אין משמעו שאני שונא.

כל ביקורת.

אתה טוען שאני שונא? תוכיח. עצם הביקורת לא מוכיח כלום

אבל עדיין יש הבדל משמעותי

אני לא מקבל שקל בגלל שאני גר כאן. יש הוצאות על שמירת חבל הארץ הזה וודאי - אני לא נהנה בכיס שלי מזה. 

הם כן.

המדינה מוציאה הרבה יותר בשביל לאפשר לי את אותם תנאים שהיא צריכה לתת לכל אחד (בתאוריה, בפועל אני מקבל פחות אבל זה עניין אחר) אני לא מבקש שיתנו לי אני מבקש לקבל את מה שכולם מקבלים (ביטחון/כבישים/תשתיות) נכון שכאן זה עולה יותר אבל אני לא מקבל יותר.

לא מממשים את הרצונות שלי. נותנים לי את הבסיס. מי שרוצה שהמדינה תתן לו פנסיה כשהוא אברך למשל או ביטוח חיים כשהוא אברך רוצה לקבל בגלל שהוא אברך יותר מהשאר בתנאים הפרטיים שלו ולא ברמת ההוצאה הממשלתית.

נכון זה עולה למדינה והיא מחליטה לממן את זה אבל אני לא סוחט כסף לכיס שלי ולא מצפה מהמדינה לממםן לי פנסיה או משכורת כי אני גר כאן וזה ההבדל.

אני מבקש תנאים שווים. כמו שזה לא אותה עלות קרית שמונה או אילת או "א וראשל''צ וכו..

אני מבקש תנאים שווים הם מבקשים תנאים עודפים

שהמדינה תממן פנסיה לאברכים.

שהמדינה תעשה ביטוח לאברכים

אמנם על חשבון הסיוע לאברכים (שקצת גדל לטובת העניין). והיה על זה התמרמרות גדולה למה רק לחרדים שלא עובדים ולא לדוגמא לסטודנטים

ב אני גר בארץ? משלם מיסים? מבקש את אותם תנאים של כולם. לא פיפס מעבר.

למה יקר כאן? לגעתי כי המדינה חדלת אישים ולא מעיפה את הערבים אבל זו לא הנקודה. הנקודה שהם רוצים יותר ואני מבקש את המינימום שכולם מקבלים

עד כמה שידוע לי, תקציב החינוך הוא הגדול ביותר. 

אם יש לך נתונים אחרים, אתה מוזמן להביא אותם. 

במיוחד שכמעט כל תקציב הביטחון אינו הולך לשמירה על ישובים

ליישר מישהו ?

הרי אף אחד לא באמת יגיד רגע בוא נראה מה זה מהפורום כתב . נכון ??

אני באמת לא רואה שום עניין בלבקר מישהו בשיא הלהט . מלבד שנאת חינם .

אענה לעניין כי עכשיו שאלת בלי להטיח האשמות

תראי, לא יודע על מי ומה את מדברת.

אבל האם יש תרבות חרדית של לא לדאוג במובן הכלכלי? (אין ביטוחים, עובדים בשחור אז אין פנסיות, הוצאות מופרכות על חתונות ומתנות כשאין כסף לעשות זאת, הרבה פעמים אין חסכונות לחתן ילדים ואז יש קמפיינים שלמים של התרמות, דירה לזוג צעיר ועוד)  קיים!

הסתמכות על מנגנוני עזרה לחסרי יכולת (מי שלא מצליח לעבוד - אבטלה/הנחות בארנונה/תמ''ת/סיוע בשכר דירה ועוד הרבה מנגנונים כאלו ואחרים) מתוך אידיאל של אני אשב בכולל ואלמד ומישהו אחר יעבוד אני מסתמך על מערכת הרווחה - קיים! אפשר ורצוי לדבר על הערך של התורה אבל אי אפשר להתעלם מהמשמעות הכלכלית שנופלת על הציבור דרך מערכת שאמורה לתת סיוע למי שלא מצליח ולא למי שלא רוצה.

עבודה בשחור - הטענות שם שהנתונים הרשמיים לא נכונים כי הרבה עובדים בשחור הם פשוט טענה הזויה. עובדים בשחור כי אחרת יצטרכו לשלם מס או להתגייס. אז ענו לי שאין ברירה ובציבור הזה הרבה פעמים המעסיק מתנה את העבודה בזה שזה יהיה שחור. זה רק מראה כמה שזה רקוב. 

אגיד שוב. שמחתי, שמח ואשמח לעזור לכל מי שמתנהל הכי הפוך מאיך שאני חושב שצריך להתנהל. אני עושה את זה (משפחה שבאה לליווי כלכלי לרוב באה כי הם מבינים שהם לא במקום מצוין)

אני עוזר בהתנדבות (ואני לא חוזר על זה כדי לטפוח לעצמי על השכם אלא כדי שתבינו, זה ביקורת לא שנאה!) להרבה משפחות וכן, חלקם חרדים, חלקם אברכים, חלקם דתיים עובדים וחלקם דתיים שלא כ"כ עובדים.

כשאתה מעביר ביקורת על התנהלות של ציבור יהיו כאלו שיפגעו, הגיוני. ויהיו כאלו שיגידו וואלה נקודה למחשבה...

וכן, כשאני כותב כאן בפורום אני לא חושב רק על מי שכתב ואני מגיב לו אלא גם על הרבה אנשים שיקראו את התגובה שלי והיא תעורר בהם מחשבה...

וכן, פונים אלי גם מהפורום הרבה אנשים בגלל הנקודות האלו שאני מעלה. בגלל היכולת לבקר את ההתנהלות הכלכלית של כל מיני גופים וציבורים כשרואים מתוך הדברים שהם נכתבים מתוך דאגה ולא  מתוך התרסה ולכן גם באים אלי ה'אנטישמי עאלק דתי' כטענת חלק מהכותבים כאן כדי שהוא יעזור להם להמשיך עם האברכות אבל לעשות את זה בצורה כלכלית מושכלת.

וואלה? האנטישמי הזה לא אומר להם תעזבו את הכולל אלא עוזר להם להשאר בכולל..

אז הביקורת באה משנאה או מדאגה?

גם שם אמרתי את דעתי וגם שם הצעתי עזרה

היחס בין המסים שמשלם חרדי לבין מה שהוא מקבל - לא קרוב להתקיים באף מגזר אחר.

מעבר לקצבאות האברכים וקצבאות הילדים שמגיעות לכ-1800 שקלים בחודש בממוצע, יש גם הנחות בארנונה והנחות במעונות - וזה שווה אלפי שקלים לחודש. 

כמו כן, תקציב של כל ילד ע"י משרד החינוך הוא כ-2500 שקלים למיטב זכרוני.

זה אומר שמשפחה חרדית ממוצעת (6.5 ילדים) מקבל שירותי חינוך ביותר מ-16,000 שקלים בחודש. 

תוסיפי לזה טיפולי שיניים (רעיון של ליצמן, כמובן) ויש עוד. 

יוצא שמשפחה חרדית ממוצעת מקבלת בכל חודש מהמדינה הטבות בשווי 20,000 שקלים ואפילו 25,000 שקלים. 

זאת בשעה שהם כמעט ולא משלמים מס הכנסה - בין אם הם עובדים בשחור ובין אם הם פשוט לא מגיעים לרף ההכנסה המינימלי של תשלום מס הכנסה. 

כלומר, הם משלמים מעט מאוד ביטוח לאומי, אם בכלל. 

אז כן, הציבור החרדי באופן כללי חי על חשבון משלם המסים - שהם כמעט תמיד, אחרים. 

כמה זה קצבת הילדים כפול 6.5 + כ-750 שקלים קצבת אברך. 

מה ההבדל בין משפחה של 4 נפשות לעומת משפחה של 2 נפשות? 

שמשפחה של שתי נפשות מקבלת פחות כסף. 

אין דבר כזה "ילדים מקבלים את ההטבה" - ההורים הם אלה שאמורים לממן את החינוך של הילדים שלהם. 

ההורים מקבלים את ההטבה. 

כסף עובר ממשכורת של אדם אחד לאדם אחר. 

מי שאמור לדאוג לילדים הוא ההורה והוא זה שנהנה מהתקציב שהוא מקבל. 

חרדים מביאים יותר ילדים - ולכן הם מקבלים יותר כסף על חשבון אחרים. 

בסופו של דבר, לא נהיים עשירים מהכנסה נמוכה - אבל מה שמקבלים, מגיע על חשבון אנשים אחרים. 

הילד החרדי שמקבל טיפולי שיניים "בחינם" מקבל אותם על חשבון חוג שהייתי יכול לתת לילד שלי ושאני עבדתי בשביל הכסף הזה ולא הוא. 

סטודנטים זה מצב זמני מאוד של כמה שנים. 

זה לא מצב קבוע. 

גבר חרדי שיוצא לעבוד בשכר מינימום או קצת יותר מזה, לא משלם מסים (והוא גם מקבל נקודות זיכוי על כל ילד אם הוא איכשהו מגרד את סף ההכנסה לתשלומי מסים) וכל מה שהוא מקבל "בחינם" מגיע על חשבון אחרים. 

הוא אכן צרכן נכבד שלה ומנצל אותה, אבל הוא לא המציא אותה ואפילו די סובל מצדדים אחרים שלה.

עיין ערך המאבק של השמאל עכשיו (מרצ!) על חינוך חינם מגיל 0 שיעזור לחרדים פי אלף יותר מלכל מגזר אחר.

אבל הייתי מצפה מאנשים שמנצלים כך את המערכת שלפחות יפסיקו לנסות להגדיל את הנתח שהם מקבלים כל הזמן ואולי, רק אולי, שיגידו תודה. 

במקום זה, אם מישהו מעלה את האפשרות שאולי הציבור לא צריך לממן אותם - הם מיד משווים אותו לפרעה והיטלר. 

אני למדתי בבית ספר סביר לגמרי. לא הייתה לי שום דרך לדעת כמה זה עולה למערכת.

מבנה סביר, כיתות פשוטות. מגיל מסויים גם היה מזגן.

אני לא מכיר את המבנה המושחת של המערכת ואת הבזבזנות שלה. זה גיליתי רק כשקראתי את "קו ישר".

