פורום נשואים טריים (עמוד 168)

אם זה אבא שיהיה הכי רשע בעולם, בטח הייתי שואלת רב פוסק מה לעשות.

אני יודעת זה שקית שעולה בסביבות 50 שקל,

תנסי לבדוק בגוגל, בהצלחה יקרה מאוד.

גם אם חלילה יהיה גרושים את אל תפלי ולתכי אחור, את צריכה להתקדם

בעזרת השם החיים לפניך, את צעירה חבל לחיות עם משקעים מהעבר,

אם ראה את הודעות שלך מהעבר ועם כל הכאב שיש לך, זה לא סוף העולם,

אם נסתם את כל הדרכים לשלום ולא הצלחתם, אז תסיימו את זה בלי מריבה

בלי שנאה ובטח בלי לשון הרע, יקרה בהצלחה רבה רבה לך אמן.

שאם ריכלת עליו לפני חברות - אז די מובן למה בדק בווטסאפ איתן, כשכבר הגעת סמוך לשלב הזה.

כדאי להניח לנושא הזה של ה"ווטסאפ". זה לא משהו "מרעיש" ביחס למצב הנוכחי, לא "בגידה" בך ולא כיוצא בזה.

קשה לך, זה מובן. מניח שגם לו לא פשוט.

תנסו לפתור את המצב באיזה כיוון שתבחרו, עם כמה שפחות התנגשויות ביניכם.

"פתרונות קסם" של לפתח עוינות בגלל ש"הנה ההוכחה" (הוווטאספ), לא יעזור כנראה לטווח ארוך.

זה תהליך לא נעים. תשקלו - וגם הזמן יעשה את שלו.

[לא ידעתי שזה מלפני ארבע שנים. חשבתי רק לאחרונה]

הכוונה לא היתה "להאשים" אותך שדיברת.. אלא להסביר שכנראה נוצר מצב שהביא לחשדנות. אם זה הרבה קודם לכן, אז אולי זה משהו אחר.

ואני גם לא אומר שזו כביכול הסיבה שלו לרצון לסיים את הענין. בוודאי שלא. התכוונתי להיפך: שכאשר המצד הוא כזה, סביר שגם יש יותר חשדנות כלפי מה שמדברים..

ההרגשה שלך מובנת. אמרתי רק שלחשוב שאולי זה יקל, שתפתחי עוינות בגלל הדברים הללו וכך זה יקל עלייך רגשית את הפרידה אם תהיה, זה לא בטוח יועיל לטווח ארוך.

תאמיני שתתגברי על הדברים, על הקושי. מה שיהיה, בסופו של דבר תצאי מזה עם יכולת מחודשת בעז"ה.

וחבל שתבכי בגלל זה (אם כי עצם זה שאת בוכה, די מובן... זה כנראה סוג של טריגר).

וזה לא ענין לעו"ד. 

ציינת (כעת ראיתי בכרטיס שלך, כיד להבין קצת מה מדובר), שהוא חשדני כלפי חברותייך. גם שאת "עוצמתית" וזה לא טוב עבורו - סביר שחשש שמא אַת עצמך, בצד הטיפול, מדברת עליו.... כל המצב הזה הרי הוא לא ממש מצב רגיל ונורמלי.

חבל שתרגישי "נבגדת" מזה. גם לא מזה שהלך לבי"ד, אולי לבדוק מה הפרוצדורה אם קורה משהו למעשה. כנראה מצב שיש בו חשדנות וחששות.

אבל נכון שזה ממש לא נעים. תחושה שבמקום לעשות גם משהו כזה בגלוי ובשיתוף, "הולכים מאחרי הגב".

את כנראה פשוט (לא פשוט..) במצב-ביניים, מרגישה נשואה עם אהבה מצד אחד, ספקות מצד עצמך מצד שני, וגם מהצד שלו כיוון מסוים - אז עדיין התחושות מעורבבות. מצד אחד מצפה מה שכל אדם מצפה מצד האמון בין איש לאשתו - מצד שני גם את וגם הוא כבר דוחפים לכיוון של לא איש ואשתו... מצב מורכב. 

הדברים יתבהרו, ובעז"ה תחזיר לעצמך. תשתדלי להרגיע, להיות נינוחה, כמה שאפשר לא ראש-בראש, יעזור לך לחשב את דרכך.

