסר רצון
את דוחה אותו
הוא לא מבין מה קרה כאן ונפגע
...
קלאסי לגמרי
אין לי מושג אם זה משהו שקרה ביניכם, אבל יש כל כך הרב הללמוד על איך לגשת, מתי, מה הצורך של מי שמולי איך הוא מבטא אותו, איך הוא מבטא את הרצון לקירבה, ואיך אתם הפוכים בזה, כל גבר ואישה הפוכים בכל כך הרבה דברים שאם לא לומדים אותם מגיעים לרגשות האלה - לא אכפת לו ממני, והוא לא שומע אותי, ויש לו פנאי רק לחברים שלו...
שיהיה לכם בהצלחה, באמת, ורק טוב
בתאריך ב' בסיון תשפ"א 11:59ערב בשבוע שאתם יוצאים או יושבים ביחד בנחת.. בלי קשר לנושא הזה. גם אם זה אומר לקחת בייביסיטר.
ב. יש מקום ללכת לייעוץ בענין.
ברור שיש כאן בחינה של דבר-גורר-דבר, משני הכיוונים.
חוץ מהנושא של לשבת לדבר - הוא מתענין בך, בחיים שלך, באיך לעשות לך טוב?
תיראי את התמונה הכוללת
אם התשובות זה כן, אז ודאי שחשוב לו הקשר הנפשי ביניכם
יכול להיות שהוא צריך לעשות עבודה על איך לבטא את זה בשפה שלך
אבל יכול להיות שמבחינתו קיום יחסים זה ה-ביטוי לקשר הנפשי שלכם
וכשאת דוחה את זה את דוחה אותו
מיקי מאוסולפעמים תקופות כאלה מלוות גם בעייפות נפשית וזה נורמלי לחלוטין. השאלה איך מתמודדים עם זה. אולי לעשות הפסקה רגע עם ילדים ולהתמקד בחיזוק הקשר.
צריך קודם למצוא מה הסיבה שבאמת את לא מרגישה משיכה להיות איתו. אם זה משהו הורמונלי אני בטוחה שיש פיתרון טכני.
אם זה בגלל ניתוק רגשי ומשקעים שהצטברו, אני באמת חושבת שכדאי לדבר עם איש מקצוע שינחה אתכם איך לצאת מהמקום הזה.. קשה לפעמים לצאת מזה לבד, אחרת יכלתם כבר מזמן לפתור את זה בעצמכם.
לדעתי כדאי לערב יועץ זוגי, יש בקו ההלכה *3030 יועצים ויועצות מטעם הרב אבנר קוואס
שעונים שם לשאלות ללא תשלום.
בנוסף יש ספר של הרב שמחה כהן "קונטרס הדרכה"
הוא בעיקר מופנה למדריכי חתנים ומדריכות כלות, אבל הוא גם מדבר לזוגות נשואים.
הוא הרבה מדבר על הנושא הזה שם ועל ההבדלים שבין גבר לאישה בנושא.
אחרי שאשתי ואני למדנו ממנו זה פתאום זה הסביר כל כך הרבה דברים וקשיים שהיו לנו בנושא,
וגם פתאום אתה מבין שהבעיה לא באישה או בגבר אלה אלו בעיות שקשורות לגברים ונשים באופן כללי.
בהצלחה.
מצד אחד- את אומרת שאת רוצה שהוא ידבר איתך, והעיקר חסר, והוא לא מצליח להכיל את הצורך שלך בלדבר ולשתף.
מצד שני, כשהוא מבקש ממך להכיל את הצורך שלו ביחסים את כותבת:
אני מודעת לכך שקיימת בעיה כלשהי בנושא, אבל לא מצליחה להגיע לשינוי בנושא
וגם
אבל מה אני יעשה שזה המצב??? שאני פשוט לא מרגישה צורך/רצון לחיבור?
מנסה להסביר לו שאם אני ארגיש פתוחה בלב רק ככה אוכל להתקדם הלאה.
תגידי לי, אם כשאת תבקשי ממנו לדבר איתך הוא יגיד לך - אני מודע שיש לי בעיה במצב, לא מצליח לשנות. מה אני אעשה שזה המצב? אני פשוט לא מרגיש צורך או רצון לדבר? ורק אם תקיימי איתי יחסים אני ארגיש פתוח ואוכל להתקדם הלאה.
איך זה נשמע לך?
נחמד?
נעים?
בדרך לזוגיות מכילה?
נכון שלא?