הם באמת בטוחים שהם עובדים קשה והכסף הוא שלהם. ושהם קונים דברים בזול. הם לא מבינים את העלויות שלא יורדות מהם ישירות אלא מהמנגנון. הם רואים איך הם חיים בפשטות ומסתפקים במועט ולא מבינים פשוט שככה עובדת מדינה מערבית.

זה פועל נגדם, זה פועל נגד כולנו, אבל זה לא אשמתם והם בטח שלא "שודדים". הם טרמפיסטים על שיטה קלוקלת כמו רוב הישראלים שלא למדו כלכלה ולא מבינים איך זה עובד נגדנו.

איך הם יידעו אם אף אחד לעולם לא יגיד להם? 

איך יש סיכוי לשינוי? 

ונראה שיש כאן מספיק אנשים שמבינים את זה יופי - הם פשוט מרגישים ש"מגיע להם". 

אבל לזכותך (ולעוד כמה כאן) יאמר שממש שינתי קו מחשבה ועשיה בזכות העלאה של הנושאים האלו. גם פתחתי קרן השתלמות, גם החלפתי קרן פנסיה. פתחתי חסכונות לילדים

אז נתחיל מהתחלה. מיניין לי? 1 נתונים - גברי חרדים עובדים פחות, בעבודות זולות יותר. ולרוב הם לא מבוטחים בביטוח (שכפי שאמרת אין להם חסכונות להתמודד איתם אז מינימום ביטוח חיים ומחלות קשות כדי לא ליפול על הציבור בסיטונאות)  2 היכרות אישית יש ל גם חברים חרדים וגם משפחה חרדית, גדלתי בצפת התפללתי בבתי הכנסת החרדיים והיו לי חברים גם משם. 3 התייחסתי לטיעונים שעלו כאן שהסבירו שחרדים עובדים בשחור כי ככה המעסיקים החרדים דורשים. הם אמרו לא אני.

ולא, לא טענתי שמסתמכים רק על רווחה אבל אכן לוקחים ממערכת שנועדה לחוסר ברירה מתוך אידיאל

וזה לא נכון מה שאת אומרת כי מגיל 22 עם ילד מותר לעבוד (רק לא בזמנים של הכולל..) אין שום הצדקה לעבוד בשחור. את טוענת שזה לא ייחודי. חרדיה אחרת אמרה שקשה למצוא עבודה לא בשחור. שניכם צודקות יש ויש. אבל זה נפוץ יותר במגזר החרדי (ולא אני אומר את זה אלא רשות המיסים)

לגבי כל הכרונולוגיה שאת מתארת. לו יהי...  זה חתונות גרנדיוזיות, זה דירות/מתנות לחתן כלה/מחותנים/זה תרבות של הכל חדש דנדש ולא יד שניה

ולגבי תרבות החסד היא מבורכת אבל היא בית חולים מתחת לגשר... 

לא אכפת לי מה התירוצים צריך לקחת אחריות. להצטמצם, לא לגור בבני ברק/ירושלים,

כמו שאת יודעת אני אברך. התחתנתי כשאשתי בתחילת שנה ראשונה,  אני יודע מה ה אומר ואופס אני לא שם...

כן אומר שקצת מרגיש לי שמשום מה את תוקפת אותי כל פעם שאני כותב משהו על כסף, זו לא פעם ראשונה ולא שניה. תעני לעצמך אם יש איזה סיבה לזה

ב זה ששלחו לך גרף אחד לא אומר שזה כל מה שיש

ג נכון לא הייתי חרדי אבל הייתי אברך ובדיוק לכן אני אומר אם מפעילים שכל ומנסים להיות עצמאים ולא להסתמך על מדינה/גמחים/הורים אפשר לעשות את זה. ולכן התירוץ של 'אי אפשר לעבוד בגלל שאין פטור' הוא בדיחה כי בניגוד אלייך אני עדיין בלי פטור אחרי גיל 24 (כי אני לא חרדי, אני אקבל פטור רק בגיל 28 כי אין לי כיפה שחורה) ואני יודע איך המערכת הזו עובדת - מותר לעבוד בלבד מגיל 22 לא בשעות של הישיבה (מי שנשוי) אז זה לא תירוץ זה חרטא שאת מנסה להכניס בטענה שאני לא מכיר את המערכת מבפנים.

ד כל מי שמתנהל כלכלית לא נכון ומגיע למצב שהוא צריך לקבץ נדבות חד משמעית אשם במצב שלו בין אם הוא דתי חרדי חילוני או גוי. ההבדל המהותי זה איך מתייחסים לזה, ולרוב בציבור החרדי זה ממש לא נורא לגלגל גמחים לקבל צדקה זה חלק מהווי החיים (עובדות לא תחושות. זה קיים שם הרבה יותר באחוזים מאשר בכל ציבור) 

ה זה שלא הייתי במקום שלהם לא אומר שאני לא יכול לראות את הטעויות שהם עושישם ולהצביע עליהם. לא מבין את הטיעון הזה (אבל אני מבין מאיפה הוא מגיע, כהתגוננות מביקורת, מין הכחשה שכזו)\

ו את טוענת ששלא שאלתי. את טוענת שלא התעניינתי את קובעת עובדות עלי לא רק אני.. קשוט עצמך תחילה

חתן כלה הוצאות ריהוט שהכל חדש דנדש ואין מה לדבר על יד שניה 

"רוב הציבור החרדי עובד. רוב הציבור החרדי משלם מיסים. 
רוב הציבור החרדי הצעיר הולך ללמוד מקצוע והשכלה גבוה.
רוב הציבור החרדי לא מזדקק ולא חושב להסתמך על ועד הרבנים."

אם כל זה נכון - אז למה החברה החרדית בממוצע, לוקחת הרבה יותר ממה שהיא נותנת? 

איך זה שהם כמעט ולא משלמים מסים אבל מקבלים הרבה יותר תקציבים מהמדינה? 

איך את מסבירה את הדיסוננס הזה? 

זוג הורים שהחליטו להביא ילדים רבים לעולם - שהם לא יכולים לפרנס בכוחות עצמם ומסתמכים על "המדינה" - כלומר, על כך שהמדינה תיקח מילדים של אחרים ותיתן להם - הם לחלוטין נצלנים. 

מי שצריך להסתכל על מבחן ההכנסה הם ההורים לפני שהם מביאים עוד ילדים. 

זכותם להביא כמה ילדים שהם רוצים - אבל חובתם היא לפרנס אותם בכוחות עצמם!

אין לי בעיה שתחיי על פי הערכים שלך - כל זמן שזה לא בא על חשבוני. 

אין לי בעיה שיהיו לך כמה ילדים שאת רוצה - כל זמן שפרנסתם לא תהיה על חשבון הילדים שלי. 

וכן, אם אני משלם סכומים מאוד גבוהים של מסים ואת מקבלת אותם - אז הילד שלך מקבל דברים על חשבון הילד שלי. 

הערך של נשמה יהודית היא מאוד גבוהה - אז תמצאי דרך לממן אותה בלי לקחת ממני. 

אני רוצה שהזכות על הבאת אותה נשמה יהודית תהיה לחלוטין שלך - אני חלילה לא רוצה לגרוע מהזכויות שלך עליה... 

ההורים שלי בהחלט עשו שיקולים מסוימים - כולל כלכליים - בנוגע למספר הילדים שהם הביאו לעולם. 

וגם סבא וסבתא שלי עשו. 

ככה זה עובד וככה זה אמור לעבוד. 

אז אני מניח שהיו יכולים להיות לי עוד אחים\אחיות שלא באו לעולם בגלל זה. לגיטימי. 

אני חי עם זה נהדר. 

יש אנשים שעושים חישוב אם הם יכולים לכלכל עוד ילד ויש כאלה שלא אכפת להם לקחת מילד אחר כדי שהם יוכלו להאכיל עוד ילד. 

יש אנשים שבגלל המסים הגבוהים שהם משלמים לא יכולים להרשות לעצמם עוד ילד - ובעצם, את מביאה ילדים משלך על חשבון ילדים שהם היו רוצים להביא, אבל לא יכולים להרשות לעצמם. 

חשבת על זה? 

את מסתכלת על זה ש"המדינה" נותנת לך - אבל למדינה אין עץ מטילי זהב ואפילו לא עץ דולרים - "המדינה" לוקחת מאנשים אחרים כדי לתת לך. 

את לוקחת אוכל מהפה של ילדים אחרים כדי להאכיל את הילדים שלך - אוכל שההורים שלהם עבדו בשבילו - ואת אפילו לא מבינה מה הבעיה בזה. 

את עושה את זה כביכול מתוך אידיאל. 

זה הדבר הכי הנורא בכל הסיפור הזה. 

לא אכפת לי כמה קשה את עובדת. 

זה ממש ממש לא מעניין אותי. 

השאלה היא האם את ובעלך מרוויחים מספיק כדי לכלכל את הילדים שלכם בלי לקחת מהילדים שלי. 

זה כל מה שמעניין אותי. 

בציבור החרדי, התשובה לשאלה הזאת היא שלילית - ופה הבעיה. 

יש נתונים של הלמ"ס ושל מכוני מחקר שמרנים שאין להם שום דבר נגד חרדים. 

זה המצב. 

אני משלם מסים - הרבה יותר מהממוצע באוכלוסיה - אז אם אני צריך טיפול רפואי, לא רק שזה בא על חשבוני, אני גם מממן לאחרים. 

סביר להניח שאם אחד הילדים שלך זקוק לטיפול רפואי, אני מממן גם את שלו. 

כל הציוד שאת משתמשת בו - את קונה אותו לבד? לא? אז מאיפה הוא מגיע, את חושבת? 

והמשכורת שלך - מאיפה את חושבת שהיא מגיעה? 

יותר מזה, אני אשמח להפסיק לשלם ביטוח בריאות ממלכתי ולהסתמך אך ורק על ביטוח פרטי - רק תגידי לי איך ואיפה חותמים. 

רציני לגמרי - מחר בבוקר, אני מוכן להתנתק מביטוח הבריאות הממלכתי ואם אפשר, אז גם מהביטוח הלאומי. 

לא, אין סימטריה בין שני הדברים. 

אותי מכריחים לשלם על ביטוח ממלכתי שאני לא רוצה ושאני משלם עליו הון תועפות ומוסיף גם ביטוחים פרטיים כדי לא להתסמך עליו - ואת בוחרת לפרנס את הילדים שלך על חשבון הילדים שלי. 

