מתוך תפילת יום הכיפורים - "השתונן, והכונן, והתבונן בסודך, והבטת מה אתה, ומאין יסודך, ומי הכינך, ומי הבינך, וכח מי ינידך, והבט אל גבורות אל והעירה כבודך, חקור פעליו, רק אליו אל תשלח ידיך, כי תדרוש, בסוף ובראש, במופלא ובמכוסה".
אני חווה משבר בנישואין, ובחיים בכלל. גם המצב הבריאותי לאחרונה לא טוב. הקורונה שיבשה את כל שטף החיים שהיו לי, הכניסה אותי לדאון רציני. אני מוצא את עצמי יושב בבית תקופה ארוכה, ואני עם עצמי זה סכנת נפשות. אני מתחיל להבין שכל החיים שלי אני רץ, עובד, מזיע ומתאמץ, אבל אני שוכח את עצמי מאחור..ולא באיזה קטע פלצני, אלא על אמת, אני רוצה לפטר את עצמי החדש ולהחזיר את ההוא הישן!
כמה זמן לא שכבתי במיטה ושמעתי מוזיקה! כמה זמן לא אמרתי דברים טובים על עצמי! כמה קשרים בריאים הזנחתי במהלך מרוץ החיים!
ואז אתה מבין שאשתך לא שונאת אותך, היא פשוט לא מזהה אותך, כי אתה כבר לא אתה. והלחץ הנפשי שהדחקתי אותו, נאגר ונאגר עד שהתפוצץ פשוט דרך הגוף.
ואז התעורר בי רצון ישן..ופתאום בא לי ללכת ולצבוע לאיזה קשיש את הבית! בא לי למשוך את כל הכסף מהבנק ולתת לעני הראשון שאני רואה!! רק כדי להרגיש משהו, להרגיש שיש עדיין משמעות לכל הדבר הזה..