פורום נשואים טריים (עמוד 240)

1. בדרך כלל יש אפשרות להצר טבעת
2. חוקי, אם אזור בית שמש שייך אמליץ בפרטי.
3. לפי ההנחיות החדשות בערוץ 12 מאוד יכול להיות שיסגרו כבר בימים הקרובים גם חנויות בגדים ותכשיטים.
4. זה כן משהו שאפשר לשאול אותה, מה היא הייתה אוהבת וכו'...
5. כן, אני החלפתי תכשיט, לא טבעת אבל הם אמרו שאפשר גם להחליף טבעת. (יכול להיות שהיא תבחר יקר /זול יותר, קח בחשבון)
6. בתור אישה אני אענה שלא חשוב לי מה מקובל, חשוב לי מה אני רוצה. ואת זה אתה כנראה לא תדע אם תקנה לבד..

עם אחות שלה, אמא שלה, מישהי שמכירה את הטעם שלה ותדע מה הסגנון.
לגבי מחיר- אין מחיר קבוע.. זה ממש משתנה...
מאמינה שיש כאחו שקנו גם בפחות נ500 שקל, אבל סתם לסבר את האוזן- הרוב שאני שומעת עולות באיזור 2,500₪....

וחנות בטח יש משהו אונליין, תעשה סקר שוק אחרי שתדע מה הסגנון פחות או יותר...

אני באופן אישי ממש רציתי לבחור את הטבעת אז הלכתי עם בעלי לבחור. (לנו בהצעה בעלי הציע עם סתם טבעת חמודה שקנה, ואח"כ הלכנו לבחור יחד..בכל מקרה אני פחות מתחברת לקונספט של הצעה עם כריעת ברך והטבעת)

 

אפשר שתבחרו ביחד, ואז תשמור את הטבעת ובעז"ה בהצעה\ מסיבת אירוסין תתן לה אותה. 

 

אם באיזור ירושלים- ממליצה על 'מלצר' חנות ותיקה מאוד בעיר, טבעות יפות ושירות טוב. 

 

לגבי השאלה אם כדאי לשתף אותה- ברור! מן הסתם שתרצה לדבר איתה אם מבחינתה היא גם רוצה להתחתן, לא? כדאי מאוד ששניכם תדעו לקראת מה אתם הולכים..

 

שיהיה במזל!

הקטע הוא שאני 99.9% בטוח שהיא מחכה לזה..אז אם כבר זה סגור מבחינתה לפחות נרוויח את ההפתעה, נראה לי נחמד..
וזה באמת רעיון טוב..אדבר עם המשפחה

אשמח לעוד תשובות כמובן..

שתקנה לה סתם טבעת יפה מחנות תכשיטים (לא זהב, משהו ב200 שקל)
ותציע לה איתה ותתן לה לבחור אחר כך ביחד איתך
היא תתפנק עם 2 טבעות, ותחסוך לה את הקטע הלא נעים אם היא לא תאהב מה שבחרת (יש נשים שנעולות על סגנון הטבעת מכיתה יב)

גם לך מגיעה הפתעה...
שיהיה במזל טוב

קח חבילת פיתות חמוצים שתי פחיות קולה קצת ירקות פרח יפה ונר בשביל הרשמיות. מפה יפה. קנה חבילת בנבונירה וסגור פינה...
בפחית קולה יש לשונית פתיחה כזו... זה יכול להיות אחלה בתור טבעת וגם פחות משווה פרוטה כך שאין חשש קידושין. ותקבל החזר של כמה גרושים על הפיקדון של הפחית לקנייה הבאה
כרע ברך וזרום הלאה.... את ההשקעה תשמור לאחר כך
חיים טובים בבריאות זוגיות נפלאה ושמחה

חוץ מהכריעה לברך.
לא ממליץ, זה עלול לעשות כתם של דשא שלא יורד אח''כ

סה"כ הגיוני

בכלל לא ידענו שצריך טקס כזה, אנחנו נשואים היטב...

הצחיקה אותי ההגדרה

גדול

אלוהים מסתלבט עלינו.

וזה נכון גם לעניין הזה.

לקחת בחשבון עד תחילת שנה"ל הבאה לשלב זה (מבוסס על השערות של אנשי מקצוע כמובן, לא מבינה בזה הרבה).

בהחלט....

''לקרוא ספרי שואה'' ,
יש כאלה שתיארו מדהים כ''כ איך בתקופת הטרום שואה היתה קשה כ''כ עד כדי שאנשים יצאו מדעתם.

...איך שהוא נחמד לי שאני בידי ה'

וללמוד שיש מצבים כאלו בחיים, של חוסר ודאות. ולהרכין את הראש ולהרפות מהשליטה ולשחרר לבורא עולם... אפשר בתוך הבית פנימה לייצר שגרה.. זה כן נותן שלווה מסויימת.. 3 ארוחות קבוע כל יום, פעילות קבועה כל יום בשעה מסויימת.... לפחות במה שבתוך הבית אנחנו לכאורה שולטים.. ..

כהרגלך
מקסים!

איך את מוצאת את הזמן לכתוב תשובות עם כל הידע הרב שיש לך? את פשוט מדהימה!

לא כולנו חיים תותים.
לא כולנו אנשים טובים.
חלקנו חייבים את המרחב החיצוני.
חלקנו חיות טרף שחייבים לצוד.
הלוואי שיהיה מה שאת כותבת.
שנאהב שנחיה ונצמח.

לא היית ממהר לכתוב "חיים תותים"

 

עברתי הרבה הרבה בחיים.

ברוך ה' על כל הטוב שכן יש, ויש המון.

אבל היה גם הרבה רע.

 

כמו לכולנו.

 

כל אחד וה"שק" שלו.

 

אני כן מאמינה שגם אתה טוב. בתוך תוכך אתה טוב.

כי אתה אדם.

כי אתה יהודי.

כי יש לך את *הרצון*

 

למרות כל מה שכתבת,

למרות הניק שלך שכואב ואני שולחת לך הרבה כוחות וחיזוק, כי להיות חלילה אבוד ולבד זה ממש ממש לא קל...

למרות כל זה -

תראה את המילים שלך עצמך

 

"הלוואי שיהיה מה שאת כותבת.
שנאהב שנחיה ונצמח."

 

אני רואה כאן רצון.

אני רואה כאן כוונה טהורה.

אני רואה כאן את מי שאתה *באמת* מתחת לכל קליפות הפגיעות שהנפש עטתה על עצמה.

אתה באמת באמת *רוצה* ו*מקווה* שיהיה מה שכתבתי.

אתה באמת באמת רוצה ומקווה

לאהוב

לחיות

לצמוח.

 

והרצון הזה הוא הרבה.

והתקווה הזאת היא הרבה.

אולי הם בעצם הכל.

 

לא יודע היכן להתחיל ואיפה לסיים
נתת לי קצת כוחות
מקווה לא לאבד או לבזבז אותם לשווא

ולכל עם ישראל...



נחכה לך - ישי ריבו ונתן גושן

ריח הקרבות עוד באוויר
עם עייף חובש פצעיו
יושב, סופר ימיו
צעקות בושה בכל העיר
דור רוצה תשובה עכשיו
זכאי ולא חייב
בגוף עייף מכשלונות
בלב שבור לחתיכות
נחכה לך שתקבל פנינו
לך קראנו בלילות
ועוד נצעק ברחובות
רחם עלינו אבא, הושיענו
הושיענו
זמן עובר, כולם ממהרים
דור מחיש את פעמיו
רוצה הכל עכשיו
שמש בשמיים אפורים
עם בארץ אבותיו
נלחם עוד על חייו
בגוף עייף מכשלונות
בלב שבור לחתיכות
נחכה לך שתקבל פנינו
לך קראנו…

שנזכה להילחם.
ולא ליפול

כתבת מדהים
כתמיד🌹🌹

מה שנקרא להפוך את הלימון ללימונדה

הַשְּׁבִילִים הַצְּחֹרִים נֶחְפָּזִים, רָצִים לְהָתָם,

מַה לָּהֶם וְלִי, הַשְּׁבוּיָה הָכָא?