אם היו אוהבים ומסתדרים גם פה היו מוותרים אחד לשני, ולא היו מתגרשים.

לפעמים קשה לשנות אדם, כי אי אפשר לדעת מה עובר עליו לפני כן,

ואם כותבים לי דברים מרגיזים,  אני מעדיפה לשתוק ולהמשיך הלאה,

ככה אני ממש רגועה ולא נכנסת לסתם ויכוחים, אבל שוב אתה צודק.

יש כאן המון נשמות טובות שמוכנות להקשיב, לעודד, לעזור, ולהשקיע באנשים שאינם מכירים חינם אין כסף,

אבל לצערי נתקלתי כאן גם בגיבורי מקלדת, שיותר משהועילו, פגעו והסבו צער רב לאנשים.

הלוואי ונדע יותר חמלה על אנשים שמשתפים בצרתם ובכאבם

כתיבה בגוף ראשון יחיד בלבד והתגובה היתה מושלמת

אני אומר לך לדבר בשם עצמך בלבד ולא בשם אחרים ובלשון רבים

יש לך זכות לדבר בשם עצמך בלבד. במידה ואת אוהבת להתגרות באנשים באופן כללי ומדברת על הנושא.

אגב זה לא היה שרשור הומור. את זאת שניסית להפוך אותו לכזה

ניסוי הכלא מכיר? 

ניסוי הכלא של סטנפורד – ויקיפדיה

במקרה הזה, האנונימיות של הפורום, הם מרשים לעצמם להתנהג כאילו אין השלכות ואין אחריות. 
למי שלא מודע זה קורה לאט לאט בלי לשים לב 

מדברת רק עם נשים בלבד, אם תרצי אתן לך עוד פרטים.

שמעתי גם מחול מתקשרת אליה,היא מדברת עם נשים בלבד.

וכאמור הצדיקה הזאת לא לוקחת שקל.

אני מכירה זוגות שהשקיעו מאות שקלים וכלום לא עזר להם,

רק היא הצליחה לסדר את השלום בית,יש לה דרשות בקול הלשון.

אני שלחתי אליה בחורה מאתר מפורום אחר, והיא אמרה לי שהצילה את הבית שלה.

עוד אחת אמרה שתתייעץ איתה וכרגע אני לא יודעת מה איתה.רק הצעתי בגלל שהיא

מספר אחת.

מה שמה?

הא הצילה המון בתים אפילו מגרושים, מה שעשרות מטפלים רק לקחו כסף,

ולזוג לא עזרו ולפעמים גם......הפרו יותר את השלום בית.

מישהו שלמד 5 שנים באקדמיה ואח"כ התמחה עוד 4 שנים? מישהו שלמד שנתיים עו"ס קלינית? מישהו שלמד אחה"צ בשבוע במשך שנתיים אצל ברלינר?

בעיניי הקריטריון המשמעותי ביותר הוא המלצה על מטפל מניסיון אישי. נכון שיש הצפה של בוגרי קורסים ומכונים פרטיים, אבל כמו שאפשר למצוא מטפלים גרועים ומזיקים בעלי תעודות יוקרתיות, כך אפשר למצוא גם מטפלים מקסימים שלמדו בקורסים קצרים של שנתיים-שלוש (כמו זה שמשה ברלינר מנהל).

כמובן שאופי ההכשרה הוא גם קריטריון, ויש לו משמעויות בבחירת מטפל - כדוגמת רצינות וגישה טיפולית, אבל אל תהפכו אותו לקריטריון בלעדי.

מכאיב לקרוא.

ב. יש מישהו בשם יצחק מנדלבאום (תורני וגם למיטב ידיעתי פסיכולוג במקצועו ואדם טוב), בגוש עציון. שמעתי עליו שהוא טוב מאד. אבל גם עמוס..

אבל שמעתי עליו ממי שהיו אצלו דברים מצויינים. 

לפי מה ששמעתי עליו.

גם אשתו שתחי'..

תראו מה זה שוק הנדלן בארץ. פשוט בושה.

