פורום נשואים טריים (עמוד 173)

חלקי חילוף של מקררים ותנורים וכל מוצרי החשמל כמעט,אפילו ישנים

חבל שאני לא זוכרת את שמה

אנסה למצוא לך

הזמנתי מהם תבניות.
אכן יש להם חלקי חילוף של כל החברות.

רק תכתבי בגוגל שי עוגן והם ישלחו לך עד לבית. זה נמצא ברחוב יפו 128 עיר הקודש ירושלים.

מתאימה לכל תנור. מעולה..
עלתה פחות מ100₪

אשרייך

כי לפעמים שנורא קטע לידע דינוקא (כינוי חזלי עתיק למה שנקרא בימינו קבצים)
ולפעמים שונרא עביד הילולא מתרבא דביש גדא
אז אם אחד שנגמרו לו השמות נגמרו לו גם הקבצים כותב באופטימיות, אז מקבל בהכנעה

@נפש חיה.
זה שם העט (או הציפורן ליתר דיוק) של החתול שלך @נגמרו לי השמות?

וברצינות
סתם התבדחתי קצת ברוח החנוכה

אין לי פרטים

אולי פחות עם 4-5 נגנים כולל זמר

אבל את תמיד יכולה להוריד נגנים והתשלום ירד

של להקה מקסימה ממש ממש. יראי שמים ומשמחים, לנו לקחו מחיר ממש טוב על זמר+חמישה נגנים. אם תורידו נגנים אפשר להגיע ל5k לדעתי.

או שלכולם אותו דבר?

יש כמה מגבות שמשויכות באופן אישי לילדים (כמה דברים חמודים שמתאימים ומיועדים לתינוקות / ילדים ואת רובם קיבלנו במתנה)

תשמש לבני אדם שונים?

(הכוונה היא שכשהמגבות לא בשימוש אין מגבת שלי מגבת שלו)

לא שזה חוק בל יעבור ולא נשתמש אחד בשל השני אבל איך אפשר להשתמש באותה אחת כשהיא רטובה?

גם מההורים שלי זה מה שאני מכירה, לכל אחד המגבת שלו. יותר נעים.

כשזה נוגע לגברים, לא נראה לי שמשנה להם... כך לפחות היו אחיי וגם בעלי.

יש לו מגבת משלו אבל היא בגדר המלצה בלבד.

וזה על משקל למה צריך סבון? שמפו עושה את העבודה מהראש ועד הרגליים.

כמובן בזמן השימוש לכל אחת יש אישית שלו אחרי הכביסה בהרתחה זה של כולם עד שמישהו יבחר במגבת.
רצל תינוק בפועל זה יוצא אישי כי הם מקבלים את המגבות הקטנות.

שמישהו ביקש ממני את המגבת במקווה, הבאתי לו, אחריו בא עוד אחד ששכח והתנגב אתו...זאת המגבת הכי חביבה עלי
מגבת אהבת ישראל! 🤣

מקווה שלפחות האהבת ישררל עשתה לה ריח נעים וטוב

מקסימום טישואים

עם תמונה של הילד...

איפה אתם מאחסנים/ איך אתם מייבשים את כל המגבות בין שימוש לשימוש?

יש מרפסת שירות צמודה לאמבטיה
ולכל אחד יש מתלה עם שם ושם הוא תולה את המגבת שלו.

לכל אחד יש פריט אישי (לי מגבת גוף, לבעלי מגבת שקיבל מחברים לפני החתונה ולתינוק יש מגבת גוף קטנה )
ושאר המגבות בבית שייכים לכולם. לשימוש אישי.

של גוף כל אחד בנפרד.

הן עוברות כביסה ב60 מעלות. לא רואה צורך לעמוד לכל אחד (למרות שנוצרה איזה סוג חלוקה מי משתמש בדרך כלל באיזה מגבת)

או שתעבור בין בני הבית.

ואם לא, רק אותו בן משפחה ישתמש בה עד הכביסה

אבל באמת מכבסת בתדירות גבוהה

גם לא תעבור שימוש יותר מפעם אחת...
לפחות אצלי...

לא מתערבת ל @נפשי תערוג בהרגלים שהוא בא איתם מהבית.
אם הוא משתמש יותר מפעם אחת באותה מגבת זה שלו...
לגבי הבנות זה תלוי מי מקלח.. (לרוב זה הוא ולכן הוא ינהל את ההחלפה(לא רואה לנכון לריב על זה במידה והוא לא מחליף אחרי שימוש אחד), במקרים שאני מקלחת אני אשלוף חדשה מהארון)

לא לכולם יש מגבת אישית ומחליפים כל יום עם הרתחה של 60 מידי יום

מבחינתי יש מגבת גוף אישית לאדם ל3-4 ימים או כפי דעתו הנוחה עליו. לא חייב אותה מגבת, פשוט נקיה לאחר כביסה.
לדעת אישי ומהרגלי ביתו יש מגבת או שתיים שתלויות בשירותים וכל הרוצה להתקלח משתמש במה שיש יבש ולא משנה מהו עברה של המגבת..

מה שהוכח כאן שאיני הזויה

אבל לא אצלנו לגעתי מגבת זה דבר ככ אישי כמו מברשת שיניים

מסתבר שגם מברשות שיניים זה לא מובן מאליו 🙈

ועכשיו נשים שנייה בצד אץ עניין ה"סטריליות"..
איך פרקטית אפשר לעשות את זה? המגבת רטובה כי עכשיו מישהי התנגב בה...

