פורום נשואים טריים (עמוד 136)

אבל צריך ללמוד לשחרר לקב"ה כמובן אחרי שנוקטים בעל אמצעי הזהירות

אבל ממש ממש לא ברמה שכתבת, אנשים עם סוכרת (למשל) יודעים איך הם צריכים להתנהל והמציאות בשטח מראה שנדיר מאוד שקורה משהו כזה
כן הייתי מוודאת שהאינסולין תמיד עליו

בואי נאמר שהייתי הרבה יותר דואגת אם היה לו אופנוע או אםילו אם הוא היה נהג ומבלה כל היום על הכביש

צריך פעם אחת לדבר איתו ולהסביר לו כמה את מודאגת ושאת מבקשת שמעבר לזה שהוא אחראי ובוגר שיקח בנוסף גם אותך בחשבון ואת הדאגה שלך ויתנהל במשנה זהירות.
אחרי זה לסמוך עליו, לנשום עמוק ולשחרר ולחשוב המון מחשבות טובות ולהתפלל.
תרשמי לעצמך מן משהו כזה שאת תקראי כשאת מרגישה שהפחד עולה. יש לי רעיונות אם תרצי.
זה תהליך. תתחילי לאט ותמשיכי משם.
לבת הקטנה שלי יש אלרגיה ברמת סיכון חיים.
אם אני אתחיל לחשוב מה יקרה אם היא תתבלבל ותיקח בטעות משהו או שמישהו יתן לה בטעות משהו ומה אם לא ימצאו את האפיפן בזמן....לא יהיה לזה סוף...והיא לא תחיה ואני לא אחיה...או שהיא בפחד ולחצים ותצמד אלי, ואני לא רוצה את זה.
תרחמי על עצמך ותרחמי גם עליו.

את אומרת את זה הכי טוב נשמה-
לאהוב. אותי.

אבל מאמינה שתכתבי מאמר הקיווי בגוגל ותמצאי

תודה

אם היו דואגים לי ברמה שכתבת . להתקשר כל שעה . להתקשר שהגעתי לכל מקום . הייתי מתה מזמן .

אבל גם משחררת באיזשהוא מקום, זה בעל הוא לא רוצה להרגיש כמו ילד , וזה מה שיהיה

אם זה דאגה (גם אם מוצדקת) נון סטופ.

 

מה שכן אם זה מצב מסכן חיים, יש היום לחצני מצוקה, וכל מיני דברים כאלה חכמים שגם אם האדם הוא לבדו

הוא יכול להזעיק עזרה.. שלא נדע על אף אחד מעם ישראל.

או לשחרר ולהבין שגם בעל בסיכון הוא בן אדם בוגר.
או להתגרש.

כי לחיות בחרדה כזאת זה לא חיים.

בשכל יותר מסוכן לנסוע על הכביש כנראה ... 

האחד, שצריך לבחון ריאלית במה מדובר.

 

לא כל כדור הוא בבחינת אסון מיידי אם לא לוקחים חד פעמית..  ואז, אין ענין לעשות חשבונות שאם גם לא יקח וגם יקרה עןד משהו, אז מי יודע מה יהיה...  כמו שאומר המסילת ישרים לגבי הכלל להבחין בין חשש סביר לשאינו סביר, לפי לשון הגמרא, היכן שהחשש מצוי, חוששים. איפה שלא, לא.

 

וזה כמובן גם שייך לאופיו של האדם. אדם שיודעים שלעולם אינו שוכח, אין ענין להתחיל לחשוש שמא ישכח...

 

 

מעבר לכך, כאשר מדובר שיש בכל זאת חשש, כדאי לדעתי לעשות עבודה פנימית להבחין בין לחץ מתמיד, לבין בירור "טכני".

לתת אמון בבעל שהוא יודע מה לעשות ומספיק אחראי, וגם לטובת עצמך, להתרגל לרגיעה מבפנים - ואז אפשר, כלאחר יד, להתקשר לעבודה זמן מה אחרי שמגיע, להתענין בשלומו, באופן שאינו גורם לו לתחושה לא נוחה.

 

אינני חושב שזה דבר סביר "להתקשר כל שעה", אלא אם כן הוא רוצה בכך...  צריך לתת אמון באדם אחראי, שהוא יודע מה לעשות, או לוקח בכיס משהו מתוק למקרה של "התקף" פתאומי. גם יש אנשים בסביבה מן הסתם..

 

לא בריא לחיות בלחץ כזה, להלחיץ כך. זה עצמו יכול להעלות סוכר...

 

צריך לדעתי לבדוק מראש שיש לכם כללים טובים למניעת תקלות - ולשחרר..

 

 

[כל זה, כמובן, לא בתור אחת מאלה ששאלת אותן...]

ממליצה מאוד על חוף מפרץ השמש. הוא החוף המזרחי ביותר של אילת, ויחסית ריק כך שנמנעים בעיות צניעות. אין מציל..

לגבי מלון- מבחינת מחיר היינו במלון שעלה לנו 250 ש''ח ללילה והיה מעולה. הוא היה במרכז העיר ולא באיזור המלונות, ואני משערת שיש לידו בית כנסת. החדר היה גדול ומרווח עם סוג של מחיצה בין המיטה של ההורים לאיזור בו המיטה של הילדים. היה גם מטבחון נחמד ובלובי הייתה אוויאה נחמדה. אבל זה בלי ארוחות..
אם מעניין אותך אשתדל לחפש את השם

החוף נראה ממש לעניין!

נראה מפנק ומעולה ולא יקר, אעדכן בהמשך השבוע אם אראה צורך להמליץ

אנו מתארחים בצימר הזה "חדרי אהבתי" בפוריה - המלצות, מחירים ומבצעים | RRR.co.il
חדרי אהבתי בפוריה.
הצימר נקי! נעים ועם פרטיות.
יש ג'קוזי ספא עם נוף יפה וגם ג'קוזי בתוך החדר.
לימור המארחת נותנת אווירה מאוד נעימה ומשדרת בחום שתשמח לעזור בהכל בשמחה, וגם המחיר טוב.
נקודה חשובה, יש במתחם שני צימרים, כשסגרתי שאלתי האם נהיה לבד ולימור ישר אמרה שהיא לא תקבע עם זוג נוסף לתאריך הזה, במבנה של הצימרים כאן נראה לי שחובה לוודא את זה לפני שסוגרים כי אם יהיה זוג נוסף זה ממש יפגע לכם בפרטיות.

כבר סגרנו צימר במושב אמירים אבל בהחלט שאני שומרת את ההמלצה הזו לפעם הבאה כי כל פעם אני מסתבכת בזה מחדש.
התמונות והמחיר בהחלט נראים מעולה.
תהנו מהנופש!

יותר גבוה יותר טוב

מנסה שוב.
פליז .. משהו עם נסיון?
צימר שקט רגוע נוף יפה נקי ?

ttt.co.il צימר

 

בהצלחה!!

אם הם לבד אז בטח זה פרטי שלהם..

שהבטיחו לנו שאנחנו לבד במתחם

צימר מהמם.
בריכה פרטית לגמרי.
אין נוף ככ מהצימר (כי הוא די פרטי בתוך צמחיה) אבל אם מסתובבים ביישוב אפשר למצוא נקודות נוף.
קפיצה של 10 דק מהכינרת.

אבל יקררר יחסית. לפחות ממה שהם כותבים באתר

לא בתקופת יולי אוגוסט.
 

שווה כל שקל באמת.

באתר כתוב 1000

כי לפי זה יוצא שאני אף פעם לא עוזר לאף אחד שאינו המשפחה הגרעינית שלי. 
אבל זה לא נכון לחיות ככה צריך איזון.. ותיעדוף משימות

 

ואם זה המצב אצלכם עכשיו אז אולי אתם בתקופה שפחות מתאים לעזור לאחרים, ותקבל את זה. בע"ה זה לא יימשך לנצח.
אם תלך לעזור לאחרים על חשבון המשפחה שלך מה הרווחת? בעיניי זה לגמרי הפסד.

תיעדוף= לתת עדיפות לדברים קודמים

ובעיניי הבית הבסיסי צריך להיות קודם לאחרים.

לא כשהילדים שלי צריכים אותי..
או בעלי
או על חשבון העבודה..
אני משתדלת שזה יהיה בשעות הערב אחרי שהם ישנים
או שאני לוקחת אותם איתי ( לא מזמן הרמתי בר מצווה לילד ממשפחה קצת בעייתית והילדים היו איתי רןב זמן הארגונים)
וחסד בעבודה לא נחשב? לעזור לאנשים בצוות...זה כבר 100% משרה אצלי
וזה חלק מהעבודה

בעלה כל היום עוזר לכל העולם, ובבית ... כלום

ו לפעמים הזה יכול להיות לעיתים קרובות או לעיתים רחוקות, תלוי תקופה של החיים וכמה אתה עמוס.
יש פעם בשבוע לעזור ויש פעם בחודש ויש מי שעוזר רק אם יש חבר במצב מצוקה כמו גירושין
כל אחד לפי תנאי החיים שלו ומה שמקובל עליו ועל אשתו
מה שבטוח שעזרה לחברים שבאה על חשבון האשה והמשפחה (לא בהסכמה שלה. אם יש הסכמה זה משהו אחר) זה לגמרי מצוה הבאה בעבירה.
לא סתם נאמר עניי עירך קודמים. הרי יבוא אדם ויגיד לפי זה אני אף פעם לא עוזר לעניים בעיר השניה.

