פורום נשואים טריים (עמוד 319)

ואולי גם לא מבינים למה.
למה את עצובה ?
מה בעיקר מפריע לך שם?
אולי יש דברים שניתן לשנות כשאתם באים?

את צריכה לדבר עם אמא שלך ולהסביר לה שאין לך עלינם כלום ואת אוהבת ומעריכה אותם. רק מבחינת שמירת שבת יותר מסתדר שם.
ואולי הם יוכלו לבוא לקראתכם בשבתות שתגיעו. במשהו שמאוד חשוב לך?
היתי מתאמצת לפחות פעם בחודש ללכת.
ואל תגידי להם שכל שבת את שם. תגידי לפעמים שאתם בבית שזה לא יראה להם צורם.

אני כמעט לא מגיעה שבתות אליהם כי זה פחות מתאים..

מקפידה לקפוץ באמצע שבוע..

עכשיו אנחנו כבר משפחה גדולה ופחות מתארחים וזה פחות צורם, ההבדלים..

כשמזמינים אני מתחמקת בכך שיהיה לאמא בלגן.. והילדים פחות רגועים מחוץ לבית וכדומה..

 

ולהפגין יחס אוהב ומכבד.

 

להשתדל במידת האפשר קצת יותר בשבתות. תתכווני לשם מצוה, לא לשם ה"הנאה" דווקא.

 

התחושות שלך ניתנות להבנה, זה לא שאת לא אוהבת אותם, קשה לך האוירה בשבתות. אבל להשתדל כמה שאפשר.

 

וזה שבעלך אוהב אותם, זה דבר גדול. תשתדלי שהם ידעו את זה... 

מה שסיפרת מתאים בדיוק למה שאמא שלי עברה. היא לא הגיעה גם מטעם חינוך הילדים.

אולם כעת, כעשרות שנים לאחר מכן היא חושבת שזה לא היה נכון... זה מאוד פגע בהורים שלה.

 

אולי אם שבתות יהיה יותר מורכב להגיע משום שאז חייבים להישאר עד מוצ"ש או שיש בעיות נוספות...

אולי כדאי להגביר ביקורים / קפיצות באמצע השבוע. להגיע לכמה שעות וללכת.

 

שיהיה המון בהצלחה!

זה קשור לאוירת שבת?
לדעתי אם אין בעיה של שמירת שבת (נשמע שאין...) אז להשתדל ולהגיע באופן שווה כמו לצד השני גם אם זה אומר להוריד שבתות אצל הצד השני כדי לא לפגוע בהם.

אפשרות אחרת- להזמין אותם אליכם.

חבל לפגוע בהם

אף אחד לא מושלם ואולי הם לא כמו שהיית רוצה שיהיו אבל הם ההורים שלך והם הביאו אותך לעולם וגידלו אותך.

אנחנו נוטים לקחת אותם כמובן מאליו אבל אל תשכחי שהם מבוגרים מאיתנו ויבוא יום שכבר לא יהיו איתנו.

מה גם שלא היית רוצה שהילדים שלך יתנהגו כך איתך

מקסים וחשוב! ישר כח!

תודה רבה

אשמח בכל זאת אם מישהו מכיר את הפרוצדורה..

שתעברו ועדת קבלה. אבל אם יש מקום במעון אז אין שום בעיה להירשם אחרי שעוברים

לפי התמת, יש לך זכות להרשם בכל מקום גם אם אינך מתגוררת בו
אם נרשמת בתקופת הרשמה ויש יותר ילדים ממקומות, יש ועדת קבלה על בסיס קריטריונים של התמת (שלא מסננים לפי מקום מגורים אבל כן נותנים עדיפות למי שיש לו אחים במעון)
המעון לא מפסיד מזה שנרשמת וביטלת. הרי שילמת דמי הרשמה...

בקיצור, תרימי טלפון ותבקשי להרשם בכל מקרה, ואם בסוף לא תגיעו לישוב - תבטלי הרשמתך.

אם המצב יוצא משליטה ולבד היא לא מצליחה לשלוט בכעס,אז הולכים לטפל.

יש עליה הרבה לחץ ביום?
היא ישנה טוב בלילה ?
אוכלת טוב?
אם הכל בסדר היא צריכה עזרה.
להתיעץ עם רופא משפחה. אולי היא צריכה עזרה בכיוון נפשי או בבית ועם הילדים

איך היא כשהפיוז שלה רגוע?

רגשות כגון אלו- כלומר לחץ ועצבים מדברים שלא מסתדרים בדיוק כפי שרציתי- מגיעים כמעט תמיד מחוסר ביטחון,
כשאדם לא בטוח בעצמו ובכוחותיו אז הוא מאד תלוי בדברים שחיצוניים אליו, כי אם לא יהיה כפי שתכנן-הוא לא מאמין שתהיה בו היכולת להתמודד.
(לדוג' אדם מוסכניק בטוח ביכולתיו הטכניות ולכן הוא לא חושש מלהיתקע בצד הדרך כי הוא יידע איך להתמודד, אך אדם שלא יודע דבר ברכב יוכל להיות לחוץ ועצבני מכל דבר קטן ברכב, כלומר חוסר הבטחון שלו ביכולותיו גורם לו להיות תלוי בנתונים החיצוניים)

לכן הפתרון למצבים שכאלה הוא להגביר את הבטחון של האדם בעצמו וביוכלותיו, זאת לא עבודה פשוטה אבל זה אפשרי בהחלט,
ולך בתור בעל יש תפקיד חשוב בתהליך כזה, בתור גבר שצריך לתת יציבות לבית ולתת ביטחון לאישה, לתת לה הרגשה שהכל טוב גם כשמשהו לא מסתדר כרצונה, לתת לה רשת ביטחון גם טכנית ובעיקר נפשית.

האם היא מתמודדת לבד עם טיפול בילדים ותחזוקת הבית? .. ניסית לבדוק מה מפריע לה?
אם זה האופי שלה זה בעיה יותר מורכבת ואם זה תלוי בהתמודדות עם מטלות הבית טיפול בילדים וכו.., אז אז מעבר לטיפול אתה צריך להקל ולעזור.
אם תפרט אפשר יהיה לתת עצות יותר מעשיות.

של מטלות הבית, עבודה ולימודים. אני משתדל לעזור ככל יכולתי, אבל האימפולסיביות היתה גם לפני תקופות העומס.. אני מאוד רוצה לעזור לה ולהכיל אבל זה ממש קשה לסבול כעסים על כל דבר שלא תואם את דעתה.
בדיקות היא עשתה ויצאו תקינות.
אני כל הזמן חושש שהתופעה אצלה תורשתית ולא ניתנת לטיפול. אובד עצות.

יש אנשים שחיבים שהכל יהיה מושלם כמו שהם רוצים. ובזמני לחץ זה יותר גרוע.
וגם אם זה תורשתי יש מה לעשות.

זה מפריע לה? היא רוצה להשתנות?
אולי תתיעץ עם פסיכולוג על הבעיה.

צריך הרבה לימוד ועבודה עצמית ובעיקר רצון להשתנות ולהבין שזה לא תקין ולא בריא לחיות בסיר לחץ, זה פוגע ופוצע בנשמות שבבית.

דבר נוסף מעודד שהיא מודעת למצבה ולא מנסה להצדיק ולתרץ את עצמה, לכן אל תתייאש.

תנסה לברר "בהידברות" סדנאות בכל מיני תחומים. אם אתם גרים באיזור פ"ת אז כדאי להמליץ לה ללכת להתרענן, מעבר ללמוד זה יכול למלא אותה באנרגיות וכוחות נפש.
בהצלחה רבה!

ותעדכן

זה יעזור לה לקבל פרופורציות?
הוא אמר שהוא עוזר כפי יכולתו והיא מבינה שלא תמיד זה אכן נכון לאבד שליטה .אם היא מגיבה הרבה יותר מבעבר אכן זקוקה ליותר עזרה, השאלה היא אם יש לו אפשרות מעבר למה שהוא כבר עוזר.
ובמידה ויעזור לה האם זה יחזיר את השקט לבית? לא נראה.

מאיפה תגובות חסרות הקשר האלה אלוהים יודע

וקושי להתמודד איתם

 

בנוסף - לא כתבת איך אתה מגיב להתפרצויות שלה, אם יש לה תחושה שהיא נתונה בביקורת מתמדת זה מעצים מאד את התסכול

 

אחרי הכל, גם אם יש *לה* קושי אישי עדיין זה מוביל לדינמיקה זוגית שיכולה להעצים את הקושי או להפך - למתן ולהקל על הקושי מאד.

אז אולי תפרט איך אתה מתמודד עם ההתפרצויות שלה - בשעת מעשה וגם שלא בשעת מעשה

בזמן שאני רואה שהילדים סופגים כל הזמן כעסים וצעקות והבית הופך להיות סיר לחץ, אני מבפנים ממש כועס עליה. מטבע הדברים אין לי כבר שום כוח להכיל את הכעסים האלה.

שנכנסתם ללופ שמאד קשה לצאת ממנו לבד

כמה עבודה שהיא תעשה עם עצמה אתה כבר עם כעס פנימי עליה ומאד קשה לשנות את זה

 

כשאתה אומר שהיא מודעת לבעיה - למה אתה מתכוון? במה באה לידי ביטוי המודעות שלה???

 

 

שהיא יודעת שהיא עצבנית נורא, רק שאין לה מושג מה עושים...

ולא לדבר עד יעבור זעם. לא פעם אני מעיר לה תוך כדי שתפסיק לצעוק ולדבר לא יפה.

בע"ה

אולי כדאי בתור התחלה להחליט שבמקום "לא לכעוס" שזה יעד גבוה מדיי כרגע לנסות משהו פשוט יותר למשל לא להתפרץ.
אני מתכוונת שאפשר לכעוס מבפנים אבל לא לתת לכעס חופש ולהבעיר את האש.

עצה נוספת שקראתי פעם היא פשוט לא להגביר את הקול, גם אם יש כעס אפשר לדבר חלש וכך בהדרגה גם הוא נחלש.

עצה נוספת היא לשאול אותה מראש בשיחה רגועה שכשמגיע רגע של כעס האם היא רוצה שתעיר לה שהיא תשים לב שכרגע היא בשעת כעס או שהיא מעדיפה מילה חמה ומעודדת כדי להשתחרר מהרגש השלילי או לתת לה לצאת להתאוורר או לנוח בחדר עד יעבור זעם.
אפשר לדבר יחד ולחשוב מה הפיתרון שהכי נכון לה ולכם.

בכל מקרה אל תרימו ידיים, בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, חשוב שהיא לא תאבד את הרצון לעבוד על מידת הכעס ובע"ה תצליחו ביחד.

