שרשור חדש
אין כוחותחדווה ושמחההה
אין לי כוח להתמודד עם הבן אדם הזה.(בעלי)
לא משנה כמה אנחנו עובדים וכמה אנחנו מרוויחים,
הוא כל הזמן מדוכא.
כל הזמן הוא רוצה יותר, אנחנו עובדים תמיד! והוא בכלל,
אפילו פעם אחת בערב מקווה, הוא הציע שילך לעבוד בלילה אצל אדם אחד בהובלה.

נמאס לי ממנו פשוט ככה, ביקשתי ממנו אם הוא יכול
להדפיס לי עבודה מסוימת שאני צריכה ללימודים,
הוא הדפיס והתקשר אליי והתחיל לצעוק עליי, שאני מבזבזת כסף
ומגזימה.
יש לציין שבשביל העבודה הזאת השתמשתי בכסף שהוריי הביאו לי, מרוב שהוא קמצן.
הוא מחשבן כל דבר, כל דבר! אי אפשר לנשום.
אפשר לשבת במסעדה ואז כשיוצאים הוא יגיד לי, שחבל היינו אוכלים בבית ואנחנו מבזבזים מלא כסף.

זה לא נורמלי פשוט לא.. עכשיו הוא חזר הביתה והתחיל לצרוח כמו חולה נפש פשוט לצרוח עליי
שאני מבזבזת כסף, ומגזימה ונמאס לו ממני
ניסיתי להשתיק אותו, כי יש לי כאבי ראש ואין לי כוחות אליו
אבל הוא לא הפסיק לצרוח כמו חולה נפש

נמאס לי מהבן אדם הזה ממש ככה, אנשים מסתכלים עליי מוזר בגללו הוא כל הזמן צורח, כל הזמן
לא משנה אם המשפחה שלי נמצאת או חברות

אמא שלי אמרה שהוא צריך ללכת לטיפול, אבל שוב
הוא אומר שזה עולה כסף ואין לו כסף לטיפול

זה פשוט לא חיים! שנה שלמה לא יצאנו לחופשה, אין מה לדבר על טיול שלא עולה אפילו.. הוא אומר שהוא עייף מהעבודה
או שדלק גם עולה כסף, וזמן זה כסף. ותמיד יש תירוץ.

פשוט לא כיף עם הבן אדם.. הוא לא יוצא מהבית והוא לא בדיכאון, הוא פשוט חי בבית כזה.
שלא יוצאים מהבית, אלא יושבים בבית כל היום.. ומכינים אוכל
או רואים סרט.
זה מחליא אותי לגמרי. תמיד שאנחנו באים לבית של ההורים שלו, אנחנו יושבים בבית לא יוצאים לא כלום, משתעממים.
כל אחד בחדר שלו.

אני לא רוצה חיים כאלה, לחשבן כל דבר.
לא נוסעים להורים שלי, כי זה דלק
לא נוסעים לשם כי זה דלק.

לא קונים את זה, לא אוכלים את זה.
כל דבר לצער אותי ולצרוח עליי,
אני מסתכלת על חברות שלי, שהבעלים שלהם כ"כ מפרגנים להם, נותנים להם הכול באהבה
ולא צורחים כמו חולי נפש על 12 שקל של הדפסה.

נמאס לי, אשמח פה למספרים של מטפלים עבורו,
אין ספק שגם לי לא חסר.
אבל אני לא במצב שלו, ממש לא.
יקרה, כל כך מצער לשמוע שזה מה שאת עוברת!בעוז וענווה!
-חיבוק-
את בכלל לא במצב שלו. והכי מגיע לך בעולם לחיות חיים שמחים וטובים עם בעל מפרגן, מפנק ותומך...
וואו נשמע לא פשוטלמה לא123

התמודדות לא קלה בכלל,

איך הוא חוץ מהכסף? יש בו גם צדדים טובים? 

אבל,אולי תנסי לחשוב אך הוא רואה את העולם.הוא גדל ככה. ככל הנראה אם היית גודלת ככה,גם את היית כזו.

אז קודם כל,סבלנות.... אני הייתי קודם כל מרחמת עליו ומבררת על טיפול שאני אלך אליו,רק בשביל לדעת איך להתמודד מול דבר כזה. אולי ההורים שלך יכולים לעזור לך לממן אותו?

או שתאספי כסף בצד,בלי שיידע

מה דעתך?

וככלל אל תשווי לבעלים אחרים,כי אולי הבעליםש להם מפרגנים אבל הם לא טובים בדברים אחרים שבעלך טוב בהם.

 

אני קוראת את זה שוב ומזדעזעת עוד יותר.בעוז וענווה!
מה זאת אומרת שהוא חשב ללכת לעבוד בליל טבילה שלכם?? בזמן הכי ביחד שלכם?? לא נראה לי תקין בכלל.
והוא צורח עלייך תמיד, גם לבד וגם לפני אנשים? איך את מצליחה להתמודד ככה?
לדעתי הוא מפעיל נגדך אלימות כלכלית, וגם אלימות מילולית... זה ממש ממש עצוב שזה ככה.
אני חושבת שכדאי לך למנוע היריון עכשיו עד שהוא יעבור טיפול ויתאפס על עצמו. אחרת מה יהיה כשיגיעו הילדים? הוא לא ייתן לך לקנות טיטולים ומטרנה כי זה בזבוז???
למה להמשיך??מהי אמת
אני הייתי עפה ממנו כמה שיותר מהר! נשמע קיצוני ומפחיד..
מה זו התגובה הזולמה לא123

שמעת צד שני?

אנחנו מתחתנים רק עם אנשים מושלמים?

אוי זה קשה ממש!נב"י
מנסה למצוא הסבר או נקודה של זכות ולא מצליחה!
אולי אתם חוסכים לדירה והוא נכנס למצב טירוף חיסכון?
כואב מאוד לקרוא מה שאת עוברת וכל הכבוד לך שאת מחזיקה עד עכשיו, אולי כדאי לנסות לדבר על כסך במספרים ולא בתחושות של מישהו מבזבז יותר מידיי, לקחת דף ועט ולייעד כל חלק למטרה. חלק מהמטרות יכולות וצריכות להיות בילויים והנאות, אחרת למה לעבוד?

לא תקין בכלל!!ליאן
לא הגיוני בעליל. מזה הסייוט המתמשך הזה??
קטמי ותעשי מעשה! טיפול דחוווף
סליחה על מה שאשאל, ושמענו רק את הצד שלךוואוו
וזה לא נשמע טוב... מה המצב הכלכלי הכללי? האם מאוד גרוע וזה ממש מלחיץ אותו עד כדי התנהגות כזאת? או הכל סביר והוא ממש מגזים? אתם חיים נורמלי עם אוכל וחשמל ומים או יש מצוקה אמיתית שהביאה אותו ללחץ ולאיבוד עשתונות שכזה? לא מצדיקה אותו. רק מנסה להבין עד כמה בלחץ שלו מחובר למציאות שלכם ואיך את רואה את הדברים. גם אם שניכם עובדים, זה לא אומר כלום על המצב.
אלימותאנונימי (2)
כלכלית.
זה נשמע ככה.
ואני לא בטוחה שככה קוראים לזה אבל תארת את זה.

חייבת לפנות לעזרה. אמיתית.
אין לי מושג למי.
אבל תחפשי אולי אירונים שעוזרים לנשים.
אוי ואבויאמא וגם
נשמע חרדה כלכלית קשה
המצב שלכם באמת מאתגר או שזה לחץ שלו?

