פורום נשואים טריים (עמוד 318)

החולצות הכי טובות,אולי קצת יקרות 130 לחולצה אבל שוות כל שקל
יש בענפי נשרים בירושלים

כנפי נשרים 15 ויפו 56.

חנות זולה וטובה.

 

אפשר לנסות גם בתמנון.

אבל קרו איתנו דברים אחרי שנפרדנו (בכוונה לא מפרטת פה..) ובסוף זה נגמר בהחלטה שלא ממשיכים..

המשפט הנכון והכל כך יסודי למצב הזה.
״אתה נמצא במקום
בו נמצאות מחשבותיך.
ודא שמחשבותיך נמצאות
במקום בו אתה רוצה להיות״

יש לך פה עבודה פנימית עם עצמך, עבודה שתקח גם זמן כנראה אבל לאט לאט זה יעבור ותשכחי ממנו. את צריכה להתעלם מזה ולהשלים בתוך עצמך שזה לא הזיווג שלך, אנחנו בני אדם עם רגש ומחשבות. אבל אנחנו מאוד מסוגלים לשלוט בהם.
תשלימי עם המצב באמונה שלמה ותעבדי על התודעה שלך, ועם הזמן בע״ה זה יעבור.

בהצלחה

היום נשואה באושר ב"ה (למישהו אחר) וככ מודה לה' שלא לו.. אז הוא נראה בדיוק מה שרציתי.. היום אני מבינה שהוא ככ לא.. שהוא לא מגיע לקרסוליים של בעלי. אל תתייאשי. תתקדמי קדימה ותסמכי על ה'.

הלוואי ואזכה להגיע להבנה הבהירה הזאת בקרוב..

ובגללם לא המשכתם - צריך לקחת את זה כעיקר. להתבונן שוב ושוב שאכן לא התאים. שהיה יוצא גרוע.

 

הרי היתה בחירה, היה אפשר להחליט אחרת - זו היתה ההכרעה. אז צריך לרדת מכל ה"מיסטיקניות" של חיבור נשמתי. חיבור נשמתי זה לא דבר שדווקא "מרגישים". נשמה זה דבר פנימי ונסתר. אם מתחתנים - יש חיבור נשמתי, ע"י הקידושין.

 

הרגשתם - למה הפסקתם? סימן שזה הכריע. אז כעת, ה"מיסטיקה" הזו, היא פשוט יצר הרע... כשאין - אז חושבים מי יודע מה..  

תחשבי מה היה קורה, אם לא הייתם מכריעים כך, לפי מה שראיתם כעיקרי. אז היית רואה את ההיפך...

אל תכניסי לעצמך שמשהו בך "קשור לנפשו"... יש בעיה, שלא התנתקת מזה לגמרי - צריך לעבוד על כך. לא ע"י "ניפוח" ערך הדבר.

 

אני חושב, שבאופן הגון - אכן צריך קודם לשחרר את זה. בנחת ובלי לחץ, ובהשתדלות בזריזות.

לא חושב שראוי להתחתן "עם זה".

 

אבל אכן, יש סיכוי, שאם במקביל להסרת ה"הילה" מעל הדבר הזה, תפגשי מי שמתאים באמת - יתברר למפרע ביתר דיוק מה לא היה מתאים שם, ומה כן כעת.

קודם כל חשוב לי להגיד שזה בכלל לא עניין של מיסטיקות.. כשיש לך קשר ארוך ועמוק עם אדם טבעי שמשהו בך נקשר אליו, גם אם את לא מתאימים.. וכן, היה לנו חיבור מדהים וגם הרבה דברים מתאימים, וההחלטה לא להמשיך הייתה יותר מורכבת ממה שתיארתי.. אבל זו לא הנקודה.. העניין הוא שבסוף משהו נשאר בפנים ואני עובדת מאוד קשה לשחרר.. ב"ה לפעמים מרגישה שאני מצליחה אבל גם יש נחיתות, והרגשתי צורך לשמוע מאנשים שעברו את זה כדי להתעודד שזה יכול לעבור.. למרות התחושה החזקה..

מסכימה איתך לגמרי שאני צריכה לעבוד על לשחרר, זה ברור לי.. וב"ה אני גם עובדת, זה נסיון קצת לא פשוט והשכל מבין הכל ואני גם דואגת להזכיר לעצמי את כל הסיבות שבגללן לא המשכתי, אבל מה לעשות.. לנפש יש שפה משלה.. וכולי תקווה שהיא תצליח להתרפא מזה בקרוב..

רק טוב בעז"ה תודה!

מעבר לכך, שבאמת "קשר ארוך ועמוק" זה לא דבר רצוי - אלא שפעמים אין ברירה.. עד שמחליטים שלא מתאים - 

נכון שמשהו יכול להיקשר, אבל צריך לעמוד על כך - בדיוק כדי להירפא מזה - שאם השורה האחרונה היא שלא מתאים להתחתן, וזה בבחירה, אז צריך להתבונן איך זה לא היה בסופו של דבר מתאים. לא מתאים - פירוש לא היה יכול להחזיק לטווח ארוך.

 

ובהיות שלפעמים מה שמרחוק, נראה אחרת ממה שהיה אם היה ממשיך - צריך להתבונן בזה.

 

ונכון. זה באמת נסיון לא קל...

 

אפשר להשתחרר.

 

מצטרף לתקוותך שתצליחי בקרוב.

הזמן מרפא הכל..
תדאגי לא לראות אותו לעולם. תחתכי אותו ממך לגמריי. יש עוד מליון בחורים. תמיד תזכרי את זה שאפשר לחוות גם עם אחרים את התחושות האלו, ותאמיני בה' שאם נפרדתם והוא התחתן אז הוא לא הזיווג נקודה.

אל תראי אותו . אל תהיי בסביבה שלו.
יש לו אישה, היא תיפגע מזה.
את תיפגעי מזה.
הוא ייפגע מזה.
דיי, שחררי 🤗🤔 זה קל לכתוב , קשה ליישם, את תצליחי אני מאמינה בך.

להבין שאם התחתן הוא כבר לא אופציונאלי בשבילך ובטח שלא נועד לך כי התחתן עם אחרת (ולצורך העניין- חתונה זה ברצון ה'- ככה שזה לא 'סתם')

אחרי שתביני שאין מצב לקאמבק ושהוא לא 'שלך' בשום צורה- יהיה לך הרבה יותר קל לשחרר את זה.

ולא, אי אפשר להתחתן כשמאוהבים באחר וחושבים על אחר

מעודד ומחזק מאוד! כולי תפילה שאצליח לצאת מזה כמה שיותר צהר.. רק טוב בעז"ה!

אולי כי אני במקום דומה, רק פחות נורא ממך.. 

לא יודעת אם הייתי מצליחה לסבול את עצמי אם הייתי חושבת על מישהו שכבר נשוי- זה מרגיש זוועה.

הלוואי ותמצאי פיתרון, אפילו ללכת לטיפול רגשי, להשקיע את עצמך בהצעות.

לא להפסיק להתפלל לשכוח ממנו. 

לנסות להמציא את עצמך מחדש, לחדש את הנשמה שלך, את המחשבות שלך... 

ואם תסכימי באישי לתת לי את השם שלך שאוכל להתפלל אז אשמח

 

בהצלחה רבה!! 

הרבה כוחות בעז"ה

לא עובר, גם עוד מאתיים שנה, כל עוד את לא עושה עבודה רצינית עם עצמך. עבודה נפשית ופסיכולוגית! לגעת בנקודות הכי כואבות. להכיר בעובדות כמו שהן. בהצלחה!

בשנה-שנתיים הראשונות היה נסבל..לאט לאט עם השגרה זה צף( ושוכחים את הסיבה לפרידה,נזכרים רק בגעגוע אליו) וזה מטריד בטירוף...
ממליצה גם לעשות עבודה עצמית איכשהו..וכמובן לא ליצור שוב קשר

להבין איזו עצמך פגשת והיית לצידו.
מה הוא גרם לך להרגיש שמאד חסר לך היום? מוערכת? משוחררת? אהובה?

