כידוע הגבול בין אהבה ושינאה הוא מאוד דק..
זוגות יכולים להגיע ממצב של אהבה מטורפת לשנאה תהומית ברמה שרק לעשות רע לפגוע ולהשפיל את השני...
אבל האם זה יכול להיות בכיוון השני?
משנאה ענקית לחזור לאהבה?
וממש ללכת קדימה? לשכוח את העבר?
אחרי שהמים רתחו?
תיפנו לחברה במכתב מפורט לפיצוי הולם
אם הם נשואים טריים,זה יעבור להם כנראה באיזשהו שלב
גם אצלינו זה היה,וזה משום מה הגיע מקנאה. לא יודעת מה היה לקנא,אבל גיסתי חיה בתחושה של תחרות והרגישה איזשהי תחרות איתנו.
לא שיתפתי פעלה והתעלמתי מההפגנות שלהם,וזה עבר. עד היום אין לי מי יודע מה קשר איתה.אבל כשנפגשות אנחנו מדברות רגיל.

שלישי)יועצת זוגית, יועצת משפחתית ומדריכת הורים ויועצת אישית מוסמכת
(ומדריכת כלות)
המצוקה שהמצב הזה גורם למשפחות היא פשוט בלתי נתפסת,
אף פעם עוד לא ראיתי מצוקה במימדים כאלה, מביא כ"כ הרבה למצבי קיצון.

אבל היום ספציפית רציתי להקדיש למי שצריך 
א. כאשר אנשים מקבלים משהו כזה בחינם הם יותר חשדנים ופחות פונים.
ב. כאשר אדם משלם על משהו, בדר"כ הוא מעריך אותו יותר ומתייחס אליו יותר ברצינות.
ובכל זאת זה לא סותר את הרצון הקדוש שלך להרבות טוב בע"י ולא לחפש את טובתך האישית הגשמית במצב.
שזה היום 
זמן פנוי + מצוקה אמיתית בתקופה הזו + רצון לנסות לעזור לפחות טיפה למי שאפשר...
ותודה על הדאגה והזהירות,
חשוב מאוד גם.



כדאי לשים את כל הכעס בצד. פשוט בצד.
הוא לא עוזר ולא יעזור לא לך, לא לעובר המתוק שלכם ולא לאישך.
הוא לא התכוון לפגוע בך, היה לו קשה, הוא הקשיב להוראות המפורטות,
עכשיו הוא אולי הוא נדבק.
מה שהיה עוזר לי במצב כזה - זה לדמיין חס ושלום מה יכול לקרות לבעלי היקר אם הוא חולה, כולל לדמיין חס ושלום את הגרוע מכל.
זה ישר מכניס לפרופורציה!
את אוהבת אותוט!
את לא רוצה לאבד אותו!
את לא רוצה שיקרה לו משהו רע!
לכן אפשר להמיר את הכעס - בחמלה, בדאגה
וזה מקום הרבה יותר טוב.
לי אישית זה עבד מאוד טוב במיוחד בשנות נישואינו הראשונים - תמיד התמלאתי דאגה ורצון שלא יקרה לו כלום - אז מה זה כעס רגעי לעומת החיים של היקר לי מכל?!
במיוחד במצב כזה של קורונה
של סכנה
שאולי הוא נדבק
החמלה שלך
הידיעה שלו שאת אוהבת אותו ודואטגת לו
יכולה לעשות ביניכם פי אלף יותר טוב ממילים קשות שמוטחות וכעס משתולל.
וזה אפשרי לגמרי להמיר את זה כי אחרי ככלות הכל את באמת לא רוצה שיקרה לו חלילה שום דבר רע.
גם למען שלוותך וביראותך ובריאות הילד העתידי של שניכם פרי אהבתכם שאת נושאת ברחמך - עשי זאת בבקשה.
אם קשה - לכי לחדר ותצעקי את כל הכעס לכרית,
אחר כך תכנסי להתקלח במים חמים ומרגיעים
שמעי מוזיקה טובה שאת אוהבת
תבקשי מהקב"ה כוחות ושמחה וישועה שלמה בהכל,
תעשי נשימות עמוקות
תזכרי בטוב שבו, שטוב שיש לכם והיה לכם,
תצאי לסיבוב קצר בגינה אם יש או רק מהחלון לנשום אוויר אם אין
ואחרי שעה סמסי לבעלך בבקשה שאת אוהבת אותו והכעס עליו יצא רק כי את דואגת לו, לכולכם אבל מאוד רוצה שהוא יהיה בטוב,
שלא יקרה לו כלום,
שאת אוהבת אותו ורוצה אותו.