אין שום הצדקה למחירים כאלה. בגלל שהשוק נורא ריכוזי והממשלה מתערבת זוג צעיר כדוגמת הפותחת צריכים לשעבד את עצמם לדעת!

ההתערבות הכל כך עמוקה של הממשלה ושל קק"ל (לכשעצמו הוא כבר גוף ארכאי ולא רלוונטי) פשוט מעמיסה מעל לכל פרופורציה את הנטל של המחירים האלה.

זה מעצבן אותי!

סליחה.....

אני מאמין שמחירי הדירות ימשיכו לעלות ואפילו בחדות לאור הירידה בהתחלות הבניה בשנה האחרונה, כך שאם לקנות, אז לפני שנגמר משבר הקורונה. (זו דעתי והערכה אישית שלי. יכול להיות שאני טועה). 

כהשקעה, זו נראית לי השקעה טובה - אבל למה כ"כ לחוץ לכם לגור בדירה בבעלותכם? 

המניות די דשדשו ב-3 השנים האחרונות. 

קח למשל את VT:

20% בסה"כ. זה נחמד, אבל אפשר היה בנדל"ן לעשות הרבה יותר ב-3 השנים האחרונות. 

ושוב, אני מעריך שעם תום המשבר, מחירי הדיור יטוסו כמו שהם לא טסו אפילו ב-2008. 

התחלות הבניה ירדו בעשרות אחוזים ואנשים עדין צריכים מקום לגור בו. 

כמובן, ייתכן שאני טועה. (למרות שאני לא רואה איך אפשר לטעות בזה לאור הנתונים). 

אם דירה להשקעה דבר טוב (כי יש שוכרים שיחזירו לך את ההשקעה) אז להיות השוכר זה דבר פחות טוב כי הביקוש יהיה גבוהה יותר ובעקבות כך המחיר. אז אולי כדאי כן לקנות דירה.

אבל לא בצורה שתהפוך את זה לכדאי לקנות דירה למגורים. 

מה שכן, מי שנעול על לקנות דירה למגורים - שיעשה את זה עכשיו לפני הקפיצה הגדולה שאני מאמין שתגיע.

אני פשוט חושב שזה בכל מקרה לא משתלם לקנות דירה למגורים ועדיף לגור בשכירות גם אם מחירי השכירות יעלו. 

כמו כן, סביר להניח שבעלי דירה לא יעלו באחוזים מאוד גבוהים את שכר הדירה לשוכרים שכבר נמצאים בדירה (הם יכולים, אבל זה בד"כ לא קורה). בנוסף, מתחת ל-5100 שקלים בחודש, לא משלמים מס, ואם השכירות היא קצת פחות, אז הרבה אנשים יעדיפו להשאיר את המצב כמו שהוא מאשר להתחיל עם מס הכנסה. 

ואני גם פחות מתכוון לרכישת דירה ולהשכרה - יותר לרכישת דירה ומכירתה. 

יש מישהו מומחה שעושה את זה לשם שמיים (כמובן אם אזכור מיהו אכתוב לך כאן)

והוא יציע לכם מה הכי טוב ומה הכי משתלם לעשות, כי מה שאני חושבת באמת חבל

שכסף השכירות של כל חודש הולך לאבדון הכוונה לא למשכנתא ולדירה משלכם,

בהצלחה רבה רבה לכם אמן.

שהקבלנים יודעים שאין צרכנים במחיר שנוצר.

כשהיה ביקוש הם ידעו יפה מאד להתחיל לבנות.

ושלא יספרו סיפורי קורונה כי הם ענף מוחרג. 

אנחנו יושבים על הגדר. חוסכים. מחכים.

לפני הקורונה לא הייתה דירה אחת באיזור עם שלט "למכירה" עליה  - הכל היה נמכר מפה לאוזן

לדעתנו המשקיעים הבינו שהשוכרים יכולים לעזוב מחר ( או אולי כבר עזבו) ואין מי שיממן את המשכנתא אז פתאום הכל הפוך.

ולא יכולים - או שלפחות לא היו יכולים עד לא מזמן - להיכנס לארץ. 

זה לא סיפור קורונה - זו פשוט מציאות. 

הקבלנים: "ענף הבנייה במשבר עמוק, חסרים 20 אלף עובדים"

וקורונה או לא - אנשים עדיין צריכים לגור איפשהו והם לא נעלמים לשום מקום. 

