שרשור חדש
טוב חברים וחברות יקרים, אשמח לעזרתכםבעוז וענווה!
אני רוצה להכין כעשרה+ משלוחי מנות מכובדים *ללא ממתקים* (להורים, סבא וסבתא, דודים אולי, קצת אחים וגיסים...).
אני מקווה שיתקנו לנו את התנור עד יום ראשון אחרת אני בבעיה.
מחפשת רעיונות לא מסובכים שלא דורשים שעות הכנה, ומשלוח שייצא יפה ומכובד. יאללה שוטו
פוקאצ'ות (אפשר להכין מראש) עם:משמעת עצמית
צלוחית פסטו וצלוחית עגבניות מיובשות בשמן זית.
פשוט וקל מאוד.
אם תרצי - אשלח מתכונים.
אורזים יפה במגש וצלוחיות ח.פ. עם צלופן שקוף ורפייה.

לחילופין:
פיציות עם 3 סוגי רטבים גם בכוסיות הנ"ל
זול, מכבד, מפנק, לא קשה.

הנה תמונה ממה שעשיתי בשנה שעברה
הנה מקווה שעלהמשמעת עצמית

נייס!אמא וגם
מה יש במטבלים שם?

עריכה: עכשיו ראיתי שכתבת
את המצרכים של החמאה את פשוט מערבבת יחד עם החמאה הרכה ושמה בכלי?
כן. בדיוק 3 דקותמשמעת עצמית
נראלי יש שם גם מטבל רוטב פיצה.
בסגנון מיונז, שום, רסק עגבניות, אורגנו, מיץ לימון וכו
זה לפיציות.
לפוקצות עשיתי את הפסטה והעגבניות מיובשות תכלס אפשר גם את החמאה.
איזה יפה ואסטתימופאסה
וואו זה מהמם!! ואשמח מאוד למתכונים בעוז וענווה!
הנה:משמעת עצמית
עגבניות מיובשות בשמן זית, המעדן הזה נחטף זה טעים ברמות, שווה ביותר זה נפלא. עגבניות מיובשות

פוקצ'ה מעולה - מתכון טעים במיוחד לפוקצ'ה שאי אפשר לעמוד בפניה! פוקצ'ות
)אני שמה מעל: שמן זית, זעתר ושום כתוש - מורכבת ומורחת,
רבעי עגבניות שרי, בצל קצוץ. וכמובן מלח גס - זה מעדן. )

פסטו:
על כל חבילת בזיליקום: 2 שיני שום, 3/4 כוס שמן זית איכותי, קצת פחות מכפית מלח, 5 כפות גדושות של אגוזי מלך גרוסים או שקדים בלי קליפה. (כמובן המקור הוא עם צנוברים אבל יקרררררר)
הכל במג'ימיקס עד שנטחן טוב. עדיף להכין יום קודם.

חמאת שום:
חמאה רכה (פשוט להשאיר בחוץ לילה)
שום כתוש
מלח
תבלין לפיצה
תודה רבה!!בעוז וענווה!
אגב הבצק של הפוקצה מעולה לפיציותמשמעת עצמית
פשוט להכין רוטב עגבניות, פתיתי גבינ"צ וזיתים
רעיונות..*אשתו של בעלי*
מגוון עוגיות(פרח ריבה,מגולגלות תמרים,אזני המן במילואים שונים)
העוגיות ניתנות להקפאה.
כל סוג את מכניסה לשקית צלופן וקושרת בסרט.
מצרפת קרטון מיץ/שוקו/בקבוק יין.
או 2 ספלי מאד לשתיה חמה,תיונים...
רוצה משהו מקורי?מופאסה
תכיני פיתות
תכיני חזה עוף בשיפוד, שימי חצאי עגבניות שרי בין לבין, אפשר קישוא, אפילו פטריות, לשים את השיפודים על הפיתות, לקשט קצת עם פלפלים, עשבי תיבול
אחלה ארוחת בוקר...
מופאסה די עם הבשר בעוז וענווה!
זה רק עוף 🤔מופאסה
הלכתי על הכי לייט
ארוחת בוקר? תכלס משלוח מנות שווה ויפהחדשה ישנהאחרונה
רוח הקודש?מופאסה
אומרים שרוח הקודש נזרקת להורים בנתינת שם לתינוק?

זה נכון גם לגבי הניקים בפורום?
די נואמא וגם
תני לנו להחליט!
נשוי טריחרדלש
היי אני ואישתי יצאנו 8 חודשים ואז התחתנו ובסך הכל אנחנו ביחד שנה ומה שקורה זה שאישתי יש לה פתיל קצר וברגע היא מתעצבנת וזה הגיעה לרמה של מכות ושל זריקת דברים זה התגבר לאט לאט ברור שלא ראיתי כלום כשיצאנו אני ממש מנסה לשפר את הנישואים גם עם רב וגם עם אחת שמטפלת באישתי בכללי היא ממש טובה ואוהבת אבל זה מריבה על בסיס שבועי וזה ממש פצצת אטום המריבה אמא שלי ההורים שלה יודעים על זה ותומכים בי השאלה שלי האם בתור בחור צעיר יש לתת לזה סיכוי אני אוהב אותה אבל מפחד מהעתיד יום אחד יהיו גם ילדים בעז"ה מה יהיה איתם אולי עדיף לחתוך לפני הכל יש כבר מישהו מבוגר שהמליץ לי לעשות ככה כי לטענתו אין סיכוי לטיפולים כאלה ועכשיו תהיה על כדורים...או לנסות בכל מקרה כי עוד פעם בכללי היא אדם טוב אבל שהיא נדלקת ולא משנה על מה זה אפילו דבר קטן יש תמיד פיצוץ גדול
היא אשכרה מרימה עליך ידיים?ליאן
אם התשובה היא כן אז תברח כל עוד נפשך בך
אני מסכים איתך הכמיסטר דום
ידיים זה קו אדום לגבר או לאישה כי גם להתעצבן צריך לדעת
הזייה מי שאומר לו לנסות ואם זה היה אישה היו אומרים להתלונן וללכת לרבנות ואתמול אז אני אומר לך אלימות זה אלימות זה אלימות וידיים זה קו אדום שלא יחצה בחיים ואם הוא ניצה אין על זה הזדמנות שנייה
100%.ציפ'קה
מתוק, אתה נמצא בקשר אלים. כן, יש כזה דבר גבר מוכה. לא מוריד מהגבריות שלך ואתה בסדר גמור. תברח.
מצער לשמוע שכך אתה חווה את תחילת הנישואיןלצמוח ולהצמיח
אבל אתם ממש ממש טריים, אז אל תבהל ותחשוב ישר על פירוק חלילה .
א. מה היא אומרת על המצב?
ב. היא על גלולות?
היא מאוד מאוד רוצה לשקם את עצמה?טוהר ב
כי רק אם יש מלאאא רצון מצידה הטיפול יכול להועיל..(טיפול פסיכולוגי לא רק כדורים).
אם היא לא מבינה לגמרי את הבעיה ולא קולטת שהמצב שלה ממש ממש לא טוב והיא חייבת לשנות אותו, אז חבל לדעתי לנסות בכלל..
אני במקומך במצב כזה הייתי בורחת.
תגדיר "מכות"די שרוט
מכות מכות? כלומר הביאה לך סטירות? אגרופים? או דחיפות קלות כאלה?

מכות נשמע מזעזעסיה
אבל השאלה אם רק אתה זה שמפוצץ אותה? או שהיא מרביצה גם לאמא ואבא לחברות לאחים?
אולי משהוא בהתנהלות ביניכם מטריף אותה לא שאני חושבת שאלימות זה שפוי
שום דבר לא מצדיק אלימות!!למה לא123

ולהגיד למישהו אול אתה זה שמרגיז אותה,זה להפוך אותו לאשם,והוא לא.

מה שכן,אולי זה דפוס שראתה בבית והיא משכפלת אותו? 

וכמו שכבר מישהו כתב,רק אם היא ממש רוצה להשתנות והיא מבינה שהיא לא בסדר והיא מצטערת,שווה להשקיע

הייתי אומרת אותו הדבר על גבר,למרות שגבר מרביץ זה יכול להביא לפגיעות קשות יותר,כי הוא חזק יותר

אנחנו לא באמת יודעיםאנונימי (2)
את המימדים שלה ושלו.
אולי הוא פספוס . והיא יצורה ענקית.

רחמנות עליו. נשמע עדין.
לא מבינה למה בכלל להישאר עם אלימות כזו.
ועוד ההורים מעודדים להישאר..

(אולי זה הדתיות יתר שגורמת לשיקול דעת ההזוי הזה )
לא פשוטזית1
עבר עריכה על ידי זית1 בתאריך ג' באדר תש"פ 09:24
אם היא הרימה עלייך יד כשאתם נשואים רק 4 חודשים.
ממליצה לך לברוח לפני הגעת הילדים, אתה בחור צעיר חבל להרוס לעצמך את החיים.
אין שום הצדקה לאלימות!!!!! (לא גלולות או לחץ מעבודה וכו')
ילדים יכולים מאוד לשגע, ולכן חייבים איתם המון המון המון סבלנות!

(כשהייתי באולפנא הייתה חברה בשיכבה שסיפרה על גיסה המוכה ושכל בני המשפחה ריחמו עליו וניסו לעזור לו אבל הוא לא רצה להתגרש בגלל הילדים..בזמנו היה נשמע לי סיפור הזוי אבל יכול להיות שזה באמת אמיתי...)
שאלה...שמיניסטית123

מה גורם לה לזה?

אתה משתמש ב"אלימות"? 

אלימות זה לא רק מכות בעיני.

התעלמות, זלזול זה בעיני אלימות לא פחות.

 

 

 

אלימותחרדלש
אם היא בלחץ היא לא מצליחה לבטא את עצמה ואז מתפוצצת זה אומר אגרוף או שריטות אם אני קרוב אליה מי שמאבחנת אותה אמרה שזה משבר שקרה לה לפני שנה ומנסים להבין מה זה מצד אחד שהכל רגוע היא אוהבת מאוד ויש זוגיות טובה הבעיה היא כשקורה לה משהו זה אומר שאם אני לא מצליח להבין אותה(זה עבודה שלי שהרב אמר וגם היא שאני לא בדיוק גבר שאני יותר מידי מלטף נותן ופינקתי ...)אני יודע שאני לא מושלם אבל זה שאלה להמשך החיים כי באמת קשה לי לחשוב על פירוק כי ממש טוב לנו ואנחנו כן מתאימים על הנייר אבל אמרו לי שכל הטיפולים זה חרטא וזה כמו איזה משכך כאבים וזה יכול להתפוצץ.לא יודע מה לעשות?
בלחץ ממה? בינכם? בינה לעצמה?שמיניסטית123

אלימות לא שייכת.

אבל תוהה מה הטריגר שלה לזה...

טיפולים זה לא חרטה... וכן אולי יכולות להיות התפרצויותמוש השור...
השאלה עד כמה אתה מוכן להתמסר ולעשות למען מתוך ההבנה שיש לאישתך קושי שצריך עזרה וטיפול מקצועי
צריך סבלנות והכלה.לפעמים יהיו סיטואציות מביכות ואולי יהיה השפעה והתמודדות עם הילדים...
אבל זוהי אישתך החברה הכי טובה שלך איתה כרתת ברית טוב לכם ביחד בזמנים שהיא לא בהתפרצות והיא צריכה את עזרתך עכשיו... בדיוק כמו אם זה היה קורה ההפך היית מצפה לעזרה מבן הזוג.כך גם עכשיו...
זה לא נורמלי! היא לא שולטת בעצבים שלה.כלה נאה
יש לה התפרצויות.
ומטפלים בזה רק בטיפול תרופתי.

היא מודעת איך היא ניראת באותו רגע?
ואפילו לא אכפת לה. לא מתביישת ממך.
רק 4 חודשים נשואים מה יהיה אחרי 5 שנות נשואים??. מראה על בעיה חמורה של חוסר שליטה.

