איך מוצאים מקום שצריך? איפה נהוג לפרסם משהו כזה?
עבודה כזוג בבית ילד/פנימיה לנועראביגיל.
בבשבע בעמוד האחרון בד"כ יש...אמא יקרה לי*
אם רלוונטי האזור אז יש בית ילד תלפיות בחדרהדורשת קרבתך
ונווה מיכאל בפרדס חנה. לא יודעת אם מחפשים שם.. שווה לבדוק.
שמעתי שחיפשו בבית חגיאמא וגם
לא יודעת אם זה עוד רלוונטי
אולי אפשר להרים צלצול לבתי ילדים דתיים ולשאול אם צריך
פרסמו על צורך בבית חגי, נוה עמיאל ואולי גם בית הילד בגילה~nhykb~
יש בעלוני שבת בד''כ
יישר כח!! בהצלחה!
יישר כח!! בהצלחה!
תודה רבה! נבדוק איתםאביגיל.
בעיקרון ירושלים זה האזור
עפולה רלוונטי? מקום דתי, מתאים לזוגות, אפשרות למגוריםבינה.
מכירה אישית את המנהל והוא אדם מדהים, מחפשים שני מדריכים ומדריכה אחרונים
יש בדולב פנימיה לנערות בסיכוןבת 30אחרונה
כותבי הפורום הנכבד הזה, שימו ❤️!!! קוראים כאן ילדים קטנים.בוז
הפורום הזה לא סגור, הוא פתוח לכל מי שרוצה לקרוא.
הרבה יותר מידי בחורות ובחורים נכנסים לכאן כדי לראות "מה קורה אחרי החתונה", איזה בעיות יש ואיך נראים החיים אחרי נישואין, ומזדעזעים.
אנא ממכם, חשבו פעמיים לפני שאתם כותבים דברים שלא הייתם רוצים שילדיכם, למשל, יקראו.
בברכה,
מישהי שיותר מידי פעמים צריכה להסביר לאנשים שהפורום הזה לא מייצג כלום ושלא ייכנסו לקרוא כאן אם אין להם מה לחפש פה.
הרבה יותר מידי בחורות ובחורים נכנסים לכאן כדי לראות "מה קורה אחרי החתונה", איזה בעיות יש ואיך נראים החיים אחרי נישואין, ומזדעזעים.
אנא ממכם, חשבו פעמיים לפני שאתם כותבים דברים שלא הייתם רוצים שילדיכם, למשל, יקראו.
בברכה,
מישהי שיותר מידי פעמים צריכה להסביר לאנשים שהפורום הזה לא מייצג כלום ושלא ייכנסו לקרוא כאן אם אין להם מה לחפש פה.
בהחלט נכנסים ילדיםמופאסה
אני מתבונן אם יש פה דברים שאני לא הייתי רוצה שהילדים יקראו
האמת ממש לא נורא...
האמת ממש לא נורא...
את פורצת לדלת פתוחהבסדר גמור
כנראה שאנשים שיטרחו לקרוא ולהפנים את מה שכתבת הם לא אלו שיכתבו תכנים שלא מתאימים לילדים
הפורום מיועד בדיוק בשביל הדברים הפחות נעימים בנישואיםNTC
בהנחה שאת "איך אני מתה על בעלי" יש פחות צורך לשתף.
אני מסכימה שכדאי שדברים לא צנועים לא יהיו פה, אבל להגביל את השיח כדי שבחורים ובחורות לפני חתונה לא יפחדו? לא חושבת שנכון.
זו אחריות שלהם, ואולי גם טוב שייחשפו לדברים הפחות יפים.
אני מסכימה שכדאי שדברים לא צנועים לא יהיו פה, אבל להגביל את השיח כדי שבחורים ובחורות לפני חתונה לא יפחדו? לא חושבת שנכון.
זו אחריות שלהם, ואולי גם טוב שייחשפו לדברים הפחות יפים.
אני מדברת על נושאים כאלו בדיוקבוזאחרונה
עכשיו בחופש כל הילדים המשועממים בערוץ 7, וכל הבל''חיות כאן, והזעזוע חוגג.
לפחות שישימו אזהרה או משהו...
לפחות שישימו אזהרה או משהו...
מומחי כביסה לפה!! (מכונה שלא לוקחת אבקת כביסה)יעל מהדרום
לק"י
המכונה הנחמדה החליטה לא לקחת את האבקה.
ניקיתי את המגירה.
בלי המגירה ראיתי שבזמן שהמכונה עובדת זורמים מים מהמכונה למקום של המגירה- זה נורמלי?
הבו עיצות בבקשה.
המכונה הנחמדה החליטה לא לקחת את האבקה.
ניקיתי את המגירה.
בלי המגירה ראיתי שבזמן שהמכונה עובדת זורמים מים מהמכונה למקום של המגירה- זה נורמלי?
הבו עיצות בבקשה.
אןלי זה יעזורנפשי תערוג
תודה!!יעל מהדרום
בדקת כמה פעמים?יראת גאולה
כי קרה לי חד פעמי כזה דבר... ונראה לי שזו האיכות (הנמוכה כמובן) של האבקה. אבל גם אז, חלק מהאבקה כן נלקחה.
אמורים לזרום מים למקום של המגירה, ככה הם לוקחים את האבקה.
הייתי ממליצה לך לנסות אריזה אחרת של אבקה.
אמורים לזרום מים למקום של המגירה, ככה הם לוקחים את האבקה.
הייתי ממליצה לך לנסות אריזה אחרת של אבקה.
אני משתמשת באבקה הזו המון זמןיעל מהדרום
לק"י
וזה קרה לי בכמה פעמים האחרונות.
האבקה נרטבת, אבל נשארת במגירה. אז אולי באמת הזרם חלש (בדיוק תקנו לנו את האינסטלציה, וראו שעכשיו יש זרם חזק במכונה....לא יודעת מה נסגר).
ננסה באמת לנקות את הפילטר.
וזה קרה לי בכמה פעמים האחרונות.
האבקה נרטבת, אבל נשארת במגירה. אז אולי באמת הזרם חלש (בדיוק תקנו לנו את האינסטלציה, וראו שעכשיו יש זרם חזק במכונה....לא יודעת מה נסגר).
ננסה באמת לנקות את הפילטר.
אההיראת גאולה
אולי באמת כדאי לבדוק אם שינו משהו כשתקנו את האינסטלציה,
נבקש אולי מהאינסטלטור לבדוק....זה ממש מעצבןיעל מהדרום
תשימי את האבקה יחד עם הכביסה ודיירושלמית טרייה
לא כזה משנה. יתערבב אותו דבר.
אני עושה ככה כשאני מפעילה מכונה אחרי מכונה - התא של האבקה עדיין רטוב ואז האבקה עלולה להפוך לדבק עד שאפעיל את המכונה. אז התרגלתי לעשות ככה תמיד.
נשמע לי כמו איזה סתימה שם. אני חושבת שאמורים לזרום מים למגרה ולקחת איתם את האבקה, ככה זה עובד. מאיזשהיא סיבה הם לא לוקחים את האבקה. אבל אני לא סגורה על זה.
יש קפסולות שמכניסים לתא של הכביסהגלויה
תודה. זה מה שעשיתי בינתייםיעל מהדרום
לק"י
וניקיתי את המסננת, ופתחתי עוד את הברז של המים (ועכשיו זה נשמע שהזרימה חזקה יותר. נראה אם זה הסתדר)
וניקיתי את המסננת, ופתחתי עוד את הברז של המים (ועכשיו זה נשמע שהזרימה חזקה יותר. נראה אם זה הסתדר)
והסתדר!!!! ב"ה...תודה לכולם!יעל מהדרוםאחרונה
שוב אני עם הפינה הכלכליתגלויה
אשמח להמלצות על אפליקציות שחוסכות/שוות כסף
כמו ניהול תקציב וקופונים לדברים.
תודה מראש
כמו ניהול תקציב וקופונים לדברים.
תודה מראש
יש את שטראוס+נתנאל וייס
שזה ממש מגניב.
למעשה על כל קנייה כל שהיא ממותג שטראוס או חברות הבת שלה (ויש מלא!) מקבלים 100 נקודות, את הנקודות ניתן להמיר למלא צ'ופרים ואטרקציות. פשוט מצלמים את החשבונים וזה מחשב לבד באופן אוטומטי.
נכון שלפעמים צריך די הרבה נקודות אבל זה עדיין מגניב.
מי שרוצה ספתח של 50 נקודות, שפשוט יזין את הקוד FR257860 ב"יש לי קוד קופון", זה הקישור להורדת האפליקציה:
שטראוס+
למעשה על כל קנייה כל שהיא ממותג שטראוס או חברות הבת שלה (ויש מלא!) מקבלים 100 נקודות, את הנקודות ניתן להמיר למלא צ'ופרים ואטרקציות. פשוט מצלמים את החשבונים וזה מחשב לבד באופן אוטומטי.
נכון שלפעמים צריך די הרבה נקודות אבל זה עדיין מגניב.
מי שרוצה ספתח של 50 נקודות, שפשוט יזין את הקוד FR257860 ב"יש לי קוד קופון", זה הקישור להורדת האפליקציה:
שטראוס+
לגבי זהבשורות משמחות
עשינו את החישוב וזה ממש לא משתלם (גם מניסיון של שימוש באפליקציה) יוצא שכל הזמן רודפים אחרי הצ'ופרים, קונים סתם דברים העיקר להגיע ליעד כלשהו, והרבה פעמים מה שקונים יש גם בצ'ופרים ככה שיותר הבנתי שיש פה אינטרס כלכלי נטו של שטראוס על הגב שלנו..
נו ברורנפשי תערוג
אבל אם יודעים לא להתפתות זה יכול להיות נחמד
יש לי
יש לי
שעתיים מחכה עד שהאפליקציה תרדוואוו
יש לך חסימה של רימון על הנייד?נתנאל וייס
הסתדרתי , תודה!וואוואחרונה
Yellow?מופאסה
יש שם נשנושים בזול, ו10 אג' הנחה לליטר דלק.
עדיף את tenנתנאל וייס
אמנם 5 אג' הנחה לליטר,
אבל המחיר ההתחלתי זול משמעותית
אבל המחיר ההתחלתי זול משמעותית
אפליקצית הנחותבשורות משמחות
של קניוני עזריאלי
רגע, עם כל ההצעות כאןהסטורי
היא ביקשה ניהול תקציב. לא פעם כל המועדונים הללו עם ההנחות, רק גורמים לנו להוציא יותר, כי זה במבצע.
טוב רק לאנשים עם אצבע על הדופק כל הזמן.
טוב רק לאנשים עם אצבע על הדופק כל הזמן.
לחסוך כסף אפשר רק עם ניהול תקציב אחראימשה
לא עם כל הקופונים למינהם. אפשר כמובן להעזר בהם אבל מאוד בזהירות.
'תקציב מהיר' מעולה לניהול תקציב~nhykb~
יש לי אמא קצת אחרת.בקרוב בקרוב
טוב אז, יש לי אמא מדהימה ומיוחדת שהיא קצת אחרת.
לפני כמה שנים אמא שלי התחילה להרגיש לא טוב,נפשית.
זה החמיר. עד שהיא עברה התקף חרדה קשה.
אני הייתי ילדה בכיתה יא, אז לא כל כך הבנתי ועדיין לא מבינה מה היה שם, ומה בדיוק השם לדבר.
אבל היא התאשפזה בבית חולים לחולי נפש, שמרנו על זה בסוד אני אבא והאחים., הרגשתי צורך באמת לשמור על זה.
אמרה ממש השתגעה, הייתי בטוחה שזהו איבדתי אותה.
אבל נתנו לה כדורים, ואחרי תקופה היא השתחררה.
הפסיקה לעבוד, והייתה בבית.
הייתה ונשארה קצת מוזרה, לא זוכרת אותה מלפניי.
התחתנתי, ואמא השביעה אותי לא לספר לו על המצב שלה, שהיא לא באמת "עובדת" בחברת פלאפונים. אלא עובדת בעמותה מסוימת ויש לה חונכת שעוזרת לה לתפקד, בעבודה בעמותה היא מקבלת שכר זעום, רק כדי לרפא אותה. נותנים להם לעשות כל מיני מטלות קטנות.
כואב לי הלב לפעמים, כי אני רואה איך היא נפגעת כשזורקים את המילה 'משוגעת' לאוויר. ופעם ברגעים שהיא באמת הייתה מתנהגת בצורה הזויה הייתי אומרת לה את משוגעת! והיא הייתה בוכה. אבל אל תשפטו. זה לא קל.
היא שומרת בקנאות על הסוד הזה, מנסה להראות הכי בסדר שיש.
והיא מתאמצת וזה כואב, זה שובר.
בעלי לא מבין למה היא מתנהגת ככה, בילדותיות.
כי אמא שלו אמרת. אמא יותר.
ותמיד ייחלתי לאמא כזאת כמו שלו, עם עצות אמיתיות.
יכולת הקשבה. שמעולם לא הייתה לאמא שלי.
גם כשהתחילו שינויים גופניים בגופי, בנערות. היא שלחה את השכנה לדבר איתי.
יש לי תמיד כעס בלב, על האמא שהיא לא הייתה.
לא לי ולא לאחים שלי, היא מדהימה ומרעיפה חום, לא מפסיקה לדבר איתי ולשאול לשלומי, ושהיא מתגעגעת.
אבל לפעמים רציתי את הקשיחות הזאת, את האמא.
חיפשתי..
אין לי איך לספר לבעלי על זה, בצורה שלא יזלזל באמא שלי.
כי היא חזקה ועברה כל כך הרבה.
ואם היא כאן איתי עדיין, מחייכת אז אני צריכה להעריך אותה!
אשמח לעצות.
לפני כמה שנים אמא שלי התחילה להרגיש לא טוב,נפשית.
זה החמיר. עד שהיא עברה התקף חרדה קשה.
אני הייתי ילדה בכיתה יא, אז לא כל כך הבנתי ועדיין לא מבינה מה היה שם, ומה בדיוק השם לדבר.
אבל היא התאשפזה בבית חולים לחולי נפש, שמרנו על זה בסוד אני אבא והאחים., הרגשתי צורך באמת לשמור על זה.
אמרה ממש השתגעה, הייתי בטוחה שזהו איבדתי אותה.
אבל נתנו לה כדורים, ואחרי תקופה היא השתחררה.
הפסיקה לעבוד, והייתה בבית.
הייתה ונשארה קצת מוזרה, לא זוכרת אותה מלפניי.
התחתנתי, ואמא השביעה אותי לא לספר לו על המצב שלה, שהיא לא באמת "עובדת" בחברת פלאפונים. אלא עובדת בעמותה מסוימת ויש לה חונכת שעוזרת לה לתפקד, בעבודה בעמותה היא מקבלת שכר זעום, רק כדי לרפא אותה. נותנים להם לעשות כל מיני מטלות קטנות.
כואב לי הלב לפעמים, כי אני רואה איך היא נפגעת כשזורקים את המילה 'משוגעת' לאוויר. ופעם ברגעים שהיא באמת הייתה מתנהגת בצורה הזויה הייתי אומרת לה את משוגעת! והיא הייתה בוכה. אבל אל תשפטו. זה לא קל.
היא שומרת בקנאות על הסוד הזה, מנסה להראות הכי בסדר שיש.
והיא מתאמצת וזה כואב, זה שובר.
בעלי לא מבין למה היא מתנהגת ככה, בילדותיות.
כי אמא שלו אמרת. אמא יותר.
ותמיד ייחלתי לאמא כזאת כמו שלו, עם עצות אמיתיות.
יכולת הקשבה. שמעולם לא הייתה לאמא שלי.
גם כשהתחילו שינויים גופניים בגופי, בנערות. היא שלחה את השכנה לדבר איתי.
יש לי תמיד כעס בלב, על האמא שהיא לא הייתה.
לא לי ולא לאחים שלי, היא מדהימה ומרעיפה חום, לא מפסיקה לדבר איתי ולשאול לשלומי, ושהיא מתגעגעת.
אבל לפעמים רציתי את הקשיחות הזאת, את האמא.
חיפשתי..
אין לי איך לספר לבעלי על זה, בצורה שלא יזלזל באמא שלי.
כי היא חזקה ועברה כל כך הרבה.
ואם היא כאן איתי עדיין, מחייכת אז אני צריכה להעריך אותה!
אשמח לעצות.
זאת התשובה שלי- שזאת ההרגשה שתתני לה.מקרוני בשמנת
עזרהחיים 10
שלום לכולם, ב"ה אנחנו נשואים כשמונהה חודשים, בשעה טובה אשתי בהריון, באמצע חודש רביעי.
מאז החתונה אשתי נמצאת בעיקר בבית, לא עובדת/לומדת ולא פעילה במיוחד מחוץ לבית. כל פעולה בבית או מחוצה לו מאוד מתישה אותה, היא טוענת שזה דורש ממנה המון כוחות והיא צריכה לנוח אחרי כל בישול, נקיון אן כל דבר אחר מעבודות הבית.
בהתחלה אמרו לי "רק התחתנתם, תן לה חודש חודשיים", אחר כך אמרו לי שבטח זה ההריון והכל בסדר, נורמלי לגמרי שתהיה במיטה כל היום.
אני מרגיש שזה כבר יותר מדי בשבילי. מרגיז אותי לראות אותה מתבטלת כל היום, זה יוצר בי תחושה שהיא לא יעילה ולא מסוגלת לצאת מאזור הנוחות שלה אפילו לרגע, תחושה די מייאשת...
אשמח לעזרתכם, נשמע לכם נורמלי?
מאז החתונה אשתי נמצאת בעיקר בבית, לא עובדת/לומדת ולא פעילה במיוחד מחוץ לבית. כל פעולה בבית או מחוצה לו מאוד מתישה אותה, היא טוענת שזה דורש ממנה המון כוחות והיא צריכה לנוח אחרי כל בישול, נקיון אן כל דבר אחר מעבודות הבית.
בהתחלה אמרו לי "רק התחתנתם, תן לה חודש חודשיים", אחר כך אמרו לי שבטח זה ההריון והכל בסדר, נורמלי לגמרי שתהיה במיטה כל היום.
אני מרגיש שזה כבר יותר מדי בשבילי. מרגיז אותי לראות אותה מתבטלת כל היום, זה יוצר בי תחושה שהיא לא יעילה ולא מסוגלת לצאת מאזור הנוחות שלה אפילו לרגע, תחושה די מייאשת...
אשמח לעזרתכם, נשמע לכם נורמלי?
נשמע הגיוני ממשעוד סתם אחד
דבר ראשון - מזל טוב.
דבר שני - כל אשה עוברת הריונות בצורה אחרת (וגם אותה אשה לא בהכרח עוברת את כל ההריונות באותו אופן). אבל מה שאתה מתאר בהחלט נשמע כמו השפעות סבירות מאד של הריון. גוף זר התנחל לאשתך בבטן ואוכל לה את האוכל. לוקח לגוף זמן להסתגל לזה. יש הרבה פעמים חוסרים בברזל ובויטמינים. הגוף דואג קודם כל לתינוק ורק אחר כך לאשה (אם היא נניח צמה - העובר לא צם, הוא פשוט חי על מאגרי האנרגיה שלה). סה"כ מאד הגיוני שהיא עייפה.
דבר שני - כל אשה עוברת הריונות בצורה אחרת (וגם אותה אשה לא בהכרח עוברת את כל ההריונות באותו אופן). אבל מה שאתה מתאר בהחלט נשמע כמו השפעות סבירות מאד של הריון. גוף זר התנחל לאשתך בבטן ואוכל לה את האוכל. לוקח לגוף זמן להסתגל לזה. יש הרבה פעמים חוסרים בברזל ובויטמינים. הגוף דואג קודם כל לתינוק ורק אחר כך לאשה (אם היא נניח צמה - העובר לא צם, הוא פשוט חי על מאגרי האנרגיה שלה). סה"כ מאד הגיוני שהיא עייפה.
נסה להכנס להריון ואז נראה אותך מתעצבן...Orit39
ולעניין: שליש ראשון של ההריון מלווה קודם כל העייפות ננננווווררראאהה!! ממש כך כל פעולה מעייפת! אפילו לאכול מעייף.... בחילות, יש כאלה גם עם סחרחורות וכאבי ראש. תבין, הגוף שלה קולט עכשיו גוף זר! הוא צריך ללמוד "לחיות" איתו... דמיין את עצמך עם וירוס קשה שלא עובר.... בד"כ עובר בהדרגה בשליש השני, לא אצל כולם..... מקווה שאצלכם יעבור מהר... תתמוך בה, היא זקוקה לזה ותסייע במה שניתן.
שיהיה לכם במזל טוב ובשעה טובה ושאלה יהיו כל בעיותיכם!
שיהיה לכם במזל טוב ובשעה טובה ושאלה יהיו כל בעיותיכם!