אֲנִי מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן, מַבִּיטָה וּבוֹכָה

כָּךְ-סְתָם.

הָרוֹפֵא מִתְבּוֹנֵן וּמֵעִיר: עֵינֶיהָ הַיּוֹם אֲדֻמּוֹת,

הַאִם הִתְאַמְּצָה לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָהָר?

אֲחַיֵּךְ וְאַרְכִּין בְּרֹאשִׁי לְאוֹת

כִּי אֱמֶת. נָכוֹן הַדָּבָר.

היא הרי חלתה בשחפת שזה גם פוגע בריאות

משוררת האהובה עלי
כל מילה פנינה

עם סיפור טראגי

גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן.

היא כותבת ממש יפה

לא נאה לך לקרוא?

נדמה שאת צריכה הדרכה איך הולך העניין השרשורים פה בפורום.

מחבתות
קערות
מקציף (כל העוגות על ביצים)

מרית, כפות גדולות, טוחן אגוזים (כמעט לכל עוגה...).

כמו מחבת עם ידית פלסטיק למשל

כי משתמשים בה לטיגון ולא לבישול, אז הגעלה במים רותחים לא מכשירה
אחרת אפשר פשוט לפרק את הידיות פלסטיק ולהגעיל

מתוך ילקוט יוסף

לח כלי עץ ואבן, וכלי עצם, דינם ככלי מתכות להכשירם בהגעלה, או בעירוי מכלי ראשון, או כלי שני, כפי שהשתמשו בהם במשך השנה. וכן כלי פלסטיק וניילון ובקליט, כדרך תשמישן כך הכשרן. [חזון עובדיה על הלכות פסח עמ' עח, ובמהדורת תשס"ג עמוד קנא



אני אומנם לא בקיא בהלכות של אשכנזים
אבל אני זוכר שהצבא היינו מכשירים צלחות פלסטיק
כנראה שגם לדעת האשכנזים זה בסדר

לפי מה שאת רוצה לבשל תדעי מה צריך.
ליום יום בחול המועד אפשר להסתדר.

כל השאר אפשר להסתדר עם חדפ וכאלה..

קשה מאוד לאכל משהו אחרי כל המצות.
אולי משהו קל, מרק וכדו'.
אצלינו יש מרק עוף צלול עם ירקות וקניידלך בצד, אף אחד לא נוגע בעוף, ממש שבעים.
אז צריך להכין קערה, חרוצת, לשטוף הרבה חסה וזה די מכסה לך את ליל הסדר.

בלי להעליב..

אצלנו זה רק תחילת הארוחה.. סלטים, בשר, ועוד ועוד..

אוכל זה רק מהלב..
(מה שמביא אותנו לבעיה השנה כי הלב בחלקו אצל ההורים)

לק"י

אוכלים אוכל קליל: בתחילת הסדר אוכלים מרק צח עם עוף, תפו"א וביצה.
ובשולחן עורך אוכלים מרק רציני יותר. גם סלטים...

אחרי כל המצות והיין פחות רעבים.

ישר אצלנו סלטים דגים בשרים כבש.. ונכנס יפה מאוד חח
גם ככה בליל הסדר רעבים מאווודדדדד...

לק"י

בתחילת הסדר (לא זוכרת מתי, אבל די בהתחלה) אוכלים מרק צח עם עוף, תפו"א וביצה.
ככה הבטן מלאה קצת עד לסעודה.

וזה גם תלוי באורך הסדר....
ותלוי מה אכלתם בצהריים (זוכרת את עצמי בשנה הראשונה לנישואים אצל דודים של בעלי לא מצליחה לשבוע מארוחת הצהריים- תפו"א, נקניקיות ופסטרמה. אני צריכה לאכול הרבה מזה כדי לשבוע, ולא יכולתי לאכול את כל מה שהיה שם🤣)

אנחנו לא אוהבים מרקים בחגים שבתות וכו,
אנחנו בית של בשר..
אפילו בשבת אמא שלי עושה קרוב ל6-7 סוגי בשר ..

אז בליל הסדר בכלל...
במהלך היום של ליל הסדר קבוע אצלנו זה תפוחי אדמה, קציצות, ועופות בתנור.. חח

לק"י

גם אני לא חסידה של כל מרק, ומרק צח בכלל...
אני אוכלת את מה שיש במרק בלי המרק.

שיטת הפסיקה של חלק מפוסקי הספרדים ש(משום מה )תרגמו את השיעורים של חז"ל מנפח למשקל - מצריכה לאכול הרבה יותר מצות.

או גבר מבשל?


ונראה טעיםםם..!

גמשלך נראה טעים

לצאת לרוץ 3 ק''מ לפחות

נראה טוב אח שלי, בתאבון

שומרון זה מרכז אצלך?

שחסר לך לנסוע בדרכים של מערב בינימין עם כל החרדות שלך

יש כמה מוקדים בעייתיים, אבל אין מה להשוות לציר 60 למשל. לכל אורכו.

מהגרעין התורני בהוד השרון.
תבדקו

ישנה התעוררות רוחנית מאז שהם הגיעו , אנשים מקסימים וחמים במיוחד!!! תמיד זמינים *ותרומתם הרוחנית* מאוד מורגשת, נענים לכל בקשה גדולה כקטנה לכל תושב עם הארת פנים והרבה סבלנות.

יש ברמלה, יפו, נתניה, רמת גן, נראה לי גם יהוד, לוד כמובן.
יישובים תורניים מבוא חורון נוף אילון

אחלה מקום גם

בשרים כשרים לפסח
קטניות שאתם אוכלים כשר לפסח
תבלינים מתאימים
קמחים ומוצרי אפייה
ירקות
מוצרי חלב
מוצרים סגורים שמתאימים לכם
כלים חדשים לפי מה שצריך (סירים, כיריים, תנור, טוסטר אובן, מיקסר, בלנדר, מעבד מזון, וכדו)
חומרי ניקיון
חד פעמי מה שצריך
אביזרים שמשתמשים אחרי שהמטבח נקי לפסח כמו ניירות למקרר ולארונות שהרבה שמים
נייר כסף עבה לשיש אם אתם שמים
כיורים שמתלבשים על הכיורים במטבח למי שלא יכול להכשיר את שלו
מיץ ענבים
יין לליל הסדר
מצות
חרוסת
חזרת
ביצים
חסה
כל מה שצריך לליל הסדר

קדש ורחץ, כרפס ורחץ, יחץ ורחץ.. וכו'

ליל הסדר תפתח הגדה

קדש- צריך 4 כוסות לכל אחד אז צריך יין או מיץ ענבים כמעט בקבוק לכל אחד

ורחץ- נטלה ומגבת

כרפס- תשאל את אבא שלך מה אתם אוכלים

יחץ- מצות שמורות אני קניתי חבילה של 1 ק"ג שזה בערך 5 מצות

מגיד- צריך הגדה

רחצה- ע"ע ורחץ

מוציא מצא- ע"ע יחץ

מרור- ע"ע כרפס

כורך- ע"ע יחץ ומרור

שולחן עורך- מה שאתם אוהבים לאכול וכנראה גם מצות מכונה

צפון- ע"ע יחץ

ברך- ע"ע מגיד

הלל- ע"ע מגיד

נרצה- מרוצה? 

ולא היה אמבוש.
היו תגובות לא יפות של הפותחת כלפי כל מי שלא ענה לפי ציפיותיה.

אבל אם רופאה ממשרד הבריאות כותבת שהיא תהיה עם ילדיה ונכדתה בלבד ולא עם משפחה יותר מורחבת, כנראה שמשפחה גרעינית נחשבת גם בהרכב כזה
ולפי התגובות שקראתי היה אמבוש בהחלט עם תגובות מאד לא יפות ופוגעניות כשגם את לקחת חלק מרכזי בזה..

אני בגיל של אמא שלה, נפגעתי מאד מהתגובה הלא עניינית והופגענית שלה כלפי.


חדשות בארץ
הקורונה בישראל: 945 חולים, מתוכם 20 במצב קשה; ייפתחו 3 מתחמי בדיקה חדשים
הגבלות חדשות מהבוקר: תיאסר יציאה מהבית למעט לצורך הצטיידות או למקומות עבודה.

