עשיתי צילום מסך למספר סימוכין.. השאלה אם מספיק..
מישהו מבין ?
מיום חמישי:
אדלשטיין, "כעת החלטנו לקבל את ההמלצה ולהגביל התכנסות בחלל סגור ל-5 אנשים וזה כולל בתי כנסת"
שלום לכולם,
אני מתחתנת ב"ה עוד שבוע.. מחר זה פעם האחרונה לפני החתונה שאנחנו נפגש בע"ה....
בגלל הסגר וכל הבלגן לא הספקתי להיערך בהתאם למתנה בכלל.. הכל סגור לא הספקתי, ואין לי משהו מוכן.
מה עושים??
חשבתי על להכין עוגיות ועל מכתב מרגש,
אבל אני מבקשת אם תוכלו לתת לי רעיונות אחרים שאולי יהיו טובים..
בבקשה ממש מתחננת!
שאת אוהבת![]()
😍שתזכו לבנות בית טוב ושיהיה לך שלום בית אמתי וכנה, ושתזכו שהשכינה תהיה בביתכם אמן.
מיסטר דוםכולנו נשמח לשמוח בשמחתו..
כל פעם שפירסמת שולחן זה היה לכמה סועדים... (סליחה אם זו נקודה פצועה או משהו...)
ובכן, אמן שתמצא את האחת שלך ויחד תעשו כבוד מלכים לשבת!
ב''ה מודים לה' יתברך על הכל.... כולם בריאים יש משפחה יש עבודה ישתבח הבורא לאט לאט הכל מסתדר לנקודה הטובה ביותר
מישהו מיושבי הפוןרום יכיר לך את אשתך לעתיד או שמא היא עצמה גולשת או תגלוש כאן 😁
אם כן אל תשכח לעדכן
ב"ה בשורות טובות וישר כוח על כבוד השבת וייקרה!
לא להתחתן


לא נראה לך שצריך לשים כתובת להזמנות, משהו?...
זה כמעט "לא תחסום שור בדישו"....
התחלתי לנקות את התנור כל שבוע לכבוד שבת
תודה על המוטיבציה
להכניס את שבת משמחה תמיד
בקרוב אצלך בביתך
נותן השראה כל פעם מחדש
לכי לעבוד במקצוע שלמדת. טוב לך? תראי שיש הצדקה לתואר? תשלימי. סתם לשרוף שנה וחצי שנתיים - למה ?
זה נכוןמשהלא אמורה להיות כזו התלבטות כאילו את רק רוצה להתחיל ואין לך מושג מכלום
רבים תהו בזמן האחרון (וגם שרשורים לא מעטים היו בחלק מהפורומים השכנים..) מה יש לנו לעשות לעילוי נשמתו של אהוביה, מה ניתן לעשות לזכרו....
התשובה היא פשוטה: להמשיך את דרכו! לחזק את ארץ ישראל וקדושתה!
יש לכם קבוצות וואצפ?
יש לכם מכותבים במייל?
יש לכם פייסבוק?
יש לכם חברים? קרובים? שכנים? כל איש ואיש שנגע לליבו הסיפור העצוב הזה?
תשלחו לכווולם את הדברים הבאים, קדימה, להרתם כולנו להשלים את הקמפיין הזה!
אנא, תשלחו לכל מי שאתם יכולים, ותצרפו בקשה להעביר הלאה ולהפיץ כמה שיותר.
תודה!
שלום לך יהודי יקר!
בוודאי שמעת, כמו כל עם ישראל, על הטרגדיה הקשה - הריגתו של הקדוש אהוביה סנדק במרדף משטרתי אחרי רכב של חבריו לגבעותיה הקדושות של ארץ ישראל. בוודאי הרהרת בליבך - מה ניתן לעשות לזכרו, לעילוי נשמתו, מה אפשר לעשות כדי להשתתף בצער הקשה והחזון הגדול שנגדע. אם ככה - אנא ממך - קרא את הדברים הבאים:
אהוביה ז"ל מסר נפשו על חיזוק וביסוס "מעוז אסתר" בסמוך לכוכב השחר, ועל זה עמל ויגע עשרות אלפי שעות במשך רוב שנותיו. עד שנפל חלל על אדמתה ודמו נספג ברגביה.