לפעמים מדובר בתחושות טובות שהיו עם בנאדם ולא בהכרח אליו עצמו.
כמובן שזה מתחבר אליו כי לצידו חשת אותן, אבל עצם הבידוד של התחושות מהאדם גם יכול לעזור בע"ה.
(ולפעמים גם יש תחושות שליליות שמתלוות לעצם הפרידה כגון דחיה, חוסר ערך וכו)

שלב הבא תמחקי כל זכר אליו; מספר טלפון, הודעות, תמונות, מיילים.

תוציאי אותו מחייך.

תחשבי מה למדת מהקשר הזה, לגבי מי שאת ומה שאת מחפשת או צריכה בבן זוג כדי לקחת איתך הלאה בע"ה לקראת מי שתינשאי לו, ואותו תשאירי לחיים טובים ולשלום מאחורייך עם אשתו.


בהצלחה רבה!

מנסה לעבד את זה ולעבוד על זה.. תודה

 

תודה!

הספד הבן יונתן וישליצקי:
ברשות הרבנים
ברשות אמא
ברשות סבא וסבתא
ויהי בעלות ה' את אליהו בסערה השמימה
וילך אליהו ואלישע מן הגלגל
ויאמר אליהו אל אלישע
שב נא פה
כי ה' שלחני עד בית אל
ויאמר אלישע חי ה' וחי נפשך אם אעזבך
וירדו בית אל ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע
ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך
ויאמר גם אני ידעתי החשו
ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע
שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך
ויאמר אלישע
ויהי נא פי שנים ברוחך אלי
ויאמר הקשית לשאול
אם תראה אותי לקח מאיתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה
ויהי המה הולכים הלוך ודבר
והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם
ויעל אליהו בסערה השמימה
ואלישע רואה והוא מצעק
אבי אבי רכב ישראל ופרשיו
ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים
אבי אבי רכב ישראל ופרשיו
בטח היית רוצה לדייק אותי בצעקה
אל תגיד אבי אבי
אתה לא לבד
זה אומר חייך
חזרת אינספור פעמים על זה
אמרת שבהקדמה של רבי יצחק בנו של רבי חיים מוולוז'ין הוא כותב
שאביו היה רגיל להוכיח אותו על שאינו משתף עצמו בצער אחרים
ושכל האדם לא נברא אלא להועיל לאחרים
היית רגיל להוכיח אותנו על זה
אמרת ששני נביאים מתנבאים בסגנונות שונים את אותו רעיון
מרן הרב זצל שאתה הולך לנוח לידו עד תחית המתים
באורות הקודש בפרק שנקרא היסוד הכללי
שהאדם צריך תמיד להיחלץ ממסגרותיו הפרטיות
לחלץ את הפרטיות שלו ממשימות עצמו
ולהיות חלוץ עבור הכלל
והרב סולובייצ'יק שכותב על היציאה מהמיצר האגואיסטי
כל כך אהבת את תפילת הדרך
לפעמים היה נראה שאתה נוסע בשביל להתפלל את תפילת הדרך
ואת העובדה שהגמרא בברכות אומרת שאדם נדרש לשתף את עצמו עם הציבור
לעולם
רכב ישראל ופרשיו
כמה קילומטרים נסעת
ותמיד לדרכים שקשורות לשיתוף עם הציבור
להועיל לאחריני
ללמוד עם אנשים
לעשות שלום בין אדם לחברו
בין אדם לחבורתו
בין איש לאשתו
להשיב לב אבות על בנים
ולב בנים על אבותם
ולאביהם שבשמים
אבינו אבינו רכב ישראל ופרשיו
בכל זאת יש מקום גם לפסוק כצורתו אבי אבי
זה בדיוק הפלא העצום
הבלתי נתפס
איך הצלחת להיות גם אביהם של המונים
מגוונים
מכל העדות והדעות
גם אחיהם של ישראל
גם להיות אבי אבי של כל אחד מההמונים האלה
איך הצלחת להיות נודע בשערים ולהישאר בעלה
ותשובתו הרמתה כי שם ביתו
בית שערים
איך אפשר לדבר בשפה של כלל וציבור
ולהגיע ללב של כל אחד
זה הרז של חייך
זה הסוד של חייך
על זה בחרת לדבר בשבת האחרונה שיכולת לדבר פיזית
על סוד היחיד והיחד
אמרת משפטים שלא היינו רגילים אליהם
סוג של סיכומים
ויעדים להמשך
אמרת שעל הסוד הזה אתה נלחם כל חייך
ועכשיו הסוד הזה חסר
אין ו
חסרה ו החיבור
והסוד נשאר סד
64 שנות מלחמה עצרו
ובא השמש בצהרים
בתחילת הקדנציה
בשנה שעברה
בדקות שלפני הניתוח בקשת שנביא ספר ישעיהו
ושנקרא פרק סא
אותי שלח ה' לחבוש לבבות נשברים
אמרת שהרב שפירא זצ"ל
שאתה הולך לנוח לידו עד תחיית המתים
היה אומר שזה הגדרת תלמידי חכמים בחבלי משיח
לחבוש לבבות נשברים
והוספת
גם זה באופן חריג
שזה מה שניסית לעשות בששים שנה שעברו
ושכנראה הצטברו המון שברים בלב
ושכנראה צריך להחליף אותו לעוד ששים שנה
מי יהיה ו החיבור
מי ידחוף אותנו להיות עומדים על סוד היחיד והיחד
מי יהיה השולחני
הפורט ופותר
לומד ומלמד
שואל ומלבן
מחדד ומדייק את הסוגיות האדירות של חבלי משיח
מי יהיה השולחני הנייד
מי יהיה זה שמודה על האמת הכללית
שרק שהיא כללית היא אמת
וכשהיא עדרים עדרים היא הולכת
ולכן לומד מכל אדם
ומקשיב לכל אדם
ומצד שני יודע שלטובת האמת הזו אסור לטייח ולהתחמק
אלא להיות דובר אמת בלבבך
כמה עדינות צריך בשביל החיבורים האלה
בין אבי אבי לאבינו אבינו
בין היחיד ליחד
בין הצפון לדרום לירושלים
בין הישיבות ליישובים
בין הישיבות בתוך עצמן
בין אדם לחברו
בין אדם למקומו
בין מודה על האמת לדובר אמת בלבבו
בין הפרטיות לכלליות
בין שני היצרים
איך יוצרים את האומנות הזאת
תמיד ענית בעזרת ה' ובענווה
הנני
לשון ענווה וזריזות
לימדת את המשך חכמה על הפסוק וזה לך האות כי אנכי שלחתיך
הענווה הזאת שאומרת זה אנכי זה לא אני
אנכי ה' אלקיך
שאתה מודה שהאני נמצא כל הזמן לפניך
מלך חי וקיים
מוכן למשימות הענווה הזאת
מאפשרת להגיד דברים שיוצאים מן הלב ו
להיכנס לכל סוגי הלבבות למיניהם
בלי הבדל של סגנון ואופי וגיל
כי אתה לא אומר את דברך
אלא את דבר ה'
בגלל הענווה הזאת
חזרת המון פעמים על הסיפור של הסמ"ג על החלום
ועל המצווה הס"ד
מצוות הענווה
כל כך אהבת את המספר 64
אמרת שזה לא מקרה שזו המצווה ה 64
וזה אולי בגלל הוראת חז"ל
שתלמיד חכם צריך שיהיה בו אחד משמונה שבשמונה
ושמונה כפול שמונה זה ששים וארבע
ששים וארבע שנות ענווה נגמרו לכאורה
לב + לב
בכל לבבך
בשני לבביך
הפסיקו לפעום
ציפינו ל 120 שנה
ואצלך איש החיים יותר מכולם
אבל אתה לא נחת גם בזמן שבני אדם שוכבים
אז יוצא שחיית הרבה יותר
בירושלמי בברכות
נפטר רבי בון בן 28 שנה
אמרו עליו יגע זה ב 28 שנותיו
מה שלא יגע אדם ב 100 שנה
כי האריכות הטכנית והמספרים לא הטרידו אותך
והכנת אותנו הרבה פעמים
את ההקפדה שלך להתפלל חיים ארוכים
בלי דגש
חיים של אריכות
במובן הזה גם בשנה הזאת
בחודשים האלה
היו חלק מהאיכות והאריכות ימים הזאת
כמה תהלים
כמה לימוד
כמה כנסים
כמה רצונות לאחדות
כמה מעשים טובים
כמה מחשבות טובות
כמה הרהורי תשובה פעלת
גם כשבנגלה לא פעלת
מגלגלים זכות על ידי זכאי
אז כמה זכאי צריך להיות אדם
כדי שהקדוש ברוך הוא יגלגל דרכו כל כך הרבה זכויות
הרב קנייבסקי אמר ללמוד מסכת ברכות
במסכת ברכות יש ס"ד דפים
דף לשנה דף לשנה
אנחנו עושים היום סיום על החיים שלך בעולם הזה
אבל אנחנו זוכרים את מה שעשית ואמרת
בכל מאות הסיומים שלך
התחלת מיד את המסכת הבאה
לא נעצור
הדרן עליך
בלי סוף
אנחנו נחזור על משנתך הראשונה
שלא זזה ולא תזוז באף סערה
לא פרטית ולא כללית
אנחנו נברר את מקחך
אנחנו נעמיד תלמידים הרבה לתורתך
אבל בבקשה
הדרך עלינו
הדרך עלינו
תחזור אלינו
הרי צדיק אף על גב דאתפטר אשתכח בעולמו יותר מבחיוהי
ואתה תמיד פירשת את על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו
כמו עזוב תעזוב
שזה לא עזיבה
אלא עזרה
חי ה' וחי נפשך אם אעזבך
אז תחזור אלינו
הדרך אלינו
להדריך אותנו
השארת גדיים
גרעינים
התחלות
ראשית של צמיחות
ואנחנו בעזרת השם נשתדל מיד
לארוג את המסכת הבאה
דוד המלך אומר אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי לעולם
אנחנו נלך אליך
לא נעצור
ה' נתן ה' לקח
עכשיו אתה מחכה לנו
ביחד עם הוריך ואחיך ואחותך
עם רבותיך
עם נשמות כל הצדיקים והצדקניות שהזכרת יום יום
אנחנו נשקיע ונתאמץ בעזרת ה'
להמשיך את כל ההתחלות
ונבוא אליך כשהגדיים יהיו תיישים
אל תדאג צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים
עוד אבינו חי
מה כולכם בחיים אף אתה בחיים
מסכת ברכות מסיימת בדף 64
הנפטר מחברו לעומת הנפטר מן המת
אומר לו לך בשלום
אחרי זה הגמרא ממשיכה
תלמידי חכמים אין להם מנוחה
לא בעולם הזה ולא בעולם הבא
ומביאה את הפסוק שלך
שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון
זה הביטוי הכי נפוץ שלך והכי מהותי שלך
מחיל אל חיל
היית מלמד את ההלכה לבנות סוכה במוצאי יום כיפור
כמובן לא לפני שבקשנו אישור מכל השכנים
והכל בדממת אלחוט
כדי לא להפסיד מצווה על ידי עבירה אחרת
וההלכה אומרת שזה מפני ילכו מחיל אל חיל
השנה החלטנו לא לבנות סוכה
כדי שלא תצטרך להתאמץ לרדת ולעלות
במקומה תעמוד סוכת אבלים
אבל כבד ומספד כבד
על צדיק בארץ
שמתמוטט כי הוא לא יכול לבנות סוכה
השבעתי אתכן בנות ירושלים
האם מצאתם איש כזה
איש שלא רוצה מנוחה
איש שרוצה ללכת מחיל אל חיל
איש שכל חייו עושה את עצמו כלי
ומעשה אחרים להיות כלים
כדי שיראה אל אלהים בציון
והמימרא המסיימת של ברכות
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך
אל תקרי בניך אלא בוניך
אין מלים לתאר
כמה התעסקת בשלום הזה
בלי גבול
ואנחנו אומרים לך בשם כולם
כשם שאין בלבך אלא אחד
כך אין בלבנו אלא אחד
הרבה איחודים
והרבה גוונים
והרבה פרטים
לכולנו בזכותך ובכוחך בלב יש רק אחד
אחד אבינו שבשמים
סוד היחיד והיחד
אחד מן החבורה שמת תדאג כל החבורה
להיות חבורה
וקל וחומר שזה האחד שסייע בכל כוחו להיותנו חבורה
בשיחה הקצרה שנתת
לפני שנה בדיוק
בשבוע של פרשת וארא
זו היתה ההקלטה הראשונה שהצלחת להקליט
בתחילת ההתאוששות מהניתוח
קראת לה אתהלך לפני ה' בארצות החיים
על הבמה הזאת
היתה לך מנגינה מיוחדת לפסוק הזה
בכל פעם שעברת לפני התיבה
לא ארץ החיים
אלא בארצות החיים
ואתה ממשיך להתהלך לפני ה' בארצות החיים
ואנחנו נתהלך מכאן
לפני 24 שעות התפללנו כאן
שתחזור להתפלל בארצות החיים
כמו שאנחנו חושבים
אבל אלוקים חשבה לטובה
ועכשיו אנחנו מתפללים שיהיה נס
ויהיה לנו כח
להמשיך להתהלך בארצות החיים
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים

מישהו זוכר מה?

1. מי שהרב חייב לו חוב ממוני
או חוב רוחני (כגון שאמר לו שילמד איתו ) שימחל .
2. לשלוח להם סיפורים על הרב
3. לא זוכר . (נדמה לי שפה הוא דיבר על כך שהוא לא דיבר על אימא שלו כי היה בין הרב לאישתו הסכם שלא מדברים עליה בציבור)

ודרישה לקבלת ההקלטה
וחוץ מזה תוודאי עם בעלך שאכן התקיימה שיחה בינהם לגבי האישור שלו לביטוח

לא יודעת אם שווה לי לקחת עורך דין, רק התשלום לו ייקח לי הרבה מהסכום... כמה כבר ארוויח?

להתקשר לחברה, לבקש אחראי או מנהל לא סתם נציג שאין לו סמכות, ולהתעקש על החזר.

 

אם זה לא מצליח תנסי לפנות לשרות יעוץ לאזרח

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

 

 

וסתם להבא - לא נותנים פרטי אשראי סתם כך. מה ההגיון בזה? אם תחליטו שאתם מעונינים אז תתנו פרטי אשראי.

 

לא אישר שיתחילו לגבות.
הוא הבין מהם שיתקשרו לפני שיתחילו לגבות

מקליטים כל שיחת טלפון...
מתסכל....

לפי החוק מותר לך לבטל כל ביטוח והם חייבים לבטל תוך 3 ימים.
לגבי החזר רטרואקטיבי תהיה לך בעיה. לא יהיה סביר בעיניי בית משפט שבמשך שנה וחצי פחות יותר לפי החישוב שלי מורידים לכם כסף ולא שמתם לב. יהיה לכם קשה עם הטענה הזאת

זה 99 ש"ח בחודש ואנשים לא תמיד עוקבים

 

אם עצם תחילת הגביה לא היתה חוקית אז הטענה - איך לא שמתם לב עד עכשיו - זו לא טענה.

 

לפי הטענה של הפותחת הם אמרו שיתקשרו לפני שיתחילו לגבות ולא התקשרו אז אם אין שיחה שמאשרת את הגביה אסור להם לגבות.

קודם כל לשלוח מכתב לממונה על הביטוח במשרד האוצר

דבר שני יש הרבה עמותות שנותנות ייעוץ משפטי בחינם

דבר אחרון שיימינג -להיכנס לעמוד הפייסבוק של החברה ופשוט לספר את הסיפור שלכם בדרך כלל החברות מאוד מפחדות מהשיימינג  הזה

הכי חשוב לא לוותר כי הם ינסו לייאש אתכם

תדברו עם נציג ותגידו לו שהשיחה לא תסתיים עד שלא יזכו אותכם גם אם זה יימשך עד 2 בלילה

מהר מאוד יעבירו אותכם למנהל

בהצלחה ותעדכנו...