מצבים כאלו יכולים להחמיר בהריונות ואחרי לידות עם כל השינויים הורמונלים.

אם אתה מחליט לתת צאנס אז תדאגו למנוע הריון קודם.

מכירה זוג כזה שהתגרש עכשיו עם ילדה. בן של חברים שלנו.
זה החמיר לה אחרי לידה. ומה שהוא לא היה עושה בשבילה לא עזר.
הגיע למצב שאפילו כשטילו בקניון היא לא שלטה בעצמה ונתנה לו ביעטה.
ולא האמנתי. ניראת עדינת נפש.
פסיכיאטר נתן לה כדורים והרב קוק אמר לו ליברוח. כי אם לא עכשיו זה יהיה אחרי 4 ילדים.
אם תירצה אבקש ממנו אם הוא יכול לדבר איתך.

ה' יעזור לך שתעשה את הדבר הנכון בשבילך.
והלואי והיא תצליח לצאת מיזה מהר.
א. כרגע למנוע ילדים!מקרוני בשמנת
לא מביאים ילדים למצב כזה.
ב. טיפולים זה לא חרטה, השאלה היא איזה טיפול ועד כמה היא רצינית בו. אבל הכל בכלל לא רלוונטי כל עוד יש אלימות! אם יש אלימות פיזית אז קודם כל מתרחקים! שהיא תעבור טיפול בנפרד ממך, וגם אתה מוזמן לעבור טיפול בנפרד ממנה, נשמע שיש לך כמה דברים שאתה צריך בהם עזרה. אבל ככה- ממש לא!
ברגע שיש הרמת ידיים אתה קם ולוקח את עצמך משם! זה לא יכול להמשיך!

ג. אתה אומר שזה משהו חדש שפתאום עובר עליה. נשמע אפשרי מאוד שמדובר בהתפרצות של מחלה פסיכיאטרית.. שווה לבדוק את זה. עם כל הכבוד לטיפול רגשי, אם משהו במבנה המוח השתנה פתאום, צריך יותר מאשר לדבר על זה או להשתדל.
אני ממליץ לא להמשיך כךנפשי תערוג
תדע שאם אתה נשאר שיש סיכוי גבוה שזה לא יפסיק ואף יגבר עם הגעת הילדים

נשמע לא טוב...*אשתו של בעלי*
מה זה אלימות פיזית??
היא היתה מוכנה לשתוק לו אתה היית שורט אותה או נותן לה אגרוף?? בחלומות!!
ומה יהיה כשיגיעו הילדים ויהיו לה לחצים יומיומיים?? ויהיו לה!! הרי לא חסר...
אז גם הם יחטפו...
עם כזאת אישה אתה תוכל לחיות??
צריך לגמור עם זהמופאסה
אם היא מגיעה עד כדי אלימות פיזית
כשזה קורה פשוט קח לך את התיק ותעזוב את הבית
אל תענה לה ב24 שעות הקרובות.
מבטיח לך שהיא תתאפס...
(כמובן כל זה אחרי שדברתם והסברת לה בזמן רגוע
שאם שאם היא תגיע לאלימות שוב, זה מה שתעשה)
המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמניםנב"י
מי שמרים ידיים על אדם אחר עובר על קו אדום ברור וענק.
ברגע שתבליג ותעלים עין על האלימות הזו אתה מסכן את ילדייך העתידיים ולמעשה ברחמנותך על האלימות שלה אתה מתאכזר אליהם.

אני מאוד נגד פירוק נישואין וכן מאמינה שהקב"ה מזווג זיווגים ואם שידך אותך לה ואותה לך כך צריך להיות. לכן, כן חושבת שעליכם להתאמץ מאוד לגרום לנישואין האלו להצליח.
באופן פרקטי יותר חושבת שכדאי לכם לקחת 2 פעולות:

1. ברגע של כעס, לא נותנים לרגשות להשתלט, פשוט לשתוק, לא לעשות תנועות חדות ולא להרים את הקול, עדיף לא לדבר כלל. כאן אתה צריך להיות יותר אסרטיבי ואחרי שסיכמתם על הצעד הזה בינכם עליך להתעקש עליו ובכל פעם שאתה מזהה שהכעס מתחיל לעצור מיד ובתקיפות, תמשיכו אץ נןדא השיחה בכתב או לאחר שהיא תרגע.

2. לקנוס את עצמה על כל פעם שהיא איבדה שליטה, אם זה בצדקה או חסד, לנסוע באוטובוס במקום רכב או לעלות במדרגות במקום מעלית. שתהיה טרחה שתגרום להסקת מסקנות שההתנהגות הזו לא משתלמת.

הרבה הצלחה ובעזרת השם שתדעו רק טוב יחד
אולי נאיביחרדלש
אולי אני נאיבי אבל אני מכיר אותה שנה שלמה קשר מצוין והכל היה דבש רק לפני חודשיים וחצי התפוצץ ככה
אתמול בערב שבת היא אמרה לי שהיא ממש מנסה להשתנות (עם הטיפול וזה...)אבל יש איזה מישהו מבוגר שהתייעצתי איתו והוא פשוט דוחף אותי לגירושין כי הוא טוען שאי אפשר להשתנות ובטוח שמאז ומתמיד היא היתה ככה(לי קשה להאמין כיון שהכרתי אותה טוב וגם המטפלת שלה אומרת שזה משהו טרי של השנה האחרונה). אני אישית חושב שזה קצת פזיז ישר לחתוך מבלי לנסות...ולכן אני שואל את דעתכם..
אפשר לשמור את העצה הזאת בצד ולראות בעצמךנב"י
הרי ההתפרצויות בתדירות של אחת לשבוע, זה ממש לעיתים תכופות אם כך ותוכל בקלות לראות אם יש שיפור או לא.

אני חולקת לגמרי על מה שאמר שנולדים ככה ואין מה לעשות, זה כעס וזו מידה שאנחנו יכולים וצריכים לעבוד עליה. אתה מוצא בה הרבה טוב חות מהדבר הזה והיא מנסה באמת להשתנות אז תעזור לה, תנסה כמו שהצעתי בהודעה הקודמת להיות יותר אסרטיבי בתאום מראש ולעצור את ההתפרצות. יש הרבה שיעורי תורה נהדרים על מידת הכעס שהיא יכולה לשנן ולהפנים וזה מאוד עוזר בעת הצורך.
אני יכולה להמליץ על הרבנית ורד סיאני בנושא הזה של עבודת המידות שיש לה שיעורים באתר של קול הלשון בכל מיני נושאים במיוחד לנשים ואני מכירה של שיעור אחד לפחות על כעס שהוא באמת איכותי וטוב.

אל תפרק כל כך מהר את הנישואין האלו, תציב קו אדום ברור על אלימות. אפשר לעשות כמו שמופאסה הציע ואפילו לקום וללכת ל24 שעות, אולי היא צריכה להזדעזע כדי להבין את החומרה.
בטח שאפשר להשתנותלמה לא123

עם עבודה ורצון מצידה בלבד

אנחנו יהודים ומאמינים בעבודת המידות, זה לא יבוא ביום אחד,צריך סבלנות, אבל אם תתגייסו ניכם,זה יכול להצליח. ותוכלו לצאת מחוזקים מזה

בהצלחה

אני לא חושבת שזה מידות רעות. זה חולי או הפרעה כל שהיכלה נאה
לעבוד על המידות מדובר לאדם בריא בנפשו.
לא מסכימה איתךלמה לא123


בטח שאפשר אח יקרמופאסה
לא להילחץזית1
אבל אם זה משהו חדש ובני המשפחה וחברים לא מכירים אותה ככזאת, הייתי מבקשת לעשות ct מוח לשלול בעיה אורגנית (למרות ש-ct זה המון קרינה כשיש שינוי קיצוני כזה חייבים לשלול....)
או איבחון פסיכיאטר (פסיכיאטר טוב ישלח ל-ct כדי לשלול בעיות אורגניות ורק אחרי ששוללים שניות אורגניות ואו שימוש בחומרים ניתן לתת איבחון פסיכיאטרי. גם רופא משפחה ששומע שיש שינוי קיצוני כזה אמורה להידלק אצלנו נורת אזהרה ולשלוח ל-ct.).
המון הצלחה.
המקרה של אישתך נשמע מורכב ובטח לא לפורוםהתחברתי
אישתך צריכה איבחון של פסיכיאטר ולא של מטפלת.
נשמע שהיא סובלת מהבעיה ולא מהיום, יכול ליהיות שהיא סבלה במינונים נמוכים אבל כשלא מטפלים עלולה ליהיות החמרה...ואת צעדיך לגבי ההמשך תוכל לעשות רק לאחר איבחון.
יש לא מעט זוגות שאחד מבני הזוג לוקה בבעיה נפשית והכדורים מאזנים אותם ומקימים משפחה ואורח חיים נורמלי. אבל קח בחשבון שיש כאלו שלא משתפים פעולה ומאוד מניפולטיבים ומשקרים לעצמם ולסביבה, ולחיות לצידם קשה מאוד עד בלתי אפשרי.
שה' יהיה בעזרך וייתן לך החלטות נכונות!
קודם כל תמנעו הריוןבאג2000
ואז תחשוב אם אתה רוצה להישאר בקשר הזה לכל החיים, כמה אתה מוכן להקריב ומה הקו האדום שלך.
ואגב - אם אתה מוכן להישאר שם, מה כשיהיו ילדים? גם אותם אתה מוכן לגדל באוירה כזאת?
מהיכרות עם מקרה דומהיהודה224
כן. תמנעו
אל תפרקו מייד תן לה צ'אנס להשתפר
מתחבר מאד למה שכתב מופאסה להיעלם ל24 שעות וכ"ו
הייתי מציע לך להתייעץ עם אנשים שיש להם ידע אמיתי בתחום הזה
אבל בשום אופן לא לברוח ולפרק כרגע
הטיפולחרדלש
היא עוברת טיפול של ביאו אנרגיה. היא מנסה לשנות לה את דפוס המחשבה
יש מישהו שמכיר את הטיפול הנ"ל?
נשמע חרטאnick
אם זה הטיפול, אל תצפה לשום שינוי.

למען האמת אני לא בטוח שאתה יכול לצפות לשינוי בכלל.
אם אין ילדים למה לא לקחת את הרגליים וללכת עכשיו?
אם אין מניעת הריון, לא להתקרב אליה לפחות עד שתהיה מניעה.
כדאי ללכת לאבחון רצינימופאסה
סוג של טיפוללמה לא123

קוגנטיבי התנהגותי.

שתכיר מה מוביל אותה להתנהגות הזו,מה המחשבות והרגש שגורם לה לכעוס כ"כ?!

ואפשר להכניס פירוש אחר לאירועים וכו וכו

זה הרעיון

לי החיים השתנו עם טיפול כזה,אמנם לא לכעס,אבל דברים אחרים

ממליצה עלחיוך2019
מניעת הריון. לתת עוד קצת צאנס ולנסות טיפול עם פסיכולוג או עובד סוציאלי. אם אחרי זמן סביר אין שינוי לחתוך ולהתחיל חיים חדשים.
תברח.סודית
נשמע רע מאדאמא וגםאחרונה
תפנה ליד שרה יש להם איזשהי תכנית לטיפול נגד אלימות.
בגדול אם היא לא מבינה את המצב ומוכנה ללכת לטיפול והוא מועיל כדאי לברוח עם כל הצער.
שרשור מפורום לקראת נישואין.. מתלבטת ואולי פה אמצא תשובה..?הילושש

היי לכולם, 

העליתי את השרשור בפורום לקראת נישואין וזוגיות.. ושם העלו רעיון לרשום את הדברים פה,

אז אני מעלה לפה את הדברים ואולי תאירו את עיניי.. 