בהצלחה יקרה.
בסה"כ עבור כל הצעירים זה לא יותר מהצטננות, הוירוס לא עושה שום דבר לעובר.
האשמה כמובן לא שלך אלא על המדינה שזורעת פאניקה מיותרת שהורסת הרבה יותר מאשר מצילה.
שחררו אנשים. שחררו.
אני נשוי מספיק זמן ונשים מגיבות מהלב ואין ממש מה לעשות עם זה אבל זה משפיע בהחלט על הגבר וגם על הזוגיות
ואם לא תשלטי על זה זה בהחלט יפגע וירחיק בהתאם לתדירות ועוצמת התגובות אז חבל... ובנוגע לחרדות תחשבי על שפעת
לאנשים בריאים זה מה שזה סתם מטריפים אותנו
זה הולך לפי סכום או לפי חלק מהנדל"ן המבוקש?
או שאפשרי גם בלי?
וברצינות, אני מניח שהיא שמעה את הטענות שלך, ואתה את שלה.
מה היא עונה בעצם?
נסו לתאם שיחה עמוקה וטובה ביניכם,
שבה אתה תשמע את אשתך עד הסוף, מה השאיפות שלה, מה התקוות שלה, מה הרצונות שלה,
מה היא מרגישה וחושבת - ורק תקשיב
ואז אתה תגיד את כל הנ"ל והיא רק תקשיב.
ואחרי שתבינו לעומק נסו למצוא פתרונות שטובים *לשניכם*, מתוך מקום מכבד ורואה את השני, ולא מתוך מקום שרוצה לכפות את דעתו על השני/ה.
בהצלחה רבה!
אני לא יכולה יותר, הוא אף פעם לא אוהב את מה שאני מכינה לו, אבל אצל חמותי ?? הוא מלקק את האצבעות !!!!
אני יודעת שאני לא איזו שפית אבל אני יודעת להכין ומנסה להשקיע והמקסימום מבחינתו זה "תודה" וגם לפעמים שהוא אומר "אממ טעים" זה רק בשביל לרצות אותי אני בטוחה ! את חמותי הוא לא מפסיק להלל כשאנחנו נמצאים אצלם ואני פשוט פגועה ואנחנו עכשיו צריכים פעם ראשונה להעביר ליל הסדר ביחד וממש לא בא לי כי אני יודעת כבר שהוא יאכל "בכח" ולא אוהב אף פעם את מה שאני מכינה לו ולפעמים מנסה לומר לי "תנוחי,לא צריך משהו יותר מידי אכין לעצמי סנדוויץ'' או משהו" וזה לא בגלל שהוא מתחשב בי ! זאת אומרת הוא כן אדם טוב ולא אומר לי "את לא יודעת להכין אוכל" או דברים בסגנון, הוא כן מכבד ובדברים אחרים, אבל בקטע הזה הוא כאילו ... לא יודעת.
ואני מנסה להשתפר! ואני קוראת ספרי בישולים וכל מיני! לפעמים מצליחה, לפעמים לא כל כך וניסיתי כל מיני טיפים מה עוד מה ?! להתפלל לקב"ה??! "הקב"ה בבקשה שבעלי יאהב את מה שאני מכינה לו" מה מה זה התפילה הזאת
ואני מיואשת כבר
אני מתגוררת בבניין בו החלון שלנו פונה לחצר של השכנים (בהבדל של חצי קומה ביננו) ואין לנו ככ קשר עם השכנים האלה.
בתקופה האחרונה הילדים של השכנים האלה כל הזמן נמצאים בחוץ. הם ארבעה ילדים (הגדול בן 6 והקטן בן חצי שנה) והחצר שלהם ממש לא ראויה להקרא חצר: שברי זכוכיות בכל מקום, ענפים חדים ומלא אבנים. בקיצור, לא מקום בטוח במיוחד עבור ילדים.
מסתבר לי שההורים נועלים את ילדיהם בחוץ למשך שעות ארוכות ומאחר ואנו בקרבה ככ גדולה אליהם כל דבר הכי קטן שומעים. הילדים כל הזמן בוכים ורבים ומרביצים אחד לשני (בעיקר שני הגדולים) ומה שגרם לי להבין שההורים נועלים את הילדים בחוץ זו העובדה שכל פעם שאחד הילדים (השניים שיודעים לדבר) צריך להתפנות הוא קורא להורים תוך כדי בכי שהוא צריך לשירותים ולעיתים הילד יכול לבכות רבע שעה ויותר שהוא חייב דחוף לשירותים עד שאחד ההורים ניגש לפתוח לו את הדלת ולאפשר לו ללכת לשירותים בבית. אני שומעת את הילד צורח וזועק שיפתחו לו את הדלת כי חייב חייב לשירותים ואף אחד לא ניגש אליו המון המון זמן.
