פורום נשואים טריים (עמוד 177)

אם זה הבעיה..
כולם ב20 שקל. לא חתונה קתולית

קהילה ותיקה, אבל קטנה

אתה שואל על הקהילה האשכנזית או הספרדית?

הם יש שם זוגות צעירים?

 

הציעו לקנות שם דירה להשקעה במחיר נמוך ממש- יותר נמוך מהרגיל בירוחם,

והשאלה שלי אם ניתן למצוא שם שוכרים או שהרבה דירות עומדות ריקות.

אני מכירה מצוין את הקהילה עצמה, אבל לא לגבי נכסים

בהצלחה!

של השכירות ירדו מאד בגלל בניית מחיר למשתכן
הורדתי מעל 20 אחוז כדי להצליח להשכיר שם
שוק השכירות היה גרוע עד לפני כמה חודשים שהייתי בענינים

הבנתי שזה מה שמקובל שם כעת, וביחס למחיר הדירה זה נשמע מעולה.

 

אבל מהתיעצויות שעשיתי היום הבנתי שזה אולי נחמד כסוג של עוד השקעה, אם יש כסף פנוי.

אבל כדירה ראשונה עדיף במקומות בהם פוטנציאל עליית המחיר גבוה הרבה יותר.

דירה 3 חדרים די קטנה

ב"ה שמצאת שוכר.

 

יש מי שמטפל לך בדירה או שאתה קופץ לשם כשצריך?

 

 

אני מטפל..

אבל לא מהחרדים..
מה שכן אצלנו 1400 זה הדירות ההכי יקרות.. וכאלה פחות משופצות (ריצוף ישן וכו') באזור ה1000... דירות 3 חדרים!


יש די הרבה זוגות צעירים מתוקים בחרדים, אבל גם הרבה דירות עומדות ריקות- ואם הדירה ממש זולה כנראה יש לזה סיבה, כנראה אף אחד לא השכיר אותה הרבה זמן מסיבות כלשהם...

איזה אנשים מגעילים חסרי שליטה עצמית יש בעולם זה פשוט הזוי.

 

בוס שהיה גורם לי לבכות היתי אומרת לו שלום ולא להתראות. קצת פרופורציות. שום כסף לא שווה יחס מבזה ומשפיל.

מאוד נכון וחכם
אבל לא בשבילי
אני מרוויחה שם טוב
בעלי אברך אז אין לי שום אפשרות להגיד ששום כסף לא שווה את היחס הזה
תאורתית נכון
מציאותית מאיפה נחיה
יש לנו משכנתא לשלם
ובימי קורונה עבודה זה כמעט פריבילגיה

לחפש בינתיים עבודה אחרת, בלי להתפטר. כשתמצאי חלופה שטובה לך, להתפטר ולעבור.

תגידי לו שאת לא מוכנה שהוא ירים עלייך את הקול. את יכולה לקבל ביקורת אבל בצורה נורמלית ורגועה.
אם את בןכה וסובלת שם לא כדאי למצוא מקום אחר?
נשמע רע.

בוס מעצבן, מרים את הקול, מתנהל בצורה כל כך חובבנית ואני הייתי מכבה לו שריפות. כל הזמן מתעצבן ומגלגל עיניים ומצקצק ומאשים.

סבלתי שלושה חודשים סבל נוראי בעבודה. לא סבלתי את הלחץ שהוא יוצר סביבו ואת הצעקות.

קמתי והלכתי. מצאתי עבודה אחרת. פשוט ככה.
אם יש משהו שאני מרוצה בו מעצמי זה שכשזה מגיע למקומות עבודה, לא טוב לי שלום ולהתראות.

ערך הפרנסה ולכלכל את הביד בכבוד, בפרט שאת המפרנסת היחידה

וערך הכבוד העצמי והשלווה והרווחה הנפשית שלך.

 

וכרגע הם מתנגשים.

 

לכן הייתי ממליצה לך לחשוב עם עצמך - מהם סדרי העדיפויות שלי?

איזה ערך אני חושבת שמדורג יותר גבוה אצלי?

 

ולפי כך לפעול.

 

אישית, לא הייתי נשארת במקום עבודה כזה אפילו לא קצת.

הייתי מחפשת בנרות מקומות עבודה אחרים (בלי להתפטר בינתיים כדי שבכל זאת תישאר בינתיים הפרנסה) - ואם הייתי מוצאת - מיד הייתי עוברת עבודה.

ואם לא - ממשיכה לחפש, להשתדל, לפתוח את הראש לעוד כיוונים, אפילו להתמקצע מחדש, מתפללת, מבקשת עזרה מכל מי שמכיר אותי במציאת עבודה עד שמוצאת.

להישאר במקום שרע לך בו והיחס כלפיך נוראי זה בעיניי דבר נוראי לנפש.

ולא סתם הקב"ה ברא בנו דמעות ויכולת להרגיש כאב ומתי מישהו עובר את הגבול - כדי שבאמת נוכל ונדע להציב אותו לעצמנו  ולאחרים

ובאמת נוכל בכל פעם שדבר כזה קורה להביט על החיים שלנו ולראות האם צריך "לחשב מסלול מחדש"?

ולהיות במקום בו אנחנו שלמים יותר.

 

כיוון נוסף יכול להיות - להבהיר בצורה חד משמעית והכי ברורה ואסרטיבית שיש לבוס שלך - שככה לא מדברים אלייך!

ואת דורשת (!!!) שזה יפסק לאלתר כי ם לא - את פשוט תעזבי!

אולי אם העבודה תהיה מהכיוון שלו להשתדל יותר והוא אכם יפסיק תוכלי אפילו להישאר באותו מקום...

 

בהצלחה רבה יקרה

תשמרי על עצמך

זה מאוד קשה כשאתה נמצא בסיטואציה ואני לא יודעת מה הייתי עושה.
הבנתי ממך שתעזוב את העבודה- לא אופציה כרגע.
את יכולה לומר לו- שנינו יודעים שאני עושה עבודה של שלושה אנשים.אני מבקשת שלא תמיר עליי יותר, כי אצטרך ללכת ולבדוק מה זכויותיי, ואני בטוחה שאגלה הרבה בעיות.
אז בבקשה, בוא נכבד אחד את השניה, אוהבת לעבוד פה והמקום חשוב לי.

עבדתי שעות מטורפות
והשיא היה שיום אחד נשארתי מאוחר והייתי בהריון מתקדם כדי לתת יד לפרויקט שבכלל לא תחת אחריותי
והוא מהלחץ איבד את זה לגמרי.

אמרתי לו שלא נשארתי בשביל זה ולא מגיע לי יחס כזה
ופשוט לקחתי את הדברים והלכתי.

עוד באותו ערב קיבלתי שיחת התנצלות
וגם למחרת.

ומאז דברים בשליטה יותר.
מידי פעם שהוא מעלה את הטון אני אומרת לו שאין צורך לדבר אלי ככה ומגיע לי יותר.
והוא נרגע ישר.

מודה שאם זה לא היה עובד לא הייתי חוזרת.

אבל ממליצה לך לעמוד על שלך רק בשני תנאים.
שאת יכולה לאבד את העבודה הזאת בלי יותר מידי נזק.
ושהוא יודע שהוא זקןק לך בדיוק כמו שאת זקוקה לו.

תדעי לך שיש טיפוסים כאלה והם גם בבית ככה, והם ממש לא מתכוונים,

לכן יקרתי אם תזכרי שהוא לא נגדך הוא רק בטבע ככה יהיה לך יותר קל,

ברגע שהוא צועק תחשבי שזה לא עליך הוא סתם צועק, כי כתבת שהוא

מאוד מרוצה מהעבודה שלך, ולכן אחרי העבודה תשכחי מהכל תלכי לבית

הנפלא שלך לילדים ולבעלך היקר, תחיי את המשך היום בשמחה ואל תחשבי

מעניין העבודה בכלל, בהצלחה רבה רבה לך.