אולי אם תמצאי לו טיפול בחינם/במימון של אמא שלו או משהו הוא יזרום לפחות כהתחלה?
לגבי מטפלים נראה לי כדאי לכתוב באיזה איזור מחפשים.
לא משנה מה הוא צריך לכבד אותך! צרחות ועצבים בגלל הוצאותיפעה1986

הכרחיות?? יש לו בעיה והוא צריך לטפל בה

מכון למשפחה נווה ירושליםמכבי יהודי
חפשי בגוגל עושים טיפולים איכותיים ביותר ע"י אנשי מקצוע פסיכולוגים ועובדים סוציילים , מטפלים ברמה לזוגות עם קושי במימון טיפול , מחיר סמלי ממש . ממש לא נשמע לגיתימי בשום צורה התנהגות שלו , דווקא בגלל זה זה נשמע שיש פתח לטיפול שיעזור , אבל אם אתם לא הולכים לטיפול קחי בחשבון את מה שהילדים שלך הולכים לעבור אני לא רוצה לדמיין אפילו, אם לא בשבילך ,בשבילם את חייבת לעשות משהו...תמיד עדיף טיפול אם עוזר אם לא , לקום וללכת , חייבים להפסיק את מעגל האלימות !!!
כמה דברים-מקרוני בשמנת
א. צרם לי הביטוי "כמו חולה נפש". חולי נפש לא צורחים כל הזמן, ויש כאלה שלא צורחים בכלל. אמירות כאלה מעמיקות את הסטיגמה והדיעות הקדומות כלפי אנשים עם מחלות נפש.
ב. צריך להבין באופן אובייקטיבי- האם באמת אין לכם את הכסף הזה? כלומר האם הוא מתקמצן כי אין לו והוא מודאג, או שיש יפה מאוד וההתנהגות שלו סתם לא קשורה למציאות? אם יש פרנסה בסדר פלוס- אז הוא חייב טיפול והייתי מוצאת כל דרך לגרום לו להבין את זה.
אם המצב באמת קשה, אז-
אפשר לבלות גם בלי להוציא הרבה כסף בכלל. דלק זה יקר, אבל אוכל לשבת זאת גם הוצאה, אז זה מתקזז הרבה פעמים, תלוי במרחק. בילויין זה חשוב, חפשו מקומות חינמיים או מוזלים, תגבילו למספר בילויים מסויים ותקציב לכל פעם. למשל לצאת למסעדה בשביל החווייה והשחרור, אבל להוציא עד 50₪ ביחד, כלומר שתייה ומאפה. לגמרי אפשרי ופעם בחצי שנה זה נחמד ומאוורר. או לצאת לסרט ביום של סרטים בעשרה שקלים ולהביא אוכל מהבית. או לצאת לגן החיות בימים מיוחדים שזה בזול, מוזיאונים זה הרבה פעמים בחינם. שמורות טבע ומעיינות שקרובים אליכם. עוני או תקציב מוגבל לא אומר גזירה לא להינות לעולמים.
את מתארת הסתגרות בחדרים נפרדים- קחו איתכם משחקי קופסא ושחקו. קחו שירונים, אלבום תמונות להיזכר, ספרי קריאה.
הכל תלוי בשאלה אם רוצים, כי אם כן אז יש איך. ואם לא- אז צריך לעבוד ולטפל בחסימה הרגשית.
תנסי להזכר...אם_שמחה_הללויה
למה התחנת איתו? מה משך אותך בו?היה לך כיף איתו, מן הסתם, ככה לא היית מתחתנת איתו.
הבעל תמיד טרוד יותר אחרי פרנסה, במיוחד אם המצב קשה.
ותפסיקי להסתכל ולהשוות לבעלים של אחרות. את אף פעם לא יודעת עם מה הן מתמודדות.
יקרה, בעלך חייב טיפולנגמרו לי השמות

להבין למה כ"כ מהותי לו הכסף והדקויות,

על מה זה יושב

ואיך אפשר להקל מעליו את החיים.

 

זה משהו קריטי ונצרך.

מה המצב האמיתי שלכם?משה

לפני שרצים לשלוח את הבעל לטיפול ולצעקות של "אלימות כלכלית", אולי באמת יש בעיה והוא נלחץ ממנה?

ממש עצוב. מעריך את הרצון שלך לפעול בעניין בהקדםהיום הוא היום
כמו שאמרו אחרים אם תוכלי לענות לשאלות שלהם יהיה יותר קל לענות.

באופן כללי, לפי מה שאת מתארת כרגע עדיף לא להציע לו טיפול כי הוא ממש לא נמצא במקום שהוא ילך לזה. עדיף לטפל במה שאת יכולה-עצמך, לעזור לך בהתמודדות המורכבת הזו. ככל שאפשר עדיף שהעזרה שתקבלי לא תהיה על חשבון הכסף המשותף שלכם כדי שהוא לא יפסיק לך את הטיפול באמצע.

בהצלחה.
נורא. אין מליםMamina
נשמע מזעזע. אבל אנסה כיוון אחר כדי לנסות לעזור לך בע"הובצאתי
יכול להיות שיש ביניכם מתח, והוא פשוט מוציא את זה בצורה הזאת. כלומר לא בטוח שהפיתרון למצב הוא לעבוד על הנקודה הזאת של הכסף, אלא לעבוד בכללי על הקשר הסודי ביניכם ועל החיים בכלל
לצערי מכירה אדם כזה..בת של השםאחרונה

והוא סובל מOCD 

אבל בד"כ זה דבר שניתן לטיפול 

 

הרבה הצלחה בע"ה!!

נשואים לבעלי מחלהשושהA
רווקה, אחרי קשר רציני עם בחור מקסים אבל חולה במחלה שהיא לכל החיים. למחלה אין דפוס קבוע- יכול להיות בריא כל חייו או שמצבו ידרדר עד למצב סיעודי. נפרדנו מסיבות אחרות שלא קשורות למצב הבריאותי (הוא חתך). רוצה אחרי תקופה ארוכה להציע לו לנסות שוב.
1- האם בכלל כדאי? מרגיש קצת משפיל בהתחשב בזה שהוא זרק אותי.
2- זה להכנס ביודעין לקשר שאני יודעת שהוא חולה... שלא כמו בתחילת הקשר שלנו שגיליתי על זה אחרי... מומלץ? כדאי? שווה?
דעתי האישית:שםאנונימי
לגבי 1 - מה אכפת לך?
יגיד לך שהוא לא מעונייו שוב, אפילו 10 פעמים... לא תראי אותו יותר.
כלומר זה אכן מביך, אבל רק לאותו יום. אחרי זה, זה נגמר.

לגבי 2 - זו שאלה מעניינת וטובה.
שימי לב שזה תלוי במחלה, האם זה עובר לילדים (או שאומר שלא מביאים ילדים, אני לא יודע...) ומה זה אומר על גיל יותר מבוגר.


אני לא יודע איך את חושבת עליו, אבל זה שיקול שלצערי רק את יכולה לעשות עם עצמך...
אם תתני פרטים, אולי נוכל לשאול אותך את השאלות המתאימות שיעזרו לך להחליט בשביל עצמך.
לא הייתי נכנסת לזה...מהי אמת
תתייעצי היטב
עם מי? אני לא יודעתשושהA
ספרי על המחלה, במה מדובר?שםאנונימי
האם לדעתך את רואה אותו מתאים באמת או שאת מאוהבת בו וזה מסנוור לך את התחושה?

אם חברה שלך הייתה מתייעצת איתך לגבי מישהו שהיא יצאה איתו והוא חולה במחלה וכו' וכו' - מה היית מייעצת לה?
אני לא מאוהבתשושהA
היו בקשר דברים שצריך לשפר, ואוליי באותו הרגע הפרידה היצה אסון בשבילי, בדיעבד השם הציל אותי!
אני לא מאוהבת, בטח כשעבר הרבה זמן. בקשר לא שמרנו מאה אחוז נגיעה, וזה הגיעה לסיטואציות קרובות שמין הסתם הקשו עליי בפרידה. ועדיין משהו בלב חסר. לא יצאתי לדייטים מאז, כששואלים מה אני מחפשת זה מאוד מזכיר אותו בתיאור. 90 אחוז מהמידות שלו אהבתי, ובאמת שבחנתי אותו- מול מלצרים, מול חברים וכו וכו.
המשךשושהA
לגביי יעוץ לחברה- עברתי תקופה מאוד מחזקת מבחינה אמונית איתו. הרבה בכיות בגלל המצב הבריאותי ולא ידעתי איך להתמודד. היום בדיעבד, הייתי ממליצה לחברה ללכת על זה אם הןא מספיק שווה. אין לנו מה לפחד, בורא עולם בשמים.

מצד שני, כאן זה באמת לבחור להכנס לזה, וניקח בחשבון את העלבון שיהיה אם הןא יסרב
לא הבנתי, החברה זו את. וענית לעצמך.שםאנונימי
הוא מספיק שווה?