זה הרבה תלוי בפניות הנפשית שלי.
יש ימים בשבוע שאני יותר פנוי נפשי לעזור לאנשים שהם לא מהמשפחה ויש ימים שהם מוקדשים רק למשפחה.

תעשה לעצמך רשימת מטלות ותחלק אותם כמו תכנון שבועי על גבי טבלה.

לי זה עוזר בתחום העבודה שלי.

בהצלחה.

איך בדיוק שומרים על הזמן האישי? איך לומר לא?

 

אצלי זה יותר נפשי , הקשבה במשך שעות בלי להגזים, לפעמים כמה פעמים ביום

לאחד ההורים שיהיו בריאים, אחים הרבה פחות.. ולעצמי והרבה פעמים גם לילדים

אין זמן פנוי.

 

למי יש כאן עצה מעשית?

הילדים טוענים שאני מגזימה...
אבל הבית שלי קודם!!
( גם לאחיות שלי אני אומרת את כל הזמן להתייחס לילדים שלהם ולבעל שלהם קןדם)

 יש עזרה שזה נטו עזרה , התנדבות , קהילה 

ויש עזרה בין חברים שזה הדדי, שזה מפרה, גם כשמעניקים מקבלים חזרה, 

זו חברות ולא רק חסד, יום אתה עוזר יום הוא עוזר

יש נושא שאתה מעניק ויש את הכוח שהוא מעניק לחברות.

חברות זה חלק מהדלק שלי , זה לא רק לקחת מהמשפחה זה לתת,

כי יש אמא אחרת , כאשר יש קשרי חברות טובים.

אם חברות היא רק שואבת ולא מעניקה גם (לא מדברת על תקופות, אלא שלאורך זמן זה כך),

אז זה לא בדיוק חברות , אולי חסד, ויש מקום לחסד אבל ברור שרב הזמן והאנרגיה אמורה להיות מופנית לעבר המשפחה , וכן גם להעניק עזרה לשני  אבל זה בדרגה אחרת , ותלוי איך הבית ממשיך עם זה 

האם הענקה גומרת אותך ואז אין לך זמן לבבית או שאתה מצליח לווסת את זה ...

 

לא לעשות חסד ב4 בצהרים כשהילדים מחכים לקצת תשומת לב...
לי יש כמה חברות טובות ואנחנו נפגשות מידי פעם בגינה עם הילדים...
השיחות שם מחזירות אותי הבייתה טעונה באנרגיות ועם שמחה...כל אחת שופכת את ליבה ואנחנו מבינים שאנחנו באותה סירה 🙂

התורה הנחתה אותנו ש"עניי עירך קודמים" וגם "חייך קודמים לחיי חברך" -
סדר העדיפויות הנכון הוא קודם אני ומשפחתי ואם יש עוד זמן/כוחות/משאבים - מעולה
ואם לא, גם אם תקופת מה - להתחזק בידיעה שהחסד האמיתי הוא לביתי פנימה.

זה כמובן דורש שימת לב, מחשבה, סדרי עדיפויות, לו"ז מסודר ולהבין שכל תקופה זה יכול להשתנות שוב, אבל הכלל העיקרי הנ''ל נשאר תמיד.
הרי מה עשיתי בזה אם עזרתי לחברה ובעלי/הילדים היו זקוקים לי באותו זמן?
אם אני רואה שאפשרי גם וגם - מעולה
אפשר לתחום זמן לכך מראש, זמן שככל הנראה ואם לא יהיו בלתמים הוא אפשרי גם לעזרה במעגלים יותר רחבים


ואם יש דברים ומקרים דחופים - אפשר כמובן לתקשר זאת לבן/בת הזוג ולהחליט יחד בשלמות שעכשיו צריכים אותי יותר ב____
אבל הכל בהסכמה ועם לב שלם...

/>בהצלחה רבה 🌷

שאתם מתכננים
זה יצירתי ואני מניחה שישמח את ההורים

ואולי זה סוג של נימוס כזה שלא תטרחו,
אבל יכול להיות כשהחברים שלהם יראו לכולם תמונות מהיום נישואים שעשו להם במסעדות או צימר עם הילדים והנכדים- יצבוט להם והם יתחרטו.

הם בכלל לא מושפעים מדברים כאלו..
אנחנו יודעים בוודאות שהם לא רוצים כאלו אטרקציות

אם תרצו, בשמחה אשמח לייעץ ואולי גם לתכנן לכם משהו

ניווט עם חידות עליהם, קופסאות בריחה, פעילויות חברתיות שונות לשבת וכו'.

מוזמנת בכיף!! יכולה לשלוח מסר או להתקשר למספר בחתימה

אולי משהו שחסר להם בבית, למשל מזגן, פרגולה לחצר, מקרר גדול וטוב. פשוט לקנות ולהפתיע.

משהו בסגנון שאולי יכול להתאים כשחגגנו לאמא שלי 60:
קנינו קנבס ענק, כל זוג/ילד/ילדה- הביא תמונה קטנה שלו/ של המשפחה שלו. הצבנו את הקנבס על כן ציור גדול. אחותי היא ציירת במקצועה, אבל תביאו אתם מישהי בתשלום.
כולנו ישבנו בחצי גורן מול הקנבס, כל אחד בתורו נעמד באמצע וסיפר מה הדבר הכי חזק שהוא לקח מאמא לחיים. ואז ניגש לקנבס, הדביק את התמונה שלו, משך כמה משיכות מכחול וצבע, כל אחד לפי נטיית ליבו וכישוריו, ככה שבסוף נוצרה תמונה יפה של כולנו מלווה בהרבה תוכן...
ציינתי את ענין הציירת, כי אחותי היתה כל הזמן ליד כן הציור, עם צבעים ומכחולים, ושיפצה, תיקנה,הוסיפה, דייקה....
אנחנו לא הלכנו על ציור מסוים, סתם רקע עים צבעים. אבל אפשר בהחלט להגיע כבר עם התחלה של ציור, למשלעץ גדול עלשפת נחל, ורק להדביק ואיפה להוסיף צבע...

בהצלחה.

ננסה להחליט מה לבחור

מה התחביבים שלו? תחומי עניין? זה יכול להיות סדרה של ספרים\ ציוד טוב לטיולים\ איזה שובר לחנות שהוא אוהב.. האמת גם לי קשה למצוא מתנות לבעלי, אז אני פשוט שואלת אותו

 

בנוסף בגלל שזה יומולדת עגול אני הייתי חושבת על משהו גדול יותר חוץ ממתנה, נגיד ארוחה משפחתית בהפתעה, ולעשות לו סרטונים עם ברכות מחברים ומשפחה.. או איזה סדנה זוגית..

נראה מעולה..

מה זה , חלה?

חלה זה הצורה אבל זה הלחם של שבת פשוט בצורה של מרוקאים עגול עם חיתוכים בטמצע

את הקשר בין הפחד מרופא שיניים
לחוסר הרצון שלו לצחצח שיניים?!

לא רוצה לעשות את זה ולא רוצה לעשות את זה.

זה נראה לי מסוג הדברים שכדאי לטפל..

אם זה לא יושב על דבר עמוק מדי, זה יכול להיפתר במספר מפגשי טיפול..

כי זה באמת נשמע לי מצב לא סביר בשום צורה.
בלי קשר להריון ולקיום יחסים, נראה לי שקשה להסתדר כאשר יש הבדל כל כך מהותי בשמירה על היגנייה בסיסית.

האם בעלך לא מצליח להבין את הקושי שלך כאן? אין מצב שאת אומרת לו מה שכתבת כאן: שהמצב ממש מבאס אותך, ושרצית את הקרבה וחבל לך שעל זה זה נפל?
מה לדעתו אמור לקרות? שהוא ימשיך בדיוק כפי שהוא - לא לצחצח שיניים- ורק את תשני את מנהגייך ואת עמדתך ותכילי אותו כפי שהוא?

לעשות טיפולי שיניים בהקדמה מלאה,במקרי קיצון.
(כמו שעושים לעתים לילדים קטנים שפוחדים מאוד).

באותו הרגע הוא כנראה הרגיש דחוי ופגוע אבל מצד שני אין מצב בעולם שבמקומך הייתי מסכימה להמשיך ככה כשהוא לא מצחצח שיניים.
אני חושבת שאת צריכה למצוא זמן רגוע, לא במיטה ולדבר איתו בצורה נעימה ומכובדת ולהסביר לו שאת לא יכולה פיזית להיות איתו ככה. אולי אפשר למצוא פשרה כמו מי פה או פתרון אחר שיהיה מקובל על שניכם.
ובהמשך , עוד כמה חודשים אם השיחה הזאת תהיה יעילה הייתי עושה עוד שיחה ושואלת אותו מה הוא חושב ומתכנן לעשות בנושא הזה. הרי מתישהו השיניים יפגעו ויתחילו לו כאבים חזקים ואז מה הוא יעשה? דווקא בגלל שהוא מפחד מרופא שיניים הוא צריך לעבוד קשה כדי להמנע מזה.

