פורום נשואים טריים (עמוד 308)

אני קניתי לאחרונה לבעלי קופסא מעור (או דמוי עור) לחפתים ... ממש יפה והוא ממש נהנה מזה ...

אצל ההורים שלי שאנחנו ההינו ילדים ... לא שאלנו שאלות ... זה היה רגיל ... יום אחד עוזרים לאמא לגרור את המיטה וכאלה ... נראה לי שבגלל שאין את העינין להסתיר זה היה נראה רגיל ולא היה דבר מוזר

אין לי אבא בגיל שכבר הבנתי ... אז זה לא רלונטי...
אבל אני חושבת שאם מסתירים משהו ... הילדים מחפשים ... זה צריך להיות מובן מאליו ...

הילדים גדולים כבר. בערב מזיזים קצת שיהיה רווח בבוקר מחזירים. הגדולים נכנסים לנו לחדר הרבה. בד"כ בעלי קם ראשון בבית ומיד מחזיר את המיטה למקום.
זוכרת שבתור ילדה גדולה ראיתי את המיטות נפרדות ומתוך אינסטינקט של מסודרת דחפתי את המיטה של אימי בחזרה. חשבתי שזה זז במקרה. רק כשהתחתנתי ולמדתי הלכות הבנתי.

לנו לחדר הרבה

אצלנו הפרידו וחשבנו שזה כדי שלא נבוא אליהם למיטה בלילה (כי היינו עושים את זה)

מעולם לא נתנו לילדים את ההרגשה שהם מפרידים. ממש לפני השינה, האבא מזיז בשקט את הצד שלו, ובבוקר מיד מחזיר.
צניעות-פשטות בריאה שכזאת. אבא ואמא תמיד מחוברים.

לא!
אבא ואמא לא תמיד מחוברים, לפעמים ההלכה אוסרת.

אח"כ בנות בעיקר, לוקחות הרבה לחיים שלהן מאמא ואומרות, לאמא שלי זה לא קרה אף פעם וכדו'

החיבור היחיד האסור הוא קרבה פיזית. בכל השאר אין התרחקות, אלא אדרבה, התקרבות גדולה יותר.

הגדולה יותר כבר יודעת על מקווה.
נראה לי מקסים שהיא יודעת.
משתפת אותה ביופי של זה. בחכמה האלוקית של הפירוד, הגעגוע, כדי להגביר את האהבה.
אז היא רואה את המיטות נפרדות- בסדר.
משתדלים לחבר, כי זה נעים יותר. אבל אם שכחנו- לא נורא

והילדים...כשהיו קטנים כל אחד בתורו שאל למה המיטה ככה?
כשגדלו לא שאלו כלום. רגילים מגיל קטן ככה.

יש מיטה וחצי כזו לי ולו יש מיטה, ותמיד זה מופרד, אבל כמותרים הוא בא  אלי וכשאסורים מתפנקת לבד...

וכשטהןרים, איפה ישנים בלי עצם המצווה...?

שאנשים עושים
ושאפשר גם לא לעשות שום דבר מיוחד בשביל הילדים. והם גדלים ורואים שפעם ככה ופעם ככה. וכשהם גדלים לזה הם פשוט מקבלים את זה

אבא ואמא אוהבים לישון עם המיטות מחוברות ולפעמים רוצים שהמיטות יהיו נפרדות. ככה זה טוב לגוון בחיים.

ככה ההורים היו מסבירים לנו ולא ראינו בזה בעיה או דבר מוזר.

שוב. אחרי לידות מופרד עד הטבילה. כשהם שואלים אני אומרת שלפעמים ככה ולפעמים ככה. הכי גדול בכיתה גבוהה ביסודי.. בינתיים זה מספיק להם ההסבר הזה.

לא רואה סיבה להסתיר מהילדים. אם מספיק גדולים להבין מה זה אומר הם מספיק גדולים כדי לדעת שההורים מקיימים יחסי אישות.

אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה תוהה לגבי הפרדת המיטות ואני ממש, אבל ממש לא חושבת שהייתי רוצה לשמוע על יחסי אישות של ההורים בגיל הזה.

לפותחת השרשור: אני אמנם זוכרת שהייתי ערה לזה שלפעמים ככה ולפעמים ככה, אבל לא זוכרת אם שאלתי בפירוש או איזו תשובה קיבלתי.
עם איך שאני מכירה את ההורים שלי, כנראה שלא קיבלתי תשובה מפורטת מידיי וזה בסדר גמור מבחינתי. אולי כשהילדים נחשפים כבר לענייני נידה אפשר להסביר גם על זה, אבל לדעתי לא מעבר.

ילדים לא צריכים לדעת על הקשר בין נידה לחיי הנישואין של ההורים. כשיגדלו ילמדו.
אין שום דבר טוב במודעות יתר של הילדים. מספיק שידעו על איסור נגיעה בין המינים לפני הנישואין ושאחרי הנישואין מותר. זה שיש זמנים שמותר וזמנים שאסור גם אחרי הנישואין תשאירו להם ללמוד כשיהיו גדולים. (נראה לי שלומדים את זה בתושב"ע בשמינית?) למה ילדים צריכים בכלל לחשוב או להבחין בדברים כאלה?. זה לא שייך אליהם.

חשוב מאוד!

עם מה מתקזזים?
על הרעיון שמול קטניות בפסח - קמים חודש לסליחות...

