פורום נשואים טריים (עמוד 399)

כמו בכביש, ת יה חכם ואל תהיה צודק

ואם היא הייתה שואלת, הייתי עונה לה אותו דבר.

בזוגיות אין 'מי צודק'. אתם יחד, ועל כל אחד מבני הזוג לבוא לקראת השני בלי חשבונות.
וכשנותנים בלי חשבונות ובלי הגבלה - מרוויחים בגדול.

העיקר הכי חשוב בניהול זוגיות הוא פתיחות. שכל אחד מבני הזוג מסוגל לדבר על מה שהוא מרגיש ולקבל תחושה שהשני הבין אותו. ולזה צריך לחתור. צריך לדעת שכל עור אין פתיחות המצב לא תקין וגם מזמין בעיות. ולחשוב ולחפש דרכים איך מתקדמים.
כדאי גם לקרוא את זה

https://docs.google.com/document/d/1w7Ky24QkkGAzB13UPnmmkA2l50A48u6IAF8ORBQknxI/edit?usp=sharing

זוגיתא.

חפשו באינטרנט.

אולי קוראים לה כרמי אור..

מנסיון של כמה וכמה זוגות.

אז אל תכנס לשכונות ערביות
ותן לווייז לחשב חדש

אאלט אין צורך להכנס לנצרת

לנסוע על כביש 60 ואז לפני נצרת לעבור לכביש 75 שהוא כאילו עוקף נצרת ישר לנצרת עילית, מכיר?

או דרך מחלף עירון וואדי ערה.
אם הוא לוקח אותך דרך ואדי ערה אז אתה אמור רק לעבור בגבול של נצרת, לא בתוכה.

דרך נצרת זה מוזר שהוא יקח, זה לא משתלם..

כביש 75 לא נכנס לנצרת אלא הוא הגבול בין נצרת לנצרת עילית.

זאת הדרך הטובה ביותר (וכמעט היחידה). אני אישית נוסע דרך וואדי ערה ולא רואה טעם בסיבוב של עין תות  ויקנעם.

לא זה ולא זה! !
היה שרשור שחברה שאלה אם הגיבה נכון לחברתה, והיה שרשור שאישה שאלה איך לנהוג.
התגובות בשני השרשורים משתדלות לענות על השאלות ששאלו הפותחות, לא להצדיק או להרשיע את הבעל.
חוץ מזה, המגיבים בשרשור אחד אינם אותם מגיבים בשרשור השני, ולכן הדעות שונות. לגיטימי, לא?

שני המקרים חמורים ואף אחד לא חושב שזה דברים פשוטים. בשני המקרים יש מקום לתגובה קשה ויש מקום לחמלה וסליחה.

במקרה של הבגידה הוא בא וסיפר לה מעצמו והוא רואה את הבעיה ואמנם זה חמור ולא קל אבל אנשים מזהים שיש רצון הדדי לפיתרון אז הם מציעים לטפל בבעיה באמצעות ייעוץ וכדו' זה לא אומר שזה חמור פחות רק בר טיפול.
לעומת זאת הסטירה אף אחד לא הזכיר בקשת סליחה אלא דובר על מצב מתמשך שלא נראה שיטופל. אז מתייחסים למקרה בחומרה יותר.

בקיצור העולם מורכב ולא שחור ולבן.

וכלפי שני המקרים לא הייתי ממהר לשפוט ולהכריע לכאן או לכאן

אישה אחרת זה אלימות?

 

יש בגידה ויש אלימות.

שניהם לא בסדר אבל הם לא דבר אחד.

בעל שמרים יד על אשתו רוצה לשבור את רוחה ולכפות עליה את רצונותיו בכוח. הוא רוצה להנמיך אותה לערער את שווי המשקל שלה בזוגיות.

בקילקול עם אישה זרה יש ביזיון ופגיעה בנאמנות, אבל בת הזוג היא מלכתחילה לא המטרה להשפלה.

בעל שמתנהג כך.
בונה על זה שאשתו לא תעזוב אותו.

הוא בונה על זה שהיא תיסלח לו.

הוא חושב שהיא לא מספיק שווה כדי להיות נאמן רק לה.

האמת קשה לי להסביר למה זה תחושת השפלה.

בכלל לא מבינה אנשים שמתנהגים כך.

צריך להיות ממש טיפש כדי להתנהג ככה ולבנות על האישה שלא תרגיש את גודל הפגיעה. אמנם יש כאלה שזו הדרך שלהם לפגוע אבל אלה מקרים של מצב רקוב ממש.

מה מפעיל אנשים שנוהגים כך.

דרך אגב לא רק למה גבר יתנהג כך
אלא גם למה שאשה תתנהג כך

כאילו הוא לא מחשיב אותה במיוחד בשביל לחשוב לא לפגוע בה

כמו למשל שהילד שלי בן שנתיים יכול לצרוח ולהתעצבן. אני לא ממש יתן לו לנהל את חיי ואני לא ממש אוותר על כל מיני דברים.

ז"א אני כן אשתדל. אבל אם ארצה עכשיו לצאת בערב והוא יתחיל לצרוח שאני אשאר איתו. אז אני אגיד לו אמא רוצה לצאת להתאוורר קצת להנות ואחשוב שגם לי יש חיים. אני לא הולכת למחוק את עצמי בגלל הילד.

יתכן שגבר אומר לעצמו. בא לי להנות. כרגע מרגשת אותי האישה החדשה. אז אשתי תצרח קצת. תתעצבן. אני לא ממש שם עליה. פשוט כזה מין זלזול

אולי מלכתחילה מתייחס אליה שהוא השולט והיא היותר קטנה.הוא העיקר בבית והוא לא ממש צריך אישור ממנה על כל דבר

גבר חושבים שנשים הן בעמדה נחותה.
ודרך אגב זה נכון, נשים הן באמת בעמדה נחותה.