אפשר להגיד לו שישים מי פה או תרסיס. הריח הבא למיטב ידיעתי מגיע מהפה ולא מהשיניים אז אם הוא שם אחד מהשתים האלה זה אמור להוריד את הריח. לטווח ארוך זו שאלה שצריך לחשוב עליה.

אפשר לומר לו שאת לא רוצה לדבר איתו עכשיו על הנושא עצמו אלא רק לחשוב איתו ביחד איך אפשר לדבר על זה בהזדמנות אחרת בלי שייסגר. ככה זה מחלק את הלחץ לשתים

מילא טיפולי שיניים

לצחצח שיניים?
נשמע לי אגואיסטי, פוזות של ילד קטן

אין לך מה לומר לו...לא עשית משהו רע.

להגיע לכאלה דקויות
בטוחה שהוא לא היה בוחר לתסכל את עצמו ואת אישתו רק בשביל פוזות מטופשות או עצלות לצחצח

אם כן אני מתנצל.

מה שכן, גם לאדם חרדתי יש בחירה לטפל.
כל עוד שאדם סובל לבד, זה הבחירה שלו לטפל או לסבול אבל אם יש עוד מישהו שסובל כתוצאה מהחרדה, הוא חייב לקחת את עצמו על הידיים. זה נורא לחיות כך.

אבל חרדה ממברשת שיניים?

לא לקראת קיום יחסים אלא בזמן שקט אחר.
תתחילי כמה שאת אוהבת אותו ונמשכת באופן כללי, כמה שיותר מחמאות , מפורטות, מה את כן אוהבת ושמחה במיניות איתו.

אחרי ההקדמה תסבירי לו שהריח מפריע לך מאוד ומסיח את דעתך, וזה לא מאפשר לך להנות כמו שהיית יכולה.
זו בעיה, ואני לא חושבת שהפתרון הוא שאת תתעלמי ותסבלי. אם לא תהני בלב שלם זה יתפוצץ וסתם.

אבל את הפתרון את לא יכולה להכתיב לו.
לפי מה שנשמע הוא צריך טיפול בחרדות. זו חרדה שתוקעת אותו והורסת לו את החיים. אבל הוא צריך לרצות לטפל בזה.

מבחינתך כל פתרון שבסופו הוא מתקרב אליך עם שיניים נקיות וריח טוב זה מצוין.
ברגע שעשה צעד בכיוון- תפרגני לו!
אם הוא מביע רצון לטפל באופן רגשי או באופן טכני- תתמכי בו הכי שאפשר.

בהצלחה!
את נשמעת בת זוג מקסימה

@נטע פלג יקרה, מצטרפת לכל דברי החוכמה שכתבו לך,

חשוב מאוד כן לדבר על הדברים הפתיחות ובכנות,

כמובן ממקום אוהב ולא מאשים, אבל כן, בהחלט לדבר על כך ולומר עד כמה זה קשה *לך* המצב,

וגם אובייקטיבית יש כאן בעיה שצריכה להיפתר.

 

בינתיים ורק כ"פלסטר", ניתן לשים מי פה/מסטיק מנטה/תרסיס לפה וכן הלאה

 

בהצלחה רבה

ואולי טיפולים על הרדמה מלאה?

אין לו שום רצון לשנות את זה?
אני חושבת שהבגשה שלך מאד לגיטימית כמובן חשוב להציג אותה כצורך אישי שלך
לא כביקורת כלפיו.

תבקשי סליחה אם פגעת בו ותסבירי לו שיש לך קושי עם מצב כזה ושבנריון זה עוד יותר קשה לך
ושאת אוהבת אותו ורוצה שתתקרבו בלי הפרעה

מה שאת מתארת זו בעיה תפקודית ממש. לא לצחצח שיניים זה לא רק לא בריא, זאת פגיעה ההיגיינה אישית הכי בסיסית. אם זה נובע מחרדה רצוי מאד מאד למצוא דרך להביא אותו לטיפול.

נתתם לי הרבה חומר למחשבה!
תודה רבה!

אבל אני מסכימה איתך אי אפשר להתקרב לאדם שלא מצחצח שיניים זה די דוחה ובטח שלהתנשק

לא להיות מסוגל לקבל ביקורת, להישאר מסריח ולגרום סבל לאחרים ובסוף כנראה שגם הוא ייפגע מזה (כשהאחרים כולל אשתו לא ירצו להתקרב אליו).

או קצת להוריד מהאגו שלו, ולהבין שנותנים לו ביקורת שבסופו של דבר תהיה לטובת כולם (כולל אותו)..

אבל לפי מה שאני יודעת אין דרך נכונה להעביר ביקורת

אז משתדלים לברור את המילים הנכונות ולעשות את זה כמה שיותר ברגישות.

אבל בסוף הביקורת צריכה להינתן.

 

ואם הוא לא מצליח להבין במרומז, אז גם לא להתבייש לשים את הדברים במפורש על השולחן.

 

בתקווה שהוא יפעיל קצת שכל ולא יילחם על האגו שלו, ויתעקש להיפגע עמוקות..

כי הוא הצליח לגרום לה להרגיש אשמה, אע"פ שהוא זה שלא בסדר..

(קצת כמו שלצערינו בני-זוג אלימים עושים..)

את שואלת על נשיקה צרפתית כאילו? או על ללכת לרופא שיניים? א
אם כן
לא התנשקתי אולי איזה5... שנים
אז לא יודעת לי זה לא מפריע לא להתנשק...(זה מגעיל אותי אישית) שוב רק אותי...
אבל תעשי מה שטוב לך
אם רשה לך עם הריקבון של השיניים תטפלו בהן לפני שיחמיר! יש גם מלא שטיפות מיי פה כאלה... אולי יעזור...
בהצלחה!

תעטפי למתנה ותכתבי לו מכתב מהלב בלי שום מילות ביקורת או תלונות.
משהו כמו-

בעלי היקר,
אני מתגעגעת אליך....
רוצה שנהיה קרובים יותר...
אוהבת אותך תמיד
נטע

את צריכה לצאת מהמקום של המבקרת, בסופו של דבר זה מאוד מעליב

אולי הטיימינג היה לא נכון גם.. ומאוד פוגע באגו של גבר נורמלי..

 

את צריכה למצוא זמן נכון, להכין עוגה טעימה

לפתוח ביתרונות שלו, בדברים שהוא משמח אותך 

ואז לומר בעדינות שיש משהו שמפריע לך שאת מרגישה שזה חוצץ בינכם.. שקשה לך עם הנושא של החוסר צחצוח

כל הנקודה פה היא להראות את הקושי שלך מול זה

ולא אותו כמה הוא לא בסדר/ מסריח וכו' ...

 

הבנתוש?

יש שם כתבה בדיוק על הפחד הזה, הבעיה שלך עניינה אותי מכיוון שהבן שלי גם מפחד וכל פעם

זה סיפור אבל הוא כן מצחצח בסוף גם לא הכי טוב

 

התפלאתי לקרוא שזה בעיה ממש קשה עם סיבות מגוונות, יש שם הצעות לפתרון הבעיה.

 

לצערי אינני יודעת להעתיק קישור וכאלה, אז רשמתי לך כתובת ושם תמצאי מאמר- פחד מצחצוח שיניים.

 האמת את נשמעת אישה מאוד מכילה ורגישה,

אבל בהחלט אין שום צורך שתיקחי על עצמך אפילו טיפת מצפון שדחית אותו

או משהו כזה, הוא גבר בוגר ועם כל הפחד הוא בהחלט צריך להבין שאת לא מסוגלת

ככה להתקרב..

 

קראתי פעם שאפשר לבוא אחד לקראת השני אבל שזה מגיע לאי נוחות פיזית, בהחלט זה המקום לשים גבול ברור.

זה חלק מזוגיות, יש בעיה וצריך לטפל בה, תגידי לו שזה הורס את השלום בית.

 

אגב, מה קורה בחוץ? בעבודה? לא מעירים לו?

לדעתי אם אתה מצליח לא להלחם ולהילחץ מהפחד שיחזור לך הלחץ אז תתן לעצמך לעבור את זה לבד. 
אם אתה רואה שאתה מדי בלחץ מהלחץ שזה יחזור אז תחזור לטיפול. 
הובנתי? 
לפעמים רק הלחץ מהלחץ הוא הוא הבעיה. 

בהצלחה ומזל טוב ! 

ואם טיפול עוזר לך ..לך על זה...לי זה לא עזר 😐

אל תתרגש מזה שאתה לחוץ...תן לעצמך להרגיש את זה על תלחם בזה

חשוב מאד

(כרגע לא יכולה להאריך עוד בכתב, אבל הצפייה עצמה יכולה מאוד לתרום לך,
בהצלחה רבה רבה 🌷

מדהים

אז קודם כל - המון המון מזל טוב חתן יקר!

איזה התרגשות וואו, עוד 10 ימים, נכון?

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת

לבניין עדי עד

חיים מאושרים וטובים שמחים ובריאים יחד עם רעייתך!