גם אחדות עם כלל ישראל חשובה מאד

ולכן דתיים לחילונים דתלשים ודרוזים מוזמנים לחזור הביתה, לבית היהודי. כולנו כלל ישראל (זה בערך מה שהרב פרץ אמר, לא מילה במילה אבל הזמין את כל הקהלים הנ''ל לשוב הביתה)

אבל עצמה יהודית היא לא מבית המדרש שלנו. הם לא חושבים כמונו. להם אין מקום בבית שלנו. בגלל הסכנה שיש על הבית אנחנו מסכימים שחכנסו לזמן קצר בלבד ובתור אורחים. (הרב פרץ באותו נאום)

אכן. כלל ישראל זה כולם חוץ מהדוסים

אני כולל את הדוסים ולמדתי אצל הרב ד"ר בן ארי, בלי לבקש אישור מהרב ד"ר שמביא דפי מקורות ממיכאל איתן.

אגב, תלמידי הרב כהנא, הם (מנסיונם המר) מגדולי המתנגדים לוועדות הקבלה שמסננות את 'כל מי שלא בדיוק'.
במצפה יריחו שהם יסדו, גר ציבור מאוד מגוון באידיאל (אמנם כולם שומרי שבת, לענ"ד גם את זה לא צריך להגביל).

זה מה שהפריע לי. זה וההגדרה שעובדים ה' גרין עם כלל ישראל. האם יישוב הומוגני דוסי תורני אינו כלל ישראל? רק אם יש שם מזרוחניקים וחילונים?

כלל ישראל זה גם דוסים. ומתברר שזה לא פשוט לכולם...

הגדרות בתוך כללי ישראל.
מי שגר לחד שכנים בדיוק כמוהו (נכון גם על עצמונה...), הוא זה שמגדיר. כמובן שהם חלק מכלל ישראל, אבל הם אלו שמתעקשים להתבדל. מי שעובד ד', מתרחק מכל פירוד בכלל ישראל ולכן נמנע מלהגדיר מי מכלל ישראל ראוי.
כמובן שהביקורת שלי זהה, לגבי אלו שמקבלים רק גודל כיפה כזה, כמו גודל אחר לכל הכיוונים.

יש גם ענין של אופי ועוד נתונים.
מי שגר בישוב של דוסים יכול להיות מחובר לכלל ישראל גם במקום העבודה שלו...ובתפיסה שלו.
נכון שקיים ניתוק מסוים, אבל הוא ממש לא הכרחי.

אבל יש משהו במי שמגדיר שבישוב שלי גרים *רק* מי שנראה/נשמע/חושב כמוני - שמכריז על ניתוק מכל שאר כלל ישראל.

לא כל כך יודעת מה המצב שם כרגע מבחינת קראוונים, אבל מבחינות אחרות יכול להתאים- תורני, ישוב קטן, קרוב לירושלים עם תחבורה ציבורית מעולה.

וכוכב השחר גם אפשרות.

אם שומרון היא אופציה 'באזור ירושלים', נראה לי שכדאי לבדוק גם את הכיוון הזה.

מוזמנים לקהילה חמה ותורנית,
אמנם אנחנו יותר מ150 משפחות בלי עין הרע
אבל עדין יש אווירה משפחתית ואידיאליסטית

יש בחשמונאים עם ג'קוזי ובריכה בתוך בצימר...
אם זה נשמע לך ... אז אני יכתוב את המספר ...

תודה. נשמע נחמד, אבל נשמח לשמוע מקהלא קדישא די באתר עוד כמה רעיונות...

באש קודש ליד שילה יש. נקרא בקתה בכרם

רמה מאוד גבוהה, ופרטיות מושלמת. ג'קוזי ענק בפנים וברכה מקורה וגדולה. אפילו הגינה בנויה בצורה שכמעט אי אפשר לראות מבחוץ.

053-942-9833
ממוקם ביישוב גורן בצפון.
זה סוויטה בודדת. איזה עוד פרטים את רוצה לדעת?

א) אף אחד לא כתב טלפון/פרט מזהה כלשהוא על שום רעיון... בתגובה האחרונה נכתב "יש בפקיעין". נו... אין לזה שם אפילו?

ב) מי שהגיב בפרטי, תודה על ההשקעה, אבל כניק חדש, אין אפשרות להיכנס...

ג) סליחה על החפירה, אבל אם אפשר עוד כמה רעיונות... אולי זה יעזור לעוד כמה, ולא רק לנו...

 

<נ.ב. אם אנחנו שואלים כאן, כנראה שאין לנו כ"כ אפשרות להעזר ב-GOOGLE ודומיו.>

 

בכל מקרה תודה לכולם על המאמץ...

 

 

סעיף ב

ותודה לכולם

וגם לא מחמם

יש בסופר פארם שמנים כגון: לוונדר, פצולי ועוד...חלקם מוכנים לשימוש מיידי

קודם כל זה שבעלך אחרי הרבה שנים יכול ללכת אחרי משפחתו בצורה כזאת, מדליק נורות אזהרה וסימני שאלה.
האם אין לו דעה משל עצמו? האם הם משכנעים אותו להתגרש בניגוד לרצונו?
ואם לא האם זה הכיוון שלו רק לא העיז??
ממה שאת מתארת קשה מאד להבין את סוג היחסים בינך לבינו ובינך לבין משפחתו.


בכל מקרה אם זה הגיע לרמת בית הדין, אני ממליצה להעזר בעמותה שעוזרת לנשים במצבך להבין איך הדברים מתנהלים ומה כדאי לומר שם.
למיטב ידיעתי יש חיוב לנסות גישור של שלום בית,
בטח אם את תרצי...