 

 מתלבטת.. מבקשת עזרה.. - לקראת נישואין וזוגיות

 

 

אשמח לעזרתכם.. 

תודה מראש לעונים.. 

כמה זמן אתם יוצאים?מישהו כל שהוא
כל דבר שאמרת אכן יכול להעיד על משהו ויכול גם לא..
רק מי שמכיר אתכם יכול לדעת
אז תצאו עוד ...
תפגשו עם משפחה ו או חברות שיוכלו גם להכיר ולייעץ
יש נטייה לשמור קשרים בסוד עד שמחליטים לפעמים זו טעות
אממ.. לא הרבה זמן, בערך שבועיים וחציהילושש

זהו, מרגיש מוקדם להפגיש עם משפחה.. וגם לא רוצה למשוך.. 

 

מנסה לענות..זית1
הכל נשמע בגדר הנורמה לבייניש דוסי, חוץ מהאמירה שמקומו של גבר אינו במטבח.
הקטע הוא שהוא לא בייניש.. הוא רוב היום עובד.. פשוט מאוד חזקהילושש


הייתי בודקת ממש טוב עם חברים ומשפחהזית1
שמכירים אותו יותר טוב.
אולי לדבר עם הרב שלו?
(הייתי בודקת את המנטליות שממנה הוא מגיע, והאם הוא מאמין שזו הדרך לניהול חיי משפחה תקינים. נראה לי שיהיה קשה לנהל בית עם בעל שלא עוזר ולא נכנס למטבח...)
אם הוא רוב היום עובדבאג2000
זה מדליק נורות אדומות. בנאדם שכבר יצא לעולם ומתנהל בצורה הזאת זה לא תקין בכלל
אלו בהחלט נורות אדומותהעני ממעש
מה הגיל שלו?? האם אחרי צבא?
כן,הילושש

קצת לפני 30, 

אחרי צבא

חזר בתשובה בערך לפני עשור..

מחילה. לוהעני ממעש
היה צעיר/ לפני צבא, היה יותר מקום לכף זכות- ועדיין דורש בירור.

בנתונים האלו של גיל, ואחרי צבא- שאמור לרכך שיש עוד אנשים ודעות בעולם- ...

ועוד בשילוב חזרה בתשובה.

דעתי הענייה בנתונים אלו- על פניו - שלילי
^^^גם לי נראה שליליירושלמית טרייה
לקנות רק שתייה בפגישות מתאים לביינישים חסרי ממון.
מי שעובד, גם אם ממש אין לו שקל מיותר, אמור להקדיש קצת יותר לפגישות. בעל שרוצה להשקיע באשתו זה אחד הדברים הטובים והנצרכים לזוגיות. ואם צריך לחסוך זאת צריכה להיות החלטה זוגית, ואילו הבסיס - שהבעל רוצה לתת. מי שמתקמצן בפגישות עלות להיות זוועה בנישואין.

היחס למלצרים הוא אחד הדברים הטובים לבחון בהם.
בכללי, נשמע לא טוב. זה שהוא חוזר בתשובה מוסיף לזה בעיות רבות מספור.

עדיף לחתוך. הייתי אומרת אפילו לברוח..
את יכולה ללכת לעוד פגישה כדי להיות בטוחה.
חוזרים בתשובה לרוב יותר קיצונייםציפ'קה
וזה לא מתאים. לכולם
הוא נשמע אדם קשה. אל תתרשמי מהתורניות יותר מדיסודית
אם מתחת לזה יש אדם לא נחמד, שלא יודע להגיד תודה ומקומו של הגבר לא במטבח, בטוח שצריך עוד פגישות לתהות על קנקנו.
אם זה מפריע לו שאת רוצה להכיר אותו טוב זאת נורת אזהרה מהבהבת באדום וצופרת בצופר.
לא הבנתי..הילושש

אולי פספסתי משהו.. לא רשמתי שזה מפריע לו שאני רוצה להכיר יותר.. אמרתי שאני פוחדת להמשיך ולהמשיך כשבעצם אולי התשובה כבר קיימת.. אמרתי שאני פוחדת להיפגש סתם פגישות מיותרות ואז האפקט של לבחון את הבחור באובייקטיביות- מתפוגגת.. 

 

אז כנראה שהפגישות הנוספות לא מיותרותבת 30
הן מיועדות, מבחינתך, לבחון את הנקודות שהעלית. אגב, אלו נקודות חשובות, בעיקר בגלל שהן מפריעות לך. ואכן יש קשר בין כל המקרים שתיארת- אופי שנשמע קשה.
לדעתי תפגשו עוד כמה פעמים, ותנסי לפתוח את מה שמפריע לך, ואחרי התגובות שלו תהיי חכמה יותר.
נניח- אם אתם בבית קפה, תגידי שאת רעבה, ורוצה להזמין סלט, פסטה וכד'. לא שהוא צריך לשלם עלייך, אבל את יכולה לראות לפי התגובה, האם הוא אומר ''יאללה, אז תזמיני לך מה שאת רוצה'' או שהוא יותר בכיוון של למצוא אלף סיבות למה לא. (כשרות, יוקר, זמן, בריאות, וכו' וכו')

אני גם חושבת שכדאי שכן תיפגשי עם המשפחה או החברים שלו. מהדינמיקה שתראי בינו לבינה תוכלי ללמוד הרבה. האם הוא נעים כלפי ההורים למרות שהוא יותר דתי מהם? האם הוא מקבל את המקום שלהם? האם עם החברים הוא נעים, זורם, או עקרוני ומתווכח?

זה בירור חשוב שאת צריכה לברר.
אם את קוראת מה שכתבתי אומרת לעצמך ''אני יודעת איך הוא יגיב וזה יהיה מעצבן ומתסכל''- כנראה שענית לעצמך שזה לא שייך.
אם את תוהה לעצמך איך הוא יגיב, אז כנראה שכדאי להיפגש עוד קצת ואז להחליט.
וכמו שכתוב בספר ''לוחמי התמורות'': ''רחשי ליבך יורוך הדרך''.
בהצלחה!!
אם את את יודעת את התשובה לא כדאי להמשיך להפגשסודית
פגישות שמפחדים מהן - זה לא זה.
נראה שגם הוא לוקהאנונימי (2)
בדתיות יתר.
אם המצב באמת כמו שסיפרת.

ואין לי מושג במה את לוקה.. אז אולי תתאימו בכל זאת.
נשמע בנאדם קיצוניליאן
אני אישית לא הייתי מסתדרת עם אופי כזה בחיים
נתחיל מהסוף -אמא אדמה
סיימת את דברייך בפחד שאת מאבדת את האובייקטיביות.
כשבוחרים את הבן אדם שאיתו מבלים את שארית החיים, כל העניין של אובייקטיביות מתגמד לעומת הסובייקטיביות!
הוא יכול להיות אחלה בן אדם, אבל סובייקטיבית אין חיבור? אז זה לא זה! ככה פשוט.
תקשיבי ללב שלך, לאינטואיציות, לא סתם אומרים "כשזה זה - זה זה". את באמת תרגישי חיבור, בע"ה, במהרה, כשהאיש שלך יגיע.

לגבי המשפט שלו: "אני בעד שזוג יעזור אחד לשני", לי זה קצת צרם. נשמע שנקודת המוצא שלו היא שיקומך במטבח והוא מציע להגיע ולעזור... אותי אישית זה מרתיע. מקומך לא במטבח. מטבח זה מטלה כמו שאר מטלות הבית ולא עוזרים אחד לשני במטלה, אלא מבצעים אותן יחד. ככה נראה לי בריא ונכון, אבל יש זוגות שחיים אחרת. תחשבי מה מתאים לך.

זה מעולה שאת שמה לב לפרטים מסביב - על זה שלא מוקיר תודה למלצריות, על זה שלא מתעניין בך, אם את רעבה.

את יודעת הכי טוב מה טוב עבורך.

בהצלחה!
אם את עדיין מתלבטת - אפשר לצאת עוד כמה זמןנגמרו לי השמות

לעוד כמה פגישות ולהיות יותר בטוחה.

 

כך גם לא תרגישי שחתכת מהר מדי בלי לתת צ'אנס אמיתי לבחור

וגם תהיי יותר בטוחה שתחושות וההתנהגויות והכל.

 

אולי שבועיים ווחצי זה מעט מדי זמן.

תני לזה עוד כמה פגישות, כדאי, לא?

 

אלא אם כן יש לך ממש רתיעה עצומה ואת לא מסוגלת.

אם לא - ונחמד לך איתו בסך הכל ואת רואה בו טוב -

תהיי שם. ברגע. תחווי את ההוויה ביחד.

בלי לנתח *כל* הזמן ולחשב חישובים.

 

אני מאמינה שאחרי עוד קצת זמן כבר תהיי יותר חכמה (לכאן או לכאן) ותדעי יותר.

 

 

ועוד משהו לגבי תוכן הדברים עצמם שכתבת:

אנחנו יכולים לפעמים להיות בטוחים שמה שאנחנו רואים זה כי XYZ

ולפעמים זה בכלל לא הכיוון.

עומד (יושב) מולך אדם שלם. עם עוצמות מדהימות משלו, וכן, גם עם חולשות שלו.

כי לכל אדם יהיו גם יתרונות וגם חסרונות, גם חולשות וגם חוזקות - כאלה אנחנו, בשר ודבר, אנושיים, לא מושלמים.

את עדיין לא מכירה אותו עד הסוף.

כל אמירה או התנהגות יכולה להיראות בעינייך כמה ש*את* יודעת ומיכהר מעולמת הפנימי, אבלך זה יכול להיות הפוך לגמרי *מבחינתו*

 

נסי לשאול אותו

 

למה אתה חושב ככה?

מדוע נהגת ככה?

איך *אתה* רואה את הדברים?

 

אולי כך לאט לאט תביני יותר.

 

יכול להיות שהוא קמצן,

יכול להיות שסתם בא לו רק תה,

יכול להיות שאין לו הרבה כסף,

יכול להיות שהוא אפילו לא מייחס לזה חשיבות אלא זורם

ויכול להיות עוד המון דברים.

 

עם המלצרית -

יכול להיות שהוא רוצה להחמיר על עצמו מאוד בצניעות,

יכול להיות שלא שם לב,

יכול להיות שכך רגיל

ויכול להיות עוד המון דברים.

 

וגם אם הוא חושב או אומר משהו - זה יכול להשתנות.

אנשים משתנים עם הזמן.

אז הוא יכול להגיד "אישה במטבח" או כל מיני שטויות כאלה,

אבל אולי הוא פשוט סתם אומר תוכן נבוב בלי להתחבר באמת ובמציאות הוא יחשוב אחרת.

 

אני לא אומרת בשום צורה שאת צריכה להיות שפן ניסיונות של מישהו,

אלא רק מנסה להבהיר נקודה -

שלפעמים אנחנו מפרשים התנהגות של אדם לא כפי שהיא באמת,

ולפעמים אותו האדם עצמו יכול להשתנות ולשנות הלך חשיבה,

וגם שלאותו האדם יש המון מעלות וטוב לצד היתרונות,

ושאין אין אין ולא קיים אדם מושלם. רק הקב"ה לבדו מושלם.

 

עם כל זה -

לנסות כן להיפגש קצת יותר ולהבין יותר לעומק את הדברים

ואיך מרגיש לך איתו בכללי, ומה טוב בו,

ומה נעים לך איתו וכן הלאה.

 

אחרי כל זה - אם מחליטים לחתוך - זה נעשה בשלמות ולא באמצעץ

ואם מחליטים להישאר - זה נעשה בשלמות ולא מתוך החלטה פזיזה.