רוב. אנשים הו מעדיפים להתנגב במגבת נקיה ויבשה או לכל הפחות מגבת יבשה ש**הם** התמגבו בה אתמול.

שתיים תלויות ומי שבא בא זה טיפהלה דוחה בעיניי...
למרות
שגם לנו קורה להיתקע בלי אז מתנגבים בשל השני ברשות...

אין יותר מידי מידות....
חוץ מלתינוקות ואולי פעוטות...

ברור שלכל אחד מגבת גוף משלו (וגם מגבת לפנים משלו).

[יש לו משמעת עצמית.. לא אמר "למה לא בן"......]

 

תזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים..

זאת בת בכלל

בחיק ירא אלוהים תינתן.
חחחחחחח

ברכה יפהפיה!😌

שתזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים.
נחת שלמה, התאוששות טובה ומהירה וכמה שיותר שינה ורוגע ♥️🌷

הרבה בריאות ליולדת ולתינוקת. תעדכני איך קראתם לה

שתזכו לראות אור מהילדה.

זה נר הבדלה כאילו ?
חנוכיה זה בטוח לא 😅 אלא אם כן אתה משתייך לכת מתנגדי שמשים .

החנוכיה ....

מעניין .

הרהיטים אכן נרטבים. הכי טוב זה לקנות רגליות כאלו לרהיטים

גמני חשבתי כך לרגע...

ולא מתלהבים עם דליים ע"ג דליים אין סיבה שיקרה משו לדלתות או לרהיטים.

פרטים כמו על מה מוציאים, או מה הפוטנציאל השתכרות שלך כרגע (גם מינימום שיכניס עוד 2500-3000 שמתוכם יהיה מעון כ1000 (יש הנחת תמת במצב הכלכלי הזה וזה משמעותי)

 

כן כדא ילשבת על הטבלה של פעמונים ולראות בחשבון שנתי מה ההוצאות שלכם. כדאי להתפלל הרבה, את אומרת שנראה שאין ברכה בכסף וזה משמעותי חבל על הזמן..

 

יכול להיות שכדאי כלכלית לקחת הלוואה עד סוף התואר, לבדוק מלגוות לבדוק אפשרות של דיור במקום אחר. נשמע שאתם לא מתפרעים בהוצאות אבל זה לא שיש הרבה במה לחתוך.

 

הדרך הכי קלה עקרונית לתקן מאזן שלילי היא להוסיף הכנסה גם אם זה עוד 500 בחודש זה יכול להשתלם (עוד 6000 שח בשנה).

 

כן יכול להיות שמשתלם לקחת ייעוץ/ליווי כלכלי. יש בתשלום ויש בחינם (דרך פעמונים, מקימי וסתם אנשים טובים שמתעסקים בזה, אם אתם רוצים אני עצמי ליוויתי כמה משפחות)

הייתרון של ייעוץ הוא ירידה לפרטים ופירוט מלא שנותן למי שמייעץ את הכלים ואת הנתונים כדי לעזור לכם. נשמע שאתם על הקשקש אבל לא יורדים אז גם תוספת של מאות שקלים בחודש יכולה לעזור.

 

בהצלחה

נראה לי ההוצאות שלכם בסדר גמור

בעלך חייב לקחת את עצמו בידיים ולקחת אחריות. זה חשוב מאוד לפני כל טבלאות או יעוץ פיננסי. 

נראה לי שזה מפתח משמעותי בדרך ליציאה מביצה כזאת. במיוחד אם את עומדת לעבוד בעבודה עם שכר נמוך יחסית.
אם אין לו- אז נראה לי כדאי לעשות את זה בהקדם האפשרי. אפילו להתחיל בקורס של התמ''ת בתחום שמתחבר אליו קצת, ושיכול די מהר להרוויח יפה. נניח- התקנת מזגנים. יש עוד הרבה אפשרויות.
ואז, שיתחיל עם זה, וכשתהיו קצת יותר מיוצבים ואת כבר תסיימי לימודים, הוא יוכל ללמוד מקצוע נוסף שיותר מתחבר אליו או שיכול להכניס יותר.

אם הוא לא יכול למצוא עכשיו עבודה רווחית, אז שיתחיל עכשיו ללמוד מקצוע שיוכל לפרנס את אשתו וילדיו. יש אין סוף אפשרויות, החל מנהג אוטובוס, דרך עבודות שדורשות מיומנות טכנית (שרברב/חשמלאי/נגר וכו'), תעודות מקצוע כגון הנדסאי או קורס תכנות כלשהו, ועד תואר אקדמי. הכל בהתאם להעדפותיו, יכולתיו וכישוריו.

אבל להמשיך ככה - אי אפשר.

 

אגב, ממשכורת כ"כ נמוכה יש הפרשה מאוד מאוד נמוכה לפנסיה (ואם הוא מחליף עבודות לעיתים קרובות יכול להיות שלא מפרישים עבורו כלל לפנסיה), ואז הבעיה הכלכלית שלכם עכשיו תתגמד לעומת הבעיה הכלכלית שתהיה לכם בגיל פנסיה.