אם כולם ישמרו על ההנחיות, אולי נזכה להקלות לקראת פסח

שתדברי אליי יפה אני אגיב לך. אמא שלי זה אהבת חיי, זה החוסן שלי, זה הכל בשבילי.מי את שתדברי עליי או על אמי. וכמו שכתבתי - יותר לא אגיב לך.

אני דיברתי אלייך מצויין ומהמם , תקראי שוב כנראה את התבלבלת.

וקוויתי שהצלחת להתארגן, למרות שלא הרגשת טוב, ושהתינוקת נתנה לך לנוח בלילה.
אם את עדיין פגועה - אני מצטערת בכנות.

כמובן שזה לא אומר שצריך לחזור על הטעויות של האיטלקים. ממליצה לך לקרוא ית הכתבה בישראל היןם "זה אוכל את הריאות".
מסביר את ההיסטריה הרבה סביב הנגיף ואת ההחלטה המתגבשת, להשבית את מערכת החינוך גם לאחר פסח. אישית - מאד מרוצה מההחלטה, אף על פי שאני לא עובדת של משרד החינוך.
בריאות לכולם ורפואה שלמה לחולים.

ובכל מקרה לא הייתי מסתמכת על זה

העיתון כבר יורד לדפוס ברביעי. 

זה פשוט לא רלוונטי. מסתכלים בהנחיות משרד הבריאות, מוכנה להתערב איתך על כל סכום שהרופאה הזו תשב לבד עם בעלה בבית בליל הסדר כמו כולם. 

במצב של כל כמה שעות הנחיות חדשות ומספר חולים ונדבקים שעולה, להביא משהו מהדפוס זה כזה לא רלוונטי. אבל ממש.

ברוכה הבאה

משתגעת מהקלות ראש שאנשים לוקחים את העסק הזה. 

בריאות לכולם!

החולים הצעירים נראים במצב קל, כך שבקושי מרגישים חולים - הם לכאורה בריאים וחזקים. אבל בצילום חזה אנחנו כבר רואים תסמינים עדינים. דלקות קטנות. גם אצל אלה שבמצב קל. אבל מה יהיה איתם בעוד כמה חודשים. האם זאת דלקת ריאות רגילה? לא. זאת לא דלקת ריאות שנגמרת ולא משאירה סימנים. כאן נשארות צלקות בריאות. בדקתי חולה במצב בינוני. והממצאים בהאזנה לריאות ממש לא נעימים. אותי, כרופא זקן, הם מאוד מפחידים".

כלומר לפני ההוראות שיצאו ביום שלישי בצהריים והפכו לצו מחייב ביום שישי לפנות בוקר.

שעושים סדר עם ילדים ונכדים.
חלקם כי חושבים שהם חכמים ושלהם לא יקרה.
וחלק עושים בידוד לפני ליל הסדר כדי לוודא שהכל בסדר.

יש עוד יותר משבועיים וחצי עד הסדר. אם עד אז תראה רגיעה (במיוחד שיתחיל להתחמם), סביר שרשמית יקלו את ההוראות. אם הסדרה ההנדסית תמשיך (ובמיוחד אם יתחיל עומס על מכונות ההנשמה, ח"ו) - כנראה שההוראות יוחמרו עד עוצר מוחלט. רק אם תימשך עליה מתונה - ההוראות ישארו כמו עכשיו.

אחות בבית חולים החליטה שהיא הולכת עם המשפחה להורים שלה " לקניות" זה הרי מותר לפי ההנחיות.
עוד מישהו שהלך להורים שלו לקידוש..
התכנסות דתית הרי מותרת עד 10-20
והרי לך אחי פרצות בחוק.
וזה הסגנון שלהם ומה שהולכים לעשות.
הלוואי שיקלו סדר בבית מלחיץ אותי קצת.

נראה שההתחממות תחמם את המצב רוח אבל לא בטוח שתשפיע על הקורונה....

אולי יחד עם ילדיה והנכדה הם 8 אנשים? אולי הם גם ככה גרים באותו בית? לא כתוב את זה וגם לא כתוב אם כרגע היא עדיין מתכננת את זה או רק בזמן שדיברו איתה שיכול להיות גם לפני שבוע וחצי.

לק"י

אסור היום גם מפגש של 10 אנשים....

במקרה כזה כנראה נחשב משפחה גרעינית

במסרים

משעמם להם ..

תעשי השתק או משו..

אני לא הולך לקרוא את כל ההודעות שם חחח...

אנשים שכל הזמן נעים סביב אותו ציר , מספרים סיפורים ומחפשים רחמים . אולי כי חסרה להם תשומת לב , אולי כדי למשוך נשים... ( אפילו שאני לא מבין אישה שתיפול בפח הזה...)

פשוט תפסיקו להגיב להם ולכל השטויות שהם כותבים סטייל " אני כ"כ מסכן אני לא יכול להפסיק לבגוד" אוי אוי אוי ממש רחמים על הבחור.

אם תבינו שזה סתם בשביל התשומת לב וסתם בשביל להטריף כאן אנשים ותפסיקו להגיב להם אז יהיה יותר קל לכולם...

לא יודע מאיפה הבאת דפוס חשיבה כזה
אבל אם תחשבי קצת תביני כמה כסילות יש במה שכתבת בלשון העדינה של המילה.

אם באמת היו לך בעיות כאלה גדולות היית מחפש מקום רציני לפתור אותן ולא כאן בפורום .

מה אתה מחפש? שיגידו לך כמה אתה מסכן וייתנו לך עצות של ללכת לטיפול?

ךא יודע בן כמה אתה ומאיפה, אבל יא חביבי תמצא לך חיים.

 

(ואני גבר דרך אגב , מאכזב אה??)

למה נועדו הסוגריים אם לא להקניט ולהציק?!
נטו רוע טהור!
אבל אם אני לא מכיר מקום רציני לטיפול?
והייתי צריך הכוונה וכיווןן?
אתה לא יודע מה קורה אצלי בשיחות אישיות ששם רק גברים מכוונים אותי למה שאני צריך!
אם תחשוב טיפה תבין למה הרבה מהטיפולים לא אפשריים כרגע במצב הנוכחי של המדינה ולכן אני מחפש עצות ועזרה פה.
אתה לא חייב לעזור או לייעץ אבל לפחות אל תדרוך ותרמוס את הכלום שנשאר.

כאפה לפנים ולא פוצי מוצי.

תתבגר ותקח אחריות על החיים שלך אם אתה במצב כ"כ קשה 

ואם לא אז כנראה שממש משעמם לך.

אני לא רע , רק ריאלי.

 

הרוב כאפות לפנים..
מאמין שאתה לא רע אחי אבל יש דרך להתבטא.
ואם כבר מישהו משעמם לו זה פותח השרשור שפותח פה שרשורים בכמות מטורפת.
אולי תעיר לו גם על שיעמום וחיפוש תשומת לב..
עכשיו נראה אם אתה הגון או סתם מחפש לדרוך על מי שפחות ממך!

(ואתה מדבר אליו מאוד לא יפה)

חלק מראליות זה להבין שהחיים הם לא שחור ולבן.
אדם נמצא מסוג של התמכרות ומצהיר על כך (ואתה תאלץ להאמין לו בכבוד, ותכלס אין צורך להאמין לו, אפשר לראות את זה לבד), וגם אם הוא מחפש לצוד פה, זה חלק מהבעיה שהוא נמצא בה.

אני מאוד מבינה את מי שזה מפריע לו,
אני מאוד מבינה את מי שהיה מעדיף שהפורום יהיה נקי לגמרי,
ושבכלל לא יהיו אנשים חוטאים בעולם, או כאלה שמכורים לחטאים שלהם,
אבל אלה החיים.
ויש לנו ערבות הדדית. אז הוא לא יסבול לבד עם עצמו. אנחנו סובלים יחד איתו.
הוא אח שלך.
וגם כאח חולה או חוטא, הוא אח שלך. ואכפת לך ממנו כי אתה אח.