לוקחת גם לעצמי
תודה

כשאני חושב על זה יכול להיות שלא פתחנו את הנושא עד הסוף. מצד אחד, אני לא רוצה להגיד לה כמה כעס צברתי עליה מחשש שזה רק יעצים את הבעיה, מצד שני, צריך כן לפתוח דברים כדי להתמודד.

וגם, לדעתי לא צריך לכעוס עליה, היא בטח לא רוצה במצב הזה. חסרים לה כלים להתמודד אבל היא ודאי לא עושה זו בכוונה רעה חלילה. זו החולשה שלה והמקום שהיא צריכה לעשות בו עבודת המידות כנראה.
לדעתי, כדאי לכם לפתוח. הדברים מבלי להטיל אחריות על אחד הצדדים אלא לקחת אחריות משותפת להתמודדות

נגיד איחור? שלך ושל הילדים
תנסה לקחת דף ועט לעשות רשימה מה מוציא אותה מדעתה.?
לפחות תדעו נגיד: זורקים נעלים בסלון, משאירים כביסה מלוכלת בריצפה באמבטיה וכו .ואז כשיש רשימה מסודרת שהיא תעשה את סדר העדיפיות של הכי מרגיז ואז אןלי לחלק מטלות ותפקידים. אחד שיהיה אחראי לאסוף נעלים וכו

לצערי אין לי עצות.. רק לחפש תמיכה ואוזן קשבת אצל דמות שאת מעריכה...אישה חכמה וראויה

ובהרגשה שלא תעזבי אותו ולכן יש לו קושי להתרומם.

העישון הוא רק תוצאה לקושי הנפשי שהוא מרגיש 24/7, הוא מרגיש הרבה יותר גרוע ממה שאת מתארת לעצמך, כשהבעיה תיפטר העישון יפסק.

כנראה רק דבר אחד יכול לתת לו כוח לצאת מהקיפאון, להתחיל לשדר שאת חזקה, החלטית ובעיקר שכלתנית ומפסיקה לפעול דרך הלב.

ה' יהיה בעזרך!

שדווקא הידיעה שלא תעזבי אותו מונעת ממנו להתקדם.

יש כאן קושי אחר, כאב מסויים, שמונע ממנו "לחיות".
את מתארת מישהו שהולך ומתדרדר ברמת החיות שלו, ובלי שיחה כנה ופתוחה, רצון לשמוע ולהכיל, לנסות לאבחן ולהבין מה הבעיה - לא בטוח שתצליחו להתקדם.

בהנחה שהוא לא נפתח ומשתף, או לא מוכן לשמוע דעות של אחרים על מה שהוא כן משתף, מה אני יכולה לעשות?

השלב הראשוני והכי קריטי זה להחזיר לו את האמון בך ובאהבה שלו כלפיו.

הגיוני מאוד שהסיבה שהוא לא נפתח ומשתף היא אי אלו חששות מהמצב בו הוא כן יפתח וישתף.

 

הרב קרליבך מדבר על כך שככל שאנחנו נכנסים יותר אל "הקודש פנימה" נדרשת מאיתנו יותר פתיחות.

וככל שאנחנו אוהבים יותר - אנחנו מאפשרים לעצמנו יותר להפתח.

 

מי שהכי פתוח לדבר עם כולם על הכל - זה הילדים.

אין להם שום מעצורים, הלב שלהם פתוח לכולם ומאליו הם גם אומרים הכל בלי שום מעצורים.

 

לאט לאט אנחנו הורסים אותם, אנחנו מגיבים להם באופן שהורס את הדרך להתבטא.

אנחנו מגיב בכעס על הדברים, סותרים את הדמיון וההרגשה שלהם, מתנגדים לדרך בהם הם חושבים וחולמים ועוד

לאט לאט אנחנו מסגלים לעצמנו דפוסי חשיבה של אחרים, אנחנו לא מאפשרים לעצמנו להתבטא באופן שבוא היינו רוצים להתבטא.

אנחנו מתחילים לשקול מילים בשלב הראשון, ואם גם אז תוקפים אותנו, מאשימים אותנו, לא מאפשרים לדעה שלנו להתבטא - אנחנו פשוט מפסיקים להשמיע אותה.........

 

נכון, זה ילדותיות, אבל כולנו ילדים...

אדם שעסוק בהשמיע, וכולו רועש וגועש מבפנים - הוא עסוק בפליטה של הדברים.

ובדיוק כמו בהלכות הכשרת כלים מה שטרוד לפלוט לא יכול לקלוט.......

 

רק אחרי שהכלנו באמת את האחר, נתנו לו את האמון המוחלט שאנחנו איתו ומקבלים את הדעה שלו, באמת,

אז אפשר לשאול האם הוא פנוי לשמוע גם דעה אחרת או צורת הסתכלות אחרת על הדברים.

 

ויחד עם זאת ליהיות אסרטיבית ולא *רק* להכיל, מדבריה הובן שזה אפילו מעט עזר, וזה לא סותר שצריך גם לטפל באופן מקצועי.

היא בעמדת *חולשה* ומתמודדת לבד מהבושה ואולי גם מהפחד... ברגע שהוא יבין שיש 2 אופציות והיא תתחיל לשתף אנשים קרובים השלב המקצועי יגיע מהר מאוד.
הכתפיים הצרות שלה קטנות מלהכיל את המצב הנפשי שלו, ולכן אני חושבת שהוא גם צריך להבין שהיא לא תוכל להמשיך לאורך זמן עם כל האהבה שלה אליו. כרגע היא מכילה את המצב בצורה שמעוררת התפעלות אבל לא לעולם חוסן....

חבל עליו שהוא נותן לייאוש להשתלט כולל הסיגריות.
המצב שלכם מוכר לי ואין לי מה להוסיף על מה שכתבתי לך בפעם הקודמת.

מה הוא אומר על זה ?
לא אכפת לו להתגרש?
לא יכול להיות שטוב לו עם עצמו.
את חיבת להתיעץ.
אם הוא יראה שאת רצינית להתגרש ועוזבת את הבית אולי הוא יסכים ללכת לטיפול. לא ניראה לי זוגי יותר נפשי.
שה' יעזור לך שתצליחי

לאבחון מקצועי של הכוונה. יש הרבה מכונים שמתעסקים עם הכוונה מקצועית.

אולי פשוט חסר לו גורם שיאיר לו את העיניים לגבי מה הוא רוצה לעשות.

תמשכי אותו מהאוזן בנחישות וברגישות.

אני מרגישה שהמוטיבציה היא המכשול, לא היכולות ולא הכיוון

ואיפה ההורים שלו?

והם רחוקים וגם לא ככ מעורבים

או שאתם לא מערבים אותם?

אם אתם לא מערבים אותם אז אולי כדאי לערב.

דבר שני, אם אתם צעירים נניח מתחת לגיל 25 אז לפעמים קורה שעדיין אין בגרות מספיקה להכנס לבוג'ארס של החיים האמיתיים. זה קורה.

הוא צריך להתבגר עוד טיפה ובסוף יפול לו האסימון

וכן, אני מאמינה שאנחנו גם פשוט צעירים. איך מתמודדים עם הפער הזה?

בסוף הוא יבין שזה לא גברי להשאר סמרטוט.

כמובן בלי להוריד מהלחץ עליו כן? לא להשאיר *רק* לזמן לעשות את שלו, אלא גם להמשיך לפעול מהצד שלך.

זה כנראה לא יגיע ממנו.
הוא צריך עזרה מקצועית וכמה שיותר מהר.

מקווה שירצה
אשמח להמלצות בפרטי

אבא אמא אח אחות שיבואו ויראו מה קורה איתו ויעזרו לכם.

לדעתי את לא צריכה להתמודד עם זה לבד

אולי ככה יהיה לו לא נעים? וגם תקבלי תמיכה מהם...

מניסיון כואב.

וגם לצערי לא בטוחה שתהיה לזה השפעה

לא יודע מה זה יעזור, חשוב שתדעי שזה נסיון
בכלל לא פשוט ואת פשוט חזקה וטובה כ"כ לבית שלכם..
לא כדאי להפעיל עליו לחץ יותר מידי, אלא לתת לו תחושה שאת פה בשבילו ורוצה להקשיב ולדעת איך אפשר לעזור. גברים לא אוהבים לגלות את הלב (שהרבה פעמים מרוסק מבפנים), אבל מחכים שיעזרו להם להיפתח..
בהצלחה!! (מתפללים עלייך/ עליכם)

(עליכם )

היצה היחידה שאני יכולה להמליץ לך זה ללכת איתו לטיפול אם שיחות שלך לא עוזרות למצב..
מאחלת לך הרבה הצלחה ;!

תשמעי, לדעתי יש לו בעיה קשה של מוטיבציה. פסיכולוג אולי יכול לעזור, אבל יש היום יותר ויותר מחקרים שמראים עד כמה דיכאון, חוסר מוטיבציה וכו' הם תכונות פיזיולוגיות במוח.

מה שאומר שאפשר על ידי תזונה נכונה, ספורט נכון ועוד - לשנות את זה. ממליץ שתחפשי מומחה כזה, בתחום של רפואה משלימה/נטורופתיה וכד'.
איני יודע הרבה, אך אם רוצה לשמוע את המעט שאני יודע, מוזמנת לנסות לשאול.

פשוט אין לו מה להפסיד אם הוא לא ייעשה כלום(את לא רוצה להתגרש ממנו, נכון?) . אין לו מה להרוויח אם הוא יזיז את עצמו(ממילא את מפרנסת אותו).

הפתרון לדעתי זה לתת לו לחיות כמה שיותר קרוב למה שמגיע לו באמת. תאמרי לו : "אם אתה לא מוכן לשתף פעולה ולתת חלק, אז כל אחד דואג לעצמו".

אל תקני לו אוכל, בגדים או מותרות. אם יש לכם חשבון בנק משותף תפסיקי להכניס לשם את המשכורת שלך.

אולי בפרקטיקה זה נראה בסדר, אבל זה הפתח להרגשת הפירוד והניקור.
גם ככה היא מתארת מצב של קושי, וברור לי ב1000% שגם לו מאוד קשה.
הוא לא נמצא לפנינו כדי לשאול אותו מה הוא מרגיש וחושב על הסיטואציה, אבל בלי שום ספק ברור לי שגם לו יש תמונה מסויימת שהוא רואה מול העיניים.
בלי שיח מעמיק ופתוח - שום דבר לא יזוז.
הפתרון במקרה הזה זה לא לצאת למלחמה וגם לא להקים את גדר ההפרדה. את זה עושים מול אוייבים......
בעלה הוא לא אויב, הוא אוהב.
כן, על אף ולמרות הכל הוא אוהב וגם היא אוהבת אותו.

ניתוק יעלים גם את טיפונת האהבה הזו.