אני מבינה את הצורך לנקות לפסח, אני מבינה את הקושי בלהחזיק ארבעה ילדים בבית בזמנים כאלה של בידוד וצורך להשאר בבית, אני לא מסוגלת להבין כיצד אפשר לנעול ילדים בחוץ בלי השגחה כשהקטן הוא ככ קטן, חסר אונים ופגיע והגדול הוא בכלל לא גדול וכולם שם כל הזמן בוכים וצועקים. יוצא לי לפעמים שאני עומדת ליד החלון ונמצאת בהיכון לוודא שלא קןרה ח"ו משהו רע לאחד הילדים.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, אין לי כמעט קשר עם האמא ונראה לי קצת הזוי לפנות אליה, ומצד שני ממש רחמנות על הילדים, הם אשכרה סובלים! בין אם זה להיות בחוץ שעות ארוכות בלי יכולת להכנס הביתה, בין אם זה להתאפק זמן רב עד לשירותים, בין אם זה הסכנות הרבות שנמצאות בחצר וכו...
הייתי מציעה לה עזרה בשמירה על הילדים אבל אני יודעת בוודאות שהיא לא תסכים כי אנחנו דתיים לייט והם ממש חרדים ואם אציע לה לשמור על הילדים שלה היא תסרב מחשש "שאקלקל" אותם.
אולי עדיף לכתוב
חשבתי המון זמן על לפנות לרווחה אך לא היה לי ככ אומץ למרות שהמקרה הוא חמור. חשבתי לעצמי שאם רק פעם אחת (מתוך המון המון פעמים) הייתי מסריטה את הזעקות של הילד שהוא רוצה להכנס הביתה כי הוא חייב לשירותים ואף אחד לא מתייחס לזעקות ולתחנונים שלו והייתי מפיצה את הסרטון מעורר הרחמים הזה ההורים היו כבר במעצר...
מצד שני, בשבת, אני רואה את שני ההורים יושבים בחוץ עם הילדים, משחקים איתם ומתייחסים אליהם בצורה מאוד יפה, ברוגע ובסבלנות ואני אומרת לעצמי, מה קורה פה? זה רק העניין שלהורים אין זמן והם מצויים בלחץ שלפני פסח? אבל זה לא מסתדר לי ונשמע לא הגיוני, הרי כל הורה נורמלי מבין את הסכנה שבלהשאיר ילדים לבד במצב כזה ובגיל כזה ללא השגחה. כל הורה נורמלי לא משאיר ילד בחוץ כל כך הרבה זמן כשהילד מתחנן להכנס לשירותים. כל הורה נורמלי לא משאיר תינוק קטן עם אחיו הגדולים שעדיין ממש ממש קטנים בחצר מלאת סכנות וללא השגחת מבוגר.
התגובות שלכם נתנו לי להבין שאסור לי להשאר פאסיבית ואני חייבת לפעול באיזשהו אופן. אני עדיין לא יודעת אם לפנות קודם לאמא או ישירות לרווחה, אבל מחר בעז"ה אפעל באחד משני המישורים האלה באופן מיידי.
להזמין רווחה דחוף
הדבר האחרון שהרווחה תעשה עכשיו זה לבוא למשפחה ששכנה התלוננה
הם מטפלים במקים שמבחינתם קריטים מאד..
בשגרה התקשרתי לדווח על מקרה שידעתי בוודאות שיש אלימות והתעללות מינית והעבירו אותי מאחד לשני ולא באו מעולם לבדוק מה קורה..
יש רב בשכונה? אולי אפשר לדבר עם עוד שכנה?
היתי מזמינה את הילד אלי לשירותים ואולי זה יזרז את האמא לפתוח פעם הבאה..
לידיעתך
יש חוק חובת דיווח
על התעללות-וזה כולל הזנחה.
ומה שהפותחת@על הדרך
תארה-זו הזנחה והתעללות לכל דבר וענין ולכן חובה עליה לדווח
וזה לא נתון לשקול אישי
זו החוק וזו החובה
ובעקרון אפשר לשבת גם על הפרת חוק חובת דיווח בכלא.