ב"ה חחחח אחרי ההריון תיקח הפסקה עד הילד הבאmetorafi
אם זה כזה קשה לך להתמודד אם זה ותתכונן לתמוך בה בגלל שזה גם ככה שיא הקשה לה התינוק לוקח לה את כל המזון אח"כ בקושי ישנים ברוך הבא למועדון
קח בחשבון שגם אחרי לידה אנחנו מפורקות אולי שנה מהלידהליאן
אנחנו מתחילות להיות בנות אדם . כך שאל תצפה שאיך שהיא תלד היא תתחיל לקפץ
וכמו שרשמו לך לפניי תנסה להיות בהריון ואז תדבר
וכמו שרשמו לך לפניי תנסה להיות בהריון ואז תדבר
גם לא כתבתי לגבי השליש האחרוןOrit39
שהעייפות חוזרת עם כבדות נוראה.. צרבות..... ומה עם החלמה מהלידה?.... בקיצור תפתח איז אתר של קופ"ח ותלמד קצת מה אנחנו עוברות כדי להביא לכם ילדים מתוקים ומושלמים.....
הגיוני מאוד.גפן36
כמה דבריםבת 30
א. האם לפני החתונה היא היתה בחורה פעילה?
אם כן- אז כנראה שיש סיבה לשינוי. אולי ההריון, אולי האחריות של הטיפול בבית, אולי מחסור בברזל או בוויטמין b 12? שווה לבדוק לפני שרצים לתסכולים ומריבות...
ב. האם דיברת איתה על זה?
ג. הריון, זה מתיש. העובר גדל בקצב שאתה לא מדמין בכלל וזה דורש מהגוף המון אנרגיות. החודשים הראשונים ו האחרונים הכי קשים. אלו שבאמצע עוד איכשהו סבירים...
אם כן- אז כנראה שיש סיבה לשינוי. אולי ההריון, אולי האחריות של הטיפול בבית, אולי מחסור בברזל או בוויטמין b 12? שווה לבדוק לפני שרצים לתסכולים ומריבות...
ב. האם דיברת איתה על זה?
ג. הריון, זה מתיש. העובר גדל בקצב שאתה לא מדמין בכלל וזה דורש מהגוף המון אנרגיות. החודשים הראשונים ו האחרונים הכי קשים. אלו שבאמצע עוד איכשהו סבירים...
אחת הסיבותציפ'קה
שרציתי למנוע ולא ישר להיכנס להריון. רציתי שהאיש שלי יכיר אותי כמו שאני ברגיל קודם. וטוב עשיתי! כי כשנכנסתי להריון הייתי מתה!!! חזרתי מהעבודה ב16:30, אכלתי, ב17 הייתי המיטה עד הבוקר! והאיש שלי הבין שזה מההריון כי הוא הכיר אותי לפני...
קיצר מאד הגיוני שהיא ככה
קיצר מאד הגיוני שהיא ככה
ככה בדיוק הייתיגאולה אחת קטנה
איך היא הייתה ב 4 חודשים הראשונים של ההריון...?אור לציון
בלי להמעיט במה שצוייןefraim37
אני אדקדק שטענתה שהבעיה הייתה מהתחלה.
אישה התחתנה, היא מתחילה ללמוד איך לנהל משק בית. אנחנו לא יודעים מה היו הדרישות ממנה בבית הוריה (שמשפיע על ניסיון בתחום), אבל אנחנו כן יודעים שהאחריות על ניהול הבית זה דבר חדש לחלוטין עבורה. אך טבעי שבהתחלה (יכול להיות גם שנה) קשה. נוסיף לזה הריון וכל מה שצויין לעיל והכל מובן.
אם כן, מה אפשר לעשות? קודם כל הרבה הקשבה (שזה משהו שאתה צריך לתרגל אותו) לצרכים של אשתך. (כואב לנו הרגל של אשתי זאת לא קלישאה, אלא משהו שכל אחד יכול להגיע אליו ברמות משתנות, רק צריך לפתח את זה)
איך את מרגישה? איך עבר עליך היום? לציין את הסיפוק ממה שכן בוצע(עוד משהו שאתה צריך לתרגל אותו) ועוד הרבה עין חיובית. זה ממריץ ונותן הרבה כוחות.
להתאמץ מאוד שלא להביע מורת רוח ממה שלא בוצע, זה מייאש ומתסכל ומוסיף עוד קושי.
שיהיה בהצלחה במשימת חייך.
אישה התחתנה, היא מתחילה ללמוד איך לנהל משק בית. אנחנו לא יודעים מה היו הדרישות ממנה בבית הוריה (שמשפיע על ניסיון בתחום), אבל אנחנו כן יודעים שהאחריות על ניהול הבית זה דבר חדש לחלוטין עבורה. אך טבעי שבהתחלה (יכול להיות גם שנה) קשה. נוסיף לזה הריון וכל מה שצויין לעיל והכל מובן.
אם כן, מה אפשר לעשות? קודם כל הרבה הקשבה (שזה משהו שאתה צריך לתרגל אותו) לצרכים של אשתך. (כואב לנו הרגל של אשתי זאת לא קלישאה, אלא משהו שכל אחד יכול להגיע אליו ברמות משתנות, רק צריך לפתח את זה)
איך את מרגישה? איך עבר עליך היום? לציין את הסיפוק ממה שכן בוצע(עוד משהו שאתה צריך לתרגל אותו) ועוד הרבה עין חיובית. זה ממריץ ונותן הרבה כוחות.
להתאמץ מאוד שלא להביע מורת רוח ממה שלא בוצע, זה מייאש ומתסכל ומוסיף עוד קושי.
שיהיה בהצלחה במשימת חייך.
^^^נריה -
תגובה נהדרת!
אין דבר שהוא יותר "מחוץ לאזור הנוחות"תיתי2
מאשר להתחתן
ולהיות בהריון.
זה מהפך פסיכי לאישה.
ויחד עם זאת, לא הייתי פוסלת מצוקה רגשית כלשהיא, בעקבות השינויים הגדולים.
וצורך בעזרה, אישית או זוגית.
מציעה לכם להתייעץ עם רב/נית, או מטפל/ת זוגית או אפילו רופא משפחה
לראות האם מה שקורה לכם הוא פיזי ויעבור מעצמו, או שיש צורך בתמיכה נוספת.
ולהיות בהריון.
זה מהפך פסיכי לאישה.
ויחד עם זאת, לא הייתי פוסלת מצוקה רגשית כלשהיא, בעקבות השינויים הגדולים.
וצורך בעזרה, אישית או זוגית.
מציעה לכם להתייעץ עם רב/נית, או מטפל/ת זוגית או אפילו רופא משפחה
לראות האם מה שקורה לכם הוא פיזי ויעבור מעצמו, או שיש צורך בתמיכה נוספת.
מה היה התכנון לפני שהעייפות נפלה עליה?רינת 29
נכון שהריון זה מעייף אבל רוב הנשים כן עובדות תוך כדי.
מה היא עשתה בחיים לפני החתונה?
ומה היא תכננה לעשות אחרי החתונה?
מה היא עשתה בחיים לפני החתונה?
ומה היא תכננה לעשות אחרי החתונה?
האמת שמבינה אותךגאולה אחת קטנה
לא רואה סיבות להיות בבית בגלל היריון בלבד (לא מדברת על הריונות קשים וכו').
אבל יכול להיות מאוד שאשתך רוצה להיות עקרת בית, עזוב את זה שאף אחד לא יקבל אותה לעבודה ולימודים יתחילו רק עוד חודשיים.
לאשתך יש שאיפות בחיים? תשבו על זה לשיחה, תבררו. חייבת לציין שאני עבדתי בהיריון הראשון במשרה לא ממש קשה ושאר הזמן פשוט ישנתי, היריון זה מעייף ומתיש אבל לא מצדיק סתם בטלה בבית.
אבל יכול להיות מאוד שאשתך רוצה להיות עקרת בית, עזוב את זה שאף אחד לא יקבל אותה לעבודה ולימודים יתחילו רק עוד חודשיים.
לאשתך יש שאיפות בחיים? תשבו על זה לשיחה, תבררו. חייבת לציין שאני עבדתי בהיריון הראשון במשרה לא ממש קשה ושאר הזמן פשוט ישנתי, היריון זה מעייף ומתיש אבל לא מצדיק סתם בטלה בבית.
אולי היא בדיכאוןים...
פשוט תקרא לשרשור הזה- כאן המקום לנשים שרוצות להתבכייןרק להיום
עוד גבר שחושב שהשמש זורחת לו מה...אלף המגן
איזה תגובה אגואיסטית ובוסרית,
מקווה בשביל אשתך שתתבגר יום אחד
ובכן, את בהחלט עושה שירות טוב לכותרת שלי. תמשיכי.רק להיום
אזור הנוחות?בלדרית
לשכב במיטה כל היום זה איזור הנוחות? יעילה?
איך אתה מדבר על אשתך כ''יעילה'', כאילו אתה מצפה ממנה לתפוקה ולתוצרים... (מעבר לזה שהיא יוצרת את הילד שלכם)
ממש לא כיף נעים ונוח לשכב כל היום במיטה. אתה היית שמח לחיות כך? דבר איתה תראה מה העניין, אולי תעשו בדיקת דם, פסיכולוג, רפואה אלטרנטיבית... יכול להיות שמדובר בחוסרים או בדכאון.
איך אתה מדבר על אשתך כ''יעילה'', כאילו אתה מצפה ממנה לתפוקה ולתוצרים... (מעבר לזה שהיא יוצרת את הילד שלכם)
ממש לא כיף נעים ונוח לשכב כל היום במיטה. אתה היית שמח לחיות כך? דבר איתה תראה מה העניין, אולי תעשו בדיקת דם, פסיכולוג, רפואה אלטרנטיבית... יכול להיות שמדובר בחוסרים או בדכאון.
נשמע לי כמו שילוב של חולשה ודיכאוןירושלמית טרייה
כבר הסבירו לך כאן שהריון עלול להיות מתיש בצורה שקשה לדמיין.
אבל מדבריך אני מניחה שאשתך כבר הרגישה את הביקורתיות, גם אם לא אמרת לה בפירוש כלום. ואם אמרת אז המצב בכלל נורא.
לאישה נשואה טריה נורא נורא חשוב להרגיש שבעלה אוהב אותה (וגם לנשואה ותיקה.. אבל אחכ קל יותר להתמודד עם בעלים אדישים או לא מפרגנים)..
שמחת החיים שלה ממש תלויה ביחס שלך, ואני לא מגזימה.
אולי הדרכת החתנים שלך לא היתה משהו או שלא הקשבת והפנמת.
השנה הראשונה לנישואין היא קשה קצת רגשית, יש המון ציפיות לכל אחד והרבה אכזבות. ואם האישה מרגישה אפילו טיפת ביקורת מהבעל זה יכול לקבור אותה ממש. אז מה נשאר? לשכב במיטה.. במיוחד אם חלשים.
תקח את עצמך בידיים, תחליט שאתה משמח אותה. תציע לה איזה בילוי יחד בבית - משחק, סרט, משהו.
ודרך אגב באמת לוקח זמן להסתגל לניהול בית. החיים שלך לא השתנו הרבה כשהתחתנת, החיים שלה עברו מהפך בגוף ונפש. תנסה לשמח אותה, ותראה ישועות. אישה שמחה היא בית שמח. אף אחד לא צריך להיות יעיל, אנחנו לא בקולחוז.
וואי המשפט האחרון שלך אליפות. לגזור ולשמורמיואשת******
בלתק. לבדוק דיכאוןישנה חדשה
מתבטלת? סוחבת את הילד שלך כל שניה!!איזה יום שמחאחרונה
לך תקרא קצת מה זה הריון ותדבר אחרת
זה דבר מתיש מתיש מתיש וכשחם לגמרי מתיש!!
ה' ריחם עליך ולא נתן לך זמן לחכות לילד, תשמח על זה ותחמיא לה על כל פיפס שהיא עושה
יש נשים שלא מתפקדות בכלל והיא רק צריכה לנוח אחרי בישול או ניקיון?
למה שאתה לא תבשל ותנקה?
סליחה שאני חריפה אבל צורם ממש לקרוא את זה
מה יקרה אחרי הלידה? תקטר שאין לה חשק ואין לה כח והיא עייפה ובוכה?
החיים הם אתגר מדהים ומהנה, תלוי איך אתה רואה את זה
שב עם חברים שכבר נולד להם ילד או שתיים ותשמע מהם מה זה אומר
רב שלומותseah
אני מחפש מחליף 14 יום כמשגיח כשרות במלון בקפריסין.
בבקשה רק בעל יראת שמיים סובלני ואחראי.
0528086514 הודעה בווטסאפ
בבקשה רק בעל יראת שמיים סובלני ואחראי.
0528086514 הודעה בווטסאפ
ב"ה נשמע אחלה עבודה שיש לך metorafi
הסתדרת?כבר לא ישיבישעראחרונה
בעלי היקרמטבע הדברים
כל פעם שאני מרגישה שאנו מתקרבים אנו מתרחקים.
מרגישה שלעולם לא תבין אותי, לא תדאג לי ולא תשמור עליי.
כל פעם שתאמר לי שאתה אוהב, לא אקח ללב...כי אולי אתה רק זורק לאוויר?
פגעת בי, וכמו שאני ומי שאני, אני אומרת שלא אוכל לעבור הלאה.
זה נשאר בי, כואב בי, כל פעם שאתה נוגע בי, כל פעם שאתה מדבר איתי. אני רוצה לראות את הבעל האוהב, העוזר והתומך ...אין לי כוח לצביעות ומלחמות.
אתה בזמן האחרון בקושי בבית, אני מרגישה כאילו אתה יותר אויב מאוהב.
אין לי מושג מה לעשות עוד
מרגישה כמו ילדה קטנה שצריכה אהבה.
מרגישה שלעולם לא תבין אותי, לא תדאג לי ולא תשמור עליי.
כל פעם שתאמר לי שאתה אוהב, לא אקח ללב...כי אולי אתה רק זורק לאוויר?
פגעת בי, וכמו שאני ומי שאני, אני אומרת שלא אוכל לעבור הלאה.
זה נשאר בי, כואב בי, כל פעם שאתה נוגע בי, כל פעם שאתה מדבר איתי. אני רוצה לראות את הבעל האוהב, העוזר והתומך ...אין לי כוח לצביעות ומלחמות.
אתה בזמן האחרון בקושי בבית, אני מרגישה כאילו אתה יותר אויב מאוהב.
אין לי מושג מה לעשות עוד
מרגישה כמו ילדה קטנה שצריכה אהבה.
אתן לך עיצהאני123
מעניין מה יגידו על זה חכמי הפורום.
אבל אם תהיי מסוגלת מבחינה נפשית
יכול להיות שמה שיגרום לבעלך להתקרב אליך
זה דווקא שתראי עכשיו עצמאות נפשית
דווקא תראי לו שאת עסוקה ויש לך את העיסוקים שלך
שאת לא זקוקה לו.
ואז הוא יבוא על 4
אבל אם תהיי מסוגלת מבחינה נפשית
יכול להיות שמה שיגרום לבעלך להתקרב אליך
זה דווקא שתראי עכשיו עצמאות נפשית
דווקא תראי לו שאת עסוקה ויש לך את העיסוקים שלך
שאת לא זקוקה לו.
ואז הוא יבוא על 4
זאת בדיוק הבעיהמטבע הדברים
אני מבינה כמה אני לא צריכה אותו וזה מפחיד אותי. אני רוצה להזדקק לו.
הזדקקות זה לא תמיד דבר חיובידי שרוט
הזדקקות זאת מילה נרדפת לתלות.
לדעתי את ממש לא צריכה לפחד מהעובדה שאת לא "זקוקה" לו. זה עצמאות שלך וזה טוב.
אהבה לא נמדדת בהזדקקות.
לדעתי את ממש לא צריכה לפחד מהעובדה שאת לא "זקוקה" לו. זה עצמאות שלך וזה טוב.
אהבה לא נמדדת בהזדקקות.
בדיוק הפער שבין נפרדות להיפרדות.נתנאל וייס
לא הבנתי...אני123
אבל כתבת שאת מרגישה כמו ילדה קטנה שצריכה אהבה. (שזה אגב לא בהכרח פסול)
אז את כן מרגישה שאת צריכה אותו או לא?
אז את כן מרגישה שאת צריכה אותו או לא?
מסכימה עם כל מילה!!!הדר28
תנסי שבוע- תראי איך קורה הפלא...
ב"ה כדאי לך לשוחח איתו בצורה נכונה ולא לקחת ללבmetorafi
כל דבר
רקע? ב. לא מסכים עם גישת 123,העני ממעש
רקע? ארוך מדימטבע הדברים
פשוט רוצה שהוא יצא לי מהחיים, או שיתחיל להתנהג כמו בעל אוהב.
אז הסיפור שונההעני ממעש
טיפול פרטני עבורך?
גט וזהו?
תדברי אתו, אין שום ערוץ משותף??
גט וזהו?
תדברי אתו, אין שום ערוץ משותף??
וואו. מילים עצובות שחודרות עמוק עמוק.....נתנאל וייס
את מגלה טפח, ומכסה טפחיים.
אוהבת את בעלך, אך האהבה הזו מכוסה
באינספור קליפות של פגיעות, אכזבות וריקנות.
הו הו, איזה ריקנות....
הכאב מורגש, זועק, קורע.
וברור לי שגם בבית המתח מורגש.
והפחד להתאכזב בכל פעם מחדש.
הו הו, איזה פחד.....
עמוק בפנים גם את יודעת,
שהוא לא רוצה לשחק איתך משחקים.
הוא פשוט לא יודע איך עם אשה מדברים.
וזה מתסכל.......
ואת? מיכל האהבה שלך לא מתמלא,
את זקוקה למשהו, והוא לא יודע לשדר על התדר הנכון.
ואם הוא רק היה יודע, אם את היית יודעת.
אולי זה הצורך בהבנה, אולי הצורך בבטחון?
וכמו תמיד, הפתח לתקן,
טמון ביכולת שלנו להיפתח, ולדבר.
להבין את עצמנו, ולהבין גם את האחר.
כל אחד מאיתנו נושא כאב,
כשהמריבה בבית האוהב נהיה צר,
הכל הופך לקר ולמנוכר.
ועם כל זה - עדיין פתחת ב"בעלי היקר"....
האמונה הפשוטה, העמוקה,
שכל צער - יכול לחלוף בקלות.
שיש עתים של חושך, של בדידות והסתגרות.
תקופות שבו הזוגיות כאילו מרקיבה, ונעלמת.
אך אם לא מתייאשים ממנה - בסך הכל זו הזדמנות לבנות קומה אחרת.
החיים שלנו הם עליות ומורדות.
חלקן תלולות יותר, חלקן גם כואבות.
אך אם מאמינים בכל הלב, שגם אם ישנן (וישנן) קליפות,
זהו בעלי היקר ולידו אני רוצה לחיות.
גם אם אני לא מרגישה את זה עכשיו בלב,
אבל יודעת את זה, ומוכנה גם להלחם - גם עם זה כואב.
ה' רואה את המאמצים, ומסייע מלמעלה.
והכאב חולף ונעלם, ועולים יחד מעלה מעלה.
אם אוכל במשהו לסייע ולהעניק יותר,
את מוזמנת בשמחה, גם לא בכובע משורר...
נסית לתקשר אתו?מופאסה
אולי לכתוב לו מכתב, אח''כ לפתוח אתו בדברים, לדבר בכנות כמו שכתבת כאן.
הגברים לפעמים לא מבינים איזה נזק הם עושים ועוברים הלאה. החיים מושכים אותנו למטה ושוכחים לתת אהבה, שוכחים שיש אהבה.
כאבתי את כאבך
הגברים לפעמים לא מבינים איזה נזק הם עושים ועוברים הלאה. החיים מושכים אותנו למטה ושוכחים לתת אהבה, שוכחים שיש אהבה.
כאבתי את כאבך
כאילו אני כתבתי את המכתב......Orit39
בייחוד עכשיו.. ערב ט"ו באב.. ערב יום נישואים... לקרוא את כל ההודעות האלה... איך לשמח את אישתי... מה לקנות לה?... מה לעשות עבורה....... הלב שלי רק נאכל לאט לאט.....
אין לי מה לעודד כי הלב שלי שבור כמו שלך אם לא יותר... רק לשלוח לך חיבוק אוהב ומבין......💔
אין לי מה לעודד כי הלב שלי שבור כמו שלך אם לא יותר... רק לשלוח לך חיבוק אוהב ומבין......💔
חיבוק ענק. גם לך וגם לפותחת...סוסה אדומה
יואו, איך שומעים את הכאב שלך, מבעד למילים...לה' המלוכהאחרונה
בא לי מאוד לנחם אותם במילים, עד כמה שאפשר, ואם אצליח בכלל, אבל אני ממש קצרה בזמן.
מה שכן,
אחותי היקרה, היום זהו זמן מסוגל מאוד!
קומי תתני צדקה, תדליקי נר לכל הצדיקים (שאת מתחברת בייחוד)
ותתפללי. תבכי. תוציאי הכל. תבקשי מה' כל מה שאת צריכה, לפרטי פרטים.