 

כתבת ב"ה כל כך הרבה טוב,

שהקב"ה ממש עשה ניסים נגד הטבע לאורך כל הדבר,

שהכל ב"ה פי מיליון יותר *ממושלם*

שעברו לך המחשבות הטורדניות בעזרת טיפול,

ששוב גם מהבחינה הזו הכל מושלם

שגם כאשר התקופה עצמה היא מלחיצה בפני עצמה אובייקטיבית - אצלך הכל בגדר הסביר והטוב ב"ה

ושגם כאשר יש שעות שיותר מלחיצות - זה עובר ב"ה

שגם הפגישות עברו ב*אושר* ו***שלווה***

שנראה לך שגם הימים הבאים יעברו בטוב

שעכשיו אתה יחסית רגוע ושליו והכל טוב

 

או במילים אחרות - הכל בסדר ואפילו מצוין חתן יקר!!!

קח את כל האושר הזה פנימה ב"ה

תתמלא בו

תתחזק ממנו

דבר עם ה'

תנשום עמוק

תחשוב על אשתך האהובה שעוד רגע ממש אתם נהפכים לאחד

תמשיך להתמלא בכל הטוב שיש ב"ה

ותקרא מילה מילה ושורה שורה ממה שאתה עצמך כתבת - ותראה שהכלך ממש בסדר גמור!

אפילו תחשוב שחבר טוב שלך כתב את זה ומתייעץ איתך - מה אתה עונה לו לנוכח כל מה שכתב?

 

לגבי הלחץ מהלחץ עצמו - אז כפי שצירפתי את הסרטון הנ"ל, באמת אחד הדברים החשובים והמועילים שאנו יכולים לעשות כלפי עצמנו הוא לא "לפחד מהפחד", לא "להילחץ מהלחץ", וברגע שמבינים ממה נובע בדיוק הלחץ,

ואיך הוא יכול אפילו לתרום לנו במסגרת הנכונה,

ואיך זה לא רק שלא יפגע בנו, אלא יכול ממש לדרבן אותנו להיות יותר יעילים, לעזור לאחר ולהיעזר בעצמנו ולחזק את שריר הנתינה, הקבלה, אהבת הזולת וכו' - לאט לאט משהו בנו ירגע.

 

כמובן שיש גם את כל ההצלחות שהיו עד עכשיו שמאוד עוזרות ומחזקות

ההצלחות שלך בטיפול

ההצלחות שלך שגם כאשר מלחית זה עובר

ההצלחות שלך שכאשר אתה מביט לאחור אתה יכול לראות אותך "בתוך הגל" של הלחץ - ואז מחוצה לו כי עברת אותו

ואתה כבר מבין ומכיר ויודע - שזה יכול לבוא בגלים,

וכמו שזה בא - ככה זה הולך

ושאתה בתוך זה חזק ומתמודד - וגם אם לחוץ לא קרה כלום, אתה אנושי והכל בסדר,

אחרי הגל אתה חוזר להיות רגוע ב"ה

אז אין ספק שתצליח גם בפעמים הבאות

 

כמובן שאפשר תמיד לנשום נשימות עמוקות,

לצאת קצת להליכה בחוץ לראות אנשים,

לשמוע מוזיקה מרגיעה,

לשתות מים/אמבטיה

להתפלל

לומר פרק תהילים אהוב ומרגיע

לומר לעצמך משפט או 2 שמחזקים אותך כמו מנטרה

לדמיין מציאות טובה בהווה ובעתיד ב"ה

וכל דבר אחר שיכול לעזור לך...

 

דבר נוסף שאפשר לעשות זה ממש להקשיב ללחץ הזה ולשמוע מה הוא בעצם רוצה שיקרה?

מה השורש שלו?

וממש לכתוב לך את הדברים, אתה יכול אפילו כאן בפורום והחברים היקרים כאן יעזרו לך לפרק דבר דבר ולהבין איך להתמודד איתו בצורה הכי טובה שיש,

כך זה לא יהיה רק "באוויר" - אלא ממש תוריד את זה לקרקע ותוכל למצוא כלים פרקטיים להתמודד עם כל דבר ודבר שיושב עליך.

 

בהצלחה רבה ושוב המון המון מזל טוב!!! ✨✨✨

 

תודה רבה על מה שכתבת!!!!!!!!!!!!
הארת את עיני כפשוטו ממש... כמה טוב ה'...
הייתי רוצה להיות מטופל אצלך דווקא חחח
באמת חיזקת אותי ויהי רצון שיהיה רק טוב לכולם

בטח אם עולה בך השאלה.
מזל טוב!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי,
שונה מפסיכולוג רגיל בזה שלא דשים בעבר ומחטטים עמוק בפצעים וכו' אלא מסתכלים קדימה, בכל פגישה מקבלים משימות שקשורות גם לדברים מחשבתיים וגם לדברים מעשיים למשך תקופה, ובסוף אמורים להרגיש יותר טוב...
במחקרים שעשו גילו שסיביטי מועיל כמו כדורים תרופתיים ברוב המקרים... אני ממליץ מאוד בחום.... רק הערה אחת שאם המטופל לא משתף פעולה מכל סיבה שהיא או לא מודע לבעיה שלו אז לא יעזור כל כך...

הוא גבר אבל מסתמא הוא יודע על כאלה...

גם התקרחות, אם זה משפיע על המשיכה שלך אליו שיעשה השתלה כן!
גם בעלי הקריח והלבין ( אנשים כל הזמן תוהים כמה שנים יש בינינו ויש רק 3)
הייתי רוצה שיעשה עם זה משהו ( הוא לא בעיניין) אבל אני לא לוחצת כי זה לא באמת מפריע לי , אלא יותר מה אנשים מסביב חושבים עליו 😕

ראשית יש מה לעשות עם זה אבל זה עניין כספי לא קטן שאין באפשרותנו
ויותר מכך - אני לא אגיד לבעלי שאני רוצה שהוא יעשה עם זה משהו כי זה מאוד יפגע בו .. גם ככה הוא מתוסכל ועצוב מיזה אבל אין לי מה להוסיף ..

משיכה או שיש או שאין...! מנסיון!! כמה שניסיתי להתכחש...
גם אם תחפשי זה כנראה מושטט על משהו... אי אפשר לברוח מזה
ואני מבינה אותך כי גם לי יש חלק מהבעיות דומות
בהצלחה יקירה, מה שלא תעשי..

קודם כל חיבוק ענק על ההרגשה הקשה הזו. אני עוצמת עיניים, מדמיינת את הסיטואציה ו...זה קשה אחותי! קשה ממש להרגיש ככה!

מה זה בעצם משיכה? איך את מגדירה אותה?
אני חושבת שזה הרצון שלי להיות קרובה לבן הזוג. התשוקה שיש לי להתקרב אליו רגשית וכמובן גופנית. כשיא הביטוי של המשיכה הם קיום היחסים.

המשיכה מתחילה כמעט תמיד ממראה חיצוני שתופס לנו את העין ואנחנו אוהבים, ואם הקשר ממשיך ונבנה - המשיכה מתבססת על אהבה אמיתית שהיא כבר לא בהכרח תלויה במראה.
מדברייך נשמע שכשהתחתנתם כן היתה משיכה מצידך, רק עכשיו השתנו כמה דברים חיצוניים והמשיכה פחתה. קרה פה בעצם תהליך הפוך:
במקום שההתאהבות הראשונית, המשיכה החזקה הזו שהרגשת בתקופת החתונה - תעמיק, תשתכלל, תתבסס על אהבה אמיתית - היא נשארה תלויה עדיין במראה החיצוני. נעלם המראה - נעלמה המשיכה.
עם השנים המשיכה כמעט לא "רואה" את ההיבט החיצוני - המשיכה מתבססת על תכונות האופי, על האדם שהוא. ופה לדעתי טמון הכלב. איך את תופסת את הזוגיות שלכם? את אוהבת אותו? את מי שהוא? את האופי? הטיפוס? את מרגישה שהוא אוהב אותך? שאכפת לו ממך? שאת מקום ראשון אצלו בראש ובלב?
אני חושבת שאהבה גדולה מחפה וממסכת כל מראה חיצוני. יש מצב שאולי צריך לדייק כמה דברים ביניכם? בזוגיות? בחברות?

נקודה נוספת :
אצלנו הנשים, המשיכה מתבססת הרבה על הפן הרגשי. בשונה מהגברים - שם המראה החיצוני תופס הרבה יותר אחוזים במשיכה. ושוב, זה מחזיר אותנו לנקודה הקודמת- יכול להיות שיש מה לשפר בפן הרגשי, הזוגי, החברי ביניכם?
4 שנים של נישואים, של חברות, של קרבה - יכולים להוליד אהבה ומשיכה גדולה שכבר כמעט ולא תלויים במראה (בטח שלא מצד האשה)

אשתף אותך שכשאני התחתנתי לא ידעתי משיכה מהי. אני חושבת שאפילו לא שמעתי את המילה הזו בהקשר של יחסים בין אנשים. פשוט כל ה"נתונים" התאימו, הרב בירך את השידוך, לא היה לי שום דבר רע להגיד. וזהו. התחתנו.
ובעלי מכוער. ממש לא אדם יפה. בהתחלה זה הפריע לי קצת, היום אני אפילו לא רואה את זה, גם כשאני מסתכלת עליו.
והוא מושך בעיני מאוד! כי הוא אדם כ"כ מיוחד! עם מידות טובות, אכפת לו ממני, יש לנו תוצר נפלא ואישי שלנו - הזוגיות שבנינו ביחד. יש את הילדים שלנו - פרי אהבתנו. יש את שיחות העומק, החברות, החוויות המשותפות, אני כ"כ אוהבת ומעריכה את תכונות האופי שלו, כ"כ שמחה שהוא בן הזוג שלי, כ"כ מתרגשת מהמחשבה להעביר את כל החיים שלי לצידו. ושוב, בפרמטרים "יבשים" הוא הכי לא מושך שיש!