הדבר הכי מתבקש לעשות לעילוי נשמתו והמשכת חזונו - זה לסיים את מה שהוא התחיל, זו תהיה התשובה שלנו לרדיפה הנוראה הזו - הוא נהרג בגלל שהוא בנה במעוז אסתר? אנחנו נבנה פי שתיים במעוז אסתר! כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ!
יהיו כאלו שיצקצקו בלשונם ויאמרו - כמה מגעיל לנצל מוות של ילד בשביל לאסוף כסף, כמה מבחיל להשתמש באמפתיה הציבורית בשביל לקדם אג'נדה.... אבל כולנו יודעים מה היה אומר אהוביה מהשמיים לו רק יכל: המשיכו את דרכי! אדרבה! שמותי לא יהא לשווא, אני לא צריך אמפתיה רק כי הלב של השומעים חלש ולכן הם מרחמים עלי, אמפתיה אמיתית היא להבין על מה מסרתי את נפשי - ולעזור לי! ארצי ארצי, בדמי - לעד תחיי!.. כולנו יודעים שזה מה שהוא היה אומר, ולכן גם הוריו היקרים, האנשים שאיבדו רק הרגע את היקר להם מכל, האנשים שהכי כואבים באמת את המוות הזה, התנערו מעפרם וישר במלאת השבעה נרתמו להרמת הקמפיין הזה, כי הם יודעים שזה מה שאהוביה רוצה. שזה התשובה למותו, ושההצלחה של זה - היא ה"נחמה פורתא" שלהם.
אנשים!! הצטערתם על המוות הזה? הזדעזעתם? סערה נפשכם? לא חכמה לעבור הלאה. לשכוח ולהמשיך... אם רק הזדעזעתם אבל לא עשיתם כלום - סימן שלא זעזוע אמיתי היה פה, רק חולשה של לב שמתקשה להכיל.... אם באמת הפנמתם באופן אמיתי מה שקרה כאן - הדבר הכי מתבקש הוא להרתם בכל הכח למילוי חזונו! להגשמת שאיפתו! להשלמת מאמציו!
לכן, כולנו, כל מי שנגע האירוע בלבבו, כולנו נרתמים עכשיו לחזק את מעוז אסתר&כוכב השחר, יחדיו נבנה שם בית גדול לה', בית לתורה ולתפילה, וכרם רחב ידיים לעבוד אדמת ארץ ישראל! וגדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון! כולנו כאחד, איש בל יעדר!
תרום כעת והעבר הלאה לכל מכריך!
דף הקמפיין: ממשיכים את חלום החיים של אהוביה ז
כתבה בערוץ 7 עם דברי אבא של אהוביה: הוריו של אהוביה סנדק מקימים בית כנסת לזכרו - בארץ
תודה, ובשורות טובות, ננוחם כולנו בכפליים בבניין ירושלים.
קדימה רבותי - זה מה שיש לנו לעשות לעילוי נשמתו! להפיץ להפיץ להפיץ.. כמה שיותר!
יאללה...
יש להם עוד קילומטראז' לעבור עד היעד.. ההפצה ממש חשובה...
נשמע שהוא בסיטואציה לא פשוטה ופשוט מעדיף לא להתמודד - ולדחות את הקץ. ואת בינתיים סובלת כי את זקוקה לרכב הזה.
קחי בחשבון שאם יקנה את הרכב ממך הוא ישלם רק חצי מערכו.
לא כ"כ הבנתי, כשאמרת "הידיים ידי עשו"...?
יפה על הרצון הטוב -
ואל תציע הצעות שהן על סף האלימות.
האשה הזו אינה צריכה עוד הסתבכויות נוסף על מה שכעת.
גם אתה לא.
שהידי עשיו ישארו לעורך דין, בדרכים שלו.
לא לגברת.
באשכול קודם שלה,
הערתי על רצון הנקמה שמתעורר אצל נפגעים רבים.
ידוע שזאת טעות איומה שמוליכה אותם למלכודת
גרועה ממה שחוו לפני כן.
משפטית ונפשית כאחת.