שלא מתכוון ללמוד לימודים ארוכים רק מחכה שאשתו תסיים את הלימודים.

אם היא מסיימת השנה את התואר והוא יתחיל ללמוד אז הקורסים כבר לא יתנו הרבה.....

וטכנאי וחשמלאי זה לימודים של שנה אם אני לא טועה והם גם עולים כסף....

כמו שכתבתי - הכל בהתאם להעדפותיו, יכולתיו וכישוריו.

 

 

בגלל הלימודים אז זה פחות משתלם....
תלוי מה הוא מתכנן...

חנוכה זמן של ניסים- תפילות שיהיה ברכה בפרנסה , שהפרנסה תהיה כדי צורככם, סגולה שני חמישי ושני אצל האדמור מזווהעיל
לא אלמן ישראל יש לנו אבא אוהב שדואג לנו ומפרנס אותנו רק לבקש להתפלל להתחנן ולהאמין שאין עוד מלבדו. והכי חשוב דווקא כשהפרנסה בקושי תשמחו במה שיש תשמחו האחד בשניה לא להאשים חס וחלילה לדאוג שהזוגיות והשמחה בבית יפרחו.
יש את השיעורים בשער הביטחון של הרב יגאל כוהן גם ביוטיוב

מבחינת הוצאות נשמע סביר בהחלט

מבחינת הכנסות:
בטווח הקצר- ללמוד לקבל את המציאות. אפשר לבקש עזרה מההורים למשך כמה חודשים.

לטווח הבינוני ארוך- את תסיימי את התואר וזה כבר מאד יעזור.

בנוסף, לראות מה מפריע לבעלך להצליח לעבוד בצורה טובה ולהתפרנס בכבוד. אם לא יודעים את יכולה להציע לו ללכת לתהליך אימון. לא תמיד יודעים מה רוצים ומה מפריע.

וגם לגבייך- לפעמים יש שיטות להתפרנס גם בתארים לא הכי ריווחיים כמו עסק עצמאי מהצד או תפקיד ניהולי.

ממליצה להרים טלפון לרווחה בעיריה ולהתיעץ,
יש עוד מספרים שימושיים נעוצים למעלה.
וכמובן תפילות.

מצטער

אל תתערבי.
זה יגרום לאבא שלך ממש לכעוס עלייך..
את ממש מותק...
אבל אסור לילד לתת רעיונות להורים איך לפתור את הבעיות זוגיות שלהם ...
זה לא התפקיד שלך עם כל הרצון הטוב.
תזרמי עם המצב
זאת החשיבה שלי
כמובן מניסיון.
בהצלחה

זה לא התפקיד של הילד לחנך או לצאת עצות להורים....

מציעה לך להתפלל על פרנסת הבית ושלום בית של הורייך.
ובנוסף ברגעים בהם אביך מקלל את אימך, את יכולה להיכנס לחדר ואולי להכניס את האחים האחרים גם לחדרים בכדי שאולי בעקיפין הורייך יבינו שלא מנהלים ויכוחים סוערים כאלו מול הילדים.

וכמו שכתבו פה, לך אין מה לעשות בעיניין חוץ מלהתפלל..
אל תקחי את התיק הזה על עצמך, זה קושי עצום להתמודד עם בעיות של הורים וזה גם עניין שלהם.
יש לך חיים משלך, תדאגי לעצמך ולחיות את החיים שלך בטוב.
בע"ה שהכל יסתדר לטובה

לחזק את אמא שלך.
להביע את הדאגה שלך מהמריבות האלה.
להתפלל, לדבר עם ה'

זה עלול רק להחמיר את המריבות.

לדעתי תכתבי לו מכתב שמפרט מה את מרגישה מה זה עושה לך...

אולי יש לאבא מישהו שהוא מקבל ממנו, הכוונה כמו אח ,רב, חבר,

אולי דרכם אפשר להשפיע על אבא, גם אני שולחת לך בפרטי להתייעצות

עם משהי שמבינה דרך הטלפון ללא עלות.

איזה קשה .
כמה אני מבינה אותך לצערי .
כמה אני מבינה את הרצון שלך בטח לעוף מהבית אה? 
להעילם משם
להתחתן
לעזוב.
איזה קשה. 
לצערי - אין לך יותר מדי מה לעשות. הייתי שם , יודעת מה זה.
רק להתפלל .
חזק
כי יש מישהו ששומע אותך , וזוכר את הדמעות שלך . 
שולחת לך חיבוק , ושה' ייתן להם שלום , ולך רוגע.
 

אין לי הרבה מה להגיד..אבל אולי אם הילדים שלי היו אומרים לי מה שכתבת פה זה היה מצליח לרסן אותנו..
מכתב ממך יכול לעזור להם להוריד אגו כי כביכול הם מוותרים "בשביל הילדים"...
חוץ מזה אין לך הרבה מה לעשות..
תנסי לחיות את החיים שלך ולא לקחת את הרע שראית
בהצלחה וכל הכבוד..

הם במצוקה כלכלית או שזה ויכוחים אחרים? אם הם במצוקה כלכלית אולי יש לך דרך להרוויח קצת כסף ולעזור להם. זה יחמם להם את הלב מאד.

לא להגרר לשום צד בויכוח כמובן.