חיבוק גדול.
נשמע מצב קשה כואב וקורע

תתפללי לה' שיהיה לך ולמשפחתך רק טוב.

המשפחה שלו לא אוהבת אותי אז ניצלה את ההזדמנות. האם זה הגיוני? האם שכח שאוהב? ביומיים? הם יכולים להצליח בהסטה?

מהלך הגיוני שאם נפלא לו איתך וטוב לך איתך הכל נמחק ביומיים עם המשפחה. אבל לא מכירה אותו.
אדם שיעזוב אישה שאוהב רק בגלל הסתה של המשפחה הוא אדם בעייתי מאד.

השאלה היא גם מה היה המצב קודם. אך בכל מקרה, אדם שנעלם למשפחתו ולא מקיים שיח עם אשתו זה מוזר ומעורר תהיות.
לגבייך יקרה, זה כואב. ושובר.
אך אם הוא פתח תיק בבית דין נשמע שאין מנוס אלא לפנות לעמותות שמסייעות בכזה מצב, ולראות אם ומה ניתן לעשות.

אבל כבר שנה הם מסיטים אותו להתגרש עד שבאו לקחת אותו!אמרו לו נמצא לך אישה יותר טובה. הביא לי חיבוק ונשיקה ואמר שאוהב אותי והלך! מה יהא בבית דין?

בה " שידע להעריך את מה שיש לו

לא רוצה, בעיה שלו
תגידי לו מה את רוצה אבל אל תתחנני לו או משהו. תזכרי שמגיע לך יותר טוב
כואב אבל אין מה לעשות. זה לא באחריותך

אני לא מבינה איך קם והלך. אני דאגתי לו בהכל! איך שכח שאהב בשבועיים? רשם לי שמתגרשים בהודעה! כי הם לא מרשים לו לראות אותי או לדבר איתי! לא מבינה אם בכלל אוהב? ואיך מתנהג כך? אחרי כל הטוב שהענקתי לו

אני רוצה להיפגש איתו לדבר. לא נותנים לו . והוא אומר שכבר הפסיק לאהוב מלפני שבועיים! בגללם

אני רוצה לשמור על הכבוד שלי. וגם מוכנה לעשות בשביל שלום בית. למה לא נותנים לנו לדבר? ואיך הצליחו? הוא אומר שאהב אותי וכבר שבועיים לא! בשבועיים אפשר לשכוח, ?? בגללם??

כואב לשמוע

מה את מציעה לעשות? אני לא מסכימה לןותר על אהבה!

אני יודעת מה אני שווה ועשיתי בשבילו המון! איך זורק הכל? בלי לדבר? בלי לנסות? למה מקשיב למשפחה שלו? ואיך אפשר שיחזור לראות ולהבין מה יש לו!

יש לכם ילדים.
לא כואב להם?

אולי משהו מהצד שלך הורים או אחים ילכו לדבר איתם.
וליראות מה אפשר לעשות.

ואם תפני לחמותך את?

כך זה היה תמיד לא אהבו אותי. אז ניצלו את ההזדמנות

ולברוח הרחק הרחק
בלי ליידע אף אחד לאן הלכתם
לנתק כל קשר עם המשפחה

איך אפשר לא נותנים לנו לראות אחד את השני. ושדיברתי איתו בפעם האחרונה אמר דברי איתי רק דרך העוד" כך אמרו לו להגיד.. לא הכרתי אותו ואת הדיבור שלו! שטיפת מוח עשו לו

הוא ילד קטן? סוגרים אותו בבית?מניחה שלא. אולי כדאי לך ללכת לכמה מפגשי טיפול בשביל עצמך, לעשות לעצמך סדר ולראות איך להתמודד.

ולכן לא נותנים לו לראות אותי או לדבר איתי .. שעזב הביא לי חיבוק ונשיקה ואמר שאוהב אותי. אז לא מבינה למה אנחנו לא יכולים לדבר?

הוא אמר לדבר דרך העו"ד, תעשי את זה! שהעורך דין שלך (ואם עוד אין לך אז תמצאי מחר בבוקר!) יגש לבית הדין, יספר את הסיפור וידרוש שהמשפחה תפסיק להסית ותאפשר לבעלך לדבר איתך ישירות. אם זה יעזור - מצויין וגם אם לא, זה ישים אותך ביתרון למו"מ אח"כ על התנאים, כשיהיה ברור לבית הדין שאת רצית שלום והוא הוסט נגדך.

האם אפשר לנסות תקופה שלום בית? זה מאוד מעליב ומשפיל כל ההתנהלות הזו אני לא רוצה להתחנן. יודעת מה אני שווה אני חושבת שלא ככה עוזבים! הייתי רוצה שזה יהא רצון הדדי לשלום בית אמיתי. כיצד אפשר לגרום לכך?

את בעצם רוצה לשנות את הרצון שלו ואת העמידה שלו מול המשפחה שלו, שיהיה עצמאי בדעותיו. אין אפשרות להשפיע מרחוק על מחשבות של אדם אחר( חוץ מתפילה לקב"ה ). אין לך אפשרות לדבר איתו.
אולי תלכי לבד ליועצת נישואין שתבין את התמונה לעומק, ותייעץ לך איך להתנהל.
חוץ מלנסות לדבר איתו ולשכנע לנסות שלום בית( אבל רק עם יעוץ, אחרת הבעיות ימשיכו), לא רואה מה אפשר לעשות , עדיין לא הצלחתי להבין מה הכוונה שלא נותנים לו לדבר איתך? הוא אדם בוגר. אולי את מתכוונת ששטפו לו את המח והוא לא רוצה כרגע לדבר?
הרי לא לקחו לו את הטלפון וכלאו אותו בבית. אולי את יכולה לכתב לו הודעה, להזכיר את הטוב שהיה לכם ולהציע לנסות יעוץ?