אז גם אם אתה נותן לו כאפה כדי לעזור לו,
תן לו כאפה באהבה.
הוא אחיך, אל תשכח. היו לו חבר היה לו אח.

ממש מבין שהעולם הוא לא שחור ולבן ולא מחפש פורום נקי , מחפש אנשים אמיתיים ולי יש הרגשה שהוא לא.

וכבר אמרתי שאם זה באמת אמיתי אז שימצא טיפול אמיתי.

אולי אני טועה ואולי אני סובל מעודף ציניות , הכל יכול להיות.

בימים כאלו , הכל יכול להיות...

 

גם אם נניח שאתה צודק והוא לא אמיתי, והוא נמצא פה בשביל לקבל צומי מהסוג הזה,
אתה לא חושב שזה עצמו מעיד על אותה בעיה?

בקיצור, מכל צד שתסתכל על זה, יוצא שהוא בבעיה.
ולא כל אדם שנמצא בבעיה מבין אותה מספיק כדי לרצות לצאת ממנה או מבין שהוא צריך (או יכול) לפנות לגורמים מקצועיים.

בקיצור, כמו שכבר אמרתי לך, החיים הם לא שחור ולבן. גם לא בזה.

בכל אופן, ניכר שאתה לא רע, אבל תנסה להיות רגיש...

הדברים שהוא כתב קרעו אותי עוד יותר ומה שכתבת ניחם מעט.

בכל אופן אני מאמינה לך, ומאמינה גם בך.
חזק ואמץ מאוד...❤

הדברים שכתבתי קרעו אותו?????? באמת? 

ואז כתגובה את מנחמת אותו 

מ.ש.ל

 

אבל תקבל את זה שיתכן שאתה מאוד מאוד טועה.

תן אמון באנשים.
וכן, גם אני הייתי נפגעת אם מישהו היה אומר שאני לא אחותו כי אני טרולית וחוטאת ושאתה לא מאמין לי.

לא יודעת למה אתה כל כך ספקטי, אבל חבל.
עדיף שתחמיר לצד המאמין ולא להפך.

ואפילו קצת מקנא באופטימיות ובאהבת האדם.

אני סקפטי כי אני עובד בעבודה שבה אני חייב לדעת לקרוא אנשים ולהבחין באמת.

ולמדתי עם השנים לקרוא מי אמיתי ומי לא.

בכל אופן מאחל לכולם רק בריאות 

בכל אופן, בוא ננסה להיות רגישים ואוהבים...

אין דבר יותר קשה בעולם מלהוריד את שיריון הציניות

אבל זה כבר נושא לשרשור אחר

(אבל זה לא הכי קשה בעולם ) וזה כן הכי כיף ונעים...

מאחלת לך הצלחה רבה עם זה...

זה ממש מעליב!
אפילו לערבים אנחנו קוראים בני דודים.
אתה מדבר משום מה באותו סיגנון של אושפזין מהירח אז לפי ההבנה שלי אתם אותו אדם.
עכשיו הכל מובן!

אתה חרדי נכון? בן 20-25?

גר בבני ברק/ אלעד/ קרית ספר?

 

בכל אופן ילד, מאחל לך רק טוב והרבה אושר בחיים.

בזאת תמו שידורינו להיום אז חבל להגיב.

 

 

לא חרדי ולא בטווח גיל שציינת ולא גר גם איפה שאמרת.
אז ניראלי שמי שרחוק מלהבין זה אתה.
כל טוב שיהיה לך את כל הטוב שבעולם!

אפשר גם לטעון שאתה לא אמיתי!
אבל הלוואי הייתי ממש רוצה שזה לא יהיה אמיתי.
ולמה אתה לא אחי? איפה האחדות ואהבת ישראל שבך?

עם זאת,את לא בדקת את הרקע של בעלך ולכן זו אשמתך

הוא לא אשם שהוא מבית כזה,ורובינו מתנהגים כמו שראינו בבית,כך גם הוא.להשתנות לוקח הרבה שנים.סבלנות.

ככל שתדברי נגד המשפחה של בעלך,זה רק יביא למתחים בינכם,תחשבי שבעלך היה מדבר כל היום נגד ההורים שלך,היה מכאיב לך ,נכון?! לא משנה כמה הוא מסכים איתך,הם ההורים שלו וכואב לו שאת מדברת נגדם.

 

תפתחי קצת לכאב שלו,תדברו על זה ותראו אך אפשר גם להיות בקשר עם ההורים ועם זאת לשמור מרחק לטובת המשפחה שלכם

ואל תתקיפי אותו!!

בהצלחה

אבל יכול להיות שלפעמים מרוב אמוציות אנחנו מפספסים נקודות של אור שיכולנו לבחור להתמקד בהן.

נגיד את אומרת שיש להם אופי קר ומתנשא מצד אחד ומהצד השני אי אפשר לשמור מרחק כי אמא שלו "דוחפת" את האף בכוח, אז כן יש ניסיון מצידה לקרבה. היא פשוט מנסה ככה כי זה סוג הדאגה והאהבה שהיא יודעת לתת. זה גם משהו.

תנסי לחשוב שאם יש להם קושי באינטילגנציה רגשית זו ממש סוג של נכות, זה חוסר יכולת לנתח סיטואציות ולהביע רגשות מתאימים למצב. נסי לחשוב עליהם טוב, לצאת מנקודת הנחה שאף אחד לא מנסה לפגוע בך אישית וזה קושי שלהם לגמרי. יש לך אפשרות להתעלות על עצמך ולהכיל את הקושי שלהם דווקא כי את באה מבית חם ושמח. את החזקה, תהיי כזאת.

לגבי בעלך, מסוכן מאוד לשפוט אותו לפי הבית ממנו הוא בא, אני גם באתי מבית קר מאוד מאוד, פריזר. ואני ההיפך הגמור עם משפחתי ובעלי, לא כי לקחתי דוגמא מאיפה שגדלתי אלא לקחתי דוגמא מה לא לעשות מאיפה שגדלתי. מאמינה שאם בעלי היה משווה אותי ברגעי החולשה שלי למקום ממנו גדלתי הייתי מאבדת 80 אחוז מהכוח להתאמץ לשנות משהו.
התחנת איתו כי ראית בו הרבה דברים טובים, זה שהוא הגיע מאיפה שהגיע זה רק מוסיף לניסיון חיים שלו וממש לא מחייב שכך הוא יהיה.

ואמרת משהו מצחיק שלא בדקת את המשפחה שלו, הוא בעלך ומיועד לך, יש אנשים ממשפחות מיוחסות ונהדרות שיצאו על הפנים ולהיפך (עשיו מבית אברהם ורבקה מבית לבן סתם דוגמא) תבנו אתם יחד את המשפחה המיוחדת שלכם עם כל הניסיון חיים העשיר שלכם משני הבנףתים בהם גדלתם ורק תרוויחו מזה.
לגבי העניין הרוחני, זה ממש בידיים שלכם. גבולות בקשר ובהשפעה על הילדים, מאוד מאוד חשוב.

בהצלחה

גם השווער שלי עושה לי יחס מר ממוות!
את בכלל לא אשמה שלא בדקת יצאת מתוך נקודת הנחה שהם בני אדם ולא חלאת המין האנושי.
לגבי בעלך אתם חייבים לפתור את זה ולא לערב בין היריבות שיש עם המשפחה שלו לקשר שלכם.
את איתו בעזרת ה' עד מאה ועשרים וההורים שלו זה רק לאופק הקרוב.
המשפחה של אישתי כופרים ממש וזה מחמיר במעגל היותר רחב שלהם. זה אומר שהם ממציאים אידיאלים מטומטמים חסרי שחר שנוגדים לגמרי את ההלכה.
אל תוותרי בקטע של הקדושה ותעמדי על שלך.
אני נלחם כמו אריה אפילו ששונאים אותי אצלהם שנאת נפש.
אצלי זה גם במלוא הצביעות בכך שאבא של אישתי ליד אחרים אומר שאני החתן הכי טוב שלו ובפורום משפחתי אומר שאני לא חלק מהמשפחה בכלל.
מתערב לי בחיים בכל דבר כמעט.
מנצל אותי בכל דרך אפשרית.
אם רע לך שם כל-כך אסור לך ללכת אליהם ואת צריכה להימנע כמה שיותר מקשר איתם.
ובעלך צריך להבין את המצב ואם הוא מתגעגע שילך לבד.
אולי זה יעזור ויבינו את המקום שלך ויהיה לך טוב.
כולי תפילה שתתמצאי שלווה.