נשמע לי שיותר מושך אותך הפחד.
עם רופא או מישהו שמבין במחלה הזאת ובהשלכות שלהבטעות נכנסתי
איזה פרטים למשל??שושהA
צריכה עזרה אם לעשות את הצעד
תראי. חיים זו מחלה סופנית.בסדר גמור
פרופורציה בחיים לא תזיק. זה נשמע שאת פגועה ממנו. תתייחסי לזה ולא למצב הבריאותי שלו.
אשמח להרחבהשושהA
בזמן הקשר בהחלט ניסיתי להכנס לפרופורציות, והאמנתי בלב שלם- השם יכול לקחת לך את המחלה בדיוק כמו שהביא. ואכן בשלב מסוים שיחררתי מהנושא הזה.
אכן, עבר זמן רב מאוד ואני אכן פגועה במידה מה... כשאתה אומר תתיחסי לזה- מה הכוונה?
במערכת השיקולים שלךבסדר גמור
או בטבלה שתעשי על דף קחי בחשבון רק את הדברים שרלונטיים לקשר ולא משהו כמו המחלה שלו
הבעיה היא שמחלה בהחלט רלוונטית לקשרמישהו כל שהוא
לחיות עם מישהו סיעודי זה לא דבר קל..

מה זה אומר על הילדים? מבחינה גנטית ? הבאת ילדים? הגידול שלהם? פרנסה?
והזוגיות עצמה שעלולה גם להפגע...

זו ההחלטה המשמעותית ביותר בחיים שלנו. ואסור להקל בה ראש. אף אחד לא היה קונה בית שאולי יתמוטט או רכב שכל יום במוסך.
אז בעל או אישה זה לא בית זה הרבה יותר מזה.

נכון לאף אחד אין תעודת ביטוח על כלום בחיים. אבל בסוף הסטטיסטיקה לרוב מנצחת וניסים יש לעיתים רחוקות. לא פירטת מה המחלה בדיוק אז אקח דוגמא קיצונית...
לא הייתי מתחתן עם חולה סרטן שימיו ספורים ולא עם חולה als שכנראה בעוד כמה שנים יהיה משותק.
אני מאוד מעריך אנשים שכן אבל צריך להכנס לזה בידיעה מפוקחת שלשם זה הולך ולא בתקווה שהכל יהיה בסדר.
בכללי לא כדי לסמוך על הנס...עדיף לעבוד ולא לבנות על לוטו...
יוצא מהטענה שלך שהקב"ה כפוף לסטטיסטיקהבסדר גמור
והיא מכתיבה מה יקרה פה, לא השגחה של הקבה על בניו האהובים
קודם כל כולנו מתנהגים ככהמישהו כל שהוא
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י"ב באדר תש"פ 16:07
אף אחד לא קונה בית ורכב דפוקים ובונה על הנס. או לא הולך לעבודה ובונה על זה שימצא כסף בכניסה לבית.
בסוף לכולנו ברור שניסים לא קורים לכל אחד כל הזמן ולרוב הסטטיסטיקה עובדת וכך אנו מקבלים את כל החלטות שלנו. אם את לא תקני אותי...
על השאלה האמונית אפשר לענות בכל מיני דרכים שכל אחת מדגישה פן שונה ברור שהקב"ה לא כפוף לטבע הסטטיסטי אלא ברא אותו לתכלית מסויימת ולכן רוצה בקיומו ו
הרמבם יגיד שרק הצדיקים מושגחים
וגם המקובלים הראשונים מסכימים שלהפיק רצון מה' צריך לדעת לכוון שמות (הקדמת שערי אורה למשל)
ר' נחמן מהצד השני יגיד שלא התפללו על זה מספיק ומי יודע כמה זה מספיק? בסוף גם ברסלבים עובדים ולא רק בתפילה.
עפ שער הבטחון ניתן לתרץ שלכל אדם יש איזון אחר בין השתדלות לבחירה.
ברב קוק רואים איזון בין הנהגת הטבע לנסית (באורות) וכן מדובר על ההתעלות האישית הנדרשת לשינוי ההנהגה(עולת ראיה) בנוסף על ההסבר של המקובלים שהוזכר.
וכן על זו הדרך שאלות השפעת התפילה על האלוקות השגחה והשתדלות צדיק ורע לו הן מיסודות האמונה המדוברת בכל שיטה בצורה מעט שונה.




בקריאה של מה שכתבתי זה יצא מעט קר ושכלי...אבל זה מה שיצא..השגחה ...
לעניות דעתי זה לא הדרך להתמודדרקלתשוהנ
את לא צריכה להגיד לעצמך שה' יכול לקחת לו את המחלה, זה לא הדרך.
אמנם זה נכון אבל לא סומכים על הנס.
אם את בוחרת להמשיך את צריכה לדעת מה המשמעות של זה לחיים שלך, שלכם, ושל ילדייך בעז"ה ומתוך הסתכלות על המציאות להחליט, ולא מתוך תקווה שהמחלה תעבור (לא ראיתי שכתבת איזה מחלה זה, אם זה דבר שנפוץ שמתרפאים ממנו אז זה משהו אחר, אבל לא היה נשמע ככה מדברייך)
לדעתי לוותרמאור208אחרונה
אם הוא התלבט כנראה שמשהו חסר לו ולא בקטע רע, כנראה שאת צריכה אחד אחר והוא אחת אחרת.
לשדך!ים השיבולים

ר"ח אדר עבר וזה אומר שבעוד רגע פורים ובעוד שני רגעים כבר פסח.

 

פסח, אביב, ניקיונות, ליל הסדר, ערב משפחתי רחב משתתפים. 

 

ולבד. שוב פעם, לבד.

 

לא רק הלבד הפרטי שלי אלא של כל כך הרבה רווקים ורווקות, פנויים ופנויות שרצו ורוצים שהשנה זה יהיה אחרת.

 

התקופה שאחרי ט"ו בשבט מבשרת שאוטוטו האביב כאן אבל עדין יש עוד מספיק זמן להביא אנשים לליל הסדר בזוג.

 

***

כל מה שצריך זה לשבת ערב אחד מול רשימת אנשי הקשר בטלפון ולהיזכר במי שעוד מחפש. לגלול עוד קצת למטה, אולי קריעת ים סוף הפרטית שלהם נמצאת אצלכם ברשימת אנשי הקשר ואתם יכולים לזכות להיות הנחשון הפרטי של איזה זוג חמוד.

 

***

(וכמה מילים לכל הספקנים - לא צריך להיות "שדכנים" כדי לשדך!!)

 

אף אחד לא טוב בזה עד שהוא לא מנסה. תעזו, תנסו, תבדקו, תחשבו.

אולי אחרי כישלון אחד או שתיים או חמש זה יצליח.

 

אז תנסו. תנסו. תנסו.) 

 

 

יאללה, יש לנו חודשיים לקרוע את הים! 

 

נפגש בשמחות♡

 

******

 

(כמובן שהדברים צריכים להיעשות בשכל, טוב טעם, הגיון וטאקט- אבל פשוט אל תתנו לפחד או לחשש לעצור אתכם).

 

האמת שאני לא כתבתי את זה, אלא חברתי - אבל כ"כ התחברתי שהרגשתי צורך לשתף בכל הכוח, ולפרסם הכין שרק ניתן. אני זכיתי להיות שליחה של שידוך זוג. גם אני הייתי מהאנשים האלה שאין להם את זה, שאין לי את החוש, שאני לא מכירה בנים וכו'..

 

תנסו!!

 

ובלי קשר - אני מאמינה שבמגזר שלנו (הדתי לאומי - דתי לאומי תורני) יש קושי מובהק של שידוכים, בהשוואה למגזר החרדי נניח. תפקיד השדכנים פחות רווח, ונדרש מאיתנו להתאמץ יותר ולהעצים את העזרה ההדדית.

 

 

נשמח שתקראו, תעבירו הלאה וכמובן תשדכו.

..ים...אחרונה


פורים שמח ומבדח לכולם🤣🤣🤣🤣מוש השור...
שהכול יתהפך לטובה במהרה
אני לא זוכר מי זה...מופאסה
שלום לדיירי הפורום! /קבוצת תמיכהשוברת קופות
לא מכירה את השטח הרבה זמן,
קראתי פה ושם...
בתקופה האחרונה ממש מרגישה שאני צריכה לפרוק ולשתף
אבל לקח לי זמן להירשם, הייתי מוצפת מדי אפילו בשביל לכתוב כאן הודעה. גם כרגע, מרוב שיש לי כל כך הרבה מה להוציא, אני לא יודעת מה בדיוק אני רוצה לכתוב. אפשר לומר, שכמעט עם כל שירשורי הבעיות והקושי האחרונים הזדהיתי והיה לי איזשהוא מכנה משותף.
הרגשתי את הכאב, כי גם אני חווה אותו וחשבתי לעצמי, שזה לא יאומן כמה סבל אנשים עוברים ושכל כך הרבה אנשים מתמודדים עם אותם דברים פחות או יותר.
אז אולי אפשר להפוך את זה לקבוצת תמיכה?
יש כאן בקהל מישהו שזה נראה לו? שהיה מעוניין, שחושב שזה רעיון טוב?
ואם לא, האם אתם מכירים קבוצות תמיכה בענייני נישואין/גירושין/ כאבי החיים
אני מרגישה שאני ממש צריכה פלטפורמה כזו.
המשך ערב נעים וטוב!
כתיבה בפורומים יכולה ליצור הרבה פעילות סביב הפוסטים.קרן-הפוך
בפרט בנושאים שלאנשים יש ניסיון.