 

המון הצלחה יקרה :פרח:

^^^ יפה מאודrivkiאחרונה
ובלי הדבקת תוויות לאדם שלא אנחנו ולא הפותחת באמת מכירים.
תקראו.תשפיעו תצאו מהבית המצב לא טוב שלא תקום פה ממשלת שמאל.יהודה224
שלום רב,

מאז ומתמיד נמנעתי מלעסוק בפוליטיקה, וגם הפנייה הנוכחית שלי אינה פוליטית.
מדובר בבקשה חשובה, לצורך חיזוק ערכים יהודיים.

יש מי שרוצים להפוך את רמיסת הדת לפוליטית, ולהשתמש בכנסת ובממשלה באופן ציני ומקומם, על מנת לעקור כל סממן יהודי ממדינת ישראל.

אם קיבלתם מכתב זה, סביר להניח שאתם מחוברים להידברות ומצביעים לאחת המפלגות שנלחמות על הצביון היהודי של מדינת ישראל.

אבל זה לא מספיק.

על כל אחד מאיתנו לצאת ולשכנע חברים, מכרים ובני משפחה, על מנת שלא יתנו יד להרס התורה.

בשבועות האחרונים נוכחתי לגלות כי ישנם יהודים רבים, בעלי לב חם ואוהב ליהדות ולמסורת, שבכל זאת מתכוונים להצביע עבור כחול-לבן, ליברמן או מפלגות אחרות שמצהירות בגלוי על כוונתן להפר את האיזון ולחוקק כאן חוקים אנטי-דתיים במוצהר.
נראה שרבים אינם מבינים באיזו סכנה מדובר. כפי שאנו מדגישים את המצווה לחזק את תומכי התורה – כך גם צריכים להזהיר את הציבור התמים, שלא באמת מבין את הסכנה האיומה בנתינת כח לאנשים ופוליטיקאים שפשוט נלחמים בתורת ישראל.

החשבון פשוט: הצבעה לאותן מפלגות מסוכנות, תקדם נושאים כמו ברית הזוגיות, חוק למכירת חזיר, השמטת המילה "יהודי" מחוק הלאום, קידום הזרם הרפורמי, חילולי שבת המוניים, החרבת מערך הכשרות ועוד. ישנם אנשים שלא יורדים לעומקם של ישראל, ומתוך רצון להחליף את ראש הממשלה – מעדיפים להצביע למפלגות המתנגדות לו, אך לא מבינים לעומק מהן ההשפעות המזיקות הנוספות שיהיו למהלך כזה.

אנא הסבירו למכריכם שהצבעה כזו, למפלגות כחול-לבן או ישראל ביתנו – פירושה הצבעה נגד היהדות, נגד הקב"ה, נגד התורה. אי אפשר להתעלם מכך. אסור להתעלם מכך. זה הזמן להשפיע בזמן המועט שנותר, על מנת שחלילה לא נתעורר מחר למדינה שחוקיה מעמיקים עוד יותר את המרחק מעם ישראל לבורא עולם.

הכו"ח בדאגה אכפתית וכנה.
זמיר כהן
מכתב מהרב זמיר כהן ראש ארגון הידברות.
מקפיץיהודה224
בשביל מה לצאת?נפש חיה.
להצביע שתהיה פה מדינה עם קצת יהדות ולאיהודה224
חנויות לממכר חזירים או תח"צ ועסקים כרגיל בשבת
כבר לא רלוונטי אבלאברכית בשמחה
לפי מה שאני הבנתי קולות שלא הצביעו בכלל בסוף נספרים איכשהו הקולות של מפלגות שממש ממש לא רצינו בהן.
עדיף להצביע ולשים פתק לבן
פתק לבן ולא להצביע זה בדיוק אותו דברתפוח יונתןאחרונה
לפעמים נדמה שבציבור הדתימרכזניק
אנשים לקחו את הפסוק "על כן יעזוב איש.. ודבק באשתו.. קצת יותר מדי אפילו בהידור.
יש כ"כ הרבה מצבים עצובים מאד שיוצא לי לראות שאנשים פשוט זונחים את ההורים, דבר שאפילו אצל החילונים לא קורה,אפשר לתרץ את זה בהקמת בית והשקעה בזוגיות אבל בסוף בסוף, אנשים זונחים את הכיבוד הורים ואני רואה הורים שנקרעים מזה שהיחדים שלהם פשוט לא באים או שפשוט מתרחקים לסוף העולם ומגיעים אחת לחצי שנה,זו התורה? זו ההלכה? איפה ההכרת הטוב למי שגידל וטיפח וקנה ועשה לכם? באמת שאני אדם דתי וגדלתי בישיבות אבל אני לא מרגיש שייכות לאנשים שנוהגים ככה, הקמתם בית,יופי כפיים לכם, אבל אל תשכחו את המוסר הבסיסי ביותר, תורה זה לא רק לדעת דף גמרא ולשים את הטבעת,תורה זה לנהוג באנושיות כלפי מי שגידל אתכם, תורה זה ערכים בסיסיים להיות שם בשבילם ולא לנטוש אותם לעת זיקנה, לתת להם להנות מהנכדים, להעניק להם חום ואהבה, להזמין אותם לשבתות, לבוא לבקר באמצע שבוע פעם או פעמיים, זו התנהגות יהודית אמיתית.
לא מבוסס מחקריתאו ר
אבל נדמה לי שציבור "אמריקאי" דוגל בלשחרר ולהשתחרר מהילדים הבוגרים (אפילו רווקים), ולעומתם יש את אלו שמעדיפים אותם קרוב.
סליחה על העדתיות הכל מאהבה כל אחד ומה שטוב לו
נראה לי שהרסתי לעצמי את חיי המיןהכלעודאפשרי?
בסד...

לא יודעת איפה לכתוב את זה.
באמת שלא טרולית, זה פשוט יותר מדי היחשפות ולא בא לי בניק.
אז בערך מגיל 17 צפיתי בתכנים לא צנועים באינטרנט..
קשה לי לומר את המילה, אבל מאד לא צנועים.
התחתנתי ובה למעלה משנתיים לא נגעתי בזבל הזה.
אחכ בעלי היה בטירונות והייתי עם הורמונים של היריון
ולצערי הרב נפלתי כמה פעמים.
בה עבר מאז יותר משנה ולא נפלתי.
הבעיה היא כזאת, ואני יודעת שהיא בעיה קשה-
אני לא מצליחה להגיע לשיא ביחסים בלי להיזכר במה שראיתי..
כאילו רק זה מעורר אותי ולא האקט שלנו.
ואנחנו כן עושים דברים מעניינים...
אני מרגישה כאילו זה דפק לי את חיי המין ואני בחיים לא אצליח להגיע להנאה בלי זה
וזה רע
ואסור.

בבקשה אל תשפטו אותי.
תודה
בתפילה לחזרה בתשובה בלב שלם
לא הרסת כלוםמופאסה
גם אם נשים את הדת בצד לרגעציפ'קה
התכנים האלה פוגעים ואת עכשיו מבינה את זה.
כותבת לך בפרטי.
ראיתי ששלחת, בגלל שזה ניק חדש אין אפשרות לתקשר בשיחה אישית.הכלעודאפשרי?
אשמח מאד אם תוכלי לשלוח במסר.
לתקשר-הכוונה לקרוא את שכתבתהכלעודאפשרי?
....lovely
זה ידוע שהמחשבה היא חלק גדול בהנאה בקטע המיני

מה שאני חושבת שיכול לעזור לך זה לא להימנע מהמחשבה על הסיטואציות שראית אלא "להלביש" את הדמויות שבמחשבה לדמויות שלכם- שלך ושל בעלך, כאילו אתם שם עושים "את זה"
וככה גם אם את לא מצליחה להימנע ממחשבות לפחות את חושבת עליכם ולא מרגישה מחוץ ל"סרט" האמיתי
המוח שלנו בנוי על אסוציאציותשוברת קופות
ולכולנו גם בלי שנרצה, יש הבניות וציפיות ותסריטים בראש בעקבות תכנים שצפינו בהם או מודלים שאנו רואים, במיוחד בהקשר של מין. זה בהחלט יכול להוות מכשול לפעמים ולפגוע באמת ובפנימיות של המעשים שלנו.
מה שבטוח, כשאנחנו נלחמים במחשבות, הן עושות לנו דווקא ובאות שוב ונוצרת סוג של התניה.
נסי להרפות, אל תתעסקי עם המחשבות על שזה אסור ורע ועל זה שזה דפק לך משהו.. וגם אם קרה שברגע אינטימי עלו לך סצנות שראית אל תאבקי בהן, תני לזה ללכת הלאה. זה לא הופך אותך ללא בסדר.
נסי להתמקד בטוב הממשי שיש לך באותו רגע עם בעלך ולחבר את זה למחשבות אחרות וטובות כלפיו.
את נשמעת בחורה שיכולה לשלוט בעצמה ויכולה להתגבר על הסיפור הזה.
לא צריך להגזיםדי שרוט
כל עוד זה לא מוביל אותך בצורה כפייתית 24/7 אז הכל בסדר. קצת פרופורציות.
סליחה, אל תנסה לגמד את זההסטורי
כל הכבוד לה, על הרגשות הבריאים וההבנה שזה לא בריא ופוגע. הנסיון לנרמל את הדברים הרעים - לא באמת מנרמל אותם, רק הופך את כולנו לכהים.
לא צריך לגמד אבל גם לא צריך לנפחדי שרוט
הרבה פעמים מעצם המחשבות הפאטליות האלה הבנאדם נגרר יותר ויותר מטה. נשאב לשנאה עצמית בלי שום סיבה. בדיוק כמו הפותחת. פורנו מתחיל להיות הרסני בצורה אמיתית הרבההההה אחרי מה שהיא מתארת על עצמה.
כתבת 'הכל בסדר'הסטורי
לא. ממש לא הכל בסדר.
צריך להגזיםכלה נאה
אסור לה לחשוב על אף גבר חוץ מבעלה באותו הרגע.
.גם היא לא הייתה רוצה שבעלה שנימצא איתה במקום להנות ממנה יפנטז על דוגמניות שראה.
זה נורא שאין כבר את הרגש והשכל הישר בנושא.

היא לא צריכה להכנס מזה לדיכאון.
אבל זה טוב שזה מפריע לה והיא לא רוצה בזה.
מקסים שהיא רוצה להיות בשלמות עם בעלה ולחשוב רק עליו.

מציעה לך הפותחת לחזק את הקשר הריגשי הנפשי עם בעלך. לחזק את האהבה בניכם. לעשות בשבילו דברים. לפנק אותו..
מאוד יכול להיות ישיעזור ואולי הדימיון יתחלף למשהו אמיתי.

ואם לא אז תפני להתיעץ עם פסיכולוגית או משבוא כזה כדי שתלמד אותך איך לשלוט במחשבות ולהפנות אותם למחשבות אחרות.
את צדיקהנעלולית
את רוצה ומשוועת לצאת מזה!!!
את גיבורה!!!
תאמיני ביכולת שלך.לא להיות שם.
תכתבי לך במקום סודי למה את לא רוצה להיות שם ואולי תקראי לעצמך את זה בעת הצורך.
תתפללי לקב"ה לצאת משם.
תלחמי. את יכולה! את מבינה. את מסוגלת.
אמן על התפילה שלךהסטורי
אולי כדאי ללכת לאיזה טיפול/אימון, להשתחרר מהצורך. ולא הרסת לכל החיים - אחרי שתשתחררי ותעשי תשובה, יהיו לך חיים טובים עם בעלך.

בהצלחה
לדעתי צריך לקחת את כל היחסים למקום אחר..נשוי באושרר
נשמע שאת קצת מנסה 'לחכות' את מה שראית גם ביחסים האינטימיים שלכם,
ציינת שאתם עושים 'דברים מעניינים'..

יחסים אמורים להיות לדעתי מקום להבעה של קרבה גדולה בין בני הזוג, ולא רק 'לונה-פארק'..
לא שלא צריך לבנות ולהגיע לשיאים וכו'..
אבל אולי במצב שלכם כדאי לשים קצת את החיפוש של ה'שיאים' קצת בצד וקודם להשקיע באהבה שלכם..