שטפו לו את המוח! ואמר שהספיק לאהוב מלפני שבועיים! זה לא הגיוני. בטוחה שנצליח אם נדבר.. אבל כרגע הוא ממש מתעקש בהנחיית משפחתו. איך אפשר לגרום לו להאמין שאני רוצה שנצליח?

אין לך דרך להשפיע עליו בלי לתקשר איתו. וגם אם יסכים לחזור , אתם חייבים יעוץ זוגי.

כתבתי לפני שבןעיים שאני רוצה שנעשה הכל ביחד ונצליח ואנו אוהבים אחד את השני. הוא לא עונה.. הוא כבר מנסה לשכוח.. ולא זוכר את כל הדברים הטובים שעשיתי לו . שכח... השטיפת מוח הצליחה! מה אפשר לעשות? אני יודעת שאם ננסה נצליח!

סליחה שאני קצת תוקפני, אפשר מאוד מאוד להבין את הכאב שלך, אבל להתבוסס באותה נקודה לא יעזור.

לקחת כבר עו"ד?!
אם לקחת - תשאלי אותו מה שייך לדרוש.
אם עוד לא לקחת - קחי היום! היום ממש!

כל עוד שבעלך מוכן לדבר רק דרך עו"ד - זה הדבר היחיד שיכול לעזור לך. גם אם יכתבו כאן כל מיני רעיונות, אין שום הוכחה שבעלך יקשיב. כל רגע שעובר, גורע את מצבך!

אפשר להכניס שוכרים נניח ללא ילדים בהתחלה, לראות איך זה עובד.

אפשר גם להכניס בחוזה שאחריות של השוכרים לשמור על שלימות הבית. הכל טוב.

אני גם נוטה למחשבה שלא הייתי עובר דירה אם הילדים נורא נהנים ממה שיש להם. אני גם לא הייתי עובר.

מצד שני זו אותה שכונה אז מי אמר שאת לוקחת להם את מה שיש להם?

פשוט בגלל שהוא מוכר...
רובינו מעדיפים מוכר עם הרבה חסרונות מאשר לא מוכר עם יתרונות.
האמת היא שכמו שנבנה לכם עולם שלם בדירה הזו, כל יבנה לכם עולם שלם בדירה החדשה, זה רק ענין של זמן וסבלנות.
ואם זה באותה שכונה זה גם לא כ''כ קשה לשמר את הקשרים הישנים ובמקביל ליצור קשרים חדשים. ילדים הם הרבה יותר גמישים מאיתנו...

גם אם זה אותה שכונה.

 

אני מבין מבין השורות שגרתם הרבה שנים בשכורה הקיימת.

אני (אישית) עזבתי דירה שכורה שגרתי בה 9 שנים. הפירוק של כל מה שבניתי בכמעט עשור שגרתי שם היה עניין רגשי לא פשוט בכלל.

כל דבר שם היה עם משמעות - לעבודה, לבית, לזוגיות, למשפחה, לסתם חלומות שהגשמתי ב"בית שלי" ועכשיו צריך לפרק.

 

לפרק את כל מה שבנינו התחברנו,

בכלל אני בנאדם שקשה לי שינויים... 

נכון שלכל דבר אפשר להתרגל,

השאלה מה עדיף על פני מה לוותר על המושלמות לטובת לגור בדירה משלנו דירה מצוינת למעט החסרונות שפרטתי כגון השכנים  ?

ואיך אתה מסכם היום אחרי שעברתה את זה התרגלת מהר או שעדין צצים רגשות של הפירוק /המעבר?

 

 

 

בעיקר כשפרקתי דברים.

 

אחר כך פשוט הייתי עסוק בלבנות מהר את ה"משרד" שלי ולחזור לתפקד.  

היינו צריכים לעבור שירה לפני כמה חודשים לדירה אחרת שרצינו אותה כבר מלא זמן, וסופסוף יכולנו לעבור אליה. אבל פתאום כשהיינו צריכים לבחור ממש לא רצינו, הדירה שהיינו בה באותו זמן הייתה נראית לנו מושלמת, והדידה החדשה- על הפנים... ממש התבאסנו על זה. אבל לא הייתה לנו ברירה, ועברנו... וכמעט מהרגע הראשון התאהבנו בדירה החדשה! פשוט הרבה יותר כיף לנו כאן.
תמיד המוכר נראה לנו יותר טוב, אבל לכל מקום והיתרונות והחסרונות שלו, ואתם עוד תתרגלו לדירה החדשה ואפילו תאהבו אותה!

בהחלט זה תהליך ארוך. כל הזמן יש מה לתקן עוד ולהתרגל וכו'
אבל בהחלט משתלם.

רגעים טובים מיוחדים יהיו גם בבית החדש.

לא תישאר חדשה אם אתם תהיו שם, וגם אם יתלכלכו הקירות והרצפות יש דרכים להביא אותם למצב כמו חדש עם בעלי מקצוע מתאימים
אז האפשרויות פתוחות בפניכם
לדעתי זה לא שיקול...