באמת אנחנו לא מחנכים את ההורים. המקסימום הוא לנסות בזהירות לדהר עם רב של האבא או רבנית של האמא שישחילו דברי תורה בעניין כאילו במקרה. יש סיכוי שהדברים ייכנסו ללב

יום חמישי סיכמתי עם בעלי שיקנה משהו בשביל הילד...

בחמישי בערב, דיברתי איתו לפני שחזר, ואני שואלת נו מה קנית, אומר לי "קניתי את X" אבל אני רציתי שתקנה את Y והוא לא שמע ואני כבר הייתי עיפה ועצבנית, אמרתי יאללה, לא משנה, ביי (בכעס), וניתקתי.

 

הילד היפה שלי  (בן 3+) ישב על השטיח ושיחק, מרים אלי את העיניים ואומר לי "אמא אני ירביץ לך" אמרתי לו למה?

הוא אומר לי "למה את אומרת לאבא ככה ביי" (חיקה אותי), אמרתי לו שלא התכוונתי וזה היה בלי לשים לב, ואפילו התקשרתי באותו רגע לבעלי והתנצלתי, כי באמת הילד לקח את זה קשה...

 

אמרתי לעצמי תראי מה עשית, רצית משהו בומבסטי בשביל הילד שיהיה כביכול יותר שמח, ובשביל את כביכול רבת עם בעלך ותראי מה זה עושה לילד.

 

הקיצר צריך להיות ערניים וזהירים.

 

 

 

 

 

ואכן, ברור.

 

בשביל הילדים, צורת דיבור רגועה בין ההורים, שווה יותר מכל "מתנה".

נוראית.

אני גם בנ"א ומושפעת מעייפות מסביבה מרגשות.

אני לא מלאך.

 

אבל כן, עכשיו החישנים שלי פועלים ביתר שאת.

[בלי קשר לכך שברור שאין ענין אמיתי "לכעוס" שהאיש קונה משהו אחר ממה שהאשה חשבה]

 

זה מזל - כי תפסת מה הילד שומע, ואיך זה מתקבל אצלו. ובגיל מספיק מוקדם.

 

לפעמים הורים עלולים לגלות רק אחרי שנים, איך נשמעו דבריהם...

איך היית מגיבה?
הנקודה פה היא לא את אלא רובינו.. שאם בן / בת הזוג מעירים אז זה נתפס אחרת וזה בדרך כלל גורר ויכוח אבל כשהילד אומר את זה אז זה נתפס מאד אמיתי וטהור כזה שאין מה להתווכח

הילד אמר לי בעצם שזה מפריע לו אפילו הדקויות האלה.

 

אני חושבת שאני בנ"א, עברתי יום קשה וארוך (לא כאן המקום לפרט) ושאתה עייף ותשוש כל דבר נראה אחרת...

ואם בעלי היה מעיר לי על זה, אני חושבת שבאמת זה לא היה במקום, ויש זמנים שבאמת אולי עדיף לבלוע את הצפרדע ואח"כ לדבר עליהם וגם אני לפעמים עושה את זה...

השאלה היא האם את בטוחה שירצו ללכת לטיפול כזה שאת תציעי?

 

אם את מכירה שכן - זה ענין אחד.

 

אם לא, איני יודע אם יש הרבה מה לעשות.

 

אבל יתכן שאם תגידי להם, כל אחד בפני עצמו, ולא ב"מיתקפה" אלא כבקשה, שקשה לך מאד מה שמביא בנושא של הכסף מבחינת הדיבור בבית, ושהם יקרים לך, והיחס הנעים והאוירה בבית שווים יותר מכל כסף - אול זה יעשה משהו..

לא מכיר, אנסה בלי''נ

התלבטתי אם לרשום בפרטי (לא מתאים)
אם לרשום בפורום ( יותר מדי כוללני) 
בסוף מישהו פתח שירשור אז ניצלתי את ההזדמנות .
תודה תודה תודה שהיית שליח להכיר לי את זה, וה' כיוון שזה יגיע למציאות .

בהשגחה פרטית, זאת התודה שניה שאני מקבל היום על מיינדפולנס.
הבוקר עשיתי תרגילים עם הילדים בגן של הבת שלי כמו בכל יום שלישי, הגננת אמרה שממש רואים שינוי באווירה הכללית של הגן ואצל כמה כמה ילדים במיוחד אלה שהם אימפולסיבים.
חסדי ה' שגילה לנו את החכמה הזאת.

כמובן התרגילים הם בעצם מוחבאים בתוך משחקים פשוטים.

איך להעביר את זה לילד?

מספר של מתי ליבליך שבילי המיינדפולנס. יש שם מאמר על גיל הרך עם תרגילי דוגמא. המצאתי עוד כמה וכמה תרגילים (עם שילובי תנועה)
אני לא יודע אם יש לימודים/קורס מסודר בעניין, אני משער שכן. צריך לחפש.

אם תמצא עוד אשמח אם תוכל לרשום פה

הוא של פסיכולוג שהתעסק בזה, מישהו עם הרבה נסיון (כרגע לא זוכר את השם). בלי''נ אחפש עליו מידע, אולי יש לו עוד מאמרים /סרטונים וכדו'

קוראים לו רוני ברגר
ראיתי בחיפוש קצר שהוא מנחה קורסים מעניינים. בזכותך מצאתי קורס שאצטרף אליו כמעט בטוח (כשיהיה רלוונטי)
ד”ר רוני ברגר - מרכז גוף נפש

אם באמץ ייפתח, זרוק פה עדכון

דברים כמו השלווה שלך, האושר שלך.
האם אני עושה דברים בעדי או נגדי בחיים האלה?