בבית המשפט הם יהו חייבים להשמיע את ההקלטה,ויותר מזה, להוכיח שזה אכן בכלל הקול של בעלך.
במקרים כאלה עם חברות כאלה צריך להראות אסרטיביות רצינית, וחא להשמיע קול מתנצל.
חשוב שתקליטי מעכשיו כל שיחה שלך איץם

פניתי לעמותה באינטרנט שעוסקת בזה,
ניסיתי גם לרשות המיסים אבל לא הצלחתי...
התלחנו להקליט את השיחות איתם, נקווה שיועיל...

זה היה דווקא נחמד מאוד אבל יש לציין שהוא לא דתי.

היות וזה בקיץ אז גם השבת נכנסת יחסית מאוחר.

מצד שני אחד החסרונות הוא שהאורחים אחר כך יהיו מלאים מידי בשביל סעודת השבת.
וגם אם יש אורחים שמגיעים מרחוק והם שומרים שבת הם לא יוכלו להשאר יותר מידי זמן.

זה מזכיר לי שיש בעיה ליטול ידיים לסעודהא(כמדומני שמ)אחרי חצות.. אז צריך לקחת את זה בחשבון.
כשפעם נהגו כך, סעודת שבת הייתה סעודת החתונה.

היתה לי חתונה כזאת במשפחה, היה נחמד מאוד במיוחד לאורחים עם ילדים. אבל צריך לדעת לעמוד בזמנים ולא להימרח.

יכולה להיות בעיה הלכתית עם האכילה ביום ו אחה'צ, אבל זה כבר עניין לרבני הפורום

שנכנס עכשיו בכמה חסידויות לעשות חתונות בשישי בבוקר, לא צהריים.
צהריים-פחות נשמע הגיוני, אם יש אורחים שבאים מרחוק וצריכים לחזור הביתה לשבת. אם עושים משהו קטן למשפחה וחברים קרובים, שאח"כ נשארים גם לשבת 7 ברכות, אז יכול להתאים צהריים. (מכירה זוג שהתחתנו בזיווג שני, אז ממילא כל החתונה היתה קטנה יותר ועשו ביום שישי, ואז כבר נשארו כולם לשבת)
שאלו פה מה העניין? התשובה שזה חוסך הוצאות, סעודת החתונה היא סעודת ליל שבת שממילא היתה מתקיימת בשבת 7 ברכות.

ממש מוזר לי שזוג בוחר אחרי החתונה והריקודים והבלאגן במקום ללכת הביתה לבד ולהיות אחד עם השניה, להיכנס ישר לשבת שבע ברכות. מרגיש לי עמוס מאוד ומתיש.
בתור אורחת זה נראה לי הרבה פחות נוח מבסתם ערב באמצע שבוע (חח וגם מציק לי העניין של להגיע לחתונה עם פרצוף כרית 😅).
בקיצור, אני פחות בעד.

אצל חילונים המתחתנים ביום שישי - הרי אין להם את חווית ליל הכלולות והמפגש האינטימי הראשוני של החתן והכלה.

זוג דתי לא צריכים לעבור את ליל הכלולות שלהם בחברת כל המשפחה המורחבת, לא צריכים להיות תחת הרושם והמחשבות של בני המשפחה, שאיתם באירוח בשבת שבע ברכות, שהנה הם נכנסים לראשונה לחדר לישון ביחד ומה הולך להיות הלילה, ובבוקר לא צריכים שוב להיפגש עם כל המשפחה.
חתן וכלה בבוקר הראשון שלהם ביחד רוצים (וצריכים) להיות לבד, רק עם עצמם. ואם לא הגיעו בלילה הראשון ליחסים מלאים, יכולים להישאר ביחד במיטה ולהתפנק.

לדעת מ"א רמט, ג, מותר לאדם לארס אשה (בקידושין) ביום שישי, כדי שלא יקדמנו אחר. ולדעתו גם נישואין (חופה וכניסה לחיים משותפים) מותר לקיים ביום שישי, כדי להזדרז בקיום מצוות פריה ורביה. וממילא יוצא, שמותר לערוך ביום שישי חתונה, שיש בה אירוסין ונישואין. וכ"כ עוד פוסקים וביניהם הגר"א ובא"ח (ש"ב לך לך כא). אולם מנגד, לדעת רבים, אסור לקיים את סעודת הנישואין ביום שישי, ורק כאשר לא ניתן לדחות את הסעודה ליום אחר, מותר לקיים את החתונה ביום שישי (א"ר, אבה"ע, ערוה"ש). ואם כן כיום, שקובעים את החתונה זמן רב מראש, ואפשר לקבוע את זמן החתונה ליום אחר, ברור שאין לקבוע חתונה וסעודה ביום שישי. וכ"כ בחזון עובדיה עמ' לב-לד. ולמ"ב רמט, ט, מצד הדין מותר לקיים חתונה ביום שישי, אבל לכתחילה טוב ונכון כשאפשר לדחותה ליום אחר. ויש להעיר, כי דיון זה אינו נוגע למנהג שהיה מקובל בעבר, בעיקר בקרב עניים, לקבוע חתונה ביום שישי אחר הצהרים. כי אז לא קיימו את סעודת הנישואין ביום שישי אלא בליל שבת יחד עם סעודת השבת, וכך חסכו בהוצאות.

תבהיר מה הכוונה מותר לקיים ביום שישי כדי להזדרז במצוות פרו ורבו?

מדוע עניין הזירוז רלוונטי דווקא שהחתונה ביום שישי?


כמו כן, מן הראוי לפתוח ראשי תיבות ולא להביא ציטוט בלי שמבינים את מלוא תוכנו וכוונתו.

ואם רוצים להזדרז במצות פרו ורבו עדיף להקדים ליום חמישי 🙄

בין היתר הרב כתב שלדעות מסויימות מותר לקיים ביום שישי כי זו מצווה,
אבל כיום שקובעים חתונה מראש הרבה זמן עדיף שלא ביום שישי
קיבלתי את דברייך שלהבא עדיף לפרשן.

אז מותר להתחתן ביום שישי כדי להזדרז עם מצוות פרו ורבו ולא לחכות ליום ראשון, אבל זה לא רלוונטי לימינו כי אנחנו קובעים חתוננ הרבה מראש ולא מהיום למחר, כמו שהוא כותב בסוף דבריו..

לדעתי יש הרבה יופי בחתונה ביום.
בסוף עשינו רגיל בערב מכל מיני סיבות.
כשיגיע הזמן יכנסו עוד שיקולים ודברים יכולים להשתנות...
בגדול אפשרי
ממה שראיתי זה יותר מקובל אצל חילונים בגלל השבת

יום שישי בכללי זה יום לחוץ. יש הכנות לשבת, גם אם שבת נכנסת מאוחר. דבר נוסף השבת חתן תהיה ישר אחרי החתונה, אני חושב שצריך יום יומיים להתאושש ולהתרענן לפני..

תתחתנו רגיל באמצ"ש בערב, הכי טוב, הכי נוח גם לכם וגם למוזמנים.

מתי תסיימו את החתונה ולאן תלכו? 

זה יהיה ממש חלום בעיניי
אבל כנראה שזה לא הכי עובד חח

מאיזה מרחקים אמורים להגיע האורחים?

האם אתם מתכננים שבת שבע ברכות במסגרת המשפחות מדני הצדדים? אם כן - איפה? בבית מלון או בבית של אחד הצדדים?

התארגנות וההכנות לשבת שבע ברכות, בפרט של ההורים האחראיים על ניהול השבת, מאוד משפיעה על האפשרות לקיים את החתונה בשישי בצהריים.

אם שבת נכנסת בשבע

אני לא מבין איך נשים לא מעלות את הטענה: "איפור"

בשביל חופה ב 11 את אמורה לקום ב 5 בערך

 

החתונה תימשך כשעתיים וחצי לפחות?

ואז - מה עם ההכנות לשבת שבע ברכות?