עובדה שאשה שקרה לה דבר כזה לא ממהרת לעזוב
לא ממהרת "לפרק את החבילה"

אבל מי שכבר פירק את החבילה זה מי שמתנהג כך


כתבתי בשרשור אחר שאני מכירה 4 מקרים ממקור ראשון שהבעל בגד. והאשה עזבה.

ובנתה את חייה מחדש. לא תמיד עם בעל חדש אבל הן מעידות שיותר טוב בלי בעל בוגד.
נכון הן לא ביקשו את זה. הן לא שמחות על זה.

אבל אני חושבת שנשים נשארות כי הן בעמדה נחותה, נשים חלשות יותר הן תלויות בבעל מבחינה כלכלית.
אולי מתביישות לעזוב. אולי מפחדות על הילדים.

אבל באמת מי שצריך להתבייש. ומי שהיה צריך לחשוב על זה מראש זה הבוגד

אני בז לגברים שחושבים שככה צריכים להיראות חיי הנישואים שלהם. מחילה על ההתנשאות אבל אני מאמין שחיים משותפים צריכים להיות מבוססים על שוויון ואיזון בין איש לאשתו. אם יש גבר שבוגד מתוך המחשבה שאתן מעלות כאן, אזי הוא עלוב נפש ברמות. אבל אני לא מאמין שזה המצב בכל מקרה. יש גם מצבים אחרים שקורים בגלל ריחוק הדדי וניתוק רגשי ששם גם הגברים מתביישים להציף את המשבר.

שהוא בונה על זה שהיא "תסלח.. לא מספיק שווה". הוא לא בנה על כלום. סתם יצר. אבל זה חמור מאד, הן מצד עצם המעשה, ק"ו שההיא נשואה; והן מצד זה שיש לו אשה בבית.

 

ובוודאי שתחושת ה"השפלה" שאת מדברת מובנת. יש דברים שלא צריך להסביר.

 

וברור שביחס לאשה (וגם ביחס לעצמו) זה יכול להיות יותר גרוע מאשר אם כשהשפילה אותו וזרקה לפח ספר שהביא לה, הגיב ב"סטירה" (שגם זה, וגם זריקת הספר, בוודאי לא אמורים להיות כלל וכלל).

 

אם כי למעשה, אני חושב שגם בנידון זה, אם היא מסוגלת לסלוח לו - אחרי שחוזר בתשובה שלימה מעומק הלב מתחרט מאד מאד, מקבל על להבא, ובאמת "לא הבין" איך זה קרה, פיתתה בצורה מגונה וזה יצר מגעיל בעלמא וכלל לא "בהשוואה" לה - אז זה עדיף. אי אפשר לומר "במקומה", אבל אם באמת חזר בתשובה בנסיבות כאלה, זה יהיה דבר גדול מצידה אם תצליח למחול, ויבנו אהבתם מחדש, הלוואי ביתר שאת.

 

 

ויבנה את הביחד שלו.

כאן השאלה כמה אשה מוכנה לסלוח ולהכיל

זו השאלה.

 

וכמובן, זה מתחיל מהחזרה בתשובה מאד, בשביל עצמו ובשבילה.

 

והיא לא אמורה "להכיל" כמו שזה, אלא לראות אם מוכנה לסלוח אחרי שגם הוא התחרט ואינו מבין אי זה קרה. להתחדש.

 

 

לבין אלימות.

הדברים אינם דומים

זה מעשה אכזרי ומשפיל.

מעניין מה היה אחיה ממליץ לה לעשות אילו הוא היה חוטף סטירה ממישהו אלים וחזק ממנו

אבל מפחדת.ובאמת חשבתי שהגזמתי.
אגב.בעלי דיבר עם בעלה ומסתבר שהוא אומר שהיא מוציאה אותו מדעתו. בקיצור חתיכת בלגן.לפעמים אני מתחרטת שהיא מספרת לי..

לא שחס ושלום אני בא להצדיק סטירה, אבל כן אומר להיכנס לפרופורציה.

בחוסר שלום בית מוציא מאנשים דברים שגם הם לא מאמינים שהם יעשו... זה לא מצדיק התנהגות כזאת אבל זה מכניס לאיזה פורפורציה עד כמה שהדבר אפשרי.
אני לא חושב שהוא אדם אלים והיא לא התלוננה שזה התנהגות שחוזרת על עצמה.
הוא כועס ועצבני זה סימן טוב שיש עוד מה לעשות בקשר שלהם.. יש לו עדין רגשות...

אגב, גם בעולם היעוץ הזוגי ואפילו במשטרה קיימת חלוקה ברורה בין "אדם אלים", קרי גבר אשה או ילד שמאמץ התנהגות אלימה קבועה, לבין מעידה חד פעמית שהתפרצה ללא שליטה ואינה בהכרח מלמדת על הכלל.

מה כן?
הייתי ממליץ לברר בעדינות אם אכן מדובר במקרה חד פעמי או לא, ועם המידע הזה להמשיך הלאה.

מה לא?
לא להתעלם (זו התנהגות אופיינית שמזמינה את הסטירה הבאה) ולא לשבור את הכלים ולרוץ לרבנות (כי גם לזה יד מחיר, ולעיתים הוא כבד פי כמה וכמה)

בהצלחה

מהתיאור שלך את המצב- יעוץ זוגי ואם לא ברור שלסיים את הקשר הזה! ועוד לפני שנולדים ילדים.לצערי הרב מהיכרות קרובה עדיף לסיים את הסיפור מוקדם ולא לחכות ל3-4 ילדים ואז לעצור.אם הבחור לא לוקח את עצמו בידיים ומטופל מקצועית- חבל על הזמן וזה לא ישתפר. זו דעתי ובטוח יהיו שיחלקו

שנית, מי שמרים יד פעם ראשונה יעשה זאת שוב כי זו התנהגות לגיטימית לפי מוחו הצר שאינו יודע להתבטא בעל פה. לברוח לברוח לברוח. ויפה שעה אחת קודם לפני שיש ילדים. נשמע שגם ככה היא לא נהינת בנישואין. 