אם את לא רוצה לשתף פה, לפחות לעצמך תעני ןאולי זה יחזק אותך

או בכל הישובים ליד
שדות מיכה
גפן .תירוש. לא זוכר יחייב להיות שם

משתדלת לאוורר את השיער כמה שיכולה

באתי לשאול על זה היום כי זה כבר ברמה כרונית.

בחיים לא נשר לי השיער לפי הכיסוי,
ועכשו הוא די מת /:
לא יודעת מה לעשות.. רק מזדהה(;

זה נרגע אחרי כמה זמן.

תקפידי לאוורר את השיער בבית

ולא לכסות אותו כשהוא רטוב.

כ"כ אולי \זה הגומיה בה את אוספת את השיער מתחת לכיסוי?

עד החתונה אף פעם לא שמתי גומיה.

היום אני אוספת את השיער עם סיכות לקוקס מתחת לכיסוי, נראה לי זה גם היטיב עם מצבו.

בחודשים הצמודים ללידת בננו.

 

מציינת שאני טבעונית ומשתדלת לא לאכול יותר מדי פחמימות - אחרי הלידה אכלתי מלא פחמימות ופחות פירות וירקות ורק כמה חודשים אחרי זה, חזרתי לתזונה של לפני הלידה - והנשירה הפסיקה.

ותרמתי את השיער הארוך שלי... כל פעם דחיתי את זה עד שאמרתי זהו!.

 

פשוט רציתי להדגיש את החשיבות של התזונה בנוגע לשיער, ולכל הגוף בכלל- במיוחד בהריון ולידה.

גם את הילדים מגדלת כטיבעונים?

 

 

חוץ מהפעמים שאבא שלו מגניב לו קצת עוף... אבל זה קרה אולי 5-6 פעמים בכמויות פירוריות...

 

זה די קל לי, גדלתי כצמחונית -דור שלישי ועם השנים הורדתי חלב וכו' עד שהפכתי לטבעונית בהריון.

רוב המשפחה שלי גם מתקרבת לטבעונות, כולל אחי, אב ל-3 שהם גם נהיו כך, תוך לימודי בריאות טבעית,

כך שיש לי תמיכה ויש לי ממי ללמוד...

 

קשה לי רק עם מוצרי חלב שאני מתגעגעת אליהם...

לגבי הילדים חשבתי פעם שאלך לתזונאית שתעזור בשביל תזונה מאוזנת 

אבל אין לי תמיכה מבעלי בזה ודווקא הוא משפיע עלי...

ובבית להסתובב כמה שיותר בלי (אם מקובל עלייך הלכתית)
וגם אם כן- אז כשהשער כמה שיותר מאוורר בכובע לדוגמא.

לנסות כדורי אבץ

אם היית אומרת האף קצת ארוך היית אומרת אולי תתרגלי

אבל אם כל המראה לא נראה ואין משיכה אפילו קצת זה לא נראה לי מתהפך בגלל לב טוב

אני לא כך כך הבנתי. את מדברת על הבחור הזה שכבר את אוהבת את המראה שלו כי התרגלת אליו? או על מישהוא חדש?

היא לא הייתה מצליחה לאהוב אותו ושיהיה לה התרגשות ממנו. כשיצאתי בדייטים עם בעלי, בהתחלה היה מגיע יפה ומסודר - אהבתי את החיצוניות שלו. אבל עכשיו אני רואה אותו בבוקר, אחרי יום עמוס וכו' ובכל אוהבת אותו הרבה יותר ובכל מצב, ורואים את זה גם על זוגות מבוגרים שהבעל (/האישה) כבר מזדקן בכ"ז אשתו אוהבת אותו והוא הכי יפה בשבילה

אם יש מציאת חן בסיסית ואת אוהבת את האופי והמידות שלו - זה הרבה הרבה יותר חשוב מכל התאהבות חיצונית שתהיה ותחלוף

את אומרת שכעת הוא כן נראה יפה בעיניך
כשהסתכלת רק על החיצוניות לא ראית יפה, כשהכרת לעומק את חושבת שהוא יפה
למה שזה ישתנה?
אגב, השאלה שלך תלויה גם בכמה החיצוניות חשוב לך,
גם כאן בפורום את יכולה לראות נשים שלדוגמא בעל שהשמין מפריע להן ולאחרות זה בכלל לא מזיז

וכן, החיצוניות חשובה לי  

וזה במבט ראשוני

את מההתחלה פחות או יותר יודעת אם זה שייך או לא מבחינה חיצונית בלי קשר לעד כמה הוא יפה בעינייך.

היופי הוא סובייקטיבי והוא משתנה עם ההיכרות 

והאמת שהיום ממש לא משנה לי איך בעלי נראה, הוא יפה בעיניי גם בלי זיפים וגם שהשמין קצת. והאמת שמההתחלה פחות העסיק אותי המראה החיצוני שלו ואני שמחה שלא נתתי לכמה תמונות לא מחמיאות לעצור אותי מלהכיר אותו.

(למרות שפעם הייתי נותנת המון חשיבות למראה החיצוני)

הרי ברור שה"יפה" זה ממש הבל.  אל מה. בני אדם, וגם הדמיון משפיע.

 

אז אם מתוך ההיכרות, הוא גם נראה "יפה", כלומר, האישיות מקרינה על הפנים - ולכן זה נראה טוב ומשמח, אז יופי..