היום זהו שעת רצון!
יש סגולה של פרק קיט', להתפלל את האותיות של "שלום בית". ש', ל', ו', מ' וכו'....
ותפילה על הבעל.
מי ייתן, ויתקיים בך "הפכת מספדי למחול לי",
כבר ממש. ❤️
מה שכן,
אחותי היקרה, היום זהו זמן מסוגל מאוד!
קומי תתני צדקה, תדליקי נר לכל הצדיקים (שאת מתחברת בייחוד)
ותתפללי. תבכי. תוציאי הכל. תבקשי מה' כל מה שאת צריכה, לפרטי פרטים.
היום זהו שעת רצון!
יש סגולה של פרק קיט', להתפלל את האותיות של "שלום בית". ש', ל', ו', מ' וכו'....
ותפילה על הבעל.
מי ייתן, ויתקיים בך "הפכת מספדי למחול לי",
כבר ממש. ❤️
מלונות מומלצים?אנונימית 50
מחפשת לשבת. עוד שבוע או שבועיים
לזוג או זוג פלוס ילד.
עדיף ירושלים או ליד חוף ים
תודה
לזוג או זוג פלוס ילד.
עדיף ירושלים או ליד חוף ים
תודה
טווח מחירים?משוטט
עד 2000אנונימית 50
לשישי שבת. ולא צימר.
חצי פנסיון.
כלומר בלי סעודה 3
חצי פנסיון.
כלומר בלי סעודה 3
וואו יש לך המון.. זה מחיר גבוה ..ה' אלוקינו
תכנסי לבוקינג יש שם מלא
תודהאנונימית 50אחרונה
מה אתם הייתם עושים?ציפ'קה
יש לי איש ממש ממש מותק. ישר, כנה, לא מסוגל לשקר. התאהבתי בו בגלל זה בין היתר בלי לראות שזה אומר שקל יותר לנצל אותו...
בתחילת הנישואים לפעמים הייתי מייעצת לו כל מיני דברים, שהוא צריך לעמוד מול הבוס שלו ולא לתת לו לנצל אותו, דברים מהסוג הזה. אחרי כמה זמן הפסקתי כי הבנתי שזה ממש פוגע בו מכל מיני סיבות. הוא רצה את החופש שלו, ואני הגעתי למסקנה שזה לא התפקיד שלי. אולי גם הוא הרגיש שאני מקטינה אותו, לא יודעת. בכל אופן שחררתי.
שלא תבינו לא נכון, זאת הייתה ההחלטה הנכונה ואני מאד שמחה שקיבלתי אותה.
אבל עדיין כואב לי הלב כל פעם שאני רואה שקשה לו ומנצלים אותו... למשל עכשיו עברנו דירה והבעל דירה הקודם ביקש ממנו לנקות את הדירה עם הוראות מפורטות עד כדי שהבנתי שבעצם האיש המתוק שלי עושה שם כמעט שיפוצים! אז לא אמרתי לו מה לעשות, רק שאני חושבת שזה ניצול... אבל בסופו של דבר זה החלטה שלו ואני לא רוצה להתערב לו, זה לא עושה לו טוב, לא משנה כמה אני רוצה להגן עליו.
אבל כואב לי עליו כ"כ!
יש דרך לעזור? בלי לפגוע? בלי שהוא ירגיש כמו ילד שאמא שלו אומרת לו מה לעשות?
היום אי אפשר להיות בן אדם ישר בלי שיעבדו עליך...
בתחילת הנישואים לפעמים הייתי מייעצת לו כל מיני דברים, שהוא צריך לעמוד מול הבוס שלו ולא לתת לו לנצל אותו, דברים מהסוג הזה. אחרי כמה זמן הפסקתי כי הבנתי שזה ממש פוגע בו מכל מיני סיבות. הוא רצה את החופש שלו, ואני הגעתי למסקנה שזה לא התפקיד שלי. אולי גם הוא הרגיש שאני מקטינה אותו, לא יודעת. בכל אופן שחררתי.
שלא תבינו לא נכון, זאת הייתה ההחלטה הנכונה ואני מאד שמחה שקיבלתי אותה.
אבל עדיין כואב לי הלב כל פעם שאני רואה שקשה לו ומנצלים אותו... למשל עכשיו עברנו דירה והבעל דירה הקודם ביקש ממנו לנקות את הדירה עם הוראות מפורטות עד כדי שהבנתי שבעצם האיש המתוק שלי עושה שם כמעט שיפוצים! אז לא אמרתי לו מה לעשות, רק שאני חושבת שזה ניצול... אבל בסופו של דבר זה החלטה שלו ואני לא רוצה להתערב לו, זה לא עושה לו טוב, לא משנה כמה אני רוצה להגן עליו.
אבל כואב לי עליו כ"כ!
יש דרך לעזור? בלי לפגוע? בלי שהוא ירגיש כמו ילד שאמא שלו אומרת לו מה לעשות?
היום אי אפשר להיות בן אדם ישר בלי שיעבדו עליך...
דעתיבשורות משמחות
היא שאנחנו בתור בני בנות הזוג צריכים לתת ביטחון לדמות שלצידנו. אני מפרידה בין לעשות בשבילו את הפעולה לבין לתמוך בצד השני לפעולה אקטיבית עצמאית.
במקרה שתיארת הייתי ממשיכה לעודד לפעולה אקטיבית אבל לא לעשות במקומו, אני לא חושבת שזו הרגשה של להיות 'אמא לילד'. כל אחת ואחד מאיתנו צריך עידוד וביטחון איפה שאנחנו פחות חזקים ובולטים, כדי שנוכל לנצח מכשולים.
במקרה שתיארת הייתי ממשיכה לעודד לפעולה אקטיבית אבל לא לעשות במקומו, אני לא חושבת שזו הרגשה של להיות 'אמא לילד'. כל אחת ואחד מאיתנו צריך עידוד וביטחון איפה שאנחנו פחות חזקים ובולטים, כדי שנוכל לנצח מכשולים.
לא ממש הבנתי...ציפ'קה
דווקא אם את חזקה בזה יותראילנה2
למה שאת לא תתווכחי עם בעל הדירה?
זה מפריע לו?
לפעמים צריך קצת להיות חצוף ליד בעל הדירה ולהצטייר האישה הנודניקית...
אם זה לא מטריד אותו שאת תהיה שם עמו
עד עכשיו ספציפיתציפ'קה
אני באמת התעסקתי בזה...
(אמרתי לו לפנות אלי לכל בעיה ובכל זאת הוא פנה אליו זה היה ממש מעצבן)
אבל ילדתי לפני שבועיים, שלושה ימים לפני המעבר כך שהוא היה צריך להתמודד עם זה לבד... וכאמור, בעל הדירה ניצל את זה...
אבל זה לא משנה המקרה הספציפי הזה... בכללי אני שואלת...
(אמרתי לו לפנות אלי לכל בעיה ובכל זאת הוא פנה אליו זה היה ממש מעצבן)
אבל ילדתי לפני שבועיים, שלושה ימים לפני המעבר כך שהוא היה צריך להתמודד עם זה לבד... וכאמור, בעל הדירה ניצל את זה...
אבל זה לא משנה המקרה הספציפי הזה... בכללי אני שואלת...
בכללי אני חושבת שאם את טובה בזהאילנה2
עבר עריכה על ידי אילנה2 בתאריך י"ב באב תשע"ט 19:35
אז זה הצד שאת נותנת במערכת היחסים וכשאת חסרה אז את חסרה...
חסרה בכל מובן המילה לבעלך ואת צריכה להכיר בזה.
זה נפלא שהוא תומך בעניין. יש כאלו שהיו נפגעים, נעלבים...
כיף לכם שאתם משלימים זה את זה.
אתם צריכים לדבר בניכם איך לא לתת למשהו להפריד בניכם, מה הוא עושה כשאת נעדרת...
לי מה שעזר היה משחק תפקידים. בעלי שחק את הרע ובחן איך אני מתמודד ואומרת לא, "אני צריכה לשאול את בעלי".
לא יודעת אם מתאים במקרה שלך.
אולי גם מראש תדאגי שלא יפגשו את בעלך ואז הוא לא יצטרך לעמוד במבחן. זה מאוד קשה להיות שם ברגע האמת ולומר לא אם לא מתכוננים.
גם תראי את זה ככה: הוא לא מרגיש שפוגעים בו. הוא נותן כי יש לו לב.
כל עוד זה לא פוגע בו כלכלית וזמן תניחי לו.תתערבי מתי שצריך לדעתך
זה הקטע שזה כן פוגע בוציפ'קה
הוא כן מתלונן כל זה אח"כ והוא כן מצטער שהוא לא עמד על שלו...
אולי תראי אם את יכולה לעזור לואילנה2
לי כשבעלי עשה סיטואציות שנתקלתי והטרידה אותי
עזר לי.
זה בא ממקום טוב. הוא יום אחד אמר בואי תראי לי איך היית יכולה להתמודד.
אני אהיה א' ונראה.
זה תהליך ארוך.
גם תרם למערכת היחסים.
אין לי עוד פתרונות.
רק מאחלת הרבה הצלחה.
לדעתי..she222
רק במידה ואת רואה שבעלך מרגיש מנוצל וזה מפריע לו תחשבו יחד איך היה אפשר לפעול אחרת.. הכוונה שלו תגידי לו מה לעשות או מה את חושבת אלא שתחשבו יחד ובסוף המילים יצאו ממנו..
וגם אם הוא מתבאס מעצמו על איך שהגיב תפרגני לו ותחזקי אותו שהכל נובע מטוב לב שלו וזה מה שחשוב...
לאט לאט הוא ידע איך להגיב להבא.
כמובן שמדובר בתהליך...
בנוסף, כדי שלא ירגיש שאת מקטינה אותו את יכולה להציע לו שיכול תמיד 'לזרוק' עלייך את האחריות כשצריך. אם לדוגמא בעל הבית מתקשר אליו אז שיגיד לו דבר עם אישתי היא מטפלת בכל הנושא הזה..
'אשת חיל מי ימצא'- ב"הצלחה!!!!!!
וגם אם הוא מתבאס מעצמו על איך שהגיב תפרגני לו ותחזקי אותו שהכל נובע מטוב לב שלו וזה מה שחשוב...
לאט לאט הוא ידע איך להגיב להבא.
כמובן שמדובר בתהליך...
בנוסף, כדי שלא ירגיש שאת מקטינה אותו את יכולה להציע לו שיכול תמיד 'לזרוק' עלייך את האחריות כשצריך. אם לדוגמא בעל הבית מתקשר אליו אז שיגיד לו דבר עם אישתי היא מטפלת בכל הנושא הזה..
'אשת חיל מי ימצא'- ב"הצלחה!!!!!!
מתוקה! אישה מהממת...לה' המלוכה
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך י"ב באב תשע"ט 19:24
בעלך, אפילו כנראה לא יודע במה זכה.כל כך, בא לי להראות לו את השרשור שלך...
כל כך לא מובנת מאליו, כל כך אישה! תבורכי משמיים!
זה מה שגבר צריך, אישה תומכת, אוהבת, מפרגת, כואבת איתו, שמחה בשבילו.
אני הייתי מציעה כן להתוות לו את הדרך!
משום, שהוא כן צריך כיוון והכוונה, והשם נתן לו מתנה, אותך, לא כדי להתעלם מהיכולות שלך לעזור לו.
אז לדעתי,
לא לומר לו: "אל תעשה/ כן תעשה/ מחר תגיד לו/ תתקשר אליו עכשיו ו..."
אלא,
" אני חושבת שמקרה הזה, לא הייתי עושה את... עד הסוף/ נראה לי, מול אנשים מסוג כזה( המנהל לדו') צריך להתנהג יותר בקשיחות/ אני במקומך.../ לדעתי.../ אם הייתה לי אפשרות.../ אם זה היה קורה לי..."
אני בטוחה, שבעלך חכם בכדי, להבין שאת חכמה, וכדאי להקשיב לך,
ומצד שני, את תהיי מספיק חכמה להראות לו את הדרך, בלי "לקבוע" איך וכיצד עליו להתנהג.
ככה ששניכם יצאתם מורווחים ומרוצים.
-וכמובן לא לשכוח לפרגן, על הטוהר הפנימי, והמידות הטובות.
אשרייך, עלייך נאמר, "אעשה לו עזר כנגדו"! 👏
אפשר לדמות את זה לכול דברבסדר גמור
לא שותה מספיק מים לדעתי
לא מסודר מספיק לדעתי
לא עושה מספיק ספורט לדעתי
זו דעתך.
הוא, כיצור בעל תבונה בוחר אחרת ולמרות שזה מאוד קשה (כי אנחנו רוצים מאוד בטובתו) אנחנו חייבים לקבל את זה ולשחרר.
יכולה להגיד לעצמך שזה לא כזה נורא והוא שם לעצמו גבולות אחרים ממך
לא מסודר מספיק לדעתי
לא עושה מספיק ספורט לדעתי
זו דעתך.
הוא, כיצור בעל תבונה בוחר אחרת ולמרות שזה מאוד קשה (כי אנחנו רוצים מאוד בטובתו) אנחנו חייבים לקבל את זה ולשחרר.
יכולה להגיד לעצמך שזה לא כזה נורא והוא שם לעצמו גבולות אחרים ממך
זה לא נכוןשוקולדד ציפס
בעלי גם כמשהו דומה.
יש לו לב טוב.
והוא חכם והכל
אבל קל לגעת לו בלב.
הוא יכול לתת למישהו בתחנה מרכזית 100 ש"ח
ואח"כ הוא מתבאס
כי הוא יודע יפה מאד שסתם סחטו אותו רגשית
והוא גם יודע מצוין שלי זה לא היה קורה לעולם
אז מה זה עוד יותר פוגע.
אני לא חושבת שהוא מרגיש 'בוחר' כיצור תבוני
הוא מרגיש מנוצל וזאת הרגשה איומה.
ולפותחת- אין לי עיצה
רק הזדהות
אני גם חושבת על זה מלא פעמים....
לא כ"כ מסכימהללי ממן
גם לבעלי יש ממש טוב לב. והמון פעמים הוא מעדיף לא להכנס למשא ומתן/להתפשר וכו. וכשהייתי מעירה לו על כך הוא היה נפגע. ואז הבנתי שהגבר רוצה להרגיש בנושאים האלה שהוא חזק. ולכן זה פוגע יותר(מאשר שמעירים על סדר, ספורט וכו)
אין לי עצה חד משמעית, כי גם אני המון פעמים נמצאת בהתלבטות מה לעשות. אני מנסה להלך בין הטיפות וכשאני רואה שיש סיטואציה שאם אני לא אתערב יהיה לנו נזק, כמו שכתבת על הדירה. אני מתערבת מול מי שעלול לנצל אותו. ממש משתדלת לא להעיר לבעלי. רק בשטח מכניסה את דעתי. אני חושבת (מקוה) שלאט לאט הוא מפנים את ההשלכות
אולי לא להחליט שזה כלל חד משמעיבת 30
תחליטי כל מקרה לגופו ואם נראה לך שיש ניצול מוגזם, תתערבי.
מבינה שזה פוגע בו ומקטין אותוים...
וזו היתה החלטה טובה.
בנישואים צריך לדעת לתמוך ולעזור אחד לשני לגדול ולא להפך. תחשבי איך את יכולה לעזור לו לגדול.
לא בלהגיד לו איך הוא צריך להיות אלא להאמין בו וביכולת שלו לעמוד על שלו, לחזק את הביטחון שלו ואת הערך העצמי שלו, את העמידה שלו לפני אנשים אחרים.
זה טוב שהוא צריך להתמודד ואת לא לוקחת הכל על עצמך, רק תיהי שם בשבילו, תדברי איתו ותני לו את התמיכה שהוא צריך בלי להחליט בשבילו ובלי להקטין אותו.
אפשר למשל לשמוע הרצאות ביחד כמו בטד, דברים שיעזרו לו ולך לגדול ביחד
בנישואים צריך לדעת לתמוך ולעזור אחד לשני לגדול ולא להפך. תחשבי איך את יכולה לעזור לו לגדול.
לא בלהגיד לו איך הוא צריך להיות אלא להאמין בו וביכולת שלו לעמוד על שלו, לחזק את הביטחון שלו ואת הערך העצמי שלו, את העמידה שלו לפני אנשים אחרים.
זה טוב שהוא צריך להתמודד ואת לא לוקחת הכל על עצמך, רק תיהי שם בשבילו, תדברי איתו ותני לו את התמיכה שהוא צריך בלי להחליט בשבילו ובלי להקטין אותו.
אפשר למשל לשמוע הרצאות ביחד כמו בטד, דברים שיעזרו לו ולך לגדול ביחד
אז שהוא ילך לטיפול או יעוץ . את אסור לך להיות במקום הזה.רק להיום
וואו.העני ממעש
מנקודה אחרת, איך הוא לא 'השתפשף'?
לעצם הענייןהעני ממעש
ככל שעובר מגבול הטעם הטוב, תכתיבי לו. אבל בתנאי שזו הבנה הדדית.
ועוד אגב. מותר גם לאשה להתעסק בחשבונות. לא רק הבעל.העני ממעש
אשרייך על הרצון. הדרך בעיניי (בלת"ק)סוסה אדומה
(חשוב לי להגיד שלא תמיד אני עומדת בזה בעצמי, אבל מאוד משתדלת)...
לא להגיד לו את הדברים בתור "מבינה".
כלומר, גם לא לתת לו הרגשה שהוא משהו (זה יכול להיות כל דבר... עצם זה שאת מגדירה אותו או נותנת לו הרגשה כזאת - את מגבילה אותו ופחות מאפשרת לשינויים להתרחש).
וגם לא להגיד לו את הדברים בצורה נחרצת...
אלא יותר לשאול שאלות ולתת לו להגיע למסקנות שאת מנתבת אליהן בעצמך.
נניח, במקום להגיד לו "הוא מנצל אותך"... את יכולה לשאול אותו כביכול בתמימות "מה, זה מה שחתמנו בחוזה?" (לעורר אותו בדרך פשוטה להבין שוואלה זה בכלל לא מה שסוכם בלי שאת יוצאת ה"מבינה" והוא ה"פראייר"). ובהמשך אם זה לא עוזר, לומר לו "אני חושבת שזה ממש לא פייר מצידו לבקש מאיתנו לעשות את זה...". תהפכי את זה לבעיה של שניכם כי תכלס זה של שניכם - הוא שם במקום להיות בבית או במשהו חשוב יותר.
את יכולה גם להגיד שאת צריכה ממנו בזמן הזה את העזרה שלו, או סתם שיהיה איתך בבית..
ובאופן כללי אם יש משהו שקשור לשניכם ואת האסרטיבית מבינכם (תכלס, מה שקורה אצלנו ובהתחלה זה תסכל אותי), את יכולה להחליט שאת לוקחת על עצמך את התפקיד הזה.
אם נראה לך שזה יפגע בגבריות שלו, תגידי לו מראש ששמת לב שהוא פחות אוהב לדרוש את מה שמגיע לו, כי הוא אדם צנוע, נחמד ומקסים, ושיש דברים שבהם אין לך ברירה אלא לדרוש מה שמגיע לך כדי שלא תפגעי, ואם זה בסדר מבחינתו ש*את* תדרשי.
יש לנו נטיה כזאת, כי אנחנו אכן חכמות (לא יותר או פחות. פשוט בעלות חכמה - אומרת את זה כי זה לא היה ברור לכולם לאורך כל הדורות) ובעלות אינטואיציה, ומלאות באהבה ודאגה - להגיד להם איפה הם טועים. ותכלס זה לא מוסיף טוב לאף אחד מאיתנו.
כי אנחנו מתכוונות לטוב, והם נפגעים. ואז אנחנו לא מבינות מה עשינו רע... ונפגעות בעצמנו.
הם לא חברות שלנו שאפשר לומר להם דברים כאלה והן דווקא תקבלנה את זה בהערכה ובאהבה. הם גברים, וכשמישהו אומר להם דברים כאלה, הם מרגישים שאמרנו להם "אני מבינה יותר טוב ממך", "אתה לא בסדר", "אתה לא מושלם". ואין מה לעשות כל גבר רוצה (גם אם הוא יכחיש את זה בכל הכח) שאישתו תחשוב עליו שהוא גבר גבר ומושלם וכל זה...
בכללי להוריד סימני קריאה, ולהוסיף סימני שאלה...
להביא לו אוכל בכלים נאים בלי להאכיל אותו בכפית...
אולי זה יעזור.
בהצלחה....
לא להגיד לו את הדברים בתור "מבינה".
כלומר, גם לא לתת לו הרגשה שהוא משהו (זה יכול להיות כל דבר... עצם זה שאת מגדירה אותו או נותנת לו הרגשה כזאת - את מגבילה אותו ופחות מאפשרת לשינויים להתרחש).
וגם לא להגיד לו את הדברים בצורה נחרצת...
אלא יותר לשאול שאלות ולתת לו להגיע למסקנות שאת מנתבת אליהן בעצמך.