הדרך לענ"ד היא תורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן, להעצים כל נקודה הכי קטנה שהוא עושה, כל גילוי אהבה ולו הפעוט ביותר, כל השתדלות שישנה (וברור שישנה, וגם אם לא אפילו מה שיכול להתפרש ככזו). לפדבק על זה, להעריך, להסתכל על החיובי. ומאליו אט אט העצלות תעלם.

ודבר שני וחשוב לא פחות זה השיח הזוגי.
מה זו בשבילו אחריות? איך היא מתבטאת?
מה לגבי חלוקת תפקידים בבית?

מצרף דוגמא לשיח בעניין שאולי תוכל לסייע

ודבר אחר, תוכל לפרט לי (פה או בפרטי) על הערכה של הכרטיסים?

ערכת כרטישיח היא ערכה כרטיסים המכוונים לשיח פתוח על 92 נושאים מחיי היום יום (בסגנון שיח כמו הכרטיס שפה).
הרשימה ענקית ומקיפה כמעט כל תחום שיש.

האמת שההמלצה שלנו היא לא לפתוח נושא קונפליקטואלי אלא התחיל דווקא מנושאים קלילים ומסקרנים ולאט לאט לעלות "בדרגת הקושי". אין דירוג לכרטיסים עצמם, בכל זוגיות יש את הנושאים הנפיצים יותר והנפיצים פחות.

העלתי כאן לדוגמא את הכרטיס בעיקר כדי להבין שמאחורי כל אחד מאיתנו יש תפיסות, מחשבות, רגשות, תחושות וכו' שבלי לפצח ולנסות להבין באמת זה את זה אי אפשר להתקדם.

ניתן לראות דוגמאות נוספות ולקרוא יותר פרטים (וגם להזמין) באתר http://www.kartisiach.co.il

גם אם החלטתם לשבת על הכרטיס, חייביםצלבוא ממקום סקרן, מכיל ופתוח לשמוע ה-כ-ל.
להתנתק בזמן הדייט מהעולם הקונליקטואלימשל הזוגיות שלכם בתחום ולהגיע כמו תייר לארץ אחרת.
בלי שום ידיעה, בלי לסתור את התשובות, בלי להגיד "איך אתה חושב ככה?!" או "אבל אתה מבין ש....??" וכו'

בערכה יש לוח תגובות לעזרה ראשונה להכוונה לשיח בריא ואנחנו מעבירים סדנאות לקבוצות בתחום או ייעוץ אישי לשיח נכון ולחיזוק החיבור הרגשי, אבל קחי את הדברים בשתי ידיים.

תמצאו לכם זמן כשאתם באמת פנויים לשמוע ולהכיל זה את זה ותפתחו את הקלפים, תרתי משמע

אני באמת לא יודעת למה, אבל אחרי כמה ימים אני מרגישה שיותר טוב לנו.
נפגעתי והתרחקתי, ואחרי כמה ימים ב"ה אני רואה שהוא באמת משתדל מאוד למצוא איך לגשר.
מאמינה שעוד יש לנו דרך ארוכה מאוד.
אבל הוא מנסה, וזה כבר מחזק ומשמח ומקרב. הוא מנקה ומבשל ולומד מעט יותר. ובכלל, יש יותר גילויי אכפתיות ברוך ה'
ותודה למגיבים ולמתפללים. זה עוזר לי להמשיך לנסות.
כי כל כך קשה בדור הזה לא לרוץ לרבנות...

אולי עצם זה שפרקת והעלית את הענין - ריענן משהו גם אצלך, וגם הוא הרגיש את זה.. 

 

תשתדלי לתת פידבק חיובי, אמיתי וקצר, על כל דבר טוב. לא כזה "מתלהב", שייראה כאילו בעצם כבר עשה את שלו, אבל פידבק מעודד, שנותן רצון להמשיך להתקדם.

 

ותבקשי פה ושם בקשות קטנות לגבי עשיה בבית, עם פידבק אח"כ. הוא צריך להתרגל למהלך מחודש..

 

עוררת אותי לשבת ולכתוב...

השקעתי בתגובה אבל אז הבנתי שזה יכול להועיל לכולם אז כתבתי כשרשור חדש.

מקווה שיהיה לתועלת בעז"ה...

 

רבנו לכמה ימים, אבל ב"ה נרגענו והמצב עכשיו יותר טוב.... - נשואים טריים

לא התכוונתי שצריך לפתוח במלחמה. לפחות לא באופן עקרוני. 

אלא להבהיר לו שהולכים על פי האמת. הוא הרוויח 0₪ ולא נתן שום דבר במקום אז הוא מקבל 0₪(באידאל). 

הוא חי בשקר ואת מתחזקת את השקר הזה. וזה מאד מזיק לו.

 

פשוט חוץ מלומר לו את זה אל תעשי שום דבר אקטיבי נגדו. רק תקני אוכל, בגדים ומותרות רק לעצמך.

 

 

 

 

בחיים לא ראיתי שם שום גברים, רק בנות.

אבל זה לא חדר כושר איפה שאני נמצאת אלא מערכת שיעורים

אולי יש להם גם סניפים עם חדרי כושר, אני לא מכירה

ונראה לי את צריכה להיות יותר ספציפית לגבי עיר כדי לקבל המלצות, "מרכז" זה טווח ערים מאד רחב..

 

וסליחה על הניצלוש..

אני במנוי ללא הגבלה- אני יכולה לבוא כמה פעמים בשבוע שאני רוצה (בפועל אני לא מצליחה לגרור את עצמי לשם יותר מפעם -פעמיים)

יש מערכת שעות די קבועה ויש כל מיני סוגי שיעורים ואת הולכת למה שאת מתחברת - זומבה, חיטוב ועיצוב, אירובי, אימון מחזורי, HIT, פילאטיס וכו'

בהתחלה צריך לעשות קורס (מעשי כמובן) של בערך 8 מפגשים שבו הם מלמדים איך להתאמן נכון וכו'

מה שטוב שאם את לא מגיעה בערך שבועיים הם מתחילים להתקשר לבדוק מה איתך..

 

שכל המנויים שלהם הם ללא הגבלה.
ההבדל בין המינויים הוא לפי מספר החודשים של המנוי.
קחי בחשבון שאם תרצי לבטל את המנוי אחרי תקופה- עם הדמי ביטול והכל את לפעמים נשארת בלי שקל ביד.
תעשי גוגל על ביטול מנוי בסטודיו סי. תראי תלונות ותביעות של אנשים.
במידה ואת כן אוהבת ומתחברת- הם ממש טובים.

וואי, פיספסתי את השלב שהוא מבטא את עצמו

צחקתי בקול.

נספר פה סיפורי איתן מאתמול בהמשך.

אבל התחתנתי עם מישהו שונה ממה שדמיינתי ו"ציפיתי".
אנחנו נשואים באושר רב.
נכון, יש דברים שקשים יותר ופחות, יש דברים שאני צריכה להתמודד איתם,אבל רוב ההתמודדות היא אני מול עצמי ולא מולו.

לעולם אל תתחתני עם מישהו שאת לא שלמה איתו ורוצה לשנות אותו,זו לא מטרת הנישואים, את צריכה לאהוב אותו כמו שהוא.

כן תפתחי את הראש, לא להתקבע על "סגנון", אלא על תכונות חשובות,שיהיה אדם טוב.

ולא עובד.

מאידך, כך זה מצטייר מהדברים שכתבת, את מעונינת באורח חיים חרדי - אך לא להשתייך לחברה החרדית.

זהו הקונפליקט לדעתי - ולא עצם מציאת בן הזוג.

כי אם תאמצי את אורח החיים החרדי, מן הסתם תוכלי למצוא ביתר קלות את מבוקשך.

בעיקר בשנים הראשות. חלק גדול מהם, אחרי שנות לימוד משמעותיות - יוצאים לעבוד בללמד תורה או גם בדברים אחרים.

באיזו חברה זו הנורמה המקובלת?

אז אוקי זה נפוץ בציבור החרדי. אבל אי אפשר לשלול את זה מציבורים אחרים ששני בני הזוג מוכנים ורוצים בזה.

ואף אחד לא שלל עבודה בהמשך או עבודה מועטת בתחום כלשהו.. 

 

בחברה בה היא חיה.... כי זה לא מקובל.
וממליצים לה להתפשר.
לכן נכתב הפוסט.

ברור שאם היא היתה מוצאת בחור כלבבה, לא היינו בכלל נחשפים לפוסט הזה ....

יכול להיות שהמשפחה שלה ספציפית נגד. ואם יש לה רצון כזה לא יעזור להגיד לה תקחי משהו אחר. כי זה לא היא. לפחות כרגע. צריך להמשיך בחיפושים. עובדה שגם בנות שמחפשות עובד ולומד לפעמים לא מוצאות עד גיל מאוד גדול. אז מה נגיד להן? להתחיל לחפש אברך?

יהיה לתמיד.

 

לא בטוח אם את אכן מכירה את הציבור התורני הלאומי.

 

ומה זה "את אורח החיים החרדי"... בחורה יראת שמיים, עם שאיפות טובות, איזה "אורח חיים" היא אמורה לאמץ.

 

לדעתי אלו פלומבות מזיקות. אין להן כל קשר עם אמת ויראת שמיים. ואם בחורה כזו פשוט באופן סטיגמתי תכריז על עצמה כ"שייכת" לאיזו קהילה חרדית - סביר שיציעו לה מי שלא מוצא שם.... וגם אין סיבה שתעשה דבר כזה. 

 

 

נקודה ראשונה היא שלא צריך להיות מקובע על תבנית מסויימת, מי שמקובע בוודאי שירגיש שיש לו המון התפשרויות.
נקודה שניה היא שצריך התאמה כללית נכונה.
במקרה שלך אני חושב שזה לא נכון לוותר על תחומים משמעותיים כמו השקפה - זאת באמת
התפשרות משמעותית אבל גם פה צריך לבדוק מה הפער ועד כמה זה משמעותי.
אני באופן פשוט חושב שיש פערים שהם מינוריים ויש שלא וכל מקרה לגופו.

אל תוותרי על זה..כי יכול להיווצר מצב אח"כ שפחות תעריכי אותו בגלל שהוא לא מספיק לומד/צדיק
אני אישית חושבת שצריך להיות עם ראש פתוח וגם לדעת שיש מצבים בחיים שלפרנס משפחה זאת מטרה/מצווה לא פחות חשובה מלימוד תורה...
בהצלחה!