כלומר, את מניחה פה הנחה, שלך מותר לבוא ולומר- אני לא יכולה לקיים איתך יחסים בגלל שאתה לא מדבר איתי מספיק, אבל אם הוא יעשה לך בחזרה את אותו הדבר, אוי ואבוי. (ואת אומרת שהוא מנסה לדבר איתך ולתת לך מה שאת רוצה אבל זה לא מספיק לך)
יש לך איזה הנחה שהוא חייב קודם למלא את רצונך, שרצונך יותר חשוב, כדי שאת תבואי לקראתו.
ההנחה הזו נובעת מזה שלך, כאדם (לא אגיד כאשה, כי יש בהחלט נשים שחשוב להן החלק הפיזי לא פחות מהדיבור) חשוב יותר הדיבור, את רואה את מרכז הזוגיות בדיבור, ושיתוף, ואת היחסים - כחלק נלווה לנישואים. כ"נו, חייבים"
אז קודם כל את צריכה להבין שמבחינתו היחסים חשובים כמו שלך חשוב הדיבור (או יותר, מי יודע)
וזה לא בגלל שמשהו לא תקין איתו, ולא שמשהו לא תקין איתך, יש לכם צרכים שונים, ברמות שונות, ואתם צריכים כזוג לנסות למצוא את המקום הנכון לעזור זה לזה. ולא להיות במקום של - אם אתה תיתן לי אני אתן לך ולהיפך.
את משתדלת להתחשב בו, לפנק אותו , להכין לו אוכל, זה מדהים ומקסים ומיוחד! אבל תני לי להניח, שיחסים חשובים לו כנראה יותר מאוכל ופינוקים. יחסים אומרים לו- האשה שלי אוהבת אותי, יותר מאשר אוכל טעים. יחסים הם חלק אינטגרלי בזוגיות. גם דיבור. לכל אחד מכם יש צורך בשניהם, פשוט הצורך שלכם כמותית בכל אחד מהם הוא שונה.
מציעה לך לפמפם לעצמך בשכל- יחסים חשובים לו בזוגיות כמו שלי חשוב דיבור. שוב ושוב ושוב. עד שתפנימי, ותביני , ותרגישי את זה ממש, ותכאבי את כאבו שהוא לא מקבל את הצורך שלו בתוך הזוגיות שלכם כמו שאת כואבת את כאבך על הצורך שלך שאת לא מקבלת מה שאת רוצה בזוגיות שלכם.
מהמקום של ההבנה הזו, אני בטוחה לגמרי, שתצליחי לקדם פתרונות בשני המישורים בשביל להפריח את הזוגיות שלכם בכל המובנים.
בהצלחה!
מראה על גדלות שיש בך.
יש כאן שתי מצוות זו מול זו.
אמנם מאד "רומנטי" לומר שתעזוב הכל וכעת אשתך - זה גם נשמע הגיוני.
מצד שני, "מלחמת מצוה הכל יוצאים". וכשכבר יש מלחמה, אז אדם צריך לשכוח ממשפחתו במובן שעלול להחליש אותו, ולהילחם בכל כחו - כך אומר הרמב"ם.
אז לכאורה, דרך המלך היא לבקש מהמפקד שלך, שבהיות שהמצב אצלך הוא כך וכך, אם לא יהיה חיוני שתצא, שיביא בחשבון.
אלא מה? שעצם המחשבה כבר מבהילה אותה. גם אפשר להבין...
לכאורה, צריך לעשות שאלת חכם, שמבין היטב בשתי המצוות הללו ומכיר את המציאות הצבאית והאזרחית. אם הוא יאמר שאכן יש לוותר על הצבא כעת לאור המצב האישי - אז באמת תבקש פטור מראש, אם לא חירום יצטרכו פתאום, ואם תקבל - תודיע לאשתך שזה בסדר....
תהיו בריאים.
אלפיים שנה חיכינו לשאלות כאלה..
ובאשר לשאר היכולות של חיזבאללה - סומך על הקב"ה ועל צה"ל. מעשית, אין להם שום יכולת לכבוש לאורך זמן. גם אם יצליחו להיכנס לאיזה ישוב ולהשתלט עליו לזמן מה, ללא חיל אוויר וללא שיריון אין להם שום סיכוי שבעולם לאחוז בשטח זמן רב.
וחוסר היכולות של המשטרה/צבא לעמוד נגדם.
הזוי.
אני מרגישה כאילו אני קוראת ספר היסטוריה על איך עשו פרעות ביהודים..