כן, יש כמה שחזרו לגור עם ההורים, אבל אלו הם מקרי קצה שלא מייצגים את רוב ציבור השוכרים. 

מה שכן, אלה שמשכירים דירות סביב אוניברסיטאות ובונים על סטודנטים כן נמצאים במצב די בעייתי, אבל אלו לא רוב הדירות המושכרות בישראל. 

אם אתם באמת חושבים לקנות דירה (שלדעתי זו טעות בכל מקרה) - אז עכשיו זו ההזדמנות שלכם. 

עוקבים מקרוב.

יש לך טעות גם בבסיס הנתונים.

אתה משווה משבר כלכלי למשבר בריאותי +כלכלי. זאת אופרה לגמרי אחרת.

עכשיו יוצאות לשוק הדירות של המשקיעים. זה לא שאנשים הפסיקו לגור. זה שלאנשים אין אפשרות לשלם שכירות שתייצר רווח מההשקעה בדירה. אז השוכרים נודדים למקום אחר, והמשקיעים- הם מוכרים.

גם אני

גם הרבה אנשים אחרים

לפחות בעלי משפחות. ולא מדבר על אנשים עם תחושת שליחות.

גם אני לא הייתי רוצה לגור שם, אבל המקומות הללו עדיין קיימים והם זולים. 

אבל כשהתחיל משבר הקורונה, התחלות הבניה ירדו בכ-30% לעומת שנים קודמות ביגלל היעדר כח אדם. 

השוכרים עדיין צריכים לגור איפשהו גם אם יש משבר קורונה - והם ימשיכו לשלם שכירות. בעלי הדירות במצב טוב. (אלא אם ב"נודדים למקום אחר" את מתכוונת עוברים ליוון - מה שגם קורה אבל לא בהיקף מאוד גדול. עדיין). 

אני לא מתכוון להתווכח איתך על זה. עשי מה שאת מבינה ובהצלחה. 

ניכם סיימתם לימודים וי לכם עבודות?

דירה זה מהו צריך לקפוץ למים תמיד כמדומני...

אבל כמובן רק כי איך לשחות...

נותן מוטיבציה להתחיל לנקות לכבוד שבת...

עושה לנו אוירה

אם קנית בחנות טובה ויקרה אז זה בסדר,

אבל אם קנית מסתם חנות,אז יתכן שמזויף.

ישר ידעתי שזה מזוייף

אפילו בשביל שרותים הריח היה דוחה

כמה שזה נשמע טוויאלי

קהילה ותיקה, אבל קטנה

אתה שואל על הקהילה האשכנזית או הספרדית?

הם יש שם זוגות צעירים?

הציעו לקנות שם דירה להשקעה במחיר נמוך ממש- יותר נמוך מהרגיל בירוחם,

והשאלה שלי אם ניתן למצוא שם שוכרים או שהרבה דירות עומדות ריקות.

אני מכירה מצוין את הקהילה עצמה, אבל לא לגבי נכסים

בהצלחה!

הבנתי שזה מה שמקובל שם כעת, וביחס למחיר הדירה זה נשמע מעולה.

אבל מהתיעצויות שעשיתי היום הבנתי שזה אולי נחמד כסוג של עוד השקעה, אם יש כסף פנוי.

אבל כדירה ראשונה עדיף במקומות בהם פוטנציאל עליית המחיר גבוה הרבה יותר.

ב"ה שמצאת שוכר.

יש מי שמטפל לך בדירה או שאתה קופץ לשם כשצריך?

איזה אנשים מגעילים חסרי שליטה עצמית יש בעולם זה פשוט הזוי.

בוס שהיה גורם לי לבכות היתי אומרת לו שלום ולא להתראות. קצת פרופורציות. שום כסף לא שווה יחס מבזה ומשפיל.

ערך הפרנסה ולכלכל את הביד בכבוד, בפרט שאת המפרנסת היחידה

וערך הכבוד העצמי והשלווה והרווחה הנפשית שלך.

וכרגע הם מתנגשים.

לכן הייתי ממליצה לך לחשוב עם עצמך - מהם סדרי העדיפויות שלי?

איזה ערך אני חושבת שמדורג יותר גבוה אצלי?