תנסע, תעלי פוסט ראשון בנושא שרצית.
תודה. המטרה שלי היא לא ליצור פעילות וענייןשוברת קופות
סביב איזה נושא. אני אמנם חדשה פה, אבל הקונספט הזה של כתיבה בפורומים לא חדש לי. זה בהחלט עוזר ונותן הרבה כיווני מחשבה וגם עזרה מעשית לפעמים, אבל זה נשאר וירטואלי. קבוצת תמיכה שנפגשת על בסיס קבוע, נראית לי משהו אפקטיבי יותר לאנשים שמתמודדים עם בעיות מהותיות. ( לא מתכוונת לבעיות נפשיות קשות או דברים שמצריכים מטפל צמוד, אלא לבעיות החיים) אישית, זה משהו שחסר לי והייתי שמחה גם לתת לאחרים שצריכים את אותו הדבר.
יש פה פורומים סגורים של נשואות/נשואים/גירושין וכולמה לא123


ובמה הם שונים מהפורום הפתוח?שוברת קופות
קודם כללמה לא123

לא כל העולם יכול לצפות בפוסטים שלך, אפשר לכתוב שם אנונימית בקלות.

ואם זה פורום של גרושות למשל,אז יש שם עצות ונשים עם המון ניסיון

נראה לי שהשימוש בפורומים סגורים כאן בערוץ 7 נובע בעיקרקרן-הפוך
מסיבות של אורח חיים דתי.

נשים דתיות מעדיפות פורומים סגורים לנשים, גם בנושאים כלליים שאינם קשורים בכלל לנושאים נשיים צנועים.

לגבי האפשרות לאנונימיות - האפשרות לסמן ✅ ליד האופציה לאנונימי קיימת ע״י ככה מפתח האמרה מה זאת.

באותה מידה הוא יכול להוסיף ולאפשר את האופציה הזו בפורומים הפתוחים. .


לא הבנתילמה לא123

את ההסבר על האנונימי

לצערי שיבוש כתוצאה מהתיקון האוטומטי ... תיקנתי.קרן-הפוך
לגבי האפשרות לאנונימיות - האפשרות לסמן ✅ ליד האופציה לאנונימי קיימת רק בפורומים הסגורים מתוך בחירה והחלטה של הנהלת האתר והמימוש הטכנולוגי של מפתח האתר, @משה

באותה מידה אפשר לתמוך ולאפשר את האופציה הזו גם בפורומים הפתוחים. אם רק היו רוצים .
אני יודעת,זה גם לא סותר את מה שאמרתילמה לא123


לא הבנתי מה הביג דיל,גם כאן אני אנונימיתשוברת קופות
אשמח להסבר
יש אנונימיות ויש אנונימיות.קרן-הפוך
הכוונה בסימון ״אנונימי״ היא למנוע זיהוי מי הניק שכתב או הגיב.

אנחנו לא יודעים מי האדם מאחורי הניק, אך יש היכרות עם ניקים ותיקים בפורומים.

אם אני אכתוב משהו רגיש מהניק שלי - כולם ייחשפו לבעיה האישית שלי, של קרן-הפוך.

אך אם אכתוב כאנונימית, לא ידעו מי הגיב.

בפורום הריון ולידה יש הרבה שימוש בניק אנונימי.
מטעמים מובנים. שאלות על פוריות, חשיפה ושיתוף על בעיות כניסה להריון.
לצורך כך יש ניקים כלליים לפורום הריון ולידה, שבמקרה אני אחראית על אחד מהם, הריון ולידה2, ומי שרוצה להשתמש בו פונה אלי בפרטי ומקבלת את הסיסמא.

אין בעיה שמהניק הזה שלך תעלי פוסטים ותגיבי.
האפשרות הזו נוצלה בעבר לרעה, לכן סגרנו אותהמשה

יש מקומות שהיא עדיין מתאפשרת.

הצורך הוא לא רק עצות, אלא לדבר עם אנשיםשוברת קופות
שמתמודדים עם אותם קשיים ויכולים לחזק אחד את השני.
נשמע מענייןנשוי ושחוקאחרונה
מה אתם אומרים על המצב ההזוי בפוליטיקה?אמא וגם
מקווה שזה תקין לכתוב על זה בפורום.
אני לא מהמתעניינות בפוליטיקה אבל העניין הזה מאד מטריד את מנוחתי
כל רגע מרפרשת חדשות
שאין לנו מה לומר... אנונימי (2)
מטורףכלה נאהאחרונה
כניראה ימות המשיח
יחסי אישותavi_1984
שלום חברים וחג שמח...
מה עושים אחרי 7 שנות נישאוין עם 2 ילדים קטנים...
אין כבר אהבה.... אין יחסים.... הזוגיות נשחקה לגמריי...
התחלנו תהליך של טיפול זוגי..שילמנו המון כסף ולא יצא מיזה כלום....
רק מריבות וכאסים... לצערי מדברים רק על הבריאות של אחד מבני הזוג מעבר לזה כבר אין כלום...
אשמח לעזרה
נשמע שזה הרבה מעברמשמעת עצמית
לאין יחסי אישות.
אם מדברים על הבריאות, אולי זה מראה שכן אכפת לכם אחד מהשניה. ויש שם משהו כבוי שכדאי לעורר.
ואגב, 7 שנות נישואין לא מחייבות שחיקה. היא נגרמת מהרבה סיבות אחרות.
האמת? עצוב לי בשבילךאנונימי (2)
כי זה עצוב.
וכואב.
ואף אחד לא יודע את כל הסיפור חוץ ממך וממנה.

והלוואי יהיה לך טוב יותר. על הלב .
ואני לא אייעץ כלום.
כי פשוט אין לי מה.
אבל צר לי עליכם.
לפעמים צריך להחליף מטפלמופאסה
מישהו/י מומחה לעורר את האהבה שדעכה
לחדש את התקשורת והאינטימיות
^^אמא וגםאחרונה
ואם יש לצד אחד בעיות בריאות אולי זה גם משפיע או משה על המצב?
פורים 2020בגן שלהחיים

אשכול על כל חויות הפורים (כן, זה היום...........!!!!)

בדיחות, סיפורים,  חויות, תחפושות

יינות, הכל בכל מכל כל

כל מה שקשורלפורים, כאן באשכול

 

מוזמנים!

מוזמנות!תופים

איך חוויות אם עוד לא התחיל?משמעת עצמית
אמא וגםאחרונה
אולי זאת בכלל בדיחה פורימית!
בהלת הקורונה לוקחת לי את טעם החיים.די שרוט
שמישהו יגיד לי שאני מגזים. בבקשה.
הדבר היחיד בחיים שנותן לי טעם זה לחבק ולנשק את הילדים שלי בכל רגע אפשרי. תמיד זה היה ככה ועכשיו עם כל ההיסטריה יצאו הנחיות של לא ללחוץ ידיים, לא להתחבק, לא לנשק.

אני מנסה להמנע מלנשק אותם יותר מידי וזה מדכאאאאא אותי........
אתה שרוט לגמריאנונימי (2)
במחשבה שניה
חברת מידאה מקרריםאביגיל.

איך המקררים של מידאה?

ובפרט דגם  Midea HD273FN אם אתם מכירים.

הדרישות הן משהו בסיסי, קטן, יחסית פשוט ואמין לסטודנט שלא מבשל.

מידאה זאת חברה גדולה מאודנפשי תערוג
ויחסית מוכרת
אבל סינית
לא יודע מה בקשר למקרר הנ"ל
תודה!אביגיל.
היית ממליצה לנסות?
מדובר במקרר של 200 ליטר, דירוג A, כ800 כולל הובלה
יש עליו ביקורות ברשת?נפשי תערוג
יש אחת, של קונה פרטי. חיובית בגדולאביגיל.אחרונה
יש לי נסיון טוב עם חברת מידאה, אבל לא מקררים.משה


תודה!אביגיל.
לא מעצבן צורת השרשורים??בגן שלהחיים

במילים אחרות:

לא היה יותר נח שהפורום כאן יהיה בצורה של בחדרי חרדים?