מי את חושב משלם את המשכורות של הרופאים והאחיות? 

אני. אני ואנשים נוספים כמוני. 

אני משלם לכם את המשכורות - אז כן, ה*חובה* שלכם היא לטפל בי כשאני צריך. 

כאמור, אני מוכן מחר להפסיק לשלם לכם ולהתבסס אך ורק על ביטוח פרטי - רק תגידי לי איפה לחתום. 

לכן, אין כאן הקבלה ואין כאן סימטריה. 

אני משלם על השירותים שאני מקבל - ואני גם מוסיף לביטוחים פרטיים בעל כורחי. 

מה אני מקבל ממך בתמורה לכך שאת לוקחת מהילדים שלי כדי לתת לשלך את הכסף ש*אני* עבדתי עבורו? 

כלום. 

כאמור, אני מוכן מחר בבוקר לסיים כל התקשרות כלכלית בינינו - אני רק מפסיד ממנה. (גם בכסף וגם באיכות הטיפול - הרי אין חדרי מיון בבתי חולים פרטיים והייתי מאוד שמח אם היו. הייתי מוכן לשלם על זה עוד). 

יש לי הרגשה שאת לא תוותרי כ"כ מהר על ההטבות שאת מקבלת על כל ילד שאת מביאה - את רק מרוויחה מזה (ולא ממש אכפת לך שזה בא על חשבון אחרים). 

כפי שכתבתי - אני מוכן מחר בבוקר להפסיק לשלם לביטח בריאות ממלכתי. 

ה"נטל" שלך הוא העבודה שלך ואת המשכורת שלך על העבודה שלך - אני משלם לך. 

את לא רוצה לטפל בי? 

אל תקחי ממני משכורת. 

מאוד פשוט. 

הקב"ה מממן את הילד שלך? 

אז תפסיקי לגזול ממני את הכסף שלי בשביל זה. מצדי, תתפללי שמן יירד לך מהשמים. 

התמ"ת לא "חושב" - נציגי הציבור שלך בכנסת פשוט סוחטים את מי שהם יכולים כמה שהם יכולים. 

זה הכל. 

ביבי רוצה 61 אצבעות והכי קל זה לשלם לליצמן ודרעי. 

אני מקווה שעכשיו זה ייפסק עם ליברמן שר אוצר ובלי חרדים בקואליציה. 

אין לי בעיה עם אנשים שמביאים ילדים רבים לעולם - יש לי בעיה עם אנשים שמביאים ילדים רבים לעולם בלי שיש להם יכולת לפרנס אותם ואז הם גונבים ממני כדי לתת להם אוכל. 

"המדינה" לא נותנת כלום. ל"מדינה" אין כסף - היא לוקחת מאנשים אחרים. 

מערכת הרווחה היתה אמורה לדאוג לאנשים שלא *יכולים* לדאוג לעצמם - לא לאנשים שבחרו להתעלק על הארנק של אנשים אחרים כי ככה בא להם רק בגלל שהקונסטלציה הפוליטית מאפשרת להם לגנוב ביתר קלות. 

באנגליה, החרדים עובדים. אין קצבאות לאברכים. 

אין אף מגזר באנגליה שיושב כל היום ולא עובד לפרנסתו. 

פרנסה זה 100% השתדלות ו-100% מה השקב"ה מחליט? אז תשתדלי ותוציאי את היד שלך מהארנק שלי. 

סמכי על הקב"ה - למה את צריכה לגנוב ממני? 

הפרנסה תלויה בהשתדלות. לא סומכים על הנס. 

אני עבדתי מאוד מאוד קשה כדי להגיע למקום שבו אני נמצא היום.  

איפה ההשתדלות שלך? אצל חברי הכנסת שלך? שיכנסו לארנקים של אנשים אחרים כדי לממן את הילדים שלך? 

אני לא קובע כלום - תביאי כמה ילדים שאת רוצה - אבל תפרנסי אותם בעצמך. 

לא מעניין אותי איך. 

אתה כמו ילדה בת 6 שחושבת שמגיע לה. 

היא רוצה שוקולד כאן ועכשיו - ולא אכפת לה אם ייקחו את השוקולד מילד אחר, העיקר שלה יהיה כי מגיע לך. 

אז לא!

לא "מגיע" לך כלום. 

מגיע לך רק מה שאתה מצליחה להשיג ואם את לא יכולה להרשות לעצמך להביא עוד ילדים - אז לא מביאים עוד ילדים על חשבון ילדים של אחרים. 

פשוט לא. 

בקיצור, את אשכרה מתנהגת כמו תינוקת - בגלל זה את לא מבינה על מה אני מדבר. 

את משלמת הרבה פחות מסים ממני - אני יודע כמה אחות מרוויחה. 

אשתי משלמת הרבה יותר מסים ממך. 

רוב המגזר החרדי נמצא בחמשת העשירונים התחתונים *מבחירה* ולכן הם לא משלמים מסים כמעט בכלל. 

יש מגזר אחד שעולה לי בראש שכמעט ולא משלם מסים בממוצע. 

רוצה לנחש איזה? 

כלומר, גם את שירותי הרפואה שהם מקבלים - זה בא על חשבון אחרים. 

יכול להיות שילדים עם מחלות סופניות לא מקבלים את התרופה שהם צריכים בגלל שלא היו יכולים לממן אותה בסל הבריאות - כיוון שהכסף הזה הלך לטיפולי השיניים של הילדים שלך. 

בגלל שאת *בחרת* את סגנון החיים הזה. 

זה נראה לך הגיוני? מוסרי? 

מה נסגר? 

זה באמת כואב כואב לקרוא את כל הנאמר כאן בפורום, יותר כואב מהתקשורת החילונית.

הם לא באמת מבינים מה זה תורה, מה הערך שלה לקיום עמ"י, שהיא תמצית והכוח של עמ"י, ובלי התורה והחרדים, לא תהיה כאן מדינה.

הם נמצאים במקום אחר.

הם אנשים רדודים, נקודה.

אתה לא צריכה מהם לא הוכחה, לא שישמחו ביומך ובאורח חיים שלך, לא שיכירו בתרומה של בעלך, לא כלום.

אם הם ירצו או לא ירצו הדברים ימשיכו להתנהל ולה' יש קרן מיוחדת ללומדי התורה אז גם אם יבוא פשוט אני וכל מיני רודפי תורה ויחקקו חוק שאברכים לא מקבלים כלום, רבות דרכים למקום, וכל צורת החיים של האברכים היא מעל הטבע.

למה להשניא ציבור שלם על עם שלם בצורה הזאת? 

לא חבל? 

ותרו על זה מיוזמתכם והקב"ה ישלח לכם שפע ופרנסה ממקור אחר. 

מעל הטבע במקום דרך הטבע - שהיא עמל יומם של אנשים אחרים, במקרה. 

פשוט תגידו: "לא תודה - לא שווה לנו שרוב העם כועס עלינו. כעס היא מידה רעה ואנחנו לא רוצים לגרום לה בקרב יהודים אחרים. הקב"ה כבר ידאג לנו". 

מה אתה אומר? 

לא רוצה לפרנס אתכם בכוח לבין רודפי תורה.

לא החזיר את כל העובדים, הוא אמר לי כל האנשים בלשכת התעסוקה הם בחורים צעירים.

ברור שזה לא מדד והוא היה שם רק פעמיים כל פעם משהו כמו שעה...

בכל חברה יש את מי שחוגג.

וגם אז, זה רעיון רע. 

בציבור החרדי, מדובר בנורמה ולכל החיים. 

כך שלא משלמים מסים בתוספת הרבה ילדים - כך שבסה"כ, המגזר החרדי חי על חשבון אחרים. 

זו לחלוטין הנורמה. 

יש מספרים. יש נתונים. 

הם לא משקרים. 

אלה המספרים ואלו הן העובדות. 

אם את חולקת על העובדות, אז את לא שונה ממתנגדי חיסונים. 

הנורמה בציבור החרדי היא לא לעבוד או לעבוד בשכר נמוך ולא לשלם מסים בשילוב עם ילודה גבוהה במסתמכת על לגזול כסף מאחרים באמצעות סחטנות פוליטית. 

סטודנט שהולך ללמוד - רוכש השלכה ומקצוע ובסופו של דבר, משלם מסים ולא מביא יותר ילדים ממה שהוא יכול לפרנס. זו הנורמה. 

אצל החרדים, הם לא לומדים שום דבר שיעזור להם להרוויח מספיק כדי לשלם מסים ומביאים ילדים כשלא אכפת להם שהם גוזלים את הכלכלה שלהם מילדים של אחרים.

ברור שחילוני שיהיה באותו מצב כמו החרדי ישלם מסים כמו החרדי ויקבל את אותו הדבר - רק שמחוץ למגזר החרדי, לאנשים יש דבר כזה שנקרא "אחריות" והם לא תינוקות שחושבים שמגיע להם. 

הבעיה היא במגזר החרדי שמוכן לגזל הזה וגם המנגנון הוא בעייתי - ולכן אני מקווה שליברמן יעשה שם סדר. 

אני כועס על זה שאתה מצביעים לאנשים כדי שהם יגנבו מאחרים ויתנו לכם. 

נתוני הביטוח הלאומי מבוססים על עובדות. על איסוף מסים. 

וגם סקרי הלמ"ס הם מדויקים לא פחות מכל מחקר סטטיסטי אחר. 

אלה העובדות - תתמודדי. 

וסקרי הלמ"ס הם לא באינטרנט. 

נסי תירוץ אחר. 

אני יודע שהכעס שלי מוצדק ואם זה היה תלוי רק בי - מזמן כבר לא הייתי פה, אבל אשתי רוצה להיות קרובה למשפחה שלה. 

אבל זה לא משנה - את רוצה לקחת כסף מהפה של הילדים שלי כדי לתת לילדים שלך. 

זה פסול, זה לא מוסרי, זה לא צודק, זה אסור הלכתית וזה רע. 

זה רשע. 

מה הפתרון שלך? לא טוב לך, אז לך. 

זה הפתרון שלך לכך שאת גונבת? להגיד לי לברוח מספיק רחוק כדי שלא תוכלי יותר לגנוב ממני? 

הו, וואו. זה שפל מסוג חדש. 