זה תמיד עובד 🙈
תתחילי לחפור לו שהוא צריך להוסיף עוד עובדת.
כמו שאת מתארת אותו, נשמע שזה לא יקרה ככ מהר..
ובינתיים כל פעם שהוא יבוא בטענה תגידי לו: אמרתי לך כבר שצריך עוד עובדת...

אצלי זה עבד🙊

בטוח שזה לא דבר טוב מאד, אבל טולי זה גם התעמרות. בגדול זה מצב מסובך שמצריך השקעה כדי לפתור אותו.

אפשר עזרה מקצועית עם מישהו שמומחה בתחום של יחסי בוסים עובדים והתעמרויות למיניהן.

אפשר לחפש עבודה אחרת תוך כדי שאת שם עד שתמצאי ובינתיים לסבול איכשהו.

אפשר לעזוב עכשיו ולגייס את בעלך שיעבוד עד שתצליחי למצוא מקום אחר.

מה שבטוח לא לתת למצב הזה להימשך. לפעול בחוכמה ולא להתעכב. זה פוגע בך נפשית ומגיע לזוגיות ולעוד דברים.

הוא מרגיש שאת סחיטה כי את מפרנסת, אבל אין לו באמת שליטה על הקצב.

והוא לא יפטר אותך גם אם תעבדי רק פי 2 מהאחרים...

או פי 1.5...

הוא לא יפטר אותך גם אם תרדי ב50% תפוקה.

אם את מפחדת ממנו, ויש לך חרדות, תתחילי לחפש בשקט עבודה אחרת

ותבכי חופשי!!! שידע שעליך אי אפשר להעביר ביקורת.

 

 

לא יכולתי לחיות עם זה.
בדיעבד זו ההחלטה הכי טובה שלקחתי.

לא מגיעה לך התייחסות כזאת , הוא יןדע מה הערך שלך, עכשיו תורך, תעריכי את עצמך מספיק כדי לא לתת ולא לאפשר לו לדבר אלייך ככה , להבהיר לו שאת לא מוכנה לזה

שתכתבי הכרזה, חד צדדית
בוס יקר,
אתה ידעת את התמסרותי וכו' כמה משפטים קצרים בעניין.
כמה משפטים קצרים בעניין ההתנהגות שלו
ואת לא רוצה לעזוב כי את אוהבת את עבודתך וגם המשכורת מספקת אותך אבל
את מצפה שהיחס כלפייך ישתנה מיד כי את אינך שפחה בסה''כ רוצה לעבוד ולהתפרנס.
אחרי ההכרזה יכולים לקרות שני דברים
א. יהיה יותר גרוע
ב. יהיה יותר טוב
אם יהיה יותר גרוע, צעד הבא נקרא התישבות.
את נכנסת למשרד יושבת מולו ואת אומרת לו שאת ממש ממש לא מרוצה מהיחס, ואת רוצה לדעת מה הוא יעשה כדי שזה ישתנה. ואם הוא לא מתכוון לשנות את המצב את תצטרכי להתפטר.
אני משער שהוא לא ירצה לאבד אותך ואם המצב לא ישתנה באמת לא שווה להישאר שם.

רוב הזמן

2 מרגישה שהתחתנתי עם הכי טוב שיש, תודה לבורא עולם.

כל הזמן!! גם שקשה לפעמים!

אני נשואה לא מעט שנים, שנינו השתנינו בשנים האלה.
יצא לי לחשוב, למה התחתנתי דווקא עם האיש שלי. זה עזר לי לחדד תובנות שונות על עצמי .

בכל מקרה, לא מאמינה בביטוי 'האדם הנכון'. הוא רלוונטי אולי כשמדובר באלימות/התמכרות או אותם מקרים נדירים כשבאמת אין שום קשר בין בני הזוג.

אצל הרוב המוחלט מדובר בתקשורת גרועה, משקעים שמצטברים לאורך השנים, הזנחה של הקשר, חוסר בעבודת מידות... 'האדם הנכון' לא יעזור, כי גם עם מישהו אחר יהיו בעיות, מאותו הסוג או מסוג אחר. כל אחד בעצמו צריך להיות 'האדם הנכון'.

אבל מסכימה עם דברי רבקי.
מאמינה שזוגיות מוצלחת נובעת הרבה מאוד מעבודת המידות של *שני הצדדים*.
עבודת מידות של צד אחד בלבד, זה נחמד אבל לא ישנה כ"כ הרבה.
אצלי בזוגיות מלבד זה שבחרנו את האדם שהכי התאים לנו, במשך שנים עשינו עבודה זוגית מהממת, נהננו האחד מהשניה והעמקנו את הקשר יותר ויותר.
וכרגע אנחנו נהנים מהעבודה הזוגיות ומידי פעם עושים שיפוצים ואיזונים ומגיעים לעומקים נוספים.
(עבודה זוגית היא לכל החיים, תמיד צריך לעשות שיפוצים ושיפצורים)
אפשר להציל הרבה קשרים רק אם שני בני הזוג ירצו בכך ויעשו עבודה אישית וזוגית.

אבל זה רק הבסיס
בשביל להצליח צריך הרבה עבודה והשקעה ואז החיים ממש שמחים.
בקיצור גם @זית1 בתהליך כתישה פנימית מוציא שמן זך. (ומן הסתם בגלל זה כתבת את הדברים היפים שכתבת לא?)

גדול עלי להגיד שאני מאושר

האושר שלי לא תלוי בשום דבר בעולם אלא בי.

אני שמח בזוגיות שלי, בחברות שלי עם אשתי, יש לנו רגעים של אושר וסיפוק.

הזוגיות מורכבת ממלא מלא מלא רגעים
חלק יפים
חלק מכוערים
כל כך הרבה אפור בין השחור והלבן
בין מאושר ללא מאושר
בין שלם לשבור
בין נכון לטעות
אז,
תלוי באיזה רגע השאלה הזו תופסת אותנו...

🤷‍♀️

שאלה פיירית מאד.
האהבה נמדדת ברגעים קשים

יש רגעים בלי הרבה אושר
יש רגעים עם הרבה אושר
יש תהליכים
יש אהבה
יש תהיות
יש אהבה עמוקה יותר
ושוב קשיים
ושוב התקרבות.
מה, חיי נישואין זה עולם בפני עצמו.
להכניס אותו להגדרה חדה של 'מאושרים' או 'לא מאושרים'? נראה לי פשוט לא רלוונטי

ברוך שכיוונתי...😌

כאילו העניין הוא להסתכל במאקרו...
איך החיים באופן כללי.
נכון יש רגעים קשים (ומי כמוני יודע) אבל בסך הכללי החיים מאושרים..

מה שלום הבת שלכם?

איזה מתיקות של יד פשוט קסם.

ומאושרת. ויש אנשים שלא.
אז כן יש הבדלים באיכות וברמת הזוגיות, גם אם היא מורכבת מעליות וירידות...
אולי קשור לכמה אחוזים מהקשר יש ריבים וריחוק, וכמה לא

גם קשור לאישיות ולאופי ולציפיות...
מה שלאחרים הוא מספק והם מאושרים, אותי לא יספק ולא יביא לי אושר, והפוך...