לא יודע אם זה יעזור.. אבל אולי...
לאט לאטנגמרו לי השמות

המקום של החרטה הגדולה שאת נמצאת בה כרגע מבורך.

הידיעה שלך שזה לא טוב, הרצון לתקן, והחרטה הגדולה.

 

רק על זה קודם כל כל הכבוד.

אני בטוחה בטוחה שיש בך ואת עוד תמצאי עוד בך את הכוחות לצאת מזה.

 

אחד הדברים שיכולים לעזור לך - היא להבין מדוע לכתחילה הרגשת צורך להתחיל עם זה.

מה בדיוק הרגשת שאין לך ואת רוצה שיהיה, מה הרגשת שחסר לך, שגורם לך לרצות למלא את זה בצורה הזו.

 

אולי יש בך יצר מין חזק ובריא, וזה דבר מבורך מאוד,

ועכשיו צריך לראות איך מנקזים את כל כולו לתוך חיי הנישואין שלכם בכלל וחיי האישות שלכם בפרט.

לברר עם עצמך, ואחר כך עם אישך, מה "עושה לך את זה", מה מרגש אותך, ולהוסיף את זה ביניכם בקדושה ובאהבה.

זה יכול להיות עוד דלק לקירבה ביניכם.

זה יכול להפוך לכם לגמרי מחושך לאור.

 

חס ושלום לא במחשבות על גבר זר, אלא על בעלך שלך,

לבדוק מה מדליק אותך ומה מסב לך הנאה,

להבין שכל עולם חיי האישות הוא עולם שמשולב בו המשחק, הכיף, השיחרור, ההנאה,

החיים האמיתיים לא רלוונטיים חלגביו - אפשר להכניס לתוכו שובבות ומשחק וזה מעולה, ובכלל לא סותר חיים מלאים בקדושה ובטוב ועם ערכים בעולם האמיתי.

לפעמים האדם מבולבל וחושב שזה סותר. אבל זה לא.

כל עוד זה בין איש לאשתו,

בזמן שהם מותרים,

ברצון שניהם ובהימצאות רק של שניהם - הכל מבורך וטוב.

 

אם משהו במה שאת רואה יותר מדליק אותך -שתפי את בעלך ונסו לעשות זאת יחד.

תיצרי עם אישך את הטוב הזה,

תחווי אותו מעוד זוויות ומעוד רבדים ותמלאי את הקירבה שלך אליו ואת הצורך שלך בהנאה ועונג - בטוב ולא ברע.

עם בעלך ולא בחיפוש סרטים זרים.

 

בהצלחה!

 

עצה פרקטיתפשוט אני..אחרונה
לפני כל העצות החכמות, ולפני שאת בכלל מנסה להבין איך אפשר ליהנות בלי הסרטים האלה,

ח ס י מ ה.

חסימה בטלפון הסלולרי, חסימה באינטרנט בבית, חסימה על כל המחשבים והמכשירים שיש לך גישה אליהם.

גם מי שאין לו שום בעיה, והוא כלל לא מתפתה, חייב לעשות את זה. אין אפוטרופוס לעריות, ובמיוחד כשהעריות כולם נמצאים בתוך הכיס.

קל וחומר כאשר כבר קיימת התמכרות לשטן הזה.
המלצות לתנור 2 תאים משולב כירייםנפשנו חיכתה לה'
נשמח מאד להמלצות.
מה יש לכם?
מרוצים?
לא מרוצים?

אחרי שהקודם שלנו די מסיים את תפקידו...
היה לנו של בקו למעלה מ10 שנים. כיום הוא אצל חבריםאניוהוא
עד כמה שאני יודע הם מרוצים ממנו.

(החלפנו כי עברנו דירה שבה יש כיריים על השיש ותנור בילד אין...)
גם לנו. 12 שניםבת 30אחרונה
ועדיין עושה את עבודתו נאמנה.
יש לנו סאוטר כבר 5 שניםנפשי תערוג
מרוצים
שמעתי על סאוטר שיש להם תופעה של דלתות מתנפצות...נפשנו חיכתה לה'


יש באמת כמה ביקורות כאלה בזאפנפשי תערוג
אצלנו ב"ה זה לא קרה
יש לנו סאוטר כעשור.משה

הוחלף כרטיס לפני כמה שנים, לדעתי בגלל אתגרי חשמל. נכון להיום הוא עדיין עובד תקין.

ככלל תחפשו תנור שהוא אנלוגי ולא דיגיטלי...יהודה224
ללא כרטיסים ואלקטרוניקה מידיי... זה מתכון לצרות.
TELSA.. אין לנו אותו המון זמןה' אלוקינו


יש בו גם כפתור לשבת... להפוך את התנור לפלטה..ה' אלוקינו


המלצה חמה: דלונגי.אנננ


דלונגי תנור מעולהאמא וגם
רק לא ממש זול. הבנתי שסאוטר בגרו את המפעל או משהו
אלמות מילולית ורגשית או פיזיתלמה לא123

לפעמים אני קוראת שרשורים על אלימות פיזית וכולם מיעצים לכולם לברוח כל עוד נפשם בם.

על אלימות מילולית או רגשית,יש יותר ויתור והכלה,סבלנות ושליחה לטיפול

ואני שואלת,למה??

אני מכירה כאלה שעברו אלימות מילולית ונשארו שרוטים לנצח

מאלימות פיזית,אפשר לברוח,אלימות מילולית ורגשית יכולה להעשות גם מעבר לים,דרך הטלפון וכו,הבנ"א אפילו לא יודע לפעמים שהוא עובר התעללות.

אני טועה?

ממש לא טועה. מסכים מאוד מאוד!!נשוי באושרר
צודקת. אלימות פיזית לא יותר חמורה אבללצמוח ולהצמיח
היא יותר ברורה וחד משמעית. בדר"כ.
באלימות מילולית, נפשית או רגשית יותר קשה לשים גבולות ברורים וחד משמעיים.
וזה גם מה שלפעמים יוצר נזק גדול יותר. כי לא ברור לנפגע (וגם לפוגע לפעמים) שהמצב לא תקין ומחייב שינוי דחוף!
^^^^44444
אשתף פה קצת מחייציפ'קה
יש בינינו אנשים שסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית. הם אנשים שאף אחד לא מאמין שיש להם הפרעה. מבחוץ הם מקסימים את כולם, כולם חושבים שהם אנשים מיוחדים וטובים. ובפנים הם מפלצות. אבא שלי הוא כזה. אני ושני אחיותיי מספרות על דברים שהוא עשה לנו ואף אחד לא מאמין לנו, אפילו לא אמא שלי. הוא מפעיל עליה מניפולציות.
כשהייתי קטנה הייתה אלימות פיזית. והיום, עד לא מזמן הייתה אלימות נפשית. למה אני אומרת עד לא מזמן? לא כי היא טיפל בעצמו. אין טיפול להפרעה הזו. אלה אנשים שלא מאמינים שהם סובלים מהפרעה כלשהי. הם נרקיסיסטים הרי. פשוט הם מושלמים וכולם זבל. וגם אם הם היו הולכים לטיפול. הם עושים מניפולציות גם על הפסיכולוג/פסיכיאטר. כשפסיכולוגים מגלים את ההפרעה, הם בד"כ מפסיקים את הטיפול. כי אין לזה פתרון. בכלל.
אז אין פתרון. הפתרון הוא לברוח. לנתק קשר. אין מה לעשות.

אז אם אני מסתכלת על ההורים שלי, אני תמיד התפללתי שהם יתגרשו. הוא לא הפעיל כלפיה אלימות פיזית אף פעם. רק נפשית. וזה לא פחות גרוע.

וואו איזה סיפור קשהלמה לא123

קראתי פעם על מישהי שבעלה כזה

היא סיפרה שהוא דיין בבית דין,ואין לה סיכוי להתגרש כי אף אחד לא יאמין לה. הוא כ"כ מקסים ואדיב לחברים שלו.

כ"כ עצוב

יש המון סיפורים כאלהציפ'קה
ויש סיפורים קיצוניים שכשהאישה ניסתה לספר/לברוח, הגבר אמר לכולם שהיא משוגעת עד כדי שהן אשכרה התאשפזו בכפיה. הם אנשים ממש מסוכנים ואף אחד לא שם לב. יש נשים כאלה גם כן כמובן
נו. ולחולה כזה גם תגידי לעבוד על המידות?כלה נאה
זה בלתי אפשרי כשיש הפרעה נפשית.
זהו שא"א להגיד לולמה לא123

הוא מושלם. עבודת מידות זה למי שמכיר בזה שהמידות שלו צריכות עבודה,והוא רוצה לעשות אותה.

יואוו. יש לי שכן כזה שהתגרש עכשיו ואף אחד לא מאמין לאישתוכלה נאה
כי הוא כזה כריזמטי ומיוחד וחברמן..

היא מספרת שהיא סבלה שנים בשקט ועכשיו הוא התחיל גם לילדים להתנהג ככה. ואת זה היא לא מוכנה.
וגם הוא התחיל טיפול בשביל לא להתגרש והפסיק כי הוא הכי בסדר בעולם והיא חולת נפש.

תגידימופאסה
יש איזה הפרעה שאת לא מכירה יחביבתי?

ואללה משו מיוחדת את!
כשמכירים הרבה אנשים זה מה שקורה.כלה נאה
וחשבתי שכולם ככה שומעים פה ושם.

באמת שהייתי שמחה לחיות ביותר תמימות בעולם הזה.

ואללהמופאסה
בקיצור את גם מכירה הרבה אנשים
גם נראה לי שיש לך משהו מיוחד שהנשים משתפכות אצלך.
אני כבר מתחיל לחשוב קריירה חדשה בשבילך...
חחח צודק.כלה נאה
גם בעלי אומר שאני צריכה להיות עובדת סוציאלית.
אז הם לא 'סובלים'. הסובבים סובלים...rivki
לא הבנתי . אבא שלך חי? כתבת עד לא מזמןסיה
כן. ניתקתי קשרציפ'קה
בשניהם צריך טיפול!כלה נאה
ובדרך כלל טיפול תרופתי. ולא..חבל על הזמן.

אלימות פיזית. יעזור שנגיד לך שזה יותר גרוע?
זה יכול להגיע גם לרצח. אז לא להגיד לברוח?