אפרט בהמשך על כן ועל מה לא להתפשר ואיך

אם האף שלו מפריע לך היתי אומרת לך שזה שטויות.
אם את רוצה אברך ולא מוצאת. אז היתי אומרת לך להתפשר על חצי יום לימוד.
בכללי את לא צריכה לותר על דברים שלא תוכלי להסתדר איתם. ותנסי כל יום לשכנע את עצמך שאין מה לעשות

ממש לא מתחצנים עם מישהו במחשבה שנשנה אותו! תחשבי שמי שהיה מתחתן איתך היה רוצה רק לשנות אותך ולא שמח במי שאת, זה נורא ואיום!
ממש לא הרגשתי שאני מתפשרת, אבל היו כל מיני דברים שחשבתי תמיד שיהיו בבעלי ולא נמצאות בו, אבל זה לא הפריע לי, עדיין אהבתי אותו עד עמקי נשמתי. ומבחינתי זה שזה לא הפריע לי אפילו היה סימן שזה באמת זה, ושאני באמת אוהבת אותו.
והיום אני מגלה כמה המון דברים שונים בינינו, אבל זה חלק מהיופי ומההרמוניה.

ואז כשהגיעו הילדים הוא יצא לעבוד, זה מאוד קשה להיות המפרנסת היחידה וגם אם זה מה שאת רוצה שלפחות תהיה לו את המוכנות לצאת לעבוד במקרה הצורך

בכל אופן, היו הסגנונות שונים שרציתי במשך השנים ובסוף התחתנתי עם בחור ששונה מהם 

ולא התפשרתי, כי זה לא משנה,

זה היה מה שחשבתי שאני רוצה בתקופות שונות

ובסוף התחתנתי עם בחור שהוא בדיוק באותו ראש כמוני (למרות שאנחנו מגיעים מרקע מאוד שונה ובכלל שונים בהרבה דברים), עם בחור טוב ומקסים, עם העולם הפנימי שלי ושלו

הוא לא מושלם וזה לא משנה

את אומרת שאת מחפשת סגנון מסויים והוא לא מגיע, השאלה שלי אם פתאום מגיע מישהו כזה אז תתחתני איתו?

ומה אם מי שהוא כבן אדם, המחשבות שלו, הרצונות שלו, החלומות שלו, כל העולם הפנימי שלו ושלך ואיך שזה משתלב ביחד

ואם את רוצה ליצור קשר אמיתי עם מישהו אז את לא צריכה שהוא יהיה בסגנון מסויים שרק אז אותו קשר הוא אפשרי, אלא את פשוט צריכה לפתוח את הנפש שלך

בהתחלה אולי יגיעו אלה שתשימי לב שהם חסומים ולא פותחים את נפשם כלפיך

אבל אז פשוט יגיע הנכון, ואולי הוא יהיה בדיוק מה שחפשת ואולי הוא יהיה שונה אבל את לא תתפשרי,

כי תביני מה זו זוגיות ומה זה קשר ואהבה, ועד כמה יש כל מיני דברים שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים אבל זה בכלל לא משנה

על שום דבר שהיה לי עקרוני (והאמת גם דברים שהיו פחות עקרוניים).

ולא משנים אדם אחרי החתונה, מי שזה האופי שלו הןא ישאר ככה. תחשבי אם את רוצה להשתנות..

דוד שלי התחתן עם מישהי שהבטיחה לו שאחרי החתונה היא תשתנה והיום הוא גרוש, והוא לצערי לא המקרה היחיד שאני מכירה..

אולי יש לך מכרה או חברה שנשואה לאברך והיא יכולה לכוון אותך ?

יש כאן כמה נקודות שונות:

1.לא מתחתנים עם מישהו, בראש שמשנים אותו. נקודה. ואם זה לא יעבוד, תיהי מתוסכלת כל החיים?!
אישה לא אמורה לחנך את בעלה, כמו שבעל לא אמור לחנך את אשתו. מתחתנים עם שותף לדרך, כשבתוך השותפות הזאת כל אחד תורם את שלו.
להתחתן על דעת לשנות את בן/בת הזוג - מתכון בטוח לבעיות שלום בית בעתיד. לכן, אם מחליטים שמתפשרים על מה שהוא כזה או אחר - רק על דעת, שגם אם זה לא בדיוק החלום שלי, זה בעלי לכל החיים!

2 . לגופו של עניין - כדאי למקד יותר מי אני? מה אני באמת רוצה? מה מתאים לי? ואיפה מוצאים את זה.
בחורים שבעיקר לומדים, כדאי לחפש בישיבות הגבוהות למשל.

בהצלחה רבה.

ומאוד כואב לי על כך. כן. מודה. ב"ה בעלי בחור טוב וכו' אבל בעניין הזה ספציפית קשה לי. אל תקשיבי לכולם. לכי עם הלב שלך והחלומות שלך ותאמיני שה' ימצא לך. אפשר להתפשר על דברים לא כ"כ משמעותיים כמו עדה, גיל ותכונות מסוימות, אבל לא על דברים שממש מהותיים לך ויומיומיים, ואם את צכה עזרה למצוא שדכן, פני אליי בפרטי.

10 פלוס שנים יותר מדי יגרום לחלומות ולרצונות להשתנות

חבל לכאוב על זה, זה האחד שלך וטוב לכם ביחד- זה מה שחשוב.

כשמתנקים מכל מיני רצונות חיצוניים הרצון האמיתי הוא זוגיות ואהבה

כשהתחתנת החלטת שאת רוצה אותו למרות זאת.... ובניתם בית ביחד שתואם את הערכים שלכם

אין פה התפשרות וחבל מאוד לחיות מתוך תחושה כזאת

מתוך ההבנה שמה שבאמת חשוב לי הוא דבר כולל יותר- מוכנות למסירות נפש למען ה' ית'.

אמנם לא מצאתי את זה דרך מסירות נפש ללימוד תורה, אבל כן מצאתי את זה במקום אחר.

אז התפשרתי? מאמינה שלא.
כי בסופו של דבר התכונה שחיפשתי נוכחת בחיינו מאוד.
גם אם לא בנישה הספציפית שאותה דמיינתי כרווקה.

אחרי איזה 25 דייטים פשוט אמרתי כן, ודי.

כמה זמן אתם נשואים?

אני לא חושב שיהיה לי יותר טוב בחוץ. 8.

אם זה על עקרונות- כמו לימוד תורה ומידות טובות, לא הייתי מתפשרת.

אני גם חיכיתי הרבה זמן ואמרו לי אין ספור תגובות דומות לשלך=) וב"ה שלא התפשרתי בסוף.

זה כ"כ משמעותי בחיים שאחרי.. 

 

אם באמת מדובר על בחור שרק לומד, אז ברור שזה קיים בציבור שלנו (דת"ל)

לפעמים באמת צריך לחפש במקומות הנכונים, ישיבות גבוהות וכו'.

 

**את כן יכולה לבדוק עם עצמך אם בטוח זה מה שאת מחפשת, אך, ללא קשר למה שהסביבה אומרת!!

רק ע"מ לראות אם באמת תרצי חיים בסגנון כזה- מצב כלכלי, להסתדר לבד בבית (ככל האפשר)וכד'. (אבל..  למי שמסוגלת, היתרונות עולים על הכל=))**

 

וכל המשפטים שציטטת - בעיני הם טעויות חמורות.

 

לגבי "בחור שלומד כל היום", או לפחות רובו - זו שאיפה טובה ולא משנה מה מקובל בסביבה שלך.

 

אלא שאת צריכה אולי לחשוב מה לטווח קצת יותר ארוך. נניח התחתנת עם מישהו שלומד כל היום - מה את מצפה שיהיה אחרי כמה שנים?

 

למה זה משנה? כי נניח את מצפה שבעוד כמה שנים ילמד מקצוע כלשהו, אולי ילַמד, יעבוד ויקבע עיתים לתורה - אז יתכן שאם מציעים לבחורה בת 23, מישהו בן 27 למשל - אז זה כבר מישהו שבגיל שלך אכן למד כל היום, ואולי היום הוא כבר בשלב שאת מצפה מבחור בגילך שיהיה בגיל זה...  זה יכול להשליך על הבחירה העכשווית, בהתאם לגיל של מי שמוּצע.

 

לגבי גורמים אחרים, כדאי "לתעדף": "מראה חיצוני", יש הבדל בין מראה שאת לא מסתדרת איתו, לבין סתם דמיונות על צבע שיער, עיניים.. ושאר הבלים. יתכן שזה אכן כלל לא בעיה מבחינתך.  כמו כן, "השקפה" - להבחין בין מה שמהותי, לפחות לך, לבין מה ששטחי ולא משמעותי.

 

 

אבל בעיקרון, בדברים שמהותיים לך, לאופייך, לצורת הבית שאת רוצה לבנות - לעניות דעתי לא צריך לגשת בגישה של "להתפשר", ובוודאי לא בחלומות ש"את תשני אותו". לא מתחתנים על דעת לשנות את השני. כבדי אותו כמו שהוא - ותחליטי אם טוב לך.

 

ותפני לשדכנים מתאימים. בת א-ל גרינשפן מירושלים, משדכת לךציבור תורני לאומי, כאלו שרוצים לבנות בית תורני.

ויש עוד. תבררי, תפני בחריצות, תציגי נתונים בהירים ומה שאת רוצה - ללא פשרות - בדיוק. 

 

בעז"ה תמצאי בקרוב מישהו שהוא גם טוב וגם מתאים.

 

. 

כיום אני רואה בו חסרונות, כי הוא בנאדם. אבל זה לא אומר שהתפשרתי. היו לי הדברים הכי עקרוניים ועליהם לא ויתרתי, ודברים אחרים שהייתי פתוחה לגביהם.

ראיתי שיש לו חסרונות ועכשיו אחרי מעט שנים אני יכולה ממש להצביע על מה קשה לי איתו וזה ממש בסדר.

פשוט מראש לבוא בגישה של "אף אחד לא מושלם" ולהחליט באופן מציאותי מה הכי חשוב בלי פשרות ומה לא. ממש לא לבנות על שינוי! בשום אופן לא מתחתנים על סמך רצון לשנות את בן הזוג - האכזבה תכאב והלחץ להשתנות ישגע

מה שלמדתי זה לנסות להבין איך הבנאדם מתמודד במצבי לחץ .. לחוץ היסטרי וכו'.. גברים שהם כאלה זה פשוט נורא... נכון שנשמע כאילו לנשים יש לגיטימציה להיות קצת כאלה אבל אנחנו צריכות משענת ודבר שהוא מדי נסחף עם סערות ולא יודע להתנהל.. זה פשוט יכול להרוס חיי נישואין

אבל ויתרתי על "חלומות" של איך שבעלי יהיה ויראה.. ממש בניתי דמות קרטון בראש וחיפשתי משהו בדיוק בדיוק אותו דבר.
כשפגשתי את בעלי הוא ממש לא היה מה שחיפשתי. החל ממראה חיצוני ועד לאופי. אבל בהבנה שלי שאני לא רוצה
ולא מסוגלת לוותר על כל מה שיש בו, ועבודה עצמית של שיחרור הדמות שבניתי בראש. הבנתי שזה זה והתאהבתי..לכן זה לא בדיוק התפשרות אבל אפשר לומר שהוא בהחלט לא מה שחיפשתי. וב"ה שכך, כי הוא הכי מדוייק לי כמו שהוא

מה ניתן לעשות כדי שיתנהג יפה ? למה מתנהג כך? לא מדבר יפה טכני ..
חושב שהוא הסדר גמור אם מתנצל זה סתם לא מתכון אומר אני בסדר גמור
. את רגישנ מדי.. מה לעשות כדי שיבין שככה לא מתנהגים?

