א. ליבי עלייך, מוצבים לפנייך נסיונות קשים!!! אני יודעת, שלחיות בצורה כזו, אפשר לצאת מהדעת.
אבל זכרי היטב, יקירתי, שה' לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. מפה תביני, כמה כוחות יש לך, ואולי אינך מודעת אליהם בכלל.
ב. לדעתי, בעלך עדיין ילדותי בראייה שלו. הוא התחתן והביא ילדים, קיבל על עצמו מחוייבות, ועול פרנסה ומשפחה, אך עדיין נשאר עם המאפיינים של ה"רווק הנצחי" הידוע. לכן, תנסי בשארית כוחותייך לנסות לדון אותו לכף זכות, שהוא לא עושה את זה בכוונה להרע או לצער אותך. פשוט עדייו לא התבגר דיו, ולא מבין את תפקידו כבעל, ואבא, וראש המשפחה.
ג. אני כותבת לך מה אני הייתי עושה במקומך.
אני רואה שיש לי ניסיון, ואני בפלונטר, לא יודעת איך לצאת ממנו. וניסיתי הכל. דיברתי אליו יפה, ושוב ביקשתי עוד יותר יפה, דובבתי, התחננתי, בכיתי, ביקשתי, הפצרתי, דרשתי, צעקתי, צרחתי...
ואני רואה ששום דבר לא עזר.
אני לוקחת את הכדור אליי, ואני מנתבת ומשקיעה את כל האנרגיות- אליי!!!
מה זה אומר?
מרגע זה ועד הדד לייו שאני נותנת לעצמי ( נניח שלושה חודשיםק פרק זמן שמסוגל לישועות), אני לא אומרת מילה.
תעשה מה שאתה רוצה, תלך לאן שאתה רוצה, אל תקום מתי שאתה רוצה, תחזור מתי שאתה רוצה.
ואני... מ-ש-ח-ר-ר-ת! כן כן, עם כל הקושי.
מפזרת למוסדות, מאכילה, מארגנת למיטות, מרדימה, מנקה, ומחייכת להם הרבה.
לא מתקשרת אליו, לא מעירה אותו, לא מבקשת מעבר לדברים שהוא עושה בדר"כ, לא מעירה, ואם אפשרי אז מאירה...
ובמקביל-
1. אומרת את המשפט הבא, כמה פעמים ביום:
"הריני מאמינה באמונה שלמה שבאוצר מתנת חינם, מתחוללת עבורי ישועה בעניין היחסים שלי ים בן זוגי/בעניין שלום הבית שלי"
- אומרת את זה בעצימת עיניים, בכוונה גדולה!
20 - 30 פעמים ביום, כדי שהמשפט יכנס לאוטומט.
2. מקדדת את המחשבה שלי, בשלום בית שלי!
מדמיינת אותו קם בבוקר, עוזר לי עם הילדים, מתקשר מיוזמתו לשאול אם צריך אותו בבית, מודיע על איחור אפילו של 5 דקות, משתף אותך בדבר קטן כגדול, ונותן לך יחס של מלכה אמיתית ( מה שמגיע לל באמת, יקרה שלי)
3. סולחת לו (עם כל הקושי)
בשביל לשחרר את התקיעות שבו, את החוסר יכולת שלו להשתנות, ובכדי בהזרים לו את האנרגיות הטובות שלך כלפיו, צריך לסלוח לו (וגם לעצמך, לא לשפוט את עצמך לרגע) בלב שלם.
תאמרי: "הריני מוחלת וסולחת בשלמות, ומאחלת לו את כל הטוב שבעולם".
ד. בעזרת השם תראי ישועות.
ואם לא חלילה.
אחרי תקופה ארוכה כזו, בטח יהיה לך קשה להכיל,
תגידי לו חד משמעית שניסית הכל, ושאת דורשת ללכת לטיפול זוגי/ לרב שמקובל על שניכם.
את תזמי, תתקשרי ותקבעי פגישה.
ואם חלילה הוא לא ירצה ללכת, תציבי בפניו אולטימטום. באמת רק כדי לזעזע אותו.
ותגידי לו שבמילא את חיה כמו גרושה, חלילה! אז זה לא משנה אם זה יהיה בפועל או בתאורטי.
ואת פותחת לו תיק ברבנות. (ואם צריך באמת עושה זאת)
זה אמור להלחיץ אותו, ולגרום לו להתעשת קצת.
( יש הרבה שפתחו לשם שמיים, כדי לזעזע, וזה עזר ב100%).
ולך אני אומרת, יקירתי, שלא ממהרים לגרש היום.
יש ארבעה פגישות שחייבים!!! לעבור אותן אצל מגרשת מטעם הרבנות, והן כ"כ חכמות, ומועילות, עד שרוב שסוגות שהיו על סף גירושים מכוערים, חזרו הביתה עם התחדשות בנישואים, כלים ויכולת התמודדות. (זה חוק חדש יחסית).
והכי חשוב, תאמיני בה', שהוא לא עושה טעויות, שהמסלול והקושי הקושי, מיועדים אך ורק באהבה גמורה, ממנו יתברך, כדי לחזק אותך, ולתת לך לעבור עת העולם הזה שלמה ומתוקנת, ולקבל את שכרך על פועלך בעולם הבא.
תבשרי לנו בשורות טובות. אנחנו איתך. ❤️❤️❤️