לא מספקת. אז היא אכן מוגדרת כזוגיות לא מאושרת ומספקת דייה.
שימי לב ששאלו *אותך* האם את מאושרת בזוגיות שלך, לא שאלו אותי או שאלו ביחס לזוגיות אחרת. וזה גם לא משנה, את מודדת את האושר שלך בחיים רק בהשוואה לאושר של אחרים?
אני יכולה לגור בדירה שכורה, עם ילד מיוחד חלילה, הכנסה ממוצעת ומטה - ועדיין להגדיר את החיים שלי או הזוגיות שלי כמאושרת מאוד. למישו אחר זה יהיה זוועה.
אבל זה לא משנה! אם הזוגיות שלך לא טובה לך - קומי לשנות אותה. לא מענין שלמישהו אחר היא היתה נקראת זהב.
אז את מגדירה את הזוגיות שלך ביחס לציפיות ולאופי שלך כמאושרת או לא.
ולדעתי בטח, רצוי וכדאי, ואפילו חובה - לעצור ולהגדיר לעצמנו - האם טוב לי בזוגיות שלי? איך אני מגדירה אותה? כמה אחוזים ממנה טוב, כמה פחות?
להשאר עם תשובה מעורפלת של יש ויש - לא תקדם אף אחד ותניע אותו לשינוי

או להניע מישהו לשינוי?
הי, זה פורום פתוח...השאלה שאלה, מישהי הגיבה בצורה שאולי לא היתה כ''כ צפויה, והסכמתי איתה באופן עקרוני.
אולי דווקא התשובה הלא חד משמעית תקדם מישהו אחר שקורא פה?
אולי הבנה מורכבת יותר של חיי הנישואין דווקא תועיל למישהו?
אז מה אם השאלה היתה 'כן או לא''. מותר לי להביע את דעתי גם לגבי השאלה....
ולגבי מה שנראה לך טוב רצוי וכדאי- סבבה.
רוצה להגדיר את הזוגיות שלך ככזו או כזו?
אחלה.

למה נראה לך שגם אני צריכה?
אולי לי אין צורך כזה?
אולי אני רואה את החיים והזוגיות שלי באופן אחר? באופן של חיים. מורכבים. תהליכיים. מתקדמים, לא תמיד בקו ישר, חותך וברור.
אולי לא מתאים לי להגדיר את חיי כמאושרים או לא?
ואולי לא מתאים לי שאומרים לי מה לעשות- להגדיר, לקום לשנות?
אולי אני משהו אחר לגמרי ממך ומהתפיסה שלך?
קיצור, אפשר להרגע, הכל בסדר...
מותר שיהיו עוד תשובות...

כדי ללמוד מה לא היה בסדר שהרגיש קצת תוקפני. ( יש לי נטייה קצת לנחרצות ושתלטנות, אחת הסיבות שאני פה....להתאמן...)
את צודקת, זו גישה שונה לחיים וודאי שיש לה מקום.
הנקודה הזו קצת רגישה אצלי כי יצא לי כמה פעמים עם חברות קרובות ואחיות שחיו בזוגיות באמת עם הרבה בעיות. אבל סיפרו לעצמם כל מיני סיפורים של: לא נורא, יש זמנים כאלה...בטח כולם עוברים דברים כאלה...בסוף יהיה טוב... ועוד כל מיני...
ואיתן, ראיתי שהשאלה הזו מאוד קרקעה אותן, גרמה להם לעצור, לחשוב, לחשב מסלול מחדש. דווקא הנחרצות שלה והחלוקה הדיכוטומית.
אבל צודקת את, הולכת לעבד את עצמי

אבל האמת היא שלרוב, מישהו מבחוץ, קרוב ככל שיהיה, לא יכול להבין עד הסוף את האינטראקציה העמוקה בין בני זוג. העיקר שתעבדי את עצמך ולא תאבדי את עצמך...

על המודעות!
וואו🤗

החלטתי לענות, כיוון שאני מניח שהסקר הזה יקבע במידה רבה את דעתך בנוגע למה אחוז הנשואים ששמחים בזוגיות שלהם, וממילא עמדתך האישית על העניין.

 

המושג 'האדם הנכון' הוא ילדותי בעיני. השאלה היא: האם התחתנתם עם אדם שטוב לכם איתו? 

אין 'אדם נכון', זה מושג שנובע מהנחה מוטעית שאם רק היינו מחפשים מספיק היינו מוצאים התאמה של כפפה ליד שלא תדרוש מאיתנו השקעה ומאמץ. ואין כזה בעולם. מש"ל.

 

בהצלחה רבה

וסקר כזה לא יעזור לך

וגם- יש כאלה שמאושרים בזוגיות עם מעט השקעה, יש כאלה שמאושרים עם הרבה השקעה, ויש כאלה שלא מאושרים, הפורום לא מייצג את מה שקורה במציאות, בטח לא כשלמי שלא מאושר פחות נחמד להגיב

לפעמים נכנס ללב איזה ספק קטן

הכי פשוט שיש לגמריי כן. לא מסוגלת אפילו לנסות לדמיין את עצמי עם מישהו אחר

אולי אוסיף - אם באמת באים בשביל שליחות מסויימת, אז בואו נודה על האמת - אף אחד לא מדבר על זה.

תחשבו על ה-5 שנים האחרונות. כמה דקות שמצטרפות יחד שמעתם מישהו מדבר על זה? חבר / הרצאה / שיעור - כמה??

אולי פה ושם שומעים על המושג, אבל אם זה באמת הדבר הכי חשוב - איך זה שאף אחד לא ממש מדבר על זה, חוקר את זה, מסביר את זה, נותן סימנים ש"על המסלול" וש"לא על המסלול".

 

ויש לי פחד - מאיפה אני יודע שאני על המסלול הנכון?

כי אם אני מרגיש שכן - יש 2 אפשרויות - או שזה נכון... או שזה יצר הרע שבפנים שגורם לי לחשוב על זה...

כלומר - אני לא יכול להגיד על עצמישאני ב"רמת נקיות" מספיק גבוהה שאני יכול בוודאות לסמוך על התחושה הפנימית שלי....

ואם אני מרגיש שלא - אז אותו דבר - אולי אני באמת כן וההרגשה שלא היא לא הרגשה אמיתית / אותנטית...

להיות עובדת ה'
בדרכי שלי
הייחודית
עם נתוני הפתיחה שלי, עם הרקע המשפחתי והעבר שלי,
עם החולשות שלי, עם הכוחות שלי
עם תכונות האופי שלי, עם משיכת הלב שלי
עם הזוגיות שבחרתי בה והזדמנה לי
עם הילדים שקיבלתי
עם האתגרים שקיבלתי

אף אחד אחר לא חי את החיים שלי, היחודיים.
זו השליחות שלי, לחיות.
לפלס את דרכי בעולם.

לא מוטרדת משאלות תיאורטיות כמו "למה בדיוק ה' מייעד אותי"
לחיים יש ערך בפני עצמם.
רצון ה' עובר לעולם דרך הרצון שלי (שכמובן צריך בירור וזיכוך, זו משימת חיים מתמדת...).

אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים לחפש אותה יותר מדי, אם באנו בשביל זה אז זה פשוט יקרה, בסוף אנחנו משתדלים להיות אנשים טובים ועושים מה שאנחנו יכולים, אין לנו באמת אפשרות לדעת יותר מזה

לדעתי , הקדוש ברוך הוא לא ישים אותך בעולם שיש בו אין סוף של אפשרויות ונתיבים ויצפה ממך לגלות לבד מהי השליחות שלך.
בוא נגיד שמצאת כיוון כלשהו איך תדע שזו בדיוק השליחות המדוברת ?
להגיד: "כי אני מרגיש ככה" , "כי זה מושך אותי" זו גם לא תשובה כי זה שזה מושך אותך לא אומר בהכרח שזה בגלל שזו השליחות המוטלת עליך .
לדעתי, עצם כך שהקב"ה שם אותך בעולם עם משפחה מסוימת , עבודה , איזור מגורים, נתונים ספציפיים כלשהם וכו' כבר מראש הוא כיוון אותך לשליחות הייעודית שלך .
כל מה שמוטל עלינו מפה והלאה לעשות זה לפתח את חומר הגלם שקיבלנו בעולם הזה ,לעבוד עם הנתונים שקיבלנו, במקום שבו אנו נמצאים ולהפיק ממנו אור ואז על ידי כך לעשות את השליחות המוטלת עלינו.

אני חושבת שמה שחסר לך בכל השאלה המקסימה ששאלת - זה שתבין רגע שאתה בן אדם! אנושי!

ויותר מזה, כך הקב"ה ברא אותך!

הוא ברא אותך, כמו את כולנו, עם מגבלות אנושיים.

עם חוזקות

ועם חולשות

עם רגשות

ועם פחדים

ועם מקומות "קטנים"

ועם הבנה מצומצת בגבול האנושיות -

עם כל איך *שהקב"ה* ברא אותנו - רק עם הכלים הללו ועם האנושיות הזו - אנחנו צריכים לפעול בעולם.