נניח, במקום להגיד לו "הוא מנצל אותך"... את יכולה לשאול אותו כביכול בתמימות "מה, זה מה שחתמנו בחוזה?" (לעורר אותו בדרך פשוטה להבין שוואלה זה בכלל לא מה שסוכם בלי שאת יוצאת ה"מבינה" והוא ה"פראייר"). ובהמשך אם זה לא עוזר, לומר לו "אני חושבת שזה ממש לא פייר מצידו לבקש מאיתנו לעשות את זה...". תהפכי את זה לבעיה של שניכם כי תכלס זה של שניכם - הוא שם במקום להיות בבית או במשהו חשוב יותר.
את יכולה גם להגיד שאת צריכה ממנו בזמן הזה את העזרה שלו, או סתם שיהיה איתך בבית..
ובאופן כללי אם יש משהו שקשור לשניכם ואת האסרטיבית מבינכם (תכלס, מה שקורה אצלנו ובהתחלה זה תסכל אותי), את יכולה להחליט שאת לוקחת על עצמך את התפקיד הזה.
אם נראה לך שזה יפגע בגבריות שלו, תגידי לו מראש ששמת לב שהוא פחות אוהב לדרוש את מה שמגיע לו, כי הוא אדם צנוע, נחמד ומקסים, ושיש דברים שבהם אין לך ברירה אלא לדרוש מה שמגיע לך כדי שלא תפגעי, ואם זה בסדר מבחינתו ש*את* תדרשי.
יש לנו נטיה כזאת, כי אנחנו אכן חכמות (לא יותר או פחות. פשוט בעלות חכמה - אומרת את זה כי זה לא היה ברור לכולם לאורך כל הדורות) ובעלות אינטואיציה, ומלאות באהבה ודאגה - להגיד להם איפה הם טועים. ותכלס זה לא מוסיף טוב לאף אחד מאיתנו.
כי אנחנו מתכוונות לטוב, והם נפגעים. ואז אנחנו לא מבינות מה עשינו רע... ונפגעות בעצמנו.
הם לא חברות שלנו שאפשר לומר להם דברים כאלה והן דווקא תקבלנה את זה בהערכה ובאהבה. הם גברים, וכשמישהו אומר להם דברים כאלה, הם מרגישים שאמרנו להם "אני מבינה יותר טוב ממך", "אתה לא בסדר", "אתה לא מושלם". ואין מה לעשות כל גבר רוצה (גם אם הוא יכחיש את זה בכל הכח) שאישתו תחשוב עליו שהוא גבר גבר ומושלם וכל זה...
בכללי להוריד סימני קריאה, ולהוסיף סימני שאלה...
להביא לו אוכל בכלים נאים בלי להאכיל אותו בכפית...
אולי זה יעזור.
בהצלחה....
תגובה יפהשוקולדד ציפס
קראתי בעיון ממש
כללית נהנית לקרא תגובות שלך..
אמנם אני לא הפותחת אבל לי אולי עזרת קצת..
תודה!
שמחה לשמוע ❤סוסה אדומה
גם לי יש קטע כזהמופאסה
בד''כ אם זה נוגע לכסף, נניח שרוצים ממני לשלם יותר ממה שצריך.
לא יודע אם זה מתוך חולשה, כאילו אין לי ראש להתעסק עם זה,לחשוב על זה. מעדיף לשלם ולגמור עניין.
אשתי נלחמת נלחמת...היא יכולה להיות תקועה עם האישו (שאני שכחתי ממנו) חצי שנה ויותר, משפטים/בתי דין. אח''כ היא לחוצה עם כאבי ראש, כולה מתוחה. אני מעדיף לשלם ולשכוח.
לא יודע אם זה מתוך חולשה, כאילו אין לי ראש להתעסק עם זה,לחשוב על זה. מעדיף לשלם ולגמור עניין.
אשתי נלחמת נלחמת...היא יכולה להיות תקועה עם האישו (שאני שכחתי ממנו) חצי שנה ויותר, משפטים/בתי דין. אח''כ היא לחוצה עם כאבי ראש, כולה מתוחה. אני מעדיף לשלם ולשכוח.
ב"ה את צריכה לגשת לשוחח איתו בצורה הנכונה על דבריםmetorafi
ובגלל שאת נשואה לו את צריכה לדעת טוב יותר מכולנו איך לגשת אליו בצורה נכונה שלא ישחוב שאת אמא שלו
לדעתי זה ממש תלוי איך הוא עם זהאמא וגם
אם הוא מרגיש מנוצל ועושה הכל בשקט זה דבר אחד, ואז הייתי שואלת איך רוצה שיגיב
והאם רוצה שאתערב.
אם הוא מרגיש נניח שזה לגיטימי והוא עושה מה שצריך הייתי מיידעת אותו בעדינות משהו כמו
בדרך כלל צריך לעשות רק ככה וככה, ושיעשה עם המידע מה שהוא רוצה.
וגם להגיד לו שאת לוקחת צעד אחורה כדי לא להעיק אבל אם הוא מרגיש
שההתערבות שלך נחוצה אז שיגיד לך.. אני מאמינה שעם השנים זה יתאזן, והוא עוד יבוא להתייעץ איתך.
לדעתיבקרוב בקרובאחרונה
אולי לדבר ברבים, לא להפוך את זה לנראה לי שהוא מנצל אותך, אלא לנראה לי שהוא מנצל אותנו. להכניס את עצמך גם לבעיה, ואז את לא מקטינה אותו.
אלא דואגת לשניכם.
ותבהירי את זה, תגידי שאת מאוד תשמחי שהוא גם יאיר את עינייך אם את נקלעת למצב כזה.
אלא דואגת לשניכם.
ותבהירי את זה, תגידי שאת מאוד תשמחי שהוא גם יאיר את עינייך אם את נקלעת למצב כזה.
לגברים. מה אתם עושים כשהאשה יוצאת ללילה מהביתרק להיום
בנסיבות טובות כמובן, יש לה משהו מיוחד, והיא משאירה אתכם לבד בבית.
אשמח לשמוע תשובות כנות.
ולעדר המעריצות המצקצקות ומטיפות המוסר שלי- אנא תנו לנו אויר רק בשרשור הזה. תודה לכן.
לומדים תכנותבא לי בירה
לא מבין את השאלה בכלל..בסדר גמור
אין לגבר עצמאיות?
בגלל זה אני שואל... מנסה לראות עולםרק להיום
אז השאלה היא ללא קשה לאישהבסדר גמור
מה עושים עם זמן ללא מחוייבות קודמת? המכונה בלעז זמן פנוי?
לומדים תורה? הולכים לשיעור? עושים איזה סידור שאף פעם לא היה זמן אליו?
הולכים לבקר חבר? מזמינים חבר? מנקים מסדרים מתקנים את הבית?
הרשימה ממש ארוכה..
האם זה קורה באופן קבוע או חד"פ?
חדפ.רק להיום
כשאשתי לא פה יש משהו שונה מאשר זמן שאני מקדיש לעצמי
למה?בסדר גמור
לא חסר...יהודה224
יש הרבה מלעשות...
דבר אחי. אנחנו שומעיםרק להיום
כמו שאמרו קודמיייהודה224
רואים סרט שותים בירה.. מצלמים פותחים סטודיו... לא חסר לי...
דוחות מס? גמרא?העני ממעש
הוא משחק במחשב 
ציפ'קה
עד שעה מאוחרת כי אני לא אהיה שם כדי להזכיר לו שהוא עייף... ובבוקר יקום עם כאב ראש
תהנה מהשקט פשוט כךהלוי מא
קורה בממוצע כמה פעמים בחודשנפשי תערוג
בעיקר כי היא עובדת גם בשעות האלה
אבל מפגן לה גם לצאת לפעמים עם חברות וכו'
מה עושים? מתפקדים כמו 2 בני זוג
שיש ילדים אז זה עיקר המחויבות
ארוחת ערב/מקלחת
והבנות הולכות לישון
אמורה להיות בעיה?
אבל מפגן לה גם לצאת לפעמים עם חברות וכו'
מה עושים? מתפקדים כמו 2 בני זוג
שיש ילדים אז זה עיקר המחויבות
ארוחת ערב/מקלחת
והבנות הולכות לישון
אמורה להיות בעיה?
שיואו גברים אתם כאלה... גבריםרק להיום
מה נהיה נשים.?הלוי מא
שומר על הילדים...הסטורי
אם הם ישנים, מצליח ללמוד. הרבה יותר יעיל מכשהיא נוכחת.
הרבה מעוףרק להיום
בעלי בדכרסיס אמונה
מנצל את השעות השקטות כדי להשלים עבודה
אענה בשביל בעלי.חבובוש
כשאני לא נמצאת, וזה לא קורה הרבה או לא קורה כמעט בכלל.
אז הוא מסדר את הבית, מארגן לפעמיים מבשל לי משהו טעים.
וגם לומד, קורא עיתון וכד'.
ב"ה רואים סרט הולכים לטייל מזמינים חברים הולכים לחבריםmetorafi
נהנים מהשקט חחחח
אתה נשמע כאילומופאסה
שאתה מקבל חופשה מהכלא.
מה קרה? עשית תג מחיר?
מה קרה? עשית תג מחיר?
בעלישירוש16
בעיקר מסדר את הבית, מבשל, כביסה, נח על הספה
או לחלופין מזמין חבר הביתה. או יוצא לחבר..
העבודה שלי היא בעיקר בשעות הערב כך שיוצא לו די הרבה להיות לבד בבית בשעות הערב.
או לחלופין מזמין חבר הביתה. או יוצא לחבר..
העבודה שלי היא בעיקר בשעות הערב כך שיוצא לו די הרבה להיות לבד בבית בשעות הערב.
העיקראני חושב
אני בעיקר משתדל לפנק את אישתי ולסדר את הבית, ואם נשאר זמן אז מנצל לעצמי
מה חשבת שיכתבו לך כשביקשת "תשובות כנות"?סוסה אדומה
אחי היקר,
תטפל בעצמך... ואם אתה באמת מטופל, תחליף טיפול.
אתה חי חיי גיהנם בתוך עצמך.
תטפל לפני שיהיה מאוחר.
באהבה.
תטפל בעצמך... ואם אתה באמת מטופל, תחליף טיפול.
אתה חי חיי גיהנם בתוך עצמך.
תטפל לפני שיהיה מאוחר.
באהבה.
מצטט מהכותרת של השרשוררק להיום
ולעדר המעריצות המצקצקות ומטיפות המוסר שלי- אנא תנו לנו אויר רק בשרשור הזה. תודה לכן.
ראיתי את הבקשה. ובכל זאת.סוסה אדומהאחרונה
אין פה מעריצות. ולא הטפתי לך מוסר... (ואני לא יודעת על איזה עדר אתה מדבר. אני לא שייכת לשום עדר בחיים שלי). הסבל שלך נשמע עד לפה. אני דואגת לך גם אם זה לא נעים לך... אף אחד לא לרעתך.
שאלה מצויינתמוש השור.
כשאישתי לא בבית אני עושה דברים שישמחו אותה כשתחזור
מארגן כלים מסדר את הבית שוטף....
ואם ממש אין מה לעשות הולך לישוון להטעין מצברים ליום המחרת
מארגן כלים מסדר את הבית שוטף....
ואם ממש אין מה לעשות הולך לישוון להטעין מצברים ליום המחרת
בעלי עושה מטלות של המכללה /שומע מוזיקהה' אלוקינו
/קורא בערוץ 7 / שומר על הבת שלנו/ הולך לישון / מכין ארוחה
שאלה בעיקר לגברים.מיכאל 1
איך אתם מתארגנים לליל טבילה?
מנגיד שעות הבוקר עד שהאישה יוצאת מהבית.
מאוד תלוי שלב בחיים...הסטורי
אני מתכוון לזוגות שנשואים כמה שנים ושיש להם ילדיםמיכאל 1
לא זוג צעיר שאתמול התחתן.
משעות הבוקר??? לא הגזמת?*אשתו של בעלי*
עבר עריכה על ידי *אשתו של בעלי* בתאריך י"ג באב תשע"ט 20:58
מה יש להתארגן משעות הבוקר?יש כאלה שאפילו לא מתארגנים בשעות הערב...
בסדר,יש ילדים,אז מאכילים אותם קצת קודם,מקלחים אותם קצת קודם ושלום על ישראל.
לפעמים אנשים עושים פסטיבל מכל דבר.
עושים מניקור פדיקור+mp8
מה בדיוק יש לגבר להתכונן מהבוקר??
תתקשר או תשלח הודעה ותגיד לאישתך כמה אתה מחכה לה.כלה נאה
תקנה לה משהוא טעים שהיא אוהבת.
ולעזור לה עם הילדים בערב.
ולעזור לה עם הילדים בערב.
ב"ה מסדרים את הבית מנקים ,metorafi
שולחים הודעות מחמיאות לאישה , עוזרים עם הילדים שתוכל להתארגן מכינים את החדר שינה מתכוננים לעשות מסאג' ארוך ומפנק אם המון שמן , או שלא עושים כלום בגלל שאין כמעט זמן כל היום וזהו חחחחח קיצור הכל עניין של זמן פנוי ועיתוי יש פעמים שאפשר להשקיע לפני ויש פעמים שאין זמן לכלום עד אחרי שהילדים נרדמים
אישי ואין מה להשוות. וכל התשובות נכונות.העני ממעש
תכנס למקלחת לפני שהיא מגיעה הביתהים...
מכין איזה בשר טובמופאסה
בד''כ נתח הקצבים על גריל, זה הנתח הכי רומנטי שיש...
כמובן עם סלט קל עם עגבניות ועשבי תיבול (ללא שום ובצל)
מנסה לסדר וגם לגרום לילדים לסדר את הבית.
מצעים חדשים למיטה. עושה קצת מתיחות, מתקלח.
כמובן יין טוב, מוזיקה טובה
כמובן עם סלט קל עם עגבניות ועשבי תיבול (ללא שום ובצל)
מנסה לסדר וגם לגרום לילדים לסדר את הבית.
מצעים חדשים למיטה. עושה קצת מתיחות, מתקלח.
כמובן יין טוב, מוזיקה טובה
עונה במקומולב נתיים
מסיים קצת מוקדם עבודה כי אני שונאת לחזור מהמקווה לבית מבולגן וצריך קצת עזרה..
משכיב את הילדים לישון שאוכל להתארגן בשקט
אומר נסיעה טובה ובהצלחה
מתקלח מסיים את השיעורים היומיים וכל מה שצריך ואולי מכין משהו לאכול ואולי מארגן משהו נחמד (נרות/יין/סרט) בבית סתם כי בעלי אוהב להפתיע לא כי בקשתי
והכי חשוב נשאר ער ועירני
משכיב את הילדים לישון שאוכל להתארגן בשקט
אומר נסיעה טובה ובהצלחה
מתקלח מסיים את השיעורים היומיים וכל מה שצריך ואולי מכין משהו לאכול ואולי מארגן משהו נחמד (נרות/יין/סרט) בבית סתם כי בעלי אוהב להפתיע לא כי בקשתי
והכי חשוב נשאר ער ועירני
מה יש להתארגן.לא הבנתי?מוש השור.
ואסביר את כוונתימוש השור.אחרונה
בכול יום אדם צריך לשמח את אישתו לטפל עם הילדים לארגן את הבית את החדר לעשות לה דברים שעושים לה ... ובודאי בליל טבילה
צריך להכין ולהגביר את העוצמה והמקום של הרגש הנפשי החיבה אהבה ושמחה כבר כמה ימים לפני . לא כמה שעות לפני...
צריך להכין ולהגביר את העוצמה והמקום של הרגש הנפשי החיבה אהבה ושמחה כבר כמה ימים לפני . לא כמה שעות לפני...
עזרה במקומות מענינייםה' אלוקינו
אשמח לרעיונות לטיול יומי עם תינוקת
לדוג' : סיור בבית המשפט העליון, במוזיאון יד לשריון , קטיף פרחים דברים כאלההה .... מעניינים . תודה!!(; כל מה שעולה ברוחכם..
לדוג' : סיור בבית המשפט העליון, במוזיאון יד לשריון , קטיף פרחים דברים כאלההה .... מעניינים . תודה!!(; כל מה שעולה ברוחכם..
כמה אופציות:חלק ממש
בית התפוצות
מוזיאון העלייה
מנהרות הכותל
סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה
מוזיאון העלייה
מנהרות הכותל
סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה
לאו דווקא בירושלים.. ותודה!ה' אלוקינו
בית התפוצות ומוזיאון העלייה זה בצפון.חלק ממש
יש גם קטיף דובדבנים בגוש חלב (למרות שלא הייתי מבלה בחוץ יותר מדי עם תינוקת...).
יש גם שייט בכינרת אנחנו ממש נהנינו בזה, אח''ה יצאנו לאכול בטבריה
יש גם שייט בכינרת
אנחנו ממש נהנינו בזה, אח''ה יצאנו לאכול בטבריהחחח זה רחוק כנרתץה' אלוקינו
ופחות מתחברת לדברים מהעבר... כמו בית התפוצות והעליה... עושה לי מצב רוח לא טוב חחח
בית התפוצות-יש בתל אביביערת דבשאחרונה
מקום מאוד מענין.
לא מכירה בצפון..אז לא יודעת אם זה אותו דבר.
שכחתי לחתום בלשכת התעסוקה היום :/אבוש
מה זה אומר?
יש אפשרות לתקן?
להוציא אישור מחלהנפשי תערוג
מעדיפה לא לשקר.. זה אומר שלא אקבל על שבועיים?אבוש
על שבוענפשי תערוג
למה שבועיים?
זה מה שהבנתי..אבוש
היה כתוב באתר מהיום האחרון שהייתי עד הפעם הבאה שאחתום שזה יוצא שבועיים.. (שבוע שעבר עד שבוע הבא)
לא ידוענפשי תערוגאחרונה
יכול להיות
הופעה של ישי ריבורמתגן32
למישהו יש כרטיסים שהוא לא צריך להופעה של ישי ריבו ביום חמישי. כמובן שאקנה ממנו במחיר שקנה.
קשיים מנטלים באברכות, אשמח לעצות ועזרהFff
שלום לכולם, אנחנו נשואים טריים ופונה פה כדי לשמוע גם את צד הנשים וגם את צד הגברים. כשבעלי היה בצבא היו לנו התמודדויות שקשורות לצבא. עכשיו ב''ה הוא עבר לישיבה ואני מוצאת שההתמודדות לא נגמרה ויש דברים חדשים שקשים לי מאוד. בעלח קם מוקדם לתפילה (המניין היחיד שיש אצלנו ב6), חוזר הביתה הולך לישון, קם לאכול ונוסע לישיבה לסדר בוקר. הוא חוזר בסביבות הצהריים שוב לאכול, לישון ותכף חוזר לישיבה. הוא חוזר סופית הביתה רק ב6 בערב וגם אז לומד או מוצא לו עיסוקים. אני עטסקת בהוראה ככה שלא עובדת בחופש הגדול ומחפשת עבודה לשנה הבאה. אני מוצאת שאני מאוד מתוסכלת מהמצב הזה, מרגישה בודהה ושהוא לא איתי. אני רוב היום בבית, מכינה ארוחות מושקעות, שופטת כלים, כביסה וכו' והוא מגיע אוכל והולך לישון. ואני רק מחכה לו שיחזור לכמה דקות של דיבור ויחד. זה מאוד קשה לי כבר להיות בעמדה הזאת כל הזמן של רק מחכה לו. גם כשאני יוצאת מהבית לראיונות עבודה, קניות וכו' אני משתדלת לחזור בזמן כדי לא לפספס איתו את הזמן שהוא כן נמצא. אני לא מוצאת עבודה זמנית בינתיים וההורים שלי גרים רחוק (שעה נסיעה). יוצא שכל היום אני בטלפון מעסיקה את עצמי ובסוף כל יום מרגישה בזבוז וריקנות. אז נכון שאני צריכה למלא את הזמן שלי בלי קשר לבעלי, כלומר לעשות דברים משמעותיים בעיני ביום יום. אבל גם סתם ככה זה קשה לי שיש לו לו''ז מאוד צפוף (שאריות של הקצין העמוס שלא מסוגל לנשום וחייב להיות עסוק כל הזמן) ואם אני לא מתכוננת לפי זה אז אנחנו יכולים להיפגש רק בערב. וכל זה חודשיים אחרי החתונה. אני נהיית עצבנית מזה ונוצר מצב שגם כשהוא בבית אין לי כח להיות איתו או לדבר איתו כי זה מאוד מעצבן להיות כל הזמן זה שמחכה. ולנצל כל דקה איתו שהוא פנוי. אני מרגישה שהוא לא רואה אותי ואת הצרכים שלי בתור אישה לזמן עם בעלה. ועד שהוא מבין את זה כבר יוצא המיץ וכל החשק. אני מרגישה לבד בוכה המון כאילו יש לו פניות נפשית רק ללמוד תורה. אני מאוד שמחה בזה שהוא לומד ואני דחפתי אותו ללכת לישיבה אחרי השחרור אבל זה פשוט בלתי נסבל. וגם כשאני נוסעת להורים, מעסיקה את עצמי, עושה משימות, אני מתגעגעת אליו ורק רוצה להיות איתו. אבל הוא פשוט לא בבית גם ככה. זה מאוד קשה לי. אני אשמח לעצות מאברכיות ותיקות ומגברים איך להציג לו את הדברים
קודם כל תדברי איתו על הצורך שלך ומה את מרגישהבטעות נכנסתי
אני לא יודעת מה המסקנות שתגיעו אליהם אבל כדאי שתשתפי אותו וככה גם תדעי שאת לא מתמודדת עם זה לבד.