 

לא ברורות לי התגובות כאן שמגלות סבלנות על הרמת יד על אישה. 

ככה אני יודעת שלא הגזמתי בתגובה שלי.וגם אמרתי לה שכל עוד אין לה ילדים אז זה פחות מסובך.
בקיצור מזל שאני לא היועץ שלהם.
רק רציתי לוודא שיש עוד כמה שחושבות כמוני ושלא הרסתי לה יותר משעזרתי.

אם היא רוצה לתקן את הנישואים אז המשטרה היא לא המקום הנכון.

רבנו ממש חזק בתחילת הנישואין ומה שבעלי הרגיש שאני דחקתי אותו לפינה כמו חיה כלואה ואז התגובה הייתה שגויה והוא נתן לי סטירה. נכון זה היה טעות קשה ומצערת אבל הוא לא בעל אלים!!! הבנתי אחר כך שהגזמתי והוא התנצל ממש ...הכוונה שלי שלא חייבים לרוץ אלא הפך צריך לדבר בזמן מתאים ורגוע יחסית .למה אתה עשית את זה? זה נראה לך הגיוני? הוא התנצל בפניה? וכך לאט לאט ניתן להציל זוגיות.... נכון שזה נשמע לא טוב העניין של הסטירה אבל צריך לדעת לריב נכון...

אם הם אצל יועץ, ועוד יועץ - לא צריך להתערב.

 

שאלת מה עשתה, ענתה, אמרה שאחיה היה בענין ויעץ לה משהו - אז לא צריך להגיד "מה את היית אומרת" אם אינה שואלת (תרגיל: מה היה קורה אם היתה אומרת לך שדיבר אליה כ"כ לא יפה עד שלא התאפקה ונתנה סטירה?....)

 

ברור שזה דבר שלא בא בחשבון, ונשמע נורא ואיום.

 

אבל יש גם דברים "לא נורמליים" במצבים לא-נורמליים. פעם שמעתי את הרב שמחה כהן ברדיו, אומר משהו בכיוון הזה על דברים שקורים בין בני זוג, דברים שהם "לא נורמליים".. אמר את זה בצחוק נבוך. אבל שזו מציאות שקורית לפעמים, לצערנו. ואם את תשלפי מתוך המכלול פרט, שבאמת על-פניו (תרתי משמע..) הוא לא נורמלי, ותגידי ש"אם לא יסכים עדיף להתגרש", אז יתכן שנכנסת כפיל לחנות חרסינה. מוטב לתת להם לעשות את התהליך בעצמם, ולראות להיכן מסקנתם נוטה (אגב, לפעמים מילים יכולות להיות יותר מסטירה, כמו שאומרים גם בחינוך ילדים. אלא שזה נשמע יותר גרוע - וגם נכון שחייבים איזה גדר, אחרת מי יודע מה. בזה את בוודאי צודקת).

בפרט שלפי תיאורך, מדובר לא במישהי בעלת אישיות "מוכה", היא עצמה יצאה. אחיה, שכנראה מכיר, המליץ לחזור, הם בטיפול... אז עדיף לשתוק, כמה שאת צודקת בעיקרון, וכמה שזה נשמע איך שנשמע..

 

זו ענ"ד.

הוא קנה לה ספר במתנה על נושא שהם לא מסכימים בו והיא זרקה אותו וכשגילה את זה צעק עליה והחטיף לה...
וכן,לפי הסיפורים שלו היא מוציאה אותו מדעתו.
בהתחלה הם פנו אלינו שנעזור להם וניסינו כפי יכולתנו עד שהבנו שזה גדול עלינו והפנינו אותם לטיפול מקצועי יותר.
זו מין זוגיות אומללה שבה היא משגעת אותו,הוא צועק עליה,ואז היא נהיית עצובה והוא מתוסכל וזה אחלה של מצב לעוד ויכוחים ומריבות על דברים קטנוניים ולא כל כך חשובים.

לפחות כשחשבתי שאני מגזימה אז שתקתי ולא המשכתי לדבר.ואני נזכרת שאמרתי לה שזה חשוב שהיא מספרת ולא שומרת לעצמה.
גם היתה לנו שיחה לפני חודשוהיא אמרה שהמשפחה שלה לוחצים עליה להתגרש וגם היא רוצה ורק חוששת מה יהיה אחר כך.באותה תקופה זה היה שבועיים שהיא חזרה לבית של ההורים שלה בלעדיו.
נראה לי שמעכשיו כשהיא תשתף אותי אני אשתדל לתת לה לפרוק ולא אביע דעה בענין כי זה כבר לא התפקיד שלי.

ואי אפשר לומר שממש לא אופייני.

 

ובוודאי שלא שייך ש"יחטיף לה",

 

אבל יתכן, שדווקא בגלל ש"אדם עדין", אז הוא מרגיש כ"כ מושפל מזה, שרק כך "הציל את עצמו", אע"פ שאין לזה שום מקום. ה' ירחם.

 

באמת צריכים טיפול.

אם כי לפעמים, דווקא כי שניהם "נעלבים" זה אומר שיש להם רגישות והרגשה אחד כלפי השני ומהשני. ואם יעלו על דרך חדשה, יכולה להיות תקוה.

 

מכל מקום, יצטרכו להחליט בעצמם.

הם רבים כבר מהשבת חתן שלהם...

אם הייעוץ לא יעזור, אז כנראה שהם לא מתאימים.

הייתי אומרת אפילו שאין טעם בייעוץ זוגי ופשוט לברוח.

 

אם היו נשואים תקופה ארוכה והסטירה חד פעמית- אולי זה משהו אחר ויש מה לחשוב שנית.