תשמחי ששפר גורלך ולא נפלת לחוות דבר כזה.

יש כאלה שברגע שקולטים שהצליח להם הניצול מנסים לנצל יותר..
מכיר לצערי מניסיון

זה שנאה למעשים ולא לאדם.
"משנאך ה' אשנא"
אבל באמת צריך להיות ערניים שזה לא עובר לפסים אישיים ויוצר רק שנאה.
נופל שם לעיתים לצערי.

לא זה הדרך
אתה בוודאי מתכוין לטובה

אבל המילים "נלחם כמו אריה"
משדרות שהכיוון הוא לא נכון

חבל. אל תילחם.
תמצא אהבה וקשר.
ולא תהיה אבוד לבדך

אי אפשר למצוא אהבה אצל מי שרואה את זה שהתחתנת עם הבת שלו בתור עיסקה ומה המירב שהוא יכול להשיג ולהרוויח מכך..
לגבי המשפחה המורחבת היותר כופרת אין לי מה לדבר עם מי שמתבטא כלפי הקודש הקללות חמורות מנשוא.
אני לא הכי דוס אבל דחיל ראבאק שיכבדו את המינימום!!

בדיוק כפי שאיחלת לפותחת השרשור היקרה :פרח:

ממש!!!

את רוצה חיים טובים יותר, חייבים לשנות את המבט. א. זו המשפחה שלך. ברגע שהתחתנת עם בעלך-שאני בטוחה שמצאת בו המון טוב, והוא לא צנח מהאוויר, שם הוא גדל-התחתנת גם איתם.קבלי והשלימי עם זה. ב. כאנשים שמאמינים בהשגחה פרטית (סליחה על ההכללה אבל בכל זאת אמור זה להיות פורום דתי בבסיס, לכן אני מרשה לעצמי) - אני מאמינה שהכל מדויק לכל אדם עבור העבודה המיוחדת שלו בעולם. אמנם את בחרת את בעלך (גם בהשגחה מדויקת מה') ולא את משפחתו אבל ה' נתן לך אותם בשביל העבודה שלך בינך לבין עצמך. יש לך מה ללמוד מהם. רק צריך לפתוח עיניים ולב בשביל זה. לא יכול להיות שרק את והמשפחה שלך מושלמים והם רק רעים. העבודה היא התבוננות.ג.את ושניכם קובעים את תדירות הקשר והמפגשים עימם. ד. תעשי הכל כדי לא לריב עם בעלך על זה. זו גם עלולה להיות צורה של התנשאות, שאת כל כך סולדת מממה, שאת משדרת לו שהמשפחה שלו לא טובה, רק שלך. מציעה לך להתנסח בזהירות ובתיאור קושי שלך איתם לגבי משהו מעשי. לא להביע סלידה מסתם משהו שהם אמרו שאת לא מסכימה איתו. רק דברים שהם אמרו שדורשים ממך משהו שקשה לך איתו ד. לגבי הילדים וחינוכם, את חושבת שכל הסבים וסבתות תמיד דוסים כמו ההורים? לא ולא.אבל גם מ"לא דוסים" יש המון מה ללמוד.רק לא להתנשא בחזרה. הילדים צריכים לראות איך מכבדים את סבא וסבתא בלי שום קשר ליראת שמיים שלהם. זו הגישה. לגבי סוגיות מעשיות כמו טלויזיה וזה, זה כבר שאלה מעשית טכנית. אם תרצי בפרטי להרחיב ולהיכנס עוד לעניינים, בשמחה.

בין משפחות..

כך שתמיד יש הערות בתחום הזה. גם אם ההבדל מתון יותר

 

למה לא שמתם לב?? שאלה טובה

 

לא דוסית/ מפחדת על החינוך- לא רלוונטי. תתמודדו. החיים זה לא פיקניק

מציאויות שונות ומשונות

יש לחיות את החיים. יש משוכות שיש לעבור

 

גם הזהיר ביותר ייתקל בבעיות במוקדם או במאוחר

 

 

יש לך בעל שאת אוהבת זה המשפחה שלו .
תקבלי אותו עם כל החבילה או לא.
סולדת?
אולי גם הוא סולד מהמשפחה שלך וסותם את הפה??
את בטח רק מנסה לשנות אותו...כי את מושלמת והוא לא...נכון? והכל חייב להיות לפי החליל שלך נכון??
אני מרחם עליו עם אשה כמוך...
ומנסיון אני יגיד לך שאוהבים לא רואים פגמים..ושלא אוהבים הכל מפריע..
תתעוררי אם הנישואים שלך חשובים לך

היא אוהבת את בעלה ולא אוהבת את המשפחה שלו.
היא התחתנה איתו ולא עם אמא שלו!
גם לי לפני החתונה אבא של אישתי נתן לי ללקק דבש ופינק אותי ואחרי החתונה הפך אותי לעבד נירצע.
רק שאני יש לי בעיה חמורה כשאני מרגיש שמנצלים אותי אז זה ממש גרר אותי למלחמה קיומית.

היא גורמת לבעלה רע.
ולא נראה שהם פגעו בה בכלל...סתם הם "לא באים לה טוב בעין"
בעלה בין הפטיש לסדן...
צודק בזה שהיא לא התחתנה עם אמא שלו...אבל זו אמא שלו...שתכבד אותה אות כמו שהיא רוצה שהכלה שלה בעתיד תכבד אותה.
וכן אחי זה סוג של טמטום נשי השרשורים האלו
אף גבר לא יכתוב שרשור כזה שבגלל פערים בהתנהגות היא סולדת...ואפילו לא פגעו בה!
אז הם קרים ויש להם אינטילגנציה רגשית נמוכה...איזה התנשאות..
אבל תכף כל הנשים בפורום יקפצו כמה היא מסכנה...
וזה יהרוס לך את הנישואים!!
מוזמנות לזרוק עגבניות..

אבל בדיוק עכשיו בעלי שופך את ליבו על אחד מההורים שלי.

לטענתו אין לו חלק לעולם הבא.

אין לי מה לענות לו,הוא באמת ..$#@##@@#

אסור לי לקלל את הוריי

 

תזכור שאישה שמתחתנת "מתחרה" עם אימו על ליבו של בעלה(בתת מודע כמובן) וזה מוביל להתנגשויות.

וזה בא כי שניהם אוהבות אותו,אבל מראות את זה בדרך עקומה.

תאמין לי שיש לי הרבה מה לומר על חמותי,דיברה הרבה שטויות,אבל אני מאוד מכבדת אותה. ורק אני מרוויחה מזה.

בעלי מאוד מעריך את זה.

אליי היא באה הכי הרבה מכל הילדים שלה.אפילו יותר מהבנות שלה.

הילדים רואים את זה,וזה מה שאני יקבל מהם כשיגדלו,את אותו היחס. (לא בגלל זה אני מכבדת אותה)

עוד דבר,נשים פה ממש לא כתבו את מה שאתה חושב ,להיפך כתבו לה לכבד אותם.

ולגברים יש את השרשורים שלהם. כל מין והדפקטים שלו

לילה טוב

מתחתנים עם האמא ועוד איך...
ואני עוד במצב מצוין ב"ה,
חמתי מדהימה והכל אבל שיש ויכוח אני עונה
היא יודעת שאני פשוט עונה ושוכחת לכבד!
יש לה המון דעות שונות משלי, חיים שונים משלי, הדרך שלה לחנך מאוד טכנית וקרה ותמיד אני אומרת לה שאין צורך להביא לי טיפים הדרך שלנו שונה.
הכל בהבנה כמובן.
אבל שהמשפחה של הבעל חסרת רגשות וקרה זה קשה!!!!! קשה!!!!! קשה!!!
התחתנתי עם אחד כזה...
ושלא תדע כמה זה קשה!!!!
אין
לילדים
שלי
סבא
וסבתא
נורמליים
מצד האבא
אין!!!!!!!!