אני מבינה אותך מאוד באמת התחושה של הבדידות ושאת "מבזבזת את הזמן" היא תחושה מאוד קשה שגורמת לדכאוניות מסוימת.
זוגות רגילים אני מאמינה שנפגשים לרוב רק בערב, ואם הוא חוזר ב6 זה אפילו די מוקדם ככה שזה מצב נורמאלי.
אם הוא לא חוזר בשעה שבה הוא מסיים ותמיד יש לו עוד עיסוקים ואז נשארת בודדה, אז תדברו על זה ותגיעו לאיזשהוא עמק שווה, נגיד שיצמצם את השעות הנוספות של העיסוקים למס' פעמים בשבוע כדי שלא תשארי לבד כל יום.
אבל מעבר לכך, נראה לי שאת צריכה למצוא לך תעסוקה לטווחים יותר ארוכים גם אם לא תחזרי הביתה לארוחת צהריים.. ואולי אפילו בימים הארוכים שלו תצאי עד שהוא יגיע.
עבודה מן הסתם תופסת את רוב התעסוקה אבל אפשר לצאת לסידורים, לחברות, להורים גם..
בהצלחה!
אני מבינה אותך מאוד באמת התחושה של הבדידות ושאת "מבזבזת את הזמן" היא תחושה מאוד קשה שגורמת לדכאוניות מסוימת.
זוגות רגילים אני מאמינה שנפגשים לרוב רק בערב, ואם הוא חוזר ב6 זה אפילו די מוקדם ככה שזה מצב נורמאלי.
אם הוא לא חוזר בשעה שבה הוא מסיים ותמיד יש לו עוד עיסוקים ואז נשארת בודדה, אז תדברו על זה ותגיעו לאיזשהוא עמק שווה, נגיד שיצמצם את השעות הנוספות של העיסוקים למס' פעמים בשבוע כדי שלא תשארי לבד כל יום.
אבל מעבר לכך, נראה לי שאת צריכה למצוא לך תעסוקה לטווחים יותר ארוכים גם אם לא תחזרי הביתה לארוחת צהריים.. ואולי אפילו בימים הארוכים שלו תצאי עד שהוא יגיע.
עבודה מן הסתם תופסת את רוב התעסוקה אבל אפשר לצאת לסידורים, לחברות, להורים גם..
בהצלחה!
אין קשר לאברכותמשוטט
בסוף גם אנשים עובדים מגיעים הביתה ב6 בערב ואז יש להם כושר, שיעור וכאלה..
בעלך עוד מגיע הביתה בצהריים..
הבעיה היא שאת נמצאת לבד הרבה שעות מצד אחד (בכללי זה בעיה שאין תעסוקה ובעז"ה עשינו ילדים אז החופש יתמלא בהם) ומצד שני הוא מגיע הביתה וכנראה אין בינכם הרבה תקשורת.
את החלק הראשון את צריכה לפתור בעבודה עצמית. למלא את הזמן בתחביבים/חברות/עבודה נוספת. אי אפשר לצפות ממנו להיות בבית רק כי את בחופש.
את החלק השני צריך לפתור בשיחה ארוכה בינכם על כוס קפה על זה שאת מרגישה שהוא לא נמצא כשהוא נמצא. ואת מבקשת שתנצלו את הזמן שהוא בבית לקצת זמן איכות. שיחה על כוס קפה כל יום/ארוחה ערב משותפת/ תחביב משותף.
בעלך עוד מגיע הביתה בצהריים..
הבעיה היא שאת נמצאת לבד הרבה שעות מצד אחד (בכללי זה בעיה שאין תעסוקה ובעז"ה עשינו ילדים אז החופש יתמלא בהם) ומצד שני הוא מגיע הביתה וכנראה אין בינכם הרבה תקשורת.
את החלק הראשון את צריכה לפתור בעבודה עצמית. למלא את הזמן בתחביבים/חברות/עבודה נוספת. אי אפשר לצפות ממנו להיות בבית רק כי את בחופש.
את החלק השני צריך לפתור בשיחה ארוכה בינכם על כוס קפה על זה שאת מרגישה שהוא לא נמצא כשהוא נמצא. ואת מבקשת שתנצלו את הזמן שהוא בבית לקצת זמן איכות. שיחה על כוס קפה כל יום/ארוחה ערב משותפת/ תחביב משותף.
עשינו ילדים.?וואוו
יגיעו*משוטט
חיי הישיבה הם חיים מאוד נוחיםים...
בעיקר בגלל זה לדעתי לי היה קשה מאוד לראות את בעלי ככה, כשאני עובדת קשה
תגידי לו שהוא צריך להשתתף בעול
(שבעיניי זו עבודת מידות הרבה יותר טובה ונכונה מאשר חיי הנוחות של הישיבה, יש את אלה שבאמת מוסרים את הנפש בלימוד תורה. השאר בעיניי צריכים לצאת לעבוד בעולם המעשה ולקבוע עיתים ללימוד תורה)
דברי עם הרב שלו (בהסכמתו)בסדר גמור
זה יכול לעזור מאוד, יכול להיות שהוא קצת איבד את הכיוון ולא מבין שעכשיו הוא נשוי.
כל זה בהנחה שעשיתם תיאום ציפיות. כי אם לא, יכול להיות מאוד שהוא פשוט לא מודע לצרכים שלך ואם לא תגיד לו אותם הוא לא ידע. וחבל כי זה בדכ קורה בתום לב
תני לו לקרוא את זה !קוצקאי
טרי מהרגע,Fff
הוא התקשר להגיד שיש שיעור אחרי הסדר ויחזור שעה יותר מאוחר. אם זה בסדר מבחינתי..
לא יכולה להגיד לו לא. הרי הוא כל כך רוצה את זה ללמוד תורה. אבל אז מה הוא חוזר ב7 וחצי הולך לריצה ערבית ובום נגמר היום. הוא לא מבין שלהיות איתי זה גם חשוב? אני יודעת שאני צריכה להגיד אבל לפעמים נמאס לי להיות זאת שדורשת את הזמן איתו. כאילו אם לך זה לא חשוב אז למה שאני כל הזמן אהיה בצד המשקיע
לא יכולה להגיד לו לא. הרי הוא כל כך רוצה את זה ללמוד תורה. אבל אז מה הוא חוזר ב7 וחצי הולך לריצה ערבית ובום נגמר היום. הוא לא מבין שלהיות איתי זה גם חשוב? אני יודעת שאני צריכה להגיד אבל לפעמים נמאס לי להיות זאת שדורשת את הזמן איתו. כאילו אם לך זה לא חשוב אז למה שאני כל הזמן אהיה בצד המשקיע
חבל שאת אוגרת את כל העלבון הזה אצלך ולא משתפת אותובטעות נכנסתי
כשהוא מבקש ממך הסכמה, אל תתני לו ותתעצבני,
תשבו בנחת ותדברו על זה. שתפי אותו שאת שמחה שהוא הולך לשיעור אבל את מרגישה שכשהוא חוזר מאוחר הביתה וכל היום רק חיכית לו ואז אין לכם כמעט זמן להיות ביחד זה מאוד מעציב ופוגע בך.
תנסו להגיע לפיתרון ביחד אבל הכי חשוב בעיני שלא תשאירי את התחושות האלה לעצמך. הכי חשוב זה פשוט לדבר!
תשבו בנחת ותדברו על זה. שתפי אותו שאת שמחה שהוא הולך לשיעור אבל את מרגישה שכשהוא חוזר מאוחר הביתה וכל היום רק חיכית לו ואז אין לכם כמעט זמן להיות ביחד זה מאוד מעציב ופוגע בך.
תנסו להגיע לפיתרון ביחד אבל הכי חשוב בעיני שלא תשאירי את התחושות האלה לעצמך. הכי חשוב זה פשוט לדבר!
שלחתי לו הודעה שמעדיפה שהוא יחזור הביתה והוא לא הבין את זהFff
שיחזור הביתה במקום השיעור אלא שיחזור הביתה במקום להביא לי משהו שביקשתי מחברה. כלומר ראה ראה איך לחזור הביתה מוקדם זה לא במקום שיעור אלא במקום משהו שביקשתי. אותה נקודה
לדעתי, את צריכה לדברלה' המלוכה
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך ה' באב תשע"ט 11:06
לדבר גלויות. ולא לומר "אני מעדיפה".כשאת פותחת לפניו עוד אלטרנטיבה, אצלו זה נשמע, ששני האופציות נוחות עימך.
גבר- וקודים (רמזים), לא חברים הכי טובים.
תאמרי לו בפה מלא, שהתגעגעת אליו, ושאת רוצה לראות אותו, שהוא חסר לך. ושאת רוצה שיגיע הביתה.
- חשוב לא לשמור את המועקה בבטן.
חשוב שידע איך את מרגישה ולמה. כי:
א. הוא התחייב בכתובה, לשמח אותך, ובפרט בשנה הראשונה. אז כשהוא ידע שאת בצער מזה, (ובפרט בתור אדם ירא שמיים. לומד ומכבד את התורה), הוא יבין מיד את טעותו. ואני מאמינה, שישנה גישה, בעזרת השם.
ב. עכשיו בתור אישה נשואה טרייה, תדאגי לזוגיות העתידית שלכם, על ידי תקשורת נכונה.
תבני תקשורת תקינה במערכת היחסים שלכם.
לדבר פתוח, כמובן בכבוד.
מה מפריע, ממה נפגעת, מה את חושבת שלא נכון, וכו'.
ולעמת זאת, לפרגן, לעודד, לתמוך תמיד כמובן.
- מה שקורה בסוף, מצטברים אכזבות, ומרמור על הקשיים היומימיים, שלא טופלו, ויחסים מתערערים , ועימה הזוגיות מתמסמסת איפה שהוא.
אשרייך שאת שולחת אותו ללמוד ותורה,
את לא מבינה כמה את חשובה לבורא עולם.
תבורכי ממי שהכל שלו, בכל הברכות הכתובות בתורה. ❤️
^^אמא וגם
מסכימה
אין לי זמן להגיב עכשיו... אבלסוסה אדומה
אומר בינתיים שאני מאוד מבינה לליבך, שולחת לך חיבוק גדול גדול.
ועידוד לא מפורט -
הדברים יסתדרו בע"ה... אני יודעת שזה נראה לך עכשיו חריף וקשה, אבל זה באמת משהו שעשוי להסתדר בקלות.
אפרט בלי נדר, בע"ה בהזדמנות אחרת...
ועידוד לא מפורט -
הדברים יסתדרו בע"ה... אני יודעת שזה נראה לך עכשיו חריף וקשה, אבל זה באמת משהו שעשוי להסתדר בקלות.
אפרט בלי נדר, בע"ה בהזדמנות אחרת...
תגידי, ואם היה עובד, יוצא בבוקר וחוזר בערב..?וואוו
ככה העולם.. זה לא קשור לאברכות.. להיפך, הוא עוד חוזר הביתה בצהריים. רוב הפעמים אישה היא בעמדת "מחכה".. כדי לא להיות ולהרגיש בודדה, תיזמי.. חברות.. ישנות וחדשות .. לצאת לעשות דברים.. אם אפשר שהוא יהיה יותר בבית בהסכמת שניכם, סבבה, או לפחות את מה שהוא בבית, למקסם. שיהיה יוצר איכותי הזמן הקצר הזה.. וכן.. אן את לא רוצה שילך לשיעור ויודעת שתרגישי נאחס, תגידי לא.
כשהוא בעבודה הוא גם מעדיף להיות בבית ואז לפחות אניFff
יודעת שהוא מחכה גם למפגש בינינו או שיעשה הכל כדי לחזור מוקדם. כמו שהיה בצבא. אבל כשזה ככה והוא מעדיף ללכת לעוד שיעור במקום להיות איתי בבית זה כבר אחרת
בלי להכנס לכל קשיי האברכותרק שאלה לי
ויש רבים (אני נמצאת באותו מצב כמוך ומבינה על מה את מדברת).
רק רוצה לתת לך נקודה קצת שונה- בדיוק פה את אומרת שבעצם טוב לו איפה שהוא נמצא. תשמחי מזה! (שוב, בלי לדבר על זה שזה מרגיש לך שהוא לא רוצה לבוא הביתה). אם הוא היה בעבודה ורק היה מדבר על כמה לא כיף לו והוא רוצה לחזור הביתה זה היה מדכא אותך. תשמחי שטוב לו!
רק רוצה לתת לך נקודה קצת שונה- בדיוק פה את אומרת שבעצם טוב לו איפה שהוא נמצא. תשמחי מזה! (שוב, בלי לדבר על זה שזה מרגיש לך שהוא לא רוצה לבוא הביתה). אם הוא היה בעבודה ורק היה מדבר על כמה לא כיף לו והוא רוצה לחזור הביתה זה היה מדכא אותך. תשמחי שטוב לו!
כל כך נכון!שוקולדד ציפס
לגמרישירוש16
מבינה אותך . אצלי זה אותו סיפור.
אבל...
אני עובדת.. ולומדת. בחופשת לימודים כרגע.
כך שאנחנו כן משתדלים לנצל את השעות הבודדות שיש לנו ביחד.
וזה ממש לא קל. במיוחד לאור העובדה שאני בהריון, עייפה משנת לימודים אינטנסיבית ולא מרגישה טוב בלי קשר לכל הנ"ל.
המלצות-
לבנות תוכנית לכל יום או רשימה שבועית של כל מיני מטלות שלא הצלחת לעשות עד עכשיו בגלל העבודה.
להעסיק את עצמך כמה שאת יכולה במהלך היום. (מטלות, פגישות עם חברות, טיולים, חוף, בילויים, תקבעי תור לאיפור-לק-מניקור פדיקור-ספא)
רעיון לתעסוקה זמנית - התנדבות.
מבחינת להציג לו את הדברים-
1. אתם חודשיים אחרי חתונה. (!). זה ממש קצת.
זה הזמן לבנות את הזוגיות ואת ה'ביחד' שלכם.
אומנם סדר יום שלו נשמע סביר אבל הבדידות בו את נתונה בגלל השיעמום וחוסר מעש יכולה להטריף כל בנ"א.
אולי כדאי להסביר לו שלא נוח לך ה'עוד שיעור אחרי הסדר' ואת מעדיפה שיגיע הביתה. שאת מחכה לו בבית. שאת מתגעגעת..
2. לקבוע יום בשבוע ליציאה זוגית.
זה יגביל את שניכם לזמן מסוים בו אתם אך ורק אחד עם השני.
בלי טלפונים ובלי לימוד.
3. תדברו ביחד ותנסו לבנות לו"ז שמתאים לשניכם. (אישית לא הבנתי למה את חושבת שהלו"ז שלו צפוף. יש לו סדר בבוקר ובערב. ותפילה בבוקר. לגיטימי לחלוטין...)
בהצלחה!
אבל...
אני עובדת.. ולומדת. בחופשת לימודים כרגע.
כך שאנחנו כן משתדלים לנצל את השעות הבודדות שיש לנו ביחד.
וזה ממש לא קל. במיוחד לאור העובדה שאני בהריון, עייפה משנת לימודים אינטנסיבית ולא מרגישה טוב בלי קשר לכל הנ"ל.
המלצות-
לבנות תוכנית לכל יום או רשימה שבועית של כל מיני מטלות שלא הצלחת לעשות עד עכשיו בגלל העבודה.
להעסיק את עצמך כמה שאת יכולה במהלך היום. (מטלות, פגישות עם חברות, טיולים, חוף, בילויים, תקבעי תור לאיפור-לק-מניקור פדיקור-ספא)
רעיון לתעסוקה זמנית - התנדבות.
מבחינת להציג לו את הדברים-
1. אתם חודשיים אחרי חתונה. (!). זה ממש קצת.
זה הזמן לבנות את הזוגיות ואת ה'ביחד' שלכם.
אומנם סדר יום שלו נשמע סביר אבל הבדידות בו את נתונה בגלל השיעמום וחוסר מעש יכולה להטריף כל בנ"א.
אולי כדאי להסביר לו שלא נוח לך ה'עוד שיעור אחרי הסדר' ואת מעדיפה שיגיע הביתה. שאת מחכה לו בבית. שאת מתגעגעת..
2. לקבוע יום בשבוע ליציאה זוגית.
זה יגביל את שניכם לזמן מסוים בו אתם אך ורק אחד עם השני.
בלי טלפונים ובלי לימוד.
3. תדברו ביחד ותנסו לבנות לו"ז שמתאים לשניכם. (אישית לא הבנתי למה את חושבת שהלו"ז שלו צפוף. יש לו סדר בבוקר ובערב. ותפילה בבוקר. לגיטימי לחלוטין...)
בהצלחה!
אין לי נסיון עם בעל אברךקופצת רגע
אבל רק לי זה נשמע שהוא ישן המון? או שככה זה עם אברכים?
למה הוא צריך לישון גם אחרי התפילה וגם בצהריים? להשוואה, בעלי עובד בהייטק במרחק של קצת פחות משעה נסיעה מהבית. ברוב הימים יוצא בשש וחצי וחוזר בין חמש וחצי לשבע, ויש לו רק הפסקת צהריים שבה הוא אוכל צהריים. כשהוא חוזר ברוב הימים הוא נכנס ישר לעזור בארוחת ערב והשכבה של הילדים, ואם אני במצב ממש טוב או שהוא נראה לי מאוד עייף אני מפרגנת לו שישב בשקט איזה 20-30 דקות לפני שמתחיל לעזור.
בלי קשר, נשמע אכן שאת צריכה לפעול בשני מישורים, מצד אחד לפתח לעצמך מטרות וזמן איכות נפרד מבעלך (זה יכול להיות תחביב, התעמלות, פגישה עם חברות או משפחה, משהו שימלא את זמנך בטוב בלי בעלך)
ומצד שני לדבר על הצורך שלך להיות יותר איתו, להשתדל מאוד לנהל שיחה שבה את לא מאשימה אותו
אלא מדברת על עצמך (לא לומר: קשה לי שאתה כל הזמן חוזר מאוחר והולך לישון מוקדם ומזניח אותי. כן לומר: אני מרגישה שאנחנו לא מבלים מספיק זמן ביחד,
ממש חשוב לי שנהיה ביחד יותר, האם לדעתך יש איפה להכניס זמן כזה במהלך היום/ השבוע? ) , ורצוי אפילו להכניס פנימה כמה שבחים לגבי כמה הוא בעל טוב, דברים ספציפיים שהוא עושה ומשמחים אותך, ועוד... יותר קל לתת עצות מאשר לבצע בפועל אבל סומכת עלייך ;)
למה הוא צריך לישון גם אחרי התפילה וגם בצהריים? להשוואה, בעלי עובד בהייטק במרחק של קצת פחות משעה נסיעה מהבית. ברוב הימים יוצא בשש וחצי וחוזר בין חמש וחצי לשבע, ויש לו רק הפסקת צהריים שבה הוא אוכל צהריים. כשהוא חוזר ברוב הימים הוא נכנס ישר לעזור בארוחת ערב והשכבה של הילדים, ואם אני במצב ממש טוב או שהוא נראה לי מאוד עייף אני מפרגנת לו שישב בשקט איזה 20-30 דקות לפני שמתחיל לעזור.
בלי קשר, נשמע אכן שאת צריכה לפעול בשני מישורים, מצד אחד לפתח לעצמך מטרות וזמן איכות נפרד מבעלך (זה יכול להיות תחביב, התעמלות, פגישה עם חברות או משפחה, משהו שימלא את זמנך בטוב בלי בעלך)
ומצד שני לדבר על הצורך שלך להיות יותר איתו, להשתדל מאוד לנהל שיחה שבה את לא מאשימה אותו
אלא מדברת על עצמך (לא לומר: קשה לי שאתה כל הזמן חוזר מאוחר והולך לישון מוקדם ומזניח אותי. כן לומר: אני מרגישה שאנחנו לא מבלים מספיק זמן ביחד,
ממש חשוב לי שנהיה ביחד יותר, האם לדעתך יש איפה להכניס זמן כזה במהלך היום/ השבוע? ) , ורצוי אפילו להכניס פנימה כמה שבחים לגבי כמה הוא בעל טוב, דברים ספציפיים שהוא עושה ומשמחים אותך, ועוד... יותר קל לתת עצות מאשר לבצע בפועל אבל סומכת עלייך ;)
היי יקרהסוסה אדומה
קראתי את הדברים שלך וזה מאוד נגע לליבי.