יש דרכים להתמודד,
ואגיד משהו שאולי יצרום
במצבים האלה-
לפעמים הקורבן מפסיד ואין צדק,
למה זה ככה?
לאלוקים פתרונים. לפחות בעולם הזה.
כואב, אבל רצוי שלא להעמיק את הכאב
ולהשתחרר הלאה לחיים שעוד נותרו
ולא לבלות אותם בתסכול ותחושות נקם.
ואם כבר,
אז לקחת איש מקצוע (עו"ד למשל) ולעשות את זה
הכי טוב שיש.
להצעה של בנזיר.
הוא בגדר "על סף האלימות"..
רובין הוד, זה טוב לסיפורים. גם טוב כדי להביע רצון טוב..
אבל לא למעשה - ובוודאי לא שאשה תפנה למישהו זר דרך האינטרנט, שיעזור לה להעמיד כח מול בעלה...
מכל מקום, בהיות ש"רק רצית לעזור" - אז יפה שיש לך רצון לעזור לבני אדם. נקוה שתמצא אפשרויות נינוחות יותר להוציא אותו לפעל.

גבר מתקשר לחברת ישרכארט ומודיע להם שאבד לו הכרטיס האשראי,
שאלו אתו ממתי זה אבד, הוא עונה לפני כשנה, שאלו אז למה רק עכשיו
נזכרת, ענה להם האיש ראיתי שהגנב מבזבז פחות מאשתי לכן העדפתי
שיישאר אצלו הכרטיס.
והוא גם מחליט שמה שאישתו קונה זה בזבוזים.
מצחיק זה לא ואפילו עצוב.
"בדיחה" שמעודדת סטיגמות ונורמות פסולות..
רויטל מנסה לעשות פה רק מצב רוח טוב.... @רויטל.
את האמתףהבדיחה הזו גם מעצבנת אותי
בתור הקמצנית של הבית
לא נעלבתי,זה קצת מעצבן אותי
זה הכל
אני בטוחה בטוהר כוונותיה
רק סתם בשבילך כדאי לך לבזבז את העצבים שלך על דברים מהותיים יותר ;)
יש עוד הרבה דברים שמעצבנים אותי חחחח
אבל,בכל אופן,לא כל יום שומעים בדיחות כאלה,ככה שזה לא באמת מבזבז לי הרבה עצבים
אני בוחרת את העצבים שלי .
ומה שלא שווה את זה, פשוט צוחקת על זה.
או אדישה לזה.
אני לא בן אדם עצבני בכלל
זה היה בהרצאה של הרב לסרי בקסטה או לא זוכרת איך קוראים לזה
משהו בסגנון 20 שנה
שמעתי את 10 פעמים וזה עדיין מצחיק אותי.
ובתכלס, הגברים אוהבים שהנשים שלהם מבזבזות וזה רק בא להראות כמה הנשים מבזבזות.
אחד התכלסים הכי שגויים ששמעתי מעודי 
רק אדם שרוט לגמרי יכול לבחור כינוי די שרוט כמו די שרוט של די שרוט
זכותו של כל אחד לכתוב כאן מה שבא לו כל עוד הוא לא פוגע באנשים אחרים
כל אחד שכותב כאן איזה משפט שלא בא לשני טוב, ישר הופך אותו לאיזה רוצח המונים או לא יודע מה, תרגיעו
בשביל לשכנע שדעתכם היא הצודקת פשוט תכתבו בצורה יותר עניינית ויותר הגיונית וזהו.
נהיה כאן קטע שמי שרוצה להוכיח שהוא הצודק פשוט עושה את זה על ידי אמירה יותר נחרצת או גידוף, תרבות דיון כאן ברצפה פשוט.