 

הרי הקב"ה לא מצפה ממך להגיע להבנה אלוקית,

רק הבנה אנושית כפי שהוא "תיכנת" אותך להבין.

 

אז אם לפי ההבנה שלך

אתה מכיר לאט לאט את עצמך

בעיקר בעיקר ע"י ***הבחירה***

שהקב"ה נתן לכל אדם וזה בעיקר מה שמדביל אותו משאר היצורים.

והבחירה הזו מתחילה כבר כאשר אנחנו ילדים.

כאשר אנחנו בחרים איזו חולצה ללבוש היום?

איזה מאכל יותר טעים<?

וכמובן הלאה בכל צומת בחיים בה אנחנו בוחרים - כל בחירה כזו היא עוד התגלות של החלק אלו-ה ממעל שקיבלנו, של הנשמה שלנו.

 

אז ע"י היכרות עם עצמך

מה טוב בך

מהן החוזקות שלך

איפה בחיים הרגשת שאתה חזק וטוב במשהו ואפילו עזרת בו לאחרים?

איפה בחיים הרגשת שאתה במקום הנכון עבורך?

איפה אתה מרגיש שאתה יכול להביא את היכולות שלך לידי ביטוי?

 

ובעיניי, שליחות זה כל המהות שלך כבן אדם.

קודם כל כאדם כלפי בוראו.

אח"כ כאדם כלפי עצמו.

אח"כ כבעל שאתה

כאבא שאתה

כבן שאתה

כאח שאתה

כנכד שאתה

כחבר שאתה

וכאיש מקצוע שאתה

 

בכל אחד מהמעגלים הללו - לנסותלהיות הכי הכי טוב שאתה יכול.

ממש לעבור דבר דבר ולשאול -

אני הגירסה הכי טובה שלי כלפי שמיא?

אם כן - מעולה, ולהמשיך

אם עוד לא - להתמיד ולהשתפר.

 

ואח"כ לשאול -

אני הגירסא הכי טובה שלי בתור בעל/אישה?

וכנ"ל

 

וכך בכל מעגלי החיים.

 

צמיד אמרתי לעצמי שהייתי רוצה שאחרי 120 יכתבו על הקבר שפשוט הייתי אישה הכי טובה *שיכולתי* שהשוואה אל עצמי ולא לאף אחד אחר.

ורעיה טובה

ובת טובה

ואחות טובה

ואמא טובה

ונכדה טובה

וחברה טובה

ואשת מקצוע טובה

 

ומבחינתי אני עשיתי את שלי אם אכן כך אזכה.

 

בהצלחה רבה איש יקר!

לך בכוחך זה ותהיה הגירסא הכי טובה של עצמך בכל תחומי החיים

קוראים לזה יעוד.
גם אם לא תעשה אותו הכל בסדר. רק פשוט אתה לא תבוא לידי ביטוי וזה לא לחיות באמת.

זה נראה כאילו אתה מלחיץ את עצמך לעשות אותו, אבל הדבר הראשון שיש לך בהקשר של יעוד זה שאתה עושה אותו מתוך אהבה.


את היעוד שלך אתה כבר יודע. כי הוא נמצא אצלך. כדי להגיע אל מה שאתה יודע אתה צריך פשוט להקשיב, בשקט, עם עצמך, ברובד שהוא מעבר למחשבות ולרגשות. ברובד פנימי.

הקול הזה שתשמע, נמצא גם בגוף באיזור מקלעת השמש.

העניין הוא שאנחנו לא יודעים מה היא , וגם אם נדע לא נדע להעריך אותה , יכול להיות שהגענו לכאן לקדם מסלול כלשהו שיוביל בסופו למשהו ענק, והתפקיד שלנו יראה לנו קטן, אבל הוא לא!! בסוף הוא עצום! יש לו השפעה פסיכית ! ואנחנו לא נדע להעריך כמו שצריך. לדעתי אם רודפים כל פעם למצוא אל השליחות, זה מוציא את הפואנטה השם נתן לך את הכוחות והנתיבים שיובילו אותך בצורה הכי טובה בעולם. לממש את רצונו, תן למציאות לקרות, תנסה להיות הכי טוב שלך ולמצות את עצמך, ואל תדאג, השם יוביל אותך לאן שאתה צריך להיות. אני רואה את זה בכל שלב בחיים שלי, שמלא פעמים כאילו השם אמר לי- לאלאלאלא לא לשם שניייה בואי נזיז אותך טיפה , או יופי עכשיו את במסלול הנכון.
דברים שהייתי בטוחחחחחה שלא בשבילי בסוף קידמו אותי הכי הרבה , ודברים שחשבתי שזה בדוק מה שאעשה בעתיד - בסוף לא קרו.
בסופו של דבר לסיכום אני אוהבת ״לא לחשוב יותר מדיי״ - על זה... לנסות פשוט להיות האדם הכי טוב שאני יכולה ,לעשות כמה שיותר את רצונו , להתקדם כל יום , ולסמוך על השם שיקדם את המציאות בדרך הכי טובה , כי אני בתכלס , לא יכולה בחיים לדעת מה אני אמורה בדיוק לעשות ואיך זה מתחבר בתמונה הגדולה

לא יודעת איך קודם הסתדרתי עם המחשב המשותף כשאין לי אותו כל פעם כשאני צריכה ובכמות זמן שאני רוצה

אתם מבזבזים עלינו את כל הכסף

24-70 28

מסודרת. אין על זה. נותן מנוחת הנפש...

שאם אני אחגוג את יום ההולדת שלה אני אסיים תלוי על חבל?
נשמע מפתה..

לפחות לפני שאתה מגיב בעניין. רומל היה מהאחראים לניסיון התנקשות בהיטלר, וזאת הסיבה שהוא מת

יש כאן הרבה סכנות ומי שלא שומר את נפשו ושם גבולות יכול להגיע למחוזות אפלים.

טוב ורע משמשים בערבוביא, כמו הרבה דברים בחיים.

צריך לדעת להתמקד בטוב ולנטרל את הרע, עד כמה שאפשר.

 

ומאוד התחברתי גם למשפט האחרון שלך.
באמת "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך"

רק מעיר על ביטוי אחד, ש"לגרום ליצור אמון", זה כמובן לא דווקא בכיוון של "מביא לידי חטא"..

 

לפעמים בדיוק ההיפך - אמון שהכל ענייני, לעזור, ללא שמץ מחשבה אפילו על כיוון אחר.

 

אלא שנכון, לצערנו, שלפעמים יצירת כביכול "אמון" כזה, הוא פריסת רשת בעצם, כש"מתחפשים לדמויות תמימות" כפי שכתבת, בדיוק במכוון למטרה שאינה תמימה ח"ו. באמת חבל. גם פוגע באמון אמיתי.

שאכן בגלל מקרים של רמאות וכד' זה יכול להעיב ולגרום לחוסר אמון כללי אצל אנשים אשר נפגעו, גם אם מדובר ברצון נקי לחלוטין לעזרה כפי שכתבת.
בבחינת "הנכווה ברותחין יזהר גם בצוננין"

לכן חשוב לכל אחד וכל אחת לשמור על גבולות ברורים מאוד,
וכבר מההתחלה לא לתת לדברים לגלוש מעבר בשום מובן שלילי שהוא.
ממש להיות עם יד על הדופק כבר מהשלב ההתחלתי.

(ותודה רבה על המילים המפרגנות 🌷)

לאנשים יש אשליה ש"ערוץ 7" הוא מקום מוגן.
ולא היא.
האינטרנט מאפשר לאנשים לבטא צדדים פחות טובים שלהם, כולל צדדים אפלים וחוטאים ורשעים, או "רק" פוגעניים
וזה נכון לכל מקום באינטרנט. כולל כאן.

אם אתם צריכים עזרה נפשית
או עזרה אינטימית מכל סוג
הכתובת שלכם ----- טיפול או יעוץ מקצועי או קו סיוע
לא לחפש את זה באינטרנט כי הנזק יהיה רב מהתועלת.