ואלימות פיזית באה בדרך כלל עם אלימות מילולית.
אף אחד כזה לא מרביץ בשקט דממה.
לפעמים אלימות מילוליתמופאסה
נובעת מבעיות תקשורת, אימפולסיביות ועוד כמה צרות "קטנות"
ואילו אדם שלא מצליח לשלוט על התנועות הגוף שלו זה כבר ספרה אחרת.
אבל העקרון בהחלט נכון וכל מקרה לגופו
לא יודעת לענות לך למה. אבל הנושא כואב ונוגע גם לי אז מגיבהשוברת קופות
שני סוגי האלימות הם קשים ומשאירים צלקות איומות בנפש. אלימות פיזית היא יותר ממשית ומכניסה למצוקה באותו זמן שהיא מתרחשת ודחף ההשרדות מפעיל את הבנאדם מיד לנתק מגע ולברוח, כי לפעמים זו באמת סכנת חיים. אם כי זה ממש לא תמיד אפשרי וכזה פשוט כמו שציירת את זה. תלוי מי הפוגע. כמובן שיש לה השלכות של שנים אחרי. אלימות נפשית, היא יותר שקטה ופחות בולטת לעין. היא כמו ארס שמחלחל עד היסוד והורס כל חלקה טובה. בשעת מעשה בנאדם יכול להפגע, אבל מיידית לא תמיד מרגיש שהנפש שלו מרוסקת.
ולפעמים יש תקווה שעבודה תעזור.
לעניות דעתי ומהנסיון שלי, אלימות פיזית פחות ניתנת לתיקון.
המשכתי להרהר עוד בדבר...שוברת קופות
סורי על הכתיבה חסרת הקוהרנטיות קודם וגם עכשיו. עייפה מדי...
זה לא שמישהו חושב שאלימות נפשית היא פחות חמורה. סתם עולה לי עכשיו כשאני חושבת שוב, שאולי אלימות פיזית יש בה אלמנט יותר מכוון של פגיעה, גם אם תמיד אפשר לטעון שאדם לא שפוי ולא שולט במעשיו, כמו בכל המקרים המחרידים שנגמרים ברצח ל"ע.אבל הוא מכוון מטרה. ובסופו של דבר זה פוגע גם בגוף וגם בנפש. ובאלימות נפשית הפוגע לא בוודאות מתכוון לפגוע ולהרוס לשני את הנפש. אם כי בהחלט יש כאלו שכן. זו סוג של התנהלות ומידות רעות ולפעמים האדם לא מודע שההתנהגות שלו בלתי נסבלת ויש אולי סיכוי לשפר את המצב.
אלימות זו אלימות זו אלימותor1900
ערב טוב

אין להקל ראש בשום סוג של אלימות.
פנים רבות לאלימות והשיא זה מכות גופניות.
אלימות מסוגים שונים מובילה לזה.
אין להקל ראש באלימות מכל סוג שהוא.
לעיתים הקורבן למוד הסבל מותש ומרוסק נפשית ולא מבין בכלל שהוא תחת השפעת אלימות,מפתחים תיסמונת "אשה מוכה" ומשכנעים את הסובבים אותם שהכל בסדר.
לנו הסביבה הקרובה יש תפקיד חשוב מאוד להגן על הקורבנות.

אלימות כוללת לדוגמא:

שיח אלים,תוקפנות.שתלטנות.סתימת פיות.הסטת הילדים או הסביבה נגד בן הזוג ועוד ועוד

אסור לחכות לאלימות פיזית כי כל אלימות היא הרסנית לנפש ללב ולגוף, חבורה פיזית רואים ,אך חבורה בלב לא פחות פוגעת והרסנית.

לדווח למשטרה . לשתף קרובים.ולטפל בנפגעים ולהבדיל בפוגע והכי חשוב לא לשתוק!!!
עונה כבעלת ניסיוןאשתאול
במידה רבה, אלימות נפשית יותר מסוכנת בגלל שהיא לא מובהקת וקשה לשים גבול ולומר עד כאן.
השיפוט העצמי נפגע, האישיות סופגת פגיעה קשה ואפילו לא יודעים לומר מה כל כך לא בסדר, בעיקר אם האדם נחמד ומתפקד היטב בחברה.

זה מסוכן!! זה עושה נזקים חמורים מאוד.
אני ייחלתי לאיזה סטירה או אגרוף שיבהיר בצורה ברורה שנעשה כאן משהו חמור שאי אפשר להבליג עליו.
חיבוק גדולנגמרו לי השמותאחרונה


היה פה שירשור דומהמשתמש אנונימי
אשמח למשחקים עם הבעל.
(אינטימים)
בפרטי גם טוב.
תודה!
לא צריך בפרטי. תפעילו את יד הדימיון הטובה לכם חחדי שרוט
גם אני צריכהלהלייי
תשאלי את בעלך מה הפנטזיות שלו ושוטי לפי זהליאן
ו🧕🤕🤒🧚🏇⁦👩‍🎓⁩👮⁦👩‍🍳⁩🐄🍧🩺🔗🛐🛀🐰🦮🍡⁦⚔️⁩⁦🇾🇪⁩ כל אחד והשגעונות שלו
ואם הוא דוס בלי פנטזיותלהלייי
2 אפשרויותדי שרוט
או שזה מביך אותו לספר, או שבאמת אין לו פנטזיות למרות שקשה להאמין.

ובנוסףדי שרוט
יש קלפים אינטמיים שמוכרים בחנויות יעודיות.

חפיסה של 20 קלפים כשבכל קלף יש "משימה" כזאת או אחרת. לא נורא יקר.
אין חיה כזאת בלי פנטזיות! זה לא אנושיהלוי מא
למה לא?מופאסה

אין לי שום פנטזיות!

אני נטו עם אשתי בלי שהיא תתחפש לאחות או שאתחפש אנכי לשוטר.



ולאח?די שרוט
מה שתרצה אחימופאסה
אם הראש החולה שלכם עדיף לשחק חולה-רופאה.

חח תכלסדי שרוטאחרונה
חחחח עברתי על האימוגים והצלחתי להבין כמעט את הכלרק למחר
את השיפוד עוד לא הבנתי (:
משחק השקריונתן1
לוקחים תפיסת קלפים ומחלקים ל2.
שמים קלף אחד וצריך לשים עליו מספר גדול או קטן.
אפשר לשקר ולשים מספר אחר אבל אם היריב אומר שקר וצודק יש לתת משימה.
המשימה יכולה להיות כל סוג של פנטזיה..
והיא לא אמורה להיות יותר מדקה...ושוב חוזרים למשחק..
מומלץ לשלב עם שוקולד ויין...
התגעגעתי לזה..😥😥
אשמח גם..נשוי ואנונימי
תודה רבה!
כלותתליה רוזמן
כמה חברות הזמנתן לחתונה?
סתם שאלה שמעניינת אותי
ואי מלאאאאהבתחינם
התחתנתי ב"ה בין הראשונות בכיתה, בשירות לאומי, בחבורה
אז יצא שהזמנתי הרבה..
לא יודעת מספר מדויק ,אבל היו לי הרבה חברות
ככה גם לבעלי הראשון שהתחתן בצבא, בחבורה, בלימודים וכו...רק חברים בכללי הגענו ביחד ל170 מוזמנים.
לצערי ממש קצתחולת שוקולד
ועד היום כואב לי על זה שבקושי היו חברות, באו חברות של אחותי יותר מחברוצ שלי וגם זה כאב לי, שלאחותי הקטנה יש יותר חברות שבאות לחתונה של אחות של חברה מאשר חברות של הכלה עצמה
בישיבה של בעלי פשוט היו באים כולם בלי קשר למידת החברות, מוציאים אוטובוס מהישיבה ומלא מגיעים, בעיני זה פתרון מצויין לאלה שפחות נמצאים עמוק בתוך החברה
קצת וזה היה טעותבאג2000
לפני החתונה מישהי שהיתה קרובה אליי אמרה שלא כדאי להזמין הרבה אלא רק את "אלה שאני הכי בקשר יומיומי איתן וממש בא לי לראות ברגע הכי מרגש בחיים". לצערי זה מה שעשיתי וסיננתי המון. אני מצעערת על זה היום וגם יודעת שהמון נעלבו שלא הוזמנו (חלק אפילו הפסיקו לדבר איתי :/)

אני חושבת שעדיף להזמין כמה שיותר, ובקשר לזה שהרבה אורחים עולים יותר- אנשים מסננים את עצמם.. אם מישהו לא מרגיש מספיק קרוב הוא לא יגיע פשוט אז אין מה לדאוג
^^^אמא וגם
ממש. ובשביל הכלה חברות בסוף יותר משמעותיות מאיזה דוד לא יוכר, ועדיף לקחת מקום או מנות פחות יוקרתיים שיאפשרו את זה.
המון, היו לי בחתונה כמעט 100 חברות נראה ליבעוז וענווה!
50 חברות בערךמלאת אושר
זה מה שאני וההורים שלי סיכמנו שנח גם מבחינת התקציב וגם מאפשר להזמין את כל החברות הטובות ממעגלים שונים בחיים..

בפועל כשהתחלתי להזמין וחשבתי מי אני רוצה שתשמח ותרקוד איתי הגעתי לקצת פחות מ50, אבל עם בעלים וכאלה זה יצא בדיוק בסוף...
התחתנתי ראשונה מהכיתה אז כולן, וגם חברות מהיסודי ומהשכונהכלה נאה
בערך 50. אבל התחתנתי ממש צעירה ורובן מהכיתהמשיח עכשיו!
היה לי 70 בערך, לבעלי היה 120זוהרת בטורקיז
בערך 50רות א

רציתי להזמין באמת בנות שהיה לי\ יש לי קשר טוב איתן ולא מעגלים רחוקים יותר..

הזמנתי 25 בערךשאלת תם
התחתנתי בין האחרונות, רובן כבר היו נשואות פלוס... עדיין, בגלל שבחרתי את הקרובות יותר , הרוב הגיעו. אבל ממש לא היה חסר לי... היו המון קרובות משפחה צעירות שלי ושל בעלי, כך שהרחבה הייתה מפוצצת. אבל אני אדם כזה... מעדיפה להכיר לעומק מעט אנשים אז זה התאים לי.
גם אצלי ככהאם_שמחה_הללויה
הזמנתי אולי 20 חברות 5 מהבית ספר 1 מהצבא והשאר מאוניברסיטה ובכלל לא היה חסר. היו חברות קרובות שבאמת שמחות בשמחה שלי והשאר קרובות משפחה של בעלי.. אבל הייתה לי גם חתונה קטנה
לי 50 חברות והיו גם משפחה וחברים של ההוריםMomfirst
לבעלי רק באירוסין הגיעו איזה 100 איש.
בחתונה הרבה יותר.
100 חברות (כולל בני זוג של חלקן)עלמא22


מלאאמא וגם
בערך מאה
לי לא ככ הרבהלראות את האור
בסביבות ה20. התחתנתי רחוק והיתה עוד חתונה מהכיתה באותו יום ככה שבאו החברות הכי טובות...תכלס אני שמחה כי נחסך לי הצורך ללכת לחתונות של בנות שאני בקושי בקשר איתן ואז אני חייבת ללכת רק כי הן באו אלי..
אחרי סינונים רצינייםחצילושאחרונה
הזמנתי באיזור 115 בנות כולל החניכות שלי והגיעו 90 ומשהו..
גישור לפני גירושיםיונתן1
טוב..אז ככל הנראה מתגרשים.
לטיפול כבר אין סיכוי ללכת..לא מוכנה בכלל.
יש דבר כזה גישור לפני גירושים? סוג של לנסות ליישב מחלוקות? ורק אז ללכת לטיפול?
רעיונות אחרים לעצור את הגירושים?
יש את הרב לחיאניאמא וגם
שהייתה עליו כתבה בבשבע. אולי תנסו?
בעקרון חייבים גישור לפני גירושין
יש לי שם של מגשרת מדהימהנגמרו לי השמות

בפרטי

ולגבי רעיונות אחרים לעצור את הגירושין -נגמרו לי השמות

אתה לא רוצה להתגרש ואשתך כן?

 

תוכל קצת לפרט מדוע וכו'?

 

אפשר לנסות לעזור איכשהו?

 

אם יש איזשהו סיכוי שתישארו יחד בטוב אשמח לנסות לעזור לכם

 

המון כוחות

חפשי בשירשורים ישנים שלואם ל2אחרונה


לשדך לשדך לשדךים השיבולים

ר"ח אדר עבר וזה אומר שבעוד רגע פורים ובעוד שני רגעים כבר פסח.

 

פסח, אביב, ניקיונות, ליל הסדר, ערב משפחתי רחב משתתפים. 

 

ולבד. שוב פעם, לבד.

 

לא רק הלבד הפרטי שלי אלא של כל כך הרבה רווקים ורווקות, פנויים ופנויות שרצו ורוצים שהשנה זה יהיה אחרת.

 

התקופה שאחרי ט"ו בשבט מבשרת שאוטוטו האביב כאן אבל עדין יש עוד מספיק זמן להביא אנשים לליל הסדר בזוג.

 

***

כל מה שצריך זה לשבת ערב אחד מול רשימת אנשי הקשר בטלפון ולהיזכר במי שעוד מחפש. לגלול עוד קצת למטה, אולי קריעת ים סוף הפרטית שלהם נמצאת אצלכם ברשימת אנשי הקשר ואתם יכולים לזכות להיות הנחשון הפרטי של איזה זוג חמוד.