מקסימום להסביר,לדבר,לפתוח איתו מה את מרגישה וחושבת.
וזה מה שאת צריכה לעשות.
באופן כללי-יש אנשים יותר רגישים,רגשניים,מתחשבים יותר לאחרים/לסביבה/לבני זוגם/לילדיהם/וכו'...
אולי הוא לא כזה או פחות כזה.
תשאלי את עצמך אם תמיד הוא היה כזה,מאז שהכרתם?!
או שהוא השתנה עם הזמן?

בכל מקרה-לפתוח את הדברים מולו ולדבר...

שהיינו חברים היה מתמאמץ משקיע קונה מתנות מדבר מקסים שעות.. אחרי החתונה פחות מדבר .. טכני.. לא רגיש.. לא שם... שאני מדברת התגובות הם מאוד שטחיות. הכי מפריע שלא יודע להתנצל ובמקום זה מעדיף לא לדבר שעות. לא נהנית ממנו. מרגישה שחוץ מדברים טכניים לא נמצא שם בשבילי.. וכמה שדיברתי שנים!!!לא עוזר. מה יכול לגרום לו להבין שטועה???שככה לא מתנהגים?

נראה לך שהוא יהיה בעניין?
טיפול זוגי..לשניכם..

היינו פעם.. לא עזר. הבעיה שהוא בטוח בעמדתו שהוא בסדר גמור. והוא לא נותן מספיק יחס .. בגללי כי אני מתלוננת... אני לא מוצאת הרבה סיבות לפרגן כי אני לא מרגישה שהוא מתאמץ . וטכניות שלו מאוד מפריעה.

את רוצה שהוא יפגין רגש, "יתנצל", בעיקר "בשבילך". כאילו כל הענין שלו זה לשרת את ההרגשה שלך.

 

ברור שדבר כזה גורם בדיוק ההיפך.

 

תנסי לשנות כיוון. להיות את זו שמבינה שגם  הוא צריך יחס כזה - ולא רק בשביל ש"תקבלי בחזרה". 

 

תשקיעי בו, יחס נעים, חיוך. אל תצפי ל"התנצלויות" על מה שהוא לא חושב שצריך להתנצל. תשקיעי בלאהוב אותו.

 

תמצאי סיבות "לפרגן". בטוח יש על מה. תנסי לראות בעין טובה את הטוב שבו.

 

סביר שאחרי זמן מה, כשיחוש שאת לא "מחפשת אותו" רק לצורך התחושה שלך - יחזיר יחס דומה..

מ100 ל0.
תראי איך החיים שלכם נראים אחרת...

מנסיון אישי שלי.


תחשבי מה השתנה מאז שהייתם בחור לבחורה, תקחי על עצמך בל''נ כל יום להגיד 5 מחמאות (לבוש יפה, על איך שהוא קילח את הילדים בצ'יק והיית עייפה, על איך שהילדים אוהבים אותו, על שהוא קנה אפילו שחזר מיום עבודה, על שהוא שר יפה.... בקיצור מה שמתאים לכם אבל שזה לא יהיה סתם כזה-תודה על הקניות. יותר עם פירוט)

ותורידי, תורידי, תורידי את הביקורת כלפיו. מבטיחה לך שתראי שיפור מדהים כבר אחרי שבוע. אני יודעת כמה קשה לא לומר ביקורת, במיוחד מי שרגיל. כמה שתרצי להגיד ,תסגרי את הפה. רק טוב ייצא לך מזה.

תודה לכולם על האכפתיות והתגובות ב"ה אתמול עשינו שיחה ופעם ראשונה שהרגשתי אחרי שנים של נישואים שהוא הבין... מקווה שימשיך להשתפר המצב. תודה לכולם ובה" שיהיו בשורות טןבות. ושלום בית

אמנם יפה שעשיתם שיחה - 

 

אבל לתחושתי את חוזרת על הטעות: "פעם ראשונה שהוא הבין"...

 

גם את צריכה להבין.

 

התייחסות כמו שתיארת בהודעות מקודם - לא תביא למה שאת רוצה.

 

כי יחס חם, נבנה מתוך יחס חם (לא "חם כאילו" כדי שגם הוא יתייחס כך). התנצלות, מגיעה רק מתוך שאדם חושב שהוא צריך להתנצל ולא כי השני מנסה בקביעות ,לסחוט" את זה לצורך תחושה מסויימת..

 

יתכן שמה שקרה אתמול, היה מעצם זה ששוחחתם ולא רק "התלוננת". אבל אם את רוצה שזה יחזיק, קודם כל - שני מבט עליו - עין טובה לחלוטין, תמעיטי לגמרי ביקורת וציפיות "התנצלות". תהיי טובה - יהיה לך בעל טוב בחזרה. זה גם אמיתי - וגם כדאי...

תודה על התשןבה המפורטת ... נראה שממש הבנת את המקרה.. תודה

בס"ד

כמה הצעות: (ההצעות פונות אלייך כי את הפונה לעזרה. אם הוא היה פונה הוא גם היה מקבל הצעות אבל כרגע מי שרוצה פועל ובעזרת השם נקווה לשיפור גם מצידו בהמשך). יישר כח שאת רוצה לשפר את המצב ואת משתפת בכנות את המצב. זה כוח מאד חזק לפתור בעיות.

כמו שכתבו פה להוריד ביקורת ולפרגן. גם כשקשה תגידי מה כואב לך ומה את מרגישה ופחות מה הוא לא בסדר לדעתך.

להעמיק בלימוד על ההבדלים בין המינים. יעזור לך להבין יותר מה היתרונות של גברים וליהנות מהם ומה החסרונות ולהכיל אותם. (אני אוהבת רגש ועל זה רוב הריבים נראה מתאים לזה).

להיזכר מה אהבת בו כשהתחתנת ולראות איפה יש לזה ביטויים גם היום, אפילו קטנים.

לשאול אותו: מה אני יכולה לעשות כדי לשמח אותך ולראות איפה את יכולה לעזור לו.

במידת הצורך תלכי לבד לייעוץ בנושא הזוגיות שיעזור לך להגיב נכון למצב שלו. יש כאן הרבה כלים קודמים לזה אבל קשה לך מידי ליישם אותם ובגלל שכבר הייתם בטיפול אז זו בהחלט אופציה. תבררי טוב על היועצת שתהיה מישהי טובה, נעימה ומקצועית.

בהצלחה רבה!

כפי שרשמת אם הוא היה פונה ... אשמח להצעות גם בשבילו וחווד של אנשים אוביקיטיבים .. אשמח להראות לו את ההצעות שלכם בשבילו. אני חושבת שיותר קל לו להקשיב לאנשים אוביקטיבים מאשר לי...

אשמח שתוודאי קודם שהוא רוצה עצות.

תדברי איתו לגבי ההסתכלות שלו על העניין ותביאי אותה כתובה לפורום או בפרטי.

התהליך הזה בפני עצמי יכול לתת לך הרבה

שאלתי את דעתו ואמר שאין לו בעיה לשמוע דעות של אחרים ...
לדעתי זה יכול מאוד לעזור .

איך הוא רואה את המציאות?

מה הוא חושב עליה?

מה הוא רוצה לשפר בעניין?

מה הוא היה רוצה לשאול ולהתייעץ עליו?

הוא אמר שזה מורכב ... בגדול אמר שהוא רוצה שאני אהיה שמחה ולא מבין למה זה לא מצליח.ולמה רבים הרבה

בנחת. אפשר בערב

הוא רוצה שיהא שלום בית . שאהיא שמחה. לא מבין למה מגיעים למצבים של ריבים . למה אני מתלוננת? הרי הוא עוזר בבית... זה דעתו.. דעתי- הוא מתקשה לדבר ולהבין את העולם הרגשי. חושב טכני פרקטי .. דיבור לדעתו לא נחוץ.אבל בגלל שאני מבקשת אז משתדל לדבר .. אבל לא עונה ממש אלא תשובות טכניות שלא מראות על התענינות...

גברים לא פעם פחות מדברים על "העולם הרגשי". וכשאשה תובעת את זה כמעט "בכח", הם עוד יותר לא מדברים על זה...

 

את רוצה שיתענין - תגידי לו בפנים מאירות שמאד תשמחי אם יתענים בהרגשתך ומה עובר עלייך וכו'.

 

תגידי - וזהו. תרפי מזה.

 

ותנהגי כמו שכתבתי לך לעיל, בתגובה על כך שאמרת שהיתה ביניכם שיחה, ובזו שלפניה.

 

אם ירגיש שיש לו אשה אוהבת, מתעניינת, לא "מעיקה", מסתכלת בעין טובה (ממש תשבי כל יום בפני עצמך כמה דקות - ותחשבי עלדברים טובים שבו; שתהיה לך עין טובה אמיתית כלפיו), מחיייכת, לא מבקרת, לא מתלוננת, לא מנסה לסחוט התנצלויות ודיבורים שבדיוק לפי הסגנון שלה - זה יגרום לו ליותר חשק להתענין בך, לדבר איתך. ככה זה עובד.

רוצה תוצאות אמיתיות - תתחילי בהשקעה מצידך - בלי לצפות שהוא ינהג מראש כמו שאשה נוהגת.

 

הצלחה רבה.

תודה על התגובות והעצות

העצות הן בשבילו= כדאי פשוט לעשות העתק הדבק ולהעביר לו ולא לקרוא אותן וקל וחומר לא לשבת עליו שיעשה אותן.

שיקרא גם גברים מנוגה ונשים ממאדים וכדומה.

שישתדל לומר לך מילים טובות וכשהוא יכול לדבר בהתלהבות ושמחה שיעשה את זה. (אי אפשר להכריח מישהו להתלהב ולדבר רגשי)

שישאל אותך מה עוד יכול לשמח אותך חוץ מהנושא הזה שכואב וינסה ליישם.

אם משהו מפריע לו שישתדל לדבר על זה ולא להסתגר.

תחשבי איתו מה חשוב לך בהבעת רגש מצידו והאם יש דרך שהוא יוכל לתת משהו מזה. אולי בדרך אחרת שיותר קלה לו.