דיווח?
דיווח זה נחמד. אבל אל תדמיינו שיש פה ועדה שמונעת את הנזקים והרוע.
מנהל פורום הוא לא משטרה, לא שבכ, לא גורם טיפולי.
הוא מנהל בהתנדבות שיכול פה ושם לחסום ולמחוק, לא יותר מזה
בקלות אפשר לפתוח כינוי חדש.
וחוץ מזה, שכבר היו דברים מעולם, אנשים שבנו יחסי אמון מול מנהלי הפורום ולקח המון זמן (והמון פגיעות) עד שהצליחו לעלות על זה.

תשמרו על עצמכם.
להכנס לאינטרנט זה כמו להכנס לג'ונגל
כל אחד צריך לשמור על עצמו.
לקחת את הטוב (הגלוי) ולהתרחק מהרע (הסמוי והמניפולטיבי).

מצד אחד, לא כל אחד יפנה ל"טיפול או ייעוץ מקצועי או קו סיוע".. וכנראה שגם "קו סיוע" יכול לפעמים יותר להזיק מלהועיל - תלוי מה האג'נדה ומי האנשים;

 

מצד שני, אכן הרשת היא מקום שיש בו צדדים כמו שכתבת. צריך אכן "לקחת את הטוב ולהתרחק מהרע". ולא תמיד לגמרי מבחינים מה בא מאיזה צד. בעיה.

 

אני מכיר אנשים שהתייעצויות דרך הרשת הצילו אותם - וגם בדיוק ההיפך (והכוונה היא לא שלאחד עצות מסויימות מצאו חן ולשני לא).

 

צריך זהירות ושכל וגם סייעתא דשמיא.

ויש סיכונים.
אבל לא דומה פניה לרופא מומחה מול פניה בפורום.
ברור לכולם איפה יש יותר סיכון.

מי שרוצה למזער סיכונים, שיתכבד וישלם.
ומי שלא רוצה לשלם, ישלם בסיכון.

מה שאמרתי הוא שמציאותית יש כאלה שאינם פונים למה שהצעת (גם תלוי באיזה נושא), או לא חושבים שמצבם מצריך את זה וכד'.

 

אבל אכן נכון, שכנגד זה "יש סיכונים", וצריך זהירות ושימת לב.

 

וציינתי, שבאמת אני מכיר מקרים לכאן ולכאן.

 

 

לי הפורום היה הצלה בנושא רפואי מסויים
נתנו לי פה מידע מניסיון שלא ניתן לקבל בדרך אחרת.
אבל, וזה אבל גדול,
המליצו לי לאיזה אנשי מקצוע לפנות
לא פתרו לי את הבעיה ולא נתנו לי הוראות ולא שיחות נפש.
פניתי לטיפול מקצועי ונושעתי.

זו הדרך להיעזר בפורום.
לקבל מידע מניסיון אישי ולהמשיך הלאה
אני בטוחה שגם "נגמרו לי השמות" לא עושה פה ייעוצים ממושכים בשיחה אישית. אנשי מקצוע לא יעשו את זה. אל תפקידו את הנפש שלכם והזוגיות שלכם בידי חובבנים (שלא לומר משועממים, חסרי ניסיון, מטפלים לא מוסמכים, סוטים).
שום כסף שבעולם לא שווה התייעצות לא מקצועית שנוגעת לבריאות הפיזית או הנפשית.

השירשור התווסף לכללים לגלישה בטוחה בערוץ = ננעץ. 

זה לא ייאמן כמה הזויים יש סביבנו

🤶🤶🤶

שיצלם מסך וישלח .
שימינג עושה את העבודה

מציע לא להיסחף.

 

אם כל מי שיחשוב שהתכתבות מסויימת "לא נאותה" (והרי זה לא תמיד משהו בהכרח "אובייקטיבי"), יעשה "שימינג" כדבריך (בלשון חז"ל, "מלבין פני חבירו ברבים"..), חוששני שזה עלול להגיע למקומות לא טובים.

 

אם כבר, יותר פשוט לשלוח משהו כזה, ל"בסדר גמור" - שאני מתרשם שעושה עבודה נאה - יתרשם, ישמע את הצדדים, ולפי זה יראה מה הלאה.

 

ועוד יותר בסיסי, זה פשוט להעיר מיד אם נראה שמתחיל דבר כזה - ולחסום.

דווקא בגלל זה הפרסום הוא אוביקטיבי והציבור יכול לשפוט.
אם זה באמת משהו שעובר את גבול הטעם הטוב ואחרי בקשות להפסיק זה ממשיך אז כן צריך לפרסם כדי להרתיע עבריינים פוטנצייאלים

שברור שלזה אתה מתכוון, אבל אם נתת דין כל אחד בידו, אז כל אחד יכול לסבור אחרת מה נקרא "לא נאות".

 

ו"לשפוט בכיכר העיר" ב"פרסום אובייקטיבי" - הרי שגם אם הרוב "יחליטו" שבעצם לא היתה כל בעיה... זה עצמו כבר שפיכות דמים.

 

אז צריך למצוא איזון מתאים בין הצדדים, ששניהם חשובים. זה באמת נושא קשה - לכאן ולכאן. כל "חומרא" לכיוון אחד, עלולה להיות "קולא" לכיוון השני.

 

מה שהוספת כעת, למשל, "אחרי בקשות להפסיק", זה כבר חשוב. אולי גם אחרי אזהרה על פרסום אם לא יפסיק.

 

נראה לי שהאופן שכתבתי, גם סביר. אם מישהו שמנהל כאן פורום יכתוב שהגיעו תלונות, בדק, ומישהו נחסם - סביר שיובן שדברים כאלה לא נשארים מאחורי הקלעים.

ולמחוק את שם הניק והציבור כאן יחליט האם השיח נאות או לא.
ורק אח"כ אפשר לחשוף מי היה הניק המטריד.

שככללו את השיטה ותסכימו על מתווה
ולכו על זה...

שלפעמים העיניים שלך נשרפות מלקרוא אותם.

לא מתאים.

את יכולה בינתיים להזמין בלון גז, שתמיד יהיה לך אחד בשימוש ואחד ספייר, ואז שנגמר את שמה את הספייר ומיד מזמינה עוד אחד, ככה לא נתקעים אף פעם

אבל בקרוב עוברת דירה אז לא שווה לי
ומרגיש יותר רגוע שיש כירה לגיבוי

בדרך כלל יש שני בלונים ופותחים רק אחד,

וכשאחד נגמר פותחים את השני, ובד בבד מזמינים

עוד בלון, ושוב רק את האחד פותחים וככה לעולם זה 

לא נגמר, ובכלל אם יש בלונים גדולים לפעמים כל בלון

נשאר לי לחצי שנה, אז העיקר לא לפתוח את שניהם יחד.

אבל אני חרדתית כנראה
חייבת משו לגיבוי

אנחנו מבשלים בזה הכל (אין לנו תנור גז בכלל)

בעלי קנה משהו פשוט מהשוק

שלכם זו חשמלית רגילה או קרמית? איזו חברה?

https://www.homecenter.co.il/electric-stove/product-page/10985

 

לדעתי עלה 150 מאיפשהו בשוק

והיא גורמת לביעבוע חזק ממש כמו גז?

אם תוכלי לבדוק כשיהיה לך זמן ולומר לי איזה דגם יש לך אני ממש ממש אשמח

של selmor, לא מכירה אבל זה מה שכתוב על זה

מחמם את הסיר ממש מהר, יותר מהר ויותר חזק מאשר גז.

אחת של אלקטרה כירה קרמית יחיד (כתוב על זה ECH100140 אבל אני לא חושבת שזה משנה),
והשניה קצת פחות איכותית, אבל עדיין מרתיחה היטב, זק"ש EF 704 . אלפיים וואט.

עזר לי מאוד!

אלא אם זו כירה עם שקע תלת פאזי קבועת שיש

וקניתי משהו יקר מאד שלא עשה את העבודה

איזו חברה?