רב ושכנה זה נחמד
אבל ממש לא בטוח עוזר
ובגלל מקרים שלא טופלו מיד-זהו? לא מדווחים יותר?
הרווחה פועלת רבות
לא תמיד יש להם אכן משאבים וזה עצוב
אבל לא פוטר מהחובה לדווח ואפשר לנדנד ולהזכיר להם
לרוב אכן יעשו ויטפלו.
רווחה כן עוזרת בסופו של דבר
כמובן שיש עומס אדיר עכשיו ועדיין.
פותחת יקרה-את חייבת לדווח על זה
ואת יכולה ומצווה לנדנד להם ולראות שאכן הענין מטופל.
בלי קשר-את יכולה בנחמדות להציע עזרה בשמירה על הילדים
ככה היא לא תקשר בינכם
והילדים לפחות בנתיים יהיו מוגנים יותר.
קשור אליך וסתם תנסה לנקום בך ודבר שני יש מצב גדול שהם יקחו את הילדים ואז זה יראה הרבה הרבה יותר גרוע כי לא בטוח שיכולו גם שם לטפל בהם כמו שצריך וזה אחריות גדולה לדעתי תכתבי מכתב ממחשב ולא בכתב יד שלך אלא הכל מודפס כל מה שאת חושבת ומרגישה ואל תכתבי אפילו שזה מאחד השכנים אלא מאדם ששמע ועבר במקום ועובד ברווחה שהם צריכים לדעת שהם על הכוונת ואם הם חושבים שהם יכולים לתת לילד לבכות רבע שעה שהוא צריך שירותים שידעו שהם טועים ובענק ואז לדעתי הם יבינו שהם מתנהגים זוועה לילדים גם לך יהיה יותר שקט וגם הם יבינו שהם מתנהגים לא יפה לילדים
שמעתי במו אזניי מיו"ר ועדת הפטור
מה הכללים שלחובת דיווח
וזה בהחלט ולמעלה מכל ספק נכנס לחוק חובת דיווח.
חבל שכותבים סתם.
נגמרו לי השמותאחרונה


יש נשים שרואות בזה שליחות, לא כולן חייבות לחשוב כמוך
קבלת הקצר"ש תלויה בד"כ בשני גורמים:
א. ככל שהצבא השקיע בך יותר, כך הסיכוי לקבל נמוך יותר.
ב. ככל שזו טרחה גדולה יותר עבורך ועבור המערכת להמשיך לשרת כרגיל, אז הסיכוי לקבל קצר"ש עולה.
האפשרויות שלך הן:
1. להמשיך ביחידה ולבקש קצר"ש כשנה לפני סוף השירות. סיכוי טוב שתקבל משהו כמו חצי שנה.
אין סיבה לעבור לגדוד רגיל, כי אז היציאות שלך יהיו אותו דבר, רק פשוט שתהיה פחות מבצעי.
2. לעבור לג'וב מקצועי (מודיעין וכו') ואז סיכוי נמוך לקבל קצר"ש.
3. ג'וב לא מקצועי (כגון אפסנאות) ואז סיכוי טוב לקבל קצר"ש.
לא רלוונטימ זוגות אחרים.
כל אחד עם סך היכולות שלו, החוזקות שלו, החולשות שלו
יש אותך
את אשתך
את הילדה שלכם
האם זה מתאים לך?
האם זה מתאים לאשתך?
האם זה מתאים לילדה?
לפי התשובות תוכל לדעת כיצד נכון לנהוג במצב שלכם ספציפיתץ.
אני אישית בדעה שהמשפחה באה לפני הכל.
ואם יש משהו שפוגע במשפחה - עושים מה שאפשר ומה שבכוחנו כדי להזיז אותו ולגרום שוב לשלמות המשפחתית.
המון המון בהצלחה לכם!
וברור שלכל אחת חסרונות משלה
אבל הייתי אומר שאם עשיתם ביעור וביטול חמץ אז אתם מכוסים מבחינה הלכתית.
כמובן לא להניח אוכל ישירות על הפלטה.
וכנראה שעדיף לשים איזה חומר פוגם כמו מסיר שומנים על הפלטה רק כדי לוודא הריגה.
דרך ההכשרה של פלטה דומה יותר לליבון
הכלל שלא מכשירים בחול המועד נכון בעיקר להגעלה, אם אני זוכר נכון
ולכן כדאי לשאול רב כדי שיסביר מה אפשר לעשות והכי חשוב איך
ולכתוב כאן את התשובה כדי שנדע
הוא אמר לנקות , להפעיל שעה בלי כלום על הפלטה , לכסות את הפלטה בנייר כסף.