תעשי סוויץ בראש. תשקיעו המון המון המון!!!!!!!!!!!!! המון!!!! בזוגיות שלכם, תאהבו אחד את השני, תתקרבו - מה שתיצרו בעז"ה לא יראה בעין - לא קרחות, לא מראה חיצוני ולא שום דבר.

בהצלחה❤️

תודה על תגובה מדהימה
איזה כיף לך שאת רואה בבעלך כל כך הרבה טוב !! זכית .. הלוואי עליי
אצלי המראה בע''ה סביר ( גם אם יש מה לשפר ..) אבל בעיקר אני חושבת שהחוסר משיכה נובע מהפנימיות.. חוסר חיבור .. פערים רבים .. חוסר הערכה ..
הלוואי שעל זה הייתי מצליחה לעבוד ..

על הגורמים לבעיה. לא מתכחשת, לא מעגלת פינות.
מודעות לבעיה - היא כבר חצי פתרון שלה!

יש לך, לכם, פה באמת עבודה רצינית על הזוגיות שלכם. בעלך גם מודע לזה? הוא היה רוצה לשנות? הוא מוכן לעבודה קשה?

כמו שכבר כתבו לך כאן, זוגיות זה הדבר הכי חשוב! הכי קריטי לנו כאן! ליבת המשפחה והחיים. זה דבר ששווה להתאבד עליו! ממש כך! תשקיעו כספים, כוחות, פניות וזמן. זה שווה כל שקל!

ואת יודעת, אין זוג בלי פערים. גם הזוגות כי אוהבים ומחוברים שרצים לך עכשיו בראש - יש ביניהם פערים. מבטיחה לך.
אז מה עושים? - כגודל הפער כך גודל ההשקעה הנדרשת.
יש ביניכם פער גדול? אתם צריכים לפנות ולהשקיע "זמן זוגיות" יותר מזוג עם פער קטן. הי, זו בעצם מתנה, כי זמן זוגיות זה הזמן הכי כיף שיש. תקבעו לכם זמן קבוע - פעם בשבוע למשל - שאתם יוצאים חוק בל יעבור, ומדברים. עליך, עליו, על הזוגיות, על הפער, על מה את מרגישה עם הפער, מה היית רוצה לשנות, מה הוא מרגיש ביחס לפער, מה הוא היה רוצה לשנות. מה את מרגישה אליו, מה הוא מרגיש אליך, איך הייתם רוצים לראות את הזוגיות ביניכם בעוד שנה?
תדברו.

לגבי הערכה - מאוד קשה לאהוב מישהו שאנחנו לא מעריכים. חוסר הערכה יוצרת חולשה ופאסיביות אצל הצד הבלתי מוערך, מה שמגדיל את חוסר הערכה מצידך וחוזר חלילה. זה מעגל עצוב ובלתי אפשרי. אני דווקא מאמינה מאוד בנקודה הזו - בכוח הנשי שלנו לפרוץ את המעגל הזה. כאישה יש לך את הכוח לגרום לו להרגיש מוערך וחשוב, כשהוא מרגיש כך, הוא משנה אצלו דברים, ואז את מעריכה אותו באמת. זה מהלך שלם. לא פירטתי כאן, אבל תדעי שזה בר שינוי.


בבקשה בבקשה יקרה, קחי את הנושא ברצינות. לכו תעבדו על מה שיש לכם, זה כ"כ מתגמל!

בהצלחה!

יש את השלב הראשוני של בניית קשר בין בני-אדם,

שבו בהתחלה המשיכה החיצונית משפיעה לא מעט על המוטיבציה לבנות משיכה פנימית.

 

ויש את את השלב המתקדם של הקשר,

שאז המשיכה הפנימית מוקרנת החוצה גם כלפי בניית הטעם של משיכה החיצונית.

(אא"כ קורה משהו קיצוני כמו פציעה קשה)

 

בשלב המתקדם של הקשר,

הרצון להתחבק ולהתקרב לא אמור כמעט לנבוע מהמראה החיצוני, אלא ברובו אמור לנבוע מהאהבה והחיבה שיש ביניכם.

 

 

אז נראה לי כדאי להתחיל לבחון אחת או שתיים מבין האפשרויות הבאות:

 

1. שאמנם בעלך הוא אדם טוב, אבל את לא מצליחה להתחבר אליו מבחינה פנימית.

וצריך לברר למה..

 

2. שאמנם משום מה התחתנתם וילדתם ילדים, אבל מבחינתך את עדיין לא התקדמת מהשלב הראשוני של בניית הקשר.

וגם את זה צריך לברר למה..

 

 

בנוסף, אם זוגיות, משפחה ואהבה זה דבר חשוב מבחינתך,

אז לענ"ד זה מסוג הדברים ששווה לקחת הלוואות כדי לקדם אותם.

ובעיניי לפחות, זה אף יותר חשוב מקניית דירה או רכב..

בהחלט צריכה לברר כי גם 1 וגם 2 רלוונטים לגבי ,
לגבי ההלוואה .. יכול להיות שאתה צודק ..

בייחוד אצלנו הנשים.
ברור שיש לגוף השפעה אבל
א. מאמינה שנמשכת אליו כשהתחתנתם אז גם אם קיימת קצת הקריח או השמין זה לא רחוק מאוד מהגבר שנמשכת אליו
ב. כשהרגש חזק וטוב מצליחים להימשך גם לאדם שבגוף רחוק מאוד מהפנטזיה (ל"ע לפעמים כשיש תאונות וכדו והגוף ממש משתנה ולא לטובה)

לכן אני חושבת ששם את צריכה לשים את המוקד שלך. איפה התפספס משהו ביניכם?
אולי נוצר איזה ריחוק או חשש מהאינטימיות שמתעורר אצלך כחוסר משיכה?
אולי מה שחסר לך הוא חשק מיני בכללי ולא המשיכה לבעלך ספציפית? ואז ההתייחסות היא לגמרי אחרת וממוקדת רק בך

אם קשה לך לענות לעצמך ולהבין איך להתקדם או שאתם מרגישים שאין לכם כלים להתקרב תפנו לייעוץ זוגי או מיני. או שאולי תפני לבד. תלוי איפה בעלך בסיפור הזה...

(אם הוא לא מעורב, אל תגידי שהפסקת להימשך! זה מילים שתתחרטי עליהם וייצרו נזק...
אבל חשוב לערב אותו שידע שקשה לך בתחום הזה, שיש לך קושי בתחום המיני ואת מנסה להבין אותו)
זה חשוב. בהצלחה!!

צודקת זה באמת חשוב ..
תודה על התגובה !!

לדעתי.

 

כשזה ה"יעד", אז סביר שקשה להגיע אליו. 

 

תתחילי מלאהוב מחדש.

 

אם "קרחת" גורמת ליחס פחות, אז כנראה שצריך לבנות טוב יותר את היחס לאדם, מצד מה שהוא.

 

תתענינו מחדש אחד בשני, תכירו יותר עמוק, תהיו נדיבים זה לזה, נתינה, שמחה ביחד.

 

סביר לדעתי, שם תאהבי אותו יותר, כפשוטו, מחדש, לא כי את רוצה "משיכה".. אז זה יבוא ממילא, ובצורה יותר טובה ואמיתית. זה דבר שאמור לבטא יחס ולחזק יחס - לא "במקום" זה..

ואולי לא מספיק היה ברור
המראה החיצוני הוא רק חלק מהבניין ,
אני מרגישה שאני פשוט לא מעריכה את בעלי
מוצפת בחסרונות שלו , חווה פערים ביננו בלי סוף
בקיצור באמת רחוקים בלב לצערי
השאלה שלי היא איך משפרים את זה ..
תודה על התגובה !!

מנסים להתעלם מכל דבר שנראה חיסרון.

 

כל יום, לשבת פעם-פעמיים כמה דקות, ולהתבונן בנחת במשהו טוב שיש בו. בנחת..

 

כמו כן, לנסות לנהל שיחות טובות, להתענין אחד בשני, להכיר מחדש.

 

תחליטי אולי, שאת עושה כעת נסיון כזה לכמה זמן, כמה שבועות/חודשים, באופן הזה (כשמחליטים "לכמה זמן", לפעמים יותר קל, כי אחרת חוששים שאין סיכוי.. לזמן מסוים - נותן אפשרות לבדוק אח"כ מחדש). אבל בלב שלם. ותסתכלי אח"כ - אולי דברים השתנו..

 

הצלחה רבה.

בסוף ההדחקה עלולה להתפוצץ באופן בלתי-מבוקר.

 

אני חושב שהדרך היותר נכונה זה ללמוד להתמקד בדברים הנכונים והמועילים..