אבל הם נשואים שנה אחת בלבד וגם היא מלאה מרורים

 

פשוט לברוח!!!! אלא אם כן היא רוצה להיות אומללה ובסביבה כ''כ לא נעימה בשלושים-ארבעים שנים הקרובות.

 

אחרי שהילד הראשון מגיע- מגיעים גם כל יסורי המצפון שלא לגדול אותו בלי אבא וכו' וכו' ומתחיל מאסר עולם.

סליחה על הפאסימיות אבל ראיתי בחיי זוגות כאלה וזוגות מצליחים בכל מיני שלבים של הנישואין, ונוכחתי לצערי להבין שהרבה מאוד ואפילו העיקר תלוי בהתאמה של בני הזוג מראש ובמידות הטובות שלהם (בנוסף-לא מחליף את ההתאמה) ורק אח''כ עבודה זוגית שגם היא קריטית כמובן.

ואישה לא תצליח לשנות מידות של האיש שלצדה, את זה האדם יכול לעשות רק הוא לעצמו, וזה ממש לא דבר קל ולא מהיר.

 

ואם הוא מעיד שהיא מוציאה אותו מדעתו-אז מה יש להמשיך יחד??? גירושין בשלב כזה זה ממש אבל ממש לא סוף העולם.

המספר שלו מופיע בגוגל לוקח מחיר טוב אדם יראה שמיים בהצלחה ומזל טוב!!

היא מחפשת מישהו שיסתכל על מסך המצלמה ולא על השמיים בזמן שהוא מצלם

וביניהם גם צלמות

אלעד דוידי המכונה יהושפין!

0548079969

אני ל אוהבת להצטלם ותמיד חששתי מה יהיה בחתונה... והוא פשוט הפך את זה לחוויה כל כך נעימה!
הוא גם לא מהצלמים שמשתלטים על החופה...
מתאים את עצמו לקהל...
ויש לו תוצאות מדהימות
בקיצור- ממש ממליצה

+972546202115 ממליצה מאוד

ברוך גרינברג

אוריאל בראל

שילה גרנביץ'

 

שלושתם צלמים ברמה מאוד גבוהה ודי יקרים... אם מתאים לך פני אליי באישי ואבדוק מספרים.

 

יוחאי כהן ראש צורים מדהים

אם היא תצפה לזה כי כך הרגלת אותה, ואתה תעשה משהו אחר, אולי היא תתאכזב ??

שהיא הייתה רוצה שיקרה כשהיא חוזרת....

קלפים מיוחדים לזה.... תראה לה שאפשר לעשות שינויים

שוקולדים או משהו נחמד על הכרית

מתנונת קטנטונת שהיא שמחה בה. כמו חוברת קריאה שהיא אוהבת טרצתה להשיכ או מה שלא יהיה...

זה ממש כיפי ואינסוף רעיונות

לכבס מראש בנפרד פעם אחת.. צבעים כאלה אפילו פעמיים

מקסימום כדי לצמצמם כביסות לשים את זה עם מכונה שהכל שחור!

עם הזמן הצבע ירד אבל לא יעבור לגמרי..

או להשרות דקה שתיים ולשטוף במים קרים!!
או להוסיף רבע כוס למכונה הלבנה. (לפני האבקה ושהמים "זורמים" במכונה)

להבא - יש דפים שלוכדים צבע ולכבס בגדים חדשים איתם.

כשהיא מרוכזת היא מצהיבה
כשהיא מדוללת בהמוןןן מים (כמו במכונת כביסה) היא מלבינה.
כמובן - מדברת על אקנומיקה רגילה ולא המרוכזת של סנו ג'וואל.

אפשר לשים קצת אקונומיקה עם אבקת הכביסה ולכבס במכונה.
הצלחתי להלבין חזרה הרבה בגדים שקרה להם אותו הדבר

מישהו ניסה פעם?

בגוף התגובות.

ממליצה לפני האקנומיקה לנסות על שטח קטן ובלתי נראה לעין ולבדוק לאיזה צבע השתנה. זה גם תלוי בסוג הבד. אם חזר לצבע שאת רוצה, תהני.

גם מכיל קפאין

היציאה גם יכולה לעזור קצת להתעורר. ...
אוי, כמה אני מבינה אותך. ...היה לי יום כזה שבוע שעבר

אבל לא נורא!
סוף יום העבודה קרב ובא... 

 

(למרות שמהיום מתחילים לעבוד כבר עד 5 (במקום 4)

ומשבוע הבא- עד 6 למשך שבועיים.

סיוט!

נקווה שיעברו מהר, 3 השבועות הללו!)

 

תודה על ההבנה. מעודד...

תשתי הרבה מים! גם בריא וגם נותן רעננות כזאת..

אפילו תצאי לכמה דק' החוצה לשמש אם את יכולה.

חשבתי שכתבתי את השרשור הזה בפורום אחר כאן.

לא נעים...

 

יש דברים שלא נעים לי לכתוב בפורום שגם גברים מסתובבים בו.

סתם הרגשה שלי..

ואולי גם הפסקה קצרה.

זה קרה לי היום ואח"כ התבאסתי שלא ננתתי לעצמי הפסקה...

רק שזה מוריד את האיפור

 

אבל את צודקת בהחלט!

אני עכשיו עם איפור ואני סובלת מכל רגע... אי אפשר לזוז!!

חשבתי שזו פרוצדורה אחרת

כי עדין הכרטיס פעיל ...

ובינתיים- אפשר להשתמש במספר הכרטיס, גם בלי הכרטיס עצמו.

יש בנקים שגובים על זה תשלום. ולפעמים הבנק גובה וחברות האשראי לא- אז תבדקי בשניהם...

נהרס לי הפס המגנטי של הכרטיס, התקשרתי אל הבנק ושלחו לי אחד חדש שהגיע תוך בערך שבועיים.

כמובן שחופרים לך רצח על שאלות ואימותים כדי לוודא שזו באמת את ולא שולחים את הכרטיס שלך למתחזה...