אני חושב שזה היה הרבה יותר נגיש, מעניין 

וקל להגיע לכל נושא ולכל אשכול

 

זורמים איתי?

מקווה שזה בסדרבגן שלהחיים

שאני חדש כאן יחסית ומעיר הארות...  (זה לא טעות כתיב)

האחד בא לגור וישפוט שפוט????

אתה רציני ?אנונימי (2)
האמת שפה אני מרגישה החמרה של הקשב וריכוזשוברת קופות
יש פורום משוב, אפשר לנסות שם לפנות למנהליםהסטורי
איך הפורום שם נראה?אליסי
שמה אפשר להציע הצעות להנהלת הפורוםהסטורי
הפוךנפשי תערוגאחרונה
כך נוח יותר
לא ידעתי איפה לשאול...חוזרתבתשובה2020
אנחנו זוג שמתחזק,
בעלי צם מחר (אני בהריון)
ראיתי שהצום מתחיל מוקדם בבוקר,
איך זה עובד?
אני רוצה לעזור לו, קמים לפני לאכול?
אשריכם!בגן שלהחיים

זה צום קל יחסית כי זה נגמר מוקדם

תני לו לשתות היום הרבה, (קצת מאוחר מידי)

ותבטיחי לו פינוקים גדולים למוצאי הצום עד דלא ידע......מרחף

זה לא ילד בן 3למה לא123


אפשר לקום לפני כן לאכוליראת גאולה
למי שקם מוקדם זה רעיון טוב.
אני חושבת שרוב האנשים לא עושים את זה, אלא אוכלים בריא וטוב בערב,
ומחר אחה"צ הצום יוצא די מוקדם.



(יז בתמוז גם מתחיל מהבוקר, אבל מסתיים מאוחר הרבה יותר. לכן יותר אנשים כן קמים מוקדם כדי לאכול)
בעלי תמיד קם חצי שעה לפני תחילת הצום, ואוכל. (זה יום עבודה)קרן-הפוך
כניסת ויציאת צום תענית אסתר

זמני צום תענית אסתר תש"פ (2020) - כיפה

ירושלים:
כניסת הצום: 04:44
צאת הצום: 18:05

תל אביב:
כניסת הצום: 04:46
צאת הצום: 18:03

חיפה:
כניסת הצום: 04:45
צאת הצום: 18:04

באר שבע :
כניסת הצום: 04:46
צאת הצום: 18:05

אילת:
כניסת הצום: 04:44
צאת הצום: 18:02
אני גםמופאסה
אוכל בד''כ ענבים ותמרים
מומלץ.
מופאסה חשבתי שאתה אוכל אנטריקוט לפני הצום ⁦⁩⁦בעוז וענווה!
יאללה, נתת רעיוןמופאסה
חחח בעלי ואני חושבים לעשות חאפלה לפני הצום⁦בעוז וענווה!
על מה אתה ממליץ?
כפי שרשמוהעני ממעש
צום לא נורא..
כיוון שהוא אינו רגיל לצום, שישים לב שהוא 'בסדר'. אם ירגיש סחרחורות וכו', שיאכל.

ניתן לאכול לפני הזמן. אבל צריך תנאי- לחשוב בלב לפני שהולך לישון, שיקום כדי לאכול

בהצלחה רבה במסע
אשריכםבא והולך
בגדול עם צמא יותר קשה להתמודד מרעב (יעני מחסור במים קשה לגוף בהרבה מאוכל) כך שמומלץ להבא כנראה, אך תמיד לא מאוחר, לשתות הרבה יום לפני=קצת כל פעם,

לגבי אוכל אני הייתי קם לפני צום אם לא אכלתי/שתיתי מספיק לפני..

ואם רוצים לקום לפני הצום לאכול, צריך להתנות(לעשות תנאי) בראש לפני שהולכים לישון שאני מתכנן לקום לפני ולאכול..אחרת לא אוכלים כשקמים בפעם הבאה

בהצלחה בהמשך
אשריכם. חיזקו ואימצוהסטורי
אפשר לקום לאכול לפני עלות השחר, צריך להתנות כשהולך לישון שעדיין לא מתכוון להתחיל. אבל בעצם, אם לא ממילא אמורים לקום - יותר עוזר לישון כרגיל...
צום קל מאודבגן שלהחיים

למי שקשה

לא באמת חייבים לצום

 

נא לא להתעצבן עלי..

*למי שלא מרגיש טובהסטוריאחרונה
דתיים או חרדים?בגן שלהחיים

לכאורה הרוב המוחלט כאן בפורום הם דתיים

אבל כן רואים באשכולות כאן מידי פעם גם חרדיים

מעניין באמת כמה אחוזים כאן יש מכל מגזר

 

לחרדים טכנית אין כל כך אופציה להיות כאן כי האינטרנט פחות נמצא באחוזים

וגם לאלה שכן יש, סדרך כלל החסימה לא נותנת להיכנס לכאן בכלל

דתי לדעתי.משוטט
עצוב ובודד! :'-(צוף דבש
נשוי כמה שנים.
ברוך ה' אישתי אשת חיל שעסוקה מלא למען עם ישראל אך לצערי אין לה זמן בשבילי היא חוזרת הביתה מותשת מעייפות ועוזרת במה שצריך לבית אבל אין לה זמן בדרך כלל לדבר איתי או להתעניין בי באמת. במשך היום היא לא זמינה כמעט והשיחות טלפון ממש קצרצרות. היא אומרת שהיא אוהבת אותי אבל טוענת בתוקף שבאמת אין לה זמן וכשיהיה לה היא תדבר איתי.
היא מנסה לשמח אותי מסביב וקונה לי מלא דברים שאשמח אבל היא לא מבינה שאני רוצה אותה ולא את הדברים שמסביב ושזה לא עוזר שמתוק לי בפה אם מר לי בלב.
אני באמת ממש אוהב אותה וברגעים שכן יש שיח וקצת זמן לעצמנו הכי טוב לי בעולם.
אבל בדרך כלל היא עייפה והולכת לשנת הלילה שלה וכשהיא קמה בבוקר היא חייבת לחזור למרוץ החיים להציל את העולם!
היא כן אוהבת אותי ושולחת אותי שאבלה ואטייל לבד ו"בלי להתקמצן" אבל היא לא מבינה שזה מעמיק אצלי את תהום הבדידות והעצבות וכבר התייאשתי ממנה ומקשר זוגי טוב ורציף.
אני מרגיש ממש בכלוב של זהב ואני מטפס על הקירות מרוב בדידות!
לקח כמה שנים עד שקוננתי לה.צוף דבש
מקווה שלא מדכא לה במחיצתי.
אז לאאנונימי (פותח)
ושירד על ברכיו.
ומה יקרה כשהוא ירד?הסטורי
אניאנונימי (פותח)
אאלץ לעשות את חלקי.
אז אולי עדיף שלא.
אתה צודק.
עדיף להגיע לשלוםהסטורי
ולא לחיות באילוץ
זה מה שאמרתיאנונימי (פותח)
שירד על ברכיו.
נחיה בשלום.
ועוד איזה אילוץ .
מה הסיפור????????????בגן שלהחיים


אתה חדש.אנונימי (פותח)
אז תשתפי אותי....בגן שלהחיים


זה חסוימופאסה
רקאנונימי (פותח)
שכל העולם ואשתו יודע..
אוהו. הבנתי נכון את מה שכתבת?שוברת קופות
..אנונימי (פותח)
ולא באשמתי.
מבטיחה.
לא מאמיןבגן שלהחיים


חח שתהיי בריאה אתשוברת קופות
|אבא.ילדה|אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי בזמני הפנוי בתאריך י"ג באדר תש"פ 01:58
הי אבוש.
רק אל תכעס...
ההנחיות לא היו מספיק ברורות.
ולא הצלחתי לרדת לעומק של 'אל תשפריצי זעם' שלך.