ולפי כך לפעול.

אישית, לא הייתי נשארת במקום עבודה כזה אפילו לא קצת.

הייתי מחפשת בנרות מקומות עבודה אחרים (בלי להתפטר בינתיים כדי שבכל זאת תישאר בינתיים הפרנסה) - ואם הייתי מוצאת - מיד הייתי עוברת עבודה.

ואם לא - ממשיכה לחפש, להשתדל, לפתוח את הראש לעוד כיוונים, אפילו להתמקצע מחדש, מתפללת, מבקשת עזרה מכל מי שמכיר אותי במציאת עבודה עד שמוצאת.

להישאר במקום שרע לך בו והיחס כלפיך נוראי זה בעיניי דבר נוראי לנפש.

ולא סתם הקב"ה ברא בנו דמעות ויכולת להרגיש כאב ומתי מישהו עובר את הגבול - כדי שבאמת נוכל ונדע להציב אותו לעצמנו  ולאחרים

ובאמת נוכל בכל פעם שדבר כזה קורה להביט על החיים שלנו ולראות האם צריך "לחשב מסלול מחדש"?

ולהיות במקום בו אנחנו שלמים יותר.

כיוון נוסף יכול להיות - להבהיר בצורה חד משמעית והכי ברורה ואסרטיבית שיש לבוס שלך - שככה לא מדברים אלייך!

ואת דורשת (!!!) שזה יפסק לאלתר כי ם לא - את פשוט תעזבי!

אולי אם העבודה תהיה מהכיוון שלו להשתדל יותר והוא אכם יפסיק תוכלי אפילו להישאר באותו מקום...

בהצלחה רבה יקרה

תשמרי על עצמך

תדעי לך שיש טיפוסים כאלה והם גם בבית ככה, והם ממש לא מתכוונים,

לכן יקרתי אם תזכרי שהוא לא נגדך הוא רק בטבע ככה יהיה לך יותר קל,

ברגע שהוא צועק תחשבי שזה לא עליך הוא סתם צועק, כי כתבת שהוא

מאוד מרוצה מהעבודה שלך, ולכן אחרי העבודה תשכחי מהכל תלכי לבית

הנפלא שלך לילדים ולבעלך היקר, תחיי את המשך היום בשמחה ואל תחשבי

מעניין העבודה בכלל, בהצלחה רבה רבה לך.

הוא מרגיש שאת סחיטה כי את מפרנסת, אבל אין לו באמת שליטה על הקצב.

והוא לא יפטר אותך גם אם תעבדי רק פי 2 מהאחרים...

או פי 1.5...

הוא לא יפטר אותך גם אם תרדי ב50% תפוקה.

אם את מפחדת ממנו, ויש לך חרדות, תתחילי לחפש בשקט עבודה אחרת

ותבכי חופשי!!! שידע שעליך אי אפשר להעביר ביקורת.

2 מרגישה שהתחתנתי עם הכי טוב שיש, תודה לבורא עולם.

מה שלום הבת שלכם?

איזה מתיקות של יד פשוט קסם.

החלטתי לענות, כיוון שאני מניח שהסקר הזה יקבע במידה רבה את דעתך בנוגע למה אחוז הנשואים ששמחים בזוגיות שלהם, וממילא עמדתך האישית על העניין.

המושג 'האדם הנכון' הוא ילדותי בעיני. השאלה היא: האם התחתנתם עם אדם שטוב לכם איתו? 

אין 'אדם נכון', זה מושג שנובע מהנחה מוטעית שאם רק היינו מחפשים מספיק היינו מוצאים התאמה של כפפה ליד שלא תדרוש מאיתנו השקעה ומאמץ. ואין כזה בעולם. מש"ל.

בהצלחה רבה

לפעמים נכנס ללב איזה ספק קטן

אולי אוסיף - אם באמת באים בשביל שליחות מסויימת, אז בואו נודה על האמת - אף אחד לא מדבר על זה.

תחשבו על ה-5 שנים האחרונות. כמה דקות שמצטרפות יחד שמעתם מישהו מדבר על זה? חבר / הרצאה / שיעור - כמה??