בשביל שינוי מבט, בדביל להתמקד בטוב. צריך לזזמן מה להתעלם מדברים אחרים, אולי הם דמיוניים, ולבנות מבט חיובי.

 

אחרי זמן מה לבחון שוב. יתכן שה"שלילה" כבר לא תהיה.

ביניכם. הייתי אומרת לך שטיפול זה אחד הדברים הכי חשובים שאת יכולה לתת לעצמך
אבל אם את לא שם אז תנסי לעבוד על הדברים האלה בעזרת הרצאות/הדרכות/ספרים

חשבת פעם מתי זה התחיל להרגיש ככה ?

 

תנסי רגע לחזור בזמן לשנה הראשונה, אולי אפילו לתחילתה.

ייתכן מאוד שתמצאי שם את התשובה.

 

קרה פעם משהו, כשהייתם קרובים, בצורה כזו או אחרת, שגרם לך לדחות אותו הצידה ? משהו שנכנס לתת מודע, ואולי אינך אפילו זוכרת ? קירבה שלא לרצונך ?

האם פעם מישהו העיר לשני על מראה חיצוני, וזה חזר כבומרנג, ומשם הדרך קצרה להסתכל על הצד הזה של האישיות שלו ?

 

ברוב המקרים, יש משהו בתת מודע שגורם לכך, כמו הסיבות לעיל. הרצון לקבל ולתת חיבוק הוא מובנה באדם. בטח בשנים הראשונות.

 

כדאי אולי לבדוק ולשאול את עצמך / מישהיא שמבינה בתחום, ולהוציא את ה "מקרה" החוצה, ולהחזיר את בעלך אליך.

 

 

בהצלחה.

אם לפני כן נמשכת וכעת את לא, אז לא צריך לשלם על טיפול, אלא על חדר כושר וכדו'..

אשה שרוצה יותר למשוך את הגבר שלה יודעת לתבוע בלב, בעיניים, במילים מרמזות, בללבוש דברים מושכים במיטה.
מה עושה גבר שרוצה למשוך את האשה שלו? כלום? יש כזה דבר בכלל?

נותנים לאישה להתפנק בערב הזה, והם דואגים להגיע מוקדם, לארגן את הילדים - אוכל, מקלחות, שיעורי בית, להשכיב, להחליף מצעים, להכין ארוחת ערב מפנקת, לשים מכונת כביסה עם המצעים שהוחלפו....

אשה מטפחת את עצמה, את הגוף שלה, לובשת בגדים מפתים, תובעת בלב, עושה עיניים.
והגבר עושה כביסה ומקלח את הילדים.
וזה מושך נשים כאילו? זה נקרא אצלכם משיכה?
אוקי....
נגיד.
ואחרי ערב טבילה? נגמר? או ממשיך עם המקלחות וכאלה?

באמת שואלת.

גבר בהחלט עושה בעיניים, חוזר מהעבודה והחיבוק שלו ארוווךךך. מסתכל עליך כשאת מכינה ארוחת צהריים למחר ואומר לך כמה את יפה...

הבנת?

הו כמה שאני מבינה.....מבינה מעולה.

פעם חזרתי הביתה ממכון הכושר והראתי לה את שרירי הבטן שלי אחרי עמל של חמישה חודשים, היא אמרה ואו איזה מדליק וזה אבל תכלס הלכנו לישון ככה....
למחרת ראיתי שיש בלגן בבית, סדרתי עשיתי את הכלים ושטפתי את הרצפה, היא חזרה הביתה ו...נהיה לה אדום בעיניים הפכה ללביאה טורפת.

אמרתי לה בחייאת, הכיור זה מה שעושה לך את זה???
תמיד הייתם מין הבלתי צפוי...

פעם תפסתי את אשתי רואה סרטונים של גברים שוטפים כלים. ממש הזדעזעתי.

אני מקווה שדברתם על זה ואתה תומך בה.
כדאי גם להתחיל טיפול 12 צעדים.

שאישה רואה שלבעלה איכפת, לבה יוצא אליו

אצל אישה החשק הוא דבר רגשי...

יש כאן הרבה מאוד דברים שחשוב להתייחס אליהם דבר דבר:

 

א. אתם נשואים 4 שנים וב"ה כבר עם 2 מתוקים,

 

מה שאומר שעד לפני 4 שנים עוד היית רווקה,

ללא עול,

ללא ילדים,

ללא שינויים בגוף ובנפש,

ללא בית לנהל וכן הלאה...

 

ובתוך תקופת זמן יחסית קצרה - גם התחתנת,

גם נכנסת להריון (כנראה די מהר)

גם ההריון עצמו

הלידה

להפוך לאמא

ואז עוד הריון

ועוד לידה

ועוד ילד

 

זה בפני עצמו יכול להשפיע מאוד מאוד על החשק המיני ועל כל הנושא הן של הזוגיות והן של המיניות

וכדאי מאוד לראות מה קרה ב-4 השנים הללו ומה עכשיו.

 

למשל (את לא צריכה לענות כאן כמובן, את יכולה לעצמך),

האם בהתחלה כן נמשכת לבעלך? ממש אחרי החתונה?

איך היו חיי האישות שלכם אז?

מה קרה בהריון?

ובלידה?

ואחריה?

ובהריון השני? ואחריו?

וגידול הילדים?

 

האם את עם אמצעי מניעה הורמונליים?

 

צריך להבין כאן את כל אלה ועוד הרבה מאוד נתונים לפני שמתחילים לענות ולדייק את התשובה שמתאימה *לך*, *לכם*

 

ב. כתבת שחיי הנישואין ידעו עליות ומורדות כמו כל זוג - אכן, כל זוג חווה עליות ומורדות,

השאלה היא איך מגיבים לכל אלו?

האם בירידות ליבנתם את הכל ואתם מרגישים עכשיו נקיים ומרגישים טוב בכללי?

האם יש משקעי עבר שעוד לא נפתרו?

האם ישנו ריחוק רגשי כרגע?

 

גם כאן, כל הפן הנפשי-רגשי בזוגויות משפיע מאוד מאוד על המיניות והחשק והמשיכה ובעצם הכל באופן ישיר.

חשוב לשים לב לנקודה הזו ואם דרוש חיזוק - לחזק.

 

ג. כתבת "וכמובן דברים אחרים שכנראה קשורים לאיך שאני תופסת אותו" - 

איך את תופסת את בעלך?

 

ד. כתבת שאין כסף לטיפול - מובן מאוד אבל יחד עם זאת חשוב לזכור שהחיים שלך והאושר שלך והזוגיות שלך וחיי האישות שלך הם שלך עד 120 ב"ה,

ואם שווה להשקיע בשיפור של משהו משמעותי בחיים, אולי יותר מכל דבר אחר - זה האושר והשמחה בזוגיות ובאישות.

אפשר לחפש אולי מקומות שמעניקים שמעניקים סיוע בסיבסוד, יש למשל את עמותת "חיים של טובה" שעוזרת במקרים האלה,

או כל דבר אחר, כולל לקחת הלוואה אם צריך או לחסוך בחודשים הקרובים במשהו אחר, או לרווח הריון הרבה יותר וכן הלאה, או להגדיל הכנסות - ובלבד שתגיעי לאושר ושמחה וסיפוק בחיים שלך, מה שנכון כמובן לטווח הקצר אבל גם לטווח הארוך כולל מודל לדוגמא לילדיכם היקרים...

לפי כל מה שכתבת אכן נראה שעבודה זוגית ו/או אישית טובה, עמוקה ומהותית על הזוגיות ועל המיניות תוכל לתרום לכם רבות, ביחד ולחוד.

 

בהצלחה רבה רבה

 

להפעיל על התוכנית הארוכה והחמה ביותר

מדבר מנסיון אישי שלי

לשעה במכונה וזהו.

אבל בהחלט הבדיחה הובנה

רק מבקשת שיודיע ושאני לא אחפש אותו ואקרא לו שעה

אפשר פשוט ללכת לנוח לידו

כן מפריע לראות אותו נח כשיש מלא דברים לעשות בבית והוא רובץ.

אבל אני כמעט אף פעם  לא מעירה כי אני מניחה שעוד מעט יקום ויעזור.

לפעמים אני מתבדה...

בטח לא במשהו פעוט שכזה.

א. איך הבעל יכול *לא להרשות* לאשתו לספר דבר כזה לאמא שלה? הוא יכול להביע את דעתו, לבקש וכו', אבל ההחלטה הסופית צריכה להיות שלה בלבד. היא לא רכוש שלו ולא זקוקה לאישורו בשביל לדבר עם אמא שלה.

ב. באיזה קטע הרב אמר להם לא לספר? בתור ייעוץ זוגי גרוע, או בתור פסק הלכה שחורג מגבולות הגזרה של יכולותיו?

ג. לא ''נפלט לה''. היא רצתה לספר, וזה מה שהיא עשתה. היא צריכה להיות גאה בעצמה, ולא לחפש תירוצים כמו ''נפלט לי''.

ד. היא צריכה להודיע לבעלה שהקשר שלה עם אמא שלה מאוד חשוב לה, והיא לא רואה אפשרות לעבור את השלבים הקשים של ההריון בלי התמיכה של האמא. בלי להתנצל, בלי להתחנף, פשוט להגיד שהיא סיפרה לאמא שלה מה עובר *עליה* ומה נמצא בתוך הבטן *שלה*.