תודה רבה

בים המלח לא הולכים לחוף לא מוכרז!!!

זה מסוכן הרבה יותר מחוף ים רגיל!

 

עכשיו כמעט אין מתרצים בים בכל מקרה.

 

ואם אתם ממש רוצים צניעות לגמרי, יש את החוף הנפרד של המלונות. פתוח במקביל.

על אף שמאד מובנת הרגשתך,

 

תרבי באהבה אליו.

 

דברי אתו מהלב.

 

תגידי לו שאת מאד אוהבת אותו - ואת שבורה מזה שהוא מסתכל כך על דברים כאלה.

 

הדרך האמיתית, לדעתי, הוא שהוא יתעורר על זה בתשובה מאהבה. כולל מאהבה אלייך.

 

ותשאלי אותו, בכנות, אם הוא חושב שהוא יכול להתגבר ולהפסיק לבד - או שצריך עזרה בשביל זה.

 

אם הוא יראה שאת "איתו" ואת מצטערת מזה מאד, אז יש סיכוי שיהיה איזה שיח כנה על הענין. וגם תוכלי לדעת היכן הדברים עומדים.

 

 

עוד דבר שחשוב להעיר: נשים שנתקלות בדבר כזה, ל"ע, מפרשות כאילו הבעל "אוהב" עוד מישהי חוץ מהן. זה לא כך. הראש שלו אחר משלך. זה יצר נטו. וצריך למצוא דרך שיצא מזה לגמרי, יתרכז רק בך וישמח בך.

 

יש תשובה. אל תתייאשי.

 

 

[בנוסף, כמובן, החלטה ביחד על חסימה של הנייד והמחשב בסינון טוב. הכל, בהנחה שההודעה הזו אמיתית..]

 

 

 

כנל
להרבות קירבה ביניכם
להציע לו את אתר שמור עיניך

שזה באמת יצר.יצר קשה מאוד! אל תחשבי שזה מראה על פגם כלשהו ביחס אלייך..
בטוח שהוא מצטער על זה כל פעם מחדש.
הכי חשוב והכי קריטי! שימו סינון אינטרנט בבית ובפלאפונים(כן,גם שלך..אישית,ממליץ על נטספארק..)
להעצים את הטוב שבו.לתת לו לקרוא את הספר "אשיב ממצולות" של הרב יהושוע שפירא.ספר מדהים ומעצים.
הוא מאוד מובך..תאהבי אותו.תיהי איתו.תפתחו את הכל.זה עוזר.זה ישחרר.
בהצלחה.

להגיד לו שאת איתו כדי להתמודד עם זה.

לזכור שזה ממש ממש לא קשור אליך...

זה כמו שכתבו כאן- יצר אחר...

להאמין בו שהוא יכול לעשות שינוי (אם הוא רוצה)

 

 

יקירתי, שולחת לך חיבוק! כואב כ"כ.

מכבדת את כל העצות שנתנו לך, אבל בתור אחת שעברה משה דומה וכואב כזה חייבת ליעץ לך

קודם כל תני לעצמך לכאוב! כן יש כאן כאב גדול , תבכי, תלכי להורים להתאוורר/לכי קניות /קחי חופש מהעבודה.עם כל הכבוד ליצר הרע ולהצטדקות הגברים שזה ניסיון קשה לא מגיע לך ולכולנו הנשים לחוות זאת! במיוחד שבחרנו אורח חיים דתי! אם תצאי מהבית בלי כיסוי ראש/חשופה לא בטוחה שהוא יבחר בלהבין שזה יצר הרע של הדור ולהרבות קרבה אליך.(כן גם לנו הנשים קשה להיות עם כיסוי ראש וצנועות בדור שיש כ"כ הרבה מקום להחצנת היופי! גם אנו יפות ושומרות את היופי לבעלים שלנו! ואז מה? הם מרשים לעצמם להתבונן בזוועות הללו?)  

 

כמובן ל תזרקי את הנישואים ותשאירי פתח  אבל תני מקום לצער ולאבל של אובדן התמימות הזוגית!

 

במקביל לנתינת מקום לכאב שלך תתבונני בו:נסי להבין מה עומק הבעיה האם הוא מתחרט? כואב לו?איך הוא חושב להמשיך? 

שיבכה, שיתחרט, שיודה,שיבין את הכאב שלך- זה לא מרוע זה שלבי התשובה! חרטה! קבלה לעתיד!!

 

אחר כך כשתהיי מסוגלת והוא יזום תקשיבי לו. תציגי את הכאב והאכזבה שלך ותדרשי להבין איך הוא מתכוון לא לחזור על זה (והאם..)

יש ל רב? שיילך אליו ליעוץ! מתבייש? שיתבייש ממך קודם.

בסופו של יום ולמרות כל מה שכתבתי ממליצה לא להאריך את הריחוק בניכם וכן להרבות באהבה. אם תראי חרטה מלאה ממנו סלחי לו.ע במה שחשוב- בזוגלצערי הכאב הזה לא באמת עובר יכול לרדוף אותך את וב

בל כן אפשר רק לצמוח מהזוגות להבין שייתכן ויש בעיה באינטימיות הזוגית שלכם וללמוד לדבר על זה ולהעצים את הנישואים שלכם!

כשהוא יתגבר את כבר תרגישי.

כמעט 4 שנים אחרי אני היום סומכת על בעלי בעיינים פקוחות לרווחה...

מידי פעם הכאב עולה לי וזה רק מזכיר לי להשקיע במה שחשוב זוגיות וילדים (אני מאוד קרייריסטית)

 

 

לפעמים, דווקא מי ש"עברה", אז בגלל החוויה הקשה (המובנת) שלה, נותנת עצה מקום שאי אפשר לדעת האם השניה ובעלה נמצאים בו.

 

אז אכן, צריך עין פקוחה, אבל לא למהר "להשוות". כל מקרה לגופו.