תריבי עם בעלך בגלל ההורים.
הבעיה הנשית הידועה..להיות צודקת ולא חכמה..

לגדל ילדים, ולא בגלל בעיה נשית ידועה.

חוויתי ככה ממש בהתחלה..
והגעתי למסקנה, שאין מה לעשות!! זה נשמע מעצבן ומרתיח..אבל זו האמת..
חייב לכבד כמה שאת מסוגלת, תנסי למצוא אפילו נקודה אחת טובה אצלהם ולהעצימה ליד בעלך, ואני מאמינה שאת תרגישי שינוי..
כשהוא לא ירגיש התנגדות מצידך ללכת אליהם, פתאום זה לא כזה יהיה חשוב לו, או שהוא יתחיל להודות שטוב לו יותר אצל המשפחה שלך מאשר שלו.. ופתאום משו ישתחרר..
זה בדיוק

זה בדיוק כמו שאומרים לנו על משו אסור, ישר בא לנו אותו.. אבל כשהוא מותר, אז סבבה.. אנחנו לא בלחץ עליו..
תנסי קצת לשחרר ולא להגדיל את השלילי והלא כיף בצד שלו, ואני מאחלת לך שתראי ישועות..

קודם כל כיף לקרוא על הפתיחות בינך לבין בעלך.

 

זה באמת לא מובן מאליו.

 

זה שכתבת שהוא מסכים איתך על כל מה שכתבת,

על זה שבאת מבית חם וכו' - רואים שהוא אוהב אותך מאוד ומעריך אותך ואת משפחתך מאוד ויש ביניכם פיתחות ותקשורת טובה.

 

אז שאפו לכם על זה!

 

לגבי הקשיים עם המשפחה שלו -

א. לנסות לדלל כמה שאפשר במפגשים איתם.

רק מה שחיוני.

אם זה גורר כל כך הרבה מטענים - פשוט להמעיט במפגשים

 

(עכשיו בימי הקורונה זה ממש בגדר מציאות שהתממשה... אפילו אסור לכם לבקר אותם! 

נצלו זאת בינתיים לטובה...)

 

ב. אם בעלך מתגעגע אליהם - ובצדק, הם הרי משפחת המוצא שלו,

הם הרי אבא ואמא שלו, מי שילדו אותו וגידלו אותו -

הוא יכול תמיד לבקר אותם בעצמו או עם הילדים, את לא חייבת תמיד להצטרף.

רק במקרים חיוניים כאמור.

 

ולאפשר לו זאת מכל הלב.

לא לתת לו לבחור בשום אופן בינך לבין הוריו.

זו בחירה קורעת לב ולא הגיונית.

את אשתו.

הוא אוהב אותך.

את החצי השני שלו.

 

והוא אוהב גם את אמא

ואת אבא

כמו שאת אוהבת גם אותו וגם את אמא ואת אבא.

בבקשה אל תגרמי לו שיאלץ לבחור בינך לבינם.

 

אם קשה לך איתם - שילך לבקרם בעצמו.

 

ג. לגבי זה שלא בדקת את משפחתו לפני החתונה -

בסופו של דבר התחתנת עם בעלך.

אני בטוחה שמצאת וראית בו המון המון דברים טובים שבגינם בחרת להתחתן דווקא איתו.

אני בטוחה שגם אז וגם עכשיו יש לו ובו תכונות נפלאות ודברים טובים והמון מקומות בהם הוא מעניק לך ומטיב איתך.

 

לא התחתנת עם אמא שלו

ולא עם אבא שלו.

התחתנת איתו.

 

הם רק ההורים שלו.

על כך שהם הביאו אותו לעולם - אפשר וצריך להודות להם.

ואם הקשר קשה איתם - אפשר להסתפק בזה, כאמור.

את ממש לא חייבת להסכים איתם

וגם לא חייבת להיפגש איתם לעיתים תכופות אם קשה.

הם לא הוא.

צריך לנתק בראש את זה.

 

הטעויות שלהם הן לא הטעויות שלו.

כאשר הוא נופל או מתנהג לא הכי טוב - זו רק אותה התנהגות,

ובשום אופן לא להשליך את הטעויות שלהם והפגיעות שלהם לבעלך!!! זה שלהם ולא שלו!

 

ד. גם אם היית בוחרת ובודקת בציציות את המשפחה שלו -

לאף אחד (לאף אחד!) מאיתנו אין תעודת ביטוח על מה יקרה לו בחיים, ובטח לא על מה יקרה לבן/בת הזוג.

 

גם אם המשפחה שלו הייתה מופלאה -

תמיד היו דברים אחרים.

 

אז אולי היית מגלה דבר אחר.

 

ככה זה.

לכל אדם יש יתרונות וחסרונות.

לא קיים אדם מושלם. פשוט לא. רק הקב"ה מושלם.

 

לו יצויר שהיית מתחתנת עם אדם עם הורים הכי נפלאים בעולם - גם בו ולו היו חסרונות אחרים.

ואף פעם אי אפשר לבדוק הכל הכל ולשלוט על הכל הכל.

 

כמו שמישהי חכמה כתבה כאן בשרשור - תראי אילו ילדים היו לאברהם אבינו ויצחק אבינו ע"ה!!!

ומי אנחנו שנשווה עצמנו אליהם?!

זו לא תעודת ביטוח לכלום פשוט...

 

ה. לגבי חינוך הילדות 

החינוך שלהן הוא עלייך ועל בעלך בלבד.

ההורים שלו הם לא חלק.

הם סבא וסבתא.

אתם יכולים לומר באסרטיביות נעימה שאתם ההורים ובבקשה לכבד את הערכים ההוריים שלכם.

בעלך יאמר זאת להוריו

ואת תאמרי זאת להורייך.

לא ליצור מצב שאת תגידי להוריו והוא להורייך.

את יכולה לומר לו, והוא יעביר להוריו. זה כן.

אבל תחליטו ביניכם על הערכים והחינוך שלכם - ותבואו כגוש אחד מאוחד מול ההורים, עם העברת מסר חד משמעי ומכבד בעניין זה.

 

 

בהצלחה רבה רבה! :פרח:

את ממש עושה מצווה בכל תגובה שלך כמעט לדעתי!

אין לי משהו חכם לומר

רק בגדול צריך להפריד בין המשפחה שלו, שלא התחתנת איתם, לבין בעלך שצריך לברר את מה שביניכם בשלום

זה שבעלך מסכים איתך זה התחלה טובה.
תשתדלי לא להתקיף ולהגיד דברים רעים על המשפחה שלו זה סתם מביא מריבות....
תהיי בטוחה שגם לו כנראה היה קשה ולכן בחר מישהי מסגנון שונה והוא רוצה בית בסגנון שאת מביאה איתך!
תפסיקי לגמרי להאשים ולדבר על המשפחה שלו...
תאמיני לי אם את תפסיקי הוא יגיד בעצמו מה שצריך. ביחד תחליטו איך לשמור על הבית שהקמתם מהשפעות שליליות...
וגם... כן
... למצוא דברים טובים גם בהם. בטוח יש!

עזבתי לפני שנתיים...

והפרידה באמת היתה לי קשה ומלווה במשברים.

לי עוזר ששמרתי על חברותא טלפונית עם החברותא מהישיבה. מקפיד ללכת לבקר שם כמה שיותר.

לימוד יומי בגמרא-הלכה- ואמונה חובה כדי לחזיק ראש מעל המים. ולהילחם על אווירה תורנית בבית. לדבר דברי תורה בבית ולדון בעבודת ה'. וזו המשימה הקשה ביותר כי עיקר החוויה של האדם זה כבר לא הלימוד אלא העבודה\לימודים ומימלא על זה מדברים רוב הזמן ,וכך האווירה בבית משתנה.  

לכן חשוב שגם את תקבעי לך חברותא עם בעלך או חברה או שיעור וכו'

 

בהצלחה...