זה שאת נשואה טריה,
שאת חווה בדידות, ומעבירה את זמנך בתחושה שאת לא עושה דברים משמעותיים - מה שגורם לך בסוף היום להרגיש בזבוז וריקנות. ואת חווה שהוא מעדיף את התורה על פניך.
זה שאת מחכה לו, ועד שהוא מגיע, הוא אוכל שעמלת עליו וישן, ואח"כ מוצא עיסוקים אחרים ולא נמצא איתך.
ואחרי כל זה את גם צריכה "להיות איתו"...
חשוב לי מצד אחד להזדהות איתך ולשלוח לך חיבוק ומצד שני שזה לא יגרום לך לחשוב שאת "מסכנה" ושנדפקת עם איש שלא רואה אותך וכו'.
בסה"כ אתם נשואים חודשיים... וזה כלום.
כלום מצד זה שאפשר להבין את התמיהה שלך ביחס ל"חוסר רצון" שלו לנצל את הזמן להיות איתך. ומצד זה שאתם בראשית התהליך.
וחשוב שתדעי שרוב הכלות חוות בכי בתחילת הנישואין, כל אחת תולה את זה בסיבה אחרת כשלמעשה כולן חוות כמעט את אותן קשיים (בנוסף לקשיים הסובייקטיביים).
הפער בין מה שדמיינו למציאות, הזהות החדשה שמתגבשת, המרחק מההורים ומהסביבה הטבעית, המלאכות החדשות שמתווספות לחיים, ותחושת הריקנות הכללית.
פערים במה שקשור ליחסי אישות, כל ההתעסקות הפיזית החדשה (שאצל אישה זה הופך להיות חלק משמעותי מאוד... שבעה נקיים, מקווה, יחסי אישות, כאבים בהתחלה וכו', דימוי גוף לפעמים וכו וכו)
בקיצור, אין סיבה שהשנה הראשונה תהיה קלה, אם כבר להפך.
חשוב לי לעודד אותך שזה עובר עם הזמן.
לגבי הנושא שעליו דיברת-
לגמרי אפשר להבין אותך.
יש פה משהו שהוא לא מבין...
לדעתי יוצא לך המיץ כי את לא מספיק בטוחה בעצמך ובצרכים שלך.
כשתבואי אליו מתוך ביטחון אמיתי בצרכים שלך, ותגידי לו שגבר "ונקי יהיה לביתו בשנה ההיא ושמח את אישתו".
הוא פטור ממחוייבויות והתנדבויות שלא קשורות לבית, כי הוא חייב להשקיע את כל הכוחות שלו בלבנות את הבית החדש ובלשמח את אישתו.
תוכלי להגיד לו את הדברים בלי לכעוס, ובלי שיצא לך המיץ. פשוט לבקש באסרטיביות.
תגידי לו שאת מבינה שהוא רוצה ללמוד, ושאת מאוד שמחה בזה, אבל שזו הקרבה בשבילך.
וכרגע את לבד, ואת רוצה להכיר אותו, ושאת צריכה זמן איכות איתו (אם זה חסר לך גם בשביל להיות איתו ולקיים איתו יחסי אישות).
את צריכה פשוט לדבר ולדבר ולדבר
ולא לוותר על עצמך. גם אם בהתחלה יתווכח ולא יבין, תבטחי בעצמך.
את אישה מפרגנת ואוהבת, ומגיע לך להיות שמחה. תמיד, ובמיוחד בשנה ההיא.
תסבירי לו שזאת שנה קשה לכולם, ובמיוחד לאישה... ואת כל מה שכתבת לנו כאן.
בלי להאשים אותו, אלא בצורה כזאת שבה את משתפת אותו מלב אל לב, שיבין אותך. שיבין מה עובר עליך בלי להתערבב.
לגבי מה שאת מרגישה ממנו שהוא מעדיף את התורה וכו' אני לא יכולה להתווכח (קודם כל כי אני יכולה להבין למה את מגיעה לפרשנות הזאת)
אני רק יכולה לומר לך שיכול להיות שזאת בריחה גם מבחינתו. למוכר.
הקשר הזוגי דורש מאמץ... ויתכן שבאופן טבעי הוא מנסה לברוח מהמאמץ, לא ממך.
אל תוותרי לו
תזכרי, שהתקופה הקשוחה הזאת עוברת... אפילו לפני שהשנה הראשונה עוברת.
גם כשאת בוכה, תרשי לעצמך, אבל תזכרי שאת לא לבד שם, ותאמיני שזה יעבור. אולי זה עצמו יחזק אותך.
בינתיים תעבדו הרבה על התקשורת. ובשבתות תנסו להיות כמה שיותר אחד עם השניה וכמה שפחות להתארח...
זה זמן מעולה בלי היסחים מיותרים.
בהצלחה ענקית, ומזל טוב!!
זה שאת נשואה טריה,
שאת חווה בדידות, ומעבירה את זמנך בתחושה שאת לא עושה דברים משמעותיים - מה שגורם לך בסוף היום להרגיש בזבוז וריקנות. ואת חווה שהוא מעדיף את התורה על פניך.
זה שאת מחכה לו, ועד שהוא מגיע, הוא אוכל שעמלת עליו וישן, ואח"כ מוצא עיסוקים אחרים ולא נמצא איתך.
ואחרי כל זה את גם צריכה "להיות איתו"...
חשוב לי מצד אחד להזדהות איתך ולשלוח לך חיבוק ומצד שני שזה לא יגרום לך לחשוב שאת "מסכנה" ושנדפקת עם איש שלא רואה אותך וכו'.
בסה"כ אתם נשואים חודשיים... וזה כלום.
כלום מצד זה שאפשר להבין את התמיהה שלך ביחס ל"חוסר רצון" שלו לנצל את הזמן להיות איתך. ומצד זה שאתם בראשית התהליך.
וחשוב שתדעי שרוב הכלות חוות בכי בתחילת הנישואין, כל אחת תולה את זה בסיבה אחרת כשלמעשה כולן חוות כמעט את אותן קשיים (בנוסף לקשיים הסובייקטיביים).
הפער בין מה שדמיינו למציאות, הזהות החדשה שמתגבשת, המרחק מההורים ומהסביבה הטבעית, המלאכות החדשות שמתווספות לחיים, ותחושת הריקנות הכללית.
פערים במה שקשור ליחסי אישות, כל ההתעסקות הפיזית החדשה (שאצל אישה זה הופך להיות חלק משמעותי מאוד... שבעה נקיים, מקווה, יחסי אישות, כאבים בהתחלה וכו', דימוי גוף לפעמים וכו וכו)
בקיצור, אין סיבה שהשנה הראשונה תהיה קלה, אם כבר להפך.
חשוב לי לעודד אותך שזה עובר עם הזמן.
לגבי הנושא שעליו דיברת-
לגמרי אפשר להבין אותך.
יש פה משהו שהוא לא מבין...
לדעתי יוצא לך המיץ כי את לא מספיק בטוחה בעצמך ובצרכים שלך.
כשתבואי אליו מתוך ביטחון אמיתי בצרכים שלך, ותגידי לו שגבר "ונקי יהיה לביתו בשנה ההיא ושמח את אישתו".
הוא פטור ממחוייבויות והתנדבויות שלא קשורות לבית, כי הוא חייב להשקיע את כל הכוחות שלו בלבנות את הבית החדש ובלשמח את אישתו.
תוכלי להגיד לו את הדברים בלי לכעוס, ובלי שיצא לך המיץ. פשוט לבקש באסרטיביות.
תגידי לו שאת מבינה שהוא רוצה ללמוד, ושאת מאוד שמחה בזה, אבל שזו הקרבה בשבילך.
וכרגע את לבד, ואת רוצה להכיר אותו, ושאת צריכה זמן איכות איתו (אם זה חסר לך גם בשביל להיות איתו ולקיים איתו יחסי אישות).
את צריכה פשוט לדבר ולדבר ולדבר
ולא לוותר על עצמך. גם אם בהתחלה יתווכח ולא יבין, תבטחי בעצמך.
את אישה מפרגנת ואוהבת, ומגיע לך להיות שמחה. תמיד, ובמיוחד בשנה ההיא.
תסבירי לו שזאת שנה קשה לכולם, ובמיוחד לאישה... ואת כל מה שכתבת לנו כאן.
בלי להאשים אותו, אלא בצורה כזאת שבה את משתפת אותו מלב אל לב, שיבין אותך. שיבין מה עובר עליך בלי להתערבב.
לגבי מה שאת מרגישה ממנו שהוא מעדיף את התורה וכו' אני לא יכולה להתווכח (קודם כל כי אני יכולה להבין למה את מגיעה לפרשנות הזאת)
אני רק יכולה לומר לך שיכול להיות שזאת בריחה גם מבחינתו. למוכר.
הקשר הזוגי דורש מאמץ... ויתכן שבאופן טבעי הוא מנסה לברוח מהמאמץ, לא ממך.
אל תוותרי לו
תזכרי, שהתקופה הקשוחה הזאת עוברת... אפילו לפני שהשנה הראשונה עוברת.
גם כשאת בוכה, תרשי לעצמך, אבל תזכרי שאת לא לבד שם, ותאמיני שזה יעבור. אולי זה עצמו יחזק אותך.
בינתיים תעבדו הרבה על התקשורת. ובשבתות תנסו להיות כמה שיותר אחד עם השניה וכמה שפחות להתארח...
זה זמן מעולה בלי היסחים מיותרים.
בהצלחה ענקית, ומזל טוב!!
אשרייך, זכות מאוד גדולהק"ש
לגופם של דברים, הקושי הוא אכן קושי. אנשים לפעמים מסתכלים מבחוץ ונראה להם שקל להיות אברך. האמת שיש אחוז קטנטן של אברכים בטלנים, שמוציאים שם רע לרוב הגדול. מה לעשות שהבטלנים בולטים בחוץ?!
כן אברך זה מחוייבות. אברך מקבל מילגה מהמדינה/מתורמים על מנת שישב ויעמול בתורה וזה מה שעליו לעשות.
יחד עם זאת, הוא חייב לשים לב לצרכייך. ברור שאת זקוקה לתשומת הלב שלו, בעיקר בתקופה הראשונה.
ברמה הטכנית - שבוע הבא יגיע בין הזמנים, מן הסתם הוא יהיה יותר פנוי. צאו לטיול, תסדרו בייחד את הבית או כל דבר אחר. כמובן שגם בבין הזמנים קובעים עיתים לתורה, אבל עדיין הכל יותר רגוע.
להמשך, צריך שיהיו לכם זמנים קבועים - ארוחת ערב משותפת, יציאה לסיבוב בישוב אחרי וכד'.
אגב, זה לא בעיה רק של אברכים, רבים מהאנשים העובדים שאני מכיר, במיוחד אם גרים ביישוב - לא מגיעים הביתה יותר מוקדם.
נקודה אחת לבירור - האם בעלך קיבל הדרכה מספקת לפני החתונה? לפעמים דווקא כשנמצאים בצבא, ההדרכה מאוד מקוצרת ולא מספיקים לשים לב לכל הדברים החשובים. אולי בנחת ובלי להשמע ביקורתית, תבקשי ממנו שיגש לאחד ממדריכי החתנים בישיבה, רק לוודא שלא פספס הדרכות חשובות. ההדרכות ההלכתיות בסופו של דבר כתובות בספרים שבחור ישיבה יכול לקרוא. ההדרכות לזוגיות עלולות להתפספס.
בהצלחה רבה
כן אברך זה מחוייבות. אברך מקבל מילגה מהמדינה/מתורמים על מנת שישב ויעמול בתורה וזה מה שעליו לעשות.
יחד עם זאת, הוא חייב לשים לב לצרכייך. ברור שאת זקוקה לתשומת הלב שלו, בעיקר בתקופה הראשונה.
ברמה הטכנית - שבוע הבא יגיע בין הזמנים, מן הסתם הוא יהיה יותר פנוי. צאו לטיול, תסדרו בייחד את הבית או כל דבר אחר. כמובן שגם בבין הזמנים קובעים עיתים לתורה, אבל עדיין הכל יותר רגוע.
להמשך, צריך שיהיו לכם זמנים קבועים - ארוחת ערב משותפת, יציאה לסיבוב בישוב אחרי וכד'.
אגב, זה לא בעיה רק של אברכים, רבים מהאנשים העובדים שאני מכיר, במיוחד אם גרים ביישוב - לא מגיעים הביתה יותר מוקדם.
נקודה אחת לבירור - האם בעלך קיבל הדרכה מספקת לפני החתונה? לפעמים דווקא כשנמצאים בצבא, ההדרכה מאוד מקוצרת ולא מספיקים לשים לב לכל הדברים החשובים. אולי בנחת ובלי להשמע ביקורתית, תבקשי ממנו שיגש לאחד ממדריכי החתנים בישיבה, רק לוודא שלא פספס הדרכות חשובות. ההדרכות ההלכתיות בסופו של דבר כתובות בספרים שבחור ישיבה יכול לקרוא. ההדרכות לזוגיות עלולות להתפספס.
בהצלחה רבה
מזל טוב כלה יקרה!לצמוח ולהצמיח
כל כך מבינה אותך! זו תחושה כל כך מוכרת.
שולחת לך חיזוק וחיבוק.
כתבו לך כאן דברים חשובים ועצות טובות לגבי הקשיים שהעלית. שתעסיקי את עצמך ותבני לך סדר יום וכו וכו. ולכן לא אחזור עליהם.
ובאמת הדברים לא קשורים דווקא לתקופת אברכות אלא לכל זוג.
אבל אני רוצה להאיר נקודה חשובה, עמוקה ויסודית מאד שלא התייחסו אליה, והיא נשמעת מדברייך היטב ומעסיקה אותך בעומק ועולה בטענותייך שוב ושוב.
והיא, תחושת חוסר השיוויון בין הציפייה שלך לקשר זוגי וזמן משותף לבין הציפייה של אישך.
על כך שאת זו שמחכה, ורוצה, ומתגעגעת, ומצפה כל היום, ואילו הוא לא מראה רצון לכך. כאילו שזה בכלל לא חשוב לו.
וחשוב להיות מודעים לכך שאכן בדר"כ אין שיויון בין המינים.
לא סתם נקראת הבת "כלה".זה בא מלשון כלות הנפש, היא נכספת לאיש שלה, משתוקקת אליו ולקרבתו.
זה גם התיקון שקיבלנו לאחר חטא חווה, "ואלייך תשוקתו...".
האשה בדר"כ נזקקת הרבה יותר לחברת האיש שלה, רוצה לבלות עימו, לשוחח, לשתף.
ואילו הוא לא נזקק כמוה לחברתה ולשיחה עימה.
רואים זאת כבר בבריאת האיש והאשה.
א. היא נבראה ישר לזוגיות, היא לא חוותה מציאות אחרת, ואילו הוא נברא יחידי, חווה את הלבדיות.
ב. מכיוון שהיא נבראה מצלעו הוא מרגיש אותה כל הזמן שהיא חלק ממנו כבר בעצם החתונה, מבחינתו לא צריך לעשות משהו כדי להרגיש מחוברים, זה קיים כל הזמן. ואילו היא, בריאה בפני עצמה, הוא לא חלק פיזי ממנה, ולכן היא מחפשת כל הזמן למצוא דרך להתקרב ולהתחבר ולהרגיש אחד על ידי דיבור, חוויות וכו.
וחשוב להבין שזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותה, לא מעריך אותה, לא רוצה או לא נהנה להיות בחברתה. פשוט אין לו צורך נפשי חזק כל כך כמו לאשה. כפי שהסברנו.
הפער הזה קשה מאד מאד לאשה, ובמיוחד לכלה צעירה, שזקוקה להרגשה שהיא אהובה ורצויה. והמציאות הזו גורמת לה להרגיש פגועה ומרוחקת.
אז ראשית, עצם המודעות להבדלים יכולה להוריד את הפגיעה והכאב. כי זה לא נובע מאטימות או לב רע חלילה או חוסר אכפתיות או חוסר אהבה.
שנית, לשוחח על כך, לא מתוך כעס, אלא מתוך אהבה, ללמד אותו להכיר את הצרכים שלך, שאת זקוקה לו, לקירבתו, לזמן משותף איתו, לשיחה, להבעת חיבה כלפייך, חיזור,וכו וכו. הוא לא יכול לדעת את זה לבד אם לא תלמדי אותו. הוא גבר ולא אשה. (ב"ה!)
אתם ממש בתחילת דרככם, לאט לאט הוא ילמד ובעז"ה יהיו לכם עוד שנים רבות יפות ומלאות בזמן איכות יחד.
בהצלחה!
שולחת לך חיזוק וחיבוק.
כתבו לך כאן דברים חשובים ועצות טובות לגבי הקשיים שהעלית. שתעסיקי את עצמך ותבני לך סדר יום וכו וכו. ולכן לא אחזור עליהם.
ובאמת הדברים לא קשורים דווקא לתקופת אברכות אלא לכל זוג.
אבל אני רוצה להאיר נקודה חשובה, עמוקה ויסודית מאד שלא התייחסו אליה, והיא נשמעת מדברייך היטב ומעסיקה אותך בעומק ועולה בטענותייך שוב ושוב.
והיא, תחושת חוסר השיוויון בין הציפייה שלך לקשר זוגי וזמן משותף לבין הציפייה של אישך.
על כך שאת זו שמחכה, ורוצה, ומתגעגעת, ומצפה כל היום, ואילו הוא לא מראה רצון לכך. כאילו שזה בכלל לא חשוב לו.
וחשוב להיות מודעים לכך שאכן בדר"כ אין שיויון בין המינים.
לא סתם נקראת הבת "כלה".זה בא מלשון כלות הנפש, היא נכספת לאיש שלה, משתוקקת אליו ולקרבתו.
זה גם התיקון שקיבלנו לאחר חטא חווה, "ואלייך תשוקתו...".
האשה בדר"כ נזקקת הרבה יותר לחברת האיש שלה, רוצה לבלות עימו, לשוחח, לשתף.
ואילו הוא לא נזקק כמוה לחברתה ולשיחה עימה.
רואים זאת כבר בבריאת האיש והאשה.
א. היא נבראה ישר לזוגיות, היא לא חוותה מציאות אחרת, ואילו הוא נברא יחידי, חווה את הלבדיות.
ב. מכיוון שהיא נבראה מצלעו הוא מרגיש אותה כל הזמן שהיא חלק ממנו כבר בעצם החתונה, מבחינתו לא צריך לעשות משהו כדי להרגיש מחוברים, זה קיים כל הזמן. ואילו היא, בריאה בפני עצמה, הוא לא חלק פיזי ממנה, ולכן היא מחפשת כל הזמן למצוא דרך להתקרב ולהתחבר ולהרגיש אחד על ידי דיבור, חוויות וכו.
וחשוב להבין שזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותה, לא מעריך אותה, לא רוצה או לא נהנה להיות בחברתה. פשוט אין לו צורך נפשי חזק כל כך כמו לאשה. כפי שהסברנו.
הפער הזה קשה מאד מאד לאשה, ובמיוחד לכלה צעירה, שזקוקה להרגשה שהיא אהובה ורצויה. והמציאות הזו גורמת לה להרגיש פגועה ומרוחקת.
אז ראשית, עצם המודעות להבדלים יכולה להוריד את הפגיעה והכאב. כי זה לא נובע מאטימות או לב רע חלילה או חוסר אכפתיות או חוסר אהבה.
שנית, לשוחח על כך, לא מתוך כעס, אלא מתוך אהבה, ללמד אותו להכיר את הצרכים שלך, שאת זקוקה לו, לקירבתו, לזמן משותף איתו, לשיחה, להבעת חיבה כלפייך, חיזור,וכו וכו. הוא לא יכול לדעת את זה לבד אם לא תלמדי אותו. הוא גבר ולא אשה. (ב"ה!
)אתם ממש בתחילת דרככם, לאט לאט הוא ילמד ובעז"ה יהיו לכם עוד שנים רבות יפות ומלאות בזמן איכות יחד.
בהצלחה!
נקי יהיה לביתואמא וגם
נשמע שעיקר הבעיה שלא מתייחס גם כשכבר נמצא.. לא יודע או לא מודע
ב"ה תקחי אותו לשיחה ותגידי לו ככה בערךmetorafi
עבר עריכה על ידי metorafi בתאריך ה' באב תשע"ט 12:00
זה תלוי בסגנון תקשורת שלו אבל בגדול , תראה אני אמרתי לך ללכת ללמוד תורה בגלל שאני באמת רוצה שתלך ללמוד , אם כל זאת אני גם רוצה לבלות איתך זמן איכות ואני מרגישה שאני כל הזמן מתאימה את עצמי אליך אז יש לי בקשה בשעה X אתה חוזר ואנחנו ביחד בשעה ווי אנחנו ביחד , אני גם רוצה שתעזור לי בעבודות הבית אני מרגישה שאני עושה המון במה אתה יכול לעזור בצורה קבועה ?! תתני לזה לזרום משם
נשמע דבשnick
נראה שהבעיה המרכזית היא למלא את יומך.