זו דרך להגיע לרוגע לגוף ע"י נשימות 
זו דרך להרגיש שיכור בלי יין (מרוב נשימות עמוקות)
זה דרך להירגע . להיות . להפסיק לרדוף .  לנשום.

אלה, לדעתי השניים הכי מומלצים. הייתי מנוי בשניהם ויש יתרון לכל אחד מהם. כמובן ששניהם באנגלית.

Headspace הוא מאוד מסודר, יש קורסים שלא רק מתרגלים את המיינדפולנס אלא שגם מלמדים יותר על השיטות.

Calm היא יותר ספונטנית, יש גם קורסים אבל הם לא ברמה של headspace, למרות שלאחרונה ראיתי שהם הוציאו שיעורים קצרים מכל מיני אנשים כמו רייאן הולידאיי שהם די איכותיים.

אם מישהו רוצה עוד עזרה בנושא מוזמן לפנות אליי בפרטי.

פעם כמה חברים גררו אותי לאיזה אדמו''ר להדלקת נרות חנוכה והחוויה שלי היתה שהם עובדי האש.

הוא מלמל חצי שעה עם נר דלוק ביד בשפה בלתי מזוהה ואז הדליק כמה נרות להתחיל לדבר אתם בכל בכייני וכולם בשקט... ואז התחילו לשיר ולרקוד מול הנרות כמו חבורת אינדיאנים מסביב למדורה...
חוויה אנתרופטלוגית מעניינת...

שלא הכרתי בכלל את דת היהודית

במוצאי שבת,לשלום בית

אמר איזשהו רב שסגולה גדולה יותר,זה להפשיל שרוולים ולעשות כלים

כלים מעדיפה שלא יעשה עדיף שילמד בזמן הזה.

אשרייך

ראיתי באתר אוצר הספרים, יש כמה ספרים על הריון ולידה,

 וגם על חינוך ילדים, לדעתי ללמוד בספרים האלה ממש יעזור,

רק תכתוב בגוגל אוצר הספרים. בהצלחה רבה והמון מזל טוב אמן.

 

דמויות משמעותיות שמעבירות סדנאות ממשיות. לא רק ספרים..

גם זולים והכי חשוב שעוזרים, חוץ מזה יש שם ספרים גם על חינוך ילדים.

זה אומר שיש דברים שהיא צריכה לעבוד עליהם, ואילו את כל דברים אחרים. כל אחד והתיקון שלו...

לכל אחד יש את האופי שלו זה לא עניין של מה עדיף. כל אחד צריך לעבוד על החסרונות שלו...

שגם אחרים קרואים לי איש כריש..
אז כנראה שאני כזה גם בעיניהם..😜

כי זה נשאר להם ואפילו הם לוקחים את זה אתם,

גם קראתי שילדים שלהורים שלהם לא היה שלום בית

זה השפיע עליהם מאוד בזוגיות שלהם,לכן ילדים צריכים

לראות שאמא היא הכי מלכה ואבא הכי מלך, כי איך שתכבדו

אחד את השני ליד הילדים ככה הם יעשו לאישה או לבעל שלהם,

מה שכתבת חמותך אשכנזייה אז יש גם ספרדים שהם כאלה,

בדרך כלל בכל זוג יש אחד שצועק קצת ואחד רגוע יותר, לכן

זה שצועק (כמובן לפעמים זה הבעל או האישה)צריך לעבוד יותר

על מידת הכעס וההקפדה, בהצלחה רבה רבה לכם.

 

אבל אני רואה שכולם מתחמקים מהשאלה...

שאפילו מיותר לענות עליה....

ברור שכועסים. מה, אני מלאכית?
השאלה מה עושים עם הכעס הזה.
ברור שעדיף לא ליד הילדים, אבל לא תמיד מצליחים.

אבל-
לא לאבד שליטה.
לא להשתמש במילים קשות ופוגעניות.
זה דווקא יפה ומלמד אותם איך להתנהל בחיים האמיתיים (ברור שלא כל היום רק זה מה שהם רואים. מדי פעם לא רע)

אולי לאדם חם קצת יותר קשה לשלוט בזה אבל לא צריך להפוך להיות קרת רוח או משהו שאת לא בשביל שכעס לא יהיה משהו פוגעני.
גם מישהו שכועס עם הרבה אמוציות יכול לשלוט באופן הפורקן שלהם. אפשר אולי להרים קצת טון. אפשר לדבר בחדות ועדיין לא לצעוק ולא להגיד מילים שלא באמת מתכוונים אליהם. זה עבודת מידות

תמיד צריך לעבוד על המידות אבל לא לזה התכוונת

וזה שאת לא רואה שאנשים כועסים זה לא אומר שהם אף פעם לא כועסים
לדעתי לא בריא להכנס להשוואות האלה

נראה לי נדיר ביותר זוג שאוהבים ואף פעם לא כועסים. כעס זה גם ביטוי מסויים לאהבה.
משתדלים מאוד שהילדים לא יראו אותנו כועסים אחד על השני לעיתים קרובות, אבל קורה בכל זאת לפעמים.
(וזה לא קשור רק לעדה, גם אני אשכנזיה...)