כמו שהרבה אמרו להרפות ולקבל אותו.

תודה רבה

נראה לי שלך חסרה הבנה פשוטה של מה זה גבר ומה זה אישה

את מצפה ממנו להתנהג כמו אישה והוא לא.

מסכימה עם אלה שכתבו מעלי שאת יותר מדי ביקורתית כלפיו

תתחילי להעריך אותו על כל מה שכן יש בו ובטוח 100% שיש בו מה להעריך. 

עצה - תעשי לעצמך כל יום רשימה של מעלות שאת מוצאת בו. 

זה יעזור לך לשנות את המבט עליו למבט חיובי

וזה יגרום לך להתחיל להיות מאושרת בבעל שיש לך, את תגיעי לאושר שאת כל כך רוצה (כמו כל אישה נורמלית )

 

 

אתם רבים על זה שהוא לא מראה מספיק רגש ואת מרגישה שאת לא מקבלת ממנו את היחס שאת צריכה.

אבל יכול מאוד להיות שהוא גבר ודרך הבעת הרגש שלו שונה מזו שאת מצפה לו והוא מרגיש שהוא נותן לך את היחס בצורה שהטבע שלו אומר לו שזה טוב את אומרת שאת המטלות שהוא צריך הוא עושה הוא חושב שאת פותחת ריבים איתו למרות שהוא בסדר ומבקשת ממנו להתנצל.

הפיתרון הוא לעבוד איתו על הדרכים שאת היית רוצה שהוא יראה רגש ולקבל אותו מתי שלא (ולהגיד לו את זה)
בשום שלב לא להגיד לו שהוא צריך טיפול ולפתוח ריבים תמיד מזיק.

במקום להגיד לו מה הוא לא עושה טוב. שזה לא עוזר לך גם ככה.
תתחילי לחפש מה הוא כן עושה או מתיחס ולהודות לו על זה. ובלי לחץ.
כשאת דורשת הוא בורח עוד יותר. זה מתאים לתכונה גברית.
עושה קניות. קנה לך משהו טעים תודי לו שחשב עליך וזה משמח אותך.
עשה משהו לבית או עזרה עם הילדים. או שיתף אותך במשהו.
תראי לו שזה משמח אותך. גבר רואה אישה מרירה הוא מתרחק. לא תשיגי בזה כלום מלבקש ממנו להתנצל.
ואם הוא יגיד לך סתם סליחה העיקר שיהיה לו שקט?
עדיף לך?
גם המשימות הטכניות הם בשבילך ולבית. כניראה שהוא לא טוב בלהוציא רגשות. או שהוא חושב שבמילא את אף פעם לא תהיי מרוצה. אז למה להשקיע?

יש לכם זמן ביום לשבת ביחד לדבר? אפילו רבע שעה שלכם. זה חובה!
ולא לקטר בזמן הזה.
ספרי לו דברים נחמדים שקרו לך ביום. וכיף לך שהוא מגיע לבית. לא יודעת מה... העיקר לא אתה כך וכך.
כי הוא מסתגר ואת לא מרויחה מזה כלום.
תהיי חכמה
מקוה שתצליחי ליפתוח אותו
בהצלחה!

תודה רבה

תתפנקו בכיף! בלי כלים של אחרי הסעודה, בלי לחשוש לבלגן את הבית....

אם זה מהרגע להרגע.

אפליקציית yala דילים מהיום להיום או מהיום למחר
עד 40 אחוז הנחה

כדאי לשים לב ולבדוק מראש שהמלון מותאם ברמה גבוהה לשומרי שבת (ולא "כן כן, אנחנו מותאמים, לא לדאוג..."), אחרת כל החוויה הופכת פשוט לסיוט.
יש לך הרבה מאוד בעיות במלונות, אינספור חיישנים שמופעלים בכניסה וביציאה מהחדר, רישום של הארוחות, תאורה, מעליות ועוד. שלא לדבר על בישול שבת שבבית חולים ממש קשה להקפיד שיהיה כהלכה ובלי חשש בישולי גויים...

כולל היפוך ארוחות, אווירה שבתית, לא מחללים שבת בפרהסיה, לא מפנים אורחים באמצע שבת (גם על זה שמעתי)..

יש בתי מלון ששמים מוסיקה בפול ווליום בבריכה או בלובי ומלונות מסויימים גם צריך לקחת בחשבון את עניין הלבוש בפרט כאלה שליד ים או בריכה

בלאונרדו פלאזה ירושלים
מאוד מכוון לדתיים. קצת יקר אבל היה שווה כל שקל.

בי"כ במקום, ארוחות שמתאימות לזמני תפילה, פינוי במוצש, מעלית שבת וכו'..

מחיר טוב, שירות והאוכל מעולים! הכי מותאם לדתיים

וככה ליצור חברויות.
את יכולה גם ליזום מכירות של משהו אצלך בבית
ככה יבואו לראות
תוכלי ליצור סמולטוקים כאלה
ולאט לאט יווצרו קשרים.



חוץ מזה שאימון אישי יכול לעזור לך מאד.

מחייכות לא מעיד בכלל על חייהן ומה שקורה איתן . אומרת את זה מניסיון.אף פעם אי אפשר לדעת איזה חיים יש לאחרים. ובקשר למה שכתבת את צריכה להתאים את עצמך כדי שץהיה לך חברה. אם את רוצה לארח אז תאירי פנים ותמיד תראי חיוניות ובעזרת השם זה יזרום

חוץ מזה שלחייך לאחרים זה קל..הכי קשה זה לחייך לעצמך!!

מה שנוגע לעצמך - תשתדלי להסיח דעת מ"דאגות".

 

את יכולה לקבוע זמן שבו את דנה בתוכך על דברים שצריכים סידור - ולהתרגל בשאר הזמן לעסוק בדברים חיוביים. אפשר בהדרגה להשתלט על כך. חבל לדאוג יותר מידי...

 

לגבי חברות - תנסי בהדרגה, בלי לחץ. תקשרי עם מישהי קשר בעדינות, תדברו, תני לעצמך פידבק שזה דווקא הולך... לא לפחד. מזה תקבלי כח להמשיך... תקבלי ביטחון.  

בכללי, לא כל אחד חייב להיות עם המון חברים. יש כאלה שמתאים להם כך, יש כאלה שמתאים להם חברים בודדים. לפעמים זה עמוק יותר. לא להסתכל על אחרים.

 

תדברי עם בעלך בנחת, תיצרו אוירה נעימה בבית - תרגישי יותר ביטחון ופחות תלותית. תהליך.

 

חגבי מה שכתבת בסוף - במחילת כבודך אלו פשוט שטויות (תשמחי...). את באמת חושבת ש"הנשים החייכניות האלה", אוטומאטית "כולם אוהבים", והכל הולך להן.. כסף.. בעל.. ילדים.. מבלים.. לא רבים...". אלו ממש הבלים. את לא יודעת מה קורה אצל אחרים. 

תפסיקי לחלוטין להסתכל על אחרים. תבני את עצמך מבפנים. יכול להיות שבסוף - מצד האמת ולא היחצנו"ת - תהיי יותר שמחה, בשקט ובשלוה.

במקום לחשוב על להיות חיכנית וחברותית פשוט תנסי להיות כזאת תעזבי את הפחדים והמחשבות ע"י זה שתסתכלי להם בעניים ופשוט תני חיוך ברחוב לבעליך להורים לכולם סתם כך כי זה אפשרי.
תעשי אימון ללכת סתם בבית וברחוב ורק לחייך חיוך רחב, אחר כך לחשוב מחשבות טובות סתם כך אימון!
ואחר כך להזמין אנשים, חברים, מכרים ופשוט להשקיע בקשר שלך עם כולם.
תדעי לך אם תידאגי זה יחריב אותך והדאגות יכלו אותך מבפנים, שמעתי פעם מהרב יגאל "אם תדאג השם לא ידאג לך, אבל אם תשאיר את הדאגות להשם הוא ידאג לך.
וזה על רגל אחת אימון של זמן רב בהצלחה.

מצטרפת לזו שכתבה שמבחוץ הכל נראה טוב!
אני רוצה להגיד לך שעדיף חברה אחת טובה וקרובה מהרבה חברות..
תמצאי את החברה הזו שהקשר שלכם הכי טוב ותשמחי בחברות הזו..
מנסיון בדידות יחסית נעלמת כשנולדים ילדים והופכים להיות הורים יהיה לך המון תעסוקה ולא תרגישי בדידות! אני יכולה להגיד לך שאני אישית כל כך התמלאתי באושר ובתעסוקה שאני לא מרגישה את זה שיש לי רק חברה אחת וגם היא גרה מרחק של שלוש שעות נסיעה ממני ואנחנו בקושי מתראות ..
אני בטוחה שזה לא קל לך יקירתי אבל תנסי לבקש מה' שיעזור לך להתחבר בקלות יותר..
שיהיה לך המון הצלחה ;)

אל תתני לסביבה לנהל אותך, תנהלי את את הסביבה.

אין חיוב דאורייתא להיות שמחה ןחייכנית בעל כורכך.

אם טוב לך עם עצמך אז אל תדפקי חשבון לאף אחד.
לא במובן של להזעיף פנים כמובן, יותר במובן של זאת אני, טוב לי ככה, וזהו.

לא בושה לאהוב את הפינה השקטה של עצמך. יש כאלה.

קודם כל כל אחד והאופי שלו בלי קשר לביטחון עצמי או לא. את לא צריכה להיות מישהי אחרת.

למה את צריכה הרבה חברות?
חברה טובה או שתים זה מצוין. ואם יש גם אחות או גיסה נחמדה גם טוב.
רק צריך לדעת איך לשמור על קשר עם החברות שיש לך

ואם בעלך שהוא חברותי התחתן איתך סימן שהוא אוהב את האופי השקט שלך. אל תזלזלי יש אנשים שאוהבים אנשים שקטים.

את גרה במקום חדש וזה יותר קשה. כשיש ילדים יהיה לך יותר קל. תיצאי איתם לגינה וכבר יהיה לך עם מי לדבר..
יש לבעלך חברים נשואים שאפשר להזמין?
את עובדת?

למה ניראה לך שכל מי שמחייכת מאושרת בחיים?
לפעמים הכל כלפי חוץ.
ואין זוג שלא רבים. ולא לכולם יש כסף בשפע. וגם לא כולם מבלים ונהנים כל הזמן.
לרוב הזוגות יש קשיים. ובמיוחד בשנים הראשונות.
רק שאת לא יודעת מה קורה הם לא מספרים לך.

ממה הפחדים שיש לך?
אולי אם תטפלי בהם תרגישי יותר טוב ותסתכלי אחרת על החיים.
תבדקי את זה

הוא צריך לדעת האם הוא אוהב אותה והוא שמח בה ולהתנתק מהסביבה.
הסביבה משדרת לו שהיא לא ברמה שלו?