ראה מה כתבתי בתגובה קודמת.
אם בבית מלון - מהחתונה ממשיכים כל המשתתפים בשבת, לבית המלון.
אבל אם השבת תהיה ביישוב של אחת המשפחות - באלגאן אטומי לחזור הביתה, להתארגן לשבת, לטפל באורחים, חלוקה לדירות אירוח, וכל זה בשישי אחה״צ.

הרב שחיתן אותנו ידוע כרב מאוד מדייק. אחרי החתונה שלנו היינו בחתונה אחרת עם אותו רב והיא הייתה באיחור של כמעט שעתיים. שלנו בדיוק בזמן

זה מה שחשבתי בפועל זה נהיה יותר ויותר מקובל והמחירים בהתאם במקומות הרגילים

 

בכל אופן זה אופי שונה של חתונה...

אין כמעט ריקודים ומתאים יותר לחתונות מאוד מצומצמות לדעתי

שבת שבע ברכות היא יותר שיקול למי שעושה משהו גדול יחסית עם כל המשפחה....

 

ולדעתי הכי טוב לדברים כאלה זה לשכור וילה לכמה ימים- יש כאלה מאוד יפות ולהביא קייטרינג מבחוץ

אפשר לשים פלייליסט למוזיקה ולשים מישהו שיהיה אחראי לזה

לעשות את החתונה בחצר ואחר כך המשפחה הקרובה נשארת לשבת בוילה עם הזוג

וככה גם באמת חוסכים בעלויות מיותרות

 

זה קליל, זה מרענן, אוירה אחרת, יש אור..
לא הייתי רוצה שכל החתונות יהיו ביום ששי אבל מדי פעם זה כיף!

בס"ד

תחשבי שלא כל האורחים נשארים לשבת שבע ברכות ולחלק מהם יש שבת להכין וילדים לארגן. לפעמים גם מגיעים ממקומות רחוקים (נגיד אין מצב שההורים שלי יגיעו מרמת הגולן לחתונה כזאת במרכז). בקיצור, בעיניי זאת ממש התעללות באורחים.

באלו מהמשפחה הקרובה שברור שצריכים להשתתף.

משפחה פחות קרובה שגרה רחוק ולא תגיע - המזמינים לוקחים זאת מראש בחשבון שיש כאלו שלא מתאים להם יום שישי (יש גם אנשים שעובדים בימי שישי, במערכת החינוך, רופאים ואחיות, בעלי חנויות).

בס"ד

 

מי שרוצה לעשות חתונה רק למשפחה הקרובה אז אחלה. אם בונים גם על חברים ומשפחה מורחבת זה נראה לי ממש לא מוסרי כלפיהם.

אגב, גם משפחה קרובה לא בטוח תרצה את זה אבל זה כבר אישי לכל אחד.

יצא לי להשתתף ב 3 חתונות במשפחה הקרובה בימי שישי.
אחת היתה בלימון, קיבוץ עינת
שניה באטורה, באתר מיני ישראל ליד לטרון
ושלישית בחצר וילה פרטית במרכז הארץ.

אופי חתונה מאוד סולידי ביום שישי.
בלי תזמורת ורעש, בלי ריקודים.

משפחה קרובה, חברים קרובים.

לעשות אירוע ביום שישי.
עושים שמיניות כדי להגיע סידור לילדים עבודה הכנות לשבת, ואם זה במרחק שעה לכל כיוון אז שמים מתנה ובורחים כדי לא להיתקע בפקקים, זה בדיוק מה שקרה לנו באחד האירועים. וגם כשיש אפשרות לשבת נאלצים לנשנש כדי לא לבוא שבעים ולפגום בסעודת שבת.
כשאנחנו התחתנו שמנו בראש עדיפות את האורחים בכל החלטה כמובן במידה שמבחינתנו זה תאם לתוכנית שמראש קבענו.
אנשים באים ליהנות ולהשתתף בחתונה ולא לסבול.

מי שרוצה לקום מוקדם שיישן מוקדם
איך את מצפה לקום אם את לא ישנה בלילה?

תציבי לך מטרה בחיים אפילו כמה
ותעמדי בזה אין לך ברירה

מה יהיה שיהיה לך ילדים לא תקומי אליהם להניק בבוקר או לשלוח ללימודים?

אל תחשבי כאילו זה רחוק מדי
וכן בעל לא אוהב לראות אישה עצלנית

קומי בבוקר תכיני לו ולך ארוחת בוקר תעשי סידורים בעצמך לא יודעת כל מה שקשור בטיפול הבית

אבל אני מנסה להכנס להריון..
ואני נתקפת בסוגשל שביזות, כי אני לא קמה בבוקר ועושה דברים שאני אוהבת..
אני באמת מבולבלת. במקצוע שבחרתי בניסיון להכנס להריון.

תעשי בשבילו תנצלי את הזמן שזה רק את והוא אחרי זה לא יהיה באמת זמן לדאוג לו ב100 אחוז

זה הזמן להתעסק עם מה שחשוב באמת שזה הבעל וטיפול/טיפוח/השקעת הבית

אני 4 שנים מנסה להיכנס להריון אבל מתעסקת בבעל ובבית ובמה שיש כרגע

אבל את חייבת להבין, לפי הכרטיס שלך
יש לך ילדים ב"ה! ויתווספו לך עוד
וזה גם נחמה.. כי את מבינה שהכול בסדר איתך.

ואני מאחלת עוד החודש להיקלט בע"ה

אבל 4 שנים אני מנסה כן יש מחשבות שאולי חלילה משנו לא בסדר
וגם שנקלטתי לפני 3 חודשים עברתי אחרי הפלה

תסתכלי על החיובי שבחייך
זכית להתחתן ברוך השם

יום יום אני מודה לא מובן מאליו בכלל..
מאחלת לך להקלט בעזרת ה

בס"ד

אני גם כמוך אבל לאחרונה אני משתדלת יותר לקום וללמוד ולעבוד אפילו שאני לא מתה על העבודה.
אולי תמצאי עבודה? התנדבות? משהו שימלא לך את הזמן בימים החופשיים?
בכל מקרה, לדעתי בשביל מוטיבציה לקום צריך דברים שאוהבים. אם לא אוהבים את הלימודים אין שום מוטיבציה כזאת וזה חבל.

כי הימים שאני קמה בהם מאוחר זה 8:00 גג ולא משנה בכלל אם אני בבית סתם או צריכה לצאת.
אבל אני חושבת שקודם כל יכול להיות שאת טיפוס לילה אם את מתמלאת אנרגיות בלילה?

יכול להיות שהגוף שלך התרגל לישון מאוחר ולקום מאוחר ואז את צריכה פשוט להרגיל את עצמך אחרת, כמו ג'ט-לג (או משהו כזה שקורה אחרי טיסות)

אולי כדאי לך להחליף לימודים? אולי את יכולה להחליט שבימים החופשיים ב8:00 את במכון כושר/ ברכה? זה גם בריא וגם ממריץ ונותן תחושה רעננה.
וקחו את זה כמשימה זוגית- תגידי לבעלך איך הוא יכול לתמוך בך.

אחרי זה החיים כבר לא יהיו נחמדים כאלה

ובלי קשר, תשבי עם בעלך ותסבירי לו שככה את רגילה וברור שברגע שתסיימי את הלימודים ותתחילי לעבוד זה יהיה שונה

יש אנשים שהם טיפוסים של לילה, יותר אפקטיביים בלילה. גם אני כזו אפקטיבית ומלאת אנרגיות בלילה וגם אם מותשת לא מסוגלת להרפות ותלכת לישון, היום פחות יש לי ברירה כי חייבת לקום לאלף דברים על הבוקר..

רציתי להציע לך: לנסות לקבוע דברים לבוקר- תור לרופא, שיחה, פגישה כל דבר שייתן לך מוטיבציה לקום ואז בהמשך היום החופשי- לחזור לפיג'מה ולישון שיה שעתיים. ככה כן קמת אבל הרשת לעצמך הפוגה נהיום.