לי היה כירה חשמלית כפולה והיא היתה מרתיחה את המים מהר מאוד, הייתי מבשל ספגטי בלי לכסות את הסיר לפני כן. אני משתף קישור של הכיריים הללו:

כירה חשמלית קרמית כפולה 3000W, עם 4 דרגות חום, זכוכית קריסטלית קלה לניקוי, יודיות אחיזה מבודדות חום - וואלה! 

זה הכי זול, חיפשתי בזאפ

כי זו חברה יחסית לא מוכרת..

כי את לא רוצה להשאיר גז?
שווה להיות לחוצה בשביל זה?

לעצם העניין, יש לי כיריים חשמליות של סאוטר.
אומנם אטיות יותר אבל עושות את העבודה בסוף.
אין משהו נייד שיכול להיות במקום גז.

יש לך כיריים חשמליות קרמיות או רגיל?

יש לי שתיים כאלה והם פצצה. הבישול יותר מהיר מבישול גז .
מה שכן, קחי בחשבון שלא כל סיר עובד עם אינדוקציה. חפשי לסימון, או תבדקי על ידי שאת שמה מגנט בתחתית הסיר. אם יש משיכה, זה יעבוד.

תודה
אבל זה דורש שקע מיוחד או משו כזה?

קניתי במחסני חשמל.

זה נייד?

הרתחת מים זה החולשה של כירה חשמלית...
תקפידי להרתיח בקומקום קודם אם את מכינה מרק או רוטב.

הבנתי מפה שקרמי עושה את העבודה

קצת פחות

 

לרוב זה מתגבש אחרי שהצטברו מרירות, אכזבה וכעס
זה מאד אינדיבידואלי
אבל לט מחליטים בלי לנסות
מה ניסית לעשות בשביל להציל? מוכנה לפרט?

יש זוג מתחילת החתונה ראו שזה לא זה, סחבו קצת ולצערנו התגרשו,

יש כאלה אחרי חמש שנים יש כאלה כמובן יותר, מה שהכי חשוב בזוגיות

לעשות את המקסימום לשלום לא לוותר בקלות על הבית, הוא צריך ללכת למדריך 

ממוחה שידריך אותו טוב איך להתנהג לאישה,וכמובן היא צריכה, היום יש המון

ספרים נפלאים לשלום בית, רק צריכים רצון, יקרה אני מאחלת לך הצלחה בכל התחומים אמן.

והתשובה היא שהולכים לאיש מקצוע ומקבלים חוות דעת יותר אובייקטיבית ומקבלים גם ליווי לתהליך כה כואב. 

כמו שהולכים לרופא לקבל אבחנה הם זה נקע שבר עקיצה או ח"ו צריך לכרות את האיבר כי הוא מרעיל את יתר הגוף ואין לו תקווה להחלים. 

לא מפרקים כי אולי בחוץ יש משהו יותר טוב
אלא כי אי אפשר יותר להישאר ועדיפה הבדידות

ואני גם לא חושבת שזה רגע אחד
זו מילה שעולה
ואת בוחנת אותה
ומסרבת לה
ועושה עוד מאמץ
והיא קצת נדחקת
ואז היא שוב עולה
ושוב את נבהלת ומנסה
ומתייעצת
ומטפלת
ואז לאט אט את מפסיקה לפחד כשהיא עולה
ופתאום חושבת שאולי זה לא כזה נורא בעצם
ופתאום מבינה שאולי זו הדרך שלך למקום טוב יותר
בקיצור זה תהליך
אני אישית יכולה להצביע אולי על כמה רגעים מכוננים שמשהו בי פשוט הבין שלשם זה הולך גם אם אני כרגע מתכחשת
אבל זה ממש לא רגע
גירושין זה תהליך ארוך וכואב
שאף אחד לא רוצה להגיע אליו

ובכל מקרה והצלחה גדולה!

חיבוק גדול על ההתמודדות

שאלה כזו מצריכה מחשבה מעמיקה, תהליך שעוברים, כדאי בליווי איש מקצוע,
ראייה מפוכחת לקראת מה הולכים בכל בחירה
ידיעה ברורה של רווח והפסד של כל בחירה
ושיקלול של הכל ולבחור בחיים.
במה שהכי קרוב ונכון לחיים ולטוב.

כמובן שאם רע ויש אפשרות, רצון ומוכנות לעבוד ולשפר כדאי מאוד מאוד ללכת לטיפול זוגי לפני.
אם זה ברור וגמור וחתום שרוצים גירושין - להיות עם תמיכה ועטיפה וליווי, וכמובן שעדיף מגשרים ולא להגיע למלחמות עולם ועו"ד...

יודע איך היא נראת..

 

צריכת דלק גבוהה מאוד כ- 1/6
עדיף להתאמץ וללכת לכיוון מזדה 5..כי זה חיסכון משמעותי בדלק.
אגב מזדה mpv יוצרה עד שנת 2007 .בשנת 2008 שינו צורה ויצאה המזדה 5.
מה שאומר שרמת הסחירות של mpv 2007 נמוכה כי אנשים יעדיפו עוד טיפה להתאמץ ולקנות דגם חדש.

אם mpv זה 1/6 כמה זה מזדה 5? הבעיה שהמזדה 5 קטנה ופחות נוחה. השאלה על מה להתפשר

על מה להתפשר זה החלטה שלכם.

עדיף לשלם את הכסף על הרכב ולא על הטיפולים

ב. לראות איך חלק מהחלומות מתגשמים ממש מתחת לעיניים שלך - ובגלל שאתה מתסכל לאיזה אופק רחוק, אתה אולי לא כ"כ שם לב שזה ממש חלק מהענין...

כמו שאתה אומר, יש לך אשה טובה, ילדים טובים. אם תחשוב בראש - פשוט ענין של "כוונה" - שאתה ממש עוזר כעת, בכל יום כזה שאתה מפרנס את ביתך, מאיר פנים לילדיך, מחנך - לכל עם ישראל, אתה בונה בפעל עוד בית טוב בישראל, והילדים ילמדו ממך ובעז"ה גם הם יעשו כך, יש להניח שזה יוכל כבר לעזור. לראות את המשמעות הגדולה יותר, במה שנראה טריוואילי

 

ג. גם על חלומות יותר ספציפיים, כגון מקצוע שאתה היית רוצה ללמוד, כלי שהיית רוצה לנגן בו וכד' - לא לוותר. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. יש מגוון אפשרויות ללימודים היום, גם דרך האינטרנט, גם בפריסה נוחה של הזמן. כולל חלוקת הזמן בבית, שתמשיך להיות אבא טוב.. תברר. לא להתייאש גם מזה.

 

הצלחה רבה. עצם זה שהראש שלך חושב כך, זו כבר מתנה..

כתבת '''יש לי אישה מדהימה שהיא מתנה משמים'''. אולי תשבו יחד ותראו מה הכי מתאים לך,

כי האישה יודעת טוב מאוד מי זה בעלה ומה הוא מסוגל' אחרי שקיבלת מתנה נפלא אישה טובה,

אני חושבת הכי טוב בעולם תתייעץ איתה, בהצלחה רבה רבה לך.

אבל אתה יודע משהו ? קראתי עכשיו שיונתן פולארד השתחרר אחרי 30 שנה בכלא.
30 
שנה
בכלא
חלק בצינוק , ועוד 5 שנים אסיר בבית . 
אני חושבת שלמדתי מזה - שאין יאוש בעולם כלל , לא להפסיק לחלום . 
אני לא יודעת מה החלום שלך , אבל בטוח חלק קטן מהחלום הזה אתה יכול להגשים כבר עכשיו . משהו קטן שיקרב אותך לשם זה כבר צעד , ודלת תפתח דלת שתפתח דלת ובע"ה בדרך שאדםרוצה לילך מוליכין אותו, פשוט תתחיל מקטן . 
כל מסע של אלף מילין מתחיל מצעד אחד קטן.
 

