אני חושבת שקודם כל - להתמקד בדבר שהכי חשוב כרגע בסדרי העדיפויות.
אני מאמינה שזה יהיה המתחים בינך לבין בעלך, הזוגיות שלכם, השלום והשלווה ביניכם.
כאשר תרגישי טוב בזוגיות - כל שאר הדברים יכולים להיראות "קטנים עלייך",
וזה עובד גם להיפך, אם לא טוב לנו בזוגיות (לא מדברת בכלל על מקרים שהזוגיות גרועה חלילה, אלא מצבים שהזוגיות טובה ופה ושם יש מתחים/ריבים/משברים/אתגרים/מצבים מבאסים מדי פעם וכו'...) - כל דבר אחר שלילי יראה לנו כמו הר בלתי עביר,
וכל דבר טוב יחשב בעינינו כדבר של מה בכך בגלל הריחוק הזוגי...
נסי לחשוב מה יכול להתאים לכם שיכול להוציא אתכם מהמצב הזה כרגע?
האם שיחה טובה, פתוחה, ארוכה, כנה ועמוקה מלב אל לב?
האם מכתב?
התייעצות עם גורם שלישי?
יציאה זוגי?
משהו אחר?
מה עבד לכם בעבר במצבים דומים או בכלל?
אין כמו התקשורת הישירה בינך לבין בעלך, בין הלב שלך ללב שלו.
כל מה שנכתוב ונאמר כאן יכול להיות נפלא ונהדר, אבל זה לא יגיע לקצה קצהו של האפקטיביות וההרגשה הרגועה והשמחה בלב אחרי שיחה טובה עם בעלך,
אחרי שתשמעי *אותו*, אבל באמת,
ואחרי שתרגישי שהוא שומע ורואה *אותך*, ועד הסוף.
אחרי שתלבנו את העניינים.
זה יכול להעצים את הקשר שלכם עוד יותר ולהוסיף עוד נדבך חשוב מאוד בביחד שלכם.
כמה שזה נשמע הזוי כרגע - איזה להעצים?! אני בתחתית של התחתית אומרת לך!
ועדיין - הגל המגעיל הזה יעבור ב"ה
אתם מסוגלים לכך
בטוח שבעבר עברתם הרבה גלים מגעילים כאלה ויצאתם מחוזקים.
אז גם עכשיו!
עוד מעט ממש יגיע החלק של השמחה והאהבה הגדולה לפרוח ולפרוץ...
(ואם מרגישים שכמה שלא מנסים לא מצליחים לבד - אולי כדאי להיעזר באנשי מקצוע ו/או לקבל כלים לפתרון קונפליקטים, ריבים וכן הלאה).
אחרי כל ההקדמה - רוצה לשתף על מה למשל אתם רבים?
מה את אומרת שם?
מה הוא אומר?
מה עוד קורה שם?
----------------
לגבי שאר הדברים -
נסי להתמקד שוב - דבר דבר.
אחרי שתשלימי עם בעלך ותהיי רגועה ושמחה מבפנים (וזה יקרה יקרה!!! כן כן זה יקרה! גם אם הכעס אומר לך עכשיו, איזה אומר, צועק! לך עכשיו שלא)
אולי באמת תוכלי לחשוב על הסבה או עבודה אחרת,
ואז בנחת לפתוח יומן ולכתוב לך כל יום צעד קטן שאת עושה בשביל זה.
למשל -
אחרי החג -
ביום ראשון אני מבררת במודעות דרושים מ9:00-9:30
ביום שני אני עושה טלפון ל___
וכן הלאה...
אפשר לאוורר את זה יותר לפעם בשבוע, לחשוב על יעות תעסוקתי אם מתאים, להתייעץ עם משפחה וחברות מה כדאי וכו', לכתוב לעצמך יתרונות וחסרונות,
במה את טובה,
מה היכולות שלך, החוזקות שלך,
מה את אוהבת
מה נצרך
וכו' וכו'
ובנוגע לחברות -
מאוד טבעי שקורה מה שאת מתארת.
אנחנו רגילות לתת את ההגדרה שלנו ל"חברות" החל מזמנים בהם אנחנו פנויות ונטולות כל עול - בבי"הס, בתיכון, ברווקות - שהזמן שלנו והפניות שלנו לא מתחלקים עם עוד ועוד משתנים שונים...
ועדיין אנחנו מצפות שאותה הגדרה תתאים למציאות חיינו החדשה.
ובכן, זה לא כזה פשוט.
את עכשיו גם חברה
וגם אישה
וגם רעיה
וגם אמא
וגם עובדת
וגם לומדת
וגם בת, נכדה, אחות וכו'
ואין מה לעשות - יש לנו אנרגיה מוגבלת. אנחנו בני אנוש.
כל אנרגיה שתשקיעי בX - תלך בהכרח מY - כיוון שאת רק בת אדם!
אז כן, יכול להיות שבתקופת החיים הזו הקשר עם החברות יהיה במתכונת הזו.
אם תרצי ויפריע לך תוכלי בצורה אקטיבית ומודעת לשפר גם את זה,
להתחיל בקטן
למשל לקבוע פעם בחודש יציאה עם חברה אחת בבית קפה לשעה שעתיים וסתם לדבר ולהשלים פערים על סלט טוב וכוס קפה 
- ולגבי הבת החמודה שלכם - אל תדאגי. היא רואה את אמא עם פרצוף שמח הרבה מאוד.
והיא תראה אותה עוד.
והיא גם מבינה ולומדת שחלק מהחיים זה להתגבר, לעבוד על עצמנו,
ליפול
ואז לקום
ושאמא אנושית
לא מושלמת, אבל בעבודה תמידית
ותמיד מנסה ומשתדלת כמה שהיא יכולה.
וזה גם לימוד חשוב מאוד
(גם לה עצמה שבטוח תיתקל באתגרים בחיים כי לא הכל מושלם, שתדע לא להעניש את עצמה ולומר שהיא דפוקה חלילה, אלא להבין שהיא אנושית ויכולה להשתדל, לקום וליפול ושום לקום...
וגם בזוגיות - להבין שנכון ששני בני אדם שונים לא תמיד מסכימים על הכל,
אבל אחרי שהם לא מסכימים הם לומדים
לומדים לריב
לומדים להשלים
לומדים לתקשר
לומדים לאהוב
זה לגמרי לימוד חשובץ
והם ממשיכים ולומדים ולא מוותרים
ואח"כ רואים את הפירות המתוקים מתוקים של כל ההשקעה הזו )
עוד חיבוק והמון המון הצלחה יקרה!
יהיה טוב ב"ה, בהכל!
)