נכון לא מכירה את המקרה ואת הזוג ואורח חייו אבל כולנו לא מכירים את המקום שהם נמצאים בו(זמן  נישואים, אחרי לידה?  הריון? פרנסה?דתיים?  וכו...)

לא ביקשתי ממנה לנהוג כמוני .

ייעצתי לה לתת לעצמה ולכאבה מקום ולתת לבעלה הזדמנות לחזור בתשובה ולתקן ולא "להרעיף"עליו חום ואהבה בלי תנאי.. כמו העצות שייעצו לה ... שהעצות האלה טובות לה? אולי ה' עשה עמה חסד שגילתה כדי לטפל בבעיה הרבה יותר שורשית.

 

כן יכולה לומר שאיך שאנו התגברנו היה מוצלח ויד ביד עם הרב שלנו. ב"ה שרק ימשיך ככה ודוגלים ובעלי לא יתקל בכל המקלים ראש שמבטלים את כאב האישה וגודל העברה והזילות למשפחה בכך שאומרים שהגבר מסכן וזה יצר הרע שלו...

לא היתה "נגדך", אלא בגלל שאמירה כזו, שבאה מנסיון כאוב, יכולה להקרין משהו שיקשה עליה לחוש את מקומם שלהם. כדי לאפשר לתקן באהבה, צריך לא לחסום את הדרך להרגיש יחס כזה, למרות הכאב. 

 

ב. בוודאי שיש לכאבה מקום, היכן ראית שלא? ובוודאי שצריך תשובה. אלא שהתשובה האמיתית, במקרה זה - ולא שתישאר רק מבחוץ - היא כנראה דווקא תשובה מאהבה. בצירוף סידור טכני של חסימה וכד', ובצירוף בירור אם צריך עזרה מבחוץ או שיכול לגמור עם זה לבד. 

זה לא "אהבה בלי תנאי" כפי שאת מציגה. זה אהבה שקיימת, עם הבעה של הצער הגדול שזה גורם לה. אדרבה, מתוך שירגיש את היחס וגם את הכאב, יש יתר סיכוי שיחוש את הניוול שבדבר הזה.

 

ג. לא ראיתי אף אחד ש"ביטל את כאב האשה". הרי כל  העצות באות כי מרגישים כמה זה כואב לה. דווקא בגלל זה, צריך לא להכאיב עוד יותר. ההבנה של המקום של זה, שאינו למשל ב"תחרות" ליחס הנפשי אליה, יכולה לעזור גם לה וגם לריפוי.

אאלט כבר נידון בעבר

ב. גם מי שעבד על עצמו- אל תאמין בעצמך עד יום מותך. ואין אפוטרופוס.

ג. אם כבר משווים יצר הרע שיש לאיש. שתדיר נכשלים בו- מן ההגינות לתת דוג' שנשים נכשלות בו באותם אחוזים ובאותה משיכה.

מסכימה מאד עם הגישה.
דבר ראשון תני מקום לעצמך ותני גם לו לראות ולהבין למה גרם .
אחר כך יגיעו השאר.

כדאי לקרוא
https://docs.google.com/document/d/1w7Ky24QkkGAzB13UPnmmkA2l50A48u6IAF8ORBQknxI/edit?usp=sharing

אבל אני לא מאמינה שיש גברים עם פלאפון חכם או מחשב בלי חסימה שלא נופלים בטעות או בכוונה בתכנים כאלה. עשו טובה לעצמכן ותסירו את הדלת של בית הבושת הזה מהבית.זה נסיון עצום והעידו כבר שאין אפוטרופטס לעריות.האם יש מישהו שיוצא מן הכלל הזה????
די לתמימות!!
אני כותבת בכאב גדול ולא בכעס.פשוט תפקחו את העיניים ותקדימו תרופה למכה.
ולגבייך- לא פשוט בכלל ושה' יתן לכם כוחות לצמוח משם. הבושה היא שלו ולא שלך ואין שום קשר אליך.זה יצר חזק נורא שגם גברים שמאד אוהבים את נשותיהם נופלים בו. נסו לחשוב ביחד מה עושים כדי שזה לא יקרה שוב ואיך את יכולה לתמוך בכך.
בהצלחה רבה!

ומכיר כמה וכמה כמוני

זה די מפיל את התזה שלך,
למרות שגם אני מסכים שמי שלא יכול לעמוד ביצרו כדאי לו לחסום גישה למקומות הפרוצים הללו

אתה לא יכול לשים יצר הרע מול העיניים ובפירוש זה יצר הרע ולהתפלא מדוע נופלים.

לא מכירה אותך באופן אישי אבל הייתי נזהרת להצהיר כך.

שהקב"ה יעזור לך הלאה אבל בתור שמירה הייתי שמה סינון לפלפון

הגבת אלי??

המלצתי בחום על סינון לא מבין מה את רוצה

משמח לשמוע שיש כמה צדיקים בסיפור הזה

הפריע לי ההמלצה ה"חלשה" לסינון ברגע שכתבת שיש עוד כמוך.

על עצמך אתה יכול להעיד אמת. אשריך אבל על אחרים - רק ה' יודע נסתרות...

 

וחוץ מזה, שאחרי ההמלצה שלך, אם למישהו יש בעיות - הוא לא יעיז לבקש סינון כי אז יבינו שהוא נופל..

שהיום הגישה המקובלת שלא גוזרים גזרות חדשות, א)כאן זה כאדם שיכול להלך במקום צנוע, והולך בפרוץ שהגמ' כותבת שהוא רשע. 

                                ב) כיוון שהרבה נפלו, צריכה להיות גזרה ברורה שחייבים סינון ,כולל "לא פלוג" בין אדם לאדם.

רוב גדול אם לא כל ת"ח מסכימים למה שכתבתי כאן.