 

***

(וכמה מילים לכל הספקנים - לא צריך להיות "שדכנים" כדי לשדך!!)

 

אף אחד לא טוב בזה עד שהוא לא מנסה. תעזו, תנסו, תבדקו, תחשבו.

אולי אחרי כישלון אחד או שתיים או חמש זה יצליח.

 

אז תנסו. תנסו. תנסו.) 

 

 

יאללה, יש לנו חודשיים לקרוע את הים! 

 

נפגש בשמחות♡

 

******

 

(כמובן שהדברים צריכים להיעשות בשכל, טוב טעם, הגיון וטאקט- אבל פשוט אל תתנו לפחד או לחשש לעצור אתכם).

 

האמת שאני לא כתבתי את זה, אלא חברתי - אבל כ"כ התחברתי שהרגשתי צורך לשתף בכל הכוח, ולפרסם הכין שרק ניתן. אני זכיתי להיות שליחה של שידוך זוג. גם אני הייתי מהאנשים האלה שאין להם את זה, שאין לי את החוש, שאני לא מכירה בנים וכו'..

 

תנסו!!

 

ובלי קשר - אני מאמינה שבמגזר שלנו (הדתי לאומי - דתי לאומי תורני) יש קושי מובהק של שידוכים, בהשוואה למגזר החרדי נניח. תפקיד השדכנים פחות רווח, ונדרש מאיתנו להתאמץ יותר ולהעצים את העזרה ההדדית.

 

 

נשמח שתקראו, תעבירו הלאה וכמובן תשדכו.

מאחלת לך המון הצלחה ואושראנונימי (2)

אבל .
מה לעשות שכל מה שניסיתי . ובררתי ועוררתי.
המשדך או המשודכת אפילו לא רצו להיפגש.
מסיבות קטנוניות. אלוהים כמה קטנוניים..

והאמת זה מוציא את החשק.
אחרי פעם פעמיים את אומרת לעצמך. הבחורה לא רצינית.

סליחה.
והמון הצלחה.
אמן אמן !!
אשרייךים השיבוליםאחרונה

באמת משמח לשמוע שככה פעלת.

מציעה לך (אם לא עשי זאת כבר)- לשאול מה הסיבה לזה שהיא לא הייתה מעוניינת, ולנסות לדייק יותר בפעם הבאה.

 

ובכללי- אני מאמינה שעדיף להתמקד בבחור/ה אחד/ת שהם הפרוייקט שלך. לא לקפוץ מאדם לאדם, בד"כ מאבדים את זה מהר..

 

אם את מזהה שהמשודך הנוכחי פחות משתף פעולה, אז לא בכוח. בטוח יש מישהו אחר שכן ישמח לקבל ממך הצעה..

 

משמח לדעת שפעלת רבות בעניין..

שירבו כמותך.

מאחלת לך המון הצלחה ואושראנונימי (2)

אבל .
מה לעשות שכל מה שניסיתי . ובררתי ועוררתי.
המשודך או המשודכת אפילו לא רצו להיפגש.
מסיבות קטנוניות. אלוהים כמה קטנוניים..

והאמת זה מוציא את החשק.
אחרי פעם פעמיים את אומרת לעצמך. הבחורה לא רצינית.

סליחה.
והמון הצלחה.
אמן אמן !!
אם מתוך עצבים מישי מסויימת פגעה בי ואמר מילים קשות ומעליבותה' אלוקינו
וחוזרת על הנ"ל במצבים שהיא מתעצבנת
אמרתי לה שתפסיק ושזה פוגע ולא מכבד אותה,ומעליב אותי.
השאלה היא כזו: איך גורמים לאדם להפסיק לדבר בצורה מעליבה כשהיא כועסת?
לא להתרחק ממנה.תודה.עצות פרקטיות בבקשה אשמח ממש
הקשר יתערער זמניתהיום הוא היום
אבל אחרי כמה פעמים שתהיה אסרטיבי כמו שהציעו לך (אני לא מוכן וכולי) היא תירגע כנראה
איך מתמודדים עם בעל עייף?שיבולת אור
מאוד מאוד מאוד קשה לי. רוצה לשפר את הנישואים ופשוט אובדת עצות.
אני מרגישה שבעלי עוד לא התרגל לחיי הנישואין. נשואים כבר 3 שנים + ילד בן שנתיים והוא כל הזמן עייף, מדוכא, מתלונן.
הוא לא רואה את הילד בכלל, לא מדבר איתו או מצחיק אותו! כמעט כלום - חוזר מהעבודה, חייב לנוח שעה, הולך לחדר כושר ונכנס לישון.

הוא "מבלה" 3 שעות בדרכים מדי יום - שעה וחצי לכל כיוון ברכבת וקשה לו, הוא טוען שזה מרסק לו את הנפש, הוא לא מוצא עבודה קרובה יותר, ואומר שהוא לא מסוגל לנסוע ברכבת.

אציין שאני עובדת קשה ממנו ויותר שעות לצערי, וכמובן שלי אין את הפריבילגיה לנוח לאחר יום העבודה.
אם אני לא אדאג לבית איש לא ידאג וקשה לי לעשות כמעט הכל לבד.

קשה לי עם זה שפשוט אין לו כוח לכלום, שהוא לא משלים עם זה שיש לו משפחה וזה אומר שצריך לדאוג לה ולטפל בה.
קניות, נקיונות, מקלחות, כביסות, בישולים במידת הצורך, טיפול בילד - הכל עלי!

הוא טוען שכל זה קורה באשמתי, כי לא הסכמתי להתגורר עם ההורים שלו שגרים יותר קרוב למקום העבודה שלו (יש לציין ששם לא תהיה חנו עזרה עם הילד ושלי יהיה מאוד קשה להגיע משם לעבודה שלי ועל פרטיות אין בכלל מה לדבר)

איך מתמודדים עם זה? אני מפרשת את ההתנהגות הזאת כפינוק / חוסר הערכה לכל מה שיש לו (גרים בדירת גן יפהפייה בלי לשלם שכירות, מעון חינם לילד - אמא שלי הגננת).
כן, לוקח לו שעה וחצי עד שהוא מגיע לעבודה וממנה, ועדיין... יש בכלל מה לעשות כדי לשפר לו את ההרגשה? לעזור לו לראות מישהו מלבד עצמו? גם לי מאודדד קשה ואני מתמודדת כי זה מה שצריך לעשות!
מה עושים??? איך לגרום לו להיות בעל כח? עייפתי מאוד בעצמי
שמירת נגיעה בדייטיםהכל לטובה123
היי לכם! לא יודעת אפ זה המקום הנכון לזה , אבל אנחנו דיי נואשים . אנחנו יוצאים חודש , הוא בצבא אז קשה לנו לראות אחד את השני. אנחנו יודעים שזהו זהו. זה זה . וככ שמחים בזה, אבל הקשר שלנו עוד לא בשל לחתונה. וככ ככ קשה לנו לשמור נגיעה. קשה שזה כבר כואב בנפש .
מנסים לשים גדרות , להצליח.
חייבים עצה, מה עוזר? דברים שייתנו לנו כוחות? ניסינו להיות עם אנשים, שומרים על ייחוד כבבת עיננו, ועדיין . ככ ככ קשה .
בבקשה עצות?🙏🏼😭
כיף לקרוא אתכם, זוג מקסים נגמרו לי השמות


אשה שחושבת שבעלה חייב לה הכול והיא לא חייבת כלום...נצליח לצאת מזה?

צהריים טובים,

 

מתייעץ אתכם בנושא קצת כואב כדלהלן:

 

אנחנו חרדים, וכנהוג אצל החרדים הליטאים האשה היא זו שלוקחת על עצמה את עול הפרנסה כדי שבעלה יוכל ללמוד בכולל.

 

ההסדר הזה עבד אצלנו עד הלידה של הילדה הראשונה, אחרי שהיא נולדה- אשתי הפסיקה לעבוד ללא הודעה מוקדמת-וגם את זה עשתה לא בצורה של החלטה, אלא כל הזמן אמרה ש"תראה"....

אחר כך שנה חיינו כמעט בלי הכנסות-מה שמטבע הדברים הוביל אותנו לחובות.

לאט לאט נפל לי האסימון שאני צריך לקחת את העול של הפרנסה, התחלתי לנסות להיכנס לשוק העבודה, אבל ניסית כל הזמן לחשוב על איך "לרבע את המעגל" ולמצוא הכנסה שגם תספיק כדי לחיות וגם כדי לכסות את החובות-מה שעיכב אותי יותר וכו'...

בכל הזמן הזה- לא קבלתי כמעט תמיכה מאשתי בנושא-ובעיקר זלזול על זה ש"אני לא עושה שום דבר מעשי".

וגם אז-לא אמרה שתפסיק לעבוד, אלא ש"קודם אני אעבוד, ואז היא תראה"-שוב פעם משאירה באוויר.

 

שנה וחצי אחרי הלידה הראשונה התחלתי אכן להכנס לשוק העבודה- כמובן עם ביקורת מכיוונה על זה ש"עזבתי את הכולל" (כנראה שאני אמור להביא כסף מהשמים...), והתחלתי ב"ה להכניס אבל כמובן לא מספיק, מכאן ומכאן עברו כמה שנים-וכיום יש לנו חובות של מעל 200 אלף ₪.

 

אני מבקש מאשתי להתגייס קצת יותר לשותפות בעול הכלכלי, ו"לעשות שמיניות באוויר" כדי לנסות למצוא גם הכנסה, אבל מבחינתה היא רוצה לעבוד רק בדברים מאוד מסוימים-בתנאים מאוד מסוימים-בקיצור, הרעיון מובן-לא כל כך מציאותי...

 

תפסתי אותה לשיחה- ניסיתי להסביר לה שאנחנו בתוך בוץ, ושאלתי אותה מה היא מתכוונת לעשות?

הבהרתי לה שנמאס לי שכל העול הוא עלי-ואני הולך לקרוס, ואני רוצה שגם תקח מהעול.

אמרה לי משהו בסגנון- שלדעתה "אני חייב לפרנס אותה", "כמו שכתוב בכתובה", לא משנה האבסודר שעד עכשיו היא מבקרת אותי על זה שעזבתי את הכולל, ושרוב החובות נוצרו כאמור כתוצאה מהתנהלותה.

שאלתי אותה-היות ולדעתה אני חייב מצד אחד לפרנס, ומצד שני לעזור לה בגידול הילדים ובניהול הבית, מה החובות שלה כלפי?

וטרם זכיתי למענה...

 

 

אמנם אני יודע שלא הגיוני לבנות נישואין על חובות אלא על אהבה (וזה חלק ממה שמתסכל אותי הנסיון שלה להתלות בחובות שלטענתה  אני חייב לה ).

שאלתי היא :האם נראה לכם שזה נכון והגיוני שבעל חייב לפרנס את אשתו לבד ולא משנה אם "נחנק" וקורס?

(הרי אשה שקורסת -מיד דורשת מבעלה שיתגייס להציל אותה)

 

איך להוסיף אווירה טובה בבית?כלנית אדומה
חוץ ממילים ופירגונים..איך אתם/ן מעוררות את הטוב והנעים בבית?
כשטוב ונעים ורגוע בלבלמה לא123

זה משרה על כולם טוב

גם המראה של הבית משפיע על האווירהמחושלת
סדר, ניקיון, אביזרי נוי, פרחים
בעיקר הרבה תאורה
תמונות מרגעים מתוקים וכד'
בדברים הפשוטיםסוסה אדומה
עבר עריכה על ידי סוסה אדומה בתאריך כ"ח בשבט תש"פ 20:12
באסתטיקה, סדר ונקיון...
באוכל ובריח של אוכל שמתבשל על הכיריים
במגע ובכל דבר שמשמח את בני הבית...
במוזיקה מתאימה, בנרות ריחניים...