אני כועס על אוכלוסיה שעושה כל מה שהיא יכולה כדי לחיות על חשבון אחרים ואני מאוד מקווה שליברמן ישים לזה עכשיו סוף. 

בפעם שעברה שלפיד היה בעמדת כח, הוא קיצץ את הגזילות הללו. 

עכשיו, עם ליברמן ובלי ביבי - אולי סוף סוף הוא יסיים את העבודה. 

את מה שאני מקבל מהמדינה, אני משלם כמה וכמה פעמים. אף אחד לא מממן את הילדים שלי. 

אני מוכן מחר בבוקר להפסיק לשלם מסים ולא לקבל שום דבר מהמדינה. 

רק תגידי לי איפה לחתום. 

רק להבהיר:

אני מבין שמדיניות רווחה שדואגת לאנשים שלא *יכולים* לדאוג לעצמם היא לא דבר רע. (עדיין, הייתי מעדיף שזה יהיה פרטי ולא ממשלתי) - אבל העובדה שמגזר שלם בוחר לעתלק על המערכת הזאת מבחירה, זה פשוט שפל.  

אז תכפילי את זה בכמה אלפים... 

אני מכיר את המספרים - וזה מה שמאפיין את המגזר החרדי. 

המגזר החרדי חי על חשבון אחרים. 

אני משלם יותר מסים ממה שאני מקבל בחזרה. 

גם יש לי פחות בעיה עם אנשים שלא יכולים להחזיק את עצמם למרות שהם מנסים. 

אבל מגזר שלם ש*בוחר* בצורה מודעת לחיות על חשבון אחרים ועוד במקום להגיד תודה על מה שהם מקבלים - כל הזמן רק רוצים עוד - זה כבר מרתיח. 

יש מספרים ויש עובדות. 

אם את מתעלמת מהם, את כמו כל מתנגדת חיסונים. 

אני קורא את מה שאת כותבת ואת מה שיתר נציגי המגזר כותבים בפורום הזה וכולכם כותבים בדיוק אותו הדבר - וזה אותו הדבר שאני מכיר מכל חרדי ישראלי שנתקלתי בו. (ונתקלתי בהרבה). 

תינוקות שרוצים את הסוכריה שמישהו אחר הרוויח ולא מעניין אותם כלום - הם רוצים אותה והם יעשו הכל כדי לקבל אותה. 

לא מעניין אותי מה הסיבה שבכלל את שודדת אותי. 

אני לא עובד סוציאלי. 

אני רק רוצה שתפסיקי לשדוד אותי. 

תתפללי לקב"ה שישלח לך מן מהשמיים. 

הילדים שלך הם לא הבעיה שלי - בחרת להביא אותם לעולם? תפרנסי אותם. אל תגנבי ממני. 

כעס זו מידה רעה - אבל גזל היא עבירה חמורה בהרבה.  

אבל את הרי לא מאמינה שפרנסה וכסף זה מהקב"ה - אם  היית מאמינה בזה, לא היית צריכה לגנוב. 

לא כתבתי בשום מקום את מה שאת טוענת שכתבתי. 

שקר וכזב. 

אבל אני מניח שזה כל מה שנשאר לך... 

אין לי בעיה שתישארי כאן, אין לי בעיה שיהיו לך כמה ילדים שאת רוצה - הדבר היחיד שאני רוצה זה שתוציאי את היד שלך מהארנק שלי. 

את לא תכעסי אם מישהו יגנוב לך את הארנק?  

מה לגבי האוטו? 

איפה את גרה? אפשר לבחון את הענין... 

אני לא מדבר עלייך באופן אישי - אלא כמייצגת של המגזר. 

אני גם בטוח שלפי מה שכתבת, את לא תעשי שום שיקול כלכלי בנוגע להבאת ילדים ולא יהיה אכפת לך בעתיד לפרנס את הילדים שלך על חשבון הילדים שלי - כפי שמקובל במגזר החרדי.

תגידי לי שלא. 

את זאת ששיקרה וייחסה לי דבר שלא כתבתי - ואפילו לא טרחת להתנצל על כך. 

בושה וחרפה. 

ואת קוראת לעצמך דתיה? חרדית? 

מותר לכעוס על מי שגונב ממך. זה רגש אנושי. 

אם היו תופסים את הגנב - היית אומרת למשטרה לשחרר אותו? לא הגשת תלונה? 

את לא חיה את האמונה היהודית - כפי שכתבו לך, האמונה שלך נוצרית. 

אל תגנבי ממני כסף ואני לא אכעס - עשינו עסק? 

אנחנו מאמינים בבחירה חופשית של אנשים, ואם מישהו בחר לעשות פשע - הוא אשם בבחירה שלו.

האם יכול להיות שהוא רק ממלא תפקיד של הקב"ה, והארנק ממילא היה צריך להיגנב? אולי, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס לחשבונות שמים. אולי הקב"ה לא רצה שהארנק ייגנב, אלא שתלמדי לשמור עליו יותר טוב? אולי הוא רצה להוכיח לך שאסור לסמוך על אנשים זרים?

בכל מקרה אנחנו צריכים לעשות מאמץ להעניש אותו ולשמור על הארנק, ולא להגיד "אם הקב"ה רוצה שהוא יגנב - אז אין טעם להתגונן". 

את הרי אחות, ואני בטוח שאת מנסה להציל חיים של אנשים, למרות שלפי הגישה שכתבת כאן - אין טעם להתאמץ, רק הקב"ה קובע מי יחיה ומי ימות. 

עכשיו כשאני חושב על זה, גם הפסקה הראשונה מאוד בעייתית. הפרנסה שלנו לא תלויה בנו? אפילו קצת? אין לנו טיפת אחריות על כך?

לא טוב לך, רד מהמדינה

זה גזל. 

אני מקווה שעכשיו ליברמן ולפיד יעשו סוף לגניבה הזאת. 

בזכות אלה שכן הולכים לצבא וכן עובדים יש לכם את הזמן שלכם לשבת וללמוד בלי לעבוד כלל, או לעבוד בשחור. (כולל על חשבון חרדים שכן עובדים). ועוד בשקט ובבטחה כשהחיילים שומרים עליכם מכל 70 הזאבים שרק מחכים לשחוט אותנו.

לפחות אל תביאו ילדים בזמן הזה שיגדילו את ההוצאות.. מינימום התחשבות.

ולמרות כל זאת, אני לא הייתי בוחרת בליברמן או בכל אחד אחד שהיה משנה את החוק הזה. במיוחד אם הוא שונא ישראל. כי בסופו של דבר אני מודה לה' שאני מהנותנים ולא מהמקבלים. וגם אם עושקים אותי, כל עוד יש לי, אני לא מתלוננת ומאמינה בה' שיחזיר לי את מה שמגיע לי. אולי אם הייתי מאלה שנפגעים מכך הייתי מדברת אחרת.. ואולי הייתי הופכת להיות זאת שצריכה עזרה מאחרים ל"ע.. גלגל הוא בעולם... שלא נדע ושלא נצטרך לבריות. 

הבעיה שלי היא לא שאני לא מוכנה לעזור למי שצריך. אני חושבת שזה טוב שיש מערכת במדינה ששומרת קצת על איזון וכן עוזרת להרים את החלשים אחרת יהיו פה שני קצוות - עשירים ועניים מרודים. בלי אמצע. אני לא מאמינה שחברה כזו יכולה להתקיים ככה. זה יפגע בכולם כולל בעשירים שיתחילו לריב ביניהם.

הבעיה לדעתי היא צורת המחשבה והאידיאלוגיה שמלכתחילה אנשים חושבים שהם יכולים להתחתן בגיל 18, ללמוד כל היום ולחיות על חשבון הציבור כמה שנים עד שמישהו (בהרבה מקרים האישה שנמאס לה) יבעט בהם ללכת להתפרנס. אה אבל אין להם מקצוע, אז עוד כמה שנים ללמוד מקצוע ואז למצוא עבודה.. 

פעם היה את יששכר וזבולון. יששכר יכל להרשות לעצמו ללכת ללמוד תורה כל היום בלי לעבוד בכלל רק בגלל שזבולון עבד בשבילו ורק בגלל שהם הסכימו לכך. אחרת לא הייתה מציאות כזאת של לשבת וללמוד תורה כל היום.

המרגלים לא רצו להיכנס לארץ ישראל כי הבינו שהם צריכים ללכת לעבוד. היה להם טוב לשבת כל היום ללמוד תורה ולאכול כל היום מן. נחמד. גם אני הייתי רוצה.

מה לעשות שהקב"ה החליט אחרת? אותו הקב"ה שאתם טוענים שהוא רק רוצה שנלמד תורה כל יום כל היום. הוא מביא את הפרנסה דרך הטבע ודרך המציאות. אם המציאות שהמדינה לוקחת מיסים כדי לשלם על אלה שלא עובדים, אז כן, הכסף והברכה שאת מקבלת כנראה בא מה' דרך המיסים האלה. כמו שהרפואה באה לאדם ע"י הרופא וע"י תרופות וטיפולים ולא ע"י הוקוס פוקוס התפללתי ובום אני בריאה. יש ניסים, זה ברור, אבל זה בא על חשבון הזכויות שלנו. אף אחד לא רוצה ניסים תאמינו לי... רק בחסד.. 

תנאים קדושים היו לומדים ועובדים. אני לא מבינה מאיפה באה החוצפה לשבת כל היום בכולל ולקבל כסף. על מה ולמה? אני יכולה להבין מדינה שמשלמת כסף לאדם ללמוד מקצוע כדי שאחר כך יעבוד ויחזיר לציבור. כמו גלגל. אבל אדם שרק לומד בלי לעבוד ומקבל כסף, זה פשוט גזל. 

אני בעד שיעזרו לכל הציבור. כולם. שווה בשווה. במיוחד בחינוך ילדים ורפואה. אבל לא יתכן שמשפחה חרדית תשלם כלום כסף לחינוך וצהרון, כשמשפחה אחרת משלמת מחיר מלא. זה לא פייר ולא שיוויוני. אולי במקום לשלם לאברכים כסף, יעבירו את ה800 ש"ח האלה לאמא שצריכה עזרה בתשלום לצהרון? אז מה אם היא לא חרדית. היא ובעלה עובדים ויכול להיות שעדיין יש להם קושי בלגמור את החודש. אז למה לא מגיע לה? הייתי מעדיפה שהכסף שלי ילך אליה ולא לאדם שרק יושב ולומד תורה.