בוקר טוב .
סבבהבגן שלהחייםאחרונה


מחפשת המלצה ליועץ כלכליבת 30
לא כדי להיכנס לתהליך איתו אלא כדי לקבל חוות דעת מקצועית בשאלה מאוד מסוימת.
תודה!
יכולה לנסות בפרטיאיש השקים
זה מאוד תלוי התחוםבגן שלהחייםאחרונה

כל תחום והיועץ שלו

אין סלחנות לאלימות בכל צורה שהיא - נפשית מילולית ופיזיתor1900
"אב רצח את בתו התינוקת, בת נוספת ואשתו פצועות קשה
אב רצח את בתו התינוקת, רק בת 10 חודשים, בביתם בהוד השרון. בתו בגיל שלוש ואשתו בת ה-36 נפצעו קשה. סכנה לחיי האם שניסתה להימלט. האב, מהנדס מכונות בן 33, דקר את עצמו ונפצע קל-בינוני. אחותה של האם שמתגוררת בסמוך הזעיקה את המשטרה. הסב החזיק את נכדתו וביקש שיעזרו לה"
לא הבנתי מה האמירה שלךפשוט אני..
שאסור לרצוח? שאסור להיות אלים?

זה די ברור...
צר לי להגידבת 30
אבל האלימות נמצאת עוד הרבה לפני כן
בסדרות שילדים רואים
בחרמות ושיימינג
העולם היום מלא באלימות. אולי גם פעם היה, אבל היום הכל גלוי.
וכל קצח נורא שקורה באיזה חור נידח במרחק אלפי קילומטרים ממדינת ישראל מגיע לכותרות שרצות מול העיניים בסמארטפונים.
אז בסוף- מגיעים למקרה הנורא הזה
אבל זה הסוף.
צריך לטפל בהתחלה.
ברור, גם להמן הרשע היה אייפון שהרס אותועמקאביב
ונאצים הושפעו מסדרות ילדים. ואנטיוכוס התחרפן אחרי צפיית חדשות בטלויזיה.
לא אומרת שפעם לא היתה אכזריותבת 30
אבל אם אני משווה את מה שאני בתור ילדה נחשפתי אליו, ואת האווירה בבית הספר, למה שהיום ילדים נחשפים והאווירה שיש היום בחברת הילדים, זה אחר לגמרי.
כנראה תלוי איפה גדלתעמקאביב
לדעתי היום מצב הרבה יותר טוב. אם ילד סובל היום מחברים או נעלב ממורה יש לו למי לפנות.
בזמני זה לא היה ככה, או שאתה יודע להגן על עצמך או שאתה הופך לקורבן. היום יש הרבה יותר מודעות לכל מיני סכנות ואז ילד יכול היה להיתקל בדברים נוראיים בלי שום הכנה מוקדמת ובלי כלים להתמודד.
תמימות יתר זה גם לא טוב כי ילד לא יידע לזהות את הסכנה . כשאני קוראת על סיפורי יד לאחים או סיפורי כתות הרבה פעמים בולטת תמימות לא נורמלית של קורבנות.
לא בעד תמימות יתרבת 30
כן בעד צפיה מבוקרת מאוד מאוד
חחחחיונתן1
ואם פינוקיו משקר...
ושלגיה גרה עם שבעה גברים..
אז ברור שיש בעיה.
מסכימה עם עמקאביבסודית
קין הרג את הבל הרבה לפני שהומצא הטלפון החכם.
וגם טוקבקים.כל זמן

סתם טוקבקים. שימו לב כמה מהם אלימים!

מאוד מאוד מאוד!!!בת 30אחרונה
מרושעים, אלימים ומלאי שנאה
הפורום כאן הוא אחד הדברים הכי יפים ומהממים שיש!בגן שלהחיים

נכון זה אבסורדי מה שכתבתי?

הרי כאן יש את כל ה"כביסה המלוכלכת"

כזאת שאנחנו בכלל לא רוצים לדעת שהיא קיימת

פורנו, בגידות, בעיות נפשיות, בעיות מיניות, חוסר התאמה בנישואין

מחשבות אובססיביות, דיכאון, 

 

אבל אני חושב שזה הדבר הכי יפה שאנחנו יכולים להראות לעצמינו

היכולת להתמודד בצורה יפה ומכילה, גם עם החלקים הפחות נעימים בחיים

 

נכון שהמציאות בחיים היא גם מורכבת מהמון אור, יופי, טוהר, קדושה, 

אבל את זה כולנו רואים

כשאני הולך ברחוב, בדרך כלל מה אני רואה?

בדרך כלל חיוכים, כולם לבושים יפה, כל אחד מראה את ההצלחה שלו

את הכישלונות כולם מחביאים מתחת שמיכת הפוך העבה,

את המריבות כולם שומרים בסוד בתוך בית נעול ומסוגר היטיב עם תריסים מוגפים...

 

ואיפה נדבר על זה אם לא כאן?

איפה נוכל לקבל עיצה לנפשינו על כל הבעיות שמעיקות לנו בחיים 

אם לא בצורה שיתופית של חברים וחבירות שבאמת רוצים לעזור אחד לשנייה?

 

אז נכון, לפעמים זה לא נעים

זה צורם לשמוע על כל כך הרבה אנשים שמתמודדים עם פורנו למשל

היינו מעדיפים לסגור עיניים ולחשוב שהתופעה בכלל לא קיימת

שעדיין לא המציאו את האינטרנט בכלל

אבל מה לעשות שהיא קיימת, ועוד איך....

 

היינו מעדיפים לשמוע שכל הזוגות מחוברים לגמרי אחד בנשמה של השנייה

ולאף אחד אין בראש תסריטים של חבירות שהוא הכיר, מההווה או מהעבר,

ולכל אישה בטוחה שבעלה הוא הכי מדהים וחמוד שיש

אבל מה לעשות שאנחנו בני אדם, ולא תמיד אלו הם פני הדברים.....

 

פשוט אני מתפעל כל פעם מחדש מכל כך הרבה נשמות טובות שיש כאן

שמקדישות זמן,, כח ואנרגיה בשביל לתת עיצה טובה, מחשבה נכונה

הארה בונה, (ואפילו הערות...) בשביל לעזור לשני!

 

וזה עוזר המון.

אין לכם מושג כמה.

 

אשרי העם שככה לו!

ממש!משמעת עצמית
חושבת שזה מתרגל שרירים בנפש כמו:
ללמוד לשתף
ללמוד לדייק
ללמוד לסנן
ללמוד לכבד
ללמוד לתמצת
ללמוד לשלב
להבדיל, לשקף, לבקש...
ועוד ועוד

בצפר של החיים. רק וירטואלי.
אז סוג של חדר כושר כאן?מופאסה
כתבת יפה,
איזה נשמה...

גם אני חושב שהמקום הזה מיוחד מאוד...
לגמרי...משמעת עצמית
אהבתי חדר כושר!
רק בלי מאמן.

אה, אולי יש כמה...
נכון!אליסי
אשרייך בבחינת והפוך הואבסדר גמור
גם ישר וגם הפוךבגן שלהחייםאחרונה


השוואות בלתי נפסקות במחשבהשמחה פנימית
אנחנו בשנה הראשונה לנישואין ב"ה.
אך אני מוצאת את עצמי תקופה ארוכה משווה בין בעלי לבין מישהו שיצאתי איתו. מאז שהבחור שיצאתי איתו התארס, אני חושבת לעצמי אולי פיספסתי? יש בו תכונות או התנהלויות שאני מרגישה שחסר לי שאין אותם לבעלי.. כואב לי ההשוואות האלו. חשוב לי לשמוח בבעלי באמת, מבלי לחשוב שאולי פיספסתי או מיהרתי מדי לחתוך מהקודם.
מאיפה זה מגיע?
זה לגיטימי?
מה אתם מציעים?
בכל בחירה מוותרים על משהו אחרפשוט אני..

מי שבחר להתחתן עם שושנה, ויתר על תכונותיה הנהדרות של לחנה.

מי שדווקא נישא לחנה, ויתר על השיער המהמם של דנה. 

 

מי שבחר לגור ביישוב קטן, ויתר על האפשרות לקנות נעליים מול הבית.

מי שבחר לגור בעיר, ויתר על האפשרות שילדיו יוכלו להתרוצץ בדשא אחר הצהריים.

 

אין לדבר סוף...

 

 

ממליץ לך על משהו שלמדתי (בהקשר מאוד דומה) בטיפול שעברתי:

 

סור מרע, ועשה טוב.

 

סור מרע - כמה שפחות לחשוב על אותו אקס, כמובן לא להיפגש איתו, לא לעקוב אחריו בפייסבוק וכו'. לתת לזה לגווע.