נראה לי שיש גם הבדל שמושפע מהוותק כנשואים. אני מקווה שכשאני אגיע לשלב שהבנים שלי יהיו נשואים, תהיה לי מספיק שליטה עצמית ואני מספיק אעבוד על מידת הכעס שלי בשביל שהכלות שלי לא יראו אותי כועסת בפניהן על בעלי...
זה שהיום את לא רואה את חמותך כועסת, זה לא אומר כלום על מה שהיה בשנות הנישואין הראשונות שלהם.

עבודת הכעס היא עבודה של חיים... עבודת המידות.

ודאי שקרה לנו כמה וכמה פעמים שכועסים אחד על השנייה, לעיתים גם מול הילדים - וכמובן עם גבולות ברורים שלא חוצים אף פעם, גם לא בשעת הכעס או הקושי הכי גדול.

וכמובן שהכי חשוב זה גם להשלים ליד הילדים אם כבר הם נכחו בשעת כעס,

ושהאווירה הכללית היא של אהבה, כבוד, טוב,

אז לא נורא אם מדי פעם הם נחשפים לצדדים אחרים ואנושיים, הם הרי גם בני אדם, גם כועסים ויכעסו בחייהם, אז דווקא לראות שזה אנושי + איך להתמודד עם זה נכון + איך להשלים + לזכור גם את כל הטוב שהוא הרוב - זה גם לימוד חשוב לחיים.

1. לא קונים הכל לפני החתונה, מחכים שכן יהיה אפשר.
וגם את מה שכן קונים אפשר לקנות יד 2, לחפש ממסירה וכדומה (גם בקשר למטפחות לא חייב לקנות הרבה בהתחלה, וגם לא את הכי יקרות בשוק). 
2. עובדים בעבודות מזדמנות- משק בית, ניקיון, מילוי מקום בהוראה אם מדבר אליך...
 

אתחיל בלאחל לכם הרבה הרבה מזל טוב, למצוא מישהו ולהתחתן זה לא מובן מאליו, כבר זכיתם!
שנית, ההורים הם חלק גדול מהשמחה ברור אבל הם בשום פנים ואופן לא חייבים/צריכים לממן את ילדיהם אחרי שבגרו. אם באמת ננתח את כל מה שההורים עשו בשבילנו עד היום אין באמת דרך להחזיר להם אז אם הם מעצמם לא מעוניינים או יכולים לתת, אין דבר, לקבל באהבה ובנפש חפצה את המצב.
לגבי הנושא ששאלת, דברו על זה בינכם, אתם הרי מקימים יחד בית וודאי תצטרכו להתקיים איכשהו, אם אין תמיכה יזומה מצד ההורים אתם צריכים לראות איך אתם בונים את הבית שלכם בעצמכם. כעת בכל מקרה לא ניתן לערוך חתונות גדולות בגלל מגבלות הקורונה כך שההוצאה לא צריכה להיות כזאת גדולה אבל מה לגבי מגורים אחריה, חשוב שתראו איך אתם נערכים לממן בית או להעזר בתמיכה מהישיבה או דברים אחרות, אבל אם יש ברשות שניכם רק כמה מאות ואין מישהו שתומך כלכלית, בדרך הטבע, לא רואה איך אפשר להתחתן ולעבור לגור בבית משלכם.
נסו לערוך רשימה של כל הנדרש פלוס הערכת מחיר לכל סעיף ולראות איך אתם מתגייסים להשלים את החסר.
מה שלא תעשו אל תקחו הלוואה לשם כך.
ועבודות מזדמנות, בייביסיטרים, משק בית ושיעורים פרטיים גם יכולים לעזור מאוד באופן זמני

לדעתי כן לשתף את ההורים, את זוכה להתחתן ועוד עם בן תורה מגיע לך הכל,

בעזרת השם תתחלי לאט לאט גם אני ככה התחלתי וברוך השם היה לי סייעתא דישמיא

בכל צעד ושעל ,מזל טוב יקרה.

 

אבל מה זאת אומרת מגיע לך הכל?
דווקא מי שמתחתנת עם בן תורה אומרת תודה על מה שיש ולא מגיע לי.. ועוד מההורים?

מגיע לבן תורה הכל, בזכות התורה כל העולם קיים.

את מוזמנת להזרים לו כספים

הורים לא חייבים שום דבר

לא כתוב בתורה"כבד בן תורה"

כתוב "כבד את אביך ואת אמך"

אף אחד לא חייב לאף אחד שום דבר

וברוך השם יש לי בעל אברך ואבא אברך ואחים וגיסים אברכים,

וזה המהות שלי ובעזרת השם אני מקווה שהדור שלנו ימשיך הלאה.

לזה שמגיע לבן תורה הכל

לגדל ילד ככה,זה נוראי

ילד חייב להורים שלו הכל

הורה לא חייב לילד שלו כלום

 

את רוצה לתת לו? את מעריכה את הלימוד שלו? אין בעיה

אבל לא מתוך תחושת המגיע לי

 

 

את לא חייבת לענות

אם אתם אברכים,מאיפה הכסף לקיים משפחה וגם לתמוך בבן תורה?