אם ארצה לקחת חלק בלימוד תורה של מישהו, אני אבחר אותו ואני אממן אותו אישית וגם ת'ישיבה שלו בכיף. אבל מרצוני ולא כי הכריחו אותי.

מצד אחד כל מה שאת מתארת פה נכון.

מצד שני, המערכת עצמה בגלל חוקים שהמציאו החילונים, מתעדפת משפחות חרדיות בצורה מטורפת. זה נכון לגבי סבסוד חינוך וזה נכון לגבי סבסוד של משפחות חלשות באופן כללי.

והשמאל ממשיך. מרצ עכשיו מנסה לגלגל חוק שיעלה 20 מליארד שח ויעזור בעיקר לחרדים (חינוך חינם מגיל 0). זה לא מאהבת חרדים אלא מאידיאולוגיה קלוקלת.

בתור מדינה עם נטל מס גבוה מאוד, קל מאוד לטעון שהחרדים הם "נצלנים". תורידו את נטל המס, תבטלו את תקציב הישיבות יחד עם אלף תקציבים מיותרים אחרים שעולים פי 10 (תקציבי ה"תרבות", הכדורגל, מדעי הדשא וכו') ותראו איך שלכולנו יש יותר כסף וכל אחד חי מהמשכורת שלו.

בדרך כלל היא שודדת את כולנו בשביל החרדים כמו שתמיד משמיצים אותם

עכשיו היא שודדת את כולנו בשביל כל הצעירים בחל"ת שלא רוצים לחזור לעבוד כי בשביל מה?

מדינה לא צריכה לחנך, לחלק קצבאות או לספק לנו תרבות ושידור ציבורי. בריאות? אולי.

מדינה צריכה לתת את שני הדברים שמדינת ישראל נכשלת בהם - ביטחון פנים וביטחון חוץ.

עיריה לא צריכה לתת שירותי פינוי זבל או מתנ"סים.

החרדי יקנה את מה שהוא יכול בכספו. הוא רוצה להיות עני? זכותו. זה לא יהיה על חשבוני וממילא לא עניין שלי.

נכון שיש עוד מפלגות סוציאל פופוליסטיות - אבל מי שמעביר בסופו של דבר את החוקים שמיטיבים עם משפחות מרובות ילדים הם החרדים בשת"פ עם הערבים. 

טיפולי שיניים עד גיל 18? ליצמן. 

העלאת קצבאות הילדים? הסכמים קואליציוניים ב-2015 עם המפלגות החרדיות. 

מי שדוחף את החוקים הללו כיום, הם בעיקר החרדים בעזרת הערבים. 

ויש המון מה לתקן והמגזר החרדי הוא בעיה גדולה - אבל יש גדולות יותר. 

בכולן צריכים לטפל. 

המגזר החרדי לא המציא את הסוציאליזם. הם רק טרמפיסטים על מערכת איומה ונוראה שדופקת את כולנו.

אם החילוני יצביע נגד, כל הסיפור הזה יגמר.

הם לא המציאו את מדיניות הרווחה - אבל הם הפכו את השימוש בה לאומנות.  

נחשון היקר, אני באמת מעריכה אותך ואתה אדם חכם וערכי, אבל להגדיר את עצמך כאברך ולהשוות את עצמך כאברך כמו אברך בציבור החרדי זה רחוק מאד מאד מאד מאד, בלי סוף.

וראיה הכי פשוטה, אף אברך רציני, אמיתי שתורתו זה כל חפצו לא ישוטט שעות בבוקר בפורום חסר טעם ותוחלת.

אני מכירה עשרות אברכים ורשתות של אלפי אברכים, האברכים שמה הם ברמה אחרת, הולכים ללמוד אז לומדים, לא מתבטלים ובטוח לא משוטטים כל הבוקר באיזה פורום.

אני לא מדברת על מיעוט שבמיעוט או על אברכים מתקשים ונמצאים שמה כי חייבים אני מדברת על האברכים, שבאמת לומדים.

אז אל תביא את עצמך כראיה בתור אברך.

זהו.

א לא חייב לך דין וחשבון כמה ומה אני לומד ומה הסיבות המוצדקות שבגינם יש ימים מידי פעם שאני לא בכולל.

ב גם אברך שלא לומד דקה, שורה תחתונה נמצא בכולל מ9 בבוקר עד 6 בערב ומקבל כלום כסף.

זה לא משנה אם הוא לומד או לא. את החוויה הכלכלית של אברך הוא עובר ולו רק מתוך כך דיברתי

מה שבאתי להגיד שציבור האברכים החרדי נמצא ברמה אחרת לגמרי לגמרי, ומי שלא שם לא יבין לעולם!

כי אני לא מרגיש שאני חייב לך דין וחשבון

סתם אני רואה את הנוכחות שלו בפרום ואני שמה את זה למול מי שאני מכירה וכמה כל דקת לימוד חשובה לו, אז זה לא ככה.

אני לא מכירה אברכים מציונות הדתית, יש לנו מהמשפחה ששייכים לציבור הזה וגם עובדים בעבודה אבל הם עובדים והם קדושים טהורים וחמודים (חלקם אפילו עם פלאפון כשר).

לא באתי להפחית מערכם אפילו לא לרגע קטן.

הם לא הבינומה זה אמונה ופרנסה?

ולגבי אמונה תמימה, אנחנו פשוט רואים מה זה אמונה אחרת. חדד משמעית ולכן את לא רואה את אותו הדבר.

חד וחלק.

לבין תפיסת עולם תורנית. תפיסת העולם התורנית שלי ושל רבותי שונה לגמרי משלכן. משום מה אתן מערבבות אותה עם רמה תורנית נמוכה. מה שמראה על חוסר הבנה...

@שירוש16 את לא חיה בציבור שלי אז את לא יכולה להבין את הערכים ולשפוט את הרמה שלנו... מ.ש.ל

רק מזכיר לך מה היה במלוניות הקורונה פתאום קלטו הבחורי הישיבות והאברכים החרדים שהחבר'ה מהישיבות של הדתי לאומי הם באותה רמה אם לא ברמה גבוהה יותר. ישר אח"כ העסקנים הוציאו מהרבנים הוראה לא ללכת למלוניות קורונה

נכנסתי לבית מדרש חרדי שם ולא הבינו מה אני רוצה. מה יש לי לחפש שם. התיישבתי ללמוד ובאו וראו שאני לומד ולא רק משניות.. למדתי איתם קצת והיו בשוק!!

ב"ה שיש תלמידי חכמים מכל מיני מקומות וסוגים...

סיפר לי פעם הרב יגאל קמינצקי שליט"א, שהם ביקרו אצל הרב ווזנר זצ"ל, בבני ברק (עוד בזמן גוש קטיף). ביקרו רבני מכון התורה והארץ, לדון בהלכות התלויות בארץ.

נו.. מן הסתם לא היה רגיל ללמדנים בתחום הזה. תוך הדיון אמר להם, אתם תלמידי חכמים  ג ד ו ל י ם.... בניגון..

לומדים רק חומש ומשנה. לא האמינו שאני לומד גמרא, ב"י, ראשונים.

אבל אני חרטטן... בסדר

לא לגמרי ברור.

אכן בוודאי שהציבור החרדי, מה שנקרא, מייצר גדולי תורה מעולים. אדם שעמל מילדותו בתורה בשקידה במשך עשרות שנים, יכול לגדול מאד.

עם זה, צריך לומר את האמת. לפעמים, בגלל שהתלמיד חכם הענק הוא "ציוני", כבר כאילו נחשב אצל מסויימים לפָחות. ההפסד כולו שלהם.

זה לא מתחיל מהיום.

הנה, קח את הרב אברהם דובער כהנא שפירא, בעל ה"דבר אברהם". היה בקשר עם הרב קוק זצ"ל. כתב אל הרב "בלב שתוי משמחה אני מברך אותו".. (דומני שזה היה על הצהרת בלפור, או אולי על ועידת סן רמו - אינני זוכר).  האם הוא מוכר בציבור או בישיבות החרדיות? כנראה שלא. למה. כי היה "ציוני".

אלי שלחו פעם בדוא"ל, כאלה שעורכים חיבור חשוב בהלכה, את הדפים המתחדשים של החיבור - כמו לעוד כאלה ששלחו (בכוונה לא מפרט - בגלל שמיה"ל). הערתי פעם על משהו, שהרב קוק כותב על כך ב"מצוות ראיה". העורך - או שהוא אחד העורכים - הודה לי. אח"כ היתה עוד פעם. ואז הוא אמר לי כהאי לישנא: אני אגיד לך את האמת. אני יודע שקוטנם של הרב אברהם שפירא (הזכרת את הרב עובדיה.. הם ישבו ביחד בביה"ד) והרב שאול ישראלי זצ"ל, גדול ממותניהם של הרבה שאנחנו מביאים. אבל זו ההדרכה שלנו. והוסיף, יש לי הרבה ויכוחים עם החברים שלי על זה.. 

אז ממש לא נכון לומר כאילו כל מי שמביאים אליהם שאלות חמורות הם בהגדרה שאתה הגדרת. הרבנים הנ"ל, לא היו פוסקים פחות גדולים. ואם הרב גורן זצ"ל היה "חרדי" ולא הרב הראשי של צה"ל בעברו, גם הוא היה נחשב מגדולי הגדולים, וכו'.

הרב הרצוג זצ"ל, אמר עליו הרב ש"ז אויערבאך שהוא היה "מלך בתורה", תוך כדי ש"שטף" מישהו שדיבר עליו.

כך הרב יעקב אריאל שליט"א, שהעיד עליו הרבי מאמשינוב זצ"ל, שעוד מצעירותו היה נחשב בירושלים לעילוי, והציע פעם למישהו בשאלה הלכתית קשה, לשאול אותו.

הזכרת, האם יש היום מישהו כמו הרב קוק.. (ולמה רק "בציבור הדתי לאומי"?..). היה מישהו שכתב חיבור ארבעה כרכים סביב מסכת שביעית, בענייני שמיטה. לא הזכיר שם אפילו פעם אחת את הרב קוק זצ"ל. זה שכתב את "שבת הארץ". שוב, הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שעוד הספיק לקבל מהרב הסכמה על ספרו, קרא אותו אליו ונתן לו על הראש.