ורק תזכרו שלא משנה מה דעתכם על כל נושא שבעולם, איפה שהוא יש גם מישהו שחושב שאתם אנשים קיצוניים, פנאטים וחשוכים, ויש מישהו שחושב שאתם ליברלים, רפורמים וכופרים בכל התורה כולה ובכל חוק, אז תירגעו, זה פשוט חסר טעם להגיד את זה בכל מקרה לגופו
ודבר אחד אחרון והכי חשוב, גם אם יש מישהו שהוא באמת איש רע, רוצח המונים, אנס, או שהרג את מופאסה בעצמו - שיימינג או השפלה זה אף פעם לא הצורה, מזעזע לראות אנשים לוקחים לידיים מקרים ועושים מה שבא להם, אף פעם לא כותבים למישהו שהוא טרול או משהו כזה, יש כאן מנהל ואם משהו ממש לא נראה לך אתה מוזמן לדווח לו, אם גם לו לא יבוא טוב בעין אז שימחק, אם למנהל דוקא יבוא טוב בעין אז אתה מוזמן לעזוב את הפורום כי לא אהבת את החוקים.
אבל בשביל זה יש מנהל, אנשים משפילים אנשים אחרים סתם כי הם החליטו שהם מצילים עכשיו את האנושות, תרגיעו.
אנשים לא יכולים לכתוב כאן משפט אחד לא פופולארי בלי שישר יוציאו אותם רוצחי המונים, השתגעו.
אה, ואני תומך בחיסונים, תומך בבידוד, מתנגד קורונה, מאמין באלוהים, מחבב קונספירציות רק כבדיחה, לא רפורמי, ציוני, לא בעד לשאת אישה שניה, ואוהב את התמונות של מיסטר דום.
מה עוד צריך בשביל להיכנס לפורום? אז גם זה.
המשך יום מקסים לכולם
לא אהבתם, דפדפו הלאה, בעיה שלכם שבזבזתם את השתי דקות לקרוא את זה במקום לעשות משהו מועיל, אתם בחרתם להיות כאן.
אברהם אבינו לא היה מספיק יהודי?
המוסר של יעקב אבינו לא טוב לך?
אני מתנגד לאישה שניה
כי אני מתנגד גם לאישה ראשונה
פשוט אני..הדרך לתפוז חייבת לעבור דרך כאן
רק כאן אתה יכול לגלות את עצמך ואת עמקי נשמתך
בשביל לדעת בבירור שאתה באמת צדוקי אמיתי ומהודר ולא סתם חרטטן
הוא נמצא פה.. בכבודו ובעצמו ![]()
לא נראלי שפגעת במישהו
באמת

לבעלי הפריע מאד שאני מתפללת שחרית מאוחר בשבתות (כשיש לי מלא חברות שלא מתפללות)
דווקא כשהוא העיר לי זה יצר אצלי כעסים..
היה לי קשה מאד בהתחלה עם כיסוי ראש כשאסורים ולא תמיד שמתי.. הפריע לו..
שמתי לב, שלפחות אצלי ככל שהיה מעיר יותר גם אן בצורה יפה זה גרם ליותר התנגדות.
זה נפתר מעצמו דווקא כשהפסיק להעיר. אבל זה אולי בגלל האופי שלי.
אני חושבת שנקודת המוצא זו הצורה שבה מעירים
שער הראש זה כמו כל המקומות המכוסים שכשהאשה אסורה הבעל לא מסתכל
יש גם התרים , אבל מעיקר הדין זו ההלכה.
לא הייתי קוראת לזה שטויות..
באשתו כשהיא נידה. וכך נפסק בשו"ע. שיער הראש נחשב מקום מכוסה.
היתרים כאמור, ישנם.
ורוב , ככל הפוסקים כולל אלו שהבאת בתשובה מורים לנהוג כך גם לכתחילה.
בוודאי לא מתאים לקרוא לזה שטויות.
אלא לא באותה רמת חומרה של הלכות של מישהי שאינה נשואה לו.
לכן אומר הרב אליהו, שאף שראוי שגם תישן כך - אם נפל אין בכך כלום (ספר "דרכי טהרה").
אז כל אחת תנהג כפי מי שהיא רגילה לנהוג לפי פסיקתו - אבל בוודאי לא "לנפנף" את זה..
"הזוי"? רק כי מישהי לא ידעה/לא הכירה?.. לא נראה לי כלל.
ואם מחר מישהו שבכלל לא יודע הלכה יאמר על הלכות נידה שזה "הזוי - תהנו"?...
מכל מקום, בשביל הקיצור, הרב אליהו זצ"ל כותב בספרו שאשה צריכה לכסות ראשה בימי נידותה.
יש אומרים אחרת, אם כך נוהגת בזמנים האחרים.