בסוף אלו הם החיים ....כולם בסוף יוצאים מהישיבה...

איזה כיף לשמוע דיבורים מתוקים ושאיפות טהורות כאלו ואהבת תורה כזו !!!
ולשמוע שאתם מאוחדים ושותפים בשאיפות הללו!!
בטוחה שעם כאלו שאיפות בעז"ה אתם רק תגדלו יותר ותעשו נחת לקב"ה בכל מה שתעסקו!

ולגבי הכותרת, (אכתוב רק בקצרה מפאת השעה)
בוודאי שיש עבודת ה' אחרי האברכות!!!
ויותר מזה, זו עבודת ה' האמיתית!!!
כי כך ברא הקב"ה את העולם,
שצריך לחרוש ולזרוע,
וששת ימים תעבוד ויום השביעי שבת לה' אלוקיך,
וצריך ליישב את העולם ולבנות,
וצריך לפתח ולשכלל ולהמציא המצאות,
וצריך בנקים ומשכנתאות,
וצריך ללמד ולהעביר לאחרים את טוב ומתיקות התורה,
וצריך לחבר כל מקצוע וכל תחום שיש בעולם הזה לתורה,
כי התורה כוללת את כל החיים ונוגעת בכל תחומי החיים!
והקב"ה נמצא בכל תחום בבריאה ובמציאות!!
וזה הרצון שלו, שהלימוד יביא לידי מעשה!
במציאות כולה ממש!
ושהתורה לא תשאר בבית המדרש!!
אפשר לראות אנשים גדולים שעסוקים בעשייה,
למען עמ"י, למען הוספת אור בעולם, למען גילוי שם ה' בעולם,
ומקדשים את שמו בתוך החומר בכל מקצועות החיים!

מאחלת לכם הצלחה בהמשך דרככם, מתוך גדילה והתעלות בעבודת ה'. ושתמשיכו לדבוק בתורה והיא תהיה נר לרגלכם בכל פעלכם!

''לכו בנים שמעו לי, יראת ה' אלמדכם''.

דווקא אחרי שהבנים הולכים, מתרחקים מבית המדרש ומדפי הגמרא, אז מתגלה יראת ואהבת ה' האמתית שלהם.

רבי ישמעאל אומר: הלומד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

ובטח שאין צורך להזכיר את המעלה הגדולה שיש לנו בקיום העולם, בעבודה שמקדמת ומפתחת את האנושות, בקיום הכתובה והחובה לפרנס את המשפחה, ובכל הברכות הנאמרו במקורותינו על האדם המפרנס (אולי המוכרת שבהן:

ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה)

הרב מאיר שפירא, מייסד הדף הדומי ומקים הישיבה הנודעת "ישיבת חכמי לובלין", קבע שהפסוק הזה יונצח בגדול על מבנה הישיבה.

 

כששאלו אותו לפשר הבחירה המוזרה לכאורה, הוא הסביר שברור לו שבתוך הישיבה התלמידים יהיו יראי ה', אבל הוא הקים אותה דווקא כדי שגם מחוצה לה הם יהיו יראי ה', ולכן אין מתאים מהפסוק הזה.

התכוונתי לציטוט הזה.

הזוי לקרוא את התגובה הזאת שלוקחת את הנקודה הכי אידאלית באמת של עמ"י וזה לקדש את החול. אך לדעתי יש כ"כ הרבה כותרות וציטוטים מדהימים שכביכול העובד ה' האמיתי הוא רק זה שעובד פיזית ויוצא לפרנס את משפחתו בריווח ואילו זה שיושב ושוקד ימים כלילות על לימוד התורה הקדושה הוא רק בדיעבד??? אם כך מה תגידו על הרשימה הבאה הרב קוק, הרצי'ה, הרב אלישיב, הסטייפלר, הרב עובדיה, הרב אליהו, החזון איש, הרב שטיינמן, הרב שך, הבבא סאלי...... והרשימה עוד נטייה וכל אלה רק בדור האחרון שכולנו מכירים. לפי הכותרת של התגובה הזו אותם הרבנים שברשימה רק עובדי ה" בדיעבד. לדעתי כל הבילבול הזה נוצר שלומדים את חז"ל בצורה מאוד שיטחית כאילו שבקריאה אחת ללא המפרשים הענקיים שבכל הדורות אפשר להבין בדיוק מה התכויין אותו אמורא או תנא. לצערי חלק מהציבור הדתי לאומי אוהב להשתמש בסיסמאות של קודש וחול ולקדש את החומר בלי שהוא מבין כלום ושום דבר על לימוד תורה. מוזמנים ללמוד קצת בעמקות אורות התורה על הסדר או נפש נחיים פרק ד או תניא בעיקר פרקים ראשונים על מעלת לומד התורה ולהבין מה זה לעבוד את ה'.

הם התפרנסו.

לא למדו בישיבה תמורת מלגה או צדקה, אלא עבדו בהוראה, עבדו ברבנות, כתבו ספרים וכו'.



''גדול הנהנה מיגיע כפיו'' לא נאמר רק על עורכי דין ומהנדסים, אלא גם על מי שמתפרנס בעבודה תורנית, ובלבד שיש לו לקוחות והוא לא מתפרנס מהצדקה.

אכן קשה מאד. אבל הידיעה שזה העולם האמיתי בחוץ

 

וכעת הגיע הזמן לתת מכל מה ששתית ממנו גם לשאר העולם,

 

בתוספת הידיעה שזו בעצם החיים האמיתיים, זה מסייע לעבור בשלום.

 

הייתה נפילת מתח רצינית, לפחות אצלינו כולל הרגשות קשות שלי בעיקר על צורת התפילה ודרך החיים של

 

הסובבים אותי. זה נרגע לאחר מכן.

 

עצה טובה- לנסות להעביר שיעורים תורניים במגוון נושאים. זה מחייב ושומר על מוכנות ודריכות.

 

בהצלחה

 

 

א. אפשר למצוא עבודות בתחום של קודש למי שרוצה.

ב. להיות צדיק בעולם המעשה זה מאתגר קצת אבל זה הדבר הכי יפה שיכול להיות. זה משהו שהעולם צריך אותו יותר יש הרבה אברכים עם רגש פנימי שיכולים להאיר את העולם המעשי.

ג.

דבר חשוב: החיים האמיתיים הם לאו דווקא עולם המעשה. החיים האמיתיים הם דבקות בהשם, הם יכולים להתבטא בלימוד תורה וגם בעולם נמעשה

לתורה, הכל טוב. מניסיון ב"ה. קשר לתורה זה גם לימוד וגם קשר לרבנים, התייעצות איתם בצמתים בחיים, תפילות שם...

תודה לכולם על התגובות.. אכן הדברים מחזקים!אשמח לקבל עצות מעשיות על הדרך לשמור על הקשר עם התורה בכלל, והדרך לשמור על "חום" פנימי ביחס לקודש ולקדושה בלי להתחספס ולהיבלע בעולם החילוני שבחוץ, ופחות חיזוק על עצם חשיבות המלאכה והעבודה וכיוצ"ב.

תודה

ניראלי יעזור בקטע של החום.

אבל אם את באמת רוצה עצה אז העצה הכי טובה זה לקבוע עיתים לתורה להפוך את הבית למה שנקרא בית ועד לחכמים לארח אנשים מבחוץ אליכם ולנסות לקרב אותם ולהבעיר בהם את האש.
מקווה שעזרתי אם לפחות לא הצחקתי.

כמו הניווטים שלך...

למרות שניראלי שאתה מתכוון לומר שהחוש הומור שלי הפוך..

תמיד הייתי בין האחרונים לחזור.
אבל הייתי עקשן להצליח

זה הכי חשוב!

הנהג בהם מדת דרך ארץ.
משא ומתן באמונה
קביעת עיתים לתורה
עבודת המידות.
וכן על זה הדרך.