 

לגבי מה יהיה בהמשך - לכאורה את צריכה לראות מה קורה אצלך בתהליך כעת. וגם להכיר את עצמך. עד כמה באמת כל דבר תופס אצלך.

 

[ואני דיברתי על מה שתואר לגבי הבחור שהכרת כבר. לא לגבי שאלה, אם להמשיך עם מישהו שמראהו אינו מוצא חן בעינייך, שמא הפנימיות תגבר על כך. אם כי, כבר יש לך נסיון שזה יכול לקרות; אז את יכולה לנסות להכיר עוד קצת, ולראות. אכן יש דבר כזה, שמתוך היכרות, גם המראה מוצא חן]

ואחרי שמכירים פתאום הוא נראה נאה. לי אישית זה קורה המון!.
אם הוא מוצא חן בעינייך אחרי ההיכרות איתו ויש לך משיכה אליו זה ממש בסדר ואת יכולה להמשיך. אבל אם אין לך טיפת רגש אליו תעצרי. לא בונים זוגיות רק על סמך הערכה.

הוא נהיה יותר יפה. 

חייב שלא תהיה דחייה מהמראה!!

אבל אני מכירה נשים שהתחתנו עם בעל שהיה בעינהם פחות יפה (שוב, לא ברמה של הגעיל אותם),

או שמשהו מסויים הפריע להם

ואחרי שהם הכירו את הבן אדם והתחברו אליו ולמידות הטובות שלו

הם החליטו להתחתן.

בסוף היופי החיצוני מושפע מההכרות עם האדם, כמו שבאמת כתבת שעכשיו את יותר אוהבת את המראה.

בהצלחה

איש חכם שם שם.

יש יופי שנבנה. בעיני המתבונן

אם יש ממש דחייה שום דבר לא יעזור. אם הייתה רתיעה, אפשר להתרגל ואפילו לאהוב.

אני חושבת שהחברות הטובות שלי הכי יפות בעולם..
זה לא קשור להתאהבות או פרפרים..
לפעמים אני עוצרת ואומרת וואו הן ממש יפות.
ומנהסתם אנשים שלא מכירים אותם לא בטוח יחשבו ככה...

קולנוע - בית קפה מקסים ואינטימי.

וגם קר עכשיו בירושלים אז מן הסתם לא יהיו מראות לא צנועים.

אבל האמת שבימינו אם זאת לא ממש הקרנת בכורה של סרט מצליח במיוחד, סביר להניח שלא יהיו יותר מכמה עשרות אנשים באולם

בלי טינייג'רים
כניסה דרך קפה לנדוור
קולנוע באווירה של פעם
מומלץ!

זאת המלצה חמה למי שמעוניין בכך.
אנחנו נהנינו
תקראי לזה איך שבא לך.

אבל זה לראות סרט ב10 בבוקר


בטח אפשר מאוחר יותר.

לאורך המסדרונות...
במקום שהיינו אין את זה.

פשוט תראו בבית!
מה, אין טריילרים שיא הלא צנועים?
אין עוד זוגות?
כל האווירה..לזוג עובדי ה'..
פחות..
.
תראו בבית..
או לכו לשחק באולינג

אבל משתדלת לא ללכת.
הלכתי פעם אחת ב13שנים האחרונות...בתקופה לא פשוטה בחיים...לפני שאפול...
ועם חברה..
והבנתי למה ממממש לא בא לי להביא לשם את בעלי.....

לגביי בעלך.
בגלל זה המלצתי
מקום שקט
עם קהל בוגר ולא טינייגרים

כשהטריילרים נגמרו. ביקשנו מהשומר בכניסה שיגיד לנו.
וגם באולינג תלוי לאן את הולכת... יש מקומות שמלאים בחוסר צניעות.
ושוב, כתבתי שהאווירה שם אחרת.

סתם התעניינות..

שאפשר ללכת, כמו הבלתי רשמיים שהיה עם שולי רנד.

יש לצפיה באינטרנט רק בהמשך.
רק אומרת

תפני לעמותת בת מלך לייעוץ
1-800-292-333
ואם זה לא יעבוד אז צר לי להודיע לך שזה רק יחמיר וכדאי להתגרש לפני שיהיו ילדים ושזה יהיה מכוער.

מחקתי את השרשור.
כי לא באלי לדבר על זה רוצה רק שקט.

בהחלט אפנה.. תודה לך!

מה זה הדבר הזה???? אני מזועזעת! מושך לך ברגל? איזה שפל! מחזיק לך ת'ידיים?
הוא לא אמור להפעיל עלייך כח! אם זה היה בצחוק אז סבבה אבל זה לא נשמע ככה בכלל.
לדעתי תפני דחוף לבת מלך. את חייבת לעזוב אותו ומהר.

הבעיה שהוא מבלבל אותי, כי הוא בשיא העצבים עושה את זה.
ואז אני בוכה.. ושואלת למה הוא עושה את זה?
ואז הוא צוחק ומחבק אותי, כאילו כלום..

גם מבלבל אותך גם מאשים אותך...
את סובלת. זה מה שמשנה.