כשמוחים בך תגידי סליחה, אל תגידי שהבעיה היא בזה שאנחנו "רגישים" ו"חושבים כל הזמן שתוקפים אותנו"..
ואם אתה ברוח קרב היום בבקשה תחפש לך קורבן אחר. תעזוב אותי בשקט.
אני לא ברוח קרב, את עושה לי אותה...
ומדהים, עכשיו גם נהיית קרבן? ממש מסכנה...
בינתיים לכבד אותה ותעריך אותה יותר,אז אולי היא תבוא לקראתך,
כי הצדק אתך פה,כי זה עניין של חינוך הילדים וזה דבר של דורות,
בהצלחה לכם אמן.
הוא שלום בית בין איש לאשתו.
הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה שמו חלילה מעל פני המים כדי להשכין שלום בין איש לבין אשתו
הקב"ה כותב בתורתו הקדושה שאפילו ספר תורה ימכר כדי להשכין שלום בית בין איש לבין אשתו
אנו מתפללים כל יום "אלו דברים שאין להם שיעור בעולם הזה והקרון קיימת לו בעולם הבא... והשכנת שלום בין אדם לחברו *ובין איש לאשתו*"
ואז גם בתלמוד תורה כנגד כולם -
מה כתוב שם בתורה זו שאנו לומדים?
כמתואר ברישא.
המקום הכי קדוש, בית ה' אלוקינו, ממש בקודש קודשיו - דמותם של הכרובים כדמותם של זכר ונקבה מעורים זה בזה.
אין לך נחת גדולה יותר לקב"ה משלום ואהבה ואחדות בין איש לבין אשתו.
אשתך מאכזבת אותך שהיא לא מקפידה על משהו?
האכזבה והריחוק שזה יוצר אצלך מאשת בריתך מאכזב את הקב"ה יותר
היית רוצה שאשתך תתחזק יותר בשמירה על מצווה מסוימת?
הקב"ה רוצה מכל אחד מאיתנו שנתחזק הכי הרבה באהבה ובשלום ובאחדות עם בן/בת זוגנו.
קודש הקודשים.
זה קודש הקודשים איש יקר.
אין לך למעלה מזה.
כל קירבה ואהבה ביניכם משפיעה שפע עצום בכל העולמות, הרבה יותר מכל דבר אחר.
וכמובן גם להיפך חלילה.
עולמה הרוחני של אשתך הוא שלה.
עולמך הרוחני שלך הוא שלך.
האחריות על האהבה ביניכם היא של שניכם יחד.
והילדים שגדלים במודל זוגיות אוהבת, מכבדת, מודל של אחדות גדולה מודל של
"כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מה אני מבקש מכם?
אלא שתהיו אוהבים זה את זה
ותהיו מכבדים זה את זה
ותהיו יראים זה מזה"
מודל של קודש הקודשים בין אבא לאמא.
אבא ומכבד אוהב את אמא, על אף ולמרות השוני ביניהם
ואמא אוהבת ומכבדת את אבא, על אף ולמרות השוני ביניהם
תאמין לי שזו הבריאות הנפשית והרוחנית הכי הכי טובה שיש לילדים בעולם כולו.
כל השאר אח"כ.
זה הבסיס.
זה הכל בעצם.
זה קודש הקודשים.
איש יקר, אשתך היא קודש הקודשים. הביחד שלכם הוא קודש הקודשים.
וזה מעל לכל דבר אחר מה שהקב"ה רוצה מאיתנו.
ואת כבר יודעת שגם את
כל הודעה שלך בערך אני מוצאת את עצמי עושה ביג לייק כמעט אוטומטית, ואז קוראת אותה לעומק ומבינה עד כמה הלייק הוא באמת נכון אפילו עוד יותר

תאמר לעצמך שהקירוב הבלתי מותנה, תוך מציאת נקודות הטוב, ולשם שמיים - יגרום מן הסתם גם לצד הזה להשתפר. זה יכול אולי להקהות את העוקץ של התחושה הנוכחית.
נכון מאודנגמרו לי השמותאחרונהוב"ה שיש לנו יכולת לעבוד על הדברים - ובראשם האהבה והכבוד לאשתי/בעלי 
ששמירת המצוות של בן/בת הזוג זה לגמרי "לא עניינו" של השני.