נשמע שהוא בקונפליקט כי לו היא טובה, אבל "הסביבה" התאכזבה כי ציפתה ל"יותר"
מדהים כמה "נשמות טובות " יכולות להרוס

נראה ששמת לב לנקודה חשובה מאוד

מה שהוא מרגיש.

 

שבשום אופן לא ילך בעניינים כאלה לפי מה שאחרים אומרים.

 

אם הוא לא מסוגל, ויתחיל לחשוב עליה דברים לא טובים  "בגלל אחרים" - אז הבעיה אינה בגללו כי הוא כביכול מוצלח, אלא בגללה שאינה צריכה לסבול ולקבל מישהו שימדוד מישהי טובה כמותה לפי "הסביבה"....

על הבחור הזה. מה בדיוק מוצלח בו חוץ מזה שהוא אח שלך?

לא טוב בו חוץ מזה שהוא אח שלה?!
צודקת שלפי מה שהיא תיארה יכול להיות שגם אני הייתי מוותרת, ואולי אפילו בורחת... אבל מפה ועד להגיד שאין בו שום דבר טוב?! את מכירה אותו?
צריך להיזהר מאוד עם הקלות שבה אנחנו מסתתרים מאחורי ניק אנונימי ונותנים לאצבעות שלנו להלך חופשי על המקלדת

רב הסיכויים שהוא בחור נחמד, אבל באמת לא הבנתי מה כל כך מוצלח בו. נשמע בחור לא עצמאי, לחיץ ותלוי מאוד בדעה של סביבה שלו , וגם בעל דרישות גבוהות ומשפחה מתערבת ש"נרגעה" שכלה שווה לנסיך שלהם.
בהתחלה כתבו שהיא לא יפה מספיק, אחר כך שהוא לא עוזב מתוך רגישות, אחרי זה שהיא כן יפה אבל משפחה שלה בעיה. וכל זה הוא אומר לבחורה בפנים.

והעוד כמה שנים הוא בטח יפתח פוסט די נפוץ פנ "היא אישה טובה אבל לא אוהב אותה". כל כמה זמן גבר אחר פותח פה נושא בסגנון.
וממש לא פירטו מה הם היתרונות של אותו בחור. בעיני אחות הוא בחור טוב ונערץ שזה טוב וטבעי, אבל אני עדיין חושבת שלא כדאי לא אותה בחורה להתחתן איתו.

כנראה שאני לא יכולה לפרט פה הכל על גבי הפורום.

 

אבל כנראה היא החליטה ששווה לה לחכות,

וכולם ממש מסכימים איתה.

תחושת "האנחנו יותר טובים", "זה לא ברמה שלנו" זורעת הרס רב.

ולכן יש כאן גם תגובות "מנערות"את לא אשמה כי את רק עוזרת לאחיך ומצליחה לצאת מהקופסא ולראות את הטעויות ואף לעזור. אשרייך. שתזכי לבעל שתשמחו אחד בשני ללא הבדל וללא גאווה כי את מקסימה.

היא ויתרה על האגו והסכימה לחכות - לא כי אין תחליף לאחיך!!- כי הוא מתאים לה והם בנו קשר עמוק וטוב.

שאני חושבת שאם הוא היה בטוח שהיא לא הייתה נפגעת,

הוא היה מפסיק.

 

 

ברגע שהוא פוגש אישיות טובה ומידות טובות הוא נמס,

וחושב שעם כל השאר הוא יסתדר.

 

וחוץ מזה שהוא דיבר איתה פתוח על זה שקשה לו מאד,

והיא גם ראתה את זה והחליטה להישאר,

ואני באמת מעריכה אותה על זה מאד.

לא כדאי למשוך אותה רק כי מרחם עליה.

היא נשמעת מיוחדת , כדאי להתרחק מאנשים שרוצים לחמר לו שמגיע לו יותר (מכירה בית שעל סף פרוק בגלל נשמות רעות שחושבות שלבעל מגיע "יותר" ולא קולטים שזו האישה שהטא צריך ולא ה"יותר" שהם חושבים. להתרחק מאוד מהגאווה

אם הם מורחים את זה וזה לא מתאים חבל שאחרי זמן ממושך זה יתפוצץ.
ואם הם לא ילבנו את העניין מהר וימשיכו עם זה סתם חבל שיתאכזבו אחרי החתונה..
לפעמים לא רוצים לפגוע במישהו אבל עצם חוסר הליבון יפגע בו יותר בהמשך..
וכנל לגביה.. היא צריכה לברר אם היא לוקחת את כל ההשלכות של זה.
יכול להיות שבעתיד יצוצו שאלות כמו:"למה היא ככה ולא ככה? " היא מוכנה לספוג את זה?
להישאר עם מישהו שמעורער לגבי הקשר זה מלחיץ קצת בעיני..

תודה רבה לכם על כל התגובות.

 

עשינו שיחה מקודם ובדקנו את החששות,

בזכותה של @כלה נאה שסייעה.

 

אז הוא באמת באמת שמח בה עצמה,

במה שהיא עכשיו,

והיא טובה ומתאימה לו,

והוא חושב שהיא נראית מצויין.

 

והקושי העיקרי שלו זה המשפחה שלה,

ששונה ממה שהוא תמיד רצה וקיווה,

ותכנן לחיים שייעד לעצמו.

 

אז הבנו ביחד שב"ה ששלח לו דווקא את המשפחה הזו,

שהם טובים ובעלי מידות טובות.

 

וכנראה ה' יודע טוב יותר מאיתנו מה מתאים וטוב ונכון עבור כל אחד,

ולא תמיד החיים שרצינו לעצמנו והיעדים שרצינו לכבוש,

יגיעו בדרך שתכננו.

 

אבל מה שבטוח אנחנו נגשים בתפילות ובעבודה קשה את השליחות שלנו בעוה"ז,

בדרך שה' יוביל אותנו.

 

והוא נרגע ונהיה לו הרבה יותר טוב,

והוא חזר לישיבה לשתף את החברים,

במקום רק להישאר בבית...

 

ואני חושבת גם שזו פעם ראשונה כמעט  שהוא צריך לקבל החלטה מהותית באמת,

והספקות והלבטים אכלו אותו, אז הוא נבהל ולא ידע איך להתמודד.

אז הוא ילמד בע"ה בכל החיים היפים שלפניו.

 

 

ואני סוף סוף רגועה הרבה יותר.

 

 

תודה רבה לכולכם!!

 

 

 

 

 

 

[ואכן, העיקר הבחורה עצמה, בפרט שגם המשפחה טובה. לא תמיד תימצא משפחה "בדיוק" לפי הדמיון - ושגם הבת תהיה מעולה ואהובה. ב"ה שזכה במישהי שהוא רוצה, ובמשפחה שגם היא טובה]

תזכי למצוות!!

איזו אחות חמודה את!!

עבודה קשה

הצבא הוא המחלוקת העיקרית בין חרדים לדתיים.

כשכל אחד תופס את הקצה השני של הסקאלה כל דיון שקשור יגיע לזה.

ניתן ללמוד לבנות אינטימיות עם בני/בנות זוג – זה מצריך למידת מיומנות, ולימוד דרכי תקשורת מקרבת.
אינטימיות נבנית בהדרגה, אם כי לא פעם היא מועדת למשברים, ונעלמת כשאדם מרגיש מאויים, כשהוא נמצא בקירבה גדולה מדי (מבחינתו) עם בן/בת זוגו. כלומר, בגלל הקרבה הגדולה הוא חש כאילו הוא מאבד את קיומו העצמאי כאדם, בנפרד מבן/בת זוגו.

אינטימיות בין בני זוג מתעצמת ומעמיקה כאשר מתקיימות חשיפה עצמית והסרת העטיפות והקליפות שחוצצות בין אנשים. אם אנחנו רוצים להכיר היטב אדם אחר ולהתקרב אליו – עלינו לחשוף בפניו יותר מעצמנו ומפנימיותנו.

קשה לנו מאוד להיות "פגיעים", "חשופים" כי הפגיעות עלולה לגבות מחיר, אבל המחיר קטן לעומת האנרגיה שאנו משקיעים בהסתרה של עצמנו, בעבודה על התדמית המושלמת.

איך לחזק את הקשר וליצור מערכת יחסים אינטימית?

בחיי היום יום של מערכות היחסים שלנו, הרבה נושאים יכולים להיות מטואטאים מתחת לשטיח. נוסיף לזה את העובדה שזוגות רבים לא באמת מכירים אחד את השני ברמה עמוקה בתחילת יחסיהם (או בכל נקודה במערכת היחסים) ואתם עלולים למצוא עצמכם מכאיבים רגשית לשותפיכם בלי לשים לב.

מומלץ לשאול חלק מהשאלות הבאות אחת לכמה חודשים, ושאלות אחרות על בסיס שבועי:

על מנת לקבל את התוצאות הטובות ביותר, הימנעו מהסחות דעת. כבו את מכשירי הטלפון, סגרו את המחשבים הניידים, וכבו את הטלוויזיה. ודאו שהילדים ישנים. נקו את כל הדברים המיותרים שעלולים למצוא דרכם למרחב השקט שיצרתם וטפלו בהם מבעוד מועד.

לא יאומן עד כמה מפגש רגשי חד-שבועי של שלושים דקות וללא הסחות דעת יכול לסייע לקשר שלכם.

להלן עשר שאלות שכדאי לשאול על מנת להכיר את בן זוגכם לעומק, להבין מהם צרכיו ולהחזיר למערכת היחסים שלכם את תחושת האינטימית הכול כך חשובה.

1) האם יש משהו שאני יכול לעשות עבורך כדי לעזור לך להרגיש יותר נוח או נאהב\ת?

בהנחה שאתם מתחילים את הדברים בצורה נכונה על ידי שכיבה יחד בחדר ללא הסחות דעת, תמיד טוב לשאול אם השותף שלכם צריך משהו לפני שאתם מתחילים להיכנס לדברים כבדים.

בדיוק כמו חברי תזמורת סימפונית המכוונים כליהם לפני תחילת הקונצרט, אתם ושותפכם צריכים להתחיל מהבסיס לפני שתגיעו לעומק.

יתכן שתרצו לשכב בשקט לרגע ולנשום עמוק. אולי תרצו להתחבק ולהפגין את אהבתכם עם קשר עין. או אולי תרצו רק לוודא שהטלפון הנייד שלכם מכובה לגמרי. כל מה שאתם צריכים לעשות לפני ההתחלה, עשו. זה יהיה שווה את זה.

2) כיצד אני יכול\ה לתמוך בך טוב יותר בחייך? תמיכה בחלום / משימה / תשוקה.