 

ועשה טוב - להתקרב עוד ועוד לבעלך, לחשוב עליו מחשבות טובות, לשמוח בו, ליצור כמה שיותר רגעים מהנים איתו כדי שיהיו לך זכרונות מתוקים שתמיד נעים לחזור אליהם בדמיון, לשמוח ולפאר (בראש ובלב) כל תכונה טובה שיש בו, כל אהבה שהוא מפגין כלפייך, וכן על זו הדרך...

 

 

יופי של תגובה! ואוסיףמשמעת עצמית
קודם כל, לא עשיתי סקר, אבל אני מאמינה שהשאלות האלו עולות להרבה אנשים על בן/בת הזוג, וגם אחרי כמה וכמה שנות נישואין, תרגישי בבית...
ומה שמאזן אותי זה לחשוב שגם אני בטח לא ממלאה לבעלי את כל הפונקציות בדיוק איך שהיה רוצה. וודאי שיש דברים או כישורים או תכונות שחסר בי, ולמרות זאת הוא בחר בי להיות אשתו, ואני טובה לו כמו שאני.
אז גם הוא...

והעיקר, כמה שפחות להתבחבש בזה...

*של חנהפשוט אני..


תגובה נהדרתפרפר 18


תגובה מדהימה!!! נגמרו לי השמות


אם הדשא של השני נראה ירוק יותר,למה לא123

עלייך להשקות את הדשא שלך

אהבתי את המשפט!! כזה נכון!!מהי אמת
תגובה מקסימה ממשנב"י
כמו שאמרו פהבאג2000
בחירה במשהו היא תמיד ויתור על מגוון אפשרויות.

חשוב שתדעי שזה נורמלי ולגיטימי. זה לא נובע מבעיה בך או בקשר שלכם, אלא מההבנה שזוגיות היא דבר כל כך גדול ומשמעותי, והרבה פעמים כשזה נהיה סופי ומוחלט פתאום צצות הרבה מחשבות על מה היה אילו.
כמה שתילחמי במחשבות האלה ותיבהלי מהן ככה הם יבואו יותר.
תזכרי שהכל בסדר, שבחרת בבעלך כי טוב לכם יחד, ועם הזמן יתחזק הקשר שלכם, יפחת הפחד והכל יהיה בסדר.
מאיפה זה מגיע?בת 30
קוראים לזה היצר הרע.
חשוב לזהות את המקור לזה,כי אז אפשר לא לתת לזה להשתלט עלינו.

אל תשכחי שזה דמיונות...גם אם היית מתחתנת עם אחר היית יכולה להרגיש בדיוק אותו דבר ולעשות השוואות.
אז הסוד הגדול הוא, שכל חתן/כלה מגיעים בעסקת חבילה. הרוב טוב, בדר''כ והשאר - לא אקרא לו רע. אקרא לו טוב נסתר....למה? כי אני חושבת שדווקא הדברים הכי מעצבנים ומכעיסים ומאכזבים בבן הזוג הם הרבה פעמים מפתח לצמיחה, שינוי וגדילה שלנו

ולכן, עדיף לא לתת יותר מידי תשומת לב למחשבות האלה להסיח את הדעת עם מחשבות אחרות, וכמו שכתבו לך- להשקות את הדשא שלך- הרבה עין טובה, מילים טובות, שיחות, יציאות, גילוי לב.
אמונה. אמונה. אמונה אמונה אמונה אמונה עוד פעם? אמונהמוש השור...
מה שקרה הוא הכי טוב בשבילך שהיה אמור לקרות.
איך אני יודע? כי זה קרה כך ולא אחרת.
מספיק עם הדמיונות והחרדות ועיוותי החשיבה.
כל אחד מאיתנו צריך ללמוד לשמוח בחלקו.
יש אנשים בעולם יותר יפים עשירים חכמים מצליחים ממשים שאיפות אישיות ברי מזל ועוד ועוד יותר ממני ואז מה??? זה לא שלי. ומה שלא שלי בחיים לא יגיע אלי כי סה לא שלי
ממליץ בחום לשמוע שיעורים של הרב הנפלא והמתוק יגאל כהןמוש השור...
כמה פשוט, ככה נכוןמשמעת עצמית
ואיך אנחנו שוכחים את זה כל פעם מחדש???
מזל טוב לנישואיכם נגמרו לי השמות

השוואות הן אכן הרות אסון לזוגיות.

כל זוגיות הכי טובה שיש - יכולה לקמול מהשוואות.

 

שאלת אם זה קורה ואם זה נורמלי? כן זה נורמלי.

קורה לרוב הזוגות בתקופה זו או אחרת בחייהם.

 

מה לעשות?

אולי לחשוב על זה לעומק -

לו יצויר שמישהו אחר, נאמר אותו האקס, היה בעלך, ולו יצויר שהיו בו מעלות אינספור,

גם הוא היה מושחר בסיטואציה כזו של השוואה לטוב של אחרים בסיטואציה דומה.

מה היה עושה אותו בחור איתך אחרי 30 שנים?

אחרי מריבות, ויכוחים, חילוקי דעות?

אחרי לילות בלי שינה וצרחות של תינוקות?

אחרי עייפות, עצבים, הורמונים, עומס כלכלי ופיזי?

הוא תמיד היה נחמד ונופת צופים כמו עכשיו?

לא.

ממש ממש לא.

למה?

כי הוא בן אדם.

כמוך.

כמו בעלך.

כל בן אדם מוציא את הצדדים הפחות נעימים שלו עם הזמן.

ולכל בן אדם יותר קל להוציא את שיא הנחמדות שלו בסיטואציות לא מחייבות וקלילות.

 

אז גם כאן.

אפס השוואות בין בעלך לביןם אותו בחור

או בין בעלך לבעל "חלומות" אחר

או בין בעלך לכל יצור אחר בעולם.

בעלך הוא בעלך.

עם יתרונותיו וחסרונותיו.

כמו שאת זו את.

עם יתרונותייך וחסרונותייך.

 

מה ש*כן* יש לך עם בעלך

זו אחדות ואחווה ענקית,

זמנים מאושרים ביחד,

ילדים משותפים עכשיו או בעתיד ב"ה,

השתתפות בעצב ובשמחה שלך,

דאגה לך ונתינה לך בכל התחומים

ואת לו כמובן

ואת כל החוויות המשותפות שלכם

וכל האהבה שבניתם בעמל וגם בחיוך.

 

ואת זה אף אחד לא יקח לכם.

 

תתמלאי באמונה,

תתמלאי בבהירות,

הספקות הללו אוכלות ממש כל חלקה טובה בנישואין ובחייפ בכלל,

לא סתם צריך להכחיד את זכר עמלק, שהכניס בעם ישראל את הספק.

זה פשוט רע!

לא תורם בשום צורה

ותמיד יהיו ספקות

מה היה אם

ומה אם

ואילו

ואז...

זה לא נגמר לעולם.

פשוט לא נגמר!

 

הקב"ה מזווג זיווגים.

את עמדת עם בעלך מתחת לחופה.

זהו.

כאן נגמר הספק

בעלך שלך

את שלו

וזהו.

אל תתני לאף אחד להיכנס לכם לתוך המעגל המקודש הזה ביניכם, לא במעשה, לא בדיבור, וכן, - גם לא במחשבה.

 

אם עוברת לך מחשבה כזו של ספק -

תביטי בה

תאמרי לה: "אה אוקיי. באת. יפה לך.

את יכולה להמשיך לנסוע הלאה, הנה יש שם מכונית בהמשך - כנסי אליה ותני גז!

את לא שייכת אליי

את לא חלק ממני."!

ממש תעני לה ככה!

 

ומה כן?

אילו כן מחשבות תכניסי?

מחשבות של שלמות

מחשבות של אמונה

מחשבות של מה טוב בבעלך

מחשבות של למה בחרת דווקא בו

מחשבות של מה את יכולה להעריך בו, של מה את מקבלת ממנו,

של על מה את יכולה להוקיר לו תודה,

מחשבות של חוויות וזמנים שכיף וטוב לכם יחד,

מחשבות של *אמת* ו*טוב* אמיתי!

 

המון המון שמחה,

ואיך אומרים?

"אין שמחה כהתרת הספקות"

ממש בול בזמן לפורים!