משערת שהלכתחילה זה לנקות לפני פסח , אבל נתקענו אז הרב התיר...
ההבדל הוא שבהגעלה מוציאים את האיסור מתוך הכלי הבלוע למים הרותחים - ואז הוא קיים ואוסר את המים, וחמץ בזמנו חמור יותר מאשר לפני זמנו, ולכן צריך לפני החג
בליבון שורפים את האיסור, והוא לא הולך לשום מקום
כי כשהולכים להגעיל כלים המגעילים(=אלה שעושים את פעולת ההגעלה) מכניסים את הסירים של כולם לאותו מים רותחים בשביל להגעיל...
הפוסקים מעלים את הנקודה הזאת ואינני זוכר מה התשובה
אגב יש בחור שעושה הגעלה כל שנה בקהילה מסוימת והוא מאד גאה בכינוי "איציק (שם בדוי) המגעיל"
אני באמת לא מבין את החוסר אחריות הזה..
תודה שחזרת להשיב לנו את תשובת הרב
מכסים את הפלטה בנייר כסף? הפסיקו. ניסוי שנעשה לאחרונה הוכיח כי זה גורם לשריפה
הרי נייר כסף מתאים לתנור שבו דולק 250 מעלות מה שלא מגיע לפלטה
לוקחים בחשבון שהרכיבים החשמליים בפנים הפלטה יגיעו לטמפרטורה מסויימת עם הפעלה מסויימת (מירבית)
ואם עוטפים טוב בעוד שכבות של נייר כסף עבה זה עשוי להעלות משמעותית את הטמפרטורה הפנימית של המכשיר..
תחשבי על רכב ביום חם כמה הוא מתחמם בפנים..
זאת החמרה וחמירא סכנתא מאיסורא..
מספיק שתהיה איזו משפחה עם הורים מוסחים שהם או הילדים בטעות יקרבו בד לפלטה כדי שיהיה אסון
לא קראתי אבל אם זה כמו שאת אומרת אז באמת מה החוכמה. זה כמו להגיד שאסור לאכול סושי כי היפנים אכלו סושי ואז נפלה עליהם פצצת אטום
פלטות עצמן גרמו לשריפות בגלל חוטי חשמל חשופים, נוזל שנכנס למעגל ועשה קצר וכו, אולי זה מה שמעת?
אנחנו מכסם בנייר כסף כבר כמה שנים, גם בשבת, ולא קרה כלום

50 או 100 מיקרון. לוודא בכל שימוש שאין נוזל בין הפלטה לשכבות (נוזל מפליט חמץ מפלטה לרדיד).
רב כבר ענה ליה' אלוקינואני אחרי הצעת נישואין ואני מרגיש שפתאום האהבה שלי לארוסתי דעכה ממש, היא חשובה לי מאוד ואני מוכן לעשות הכל כדי שדברים יחזרו לקדמותם, ביניהם ללכת לטיפול\ייעוץ זוגי מצידי טלפונית או בזום ובכל תשלום שידרש.
מכירים מישהו שיש סיכוי שפעיל בתקופה הזו?
אשמח גם להמלצות ומספרים בפרטי אם צריך
יש לך מספר של אחד מהם?
אבל אני לא מדבר על סתם רגש שנכבה, זאת חוויה הרבה יותר קשה, לקום בוקר אחרי ולהסתכל על האדם שהצעת לו נישואין כעל אדם שאין לך מה להגיד לו, ואפילו נבוך ממנו..
היא יועצת זוגית? פעילה באתר?

נגמרו לי השמות
תודה רבהנגמרו לי השמות
ה' אלוקינואם אני לא טועה שאלת אותי את זה כבר פעם (:
אם זה מאוד חשוב לך - תוכלי לכתוב לי בפרטי ואגיד לך 
נגמרו לי השמותכתבת "מההההההההההה חח ואווו ! כמה זמן זה לוקח לך ????בת כמה את ? "
בכל מקרה עניתי לך להודעה הפרטית ושלחתי לך תשובה הכי מדויקת חח...
נגמרו לי השמות
ברוך ה' בזכות הקב"ה ובזכות אנשים טובים כמוכם דיי הסתדרתי. גם ברוך ה' מהצד הזוגי שלנו וגם מהצד של המלצה על ייעוץ.
נשאר לי רק להודות לכם ולבקש להמשיך ולהתפלל על כל עם ישראל לכל הישועות ובכללם לזיווג הגון מתוך קדושה ושמחה לכל מי שצריך.
תודה רבה!