לחזור בשש שבע זה סבבה. לא קשור לאברכות.
אדם עובד יחזור גם בשעה כזו , בלי תחנות לשנ"צ בבית.
ממליץ להוריד את הלחץ
לחזור בשש שבע זה סבבה. לא קשור לאברכות.
אדם עובד יחזור גם בשעה כזו , בלי תחנות לשנ"צ בבית.
ממליץ להוריד את הלחץ
ביקשת תגובה מאברכיות ותיקות אבל אני מתלבטת אם להגיבנועה נועה
עבר עריכה על ידי נועה נועה בתאריך י"ב באב תשע"ט 01:15
כי השעות של בעלך הרבה יותר סבירות משל בעלי... (וגם כי אני תוהה אם חמש שנים וחצי זה ותיקה)אצלנו לפני שהיו ילדים הוא יצא מהבית לפני 6 בבוקר והיה חוזר באזור 21-22. עכשיו כשיש ילדים הוא לפעמים צריך לקחת אותם בבוקר ותמיד צריך לאסוף אותם בצהריים כי אני עובדת, אז בגלל שהוא מפסיד בערך שעתיים במצטבר על הג'ינגולים האלה הוא חוזר בלילה עוד יותר מאוחר... לצורך העניין, כשהוא חוזר מוקדם פעם-פעמיים בשבוע כדי להיות איתי זה ב21:00 ואפילו אחרי
מצד שני, זה באמת כבר בשלב שאני רוב היום עסוקה מעל הראש וזה כבר פחות קריטי.אז מה כן? קודם כל רציתי לעודד אותך שמצבך טוב...
ומה שאנחנו עשינו: המעבר לשעות המאוחרות (והמוקדמות בבוקר) היה הדרגתי ולא מייד אחרי החתונה. בחודשים הראשונים הוא היה מגיע מוקדם יותר*, גם כל יום לפי הצורך, היינו יחד עם אצבע על הדופק. הוא היה קופץ לאכול צהריים לפעמים, ובגלל שזה לא היה סדר היום הקבוע היינו מקפידים יותר שזה יהיה זמן של דיבור בינינו.
חוץ מזה, מההתחלה ועד היום, כשאני מתקשרת הוא תמיד מקפיד לענות (רק בשביל זה הפלאפון לידו בזמן הלימוד) והרבה פעמים זה עוזר לי שיש אפילו רק את השיחה/הפריקה של הרבע שעה הזאת, וזה נותן לי כוח לעבור את שאר היום בלעדיו. זה עזר אפילו בתקופה הלא פשוטה שאחרי הלידה הראשונה, כשהייתי בוכה לו בטלפון והוא רצה להגיע הביתה ולרוב לא הרשיתי לו והסתפקתי בשיחות טלפון - אמנם ארוכות יותר, אבל עדיין אפילו שיחה של 40 דקות עדיפה על לסיים את היום שלו בישיבה...
בקיצור, נשמע בעיקר שאתם צריכים לדבר ולמצוא איזה שביל אמצע - שכל אחד יבין ויתן מקום קודם כל לצרכים ולרצונות של השני, ואז לחפש יחד את האיזון שמתאים לכם. כמו שהציעו - דייט מוגדר פעם/פעמיים בשבוע, להפוך את הארוחות המשותפות לזמן משמעותי יותר, אולי אפילו תלמדו יחד ערב בשבוע? זה לא יהיה לו כמו הלימוד עם החברותא או השיעור של הרב, אבל דווקא יכול להיות מרענן ומחדש לשניכם ויתן לו עוד זמן לימוד. כמובן שאלו רק כיוונים ותצטרכו לחשוב מה מתאים לכם.
המון הצלחה! זה לא פשוט בכלל, אבל ברגעים שנזכרים בשביל מה אנחנו משקיעים זה שווה הכל.
-----
*אני מנסה להיזכר - 'נכון אחרי החתונה היית חוזר הביתה מוקדם יותר?'
הוא - 'כן, ברור, לפעמים הייתי חוזר אפילו לפני 20:00!'
ריגשת אותי. את ממש אשת חיל. זה לא מתאים לכל אחתPandi99
וואי, חשוב לי להבהיר (הפותחת, תיכנסי גם)נועה נועה
שאני ממש לא צדיקה או קדושת עליון כמו שהצטייר שם למעלה. ושכמה וכמה פעמים הזעקתי אותו באמצע היום אפילו סתם כי הייתי במצב רוח רע והרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם הילדים וכאלה. אבל אני כן חושבת שיש אצלנו כמה נקודות שמשנות את הסיטואציה ממה שאצל הפותחת:
קודם כל, אני יודעת שאם אני אבקש ממנו לעזוב הכל ולבוא הוא יעשה את זה. דווקא זה גורם לי לבקש פחות, כי כשיש את ה'ביטוח' הזה הצורך פחות קיים. כמו שיותר קל לצום אם יודעים שאפשר לשבור את הצום בכל רגע נתון? אז ככה. ופה זה מעבר - כי זה קודם כל ההרגשה שהבעל שלי מבין אותי, מבין את הצורך שלי גם אם אצלו הוא עובד בצורה שונה, ומתוך המקום הזה יותר קל לפעול ולהתגבר.
דבר שני, אני מנסה לעמוד מול המקום הזה כמו שהייתי מתמודדת עם בעל שעובד בהייטק וחוזר מאוחר הביתה. תמיד ברגע שמתחשק לי לקרוא לו הביתה אני חושבת לעצמי רגע - אם הוא היה עכשיו באמצע עבודה, גם הייתי עושה את זה? לרוב כמובן התשובה היא לא, ואם היא כן זה סימן שבאמת צריך לקרוא לו... אולי מצד האמת החשיבה צריכה להיות הפוכה, אבל לי אישית זה כן עוזר ומאפס לחשוב על זה מול משהו מדיד וברור עם תגמול קונקרטי פר שעה, כי לימוד בישיבה יכול להרגיש נזיל וגמיש יותר אז קל לוותר לעצמנו יותר.
(לא יודעת אם רלוונטי לך, @Fff, אבל אצלנו הוא גם בלי רכב ואנחנו גרים בערך 20 דקות הליכה מהישיבה, אז הרבה פעמים באמצע משבר אני חושבת לעצמי שעד שהוא יגיע גם ככה כנראה העניינים ירגעו וחבל על הזמן שלו. אבל זה יותר כשיהיה ילדים בעז"ה)
לכן, לפותחת - כמו שכתבתי, בעיניי הבסיס לכל זה להבין את הצורך אחד של השני. אצל הרבה זוגות יש לאשה צורך משמעותי יותר להרבה יחד בתחילת הנישואים במיוחד, והבעל פחות מרגיש. ואצל הרבה זוגות הבעל חוזר ב18:00 בערב, גם אם הוא סטודנט או עובד. להפך, נשמע שהוא מוותר על סדר ערב בשביל לחזור הביתה, הרבה אברכים עושים את זה בשנה הראשונה וזה מעולה, יש רבנים שמחייבים את האברכים בישיבה שלהם לעשות את זה. עכשיו מה שנשאר בתוך המסגרת הזאת זה לדבר בנחת, שהוא יקשיב ויקבל את הצורך שלך בהרבה קשר ויחד, ואת תקשיבי ותקבלי את הרצון והשמחה שלו בלימוד. וזה קודם כל יתן את הקרקע והביטחון. ומתוך זה תמצאו איך להעצים את זמני היחד שלכם ולהפוך אותם לאיכותיים יותר (כרגע יש לכם לפחות טכנית יחסית הרבה זמן יחד במהלך היום, לא רואה איפה אפשר להוסיף, אבל יכול להיות שאתם כן תמצאו משהו רלוונטי אם זה הצורך כרגע). ואולי לנסות להעצים את תשומת הלב במהלך היום גם מרחוק, בהודעות, בפתקי הפתעה וכאלה, מאמינה שזה גם יעזור.
הרבה הצלחה!
קודם כל, אני יודעת שאם אני אבקש ממנו לעזוב הכל ולבוא הוא יעשה את זה. דווקא זה גורם לי לבקש פחות, כי כשיש את ה'ביטוח' הזה הצורך פחות קיים. כמו שיותר קל לצום אם יודעים שאפשר לשבור את הצום בכל רגע נתון? אז ככה. ופה זה מעבר - כי זה קודם כל ההרגשה שהבעל שלי מבין אותי, מבין את הצורך שלי גם אם אצלו הוא עובד בצורה שונה, ומתוך המקום הזה יותר קל לפעול ולהתגבר.
דבר שני, אני מנסה לעמוד מול המקום הזה כמו שהייתי מתמודדת עם בעל שעובד בהייטק וחוזר מאוחר הביתה. תמיד ברגע שמתחשק לי לקרוא לו הביתה אני חושבת לעצמי רגע - אם הוא היה עכשיו באמצע עבודה, גם הייתי עושה את זה? לרוב כמובן התשובה היא לא, ואם היא כן זה סימן שבאמת צריך לקרוא לו... אולי מצד האמת החשיבה צריכה להיות הפוכה, אבל לי אישית זה כן עוזר ומאפס לחשוב על זה מול משהו מדיד וברור עם תגמול קונקרטי פר שעה, כי לימוד בישיבה יכול להרגיש נזיל וגמיש יותר אז קל לוותר לעצמנו יותר.
(לא יודעת אם רלוונטי לך, @Fff, אבל אצלנו הוא גם בלי רכב ואנחנו גרים בערך 20 דקות הליכה מהישיבה, אז הרבה פעמים באמצע משבר אני חושבת לעצמי שעד שהוא יגיע גם ככה כנראה העניינים ירגעו וחבל על הזמן שלו. אבל זה יותר כשיהיה ילדים בעז"ה)
לכן, לפותחת - כמו שכתבתי, בעיניי הבסיס לכל זה להבין את הצורך אחד של השני. אצל הרבה זוגות יש לאשה צורך משמעותי יותר להרבה יחד בתחילת הנישואים במיוחד, והבעל פחות מרגיש. ואצל הרבה זוגות הבעל חוזר ב18:00 בערב, גם אם הוא סטודנט או עובד. להפך, נשמע שהוא מוותר על סדר ערב בשביל לחזור הביתה, הרבה אברכים עושים את זה בשנה הראשונה וזה מעולה, יש רבנים שמחייבים את האברכים בישיבה שלהם לעשות את זה. עכשיו מה שנשאר בתוך המסגרת הזאת זה לדבר בנחת, שהוא יקשיב ויקבל את הצורך שלך בהרבה קשר ויחד, ואת תקשיבי ותקבלי את הרצון והשמחה שלו בלימוד. וזה קודם כל יתן את הקרקע והביטחון. ומתוך זה תמצאו איך להעצים את זמני היחד שלכם ולהפוך אותם לאיכותיים יותר (כרגע יש לכם לפחות טכנית יחסית הרבה זמן יחד במהלך היום, לא רואה איפה אפשר להוסיף, אבל יכול להיות שאתם כן תמצאו משהו רלוונטי אם זה הצורך כרגע). ואולי לנסות להעצים את תשומת הלב במהלך היום גם מרחוק, בהודעות, בפתקי הפתעה וכאלה, מאמינה שזה גם יעזור.
הרבה הצלחה!
אמרו לך כבר מלא דברים נכוניםשוקולדד ציפס
קראתי את כל התגובות והן עשו לי אישית ממש טוב..
אני לא נשואה מלא זמן (שנה וחצי) אבל כן 2 דברים שאמרו כאן קצת באגביות
א' האישה התקללה ואל אישך תשוקתך. למה זו קללה? כי הקללה היא שאף פעם היא לא תהיה מסופקת.
הבעיה שאנחנו מגדילות את הקללה הזו. נשים באמת יש להן יותר צורך לשהות עם הבעלים שלהן מלהפך, בדרך כלל, הבעיה שאנחנו מבינות כמה זה נכון ובונה ולא מחפשות בכלל אלטרנטיבות אחרות.
בעל זה הדבר הכי מדהים בעולם אבל הוא לא חייב למלא את כל הפונקציות! צריך גם חברות וכדאי גם לתחזק עוד קשרים משפחתיים. הוא גבר, לא אישה, ולפעמים קשה להם להכיל את ה'התנפלות' הזו מצידך.
את מרגישה שאת משדרת לו 'אני צריכה אותך כי אני אוהבת אותך ורוצה להיות איתך' והוא (יכול להיות) מרגיש שאת אומרת לו 'אני צריכה אותך. התחתנת איתי ומעכשיו לא תוכל ללכת לשום מקום. אתה חיב להיות איתי כל הזמן'!!
ממילא הוא מרגיש חנוק ומנסה לברוח.
לא יכולה להיות בטוחה שהסיטואציה שתיארתי לך כאן היא באמת מה שקורה אצלכם, אבל קחי אותה כאפשרות. לפעמים כשמישהו מחזר אחריי השני מדי בהתלהבות ובאינטנסיביות הצד השני רק בורח עוד יותר
ב' באמת לאישה יש יותר צורך נפשי להיות עם בעלה מלהפך. אבל אתם חייבים ללמוד לדבר... זו תחילת הדרך. קחי לעצמך את התפקיד להיות אחראית לפתח שיחה. זה באמת דבר נשי יותר. כמובן בזמן רגוע (תמצאי כזה, ואם לא, תייצרי) ופשוט במילים הכי פשוטות ספרי לו, מה את מרגישה. ותגידי לו 'כך וכך יעזור' 'תוכל לעשות א' ב' ג' כדי שארגיש טוב יותר'.
בהצלחה בכל, שיהיה לכם רק טוב ביחד!!
חפשי את הסיפור על רב רחומי ותציגי בפניוהלוי מאאחרונה
אשמח לעצה מנשואים.avihu.g.k
בשעה טובה אני בקשר עם משהי, אומנם רק חודש אבל זה יותר ממה שהיה עד עכשיו.
אני מחבב אותה ונהנה להיות איתה.
איך אפשר וצריך לקדם את זה לכיוון חתונה?
שלוםמאן_דהו
קודם כל, חשוב לבחון האם גם היא מרגישה כמוך. לפעמים לוקח לצד השני קצת יותר זמן (כך היה אצלנו - אני הייתי בעניין יותר מהר מאשתי).
אם אכן כך, אך גם אם לא, ושניכם מרגישים שזה בכיוון, כדאי לפתח את הקשר על ידי שיחות יותר מעמיקות למשל. אפשר להיעזר במשחקים של שאלות והעלאת נושאים (למשל 'כרטישיח' ודומיו).
אפשר לצאת לבילויים במקומות שונים מהרגיל.
בקיצור, להעמיק את הקשר, לחוות דברים מיוחדים ביחד, ובעז"ה תתקדמו לחתונה.
בהצלחה רבה!
תודה רבה!avihu.g.k
איפה אפשר למצוא את הכרטישיח?
וכמה פעמים מומלץ להיפגש ?
אפשר למצוא את זה בדברי שיר או באתרמאן_דהו
כאן:
ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי
אין מספר קבוע של פגישות בשבוע. עושים מה שזורם ומתאים לשניכם. רק לא כדאי פחות מפעם בשבוע. אפשר פעמיים או שלוש. באמת מה שזורם וטוב לשניכם.
ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי
אין מספר קבוע של פגישות בשבוע. עושים מה שזורם ומתאים לשניכם. רק לא כדאי פחות מפעם בשבוע. אפשר פעמיים או שלוש. באמת מה שזורם וטוב לשניכם.
מתי כדאי להתחיל עם הכרטישיח?avihu.g.k
מתי שתרצו. אתה יכול לקנות את זה כבר, ולהציע להמאן_דהו
תודה רבה!avihu.g.k
בשלב הזה*אשתו של בעלי*
תמשיך להעמיק את ההיכרות ביניכם.
תיצור חוויות משותפות כמו טיולים,פעילויות מגניבות כמו חדר בריחה,יציאה לבית קפה,פיקניק באיזה חורשה או ליד הים,וכו'...
כמו שאמרת חודש זה לא הרבה ובשלב הזה בכדי לדעת אם הכיוון הוא חתונה,צריך להעמיק היכרות על ידי חוויות משותפות.
תיצור חוויות משותפות כמו טיולים,פעילויות מגניבות כמו חדר בריחה,יציאה לבית קפה,פיקניק באיזה חורשה או ליד הים,וכו'...
כמו שאמרת חודש זה לא הרבה ובשלב הזה בכדי לדעת אם הכיוון הוא חתונה,צריך להעמיק היכרות על ידי חוויות משותפות.
תודה רבה! בפעם האחרונה הינו בבאולינג וסתם ישיבה לדברavihu.g.k
אי אפשר לדעתבסדר גמור
קניתי לה משהו קטן שהיא צריכה ושנגמר להavihu.g.k
הביא לה בפגישה הבאה
בה תשקיע בקשר ובתקשורת תגוון את המקומות יציאה תתחילוmetorafi
לדבר עם נושאים שכן חשובים לשתיכם
תודה avihu.g.k
כמה כיווניםאמא וגם
1. להעמיק את השיח, לספר יותר על עולמך הפנימי וכו'
2. לעשות דברים מגוונים- לטייל, לשמור על אחיינים, ללכת לארוחת ערב אצל חברים טובים נשואים או אחים נשואים,
בקיצור דברים עם יותר אינטרקציה ופחות בילוי על ספסלים וסיבובים במעוזי דייטים..
3. לקנות לה משהו קטן ומשמח.
לא יקר מדי ומחייב מדי כדי שלא יתפרש בצורה מלחיצה או לא נכונה, וגם לא דבר עלוב..
תודה רבהavihu.g.k
1. אני אנסה לעשות.
2. הלכנו לבאולינג פעם אחת. בפגישות אנחנו יושבים ומסתובבים בחוץ כל פעם במקום אחר.
3. קניתי לה משהו קטן ולא יקר (שהוא מתקלה) שהיה לה בעבר אבל נגמר לה. נראה די חמוד.
בהצלחה!אמא וגם
לפי התגובה שלה לדבר הקטן תוכל לראות ולחשוב על משהו נוסף לקנות לה..
אולי דיסק או ספר, משהו נחמד וצנוע.
חודש זה פרק זמן משמעותי שאפשר להתקדם ממנו.
וגם כדאי לייצר בעדינות שיחת יחסינו לאן, לשקף לה איך אתה מרגיש בקשר ולשמוע איך היא.
תודה!avihu.g.k
יש בקרוב טו באב. אני חושב לקנות לה שוקולדים ודברים מתוקים אחרים.
דיסקים וספרים, אני צריך לראות מה היא אוהבת.
דיסקים וספרים, אני צריך לראות מה היא אוהבת.
אמא וגם
טו בטב הזדמנות נהדרת
היי אח צעירהלוי מא
תשמע חודש זה מעט.
המציאות היום מורכבת תעיין פה קצת.
יש הרבה בילבולים וקשיים.
תעשה טובה לעצמך ולגברת תוריד הילוך תבלו יותר תזמין אותה לשבת היא תעשה גומלין תחוו יותר אחד את השנייה.
זה הזמן להעמיק את ההכרות ובד בבד עם השכל להקשיב ללב.
אם ישנם פערי מנטליות כדאי לחשב מסלול מחדש או לפתוח את זה ולראות אם אתם מצליחים לייצר זן חדש של מנטליות.
ב"הצלחה רבה
המציאות היום מורכבת תעיין פה קצת.
יש הרבה בילבולים וקשיים.
תעשה טובה לעצמך ולגברת תוריד הילוך תבלו יותר תזמין אותה לשבת היא תעשה גומלין תחוו יותר אחד את השנייה.
זה הזמן להעמיק את ההכרות ובד בבד עם השכל להקשיב ללב.
אם ישנם פערי מנטליות כדאי לחשב מסלול מחדש או לפתוח את זה ולראות אם אתם מצליחים לייצר זן חדש של מנטליות.
ב"הצלחה רבה
אוקי תודהavihu.g.k
עדכוןavihu.g.k
בתחילת השבוע נפגשנו הבאתי לה משהו קטן שהיא צריכה. היה מאוד טוב בפגישה.
יום למחרת היא אמרה לי שהיא לא מצליחה להיפתח רגשית. נכון לעכשיו אנחנו בהפסקה בשבילה.
יום למחרת היא אמרה לי שהיא לא מצליחה להיפתח רגשית. נכון לעכשיו אנחנו בהפסקה בשבילה.
אויאמא וגם
הפסקה זה זמן לא פשוט..
מאחלת בהצלחה ושיסתדר הכל לטובה ובקלות
תודה רבה. אני אדבר איתה אחרי הצום.avihu.g.k
לכמה זמן ואיך הוגדרה ההפסקה?אמא וגם
חשוב מאד גם לשים לב מה המצב והמקום של המד השני,
לתת לו מרחב בפרט כשכרגע נראה שהיא זקוקה לו
וגם לעשות צעד לקראתה ואז לתת לה לעשות צעד לקראת,
כדי שתהיו זה לצד זה ולא במקומות שונים לחלוטין...