העולם לא אותו דבר בלי הבית שבנית ובלי הילדים שהבאתם.

איך כותב רבנו תורה א' בליקוטי מוהר''ן? ע''י תורה החן והחשיבות של ישראל התעלה ומתרומן בפני כל מי שצריכים הן ברוחני הן בגשמי.

קודם כל יש לך אישה וזוגיות טובה וילדים מתוקים
עד 120 בשמחה ואושר

דברו יחד על העניין ומיצאו מה נכון לכם ולך
שיהיה בהצלחה רבה

תשמור אותם למתי שיהיה ניתן

ובמיוחד השיר הזה
יש לך חלומות, תמצא איך להגשים אותם בדרכים שיש לך
להביא ילדים ולגדל אותם להיות אנשים טובים ותורמים לעןלם זה כבר לעשות טוב וכבר מימוש של חלום.
אפשר למשל בימי שישי ללכת עם הילדים ולעשות ביחד פעילות התנדבותית, ככה גם תעשו טוב, גם חינוך טוב לילדים וגם זמן איכות ביחד

החלומות שלי פונות לכיוונים אחרים מהקטע ההתנדבותי.
אבל מסכים שזה אחלה פעילות כשיגדלו

כשהתחתנתי בעלי כל הזמן אמר לי למה אני שומעת שירים עצובים. ובאמת רוב הזמן הייתי שומעת שירים עצובים והם באמת שירים יפים.
היום גם כי אין לי זמן לשמוע הרבה, כשאני שמה שירים עצובים, אני ממש מרגישה איך זה מוריד לי את ההרגשה הטובה. ואיך מוזיקה שמחה תורמת להרגשה טובה ושמחה.

ספציפית השיר הזה, לדעתי תורם להרגשת האפסות והחוסר יכולת לשנות את החיים. כי מה לעשות צריך לחיות וכו וכו וכל מה שכתבת, ומה עם החלומות אוי אוי אוי
צריך לחזק את המוטיבציה לעשות ולפעול, כן יש רגעים של חולשה אבל לכ להישאר שם. כי כפשר לבנות ואפשר לעשות. הכל פתוח וכלום לא מאוחר

השאלה כמה זה מספיק

 

נ.ב. שיר ענק

כמה טוב וכיף לקרוא שכתבת שתמיד היית איש של חלומות

שתמיד חשבת על דרכים איך לשפר את העולם

איך לעזור לעם ישראל

וכמה המוח שלך מלא ברעיונות

מלא בהמצאות

מלא בדרכיפ וברצונות לשפר -

זה נפלא!!!

תראה כמה יצירתיות וכוחות יש בתוכך!

 

מציעה ממש לקחת לך ערב/בוקר פנוי ולרשום על דף/במחשב ממש בצורה מסודרת את כל הרעיונות והשאיפות הללו שלך.

רק לרשום. ממש ממש הכל.

 

אח"כ להביט ברשימה הזו,

לסמן ליד כל סעיף מ1-10 עד כמה זה יכול להיות רלוונטי לעשות זאת בפועל ועד כמה זה קשה/קל

אח"|כ לסמן מה הכי דחוף לך לעשות לפי סדרי עדיפויות

 

ואז פשוט להתחיל.

 

איך אומרים?

כל דבר גדול מתחיל מצעד אחד קטן...

 

לקחת רק דבר אחד שסימנת ברשימה

דבר שכם רלוונטי ואפשרי לעשות

דבר שממוקם גבוה בסדרי העדיפויות שלך

דבר שאפשרי וקל יחסית לעשייה - ולעשותו.

להקציב לך ממש זמן - למשל "בחודש הקרוב בכל יום שלישי מ8:00-10:00 אני על זה!

חושב על זה, מדבר את זה, משתף אחרים וכו' וכו'"

 

ובחודש הבא - הדבר הבא.

 

וכן הלאה.

 

ככה גם אתה משלב את העבודה והפרנסה שאתה מביא הביתה

את זמן האיכות עם אשתך היקרה (שכמה עוד כיף לקרוא שבעיניך היא מדהימה ומתנה משמים!!! וואו!!! זכיתם1)

ואת זמן האיכות עם ילדיכם המתוקים

ואת כל האושר הזה

 

ויחד עם זאת, כן מקדיש שעתיים בשבוע (אפילו במוצ"ש עכשיו שכבר ב17:15 יוצאת השבת זה מאוד אפשרי) לשם מחשבה ועשייה של אותה המטרה כל פעם.

 

מה אתה הכי חושב כרגע שיכול לשמח אותך?
 

אםלא היו מגבלות כלל - מה הדבר הראשון שהיית בוחר לעשות?

 

אפשר לראות איך את הדבר הזה עושים בחיים עצמם.

נכון, צריך לפתוח את הראש ולהיות יצירתיים - אבל הרבה מאוד פעמים ישנה "דרך שלישית" שדווקא כן אפשר!

 

אם למשל אתה רוצה להיות סטודנט כמו שכתבת - זה בהחלט יכול להיות אפשרי במסגרות מסוימות, כמו למידה מקוונת שיש עכשיו, או למידה באו"פ, או למידה שפרוסה על פני זמן יותר רחב וכם הלאה.

 

בהצלחה רבה!!!

האמת שרוב הרעיונות שיש לי הם גדולים מדי בשביל שעתיים בשבוע אבל אולי בעזרת ה' בעתיד אני אוכל לנסות לשנות לוז בשביל לדחוף את זה

מה מבטא אכפתיות להורים, אחים, משפחה, חברים.
נניח מספר כדרך אגב על זה שהוא ביקר את סבא וסבתא/ עשה קניות, ליווה למרפאה/ מפנק את האחיינים/ מתנדב/ עזר להעביר חפץ לדירה/ עוזר בבית לשבת.
איך הוא מדבר על הסובבים אותו? אוהב אותם? מעריך אותם? אכפת לו מהם? איך אכפת לו- עוזר, מתקשר, קונה.. שהוא מתבונן עם עין טובה על דברים שקורים לו.

נניח נכנסים לקנות משהו, האם יש לו סבלנות למי שלפניו, יחס לנהג, למוכר, אלייך. חיוך, מילה טובה.

כל מיני דברים קטנים שמראים על יחס טוב ואכפתיות. זה עולה על הדרך בשיחה ובהתנהגות.

ואגב, דווקא התנהגות כלפייך במידה מסוימת פחות מייצגת כי תמיד משתדלים להתנהג יותר בנימוס ובאדיבות בפגישות.

אבל מסתמא כמו שציפורה כתבה, בדברים הקטנים, הפשוטים של החיים.
זה ככ קריטי לנישואין ולאושר שלכם!
הייתי רוצה לכתוב גם אינטלגנציה רגשית גבוהה, במיוחד של הגבר, אבל באמת שאין לי מושג איך בודקים את זה.
רוחניות, השקפות, מצב דתי ועוד דברים כאלה חשובים, יכולים להשתנות במהלך החיים. אם יהיה לכם את הכלים הנכונים - תצליחו להתמודד גם איתם בעז"ה.

מישהו פעם אמר לי שזה ליד האיבוד
את שניהם לא מצאתי...

למה שמכניסים לפה, המידות הולכות וגדלות...

פשוט תזרמי,
תכירי אותו
טוב לך? תמשיכי
לא טוב לך? תתרחקי
זה לא טסט ולא מבחן

נטיה לשתלטנות, קמצנות, כעס וכו'.. דברים שלאחר הנישואין מתחזקים, כאשר ישנה המחשבה של "התחתנתי כבר, זה מה שאני, תסתדר/י"..

 

חשוב לדעתי גם השאיפה הרוחנית, לאיזה כיוון הרצונות- התחזקות תמידית וקרבה אל התורה והמצוות או שזה יותר בתור מעמסה או משהו שנעשה כמצוות אנשים מלומדה. 

 

 

לא. לא חייב להיות ברסלב.

מידות: בעיקר כעס וקמצנות.

חשוב שיהיה לו עין טובה ולב טוב. אדיבות. מדבר יפה ולא בגסויות ושהוא לא גס רוח.