לגבי הלילה- את מנצלת את החיות שלך? לכי לשיעורי ספורט, תצאי עם בעלך, תנקי , תלמדי תעשי מה שטוב לך. ותקבעי לך שעת יעד- נגיד 23:00 שבה תנסי להיות שמחה שהספקת מה שרצית ופשוט ללכת לישון. וטיפ- כנסי למיטה עם ספר/רדיו/שירים זה יעזור לך לרצות להתחיל להיכנס למצב שינה . (לא עם הפלאפון! זה בלי סוף וככה אין סיכוי לישון)

תמיד כדאי לעשות בדיקות דם ולוודא שאין חוסרים

שהם ערניים בלילה ועייפים ביום משהו בגוף שלהם,לא תמיד זה בגלל שישנים ביום קראתי פעם מאמר על בחור ישיבה שהיה כזה וחשבו שהוא בטלן עד שעלו על המצב הזה והוא פשוט שינה את זמן הלימודים לעיון בלילה ובקיאות בבוקר
אפשר לעשות בדיקה

אחרי הלידה של הילד הראשון.
אני מכירה כמה בנות שהיו בול כמו שאת מתארת.. ואחרי שהיה להם ילד ראשון, ובטח בילדים הבאים, החיים משתנים לגמרי.. פתאום לקום בשעה 8 בבוקר נראה מאוחר..
אל תדאגי.. זה ישתנה! ואת יכולה גם לספר את זה לבעלך..

אני מאוד מבינה אותך.

את נשואה טריה, התחלת מציאות חדשה שאת צריכה להתרגל אליה, את מנסה להיכנס להריון (שאני מניחה שגם זה יכול להתיש נפשית, לנסות ולראות שעוד לא הצלחנו), ואת לומדת מקצוע שאת לא מתחברת אליו.

קודם כל, בואי נשים את הדברים במקומם.
כל הכבוד שלמרות שאת לא מתחברת למקצוע, בימים לא חופשיים, את קמה לאוניברסיטה. זה לא ברור מאליו.

בקשר לריבים עם בעלך.
זה נכון שאת צריכה להבין שלא נחמד לו, ואולי יותר נכון לומר - מדאיג אותו לראות שאת לא עושה כלום עם עצמך כשאת לא עושה כלום עם עצמך.
אבל אני חושבת שהריבים על זה בינכם לא תורמים לך להתקדם בנושא.

את צריכה הכלה, קודם כל של עצמך, ואח"כ גם שלו.
את צריכה לקבל את עצמך ולהבין שכנראה לא טוב לך מאיזון יש סיבה.

אין אדם עצלן, יש אדם עצוב.

האחריות שלך היא לגרום לעצמך לרצות לקום בבוקר.
הגיוני שאם את לומדת מקצוע שאת לא אוהבת, ותחשבי על זה שכשאת מסיימת את התואר את גם תצטרכי להמשיך איתו, לא יהיה לך הרבה טעם לחיים.

אז קודם כל, תחפשי לך מקצוע אחר בדחיפות (ובנחת).
ודבר שני, כדאי לך שהריבים שלך עם עצמך בענייני השינה, יהיו בערב ולא בבוקר.
כלומר, תילחמי עם עצמך ללכת לישון מוקדם. את צריכה שעות שינה...
ונכון שאת רגילה אחרת, אבל זה כנראה הרגל שלא עושה לך טוב.
כי העולם חי בשעות אחרות... (ואגב, בלילה השינה הרבה יותר חיונית ואיכותית).

תישני מוקדם, תקומי מוקדם, תעשי ספורט שאת מתחברת אליו... יהיה לך גם זמן להיות עם עצמך ולחשוב על החיים שלך, אחריו תאכלי ארוחת בוקר שמכילה את כל הערכים התזונתיים...
וכל היום שלך יראה אחרת.

בהתחלה אולי יהיה לך קשה להתרגל, אבל כדאי לך לרכוש את ההרגל הזה.
עד אז, אל תשפטי את עצמך, אבל מצד שני גם אל תוותרי לעצמך.

את לא עצלנית, את עצובה. ואם זאת הבעיה, תמצאי לה פיתרון.

בהצלחה

ואני של בוקר! 🤷‍♂️
מה הבעיה לישון עד מאוחר בימים חופשיים? העיקר שאת קמה בימים לא חופשיים!

אז אני נשואה, לא מאוד טריה (4+ שנים)

ואני ככה... (את רואה מתי אני מגיבה...)

אני בנאדם של לילה, השעות שבהן אני צלולה וחדה הן בגדול מ8-9 בערב עד 5-6 לפנות בוקר, לפני 12-1-2 בצהריים אני לא מצליחה לחשוב על כלום... אם אין לי ברירה אז אקום מוקדם (אשן נניח מ4 עד 8 ואקום לתפקד) אבל אני באופן כמעט קבוע קמה סביבות 11-12+

מה עושים?

כשניסיתי ללכת לישון מוקדם זה כיבה אותי, כי השעות שאני אפקטיבית בהן היו מתבזבזות על לנסות להירדם ולישון, וכשהייתי קמה לא הצלחתי לעשות כלום עד 1 בערך, אבל ממש כלום, הרגשתי שהראש שלי כבוי, אז יצא שהיו לי סביבות ה10 שעות "עירות" ביום. היום אני הולכת לישון הרבה יותר בחופשיות, כשיש דברים שאני צריכה לעשות מוקדם בבוקר - אני מעדיפה לעשות "לילה לבן" וללכת לישון ב9 אחרי. לגבי ללכת לישון ביחד - אנחנו משתדלים שפעמיים - 3 בשבוע נלך לישון ביחד (בעלי קצת מאוחר מהרגיל ואני מוקדם מהרגיל ואז עושה כל מיני דברים במיטה, כמו לקרוא ספר, לשחק בפלאפון, ללמוד, לעבוד... פשוט כי אין לי חשק לצאת מהמיטה)

וכשמישהו מעיר לי שאני ישנה בבוקר אני מציעה למעירים ללכת לישון פעם הבאה 7 שעות מוקדם מהרגיל ולראות אם הם יצליחו לישון... כי ככה הגוף שלי עובד (מאז שאני זוכרת את עצמי...)

כשיש לי פגישות בבוקר - אני קמה בבוקר. אבל דואגת לסדר הכל על הצהריים. (ואני סטודנטית במקביל ולומדת את כל מה שאין בו חובת נוכחות לבד בלילות)

ילדים - לצערי אין לנו ילדים, אבל מנסיון של חברות ומשפחה שגם ככה - התארגנות הילדים בבוקר זה על הבעל. (כמו במשפחות שהאשה יוצאת לעבודה ב6 או 7). וכשצריך - עושים לילה לבן והולכים לישון אחרי פיזור הילדים, או שישנים שעתיים, קמים להתארגנויות של הבוקר חוזרים לישון

ומבקשים פירוט של הסל שהן נותנות.
משווים- סל הריון ולידה, טיפולי שיניים לילדים, טיפולים פרא-רפואיים כמו קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק, וכד'.
משווים מחירים של המסלולים השונים.
בודקים זמינות רופאי משפחה, רופאי ילדים ורופאים אחרים (נשים, אורתופד, עיניים, כירורג וכד') , במרפאות הקודמות.
מנסים לברר איך היחס האנושי במרפאות.
בסך הכל נראה לי שברוב המקומות אין הבדלים כ''כ גדולים בין מרפאה למרפאה.

ונגישות באיזור שלכם של השירותים החשובים

בעיר גדולה יש בד"כ את כל השירותים של כל הקופות ואז בעיקר שווה להשוות מחירים, סל הריון וכד'. בסופו של דבר, כנראה שההבדלים לא קריטיים מאוד.

אם בפרפריה זה בחירה הרבה יותר משמעותית. אם לאחת הקופות יש מרפאה בישוב שלכם או בישוב סמוך - שיקול מאוד משמעותי. אם יש שתיים - לבדוק היטב איזה שרותים ניתנים שם, כמה שעות הם פתוחים וכד'. נכון שכשאין כלל מרפאה של הקופה - הקופה שיש נותנת שירות מיידי של רופא כללי וחבישות וכד', אבל אם זה הסניף שלכם הם הרבה יותר מחוייבים.