אבל אל תקני את זה. זה אלימות נקודה. הוא מבלבל את עצמו ואותך. זה אלימות. אלימות ללא ספק. תדמייני בית אחר שהילדים רואים את האבא בזמן כעס תופס לאמא את הידיים. נכון זה לא נורמאלי? לפעמים כשאנחנו בתוך מציאות קשה לנו לראות..
תדברי עם בת מלך ותספרי להם הכל.. הם בטח ידעו להגיד לך אם שווה לנסות טיפול או לא...
ועדיף לך לעזוב אותו לפני שיהיו ילדים.. שלא יסבלו גם הם

אני מפחדת שאם אספר למישהו, הוא יהפוך את זה עליי ויחשבו שאני משוגעת.
הוא בא ממשפחה טובה שידאגו לו, ויהיו לו גב
אני זאת שאשאר לבד.. בלי אף אחת.

שהם יודעים שהאישה שלהם מבודדת יחסית ולא תעיז לספר.
את לא חייבת עכשיו שכולם ידעו. תתחילי בלהתקשר מחר בבוקר כשהוכ לא נמצא לעמותת בת מלך ולספר להם בצורה אנונומית מה קרה וקורה.. את לא צריכה להגיד לו שהתקשרת.. ותמחקי תשיחה והוא לא ידע..
אסור לך לשמור בבטן כי זה עשוי להחמיר..
פעם למדתי על אלימות של גברים וזה בול מה שאת מתארת. מבודד אותה. אלים כלפיה. מפייס. מאשים. וחוזר חלילה.
יש לו בעיה קשה ואת לא חייבת לו כלום. אף אחד לא יחשוב שאת משוגעת. במקרים כאלה כולם יבואו לקראתך (אולי חוץ מהמשפחה שלו.. אבל מה אכפת לך מהם? תצילי את עצמך)

אולי את יוצאת עם גבר אלים?

 

בואי נעשה תרגיל מחשבתי קטן. האם החבר שלך, או בן זוגך...

• מצטער בכל פעם מחדש אחרי שהוא פוגע בך, ואת מקבלת וסולחת.

• לא מעריך את התדעות שלך - ואת חושבת שבאמת, את אולי לא ראויה להערכה.

• מאשים אותך בכל דבר - ואת מקבלת כל אשמה.

• מגביל אותך ואוסר עלייך לעשות דברים שאת אוהבת - ואת נכנעת ומתבטלת.

• , לחנך אותך - ואת משתדלת להשתנות למענו.

• רכושני וקנאי באופן קיצוני - ואת מפרשת זאת כאהבה וכתשומת לב.

• כפייתי ושתלטני - ואת מקבלת את זה.

• עובר בקיצוניות ובצורה סוערת בין מצבי רוח וסוגי התנהגות שונים - ואת "מבינה אותו" כי "קשה לו" (בעבודה/בלימודים/בחיים...).

• מתפרץ בהתקפים של כעס בלי שום פרופורציה למהות העניין - ואת עוד מאשימה את עצמך.

• אלים פיזית (או מילולית).

אם כל הדברים האלה, או חלקם, מאפיינים את מה שקורה לך בזוגיות - בוקר טוב, הגיע הזמן להתעורר ולהריח את הקפה: את נתונה במערכת יחסים המכונה "חיזור אלים".

ואיך זה קרה לך? על זה נדבר תיכף. כרגע יכול להיות שאת פשוט מצייתת כל הזמן ואין לך כל־כך יכולת לעצור ולחשוב רגע. גם על זה נתגבר.

• קו החירום הארצי למניעת אלימות במשפחה (בשפות: עברית, רוסית, אמהרית, ערבית):
1-800-220-000.

• קו החירום הארצי לילדים בסיכון (בשפות: עברית, רוסית, אמהרית, ערבית):
1-800-200-000.

• קו סיוע לנשים מהמגזר החרדי:
02-6730002.

זה קו אדום אדום זועק.
אל תשאירי את זה כך!!!!!!!

זו לא התנהגות נורמטיבית, והיא לא תעבור בלי סיוע חיצוני.

אני חושבת שכשלב ראשון ובסיסי ביותר - תמצאי עם מי לדבר, מישהו שאת יכולה לשפוך בפניו את הלב בלי שתקבלי ביקורת.

אבל נראה לי שהגבר הוא זה שצריך להפתיע בליל טבילה

הרבה מעבר למתבקש.

אני חושבת שכל אחד צריך לחשוב על מה שהוא צריך ולא על מה שהשני צריך

וזה לא קשור לפמנסטיות אלא אם כבר אז ללהיות חכם ולא צודק

 

אני כאישה חושבת איך אני יכולה להפתיע/לשמח אותו

בעלי מצידו חושב איך הוא יכול להפתיע/לשמח אותי

 

אף אחד לא עושה חשבונות מה השני צריך לעשות

יום טבילה הוא לאישה בדיוק כמו לגבר

ואישה שמנצלת את היום טבילה שבעלה יפנק אותה רק תפסיד כי הוא יתחיל להרגיש שזה עונש...

לפותחת השרשור כל הכבוד...

בריכה פרטית

ספא (יש כאלו שפתוחים רק בערב)

 

אבל בכל מקרה יש הרבה נשים (גם אשתי) שיום המקווה הופך להיות עונש לבעל

אם הכיור לא נקי פרצופים

אם הבית לא מסודר כעסים וכד'..

בגלל זה הרגשתי צורך לעודד את פותחת השרשור שכל הכבוד לה על הרצון

זה רק יוסיף לו אהבה והערכה אליה.

היא רוצה להפתיע? מצויין. זוגיות שבה כל אחד עסוק במה השני צריך - מתכון להרס. זוגיות שבה כל אחד חושב על לשמח את השני - תחזיק לשנים ארוכות.