ה. הוא ירגיש בגידה באמון? שיתבגר, ויבין שאשתו היא לא רכוש פרטי אלא אדם עם רצונות.

אולי הרב לא הבין את הצורך הנפשי אלא שאלו שאלה הלכתית נטו ואז יש מקום להבין אותו. 

שאת בכלל לא מכירה. לפחות תסייגי את זה לדבריו במקרה זה ולא לאדם עצמו. 
חוץ מזה, את יודעת מה אמרו לו? איך תיארו לו את המקרה? 
 

אי אפשר לדעת באיזה צורה הציגו לרב את המקרה ואם הוא ידע שזה באמת חשוב לה לספר

הזהרו בתלמידי חכמים.
בפרט כשלא ידוע מה הוא אמר ומה שאל ואיך הגיבו.

כשאני שואל רב מה השעה והוא עונה לי שהשעה חמש וחצי זה אינו פסק הלכה, לכל היותר זו הערכת מצב.

הלחץ הנוצר מסביב להסתרה כש''כ כאשר האשה רוצה לספר לאמה זה ממש ממש לא משרה ברכה על שום דבר. אדם שרוצה לראות אם יש ברכה בדבר מסויים שיבדוק אם יש שם רוגע ונחת ושמחה או ההפך...

בטח בהיריון ראשון שיש המון חששות והתרגשות. וגם מהצד של האמא זה משהו שהיא תרצה לחלוק ולעבור עם הבת שלה. יש רגעים בנישואים שגם לאישה יש זכות לעמור על שלה ולספר. אם הבעל לא מוכן לקבל את זה אז זה עצוב וחבל

אבל לשתף אמא/ אחות קרובה/ חברה טובה שיתמכו ויעודדו זה הכי לגיטימי שיש, גם בלי לשאול רב, במיוחד בהריון ראשון כשהכל גם ככה מבולבל (ואומרת את זה בתור זוג שיחסית שואלים הרבה את הרב) 

 

ובנוגע לשאלות רב- לפעמים בשאלות כאלו אני מתקשרת, לא שולחת את בעלי. אני יודעת שאני אוכל להסביר לרב את המקום שלי ובעלי מעודד את זה

 

בכל מקרה, לפני ששואלים רב, הזוג צריך לדבר ביניהם ולשמוע את הדעות אחד של השני וככה לדעת טוב יותר מה לאמר לרב

 

וגם אם שואלים על העניין הזה יש הבדל בין לשאול את הרב "אנחנו בתחילת הריון- מותר לספר לאנשים?" לבין "אנחנו בתחילת הריון ואשתי ממש חלשה ורוצה לשתף את אמא שלה- זה אפשרי?"

זה קודם כל. אף פעם לא להסתיר

אבל אחרי שהיא מספרת, אולי כדאי לדבר על זה שהיא נורא נורא רצתה לספר.

אני לא חושבת ששייך שבעלה יתעקש כל כך, במיוחד אם היא חווה קושי פיזי. נכון שההריון הוא גם שלו, אבל בסוף עם התחושות הפיזיות והנפשיות היא מתמודדת בעצמה.

ואין לו שום זכות לאסור דבר כזה.
אנשים שתלטנים זה זוועת עולם.

בעיניי לא תקין שהוא כלכך קנאי לידע הזה. במיוחד כלפי ההורים שלה...
הכי טבעי שבעולם שתספר להם מיד~
במיוחד בהריון ראשון. שהוא לא מוכר, טרי, חדש... התחושות, ההרגשות... היא צריכה אישה קרובה שתבין אותה ותתמוך בה♡

ובעיניי לספר לבעל. בעדינות ובנחת... אין עניין להסתיר ממנו~ רק יזיק בהמשך.

בהצלחה.

זו חברה שלך. אם הבנתי נכון הבעל לא רוצה שמישהו ידע מההריון.. כולל אותך..

אז ראשית אני לא חושבת שכדאי לתפוס עמדה בנושא. מקסימום להגיד מה את עשית בעבר בסיטואציה דומה או לשדל אותה לפנות עם הנושא לבעל/רב שינסה לגשר ביניהם.

אני אישית לא הייתי מכניסה את דעתי למשוואה כזאת במיוחד אצל זוג שאחד מהם לא מעוניין שאנשים זרים ייכנסו להם לפרטיות.

כל היום סטייק אנטריקוט או כל היום לחם עם גבינה.
כמה שבתות עושים בבית

לדעתי סביב 2500 יכול להספיק לאוכל לחודש

בחיי לא חושבת שהתקרבנו לסכום הזה.
טוב לדעת שאנחנו במקום טוב.

כשהיינו זוג עם תינוק קניותינו בסופר הסתכמו ב1200 שח בחודש

כמובן שבערך אחת לחודש נוסעים להורים, לפעמים פעמיים בחודש, אבל אז ההוצאה הולכת על דלק (גרים רחוק מההורים) באותה רמה, אז זה לא משנה את כמות ההוצאות...

שנינו לא אוהבים בשרי יותר מידי אז היינו מבשלים פשוט ומעט- רק לשבת. מידי נסענו לשבת אבל ממש מעט, לרוב היינו בבית

לרבות חומרי ניקוי, חד פעמי, סבונים וכו'

ועדיין יצא לנו באיזור ה1200.

אם הילד אוכל תמ"ל וצריך טיטולים מיוחדים כי יש לו עניינים בעור... זה בהחלט יכול להגיע למאות רבות רק לתינוק.
אצלנו עד עכשיו תמיד הנקתי וטיטולים בתקופה הכי יקרה (בגיל הפיצי שחייבים טיטולים של חברות יקרות ומחליפים מליון פעמים ביום) יצאו לנו באזור ה200 ש''ח. סתם ככה הטיטולים עולים באזור ה100-150 ש''ח (גם עם התאומים שלנו זה לא עבר את זה. אם לא נתקעים אנחנו קונים בלא יותר מ25 ש''ח לחבילה...)

בייביסיטר, טיטולים וכו'. מחכים למבצע של 4 ב100 (לפעמים אפילו יש 5 ב100 ברמי לוי), קונים 4/5 ועד הפעם הבאה שצריך טיטולים כבר יהיה עוד מבצע...

הכל עניין של אורח חיים ומטרות

אוכלים בבית במהלך השבוע?

אכן עזרתם להבין מה בערך נצרך.. אוכלים כל יום בבית, 2 שבתות בחודש בבית. ממש לא חיים על אנטריקוט, אבל כן יש מנה בשרית פשוטה כל יום..

לרוב שתי שבתות בחודש בבית
בזמנים שנמצאים יותר יבול להגיע גם לאזור 1200
אבל יחסית חוסכים ( מה זה קטן? רק יונק או מ'מש אוכל?)

כולל מטרנה קופסא וחצי בחודש + טיטולים. (בדרך כלל 4 חבילות ב100)
משתדלים לקבוע תקציב שבועי וללכת לפי זה.
שבתות שאנחנו מארחים אנשים יכול להגיע לסכומים גבוהים יותר אבל אלו הוצאות שבת והכנסת אורחים. כאנשים מאמינים אנו יודעים שזה חוזר אלינו.

קניתי לפני כשנה 9 קג עלתה בסביבובת 1700 , לאחר שמכונה קודמת של בקו התקלקלה אחרי 15 שנה.

מרוצה מאוד

יש לכם כבר תקופה ואתם מרוצים?

אבל קונסטרוקטה סימנס ובוש מיוצרים באותם מפעלים, משהו כזה... הדגמים ממש מקבילים, וזה קצת יותר זול מבוש.

לא מכירה את החברות שציינת.
הן חזקות? עמידות לשנים?

משפחה גדולה
אני מחזיק 7 קילו. יותר מזה זה לדעתי תפסת מרובה לא תפסת. בלעז- טו מאצ'
קונה בפחות מאלפיים. מחפש, ושואל שכן טכנאי על שתיים-שלוש חברות מה ממליץ לקנות.
נותן לו לעבוד עד שנתקל. כשהיינו צעירים היה מושג לתקן. היום כבר לא.

עני (ממעש)

מכונת כביסה 9 קילו של טושיבה (יפנית) בנתיים נראית שעושה עבודה טובה עלתה לנו סביבות 2000

נראה לי 8 קילו והיא של סמסונג.
היה לי של LG ומאוד מתחרטת שהוא נמכר. בעיקר בגלל שאין לי דרך לשקול את הכביסה ולתכנן כביסות קטנות יותר בהתאם.

להורים שלי יש בוש גרמני והוא הכי טוב שיש. סוס עבודה שמת להם אחרי יותר מ20 שנות עבודה אינטנסיביות. עכשיו קנו חדש (5 שנים) והוא טוב כמו הקודם.
אבל לא קל לבלוע את המחיר.

חשוב חשוב!
אנחנו קנינו את המכונות מתצוגה. זאת אומרת - פער של לפחות 500 עד 1000 שקל מהמחיר המקורי.
אפשר לנו לקנות מכונה יותר גדולה ויותר טובה בפחות כסף.
ותצוגה זה מה? כמה שריטות.. נו שוין.