אבל - ראשית, צריך להבחין במה מדובר.
הרי תפילה למשל, יש דעות שנשים אינן חייבות (בקשה כלשהי ביום..) - אז אפשר להניח לה לסמוך על זה. לאשה קשה מאד להתפלל "בכח".
נטילת ידיים - גם בבקר גם לפני אכילה, אכן חשוב. ובהמשך גם הילדים יראו.
אלא השאלה היא איך משיגים את זה.
מתוך הנחה שהתחתנתם עם מכנה משותף כלשהו גם בעניינים ה"דתיים", אז מן הסתם יש לכם גם דברים ששניכם מקפידים עליהם. טהרת המשפחה, כשרות, שבת, מידת טובות...
אז הדרך להתקדם יותר, היא כפי הנראה, קודם כל לחזק את המשותף. לחזק את הקשר ביניכם. את הביטוי של ההערכה שלך כלפיה.
באופן כזה, אתה לא תיתפס כמישהו ש"נגדה" בדברים האלה, אלא ההיפך. וזה יבוא מעצמו תוך זמן מה.
כמעט בטוח, שאם תחליט עקרונית שאתה כעת מתעלם מכל דבר כזה - ורק נותן לה פידבקים טובים על דברים טובים שבה, ונוהג בעצמך כמו שצריך גם בתחומים הללו - היא בהמשך או שתחקה אותך, או שתהיה נכונה לשמוע בנחת, ללא תחושת כפיה.
הצלחה רבה.
.
(לא יכולה לפרט כ"כ)
להסתכל על מה שיש לך ומה שהשגת ולראות שזה חסד גדול מה'.
לב חכם לימינו... להסתכל על מה שיש . לא על מה שאין. זה עוזר מאד.
מצד שני ,: לקום , ולעשות משהו שיקדם אותך לעבר האידיאל.
כישלון בעבודת ה'- להירשם עכשיו! לשיעור תורה קבוע בזום או משהו כזה/חברותא
כישלון בזוגיות- לקבוע תור אצל מטפל זוגי . להתחיל תהליך
כישלון בהורות - כל עוד אתה לא פוגע בילדים זה הזמן להוסיף טוב וחמלה עצמית
כישלון בעבודה- תסביר ?
וכו וכו
ולאט לאט לחזור לתלם,העיקר להתחיל עם כל הקושי להתחיל.
ובעזרת השם אחרי שמתחילים יש המון סיעתא דשמיא,
בהצלחה רבה רבה לך.
קודם כל, פשוט עבר צד מסוים מולך.
הרב קוק זצ"ל כותב שזה כמו גלגל. פעם עוברים מול האדם הצדדים היותר יפים שלו - ופעם הפחות... ושהאדם צריך להתרגל, שכאשר הצד הרע מולו - יזכור שיבוא זמן אחר. וכאשר ההיפך, לא תזוח דעתו. כך מגיעים ליותר איזון.
דבר שני - עוד כותב הרב קוק זצ"ל, באורות התשובה - לא בדיוק במילים האלו - שאפילו אם נראה לאדם שהוא גרוע, כ"כ גרוע שהוא לא מוצא בעצמו משהו טוב... הרי עצם התחושה הזו באה מההבהקה של הטוב עליו (אחרת, מאיפה בכלל היה מרגיש כך. הרגשה של "לא טוב", באה מאיזושהי הארה של הטוב שנמצא באדם. בהמה איננה מרגישה "לא טוב" מבחינה מוסרית. גם לא אנשים מאד מושחתים חלילה) - וזה עצמו צריך למלא אותו בשמחה.
תשמח שיש בך בכלל תחושה של טוב שגורמת לשפוט מה טוב ומה לא.
אח"כ, תהיה מודע לכך שהביקורת העצמית היא פעמים רבות גם שקרנית - מעבר לטוב שאפשר להוציא ממנה. ותסתכל על כמה דברים טובים שעשית ויש בכך, אפילו קצת - "הנשמה" כזו... אח"כ, תדחה את הדיון לזמן שדעתך יותר מיושבת עליך. אח"כ, בעת ישוב הדעת, תשקול באמת מה היית רוצה (סימן מעולה - יש בך רצון טוב. הנכס הכי חשוב), בתחומים השונים. סמן לך מטרות - וגם הנהגות ספציפיות שמקרבות אל המטרות.