ולך יש תעודת חסינות?
ב"ה. תמשיך כך
אבל אל תכשיל אחרים

לפי ההגיון שלך, אל תאכלי חסה כי יתכן מאוד שתיכשלי בלעיסת תולעת (4 לאוים) או נמלה (6 לאוים)

מי שצריך שיתקין סינון, מי שמספיקה לו עבודה עצמית עוד יותר טוב. לא פסלתי שום עצה

יאללה די עם זה

 

כאן נגמר הדיון מבחינתי

גברים דוחים. איכס.

לא מבינה למה מתבטאים ככה.
בטח לא במקרה של אישה שצריכה חיזוק.

גברים אינם דוחים ונשים אינן דוחות.

יש גם נשים שנופלות באינטרנט(אם כי באחוזים נמוכים יותר)

יש דברים אחרים שהם לא קרובים לניאוף שנשים רבות עושות,

זה לא הופך אותן למגעילות.

לכל צד יצרים ודחפים משלו.

אם כל נפילה משמעותה מחיקה טוטאלית של צד כלשהו- אין כאן מקום לחיבור אמיתי, וחבל.

ישנם כאלה שקל להם וישנם שלא... הם לא עושים זאת בכוונה.

תראו לי גבר שיחבק ויראה אהבה לאישתו ש'מתרגשת' שוב ושוב מגבר אחר.
כן, זה איכס.
מרוב שאנשים למדו להיות להיות כאילו מטפלים הם שכחו את הרגש הנורמלי והטבעי.

לבי עם הפותחת, באמת שאין לי איך לעודד אותה חוץ מלחוש צער עמוק שהיא צריכה להתמודד עם הזוועה הזאת.

וזה גם מה שאמרו לו.

הרגש הנורמלי והטבעי כבודו במקומו מונח.

אבל אם היינו חיים לפי הרגש הזה- היינו מרביצים אחד לשני ברחוב,

ואוכלים את כל האוכל במסיבת יומולדת של החבר.

רגש טבעי הוא טבעי, לא בהכרח נכון וחיובי.

ולבוא ולהגיד שכל הגברים איכס- זו התנהגות חסרת אחריות וחסרת הבנה

זה מובן מאוד השבר. מובן מאוד הכאב.
אל תתעלמי מהם. 
מותר לך לכאוב ולהיפגע.
אבל אני מבקש ממך- תזכרי שאת לא מבינה את מה שעובר עליו.
אל תשפטי אותו. את שבורה, וזה נכון. אבל זה לא המקום הנכון לשפוט אותו.
יש לכם ככל הנראה שיחה שצריכה להיעשות.
זאת לא שיחה קלה, לאף אחד מהצדדים. זאת לא שיחה "נעימה".
אבל זאת שיחה שאתם צריכים לעשות.

זאת שיחה שבה- ברגע שבו תהיה ביקורת הכי קלה- הוא יעלם.
כי ככה הוא עושה כל הזמן. כי הוא שונא את זה בעצמו. והדרך היחידה

שהוא מצליח להתמודד זה להתעלם. זה לטמון את הראש בחול.
הוא שבור ומרוסק, הוא מרגיש מנוול ובוגד. ואולי זאת האמות- אבל לא יצא דבר טוב

מלהטיח את זה בפניו.
דעי לך שהוא לא עושה את זה מחוסר אהבה כלפייך. הוא ככל הנראה לא מסוגל לעמוד

בפיתוי הזה. כי הפיתוי הזה הוא פיתוי עצום. הוא כמעט אנוס לכך, בתחושה שלו.
אני לא רוצה לתת דוגמאות כי הן חלשות מכדי שאפשר יהיה להבין אותן, והן יובנו לא נכון.
אבל יש לך דרך לעזור לו לצאת מהמקום הזה. דווקא בגלל  האהבה שלו אלייך.
תהיי שם בשבילו. תדעי לך שהוא מרגיש מפלצת, שהוא מרגיש בעצמו שהוא מזוויע ונורא.
בתוכו הוא מרגיש את זה, כל פעם שהוא נופל(ובעוד רגעים אחרים, רבים מדי)
ואת יכולה לעזור לו לצאת משם. את יכולה לעזור לו לעלות למקום שממנו הוא יוכל להתמודד.
והדרך הזו מתחילה בלא לברוח ממנו. בלראות מעבר למפלצת שאת רואה בו את הבעל הטוב,

את האדם הקרוב שראית בו לפני רגע- כי הוא באמת האדם הטוב הזה, אלא שהוא שוכח

את זה בעצמו.

יש לך כוחות עצומים לעזור לו, ולעצמך ולעולם. כן- יש לך. אם תושיטי לו יד.

לא יד מסכימה. לא יד מאפשרת. לא יד מוותרת. אלא יד סומכת. יד שאומרת- אני רואה את הטוב

שבך גם מאחורי המסיכות הללו.
וזה קשה. 

וזה מתחיל בשיחה. שיחה אמיתית שבו תתני לו הרגשה שאת מבינה את הקושי הגדול בו הוא נמצא.
הוא עלול ח"ו לתקוף אותך בהתחלה- כי הקושי שלו בלהרגיש מגעיל ודחוי כל כך, גורם לו להשליך

את הבעיה החוצה. זה כואב. זה עלול להיות קשה. וזו באמת בעיה שלו ואף אחד אחר לא אשם.

אבל הוא לא נמצא במקום שיכול להקשיב לזה דווקא. 
אני לא יודע איפה הוא, ובאיזה מצב הוא. אבל הכי טוב לו זה שתקשיבי לו ותתני מקום לקושי שלו.

לא מקום שאומר שזה בסדר. אלא מקום שאומר שאת לא בורחת למרות זאת.
ואח"כ את צריכה לתת לו להרגיש כמה זה רע לך. כמה זה פוגע בך. לא בהאשמה. הוא כבר מרגיש

אשם אלף פעמים. אלא שיראה את הכאב. הוא גרם נזק- וחלק מהתהליך זה לראות את הנזק הזה.