ראיתי איזה ספר הלכתי בשפה פשוטה, שכתב "בשם גדול" שאפשר לומר בבקר "מה בצע בדמי" שב"מזמור שיר חנוכת הבית", כדי לצאת ידי חובת "לא תכלו קודם שתתפללו על דמכם" בשעת הצורך לשתות משהו.

זה כמובן כתוב בסידור "עולת ראיה" מהרב קוק זצ"ל. כנראה מטעמי שיווק, לא כתב בשמו..

הקיצור, יש גדולי תלמידי חכמים, מכל מיני צדדים. ובציבור התורני-לאומי יש כאלה מהשורה הראשונה, שהם גם מצויינים בפשטות הליכותיהם וענוותם, כך שלא יכתבו עליהם בעיתונים שהם "גדולי הדור"..

ואגב, במלחמת השחרור, מי שעסק בהתרת העגונות, ממש במסירות נפש, היה הרב גורן זצ"ל.

ונאמר עוד משהו, שקשור בעצם למה שכבר ציינתי לעיל:

אצל תלמידי חכמים מהציבור המוכנה "תורני לאומי", התורה היא תורה אחת. אין להם כל עכבה לפנות לכל ת"ח ממיגזר כלשהו בענייני הלכה. הם גם אינם מרגישים צורך "להראות" כאילו מישהו ממיגזר אחר הוא חלילה "פחות ת"ח". זה לא מאיים עליהם.

לצערנו, אצל חלק מהמכנים עצמם "חרדים", זה לא כך. וכמו שכבר תיאר כאן מקודם "אני והוא" לגבי הרב מתיתיהו אדלר שליט"א ומה השתנה אצלו עם ההיכרות.

אלא שאצל ת"ח אמיתיים, מכל החוגים, זו באמת אינה "בעיה". הם שמחים לפגוש גדלות בתורה מכל צד. בד"כ מי שמייצרים את האוירה הזו, זה "החצר" והתקשורת.

יש אימרה יהודית עתיקה, שלכל אלישע יש גיחזי משלו. עדיף להיות בצד של אלישע....

ברכה והצלחה.

תשמע, אתה ירא שמים וכל זה, אבל כנראה בור במציאות.

זה מגוחך שאתה כותב בשיא הביטחון "מעניין מתי יקום פוסק הדור מהציבור הדתי לאומי.. להזכירך את מכתבי הרבנים הדתיים לאומיים על מגמת הנשירה בעולם הדתי לאומי. להזכירך את כל המיזמים שמנסים ליצר איזה גדול תורה ולא מצליחים עם כל הכבוד עיין בנושאי פסיקת הלכה ותיווכח מאיפה באו כל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים..."

ו"אבל עם כל הכבוד את מוזמנת להצביע על מישו כמו הרב אליישיב או הרב עובדיה? יש??" (עוד עם כמה סימני שאלה..)

אולי כדאי שתגגל קצת את השמות "אברהם אלקנה כהנא שפירא" "מרדכי אליהו" "שאול ישראלי".. ואז תחשוב אם משפטיך על "פוסקי העל" רלוונטיים...

ואם כבר עברת מרמת הגרע"י והגרי"ש לאיזור הרב יצחק יוסף והרב עמאר, אז אולי תנסה לשמוע מה יש לרב דב ליאור להציע, או הרב יעקב אריאל..

בקיצר, מה שההודעות שלך מראות זה רק את הניתוק של הציבור החרדי (גם האלו שלא "סתומים" כמו שהסברת לנחשון..) ואת הבוז שיש בו לענקי תורה ש"לא אנ"ש". זה הכל.

והרב ישראלי למד במרכז הרב, כדאי שתלמד היסטוריה לפני שאתה משמיץ על ימין ועל שמאל אנשים שקטנם עבה מכריסך.

ובגילאים שלהם, מלבד ישיבת מרכז הרב לא היו עוד ישיבות מובהקות דתיות לאומיות. הכל היה מעורבב.

אני יכול לומר שהרב קוק הוא בוגר ישיבה דתית לאומית בדיוק כמו שאתה אומר שהוא בוגר ישיבה חרדית, וואלוז'ין לא הייתה יותר דומה לחרדים אמשר לדת"ל.

למען האמת, אם לשפוט לפי דעותיו של ראש הישיבה, מורו ורבו של מרן הרב, - הנצי"ב מוואלוז'ין נ"ע, אז כנראה שדווקא מדובר בישיבה די דתית לאומית....

זה דבילי ותינוקי לחפש גדוילים בני מאה ועשר שיצאו מישיבות שקמו לפני שבעים שנה, אתה לא חושב?

התשובה היא כן, אתה לא חושב. אתה רק משפריץ יוהרא לכל כיוון כמו מכת"זית של משטרה, כחלק מהגאווה המטונפת שטיפחו וריבו בעולם החרדי השחצני.

זאת מלבד שהויכוח לא היה על "מי יצא מאיזה ישיבה" אלא אם יש גדולים דתיים לאומיים, ו"דתי לאומי" נמדד לפי הדעותש לו.

אם כל הענקים האלו, שגדלו איפה דגדלו, היו דתיים לאומיים - אז כן, יש עולם תורה דתי לאומי - עולם תורה שאלו גדוליו ורבניו ומנהיגיו. גם אם זה מאוד דוקר לך ולשאר השחצנים החרדים בעין.

וכמובן, לא התייחסת לטענות שכתבתי. יותר נח ככה.

אבל בטח, אתה ממש מעריך את הת"ח הדתיים לאומיים, וממש אוהב אותם וממש זה לא דוקר לך..

רק ש"במקרה", אך ורק "במקרה", אתה חושב שהגדולים הדתיים לאומיים הם לא באמת גדולים מספיק, כמו אחיהם החרדים...

לבריאות חביבי, לבריאות. אתם תמשיכו לזלזל, ואנחנו נמשיך להצמיח ענקי תורה. וצוחק מי שצוחק אחרון.

והרב ישראלי למד במרכז הרב, כדאי שתלמד היסטוריה לפני שאתה משמיץ על ימין ועל שמאל אנשים שקטנם עבה מכריסך. - ענית?

ובגילאים שלהם, מלבד ישיבת מרכז הרב לא היו עוד ישיבות מובהקות דתיות לאומיות. הכל היה מעורבב.

אני יכול לומר שהרב קוק הוא בוגר ישיבה דתית לאומית בדיוק כמו שאתה אומר שהוא בוגר ישיבה חרדית, וואלוז'ין לא הייתה יותר דומה לחרדים אמשר לדת"ל.

למען האמת, אם לשפוט לפי דעותיו של ראש הישיבה, מורו ורבו של מרן הרב, - הנצי"ב מוואלוז'ין נ"ע, אז כנראה שדווקא מדובר בישיבה די דתית לאומית....

זה דבילי ותינוקי לחפש גדוילים בני מאה ועשר שיצאו מישיבות שקמו לפני שבעים שנה, אתה לא חושב?

ענית? 

זאת מלבד שהויכוח לא היה על "מי יצא מאיזה ישיבה" אלא אם יש גדולים דתיים לאומיים, ו"דתי לאומי" נמדד לפי הדעות שלו.

אם כל הענקים האלו, שגדלו איפה דגדלו, היו דתיים לאומיים - אז כן, יש עולם תורה דתי לאומי - עולם תורה שאלו גדוליו ורבניו ומנהיגיו.  - ענית?

אולי ענית ומשום מה זה בכתב סתרים?

מותק, לא חכמה לומר "אני מכבד כל ת"ח ולא משנה מי הוא" כשתוך כדי דיבור אתה טוען שהת"חים הגדולים האמיתיים אלו רק החרדים, ושעולם התורה היחיד שמצמיח גדולים זה העולם החרדי, ושרק אצלו התורה תופסת מקום מרכזי. איך בדיוק כל זה מסתדר עם ההכרזות ההירואיות שלך?

 תפסיק לסתור את עצמך ולחשוב שכולנו כאן אינפנטילים שלא שמים לב לגיחוך הזה. אתה ממשיך ומזלזל בכל ת"ח שלא שייך לציבור שלך, ואכן - זה לא במקרה, זה פשוט בגלל שבאמת אין לך כבוד לת"חים שלא מהציבור שלך. תפסיק להתבכיין ולומר "לא נכון, יש לי, אבל פשוט אלו באמת לא תלמידי חכמים....". אף אחד לא קונה את הלוקש הזה.

ומה שכתבת כעת על הרב ישראלי זה שטות מוחלטת. בתור בחור צעיר ממש הוא למד אצל שני ת"ח רוסים - שהיו חרדיים בדיוק כמו שהיו דתיים לאומיים ובדיוק כמו שהיו דינוזאורים. הם היו פשוט יהודים טובים שלמדו תורה, בלי שום טיקט מהטיקטים האלו (שוב: מאותה סיבה שכבר כתבתי לך ולא התייחסת אליה: אתה מצפה מאנשים ומישיבות להיות מזוהים מגזרית, על אף שתקופתם בהיסטוריה הייתה טרם ההתפלגות המגזרית) ואח"כ עלה לארה"ק ולמד במרכז הרב.

1. יפה, הבאת את הראיה לדברי - בדיוק כלשוני: "בתור בחור צעיר ממש הוא למד אצל שני ת"ח רוסים - שהיו חרדיים בדיוק כמו שהיו דתיים לאומיים ובדיוק כמו שהיו דינוזאורים. הם היו פשוט יהודים טובים שלמדו תורה, בלי שום טיקט מהטיקטים האלו (שוב: מאותה סיבה שכבר כתבתי לך ולא התייחסת אליה: אתה מצפה מאנשים ומישיבות להיות מזוהים מגזרית, על אף שתקופתם בהיסטוריה הייתה טרם ההתפלגות המגזרית)"

הטענה שאז היו רק ישיבות חרדיות ולכן כל מי שלמד שם למד ב"ישיבות חרדיות", היא הבל ורעות רוח. חלק מהדביליות של הגאווה שלכם היא זו שאתם חושבים שבהכרח כל מה שהיה פעם היה "חרדי", בשבילכם גם אביי ורבא היו "חרדים", ולכן כל דבר שהיה קיים לפני עידן המגזרים - אתם ישר מנכסים אותו אל עצמכם. למה אתה חושב שמישהו יתייחס ברצינות להיבריס הנאיבי הזה?