לתת לו מרחב בפרט כשכרגע נראה שהיא זקוקה לו
וגם לעשות צעד לקראתה ואז לתת לה לעשות צעד לקראת,
כדי שתהיו זה לצד זה ולא במקומות שונים לחלוטין...
בהתחלה היא רצתה להפסיק לגמריavihu.g.k
כדי לא להחזיק אותי באוויר.
אמרתי לה שתיקך את הזמן שלה ושאני לא בלחץ.
וסגרנו שנדבר בעוד שבוע.
נשמע שהגבת טובאמא וגם
בהצלחה רבה לכם!
נשמע שהיא לא רוצה אותךמצפה להריון.
בדרכ שלוקחים הפסקה זה יעני להחזיק אותך באויר כמה ימים ואז להפרד בצורה יפה ולא בבום
תהיה מוכן לגרוע מכל
תהיה מוכן לגרוע מכל
כן. זה קרה היום 
avihu.g.k
עבר עריכה על ידי avihu.g.k בתאריך י"א באב תשע"ט 22:01
היא ניסתה לחשוב מה גורם לזה. אין לי שום מילה רעה עליה.
היא מאוד התרשמה ממני לטובה כפי שאמרה אז ועכשיו.
השארתי את זה כאופציה פתוחה אם תרצה בעתיד.
לא נורא אחימאן_דהו
לא נעים אמנם, אבל זה מקרב אותך לאחת שלך בעז"ה.
אל תישאר בתקווה שהיא תחזור, לא תצליח להתקדם ככה.
תשאיר אותה מאחור, תיקח קצת פסק זמן אם צריך, ותמשיך הלאה ובעז"ה תמצא את אשתך בקרוב ממש!
אל תישאר בתקווה שהיא תחזור, לא תצליח להתקדם ככה.
תשאיר אותה מאחור, תיקח קצת פסק זמן אם צריך, ותמשיך הלאה ובעז"ה תמצא את אשתך בקרוב ממש!
תודה avihu.g.k
אני לא נשאר בתקווה שתחזור. אם היא תחזור אני אשמח.
כמו עם הקודמת שהייתי איתה בקשר. המשכתי הלאה.
👍👍מאן_דהו
עד כמה נפוץ שמשהו/י יצאתם בעבר המציע הצעה?avihu.g.k
והאם זה מתאים לבקש ממנה אם שלה חברה שיכולה להתאים? ואיך?
יחסית נפוץ, מתאים, דרך מי ששידך ביניכם אם ישחולת שוקולד
חשבתי לשאול אותה אם יש לה חברה שהיא חושבת שתתאיםavihu.g.kאחרונה
נפרדנו ברוח טוב ובערכה אחד לשני
הדרכה קצרה וטובה בנושא זה:אנננ
מבנה של קשר בריא ומה קורה כשהקצב שונה
18:22 מיכל וולשטיין
תודה! אסתכל אחרי העבודה avihu.g.k
סקר 
והוא ישמיענו
1. האם אחרי שהתחתנתם חשבתם על החברים שלכם שעדיין נותרו רווקים? (לא משנה באיזה גילאים.. גם צעירים)
2. כמה פעמים הצעתם/ שידכתם לחברים רווקים? (מספר)
3. במידה והתשובה היא 0- מדוע לדעתכם זה קורה?
חשובה לי ההיענות. תודה מראש!
ניסינוים...
בעיקר כשפנו אלינו וביקשו להכיר מישהו ספציפי אחרי החתונה.
יש לי ניסיון קצת בשידוכים מפעם ואני יודעת כמה זה מתיש כך שאני לא כזה ממהרת להציע לאנשים בכלל.
ובטח כשאני לא רואה התאמה. ובמיוחד כשאני יודעת שאותה חברה נמצאת עדין עמוק ברווקות וצריכה לעשות תהליך עם עצמה כדי להיות מוכנה לזה.
זה מה שאנשים הרבה פעמים לא מבינים, שזה לא להכיר את אותו אחד/ת שיהיה המושלם אלא להיות במקום הנכון כדי שיהיה אפשר לבנות קשר טוב (שבעיניי זה המקור גם לבעיות אצל זוגות נשואים שהתחתנו בלי לעשות תהליך של עבודה פנימית על המוכנות לקשר ואז הם עושים את זה בתוך הנישואים עם כל הבעיות שצצות בתוך הנישואים) ולהתחתן שאז אותה היכרות פשוט תבוא, או דרכי או בדרך אחרת, זה כבר לא משנה.
מהבחינה הזאת אני כן מנסה לעזור כמה שניתן, גם בפורומים פה לפעמים (מעניין אותי להבין את נפש האדם ומה מביא אותו ל x או ל y). אבל כל עוד אותו אדם לא עושה את הצעד שלו להשתנות אין לי הרבה מה לעשות בקשר לזה (יש משהו כזה גם בחסידות, לא זוכרת מי אמר ולא רוצה להגיד סתם).
יש לי ניסיון קצת בשידוכים מפעם ואני יודעת כמה זה מתיש כך שאני לא כזה ממהרת להציע לאנשים בכלל.
ובטח כשאני לא רואה התאמה. ובמיוחד כשאני יודעת שאותה חברה נמצאת עדין עמוק ברווקות וצריכה לעשות תהליך עם עצמה כדי להיות מוכנה לזה.
זה מה שאנשים הרבה פעמים לא מבינים, שזה לא להכיר את אותו אחד/ת שיהיה המושלם אלא להיות במקום הנכון כדי שיהיה אפשר לבנות קשר טוב (שבעיניי זה המקור גם לבעיות אצל זוגות נשואים שהתחתנו בלי לעשות תהליך של עבודה פנימית על המוכנות לקשר ואז הם עושים את זה בתוך הנישואים עם כל הבעיות שצצות בתוך הנישואים) ולהתחתן שאז אותה היכרות פשוט תבוא, או דרכי או בדרך אחרת, זה כבר לא משנה.
מהבחינה הזאת אני כן מנסה לעזור כמה שניתן, גם בפורומים פה לפעמים (מעניין אותי להבין את נפש האדם ומה מביא אותו ל x או ל y). אבל כל עוד אותו אדם לא עושה את הצעד שלו להשתנות אין לי הרבה מה לעשות בקשר לזה (יש משהו כזה גם בחסידות, לא זוכרת מי אמר ולא רוצה להגיד סתם).
למהy101
נראה לך שאת יודעת יותר מהחברה עצמה
איזה תהליך/עבודה פנימית היא צריכה לעבור
נשמע מתנשא ממש...
אם יש לך מה להציע תציעי. אלוקים מסדר את הדברים
ואם הוא יחליט שזה לא הזמן זה לא יצא ממילא.
מצטערת על הניסוח
אבל כשיש כח כך הרבה רווקים ורוקות בדורינו
לא ממהרת להציע כי היא לא עשתה עבודה פנימית נשמע תירוץ בלבד.
אם יש להציע והצעת ולא הלך עשית חסד עם יהודיה/יהודי מישראל. בלי קשר לאם הם התחתנו בסוף או לא.
נ.ב.
עבודה פנימית היא של האדם עצמו בלבד ורק הוא יודע מה הוא עשה ואיך הוא התקדם בה. היום לעומת העבר.
אז את בטוח לא אמורה לדעת עליה. גם אם ממש נראה לך שכן
איזה תהליך/עבודה פנימית היא צריכה לעבור
נשמע מתנשא ממש...
אם יש לך מה להציע תציעי. אלוקים מסדר את הדברים
ואם הוא יחליט שזה לא הזמן זה לא יצא ממילא.
מצטערת על הניסוח
אבל כשיש כח כך הרבה רווקים ורוקות בדורינו
לא ממהרת להציע כי היא לא עשתה עבודה פנימית נשמע תירוץ בלבד.
אם יש להציע והצעת ולא הלך עשית חסד עם יהודיה/יהודי מישראל. בלי קשר לאם הם התחתנו בסוף או לא.
נ.ב.
עבודה פנימית היא של האדם עצמו בלבד ורק הוא יודע מה הוא עשה ואיך הוא התקדם בה. היום לעומת העבר.
אז את בטוח לא אמורה לדעת עליה. גם אם ממש נראה לך שכן
אם ניסית פעם להציע לאנשיםים...
מניחה שתוכל להבין את הקושי וזה עוד כשאתה רואה התאמה
לחשוב שלנשואים יש מאגר שלם של אנשים להכיר זה לא נכון, לבעלי יש למשל חבר שהוא מאוד מעריך אבל אני יודעת שלאחותי הוא לא ימצא חן וזה בהנחה שיסכים למישהי שמבוגרת ממנו ב X שנים
הרוב נשואים, כשאדם מוכן לזה, זה יגיע או דרך החברים הוא בדרכים אחרות
אם אתה לא עושה כלום כי מחכה שזה יגיע דווקא דרך החברים זו בעיה שלך, אתה צריך לפתוח כמה שיותר דרכים כדי שהשפע יוכל להגיע אליך
או למשל הכרתי פעם מישהו שנראה לי מושלם לחברהים...
עבר עריכה על ידי ים... בתאריך י"א באב תשע"ט 08:44
הצעתי לכל אחד ושניהם אמרו לי שיחשבו ולא חזרו אלי (ואני יודעת שהיא מצאה חן בעיניו כי ראיתי התכתבות ביניהם בקבוצה בפייסבוק, אבל הוא אפילו לא שאל על פרטים נוספים כדי לגלות שזו אותה בחורה שהתרשם ממנה כל כך), עדין הם נראים לי שיכלו להיות כל כך חמודים ביחד, והיא היום נשואה, ולא יודעת לגביו אבל לדעתי הוא עדין רווק ומחפש.
או פעם שהצעתי לחברה מישהו שהוצע לי לפני ולא זוכרת למה זה לא התאים, ועד שהוא הסכים, נתקלתי מצידה בחקירת שב"כ שאמרתי לעצמי שאני לא רוצה לנסות להכיר לה יותר (ודווקא כן ניסיתי עוד פעם), בעיניי יש משהו אחר שמסתתר שם- אולי פחד מגברים או לא יודעת מה, ועם כל הכאב עליה, ויש, אין לי הרבה מה לעשות בקשר לזה וגם היום היא רווקה ומחפשת... למרות שאני שמחה שהתחילה לקת אחריות על חייה ועשתה שינויים בשנים האחרונות ואני מקווה שגם בתחום הזה יתחילו להגיע התוצאות. אבל כיום אין לי אף אחד להציע לה, אני אפילו לא יודעת בדיוק בת כמה היא אבל בגילה יש הרבה פחות מבחר
זה כאילו שאנשים מתלוננים שלא מכירים להם אבל כשמנסים יוצאים בהרגשה שהם לא רוצים שיכירו להם
1. כןגפן36
2. לא יודעת לא ספרתי. חושבת שמעל 10 הצעות מאחורינו.. בנתיים כלום לא יצא לפועל.
1. כן! כל הזמן. 2. לא זוכר אבל יותר מ5בסדר גמור
ממעוד סתם אחד
1. ברור. עדיין חושב.
2. לא זוכר מספר מדויק. נראה לי ש-4 פעמים. אף פעם זה לא נמשך עד לחתונה, לצערנו.
3. ההסבר מאד פשוט: רוב האנשים אחרי שהם מתחתנים נשארים עם אותו מעגל מכרים מלפני החתונה, ולרוב כשהוא מתרחב - אז זה לאנשים נשואים באותו הסטטוס (הורים של ילדים בגן, משפחות בקהילה וכדו'). כך שמראש המאגר של הרווקים הפוטנציאליים מוגבל. אם אין התאמה בין החברים של הגבר לחברות של האישה - חוסר ההתאמה הזה יישאר כל הזמן...
בכל מקרה, את ההיכרות שלי עם אשתי אנחנו חייבים לחברים נשואים שהציעו לנו, כך שזה בהחלט קורה שנשואים מציעים לחברים רווקים...
2. לא זוכר מספר מדויק. נראה לי ש-4 פעמים. אף פעם זה לא נמשך עד לחתונה, לצערנו.
3. ההסבר מאד פשוט: רוב האנשים אחרי שהם מתחתנים נשארים עם אותו מעגל מכרים מלפני החתונה, ולרוב כשהוא מתרחב - אז זה לאנשים נשואים באותו הסטטוס (הורים של ילדים בגן, משפחות בקהילה וכדו'). כך שמראש המאגר של הרווקים הפוטנציאליים מוגבל. אם אין התאמה בין החברים של הגבר לחברות של האישה - חוסר ההתאמה הזה יישאר כל הזמן...
בכל מקרה, את ההיכרות שלי עם אשתי אנחנו חייבים לחברים נשואים שהציעו לנו, כך שזה בהחלט קורה שנשואים מציעים לחברים רווקים...
ממש ככה מבחינת מעגל החברים.מותק 27
יש לי חברות רווקות במספר, ניסיתי לשדך לכל אחת מהן אך ללא הועיל...
נסיתי לשדך למעלה מ10 אבל לא צלח עד חתונה
נסיתי לשדך למעלה מ10 אבל לא צלח עד חתונה
אני ניסיתי לפניחולת שוקולד
ניסיתי לחשוב על בנות בשביל הבחורים שיצאתי איתם ולא הלך, פעם אחת באמת היתה לי מישהי כזאת והצעתי, אחרי החתונה יצא לי להציע עוד פעם אחת כשנתקלתי במישהו שהיה נראה לי פוטניאלי לחברה מסויימת
אצלי זה קורה כי אני לא מכירה הרבה רווקים ורווקות ואני לא מסתדרת עם השיטה של להציע לפי "נתונים" בלי להכיר
אני גם חושבת ששדכנות צריכה להיות תפקיד בעיקר של שדכנים מקצועיים שיש להם מאגר ואינטואיציה טובה והם מקבלים על זה כסף וחבל מאוד שזה לא כ"כ ככה בציבור הדת"ל ואנשים צריכים לשבת בבית ולקוות לחסדיה של הסביבה
אצלי זה קורה כי אני לא מכירה הרבה רווקים ורווקות ואני לא מסתדרת עם השיטה של להציע לפי "נתונים" בלי להכיר
אני גם חושבת ששדכנות צריכה להיות תפקיד בעיקר של שדכנים מקצועיים שיש להם מאגר ואינטואיציה טובה והם מקבלים על זה כסף וחבל מאוד שזה לא כ"כ ככה בציבור הדת"ל ואנשים צריכים לשבת בבית ולקוות לחסדיה של הסביבה
תשובה לשאלה 2*אשתו של בעלי*
1. כשהייתי רווקה שידכתי לחברה שלי...את אח של מי שהיה אז חבר שלי.
הם התחתנו לימים...חבר שלי ואני נפרדנו.
2. אחרי שהתחתנתי שידכתי לחברה שלי.
הם התחתנו לימים...חבר שלי ואני נפרדנו.
2. אחרי שהתחתנתי שידכתי לחברה שלי.
חשבתי מלא, נסיתי לא מעט. מעולם לא הצלחתי.אניוהוא
כן, מלא, משתדלת תמיד~nhykb~
1. ברוררסיס אמונה
בהדרכת חתנים וכלות שלנו הדגישו לנו לחשוב על זה
2. לא זוכרת בדיוק אבל בערך 6-8
יצא מזה חתונה 1 ב"ה
2. לא זוכרת בדיוק אבל בערך 6-8
יצא מזה חתונה 1 ב"ה
בטח חושבים! בחתונה עצמה כבר עלו לי כמה רעיונותבת מלך!!!!
ניסינו הרבה ב"ה, בעלי עובר איתי על התמונות של החתונה על הבחורים ומה כל אחד מחפש ואני מעלה רעיונות וכותבת.
תכף מסיימת תק מבחנים וחוזרת לתחביב הזה שלי
תכף מסיימת תק מבחנים וחוזרת לתחביב הזה שלי
אלופים!פה לקצת
אכן מדהימים. מה שחשוב זה לנסות ולנסות. ההצלחה לא תלויה בנוארלט
עונהאמא וגם
1. ברורררר
2. המון
כן ניסינובתאל1
אני חושבת שרק זוג אחד יצא בפועל ורק דייט אחד...לא הלך...
השאר לא רצו את הצד השני
כןהעוגב
אולי עשרות הצעות
דייטים ספורים
חתונה אחת.
שתכל'ס שווה את הכל, ובכ"ז מתברר שמאחורי כל שידוך מוצלח עומדות עשרות הצעות לא רלוונטיות, כנראה..
דייטים ספורים
חתונה אחת.
שתכל'ס שווה את הכל, ובכ"ז מתברר שמאחורי כל שידוך מוצלח עומדות עשרות הצעות לא רלוונטיות, כנראה..
ניסינו איזה 20 פעמים לפחות. הרוב ביאסו..ובצאתי
לא ממש רצו לשמוע. היו שלושה שיצאו, שניים אפילו זה היה קשר ארוך, אבל לא הצליח
ברורהריון מספר אחת
2. כמה עשרות..מעל 40 לדעתי ..
זוג אחד נשוי באושר כבר למעלה משנה..
זוג נוסף התארס עכשיו
זוג אחד נשוי באושר כבר למעלה משנה..
זוג נוסף התארס עכשיו
הרבה ..נבנהמקדש
האמת שכל פעם שלא הסתדר עם בחור ישר ניסיתי לחשב בראש למי יכול להתאים ..
ואם הייתי רואה מישהי שיכולה להתאים למישהו שאני מכירה ישר הייתי מנסה .. לא מפסידים שום דבר
יכול לצאת רק טוב מזה, ואפילו חתונה !!!
ואם הייתי רואה מישהי שיכולה להתאים למישהו שאני מכירה ישר הייתי מנסה .. לא מפסידים שום דבר
יכול לצאת רק טוב מזה, ואפילו חתונה !!!
באמת יוצא טובנקדימון
אחי יצא עם מישהי שהחליטה שהם לא מתאימים אבל קישרה בינו לבין מי שהיום היא אישתו ב"ה..
החברה ההיא נשארה לצערנו עדיין רווקה.. כבר מעל 6 שנים
וואוווווווווווווווווווו ישתבח שמו !!נבנהמקדשאחרונה
שום דבר לא הולך ריקם!! הכל תוכנית חכמה של ה' יתברך איזה משמח !!
ובעזרת השם גם היא תמצא את שאהבת נפשה במהרהה
איזה משמח !! ובעזרת השם גם היא תמצא את שאהבת נפשה במהרהה
1. כן 2.לא מצליח 3.אני לא טוב בזההלוי מא
כנראה שיש כאלה ששליש גן עדן מונח לפניהם כשולחן הערוך ויש כאלה שירקו דם בשבילו כמוני🙃
יש מישהו שמשתמש באינטרנט רימוןחדשחדש
ואפשר לשאול אותו כמה שאלות?
תודה רבה!
תודה רבה!
מוזמןנתנאל וייס
אנחנו ב"הה' אלוקינו
אשמח לשמוע מעוד אנשים. תודה חדשחדשאחרונה
אלוהים! למה הכל במדינה הזאת יקר כ"כ???כלנית אדומה
שכר דירה/מוסדות לימוד/מחייה/דלק..
הכל פשוט בשמיים! איך אמורים לחשוב על דירה בכלל?
לא רוצים לגור בחורים,ולא רוצים לחיות חיי עולב!
לא אמרתי 2 רכבים,ולקנות מותגים ושטויות..באמת שאנחנו עם רכב אחד,חי צימצום יחסית,והכל(!) אצלנו יד 2..פשוט מבאס!
סליחה.הייתי חייבת לפרוק תסכול
הכל פשוט בשמיים! איך אמורים לחשוב על דירה בכלל?
לא רוצים לגור בחורים,ולא רוצים לחיות חיי עולב!
לא אמרתי 2 רכבים,ולקנות מותגים ושטויות..באמת שאנחנו עם רכב אחד,חי צימצום יחסית,והכל(!) אצלנו יד 2..פשוט מבאס!
סליחה.הייתי חייבת לפרוק תסכול
לא מדויקספק
גם מחירי המזון כאן גבוהים מאוד ביחס למערב בעשרות ומאות אחוזים כמו גם מוצרי טואלטיקה, מחירי הרכבים (100% מס) ועוד.
גם היום, אין מספיק התחלות בניה ביחס למספר שצריך ואנשים חייבים לגור איפשהו.
כרגע זה נראה שהמחירים ימשיכו לעלות.
המונופול של רמ"י על הקרקעות לא מוכן לוותר עליהן ולשווק אותן וכשהוא כבר משווק כמה מגרשים, אז הבירוקרטיה גורמת להתחלת הבניה לקחת המון המון זמן.
אין קשר בין שחיתות לפערי שכר - לפחות לא במגזר.
אם אדם פרטי מוכן לשלם לאדם מסוים פי 5 מהשכר הממוצע, זו לא שחיתות.
וכן, גם מי שמשתייך לעשירון העליון יצטרך לפחות עשור וחצי כדי להיות מסוגל לרכוש דירה באזור המרכז - אם הוא יחסוך וישקיע נכון.