 

אם הוא אוהב לשתות אלכוהול - תראי איך הוא כשהוא שיכור, ועד כמה הוא אוהב לשתות. קשה מאוד לחיות עם אלכוהליסטים.

ובכלל.. לבדוק אם הוא מכור לדברים בצורה שקשה לו להתנתק (היום רווח צרת "משחקי המחשב"). קשה לחיות עם אדם שלא מסוגל לעשות כלום כי הוא רק מתעסק במשהו אחד. ועד שהוא כבר עושה משהו אחר הוא עצבני וחסר סבלנות עד שהוא חוזר להתמכרות שלו.

 

תראי איך הוא עם המשפחה שלו. עם חברים. כשהוא נמצא במקום הטבעי שלו - שם תצא ההתנהגות האמיתית שלו. אם הוא חוצפן כלפי הוריו - הוא יהיה חוצפן כלפייך.

 

תהיי אצלו בשבתות וחגים. תראי איך הדינמיקה בבית שלהם. יש מקרים קיצוניים שלפעמים כדאי לבטל שידוך בגלל משפחה קשה! כן כן.. מתחתנים גם עם המשפחה בצורה כזו או אחרת...

 

תיאום ציפיות - איפה לגור, כמה ילדים, קו החינוך, אידיאלוגיות, רמת הדת וכו'.

 

עיסוקים - במה כל אחד עוסק. אם אתם בשלב לימודים - איך וממה תחיו? 

 

מתי להביא ילדים? מיד לאחר החתונה או לחכות שנה? (ממליצה לחכת שנה. לראות שיש ביניכם באמת התאמה ושאתם יציבים כלכלית. הרבה נשארים נשואים כי ישר נכנסו להריון וכבר היה "מאוחר מידי" להתחרט. וחבל).

 

להכיר כמה שיותר את האופי, צורת החיים, אמונות, מחשבות... לדבר הרבה הרבה הרבה. 

 

תבדקי שכיף לך לדבר איתו. שהוא מקשיב לך. שהוא זוכר דברים שאת מספרת לו. שהוא מתעניין מעצמו. לדבר שיחות עומק. אחד הדברים הכי חשובים בזוגיות זה תקשורת. תראי שהוא מספר לך דברים ולא נוטה להסתיר פרטים בתירוצים "חשבתי שזה לא חשוב שתדעי" וכאלה... 

 

זה בגדול. יש עוד הרבה הרבה דברים קטנים, ובעיקר תחשבי מה חשוב לך שיהיה. מה לא חשוב לך שיהיה. להגיע עם כמה שפחות קונפליקטים כ יתמיד יהיו..

ענווה, אבל לא סתם ענווה אלא ההבנה שאני לא צודק תמיד, שלא כל העולם סובב סביבי, שאפשר לחשוב אחרת וזה לגיטימי גם אם זה נראה שהימין הוא שמאל. 
אחד שמבין שזוגיות זו עבודה והוא מוכן לעבוד בה כדי להשתפר ולהיות אדם יותר טוב, בן זוג יותר טוב, ובעתיד גם אבא יותר טוב.

חוץ מזה לבדוק שאת מתחברת לאדם ולדברים שחשובים לו. 

אהבה ביניכם
מציאת חן
משיכה
קבלה והערכה אחד של השני

@*אשתו של בעלי*
חחח

בעל מסודר שלא משתין במושב של האסלה

מידות זה הכי חשוב.

לב טוב.

עין טובה.

 

אדם שמכבד אותך.

אדם עם ענווה וראייה לא של שחור-לבן על העולם.

 

אדם שתהיה ביניכם מציאת חן ובהמשך גם משיכה.

חיבור.

 

מעל כל הבסיס החשוב הזה - שאר הדברים כבר הרבה יותר אפשריים.

 

בהצלחה רבה יקרה ובשורות טובות בקרוב

בטח שנתפלל

ליבי איתכם ההורים ואיתה המהממת!

תעדכן

אין עדכונים לבנתיים

הילדה יצאה, היא בסדר, מתאשפזת בטיפול נמרץ להשגחה ליממה
תמשיכו להתפלל לאיחוי מושלם של התפרים בעזרת ה

תהיו חזקים והכל יסתדר בע"ה
רפואה שלימה.

תמשיך לעדכן אותנו הבשורות טובות!!
מאחלת לה החלמה מהירה!!
וכמובן אמשיך להתפלל.

רק בשורות טובות

קראתי עליה תהילים

רפו''ש בקרוב

שתחזור לאיתנה, תרוץ תשחק ותצחק ואתם תרוו ממנה רק נחת כל הימים אמן!

מי שיכול להתפלל שימשיך כמה שיותר שהניתוח יסגר טוב

התפללנו ונמשיך...
שהכל יתאחה כמו שצריך ובעז"ה תהיה לה בריאות איתנה!

בטח שממשיכים להתפלל!

 

אתם הורים מדהימים,

שעוברים כרגע תקופה נורא נורא מאתגרת,

אולי ההכי מאתגרת שיש עבור הורה.

לא פשוט בכלל.

המון כוחות שיהיה לכם

ושה' הטוב יאיר פניו אליכם ויראה לכם חסד גלוי וטובה גלוי וישועה שלמה בקרוב ממש!

רציתי משהו יותר שווה

מוזיאון שיעניין אותו?
פגישה עם מנטור?

שלא אוהב לאכול.

 

תקחי אותו למסעדה על רמה. ותקני לו משהו שהוא צריך.. אולי שעון חכם/פלאפון חדש.. 

 

אם הוא אוהב הפתעות אז אולי אחרי המסעדה תחזרו הביתה ושחברים שלו/משפחה יחכו לכם בבית שלכם ויפתיעו אותו.. תאכלו עוגה שווה, יין, בירה, סרט..

 

אם הוא לא אוהב את כל הצומי הזה, אז רק אתם תשתו משהו ביחד, תבלו...

מכונת קפה??(ומבחר קפסולות)
אם הוא מחובבי הקפה כמובן...

אחד מאלו שציינת או מישהו אחר

מישהו שהוא היה מאד רוצה לפגוש ולא מגיע לזה בכוחות עצמו

תארגני לו את זה

אולי סט ספרים כמו אנציקלופדיה של הרב הלפרין, או ספר רפואה מעניין,

אולי סט ספרים של כף החיים,יפה לך על היוזמה הברוכה.

אם הוא מאוד מאוד אוהב לקרוא וללמוד 

אולי ליצור לו איזשהי פינת לימוד מדהימה במיוחד

מקום שיאפשר לו עוד יותר להשקיע בתחביב הזה שלו.

 

רק מה שכן צריך לבדוק האם אכן גם הוא רואה את התכונות הללו כדומיננטיות,

או שאלו התכונות שאת רואה אותם ככאלה.

יכול להיות שמבחינתו זה הוא והוא בכלל לא רואה את זה כתחביב או כערך גדול כדי להשקיע בזה.

(עם זאת ברור שלהנכיח את זה שאת מעריכה את זה מאוד יכול לרגש!)

 

סיור טעימות וקולינריה בשכונות החרדיות במאה שערים.

נשמע מקסים!

שבת המלכה: סיור קולינרי בשכונות החרדיות ומאה שערים - Funzing

/ סדנאות בישול / יש מקומות שאפשר להכין בהם תכשיט מעוצב אישית או כלי מחימר

צימר מעולה מעולה...במחיר נוח

חיפוש בגוגל מעלה כמה

הכוונה צימר לדתיים?
אפשר לשאול מה דתי צריך במאמר שאין בכל צימר אחר?

מגודר ומוסתר יותר מצימר ממוצע (במיוחד אם יש ג'קוזי או בריכה..)

שמירת כשרות בסיסית אם יש מטבח

קירבה לבית כנסת 

 

מקום מדהים, מתאים גם לזוגות וגם למשפחות ממש מותאם לדתיים היינו שם שבת רק שנינו וממש נהנינו יש ג'קוזי ובריכה קטנה פרטית, בקיצור מומלץ!