וככלל, כשכל אחד חושב על שמחת האחר, האווירה לא יכולה שלא להיות טובה ונעימה.

מוזיקה טובה, ריקודים, חוש הומור, וחיוכים. לצמוח ולהצמיח
אוכל מפרגןמתנחל חייכן
ומגוון
הוה מכבד כל אדםמופאסה
לכבד גם את הילדים
לשתף אותם, לדבר אתם. בגובה עיניים.
ריח של בשר צלוי
בלאגן
אני שמעתי על ריח של בצל מטוגן;)העוגב
סדר ונקיון מאוד משפיעיםמקרוני בשמנת
כשמסודר ונקי הלב רגוע יותר והמוח שליו. יש תחושה של רוחב.
יש דרך אחרת חוץ ממילים טובות, צחוק ושמחה?וואוו
כלומר ניסית הכל ולא הועיל או מה? כי ישר רציתי לענות, מילים טובות...
נושאי שיחהבאג2000
לא יודעת איזה סוג של מתח / בעיה אחרת את מנסה לפתור, אבל לפעמים נוצר מצב שמדברים בבית יותר דברים ברומו של עולם ומתעסקים בלחיות הכי נכון או להיות הכי חכמים או להצליח או להיות צודקים (ולא מעל פני השטח בכלל אלא באיזשהו שדר שכולם מתיישרים לפיו בכלל בלי להתכוון) וזה יוצר הרבה מתח.
ובמצב הזה הרבה פעמים פשוט עוזר לנסות להנמיך רגע את החיים למקום הכי אנושי וארצי - שנושאי השיחה יהיו מה כל אחד עשה היום/ השבוע ומה הוא מתכנן, לחוות חוויות ביחד - טיולים וכאלה. דברים שמגבשים, וממש לנסות "להוריד" את השיח לדברים פשוטים, בלי הרבה מסר, פשוט לחיות את החיים.
זה נשמע גרוע וכאילו להוריד אנשים שנמצאים במקום יותר רוחני ויותר גבוה למקום חסר משמעות, אבל זה דווקא עושה את ההיפך, זה בונה עוד קומה באישיות.
לא יודעת אם זה רלוונטי למצב שלך, אבל אולי..
לעשות דברים נחמדיםאמא וגם
מוזיקה,
לאכול יחד
לעשות דברים כיפיים ומחברים
אוכל או מאפים טעימים
איזה שירשור נעים!!אם_שמחה_הללויה
סופסוף !!אחרי כל השרשורים המבאסים!!
אני אספר מה אני משתדלת לעשות..
הארת פנים כשבעל נכנס הביתה , להתלבש ולהתאפר לכבוד הבעל, לדבר על האבא דברים טובים עם הילדים , כיונויים להורים כמו ״ אבא המלך, אמא המלכה״,לדבר על דברים טובים שהיו במשך היום ולא רק להתלונן, תמיד להודות על כל דבר, אפילו קטן. להשתדל כמה שפחות לדבר לשון הרע, רכילויות, בשורות רעות שאין צורך שידעו, ולהרבות בדברי אמונה לא לעייף את עצמי יותר מדי, במיוחד ביום שישי,כי עדיף אמא שמחה ואוכל פשוט, מאשר אוכל גורמה ואמא ואשה מרירה;)
כמו שאומרים אצלנומופאסה
עדיף שבת עם בשר מיובש מאשר בשר מיובש עם שבת.

אהבתי, אשריכם

אין על רבנו
איך אתה מצליח לדחוף את נושא הבשר לכל דבר.למה לא123


חחחחלמה לא123

יש לך עוד אימרות כנף על בשר??

יש לי על גפילטעפישמופאסה
נכון לפעמים הילדים רעבים וטוענים שלא בא להם לאכול את האוכל שיש?

אז אומרים אצלנו "כלב רעב אוכל אפילו גפילטעפיש"
מעליבלמה לא123

אני במקורותיי ממזרח אירופה

אצלינו געפילטעפיש זה אוכל בסיסי בשולחן שבת

חחחח

 

למרות שאצלי בבית אישית,זה לא עובר את מבחן הילדים

אבל יכולה להבין למה המראה שלו דוחה

 

 

האמתמופאסה
שאני מסכים שהוא נראה דוחה
ריח שלו דוחה עוד יותר
טעם שלו, לא הגעתי לזה
בדיוק דיברתי היום עם מישהי על ג'חנוןלמה לא123

כמו שאתה מרגיש לגעפילטע,ככה אני עם ג'חנון. פשוט נראה דוחה,לא מבינה איך אנשים מעיזים לטעום גוש בצק עם מרגרינה מחומם

אוחחחחחחחחח

לא יודע...מופאסה
קיבה שלי בכלל לא מעכל דברים כאלה..

לאחרונה נסיתי לאכול דג לארוחת בוקר, הלכה לי שמחת החיים כמעט נהיתה לי אנמיה
אכלת גפילטע פיש ולא דג!סוס פרא חופשיאחרונה
אם היית אוכל דג כמו שצריך תאמין לי היית עוזב את הבשרים לכל החיים ועובר לדגים!
בעיה שמה שאתה מכיר כג'חנון זה גוש בצק מחומם עם מרגרינה סתם אחת
כשמכינים בבית זה שלמות
ממה מכינים גחנון?למה לא123


במקור מסמנהסתם אחת
חמאה מזוקקת
לא במקור,כיוםלמה לא123

ואילו עוד חומרים?

אפשר לעשות עם חמאהסתם אחת
אפשר עם שמן זית
אפשר גם עם סמנה באמת..
ואפשר גם עם מרגרינה.
כל עוד אתה מכין בבית זה יהיה פי אלף טעים מהקנוי ופי מיליון טעים מגפילטע פיש 😶 (ואם תהית, אני ממש לא תימניה. לפי המוצא שלי דווקא הייתי אמורה להתחבר יותר לגפילטע 😅 אבל זה פשוט מגעיל. מנעשה.)
חוצמיזה- בצק. קמח מים וכו... מרדדים לעלים דקיקים, מורחים בסמנה ומגלגלים לגלילים, מכניסים לתנור ללילה שלם. יוצא מושלם
אז ככהלמה לא123

געפילטע פיש,יש ויש

יש כאלה שמכינים מגעיל ויש גם ממש טעימים,זה בסה"כ קציצות מדג

הקנויים באמת נראים דוחים

 

לחגנון אני לא מתחברת גם בגלל המראה,אולי כי אני לא מתחברת בכלל לכזה סגנון של מאפים

גם לא לבורקס וכו

חחחחאמא וגם
השאלה אם זה נכון
אמממ, אפילו לא שמתי לבמופאסה
1.מוזיקהאנונימי (2)
בקול כדי לא לשמוע את המריבות של הילדים.
2. לישון טוב. כדי להיות סבלניים מידי פעם.
3. כמה שפחות לדבר עם הגבר.
4. בית מסודר .
לגבי 3, זה אמיתי?פרגולה למעלה


כנראה, לגעת לפני החתונהכל יום
ואז אחרי החתונה לא לדבר
יקירה . בכל מקרהאנונימי (2)
לא תמיד מדברים עם הבעל.
לפחות שתהנה לפני.

את רק מחזקת את מה שאמרתי .
טופס ליישוב סכסוךשמיניסטית123

שלום.

אשמח לעזרה.

מישהו מילא טופס כזה?

יכול להסביר לי את הפרוצדורה? ברגע שאגיש את זה מה יקרה הלאה?

 

ממש מפחדת לקפוץ למים, למרות שמבינה שזה הצעד הבא.

ממש מתקשה להשאר במצב הנוכחי.

בעיקר רוצה לנסות להוציא אותו מאדישות.

כל מה שניסתי עד עכשיו לא הצליח לי.

 

תשתפי אותנו...מה קרה?מופאסה
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

אולי בלינק יש את המידע שאת צריכה.

בהצלחה רבה
אני מזכירה של עורך דין אז רואה את זה הרבהLADY Yאחרונה

זה בעיקרון 4 מפגשים לנסות לפשר ולהשלים או להגיע לאיזשהוא הסדר לפני בית משפט או בית דין. זה הליך חובה

עוד שאלה לאוסף השאלות הרגשיות:שםאנונימי
השבוע אמורה להיות לנו בדיקה של שבוע 8-9 האם לעובר יש דופק.

חשבתי להגיע עם אשתי לבדיקה אצל רופאת הנשים בקטע זוגי, כי זו בדיקה שנחשבת מאד קריטית שיכולה להוביל ישר לבית חולים במידה ואין לו דופק חס וחלילה.

אשתי התנתה לי: "אני מרשה לך להגיע, רק בתנאי שאתה לא עושה לי בושות!" (משפט שאני מניח שגברים שמעו מתישהו בחייהם...)

הדבר האחרון שבא לי - זה להרגיש שהיא עושה לי טובה כשלמעשה אני בא לעשות לה טוב.
אז אמרתי לה שאני בא בשבילה ואם לא קריטי לה, אז אוותר.
והיא טענה מאידך שבאמת היא לא צריכה אותי שם... היא תצטרך רק במי-שפיר שאהיה.
(זה לא נאמר בכעס, היא אמרה את זה בסבבה שהיא לא צריכה אותי).

תהיתי אם להתעקש להגיע (אפילו לבוא בהפתעה) או שבאמת לא כזה נחוץ.
אשמח לשמוע מניסיונותיכן.
אתה לא צריך להרגיש בעל כזה גרוע.כלה נאה
אישתך ברוך השם לא סובלת מאלימות פיזית או ריגשית. והשפלות..וכל זה.

נשמע שאתה משתדל לכבד אותה.
תמשיך כך ותשפרו את התיקשורת בניכם.
כמה שיותר לדבר ולהכיר את הרגשות של השני.ליצחוק ביחד לספר דברים שקרו לך ביום..
זה מקשר.
עומדים להתחתן ומחפשים המלצותNoaHefetz

שלום לכולם, אנחנו זוג צעיר, מאורסים ממש מהחודש האחרון, ורוצים להתחיל להזיז עניינים ולמצוא מקום וקייטרינג טוב לחתונה שלנו. אז אנחנו פונים אליכם, נשואים טריים, שהייתם במקומנו לא מזמן, בבקשה להמלצות בנושא. חשבנו על קייטרינג על האש, יש למישהו המלצות?

למה קייטרינג ולא את האוכל של האולם ?ה' אלוקינו


שאלה טובהNoaHefetz

אנחנו לא ממש מבינים בנושא ואיך זה עובד... האוכל זה לא בנפרד מהאולם? ככה שמעתי פעם אבל אולי אני מתבלבלת

האוכל זה חלק מהאולם , יש כאלה שמביאים קייטרינג חיצוניה' אלוקינו

אולי בגלל רמת כשרות או מחיר זול יותר .. 
תלכו לאולם שאתם אוהבים, הם גם מספקים את האוכל. 
תבדקו כשרויות ומחירים. ואחכ טעימות.
וזהו
מזלט
יש המון אולמות ! בלי סוף!!!!! מה שאנחנו עשינו זה בדקנו באינטרנט שמות של אולמות במיקום שרלוונטי לנו , ואז התקשרנו לברר מחירים (בדכ הם לא נותנים מחיריפ בטלפון ולכן מה שעשיתי הוא אמרתי להם " אני לא רוצה להגיע סתם , תגידו לי בערך את הטווח מחירים , התקציב שלנו הוא בערך X למנה ) וככה הם כן אמרו לנו . כולם אני חושבת.
יש אולמות ב260 שקל , ויש ב150... תלוי מיקום ועונה.

תודה רבה!NoaHefetz


מזל טובמופאסה
על האש זאת מחשבה בהחלט טובה.
תודה! נבדוק איתםNoaHefetzאחרונה