לפעמים השאלה הזאת תעורר משהו אצל בן זוגכם, ולפעמים לא – וזה בסדר.

אולי זה יהיה משהו פשוט כמו "אתה יכול בבקשה לנשק אותי בבקרים לפני שאתה קם מהמיטה… גם אם לא צחצחת שיניים? זה באמת משפר את היום שלי אם אתה מנשק אותי לפני שאתה קם להתלבש" או שזה יכול להיות משהו גדול כמו "אני עתידה לקבל פרויקט ענק בעבודה ואני באמת לא יודעת כמה רוגע נפשי יהיה לי כשאגיע הביתה. תוכל בבקשה להכין ארוחת ערב בשבוע הבא ואני מבטיחה שאפצה אותך אחרי שהפרויקט המסוים הזה ייגמר? "

כמובן, אינכם מחויבים לבצע כל בקשה, אך על ידי שאילת השאלה ומתן האפשרות להשמיע את מחשבותיהם הכנות, אתם תיכנסו למצב של אינטימיות מכוונת.

3) האם יש משהו שעשיתי בשבוע האחרון שאולי פגע בך בלי ששמתי לב?

כאן אנחנו כבר מתחילים להגיע לשטח הרגשי של התרגיל הזה.

בין אם זה משהו שהחשבתם כחסר חשיבות, או ויכוח שחשבתם שנגמר, התשובה של בני זוגכם לשאלה זו עשויה להפתיע אתכם.

קבלו את התשובה באהבה, בסבלנות, ותנו להם לספר את הצד שלהם בסיפור בלי להפריע. הקשיבו להם באמת. הכירו בטעויות, גם אם לא התכוונתם לפגוע בהם, זה דורש רגישות ואומץ אמיתיים כדי להשמיע תסכול/טינה/אי נוחות לגבי משהו שהתרחש בין שניכם.

הודו להם בכנות על שיתוף המחשבות שלהם (שזה לא דבר קל לעשות עבור רוב האנשים), והתנצלו על התקרית, או שאלו מה ביכולתכם לעשות או מה תוכלו לומר על מנת לעזור להם להרגיש טוב יותר.

4)כאשר את\ה חוזר\ת הביתה מהעבודה, מה אני יכול\ה לעשות או לומר שיגרום לך להרגיש אהוב?

תלוי בסוג המשרה של בני זוגכם ובאישיותם, אולי הם ירצו משהו אחר לגמרי ממה שאתם הייתם רוצים.

אולי הם ירצו שקט ושלווה בדקות הראשונות בסביבה החדשה. או שאולי הם מעדיפים להפגין חיבה פיזית.

לא משנה מהו הדבר לו הם זקוקים, כל מה שצריך זו שאלה אחת פשוטה על מנת להבין אותם טוב יותר ולהתקדם עמוק יותר במערכת היחסים שלכם.

5) האם ישנו סוג של מגע פיזי שיסייע לך להרגיש יותר אהוב\ה?

שאלה זו מתייחסת למגע שאינו מיני (על זה נדבר בהמשך).

האם יש סוג כלשהו של אינטימיות גופנית שהם מרגישים שחסר להם? האם הם רוצים להחזיק ידיים יותר? האם הם אוהבים כאשר משחקים עם השיער שלהם? האם הם אוהבים כשבאים מאחוריהם ועוטפים אותם בחיבוק?

שאלו את השאלה, הבינו טוב יותר מה יגרום להם להרגיש יותר אהובים, ולאחר מכן שלבו זאת בלוח הזמנים היומי שלכם כמיטב יכולתכם.

6) האם את\ה חושב\ת שאת\ה צריך יותר קרבה או יותר זמן לבד לימים הקרובים?

הצרכים האישיים שלנו לעצמאות ואינטימיות משתנים במידה רבה מיום ליום.

אולי בן\בת זוגכם חווה שבוע טעון רגשי וצריך יותר דברי חיזוק, אינטימיות גופנית, ומחמאות. או אולי הם מרוכזים במלוא הקיטור בקריירה שלהם וצריכים מעט מרחב לזמן הקרוב.

צורך בעצמאות או זמן לבד לא אומר שהם אוהבים אתכם פחות, ו צורך ביותר אינטימיות לא הופך אותם לתלותיים. לאנשים פשוט יש צרכים רגשיים המשתנים בהתאם למגוון עצום של אלמנטים בחייהם. וככל שתשכילו להכיל את בני זוגכם, ועדיין תהיו מודעים לצרכים הרגשיים שלכם, כן ייטב.

7) האם יש ויכוח כלשהו מהשבוע החולף שאת\ה מרגיש\ה לא שלם\ה לגביו?

שאלה זו דומה לשאלה השלישית המעלה פצעים פוטנציאליים מהשבוע הקודם. כאשר שואלים את השאלה בהקשר אחר, בן הזוג מקבל הזדמנות לחשוב האם הטיעונים שלכם הרגישו שלמים.

ייתכן ותתנגדו לשאלה הזאת ( "אבל אם אני אשאל את זה… הם ייזכרו במה שקרה ויכעסו עליי שוב!") אבל בעת שיחה והתגברות על הרגע הלא נוח הזה יחד -השתיקה והמתח הסמוי יתפוגגו.

שמעתם פעם את הביטוי "כשאומרים "לא" זה כואב לרגע, אבל כשאומרים "כן" זה כואב במשך חודשים"? זה בעצם אומר שכאשר אנחנו אסרטיביים וישירים עם הרצונות שלנו, זה עלול להיות לא נוח. אבל אם לא נעשה זאת, נסבול מחרדה תמידית עקב ההרגשה שלא היינו נאמנים לעצמנו.

השאלה זו עובדת באותו אופן. קל להתעלם מהרגעים הקשים של השבוע החולף. אך דרוש אומץ וכוח רב כדי ליזום שיחה ולנקות את האוויר לפני שתיווצר טינה. אז תזמו… יש לזה השפעה מכרעת על מערכת היחסים שלכם.

8) איך את\ה מרגיש\ה לגבי חיי המין שלנו בזמן האחרון?

אחד ההבדלים העיקריים בין מערכת היחסים שלכם עם בני זוגכם ובין כל מערכת יחסים אחרת בחייכם היא שאתם (אני מקווה) מקיימים יחסי מין עם בני הזוג שלכם. ובכל זאת, כמו כסף, נושא יחסי המין מדורג כנושא הנפוץ ביותר והכי מלחיץ לזוגות, עליו הם לא מדברים ובגללו הם נפרדים.

שאלו את בן/בת לגבי רמת שביעות רצונם מחיי המין שלכם. שאלו האם יש משהו שהם רוצים יותר, פחות, או אפילו מעשים מיניים שונים מאלה שאתם חולקים.

9) מהם הלחצים העיקריים כרגע בחייך, והאם יש דרך בה אני יכול להקל עלייך, אפילו במעט?

שאלה פתוחה שגורמת אנשים לחפור עמוק ולהראות את הבטן הרכה שלהם.

השאלה זו היא הדרך הקלה ביותר להבין מה בני זוגכם רוצים על ידי כך שתשאלו אותם ישירות עם מה הם נאבקים כרגע.

כמו עם כל השאלות המוזכרות במאמר זה, אל תהססו לשנות את הניסוח ולדבר באופן טבעי. כל דבר האומר "איך אני יכול להקל על העומס שלך?" היא דרך בטוחה להגדלת רגשות העומק והחיבור במערכת היחסים שלכם.

10) אם קשה לך לדבר, איך אני יכול\ה לתמוך בך בצורה הטובה ביותר ברגעים הללו?

זוהי אחת השאלות שאפשר לשאול פעם במספר חודשים, והיא כל כך עוצמתית.

לכל אחד ואחת ישנם רגשות ומצבים שונים הגורמים להם להרגיש פגיעים במגוון מצבים שונים.

אולי בן זוגכם מרגיש מותקף בקלות כאשר אתם עושים משהו שהם מפרשים כביקורתי. אולי הוא נוטה להתרחק כאשר אתם מתווכחים על נושאים מסוימים הטעונים רגשית כמו סקס, כספים, או משפחה. או אולי משהו קרה בחדר השינה אשר גרם לו להרגיש נבוך.

לא משנה מהי הסיבה, תמיד ישנה דרך לעקוף את הבעיה ולגרום לשותפכם להרגיש הרבה יותר טוב ונאהב.

נעזרתי בקישור הזה:
איך לחזק את הקשר וליצור מערכת יחסים אינטימית - אמילי בירן - בונים זוגיות בריאה

כתוב יפה

אתה חייב להסביר לאשתך ברוגע כמה זה מפריע לך ההתערבות של אמא שלה..ותתרחקו מעט ממנה (אל תנתק אותה מאמא שלה,זה יכול להיות ממש פוגע)
אבל אני חושבת שגם אתה תנסה להתגבר קצת על הכעס כלפיה ותבדוק אם תמיד היא מנסה להרוס או שזה לפעמים מכוונה לעזור ואתה מפרש זאת לא נכון...
בהצלחה

לדעתי תשב ערב אחד עם אישתך אולי אפילו תזמין פיצה או משהו שאתם אוהבים לאכול ותגיד לה שאתה רוצה לדבר איתה על נושא רגיש שממש מפריע לך ..
ותגיד לה שאתה מרגיש טיפה שאמא שלה היקרה (תגיד על האמא רק דברים טובים) מתערבת יותר ממה שאתה מעוניין שהיא תתערב ותעצים בשיחה את אישתך ואת האהבה שלך אליה..
אם זה לא עוזר תפנה לאיש מקצוע שיגיד מה לעשות..
זה באמת נושא רגיש וקשה ..
שיהיה לך המון הצלחה מקווה שזה יפתר !

ושישמע אותכם. וממנו היא תשמע מה בסדר ומה לא בסדר. ואיך לנהוג עם אמא שלה.

לדעתי צרכים להתרחק ולא לגור לידה
ואם אתה יכול כשהיא באה אליכם תצא מהבית. ותסביר לאשתך שהכי טוב שהיא תלך לאמא שלה בלעדיך כדי שלא תריבו

חבל. לא להזניח מכירה זוג שהתגרשו בגלל אמא כזאת.
יש הורים לא חכמים שממש הורסים לילדים את החיים

יש פה גרעין תורני מתפתח אנשים תורניים שבאו לתרום הגרעין רובם הגברים לומדים בכולל מאוד מומלץ מוזמנת לפרטי אם רוצה לדבר עוד....

לא כתרבות אלא כדרך חיים

הדיוק פה מאוד חשוב, כי המון פעמים אנחנו חיים באיזשהי מחשבה שאנחנו לא מצליחים להעביר מהרצון אל המודעות ומאליו יותר קשה לנו למצוא את מבוקשנו.

בדרם, כמו נווה.

לא רק אנ"ש.