אני גר בהר ברכה-בשומרון...
400₪, ואם אתה מהאזור-אני יכול לתת אחריות...

זה אחלה חברה-כמו שכתבו מעלי, בוש סימונס קונסטרוקטה זה אותה מכונה בציפוי טיפה שונה...

7 קילו ב2000 שקל.
כי באמת לא מומלץ מעל 8 קילו כי הן נשחקות מהר, והפער במחיר בין 7 ל8 היה 800 שקל...

מקווה שתחייה לשנים רבות 🙏.
תודה לכולם.

של 6 ק''ג

הגודל הכי נפוץ ואיכותי, ואפשר להכניס לבנה וצבעונית במקביל.

שאין לנו

וגם...

כנראה היו שם גורי חתולים
ולכן אחרי ההדברה כדי לאטום פתחים

שכנים זבל.🤬

ככה שהם לא כאלה

כי אני ועד הבית😎

ובעת סכסוך הם רשאים לתבוע אותך על עלות האכסון

ככה שהם לא כאלה...

איך אני יודע,
כי גם אני מאכסן דברים במקלט
🤫

חוץ משכן רוסי פרנואיד
שבטוח שמחר יש מלחמה עם סטאלין.

בין החיסונים צריך להיות מינימום 21 יום, אך אין מקסימום.

לי אמרו שאפשר להתחסן בין 21-28 יום מהחיסון הראשון

מי שאמר לך את זה כנראה רצה לזרז אותך, אבל מבחינת פייזר וגם מבחינת משרד הבריאות אין מקסימום. אתה פשוט לא נחשב למוגן עד שיעבור שבוע מהחיסון השני.

שניתן עד 6 שבועות מהחיסון הראשון 

לפי פייזר, אין הגבלת ימים בין שני מועדי החיסון, ובלבד שיעברו לפחות 21 ימים.

 

כמובן לא מדובר על טווח של שנים, כי ממילא עוד לא היה אף בן אדם בעולם שקיבל את המנה הראשונה לפני למעלה משנה ולכן אין על זה מידע...

אבל בכל הקשור לאיחור של חודש/חודשיים ככה - בוודאות אין סיבה לחשוש.

כתוב פה שגם 42 ימים אחרי המנה הראשונה זה מעולה, "ונכון לעכשיו אין מספיק מידע על תקופה ארוכה יותר".

 

Interim Clinical Considerations for Use of COVID-19 Vaccines | CDC

Delaying the second dose of covid-19 vaccines | The BMJ

 

ישראל מהווה מקור ידע לכל העולם, על יעילות ובטיחות החיסון.

 

Real world data (as yet not peer reviewed) suggest promising efficacy of the Pfizer-BioNTech vaccine among older adults. In Israel, where most people over 60 have already received two doses of the vaccine, surveillance data show a marked divergence in the rates of hospital admission and death between vaccinated and unvaccinated age groups.1213

 

ותודה רבה למתנגדי החיסונים, שתרמו את גופם וריאותיהם למדע (וחלקם גם לבתי הקברות)! בלעדיכם המחקרים על הירידה העצומה בחולי ובתמותה לא היו יוצאים לאור, זאת ממש הקרבה גדולה!

שכוייח!

אפשר אחרי אבל לא מאשרים את זה אלא אם יש סיבה מיוחדת.

קשה לי להאמין שבאמת לא יתנו למישהו להתחסן

ברור שלא להתחסן

לא הייתי לוקח את החיסון השני

א. כי רובנו התחסנו
ב. יש אחוז מכובד של מחלימים
ג. מכירה סביבי עשרות נשים שהיו בהריון עם קורונה ללא כל פגע
ושניה לפני שיאכלו אותי על המשפט הזה.. אני כותבת לך ספציפית את זה לאור המלצת הרופא.
מי שאין לו סיבה לא להתחסן- ברור שיתחסן

בריאות

את מחוסנת אחד זה 80 ומשהו אחוז הגנה לפי מה שקראתי( ואני לא איש מקצוע)

לו כרגע יש בטוח יותר ידע ואחריות מלרוב כותבי הפורום.
ברמת העקרון, אני זוכרת שההוראה היתה שמי שחווה תופעות לוואי מסוימות הומלץ לו לא לעשות חיסון שני.

רק תבדוק את העניין הפרוצדוראלי לגבי התו הירוק.

אם את סומכת עליו, אז עשי מה שהוא אומר. 

אם לא, לכי להתייעצות עם רופא נוסף. (אם יש לך זמן). 

 

בגדול, מאוד חשוב שכמה שיותר אנשים יתחסנו בדיוק בשביל אנשים שיש להם בעיה להתחסן. 

בעלי כיסח את כל החולצות שלו החדשות עם הסכינים החדים של פסח, כל דקה נחתך ועל המזל הכל נמרח על החולצות..

אחרי כביסה זה קצת קשה
אבל בעקרון- מי חמצן(נראה לי ככה זה נקרא) או בפשטות סנו אוקסיג'ן. מעולה ממש

ממליץ בחם בכל בית להחזיק אותו

ובינתיים בה לא הרס לי כלום

כשהכתם (מכל סוג) טרי יותר קל להסיר אותו.

אני עושה ממרח מאבקת סודה לשתיה ומעט מים- ממש טיפה, זה סופג יותר ממה שנראה...
כשניהיה נח למריחה שמה על הכתמים. מין השריה כזו.
אח''כ משפשפת היטב, במים קרים בלבד (חשוב!)
מכבסת כרגיל אבל במים קרים.
אחרי כביסה במים חמים זה מתקבע וא''א להוריד.

ואיך נעלם...
העיקר חסר מן הספר!

ועם סבון הפלא שמוריד לי את כל הכתמים קפה דם סלק דיו וכו

נייס

השיכונים הישנים בראשון לציון או פתח תקווה לא שווים כמו רחוב דיזנגוף בתל אביב.

הכי טוב לבדוק כמה עולה שכירות בבתים קרובים ודומים מבחינת הגודל והתנאים, ואז יהיה לך מושג אם זה סביר.

לץאפשר להעזר ביד 2

לי זה נשמע שכירות ממש אחלה ואפילו זולה אם זה כולל ארנונה ובניין עם מעלית

כמובן תלוי במקום ובעוד שיקולים אבל לצערי זה הגיוני

זה מצב נתון. 

 

אם זה מתאים וטוב לכם - קחו. 

אם לא, אז לא. 

 

הגיוני להתייעץ על זה אם היא לא יודעת מה מקובל בשוק.
אפחד לא נהנה לשלם בהגזמה🤷‍♀️

אם היא שואלת כדי לקבל החלטה, אז זה המחיר שהוא דורש וזה לא משנה אם זה נשמע לנו הגיוני או לא - take it or leave it.

זו כבר החלטה אינדיבידואלית אם המחיר שווה את התמורה. 

אני רוצה לדעת האם לסגור את הדירה הזו או לעזוב אותה ולהמשיך לחפש, אם המחיר סביר- אסגור, ואם לא- לא ארגיש פספוס אם תיתפס ולא אחשוש כי אדע שמיכות לי הצעות הרבה יותר טובות...
כמה זה נראה לי זה בכלל לא רלוונטי אם זה מה יש וזה המחירים בשוק אז צריך להבין את זה וזהו...
השאלה שלי היא בשביל להבין על דירות אחרות שאחפש וכו' אם אלה המחירים או שאמצא בהרבה פחות ואת זה לא אוכל להחליט על דעת עצמי...

טוב, שיקול שלך. 

אלא כדי לקבל דברים יותר טובים בפחות כסף...
אולי ההגדרה היא לא לא להרגיש פראייר אלא לא להיות פראייר

וזה מה ששאלתי האם סביר שיש אלטרנטיבות טובות יותר או לא

פשוט הנחתי שכבר בדקת ביד 2 וכו'. 

שכנראה הדירה מחולקת לפחות ל3 (מטרז נמוך, ארנונה כלולה במחיר )
וחלוקה פנימית עושים בגבס פשוט בדרך כלל.
כך שיכול להיות שתשמע (והם ישמעו) רעשים מהשכנים שאיתך באותה הדירה.

תבדוק טוב איך מחושבים המים,החשמל והגז?
ובאיזה תעריף.
ותעגן את זה בחוזה.

בקשר למחיר.
אם זה בתפון תל אביב זה זול… אם זה בשכונות הפחות טובות של פתח תקווה זה יקר.

תלוי במיקום בדירה

זה הפרמטר היחיד שנותן אינדיקציה
יכול להיות הבדל של עשרות אחוזים אפילו בין רחוב לרחוב אחר חצי ק"מ ליד....

אני מארגן לך דירת 6 חדרים עם חצר ענקית לא רחוק מהמרכז

דירת 4 חדרים + מרפסת
דירה חדשה
שכירות 2500 שח..ויש מבחר רב...

לנתניה 40 דקות
להרצליה/רעננה 50 דקות
לתל אביב שעה+

וזה בלי פקקים.
עם פקקים לא תצליחי להגיע לתל אביב בפחות משעתיים. (בפקקים של החודש האחרון גם 3 שעות זה מהר לתל אביב)

אלא אם כן יחיד סטודנט ביום ומלצר בלילה במרכז תל אביב
איך אפשר לחיות ככה?! זה עונש!