וזה עוד בליש התייחסת לכך שרוב הרבנים והישיבות שם דווקא היו קרובים בדעות לעולם הדתי לאומי שהתפתח מאוחר יותר, מי לנו ציוייני יותר גדול מהנצי"ב, מר' איסר זלמן...

אתה לא מחדש לאף אחד שיש דתיים לאומיים שלא ממש מקפידים על הלכות. לא עליהם מדובר ולא אותם מישהו התיימר להשוות כאן לתמידי חכמים וגדולי ישראל.

אגב, גם בציבור החרדי, למרבה הפלא, יש יותר ויותר אחוזים של אנשים שההלכה קצת נמאסה עליהם, או היהדות בכלל. מוטב לכם להפסיק לנפנף בדגל הזה שמתהפך עליכם באבי אביכם.

אני תוהה אם אתה מטומטם או שאתה חשוב שאנחנו מטומטמים. אתה מנסה לענות על מה שכתבתי לך בעניין זה שאתה מצהיר הצהרות אבל בפועל מזלזל. ואיך אתה עונה? "טוב, הם באמת ת"ח, אבל לא כ"כ גדולים כמו החרדים", תגיד רגע, מה חשבת כשכתבת את זה? שאתה מראה שאתה צודק או שאתה מראה שאני צודק? מה לכל הרוחות עבר לך במוח?

אז שוב: זה רק מוכיח את זה שאתה, כמו רוב חבריך ה"חרדים", פשוט אוסף של גאוותנים מטונפים, שבעיניהם לא יתכן שיהיו גדולי ישראל רציניים אם הם לא "חרדים", ואם יש כאלו - אז סימן שהם לא באמת גדולי ישראל.

אבל העיקר תמשיך להצהיר שאתה מחזיק מכל התלמידי חכמים, ושלי אין הבנת הנקרא...

במרכז הרב יש רבנים שמכניסים לכיס הכי קטן שלהם פוסקים חרדים רבים. רק שבשונה מהציבור החרדי - אצלנו אין רדיפת כבוד ופוליטיקה מלוכלכת (יש, אבל במידה מועטה בהרבה מאצלכם, שכל עולמכם נסוב רק על כבוד ושחצנות)

והסיבה שאתם לא שואלים אותם ב"ממזרים ועגינות" היא לא שהם לא מספיק גדולים, אלא שאתם מספיק חצופים שלא מוכנים לשאול שאלה רב שלא שייך "אליכם".

כאמור, אתה תעדיף לשלוח עגונה למיישיב בישיבה קטנה, ולא לר' אברום שפירא "המזרחניק", אז בגלל סדר העדיפויות המתועב הזה שלך אתה רוצה "להוכיח" שר' אברום לא ראוי לפסוק בענייני עגונות כמו הרב בוארון. 🤦‍♂️🤦‍♂️

זה בסדר, אני מיציתי, והגעתי למטרה - כל מי שקורא את הדיון מבין טוב מאוד כמה אתה מכבד גדולי תורה וכמה אתה מונע מסטיגמות שפלות ויהירות של הציבור החרדי. מעולה.

היא לא נכונה.

ז"א היא נכונה. אבל כמעט ואין אברכים שהם לא חרדלים.

ז"א יש אבל בהגדרה לשנה שנתיים וזהו

ז"א רוב מי שאברך לא משנה באיזו סביבה גדל כבר מתויג כחרדל.

אתה רשאי להתעלם כאוות נפשך, מוטב לבזות אותך (כפי שאני נוהג) מאשר לבזות את גדולי ישראל (כפי שאתה נוהג)

לעצם הענין: אתה הזכרת את הגרי"ש והגרע"י, מה קרה שהשתפנת פתאום?

ולגבי השאלות "היום", אז מותק של אמא, ספר מעיישהס למישהו אחר. הרב בוארון פוסק יותר בעל משקל מהרב אריאל? הרב עמאר יותר גדול מהרב ליאור? נפלת על הראש?

ה"ידיעה אישית ואינטימית" שיש לך היא בסה"כ ידיעה על כך שאתם החרדים שואלים רק רבנים חרדים, בגלל היוהרא המטופשת שלכם והבוז לכל תלמיד חכם שאינו מהציבור שלכם. לכן גם ב"חמורות שבחמורות" תעדיפו לשאול מו"ץ שכונתי או ר"מ בישיבה קטנה, העיקר שיש לו כיפה שחורה על הראש, ולא ענקי תורה ויראה - אם יש להם כיפה סרוגה על הראש.

אז מה בדיוק הראיה שניסית להביא? שמכח זה שאתם שואלים רק חרדים אנחנו אמורים להבין שהגדולים הציוניים אינם גדולים? המסקנה היחידה שאנחנו מסיקים מזה היא שאתם גאוותנים שלא מוכנים להכיר בגדלותם של גדולים שחשובים אחרת מכם. לבושתם ולבושת אמכם. 

אף אחד לא "מתכחש למעשים שבכל יום", הטעות שלך היא במחשבה המטופשת שבגלל המעשים שבכל יום שאתם נוהגים - אנחנו אמורים להסיק שגדוליכם יותר גדולים. אם היית מקדיש טיפת מחשבה לדבריך הייתה שם לב עד כמה הגחכת את עצמך ורק הוכחת את צדקתנו בטענתינו.

אבל אתה פשוט לא תקבל את גדולתם גם כשם גדולים אבל בשביל הספורט נתחיל ברב ליאור וברב יעקב אריאל

גם אם הרבה חרדים לא מכירים בזה

הסיבה שלא מתייעצים איתם היא לא שהם פחות גדולים אלא כי הם לא חרדים

והרב ליאור הם לא פוסקי הדור זה לא נכון.

מתייעצים גם עם רבנים חרדיים כדי שיהיה מקובל על החרדים. לא בגלל שהם גדולים יותר

אם הם ברמה כ"כ גבוה - אז למה הם צריכים לקחת כסף מה"מזרוחניקים" המסכנים? 

כאחד שמכיר כנראה הן אברכים חרדים והן אברכים דת"ל הרבה יותר ממך, אני מרשה לעצמי לשבת כאן ולקונן על הדור הגאוותני, היהיר, הפטרוני והמנותק מהמציאות שהצליחו קברניטי ההשקופע הטהוירע להוציא ברוב כישרון.

הנאומים המצחיקים שלך ושל החברה שלך בהודעות הבאות כאן, היו מצחיקות אם הן לא היו עצובות, וסליחה על הקלישאה.

הרדידות שבה אתן מודדות "רצינות", הביטחון שלכן בזה ש"חרדים זה ליגה", למרות שכל נער יודע היום שכמות "אברכי הקפה" שנמצאים בבכויילל רק כדי שהשוויגער לא תצקצק - עולה ועולה. הרצינות התהומית שבה אתן מרגישות בסדר גמור להביע דעות גאוותניות כאלו - יען אתן משוכנעות באמת ובתמים שהצדק איתכן, והציפיה האינסטנקטיבית שלכן היא ש"גם המזרוחניקים" יכירו בכך, ויודו שאתם אתם העם הנבחר...

עצוב, עצוב שאנשים חרדים מנסים להסביר למה הם הכי שווים, על ידי הודעות ומשפטים שרק מוכיחים את הכשל הנוראי שהיה וישנו בכל גידולו של הציבור הזה.

ולפרוטוקול: אפילו כאן ספציפית, בפורום, אני יכול למנות קרוב לעשרה תלמידי חכמים מובהקים, רובם בשנות העשרים לחייהם, שהם ממש פארי גידולי תורה, ומכניסים לכיס הקטן הרבה הרבה אברכים מובחרים בכויילל פוניבז' או בכויילל בית-הלל וכדו', גם כאלו שמבוגרים מהם מאוד..

וכן, ידידו היקר @נחשון מהרחברון הוא בפירוש אחד מהם. ואל תגידי שכנראה אני לא מכיר חרדים, כי אני מכיר את הציבור החרדי "ראשו על כרעיו ועל קרבו", כולל אברכים חשובים ומופלגים. ונחשון, בגילו הצעיר יחסית, אכן לא נופל מהאברכים הכי חשובים בציבור החרדי)

(בעיקרון היה צריך להגיב לכל הודעה והודעה שכתבתן ולהקהות באופן ספציפי את שיני כל משפט שכתבתן. אבל ממילא אני מבצע כאן מחטף של הקפצה כ"כ מאוחרת, אז הסתפקתי בהודעה כוללת זו, שהצמדתיה להודעתך הראשונה.

ולמקרה שכבר ביטלתן מעקב: @שירוש16 @אש בליבי)

אני אתייג כאן מישהו שמכיר אותי בחיים האמיתיים, כדי שיעיד אם אני מכיר את הציבור החרדי וכמה:

@אריאל יוסף

התגובה שלך רק מוכיחה את מה שכתבתי: גידלתם דורות של גאוותנים חלולים מתוכן, שלא מסוגלים להפנים שיש תורה במקומות שהם לא "גיבעאס הישיבע" 

יא חביבי, אני שמעתי מה אמרת, ואתה לא צריך לחזור על כך שוב.

אבל הא גופא קשיא, אתה אומר ש"תורה יש באמת" (שכוייח באמת, ברוך תהיה, מה היינו עושים בלעדיך) אבל "לא כ"כ גדולה כמו אצל החרדים". כי את זה אתה לא מסוגל להפנים - שיש מצב של גדלות אמיתית, שלא נופלת בכלל מזו של החרדים.

אתה כמו אותו כולל שנחשון סיפר עליו, שחשבו ש"בטח מזרוחניקים לומדים, לא אמרנו שלא, אבל מה הם לומדים? חומש ומשניות בטח.."

בקיצר. אתה וחבריך רק ממשיכים להוכיח שהמצרך המצוי ביותר בעוילומ התיירע שלכם - הוא בעיקר גאווה. ובוז לתלמידי חכמים שכיפתם בצבע שונה.

תגיב לי, תגיב, תמשיך להוכיח כמה אני צודק.

קנית את הלוקש'ן של החרדים על "כמה הם חשובים".

וכנראה זה נובע אולי מהמקום *שלך* על הסקאלה, שאתה לא מצליח להבין שיש בה גם כמה חבר'לך שהם כמה רמות מעל

כמוך. 