זה אמור להיות הדדי

לא משנה מה הסיבה ואפילו אם זה סתם כי היא אוהבת אותו, זכותה, למה להתערב

כל אחד צריך לחשוב על איך לתת לשני.
לא על מה חייבים לי.

בלי קשר לפמיניזם או לא- זה פשוט להיות מענטש.

(בתודה, קולה- מדריכת כלות ופמיניסטית גאה שבחיים לא תחשוב להגיד לאשה משפט כזה.  זה מתכון לצער ועוגמת נפש לכולם)

תכתבי לו מכתב כמה את מעריכה אותו ומודה לו על התמיכה והמאמץ

את יכולה לעשות לו עיסוי עם שמנים.
או להקדיש לו שיר

מה אפשר להכין?

בדרך כלל אני מכין לזניה \ גבינות ויין

יש עוד רעיונות?

שלא יהיה כאילו כבד שיהיה מהיר

משהו שמתאים לערב כזה

בעלי בכלל לא מכין שום אוכל

הוא עובד כל כך קשה שמספיק שהוא יוצא יותר מוקדם מהעבודה באותו יום ומתקלח לפני שאני חוזרת, בכלל לא מצפה ממנו ליותר מזה

וזה גם כל כך שולי בעיני בזמן כזה

 

מקסימום אם אני לא הספקתי להכין אוכל הוא קונה לשנינו אוכל מוכן בדרך

אסור להשוות בין בני זוג. כל זוג והמנטליות שלו..

אני רציתי קצת להאיר את העניין שלא נכון לצפות למחוות מהצד השני, באמת התנסחתי לא משו...

 

מה שכל אחד עושה - שיעשה מתוך רצון טוב שלו, לא כי השני מצפה ממנו ועושה לו פרצופים

 

הגבתי למי שכתב קצת למעלה בשרשור שאצלו יום טבילה כבר הפך לעונש, על כל דבר שהוא עשה או לא עשה היא עושה פרצוף..

 

 

מילשק תות בננה חלב ותמרים
או סחלב חם.
רק להגיש את זה יפה ובהפתעה לחדר.

בעלי מביא לי פרוזן ואני שמחה מאוד

אם אשתי היתה מפנקת את עצמה באיזה בגד תחתון יפה וחדש עבורי.. (וכולם מרוויחים)

תקני לעצמך משהו יפה בשבילי

אבל הלבשה תחתונה יפה

יש עוד דברים אבל תלוי בגבר... אפשר בגד רגיל יפה קצת פחות צנוע, שתלבשי רק בבית אם הוא בקטע...

לי יש אחד חנון שאם אני אוסיף לזה גם ספר טוב הוא מאושר חחח

הכוונה להלבשה תחתונה וספר "התפתחות הפילוספיה מתקופת הרנסנס" כאילו? חחח

תמצאי מהר רב ועו"ד ותבדקי מה עלייך לעשות.

זה מה שאומרים. אבל האם הסטה יכולה להצליח??

הזוי שהמשפחה מכריחה אותו, הוא בן אדם מבוגר!

ובסוף לגלות שטעית וסתם עשית היסטריה והטחת האשמות על כלום. חחחחחחחחחחחחח
אוף ואחרי זה מרגישים כזה מפגרת כאילו מה קרה לא יכלתי לנשום קצת ולחכות איזה שעתים לפני שאני שולחת הודעה ויוצאת כזאת נעל

וכמובן לדאוג למודיעין טוב כדי להפתיע אותה כל יום מחדש

הכנתי 7 קופסאות שעיצבתי שהיה בכל אחת

-מכתב (כל אחד בנושא אחר, איך אני זוכרת את הפגישה הראשונה, מה אני חולמת לעשות איתו ולאן לנסוע, דברים שאני אוהבת אצלו דברים שאני רוצה ללמוד איתו, ועוד, ובסוף, מכתב אהבה)
-משהו טעים

-תמונות שלי שהלכתי לצילומים אצל מישהי מקצועית אבל זה באמת לא מתאים... נראה לי פרחים זה טוב

לבחורה הייתי מוסיפה כל יום תכשיט יפה ולא יקר מטופ טן (עגילים 30 ש"ח נגיד 210 ש"ח בסהכ)

סידור כיס
עט עם חריטה של השם
כוס עם תמונה וממתקים.
סטנדר
כוס קידוש
ביום האחרון תמונה שלנו מוגדלת בשחור לבן שכתוב עליה ניפגש בשחור לבן

אפשר לעשות סדנה באחד הבתים של בישול או שוקולד

עשינו את זה המשפחה בטיול משפחתי והיה ממש כיף להכין ביחד.. ואז לאכול יחד

לא הייתי אבל המליצו לי ורציתי להזמין את אחיות שלי..

למה היא לא התחתנה עדיין... עשינו פעם בישיבה והיה מצחיק..

סדנת שוקולד
סדנת תכשיטנות או אומנות אחרת (קונים חומרים בחנויות יצירה כמו הוביס וכדו' ועושים יחד) או שהולכים לסטודיו /סדנא (יש כמה מקומות טובים)
חדר בריחה
משחקי קופסא חברתיים (יש כל מיני)

משהו/ כתיבת פתקים וכד?

יוצאים עם ידע, מתכונים ומאפים כיד המלך...

ככה שיש גם ארוחה טובה ומזינה.

של רננה קהלני האלופה.
לא יודעת מה המחיר, הייתי ונהניתי מאד.
אפשר למצוא אותה בפייסבוק