נדיר למצוא רופא שהוא גם אנושי, גם מקצועי באמת וגם זמין בהתראה קצרה.
חפשו במקום מגוריכם המלצות על רופא משפחה, רופא ילדים ורופאת נשים. תבדקו שעות עבודה וזמינות. תבררו עם איזו קופה הם עובדים ולפי זה תוכלו לבחור.

בעיקר אם הם יקרות..
אני יודעת שבעלי אוהב קיפול נורא מסויים של הטלית שלו, אז גם אם ארצה לשמח אותו ולקפל, אני יודעת שתכלס זה לא מה שישמח אותו כי לא אקפל כמו שהוא אוהב..
טלית זה דבר אישי, שאני חושבת שרוב הגברים יעדיפו לקנות בדיוק את הדבר שהם רוצים ולא להתפשר כי לא מדובר רק בחולצת מתנה שבעלי ילבש גם אם לא הכי יאהב אותה, אלא באמונה של כל אחד ואחד

אולי אפילו להגיע לחנות עם הטלית עצמה (כי יש גם גדלים בטליתות)?

בכל מקרה לבקש זיכוי, כך במקרה שלא הצלחת, בעלך יוכל להחליף לטלית שהוא רוצה.

הולך עם תכלת? מעדיף פתילים דקים או עבים?



לי יש מלא עניינים עם ציצית ואי אפשר פשוט לא לקנות לי. אבל לא כולם כאלה.

סביר שיש לו כל מיני חשבונות, שאת לא יכולה להעלות על דעתך.
גודל, צורה, אריגה רגילה או קלה, קשירת הציציות בעצמו, קשירה אשכנזית/ספרדית פשט/לפי הקבלה. אם הוא שם את מה שטוענים שזה תכלת אז בכלל - כמה חוטים, איך קושר וכד'.

כמובן שהחבר צריך לעשות את זה עם טאקט, ולא ישר לשאול אותו איזו טלית הוא מעוניין.

 

אלא פשוט לדבר איתו באגביות על הנושא, ולהבין ממנו איזו טלית מתאימה לו.

הוא לא הולך עם תכלת

אם אביא את הטלית שיש לו עכשיו- זה לא יעזור בחנות?

זה ממש הכרחי להיות בהפתעה..

לחנות את הטלית שיש לו עכשיו. 

אבל שתהיה לו אפשרות החלפה למקרה שהוא תכנן לשנות משהו בטלית הבאה...

מעבר להעדפה בצבע

הלכנו לקנות ביחד לפני החתונה וזה משהו שאין סיכוי שהייתי עושה לו לבד בהפתעה

ומסכמת עם המוכר שאשלם כמה שיעלה מה שיבחר

עדיף לי שיהיה מרוצה לגמרי, זה לא דבר שמחליפים כל יומיים.

מה הקטע לשלם על שובר ולהגביל אותו לחנות מסוימת, אם במילא הוא בוחר ומחליט וקונה שיקנה מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה

 

אשלם כמה שיעלה - זה לא כסף של שניכם בסופו של דבר?

בלי קשר למחיר.

נכון שזה קצת להגביל מבחינת זה שאין מבחר חנויות
אבל אני לא אדבר עם כל המוכרים בעולם🙃

לברר בשושו מה הוא אוהב בציוץ שלה.
לקנות אך ורק טליתניה או משכן התכלת.
אם את צריכה עזרה אשמח לסייע לך.
אני עובד עם מספר סוכנים בארץ

כשבוע לפני היום הולדת שלו היינו בקניות וכשעברנו ליד 'משכן התכלת' אמרתי לו שעכשיו נכנסים לבחור לו טלית. הוא גם היה מופתע וגם יכל לבחור מה שהוא אוהב.

התייעצתי עם חמי שהדריך אותי מה לקנות, קניתי את הכי קלה וטובה שהייתה בחנות, הוספתי עטרה מכסף, רצתי לתופרת שתתפור, עם 3 ילדים בשיא הקיץ, ברגל.. בסופו דבר הוא היה בשוק, הוא לא היה שלם כי קניתי עם פסים לבנים כמו שחמי הדריך והוא מסתבר-אוהב שחורים, אבל אם תשאלי אותו היום הוא יגיד לך שזו המתנה הכי יפה ומוצלחת וגוררת תגובות חיוביות שקיבל. בקיצור מרוצה עד הגג..

זה חסר מאוד.
אני למשל לא מצליחה להשלים עם זה.
מבאס.
אבל משתדלת לנסוע גם לבד לחצי יום או יום.

צריך למצוא חברות טובות בסביבה שבה את גרה שתוכלי לשתף אותן בכל (לבנות יותר קל ליצור קשרים כאלו),
מניח שבחרת לגור במקום שדומה למה שאת מייצגת,
וכן, בחרת לגור איפה שאת גרה למרות הריחוק מההורים עקב יתרונות גדולים פשוט צריך לחזור עליהן ולראות איך ב"ה המשפחה צומחת בצורה הכי טובה במקום הזה,
כמובן לא סותר לבקר את המשפחה בצורה יותר תדירה

לפעמים זה ממש קשה

נהג צעיר זה עד גיל 24

נהג חדש זה שנתיים לאחר הוצאת הרישיון

בזמן הביטוח ישאלו אותך שאלות ויגידו לך מה אתה צריך.

 

 

לשאלה השניה יש עמותה שנקראת אמון הציבור או הכי טוב שיימינג בפייסבוק (אם באמת עשו לך עוול)

או משרד המסחר והתעשיה גם הם הכתובת למרות שהם לא עושים הרבה...

 

אבל יש צימרים באש קודש ועדי עד
עם נוף מהמם

נשמע שפשוט כואב לך שבעלך לא מספיק עובד?

זו באמת מורכבות לא פשוטה.

אם נגיד את לוקחת עכשיו עשרת אלפים שקל. תעשי הוראת קבע לחשבון שלך כל חודש 200 שח ואז תוך ארבע שנים הסכום הזה יחזור.

ככה את לא תרגישי שאת נותנת מתנה אלא הלוואה כן לממש חלום של שחלמת מה לעשות עם הכסף. לדעתי אבל כן לעשות פריסת תשלומים להחזר. ולא להגיד שיהיה לנו עשרת אלפים שקל אז נחזיר לך כי אז זה באמת יכול לא לקרות, כאשר יש החזר מסודר זה יחזור. ואולי פתאום עוד ארבע שנים תחליטי שאת לוקחת את כל העשרת אלפים האלו שהוחזרו לך ואתם קונים חדר ילדים לבית וספות וכו דברים שתרצו.

אגיד לך תאמת גם לי יש כרגע כסף בצד שחסכתי למטרה מסוימת וזה עשרים אלף שח. ואנחנו זקוקים לכסף אבל לא מסכימה גם להביא אותו. ובינתים לקחנו הלואה בפריסת תשלומים . כי לדעתי ברגע שלוקחים הלואה אז יותר מחייב להצטמצם ולהחזיר ברגע שניקח את הכסף בצד אני אותר על החלום שלי ואני לא רוצה להיות אישה ממורמרת ועצבנית מאוד בגלל זה.

אני גם יודעת שאם אני פותחת את הכסף הזה שעומד בצד אני אתחיל להטריף את בעלי על כל קניה שלו שהוא מבזבז. ככה בהלואה אני לא מציקה לו. זה שנינו לקחנו הלואה ושנינו נחזיר

בעלי לפני עשר שנים היה לו בצד חמישים אלף שקל שהיינו צריכים והוא גם אמר שוהא ילווה. והוא נתן אותם. מה שקרה שבהמשך השנים זה לא חזר אליו... ואני כל פעם אמרתי לו בא נתחיל לשים בצד כל חודש להחזיר לך. כי הרגשתי נורא שאני לא עומדת במילה שלי. אז בזמנו הבטחתי שזה יחזור אליו באחריותי. וזה מעצבן אותי שזה לא קורה.