אח"כ - תתחיל לנהוג לפי מה שהחלטת. בלי לחץ ובלי עצבים... בנחת ובשמחה - מדרגה אחרי מדרגה (דוגמה: מתנה קטנה לאשה עם חיוך, מתנות לילדים - כנ"ל. אי הרמת קול וכו'... הסתכלות כל יום פעם-פעמיים על הטוב שיש בך ולך, אפילו "משהו", ולחייך ולהודות. גם זה חלק מהתיקון, עין טובה על עצמך - עם הכרת מה שאתה רוצה לקדם עוד יותר).
עוד חודשיים - תתבונן לאן כבר הגעת, ותיקח כח להמשך. עליה בנחת זה דבר תמידי ומשמח.
וכמובן - לא תשכח לעדכן כאן מההתקדמות הטובה....
הצלחה רבה..
הימים הללו בהחלט יכולים לקרות לכל אדם באשר הוא.
נסה לחשוב עם עצמך - מדוע אתה מתוסכל בעצם?
לעשות הפרדה בין כל מישור אותו כתבת ולשאול את עצמך - מה שם לא טוב לי? מדוע אני מתוסכל שם?
ואז הדרך לפתרונות יותר מובנית.
למשל - מדוע אתה מרגיש כישלון בחברה?
מה היית רוצה שיקרה בתחום הזה איתך?
מדוע אתה מרגיש כישלון בעבודה?
מה היית רוצה שיקרה בתחום הזה?
מדוע אתה מרגיש כשלון בזוגיות?
מה היית רוצה שיקרה אחרת בזוגיות שלך?
מדוע אתה מרגיש כישלון בהורות?
איך היית רוצה לראות את ההורות שלך?
מדוע אתה מרגיש כישלון בעבודת ה'?
וכן הלאה...
חוץ מלהביט על הטוב, שזה אכן מאוד חשוב, לפעמים גם חשוב להביט על הלא טוב ועל מה שעוד דרוש תיקון.
לא סתם ברא אותנו הקב"ה בטובו ובחוכמתו הרבה אנושיים.
אנושיים עם רגשות, עםפ תחושות, עם מחשבות,
כדי שנלמד לעבוד על עצמינו,
לתקן את מידותינו
וגם לשים לב למה הנפש והנשמה שלנו מאותת לנו - מדוע עצוב לי?
מדוע אני מתוסכל?
ואז ורק אז יהיה אפשר לעבוד על זה, לשפר את זה, להגיע לטוב יותר גדול.
רק אם נצליח לשים בבדיוק את האצבע על הבעיה - נוכל לחשוב מהם דרכי הטיפול באותה הבעיה.
אז בתור התחלה נסה ממש לענות על השאלות למעלה, תחום תחום, בנחת ועם הרבה הקשבה פנימה.
בהצלחה רבה רבה
לבעלי תשובה יש את הגרעין של "תורת החיים"- יד בנימין או בנוף הגליל וזה סגנון חרד"לי כזה, מגוון ותורני מאוד.
מה עם האזור של נווה? (אזור חלוצה) גם שם באמת יש חבר'ה תורניים
בני דקלים באזור לכיש
אולי מושבים באזור העוטף-אזור שוקדה כזה (יש שם חבר'ה תורניים, לא יודעת לפרטים)
יש יישוב חדש יחסית קוראים לו אלומה, הרבה זוגות ומשפחות יחסית צעירות, לגבי הרמה התורנית כדאי לבדוק,
זה דת"ל לדעתי אבל אולי כדאי לברר
מה עם אזור השומרון? בנימין? בגבעות גם יש חבר'ה תורניים ובעלי תשובה
בת עין
אבל יראת שמיים ברמה גבוהה מאוד
אהבת צדיקים
עבודת ה' בחשק וכיף ואהבה.
תענוג.
שוב, לא מתאים לכולם...
צריך להתחבר, כמו כל מקום....

