אני אשמח לשתף אתכם במה שאני עוברת עכשיו, תהליך של אבל אובדן והשלמה עם מה שקורה. חזרתי היום מבית ההורים לבית שלי לכמה שעות, ואני מבינה שאני נפרדת ממנו, מכל הדברים הטובים שחוויתי בו, מהריח שלו שאני אוהבת, מאיך שטיפחתי אותו, מהאינטימיות שהייתה לי בעיקר עם עצמי אבל גם עם בעלי. מהדברים שקניתי שיהיה לנו נעים ומכל ההשתדלות שלי.
זה לא כמו גרושים עם ילדים שנשארים בבית, אשכרה הבית של פיזית מתפרק. וזה חורבן. לא יודעת מה עושים עם כל הכאב הזה.
אני עדיין אוהבת את בעלי, זוכרת לו טובה על כל הדברים הטובים שעשה לי ולמעני. התקווה שלי זה שהוא יבחר להתשנות עבור עצמו וכך נוכל לחיות יחד. לצערי זה נראה שזה לא הולך לשם. אבל זה כל כך קשה לחכות שמישהו ירצה להשתנות. וגם הוא מרגיש ריחוק ממני. אני לא יודעת אם אני צריכה לשדר לו קרבה כי אני פשוט מציאותית ומבינה שזה לא יקרה, הוא לא ירצה להשתנות.
עצות איך מתגברים על הכאב הזה? פורום גרושות נסגר הבנתי ויש לי תמיכה של משפחה וחברות אבל אני מחפשת נשים שיזדהו איתי.
אז בינתיים אני בבית שלי סופגת אותו עוד קצת למרות שמבינה שתכף אצטרך להיפרד ממנו סופית. הדמעות לא מפסיקות לזלוג. בכי וצעקות ונאקות כאב וכאב עצום. זוכרים את מה שכתבתי פה פעם על בגדים שקניתי לזמן אינטימי? אז אחד מהם עדיין סגור בעטיפה. זה כאב ,זה חורבן, ועם הכל אני צריכה להתמודד עכשיו
זה לא כמו גרושים עם ילדים שנשארים בבית, אשכרה הבית של פיזית מתפרק. וזה חורבן. לא יודעת מה עושים עם כל הכאב הזה.
אני עדיין אוהבת את בעלי, זוכרת לו טובה על כל הדברים הטובים שעשה לי ולמעני. התקווה שלי זה שהוא יבחר להתשנות עבור עצמו וכך נוכל לחיות יחד. לצערי זה נראה שזה לא הולך לשם. אבל זה כל כך קשה לחכות שמישהו ירצה להשתנות. וגם הוא מרגיש ריחוק ממני. אני לא יודעת אם אני צריכה לשדר לו קרבה כי אני פשוט מציאותית ומבינה שזה לא יקרה, הוא לא ירצה להשתנות.
עצות איך מתגברים על הכאב הזה? פורום גרושות נסגר הבנתי ויש לי תמיכה של משפחה וחברות אבל אני מחפשת נשים שיזדהו איתי.
אז בינתיים אני בבית שלי סופגת אותו עוד קצת למרות שמבינה שתכף אצטרך להיפרד ממנו סופית. הדמעות לא מפסיקות לזלוג. בכי וצעקות ונאקות כאב וכאב עצום. זוכרים את מה שכתבתי פה פעם על בגדים שקניתי לזמן אינטימי? אז אחד מהם עדיין סגור בעטיפה. זה כאב ,זה חורבן, ועם הכל אני צריכה להתמודד עכשיו