אני עדיין מזועזעת מהתגובות פה ומהייחס לציבור החרדי.

הזיה.

ותמיד חשבתי שאחים אנחנו. 

אתה יודע כמה ילדים הם יולדים?

אתה יודע באיזה רמה הם משלטים על החיים של תושבי דרום תל אביב?

אתה יודע כמה הם מסוכנים?

באיזה סכומים המדינה ממנת אותם?

יש כאן בפורום הרבה עוכרי ישראל מבית ומחוץ וראו לאורך כל הדורות איך ה' ישמיד אותם בלי להשאיר מהם שארית, ראה ערך הערב רב 

יש המון בעיות במדינת ישראל - המסתננים היא אחת מהן אבל החרדים היא בעיה כלכלית גדולה יותר. 

יש הרבה אנשים שמתחזים למאמינים ויראי שמים - ובפועל, הם גזלנים שמחללים שם שמים בפרהסיא. 

לא יודע עד כמה הקב"ה מת עליהם בהתחשב בעובדה שבגלל אנשים כאלה הוא הביא את המבול... 

ואני מצביע עליהן. 

הייתי מצפה מאדם בוגר ללמוד להתגבר על העובדה שהוא פשוט לא מספיק חכם. 

נו, כנראה שאתה עדיין ילד קטן. 

אם כי, עקרונית, יש קו דק ומאד חשוב, שמבדיל בין ביקורת עניינית - לבין צורת דיבור של גידופים וזלזול.

בדרך כלל, מי שכותב/מדבר בזלזול וחרפות - זה לא מתחיל מנושא ספיצפי, אלא מצורת התבטאת של אדם כללית למה שאינו נראה בעיניו (אולי לא רק לכך).

אז לפני תורה ולפני מלאכה - דרך ארץ במובנה הפשוט.

אם כבר ניסית לדבר איתו/להסביר לו/לעמת אותו

עם ההתנהלות שלו ולא עזר,אז כנראה שגם לא יעזור.

תצטרכי לקבל אותו ואת ההתנהלות שלו ככה,איך שהיא.

תצטרכי לקבל את זה שאת ככה והוא ככה.

תדעי מראש שאם הוא נשאר איתם בבית לבד כשאת יוצאת לענינייך,כשתחזרי-יחכה לך בית על גלגלים.

את לא יכולה להתחיל לחנך אותו איך להתנהל איתם

ולחנך אותו להתנהל מולם כמוך.

זה פשוט לא יעבוד.

מראש אני אומרת לך-וותרי!

אחרת תהיי מתוסכלת.

כשאני עם הילד (אחד כי השאר גדולים)

יש לעיתים מגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילד חצוף ומשתולל שצריך פלוגה כדי להרגיע אותו

לא רואה בזה כאוס וזה נראה לי הורות תקינה לחלוטין

בעיניי ציפייה שדברים ידפקו כמו שעון בבית/ עם הילדים

בעייתית 

אבל צריך להיות סדר כללי ושגרה בריאה.

המגבות על הספה זו רק דוגמה קטנה.

זה לא העניין של הבלאגן,

זה החוסר הטוטאלי בגבולות והזריקה הכללית על כל דבר שקשור בשגרה וסדר וחינוך נכון ובריא לילדים. 

הכאוס נוצר בגלל ההסתכלות שלך

אולי היא שגויה

והפתרון הוא לנסות לשנות הסתכלות 

הכאוס הוא כאוס.

ההתנהלות שלו מבולגנת ומאפשרת לילדים משחק עם הגבולות.

עובדתית הילדים חצופים כשהם איתו.

עובדתית הוא מסוגל לתת להם לצפות במסכים עד 21 בלילה, כאשר מדובר בילדים בין 4.5-8 והם זקוקים לשינה. איתי כולם במיטות מתוך שמחה ונחת ב20 כבר.

ההסתכלות שלי היא מה בריא ונכון לילדים שלי ולי.

הם צריכים שינה מספקת.

הם זקוקים לסדר בענייני לימודים.

הם צריכים תזכורות הגיינה.

הם נצרכים לגבולות בריאים בכל תחום, ובוודאי בהתנהגות כלפינו ההורים ואחד כלפי השני.

הוא לא מצליח לספק את אלו, את רוב הרשימה הוא אפילו לא מנסה. כי הוא לא מכיר בחשיבות שלהם, למרות שרוב ההורים יסכימו שזה ברור שכל אלו נצרכים.

יש גבול לכמה דברים הם בתחושה או במחשבה.

הבית מתנהל על ידי הילדים, ולא על פי מה שהוא רוצה.

זו עובדה. 

אבל שוב,כלום לא יעזור לשפצר את האדון.

בטח ובטח כשאתם בהליכים...

חצופים זה גם עניין של פרשנות (אני לא מפרשת אף פעם את ההתנהגות של הילדים כחוצפה אלא מפרשת את זה לפי הסיטואציה)

גם הבן שלי לעיתים במסך אחרי 21 (בן כמעט 6)

אני גמישה איתו בהרבה דברים

גם בעלי

עדיין הילד גדל בטוב

והוא ממש לא מנהל את הבית למרות שהרבה פעמים אנחנו זורמים איתו (וגם עם הילדים היותר גדולים שכבר אפשר לראות תוצאות טובות לחינוך הזורם שלנו)

בעיניי הראייה שלך קיצונית מדי וחד צדדית

ההתנהגות שלו בבית בבית

מושפעת מהיחסים שלכם?

אולי הוא עושה דווקא?

אפילו לא  במודע..

ואת "אולי" מנסה להחזיק את הבית

ולכן זה משדר גם לילדים.

אבל זו הפסיכולוגיה בגרוש שלי..

טיב היחסים ביניכם כמובן...

בין התנהלות הבית בנוכחות כל אחד מההורים

מכמה סיבות אפשריות

אחרי שמבינים את זה

ניתן לקבוע איך לתווך לילדים את הגבולות גזרה 

לא כותבים 
אללה באבאלה?

אוכלת תסביך

את צדקת ואני פשעתי

יבין מרות מהי....
פיתרון לבעיה

האפריקן אמריקן של הבית

שתיים זה טו מאצ 

קיבוץ גלויות

אני שומעת ממך נימה מזלזלת בו, אולי אני טועה.

איך הזוגיות שלכם? איך התקשורת?

אם אתם בדו קיום ולא בזוגיות כל פער מקבל מימדים דרמתיים והילדים תקועים באמצע. 

זה תמיד היה שם.

הוא פשוט עכשיו עובד הרבה יותר שעות משהיה תמיד.

ונוצר לי הרבה יותר מרווח ללמוד את הבית ואת ההתנהלות בו.

וזה מצב שזועק לשמים.

בכל אופן, אנחנו לקראת התחלת הליכי גירושין.

אם אתם גם ככה בהליכי גירושין. לא ברור.

מחפשת שפיות לילדים שלי.

גם אם זה לחמש דקות.

לא ברור לי מה צריך להסביר בכלל 

זה כבר סיפור שונה לחלוטין, ובכלל לא מובן למה את לא משחררת אותו.

תעברי מסטייט אוף מיינד של מי צודק ומי טועה למיינד שמכוון למינימום רעל בין ההורים ולמינימום נזק לילדים.

לייצר נרטיב שהוא הבעייתי ולא אחראי לא מסודר ושלל כינויים (גם אם זה בינך לבין עצמך) זה מסוכן לילדים.

הם צריכים הורים מתפקדים ביחד מעריכים אחד את השני ולא הורים במאבק.

כמה שיותר להפחית חיכוך, להפסיק לנסות לתקן אותו ולחשוב הלאה.

וגם כשעוברים הלאה כדאי שתהיה לך הערכה אליו.

למקרה שלא היה ברור.

הנרטיב הזה הוא רק פה וביני לבין עצמי.

אני רק רוצה שיהיה איזון בריא.

לא משנה מה ומי 

כל עוד זה אצלו או אצלה זה דבר אחד. שיתמודד עם ההשלכות של ההתנהלות שלו.
ברגע שזה בבית ביחד וממש חשים את ההבדל, זה משו אחר לגמרי

אני רק מתפללת שיהיה להם טוב 

יהיה לה פחות אכפת כי הברדק יחגוג אצלו בבית ולא אצלה.

הוא זה שיצטרך להתמודד עם ההתנהגות,הבלאגן והחוצפה שלהם

בעיניי זה הזמן לסמוך על הקב''ה ולדעת שהוא הביא את הילדים הללו לאבא הזה- כי הוא האבא המדויק עבורם.

להרפות ולהרשות לו להיות אבא כפי ראות עיניו.

אם משהו ספציפי מפריע לך- את מוזמנת לבקש *בשבילך*. למשל- 'לי מפריע כשהספה נרטבת מהמגבות'.

אבל ההתנהלות שלו לא יותר טובה או רעה משלך. היא רק שונה.

אני בטוחה שהילדים גם מרוויחים מהשהות איתו.

(ובסוגריים אוסיף, שהכל שיותר תנסי לשנות אותו ולגרול לי להיות כמוך- כך הוא יותר יהיה כמוהו. ככל שתרפי, תאפשרי לו להיות אבא כמו שהוא ותראי את הצדדים הטובים שבזה- כך הוא יהיה פנוי יותר להיות הורה דומה לך (ואולי גם את תאמצי דפוסי התנהלות טובים שיש לו, אין לדעת). אבל לא זו המטרה. המטרה המרכזית היא לתת לילדים הזדמנות לחוות את שני ההורים שהקב''ה חשב שהם צריכים לקבל).

ומסתבר שאתם בהליכי גירושין?

אז אם את רוצה שלאבא תהיה מילה מול הילדים- אין ברירה אלא לכבד אותו מולם.

אם אמא מעירה לאבא על מה שהוא עושה, ותופסת אותו כעוד ילד, למה שהילדים יתייחסו אליו כהורה ולא כילד?

ובטח ובטח כשלא תגורו באותו בית. את חייבת ללמוד לקבל את ההתנהלות השונה של האבא, כי היא תהיה חלק מחייך לנצח.

הביקורת מגיעה בצד. בחיים לא מול הילדים.

הפוך, כשאני מיישרת את הילדים באירועי חוצפה,

אני דורשת כבוד בשבילו שהוא לא דורש לעצמו אפילו. 

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.

עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.

אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.

מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

וזה ממש לא סתם.

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..