מה שקרה עכשיו השתחרר לי חמישים אלף שקל מקרן השתלמות אז אמרתי לו אנחנו נשים את זה בצד וזה החזר על ההלואה שנתת והוא אמר בסדר. זה בצד אבל זה שלנו. ואני מרגישה שכן כאילו עמדתי במילה שלי והחזרתי לו. רק שזה חזר בחשבון שלנו סגור זה לא חזר אליו. אלא לש משתמשים בו כרגע בסכום הז

שאם נקלעתם למצב הזה מסיבות מוצדקות זה בסדר גמור כי זה כורח המציאות ומימלא לא צריך להרגיש רע עם זה, אלה דברים שקורים.
אבל אם זה בגלל התנהלות לא נכונה של אחד הצדדים זה כבר משהו שצריך לדבר עליו עם בן הזוג.

כן, אני כביכול בצד של בעלך..
באתי בלי חסכונות מהבית, אני כרגע לומדת ולא יכולה לעבוד( לא יודעת מה המצב שלך והאם בעלך עובד או לא), כן מנסה לשדר לבעלי שאני מוכנה לעבוד( למרות שתכלס בשגרת הלימודים שלי אין לי כל כך זמן לעבוד)..
אני יודעת שבתחילת הנישואין זה נורא הלחיץ אותי..
זה שכביכול ה'כסף שלו', שאני נטל עליו.. ( למרות שתכלס אני עוד כמה שנים אתחיל לעבוד בעבודה עם תואר ואפצה על הזמן הזה)
ב"ה הוא לא נותן לי הרגשה כזאת, אבל אם הייתי מרגישה את זה, זה היה יוצר מתח זוגי גדול בינינו..

קודם כל תודה לכל המגיבים, נהניתי לקרוא את דברי כולכם.
לגבי העניין של 'ואם זה היה הפוך?'. אז אמנם אנחנו בעולם מתקדם והפערים בין התפקידים מצטמצמים אבל עדיין מבוססת אצלי המוסכמה שהגבר הוא האחראי על הפרנסה ויותר טבעי שהוא ירוויח יותר. לכן הפער ההתחלתי בינינו גורם לי למתח פנימי.
בע"ה יום אחד זה יתאזן אבל יקח קצת זמן. עד אז צריכה ללמוד להתמודד...

כשאנחנו התחתנו לבעלי לא היה מושג וחצי מושג על ניהול כספי..
אני הגעתי עם חסכונות (קצת? הרבה? הכל עניין של הסתכלות...)
היה לי ברור שכל מה שאני מביאה איתי הופך לשלוח שנינו... והיום הוא מרוויח יותר ממני ועדיין אנחנו רואים בכל הכסף כאחד.. אין אני הבאתי ככה אתה הבאת ככה... ממליצה לנסות להבין שההוצאות וההכנסות שלכם הם לדברים משותפים וכל שמגיעים עם תכונות וככה יוצרים משפחה אחת ככה כל אחד מגיע עם הדברים שלו יוצרים בית אחד...

זרם דתי, וגם גיל.

אם תתני לנו מעט רקע עליכם - תוכלי לקבל תשובות יותר קרובות למציאות בה את חיה.

כותבת הפוסט שואלת מהן הציפיות של גבר מאישה, מהם הדברים חשובים שצריכים להיות באישה - ואת באה וכותבת שאישה צריכה לדעת לוותר, לקבל ביקורת ולהשתפר.

ואישה לא חושבת על איך הוא יעזור עם הילדים והבית.. אולי כן? לי זה לא היה בראש אז

המריבות הידועות של השנה הראשונה לנישואים.

פערים בציפיות, הערות ובקשות והצד השני נעלב ונפגע ולא מבין מה רוצים ממנו.... פערים בהתנהלות כלכלית, פערים על רקע תרבותי, פערים בצרכים המיניים ובסיפוק המיני... ועוד.

חוץ מאישה או גבר קרים על זה היתי לא מותרת.

אבל מה אפשר לעשות אחרי החתונה בדבר כזה חוץ מלאכול את הלב ולריב?

אנחנו מאותה עידה ויש פערים ולא חסר על מה לריב.
מספיק שאחד אדיש או לא מסודר או יושב בפלאפון שעות או חמה רעה וכבר יש על מה לריב

אישה רוצה גבר שהיא יכולה להשען עליו. מתחשב ואוהב
בעלי אומר מציאת חן עדינות לא גסה ומתחשבת

הבנה (לרוב קשה שזה יקרה... אבל יש שאיפה כזאת) ואכפתיות - לאישה.
הערכה ואמון - לגבר.

אח"כ זה כל אחד מה שחשוב לו

אני למשל רציתי מישהוא חזק לא חנון. זה מה שקבלתי למרות שזה לפעמים מביא לפיצוצים כי שנינו דעתנים.

עדין לא הייתי מאריכה גבר חנון ולא הייתי יכולה לחיות איתו

וגם בעלי זה מה שהוא חיפש ,לא אישה שברירית ,אלא אחת דעתנית שיועדת להחליט ויודעת מה היא רוצה.

ושוב מצד אחד זה יכול להביא לפיצוצים. מצד שני שנינו ביחד זה כח עצום שאין לתאר כשאנחנו באותו המטרה כי שתינו עוצמתים

יש מצב שהיו חיים יותר נינוחים אם כל אחד היה לוקח את ההפך מצד שני כל אחד לא היה יכול לחיות עם ההפך.

עדיף חלל אחד מושלם...
אישית בבית שלי יש לי פינה עם 2 מדפים של איקאה ועליהם גביעים, כלים חמודים, עציצים קטנים וכו'
ואני מתה על הפינה הזאת! עושה ככ טוב בלב

לעומת חפצים בודדים שנאבדים בחלל... ולפעמים אפילו לא מוצאים את מקומם

נשמע ממש יפה,

לעצב כמה פינות עד הסוף...

וגם מעבירים בו די הרבה זמן..
ורעיונות יש המוון. תנסי באיקאה יז להם דברים יפים..

אני לא הייתי רוצה שמישהי אחרת תעצב לי את הבית. בטח לא מיד אחרי החתונה. בניית הקן הזוגי , גם הגשמי, הוא תפקידם של בני הזוג.

והיא ממש שמחה ורוצה.

כי אני מאד בתחום ולעומת זאת היא בכלל לא רואה את הדברים האלה וכך גם החתן שלה.

 

אבל היא מאד נהנית כשדברים נראים טוב.

ואני מניחה שמובן שזה לא עיצוב טוטאלי וסופי.

 

וכמובן שאברר איתה על איזה סגנון וצבעים יותר ללכת...

הייתה לי התלבטות קטנה,

אבל עזרת לי, תודה!

שטיח וילון מראה מברשת אמבטיה סט של פח ומברשת אמבטיה וסט לכיור של הסבון ולמברשות שינים

באיקאה יש דברים יפים

על האמבטיה הכי פחות חשבתי..

 

אבל זה נשמע ממש נחמד,

אבדוק את זה..

חלל אחד מושלם, זה יעשה לה חשק להשקיע כשיתאפשר לה בשאר החלקים... פרטים קטנים בכל מקום, עלולים להציק לאחת שלא יודעת כל כך מה לעשות איתם וליצור לה בלאגן כשהיא תצטרך את האיזור פרקטית.

אני גם קצת עוסקת בזה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ואני הייתי מתחילה חדר שינה, וסלון. (תוודאי שזה בסדר מבחינת שתעצבי לה את חדר השינה).

אני לא אוהבת בכלל דברים שהם רק לקישוט,

חוץ מפרחים ומינ' תמונות..

לדעתי זה סתם אנרגיות מעמיסות.

כך שאני ממש משתדלת שיהיה הכי פרקטי שיש.

 

 

עזר לי מאד סדר העדיפויות שנתת.

 

מצעים יפים
מנורות לילה לשידות עם מפת תחרה מתחת
שטיח אם היא אוהבת ליד המיטה
וילון ארוך. תשאלי אם היא אוהבת אטום או שקוף

רק תשאלי אותה איז צבע היא אוהבת
לי היה מפריע אם מאוד אם לא לטעמי

ברור שהיא תהיה מעורבת ומודעת ומחליטה.