זה לבטוח בה'
להתפלל לישועה
ולא לפחד משום דבר שבעולם
לשמוח על כך שאנחנו חלק מתהליך גדול
שיביא איתו בסוף בשורה חדשה.
רק שנפרוץ כבר, שנחזיר להם, שנכסח אותם כבר
ולא יצא מזה כלום..
כולי תקווה שהפעם יהיה אחרת. אבל אני כבר ממש לא אופטימית

אז אני אתחיל באמת- אני דיי בטטה
עכשו ב"ה בטטה בתחילת הריון, מה שמחריף את הנקודה
וכל זה יושב גם על הרגלים
בעלי המתוק מגיע מבית נקי ומתוקתק
אמא שלו, אשת חיל, גידלה 10 ילדים עם הרגלי ניקיון מרשימים
שוטפים את הבית, לא כי התלכלך, אלא כי זה מה שעושים כל X זמן
אין דבר כזה להכניס אוכל לסלון
שולחן מסודר ומפה מתוחה בכל השבוע
ועוד ועוד דברים שממש כיף שעושים בשבילך
אבל כשזה מגיע לציפיות של בעלי מהבית שלנו קשה לי
אני גדלתי בבית מבולגן בקטע סביר
אבא, איש קבע, היה נכנס הביתה בערב ואומר בחיוך
"בלאגן זה סימן לחיים", ואז מבקש מהילדות להרים את הלגו שמפוזר בכל הבית
והכל בנחת
ויש כמה דברים שכשגדלתי הוציאו אותי מדעתי, כמו אגרנות, צפיפות וכו'..
אבל העולמות שונים
וכך גם ההרגלים
ועכשו זה דיון דיי קבוע בבית
בעלי לומד על השולחן בסלון
וממש משתגע מזה שאין מקום לערימת הספרים שלו כי יש כל מיני דברים שלא צריכים להיות על השולחן
(מטען של מחשב נייד, מכתבים לא מטופלים, צעצועים של הקטנה, כוס קפה)
כלים צריך לעשות מיד, לא משנה מה הכמות
כשאני ממש מעדיפה לא לשטוף כל רגע, אלא הכל בבת אחת
כביסה לא מקופלת הורסת את האווירה
ושריטה מיוחדת שלי- בגדים שלי שמונחים על השידה בחדר ולא בארון- זה השיא
אני מרגישה אשה איומה ונוראה
במיוחד בגלל שהוא כל כך מתחשב
רוב הזמן שותק ולא מעיר
עושה בעצמו מיד, לפעמים רגע לפני שאני באה לעשות- ואז זה מבאס אותי
אבל אין לי כח לזה
זה גונב לי המון אנרגיות, בעיקר נפשיות
וכשאני מתאבדת על זה כמה שעות ומחדשת את הבית, הוא לא תמיד שם לב
ואני עושה הרבה דברים אחרים
ממש משקיעה במתוקה שלנו, משחקת איתה, שרה ורוקדת איתה, עושה לה בריכה במרפסת וכו'
מחנכת כיתה דיי משקיענית
מבשלת טעים לשבת, (לאחרונה קשה יותר באמצע שבוע בגלל הבחילות, אבל פעם גם זה היה ברמה גבוהה)
משקיעה בזוגיות,
והקטע של הניקיון מעיק עלי
כמה שאני לא אנקה ואסדר, זה לא יהיה כמו אצל אמא שלו המופלאה (שוב- ממש מעריכה אותה!)
כשאני אומרת לו שלדעתי זה יושב על הרגלי ניקיון מהבית, הוא נעלב ומכחיש.
הרף שלו יותר גבוה
אבל הוא לא יפשוט פתאום על הבית בניקיון,
רק דברים ספציפים ולעיתים רחוקות (פתאום יפנה את השולחן/ יעשה כביסה/ יטאטא)
ואז אני ארגיש מגעיל
והכל בשתיקה רועמת
אוףףףףףף![]()
![]()
נתחיל בע"ה.
@די שרוט ממילא יש לנו 2, לא?
פשוט אני..בקטע פמיניסטי כזה שהוא לא שולט בי, הוא לא הבעלים שלי וכו'?
אז בדף יומי של ערב לג בעומר כתוב פעמיים אישי כהן גדול ורש''י פעמיים מרגיש צורך להסביר לנו 'אישי -אדוני'
אז... צריך למצוא כינוי אחר בשביל הפמיניסטיות כאן...
(יש פה אחד באתר עברי אם יעזור לך. אם אתה עובד לפי לועזי אז כל יומן יעזור)