זה תמיד מסקרן אותי לדעת

לא מבינה איך אפשר לעזור לילדים עם בעל אברך ואישה עקרת בית ובמקרה הטוב מרוויחה מינימום?

להגיד להורים מגיע לי שתיתנו לי כסף ותשלמו עליי כי אני בן תורה זה היפך התורה

מה שווה הכסף אם לא יתנו לבת שלהם ובטח לחתן שלומד כל הכבוד

תגידו אנחנו שייכים לאותה דת?

שרוצים לתת לילדים שלהם ושמחים בזה.
אני הייתי נעלבת אם הבת שלי הייתה 'מתביישת לבקש' ממני. ואני כן מגדלת אותם להיות עצמאיים. זה לא סותר אפשרות לבקש עזרה מדי פעם.

לאו דווקא קבלת עזרה.

אבל באמת תלוי איך קוראים את זה....

נשמע איך שהוא שגם ממנו את מתביישת..
תעדכני אותו במצב ותתני לו להתמודד הוא צריך לדאוג לך בנושא הכלכלי ולא ההיפך וכן למרות שהוא בן תורה...

זה יפתור לך את האי נעימות .

קודם כל - דברו עם ההורים. מה הם רוצים ומוכנים לתת קחו בשמחה.

מי מממן את החתונה?
עכשיו הפורמט קצת שונה אבל בד"כ מתנות חתונה כשעושים חתונה צנועה ופשוטה מכסות אותה ומשאירות גם כדי להתחיל את החיים קצת.

בן תורה זה מדהים אבל אם החלטתם שעכשיו הזמן להתחתן זה קודם כל אומר להתחייב לך לפרנס אותך. זה דרכה האמיתית של תורה לאורך כל הדורות.
אם מצליחים להתפרנס ברמת חיים כלשהי שמספקת אתכם ושימשיך ללמוד-מדהים. אבל אם לא אז אין ברירה הוא ילך לעבוד עד שתעמדו על הרגליים שלכם.

ואם השאלה היא מה לעשות כרגע בלי חסכונות אז תקחו עכשיו הלוואה בשביל חתונה וקניה בסיסית לבית ותחזירו אותה אחרי החתונה. כמובן בחישוב ברור ומדויק איך תחזירו אותה באמצעות המשכורות שלכם

בקיצור- השאלה הזו צריכה להיות מופנית קודם כל לחתנך . זה האחריות שלו לפחות כמו שהיא שלך.

בהצלחה!

אז דברי איתו קודם כל. תראו מה ממש דחוף ומה יכול לחכות. אם לא נעים לך לבקש מההורים אולי תקחי מהם או מבוגרים אחרים (אחים, דודים) הלוואה עד אז. אבל צריך לקחת בחשבון שכדי להחזיר את ההלוואה תצטרכו מאוד להצטמצם (לא יודעת את שאר הפרטים)
יש אפשרות לעבוד בינתיים בעבודה קטנה?

אבל אצלינו כל ערב אבא שלי קונה סופגניות מיוחדות, כל יום מסוג אחר

ואחרי ההדלקה והשירה כולם מחכים לראות מה הוא הביא היום ואז מנתחים את הסופגניה עד העצם ואוכלים ביחד

זה התוכנית שלנו.

תודה!

אם כן, אני מוכנה.

אבל נדבר אחרי חנוכה😛

אנחנו מדליקים מוזיקה ורוקדים עם שירי חנוכה חסידיים.

ואחרי הריקודים כל יום אוכלים משהו אחר אפילו משהו קטן.

כל אות משימה או חובה אחרת.

וגם ערב אחד קישוט סופגניות, קונים או מכינים סופגניות פשוטות, ונותנים לילדים לקשט בשוקולדות, גליליות, סוכריות, מרשמלו (קטנטנים) ועוד.

 

וגם אולי אפשר איזה יצירה של נר וכל אחד רושם לאחד מבני הבית דברים שמאירים אצלו שמפיצים אור לכולם...

 

 

הייתי קונה סביבוני פלסטיק גדולים נפתחים, כמו של פעם, וכל יום לפני ההדלקה הייתי מכניסה להם דברים טעימים. שוקולד צ'יפס, עדשים, וכד'.
הם חיכו בקוצר רוח לקבל כל יום...

מחלקים את הילדים לזוגות, אחד גדול אחד קטן.
והם צריכים להכין כיבוד לאחת ההדלקות,
זוג אחר צריך להכין פעילות או דבר תורה.
או גם וגם

נתתם לי השראה

אני משתדלת להכין כל יום לפני ההדלקה משהו ממאכלי החג, ואז יושבים ביחד אחרי ההדלקה ואוכלים ומדברים. משחקים משחקי סביבון או משחק קופסא אחר.

אוכלים מאכל חם חגיגי והילדים מקבלים כל יום מתנה קטנה עטופה.
צובעים יחד סביבוני עץ ומסובבים אותם
בעלי או סבא עורכים חידון חנוכה עם דמי חנוכה
משחקים משחקי סביבון שונים
ועוד לפני חנוכה מקשטים את סביבת החנוכיה בקישוטי חנוכה משמחים ...

היינו קונים סופגניות מכל הסוגים. חותכים ל2/4 וכל אחד לוקח חתיכה ומנסים טעמים חדשים. סוג של בילוי נחמד.