אולי פה ושם שומעים על המושג, אבל אם זה באמת הדבר הכי חשוב - איך זה שאף אחד לא ממש מדבר על זה, חוקר את זה, מסביר את זה, נותן סימנים ש"על המסלול" וש"לא על המסלול".

ויש לי פחד - מאיפה אני יודע שאני על המסלול הנכון?

כי אם אני מרגיש שכן - יש 2 אפשרויות - או שזה נכון... או שזה יצר הרע שבפנים שגורם לי לחשוב על זה...

כלומר - אני לא יכול להגיד על עצמישאני ב"רמת נקיות" מספיק גבוהה שאני יכול בוודאות לסמוך על התחושה הפנימית שלי....

ואם אני מרגיש שלא - אז אותו דבר - אולי אני באמת כן וההרגשה שלא היא לא הרגשה אמיתית / אותנטית...

אני חושבת שמה שחסר לך בכל השאלה המקסימה ששאלת - זה שתבין רגע שאתה בן אדם! אנושי!

ויותר מזה, כך הקב"ה ברא אותך!

הוא ברא אותך, כמו את כולנו, עם מגבלות אנושיים.

עם חוזקות

ועם חולשות

עם רגשות

ועם פחדים

ועם מקומות "קטנים"

ועם הבנה מצומצת בגבול האנושיות -

עם כל איך *שהקב"ה* ברא אותנו - רק עם הכלים הללו ועם האנושיות הזו - אנחנו צריכים לפעול בעולם.

הרי הקב"ה לא מצפה ממך להגיע להבנה אלוקית,

רק הבנה אנושית כפי שהוא "תיכנת" אותך להבין.

אז אם לפי ההבנה שלך

אתה מכיר לאט לאט את עצמך

בעיקר בעיקר ע"י ***הבחירה***

שהקב"ה נתן לכל אדם וזה בעיקר מה שמדביל אותו משאר היצורים.

והבחירה הזו מתחילה כבר כאשר אנחנו ילדים.

כאשר אנחנו בחרים איזו חולצה ללבוש היום?

איזה מאכל יותר טעים<?

וכמובן הלאה בכל צומת בחיים בה אנחנו בוחרים - כל בחירה כזו היא עוד התגלות של החלק אלו-ה ממעל שקיבלנו, של הנשמה שלנו.

אז ע"י היכרות עם עצמך

מה טוב בך

מהן החוזקות שלך

איפה בחיים הרגשת שאתה חזק וטוב במשהו ואפילו עזרת בו לאחרים?

איפה בחיים הרגשת שאתה במקום הנכון עבורך?

איפה אתה מרגיש שאתה יכול להביא את היכולות שלך לידי ביטוי?

ובעיניי, שליחות זה כל המהות שלך כבן אדם.

קודם כל כאדם כלפי בוראו.

אח"כ כאדם כלפי עצמו.

אח"כ כבעל שאתה

כאבא שאתה

כבן שאתה

כאח שאתה

כנכד שאתה

כחבר שאתה

וכאיש מקצוע שאתה

בכל אחד מהמעגלים הללו - לנסותלהיות הכי הכי טוב שאתה יכול.

ממש לעבור דבר דבר ולשאול -

אני הגירסה הכי טובה שלי כלפי שמיא?

אם כן - מעולה, ולהמשיך

אם עוד לא - להתמיד ולהשתפר.

ואח"כ לשאול -

אני הגירסא הכי טובה שלי בתור בעל/אישה?

וכנ"ל

וכך בכל מעגלי החיים.

צמיד אמרתי לעצמי שהייתי רוצה שאחרי 120 יכתבו על הקבר שפשוט הייתי אישה הכי טובה *שיכולתי* שהשוואה אל עצמי ולא לאף אחד אחר.

ורעיה טובה

ובת טובה

ואחות טובה

ואמא טובה

ונכדה טובה

וחברה טובה

ואשת מקצוע טובה

ומבחינתי אני עשיתי את שלי אם אכן כך אזכה.

בהצלחה רבה איש יקר!

לך בכוחך זה ותהיה הגירסא הכי טובה של עצמך בכל תחומי החיים

לא יודעת איך קודם הסתדרתי עם המחשב המשותף כשאין לי אותו כל פעם כשאני צריכה ובכמות זמן שאני רוצה