ב"הצלחה

ממליץ בחום רב על הסדרה הזאת, מסדר לגמרי את הראש בדיוק בעניין הזה

*סדרת תורת חיים / הרב ערן טמיר*
סדרה תורת חיים

רק פיתרון אחד והוא להעיף את הסמארטפון כי זה המכשול הכי גדול כיום בעבודת גם בתוכן שהורס את הקדושה של האדם וגם את המכשיר כשלעצמו ששורף את הזמן של האדם ומבלה מלשון בלאי את חיי האדם בשטויות. מוזמנים לקרוא בעיום את הספר "כלים ביד כלינו" של הרב אורי כהן.

אני מכור למכשיר שלי

אני באמת סובר שמחוץ לישיבה מתחילה עבודת ה' האמיתית של רוב האנשים (כדבריו המדויקים של @פשוט אני..)
אם כי מצד שני, אם לא מצליחים בזה אז מתפספסת כל עבודת ה',

אחרי הכל, בעולם הזה קל מאוד לשכוח את הקב"ה...

 

אני נמצא במסגרת בית-מדרשית במקום האקדמי בו אני לומד,  אם כי זה מאוד קשה וסביר להניח שאפרוס את התואר.

מה שאמרו בשם הרב מלמד ללמוד 6 שעות בשבת - לא ניסיתי, אבל גם הר"מ שלי אמר שהשבת צריכה להיות העוגן הרוחני שלי.

(למה שלא יתייעץ עם רבותיו בישיבה בעניין?). קיצור צריך לשמור על מסגרות של קדושה.

 

אבל בעיניי, הדבר הכי חשוב הוא ההשקפה - לזכור ולהפנים שאתה עדיין בן ישיבה.
הרשו לי לצטט מספר חובת הלמידים:

"כאב הלב והתמדת בקשתך- בהשקפתך תלויה.

העשיר שנתרושש - כל זמן שהשקפתו על עצמו כעל עשיר, וחושב: "הלא עשיר הנני, ולמה עשירים אחרים יש להם רוב טוב, ולמה מקודם גם אני וכל ביתי היו רחבים ומעונגים וכו׳?", אז דאגת לבו קשה, ותמיד לא יחדל מלבקש עצות איך לשוב ולהתעשר בעזרת ד׳.

ואם מחליף הוא את השקפתו העשירה אשר מקודם, ומביט על עצמו מעתה כעל עני ככל העניים, אז לא ידאג ואף לא יבקש עצות לשוב ולהתעשר, (אמנם) הן גם אז יברך את עצמו שיזכה בגורל וימצא מציאה ויתעשר, אבל רק במחשבתו יתברך ויארוג דמיונות עשירים, אבל בלבו לא יכאב ולא יבקש, בלתי אם להרויח על פה חרבה ודירה יפה במרתף חם.

כן כל עצמך תלוי בהשקפתך מהו ישראל, ואל מה צריך אתה להגיע. יודע אתה כבר זאת וכבר דברנו מזה, אבל גם העני שהחליף את השקפתו להשקפה עניה, זוכר את עשרו ומתברך להתעשר. אך כיון שרק במחשבתו יודע זאת ובלבו כבר לא קבועה, ובתוכיותו השקפה אחרת על עצמו נמצאה, לא ידאג ולא יבקש ולא ישתדל למצא שוב את עשרו, ואף במלאכתו ומסחרו יתעצל, כן ידיעתך בדעתך בלבד לא די בזה".

 

זה אחד הדברים הקשים. בהתחלה היו לי הרבה ימים שחשבתי שאני בעל'בת וגם היום יש לי לא מעט ימים שכאלו.
אבל צריך לקבוע בלב שזה לא נכון. ושאפילו להיפך. אסור לצאת לחיי העוה"ז מתוך מחשבות של 'נעבעך' ודיעבד! רק מי שיצא מתוך אש חסידית ומתוך עזות דקדושה ושמחה יוכל לצלוח את האתגר.

 

ודבר אחרון - להיות משפיע. לא מקבל. מי שמשפיע לא מושפע. ככה קיבלו מרבותינו.

 

קיצור שיהיה המון בהצלחה והמון תפילות!

מעשה בחתן צעיר בשם אורי שרקי, שמספר ימים אחרי חתונתו כתלמיד במרכז, הלך לעשות קניות במכולת.
ראה אותו תלמיד צעיר ממנו, והתפלץ. ביטול תורה?!
ענה לו האברך הצעיר (הרב, בשבילי) שרקי- 'אבל זה החיים'.
לא במשמעות של 'החיים קשים'. במובן של 'זו המשמעות של לחיות' (כפי שהבנתי אותו).

'יש חיים מחוץ לתורה?'- שאלתך.
אז מבלי להכנס לדיונים ארוכים (וממש כייפים, שלא אעשה פה. בהזדמנות עם בעלך על בירה קורונה), אודות מה זה 'חיים', מה זו 'תורה', והאם זה יכול ללא זה, או מה המשמעות של שניהם ביחד, של 'תורת חיים'.

בעולם הישיבות אוהבים להשתמש במושג שנקרא 'עולם התורה'
לקחו לי כמה שנים טובות בישיבה, ושנתיים וחצי באקדמיה בשביל להבין מה חרה לי בביטוי.

'לא דומה שקיעה וטביעה בעולם רוחני לגמרי, לשעה יומית של לימוד'.
נכון. לא דומה. מהרבה בחינות. זוכה ב''ה לטעום משתי הבחינות. ולכל אחת מהן הגדולה והייחודיות שלה, ולכל דבר יש זמן ועת. וה' שולח סימנים (נעימים יותר או פחות) וכיוון מהו השלב הנכון עבורנו בזמן נתון.

אבל '..טבילה בעולם רוחני לגמרי, לשעה יומית של לימוד'.
ההיקש המוחלט בין זמן לימוד, ובין מקום רוחני..מניין לך?

אני מאד רציתי להקים בית 'מתוך תורה'= מתוך הישיבה.
רציתי מאד להיות אברך. ולא זכיתי.
לא המקום לכתוב כמה קשה היה לי לעזוב את הישיבה.
והיום- אני שמח בכך. כי חששתי מנסיגה רוחנית. ואם בזמן הישיבה 'ילכו מחיל אל חיל', והרגשתי התקדמות. הרי שההתקדמות לא נסוגה, או נעצרה- היא ממשיכה. באופן מיוחד ומדהים שרק מי שחווה אותו, ולא ניזון מסיפורים, יודע להבין ולשמוח.
אני לא מרגיש בנסיגה. אני מרגיש שאני מתקדם בכל יום ויום, וזו שמחה גדולה מאד.

והבנתי, די לאחרונה.
שמה שבישיבות מדברים על 'עולם התורה'
הם פשוט מתבלבלים במושגים.
כי הם לא מייצגים את 'עולם התורה'.
הם מייצגים את 'עולם הישיבות'.
ועולם הישיבות הוא חלק, ענף- חשוב מאד- ממושג רחב הרבה יותר שנקרא עולם התורה. אליו משתייכים כל דכפין, שכן תורה מונחת לה בקרן זווית, וכל הרוצה יבוא ויטול.

ואמנם לא זכיתי להקים בית מתוך 'עולם הישיבות'
אבל מקווה שה' יזכני להקים בית מתוך עולם של תורה-
כי האופציה הזו לחלוטין פתוחה בפני. ובפני כל מי שחפץ בכך.

ואני כלל לא מזלזל בנסיון שלכם. זה קושי אמיתי, זה שינוי משמעותי מאד, ושינויים גוררים הרבה פעמים משבר.
אבל רק שתדעו, מעבר להרי החושך של חוסר הוודאות- שיש חיים גדולים, משמעותיים ושמחים שם בחוץ. כן, עם הרבה קרבת אלוקים.


אם בא לבעלך להחליף עמי מילה, מוזמנת לשלוח לי את המספר *שלו* בפרטי, ואצור עמו קשר

המון ב''הצלחה בכל אשר תפנו

לבנות משהו שאי אפשר לחיות בחוץ?

בסוף בבוקר שאתה קם אחרי הישיבה אין משברים יש עבודה יש משפחה לפרנס..
ב.יש מלפניך לא כולם באותו ראש של הרצי''ה שזה מה שאתה למדת כל שנותיך בישיבה?
זה השאלות בהתחלה