אחרי ההדלקה ההורים שלנו היו נותנים לנו מתנה מסוימת. כמו דמי חנוכה. כל יום מתנה אחרת. חלקם היו יקרים וחלקם מהחנות הכל בשקל.

לפעמים קיבלנו חוברות צביעה, ערכות השחלת חרוזים, פלסטלינה, חימר והיינו יושבים שעות ליצור או לצבוע חנוכיות וסביבונים.

אבא שלי מקריא סיפור על החג. בהמשכים או סיפור אחר בכל יום.

כדי שנשות הצוות יוכלו לשיר ואף לעשות תנועות ולרקוד עם הילדים. בלי בעיות של צניעות.

עכשיו זה בכלל בלי הורים

אני יכולה לחשוב על 2 סיבות עיקריות
א. בגלל הקורונה החליטו רק על אמהות בגלל הצפיפות.
ב. בגלל שזה גן תורני,ובלי קשר לקורונה היו מזמינים רק אמהות למסיבה.

מה שכן במקום מגורי יש הרבה גנים שמתמודדים עם זה יפה וגם אבות יכולים להגיע.

מה יש לו לעשות בגן של אימהות וילדות.

א י חושב שאני יכול לעזור לילד שלי כמו אישתי בקטעים האלו.
אבל זה כנראה בקטע הצניעותי של הגננת

ולפעמים דווקא האמא עובדת אחה"צ באותו יום והאבא גמיש יותר.
יש מצבים שהאמא לא מרגישה טוב/ אחרי לידה וכד'...

אני אהבתי את הפתרון שמצאו אצלינו.
הגננות לא רוקדות ולא שרות.
כן מובילות ילדים, מחלקות אביזרים וכד'....
גם השירים זו מקהלת ילדים בקלטת.

מורות/ גננות/ עו"סיות בחצי משרה?

אצלינו יש יחסית הרבה נשים שעובדות משרה מלאה- בכל התחומים.
אצלינו- בשנה רגילה עושים מסיבת חנוכה או בשישי או אחה"צ מינימום ב-17:15.

יש פה ילדים בצהרונים עד 17:00.....

גם בבקר יש כמעט רק אבות שמביאים.
הנשים יוצאות מטקדם לעבודה כדי לחזור מוקדם ולהוציא מהצהרון....

ילדה אין לי בגן היא תינוקת, הבנים עכשיו בחיידר הכוונה בתלמוד תורה.

אצלינו כל הגברים יודעים טוב מאד איפה נמצא הגן ואת חלקם (כמו בעלי) מכריחים להיות בקבוצת ווצאפ של הגן עם ההודעות.

וגם בגן של הבנים מגיעות רק נשים???

השנה בלי הורים בכלל

אני הולכת להכליל באופן גס מאד מאד וברור לי שזו הכללה.
אני ראיתי שככל שהמקום יותר פתוח מבחינה דתית לרוב יש יותר מעורבות ורצון של האבות להגיע גם
והמסיבה נערכת עבור אמהות ואבות כאחד.

ככל שהמקום יותר דוסי ככה זה ברור (ובטח גם נח מבחינה הלכתית ובכלל לגננות) שמי שמגיע לםעילויות גן הם לרוב האמהות
ועד למצב שזה מראש מוגדר רק להן.

באופן אישי על אף דוסיותי אני מתחברת יותר לזה שגם אבות מגיעים או יכולים להגיע (וגם לא להרגיש לא נעים כי הם האבות היחידים)

הגנים מוגדרים כגנים תורניים, וגם אבות מגיעים למסיבות.

בכל מקרה כתבתי מראש שזו הכללה גורפת וברור לי שיש יוצאי דופן לא מעטים

אנחנו בגרעין תורני, וההורים בגן מגוונים. חלק מהגרעין התורני וחלק לא, כאידיאל לא מעונינים להתבדל. אבל הגננות תורניות וגם כל הסגנון ורוח הגן. הגננות לא רוקדות , רק הילדים.

גם ממה שאני מכירה זה ככה
הגן מיועד לשלל אוכלוסיות סה"כ שאצל הרבה מהן זה כן מקובל...
וגם האוכלוסיה התורנית בגרעינים תורניים מגיעה בראש פתוח ברמה זו או אחרת

עם נשים שרובן לא עובדות/ עובדות במשרה חלקית.
מה שכן- בהחלט יש התאמה רוב הפעמים לרמת הדוסיות......

נגיד אצלינו החלטה כזו של מסיבה בלי גברים לא היתה עוברת גם אצל אף משפחה דוסית כי הרבה פעמים הבעל מגיע בגלל שהאשה בדיוק עובדת אחה"צ (נפוץ אצל צוות פרא- רפואי, עו"ס, רחיות וכד'...) או סתם כי מסתדר ממגוון סיבות.

סופר- דוסים.
האמהות מגיעות, והגננות עושות בוקר אחד בשנה עם האבות.

עניין אותי בשביל שנה הבאה

ואנחנו לא עובדות ולא עסוקות ויש לנו את כל החשק והאנרגיה להתארגן על הבוקר .

2. אחרי שהמסיבה נגמרת אמהות לוקחות את הילדים הביתה ואבות בטח לא ימצמצו לכיוונם.

3. קטע של דתיי .. 😅