תודה ענקית לעונים! תגובות מהממות. עזרתם לי(:שמחה פנימיתאחרונה
מדריכת כלותליה רוזמן
היי,
מחפשת מדריכת כלות טובה וףתוחה באיזור אריאל
הלך עליךאנונימי (2)
טובה ופתוחה

בהצלחה ילדה.
למה התגובות המזלזלות האלו?פריחת הפקאן

עוקבת אחרי התגובות שלך, וזה ממש מתחיל להציק לי. אני אנסה לנסח את עצמי בעדינות:

צועק הוא זה שרע לו.

עוקצני זה ההוא שמגרד לו.

שונא זה ההוא שאיננו נאהב.

וריבוי. נקודות. לא. הופך. אותך. למשוררת. פשוט לא. 

נשמע שאת מנסה להתחבב פה ע״י כמה קולגות, אולי להיות מיסתורית ונחשקת, אבל לא אכנס לזה.

ואם כ״כ רע לך במקומך הנוכחי (ואני לא אכנס לנושא הדתי כי נראה שיש שם ים בעיות) תעשי קצת בדק בית. בתרתי. 

 

אני משערת שאקבל פה תגובה מזלזלת, אבל אני אשתדל לא לקחת ללב.

חבל לי עליך ויותר על האנשים שמקבלים ממך תגובות כאלו ניבזות.

כתבת יפה!מופאסה
אלופה!אשה שלו
אני לא חושבת שאת צודקת בתגובה שלך.יפעה1986

כולנו כותבות פה מתוך ניסיון לעזור ואם מישהי כתבה בצורה כזאת זה בטח נובע מחוויה לא קלה שלה. ממש לא מתחברת לקטילה שלך ולא מצטרפת לכל החיזוקים שקיבלת. אנחנו צריכות לחזק אחת את השניה. @בזמני הפנוי

את צריכה להבין שיש דברים מעבר.כלה נאה
כשכל הבעיה שלה זה הדתיות ייתר וזלזול בהלכה או תסכול מההלכה. או משהו כזה. והכל בציניות.
אין סיבה שבכל תגובה שלה היא תראה את התיסכול שלה מהנושא.
מילא הייתה מבקשת עיצה או עזרה. בשימחה.
אבל לרדת על אנשים שדתיים מידיי לטעמה. או
לקרר ע"י דיבור בסיגנון?
על זה אסור לשתוק.

תיקראי אותה ותיראי שזה הקוו המנחה אותה.
אז לא. כניראה היא צריכה להיות בפורום לא דתי ויקבלו בכייף ושימחה את התיסכול שלה מהדת.

— -פריחת הפקאן
עבר עריכה על ידי פריחת הפקאן בתאריך ט' באדר תש"פ 01:32
זה פורום לאנשים מושלמים? לא ידעתירק למחר
זה מריח מתגובות של כמה חברה וחברות שלא יכולים ולא מסוגלים לקרוא דברים קשים שאנשים פה כותבים.
אז איפה נכתוב, הא?
בעולם שלנו לא מקבלים את מה שאנחנו מרגישים, דווקא כי אנחנו באים ממקומות לא פחות דוסיים מכם, ואפילו יותר.

פורום דתי זה לא פורום שהוא דברי תורה והתעלות רוחנית.

רוצים ללכת הלכה יבשה? אין שום היתר להיות פה הלכתית.
אני מסכים איתך שזה צריך להיות מקום פתוחאליפ
אנחנו אוזן קשבת זה של זה
אבל מאידך חשוב שיש גם משקל נגדי בתופעות מסויימות בכדי שלא יהפכו לנורמה
ולמה את חושבת שאסור להיות כאן הלכתית?
מי דיבר על התוכן?!פריחת הפקאן

הדגש בעיקר על צורת ההתנסחות המזלזלת והפוגענית.

יש צורה איך להגיב ולפרוק. 

סבבה לפרוק גם טונה של ברזל ורפש, אבל לא על חשבונה של שואלת שאלה עניינית.

וזו לא פעם ראשונה. 

 

ולגבי התוכן זה נושא לדיון אחר.

 

נסיכהאנונימי (2)
יש לך איזושהי בעיה שאני יכולה לעזור לך בה ?

את מוזמנת לאישי אני מאוד נחמדה שם.
פחות דארלינגפריחת הפקאן

קשרים בין אישיים פחות עושים לי את זה...

ונראה לי שהבנו אחת את רעותה.

שאי ברכה!

אז לא.אנונימי (2)אחרונה
תזכרי שהצעתי
למה להתנפל עליה?יונתן1
היא כתבה מהחוויה שלה וההרגשה שלה.
זה נהיה קבוע שכל מי שכותב משהו קצת שונה מקו המחשבה בפורום הזה מתנפלים עליו.
חבל ולא יפה בכלל..
צריך לדעת להתמודד עם זה..יהודה224
ככה זה היום עוד לא התרגלתם??? מה שכן לא מתים מזה.
לא. אבל ממש לא.פריחת הפקאן
לא כולנו אנשים מחוספסים.
לא כולנו קמנו לקרני שמש מלטפות.
לעולם לא תדע מיהו האדם היושב מאחורי המקלדת.


הפורום לא נועד לחשל אנשים ע״י אימרות שפר נלעגות. הוא נועד להכיל, לחבק, וכן, גם להעיר ולהאיר אבל בצורה מתורבתת ומכבדת.
וכבר למדנו שמילים יכולות להרוג יהודה 224.
די די עם הדמגוגיה הזויהודה224
יש הבדל ניכר מאודתפריחת הפקאן
בין לכתוב משהו מהסתכלות שונה בצורה מכבדת ומכילה (למען זה אנחנו פה, לא?) לבין לזרוק כמה מילים מזלזלות ופוגעניות וללכת לדרכך, במין ״קוליות״ מעושה כזו...
״ילדה??״ אולי הכותבת אישה כבודה?
ולא אתייחס לתוכן עצמו שחוזר על עצמו בשלל תגובותיה ה״מכילות״
אולי תנסי דרך ''צהר''בת 30
הם מנסים מאוד להתאים לכל כלה מדריכה שבסגנון שלה
תקראי את כל מה שכתבו כאןאנונימי (2)
ותביני שאם בפורום הזה את מחפשת עזרה. הלך עליך ;)

והיא צודקת אולי את לא ילדה.
מזל טוב לך מישהי.

זה מוזר מה שהיא כתבה בקשר לנקודות.
אם אין לך משהו ענייני לכתוב פשוט אל תגיביאשה שלו
כי הפורוםאנונימי (2)
של אבא שלך כנראה..

הגזמת יקרה.
אני מאוד משתדלת לא לפגוע פה אישית באנשים.
בטח לא שמת לב לזה. כי את משתדלת ההפך

חבל.
מאוד
בשבילך.
דווקא עברתי אתמול על התגובות שלךאשה שלו
את מלאה במגננות ואני בטוחה שעברת המון בחיים, אין לי ספק בכך
אבל תגובתי לא נועדה לפגוע בך אלא למנוע מפותחת השרשור להיפגע.
הרבה שירשורים נפתחים כאן בשאלה תמימה וסופגים ממך אש
אני שמחה שאת פורקת כאן, אבל תשתדלי לא על חשבון אחרים
בא לי לחבק אותך כל כך חזק שכל השברים יתאחו
עצות טובות לבאנונימי (2)
אני אקבל בשמחה.

וחיבוק אף פעם לא מזיק.
⁦♥️⁩🤗אשה שלו
בעידן הקורונה, לא בטוח🤣🤣🤣ניקיתוש
אולי דרך המועצה הדתיתחיים של
12 הצעדים עוזרים או מזיקים?בגן שלהחיים

אני רואה כמה הודעות על נושא הצעדים והטיפול דרכם

חקרתי  את הנושא לאחרונה

יש לי הרבה תובנות על הנושא אבל מעניין לשמוע מכאלה שהיו בפנים

מכאלה שמכירים חברים או חברות  שהיו בפנים

 

מה דעתכם על 12 הצעדים בכלל וקבוצות ה- a.a. s.a. בפרט

 

נ.ב. על הנושא ההלכתי וההשקפתי היו כבר אשכולות בעבר

כאן האשכול על על המציאות האם זה באמת עוזר, למי זה עוזר, והאם זה גם יכול לעשות נזק

 

זה מידע חשוב מאוד שיכול לעזור להרבה אנשים. שתפו

בברכה רבה

סליחה. לא כתבתי באופן אישירק למחר
פשוט יש פה דרך שיכולה להציל חיים של אנשים, ולבוא ולמחוק אותה זה לא הגון כלפיהם.
כאב לי, אז כתבתי תקיף.