אבל יש אפשרות לתקן. יש תשובה בעולם. 
אם תאמיני בו- ותחליטו שביחד את נלחמים בנושא הזה, שאתם שותפים למאבק הזה- יש בשבר

הגדול הזה הזדמנות לקרבה עצומה.
אבל צריך להאמין מתוך הבנה שזה תהליך- ובתהליך יש עליות וירידות. ואין ספק שצריך וחובה,

להתקין הגנה וסינון - באופן מיידי. זה שווה לכם כל שקל. ושהסיסמא תהיה אך ורק אצלך בלי 

שיוכל להשתמש בה בכלל.
ולעבוד על הנקודה הזו- יש אתר שנקרא "שמור עיניך", יש ספרים- והכי טוב זו דמות תורנית רבנית

שתוכל ללוות אותו. יש עמותה שעוסקת בליווי הזה.

 

ותדעי לך- שהוא אוהב אותך, מאוד. והוא הלקה את עצמו אלף פעמים על כל נפילה כזו. גם אם האגו

שלו לא מאפשר לו להודות בזה- אפילו מול עצמו. הוא אוהב אותך ומשתוקק להתנקות מזה.

 

בכל מקרה- הפורום איננו מקום המאפשר תמיכה אמיתית וראיה מלאה של המצב- את צריכה לפגוש

ולהתייעץ עם אשת מקצוע שתעזור לך להכיל, להבין ולהתמודד עם המצב ותעזור לכוון אותך לכיוון 

שיהיה לכם הכי נכון.

 

ולסיכום הסתייגות-

מה שכתבתי לעיל נכון לרוב רובם המוחלט של הגברים הדתיים הנשואים. אבל יש בודדים שבהם 

הבעיה היא כלכך עמוקה שצריך טיפול מאוד מאוד עמוק. אנשים כאלו שאינם רואים את הכאב של

האחר כלל, ואין להם שום צד של כאב מהנזק שהם גורמים. הם אנשים שבורים מאוד שלא בטוח

שיצליחו לאזור את הכוחות והאומץ לתקן את עצמם אפילו כשכבר יראו גיהנום פתוחה מתחתם.

ולכן זה רק מחזק את דבריי הקודמים, תתייעצי אם אשת מקצוע שמבינה בנושא הזה במהירות,

שתוכל להדריך אותך איך להתנהל נכון ואיך לזהות מה בדיוק הצרכים הזוגיים שלכם כרגע. 

בהצלחה.

אני סתם מעלה השערה - אולי הוא מסתיר משהו אחר?

כדי שלא יחשבו

הוא אמר שזה פעם ראשונה מאז הרבה זמן לפני שהתחתנו. הוא ממש הצטער. הוא לא ידע איך להגיב, איך להתחיל בכלל. הוא נכנס פעמיים שלוש לפני אבל קצת ולא יודעת משמיים בדיוק בפעם הזאת ראיתי. הוא היה בשוק. שנינו. אנחנו עוד לא מעכלים. הוא אמר שפעם זה היה קורה פעם בהרבה זמן, ושהתבגר הפסיק. ועכשיו מה שקרה, נבע מתוך הסתקרנות ויצר הרע. לא מה שהיה אז. הוא בטוח בעצמו. אני יודעת שאין אפוטרופוס לעריות ואל תאמין בעצמך וכו', אבל הוא אומר שהוא מסוגל. מאוד כואב לי. אנחנו מתמודדים עם זה עדיין. אני חושבת שאני מבינה. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור לא הייתי רוצה לראות את זה, הייתי מעדיפה בכלל לא לדעת. אנחנו מנסים לאסוף את השברים, לא חושבים על זה. אנחנו שמים את הדבר הזה במקום אחר. כאילו הוא לא קיים. מין תיבה כזאת, שלא נוגעים בה. ולא רוצים לגעת בה לעולם. אני חושבת שאין מה לעשות, שצריך להתמודד עם המציאות. אני יודעת שזה היה חד פעמי וגם אם לא הייתי רואה אז זאת היתה פעם אחרונה. וזה לא יקרה שוב בסיכויים טובים. אני חושבת אם הייתי במצב שלו. באמת שקשה לי עם זה זה לא פשוט. לא חושבים על זה בדרך כלל אבל נראה לי שזה מין חוקים כאלה בחיים שצריך לקבל. וגם אם קשה. חשבתי לעצמי גם שאם לא הייתי יודעת אז עדיין הייתי סולחת. אני חושבת עדיין. נרגעת קצת. אני מקווה שיהיה טוב יותר. מאמינה. מקווה שהכל יהיה יותר טוב עם הזמן... בעזרת ה'

אין אפוטרופוס...

תתמכי בו, תעודדי אותו

ותאמיני בו!

אבל הכל ביחד עם חסימה.

אני הייתי שם, כן אני.. נשוי לאישה מדהימה למדתי בישיבת הסדר הייתי אברך, אני הייתי מכור לפורנוגרפיה..מכור בצורה שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

זה התחיל הרבה לפני אישתי, עוד בתקופת התיכון, המשיך לישיבה, לצבא, לנישואין. החסימות לא עזרו הרימון גם לא. תמיד מצאתי פתח לפרוץ. זה המקום לכתוב שבעלך אוהב אותך רק זהו יצר שמלווה אותו הרבה שנים וקשה מאווד להתגבר עליו.

כל יום כיפור רציתי למות מחדש, איך אני עומד כך אבא שבשמיים, איך אעמוד מול אישתי שבהריון סובלת מבחילות ואני משוטט בשדות זרים באינטרנט. מה יגיד עליי הרב שלי, מה יגידו הורי??

לא אלאה אותך בכל מה שעבר עליי. אישתי ב"ה לא גילתה ובעז"ה גם לא תגלה (אולי עוד 50 שנה אספר)

רק אספר מה הציל אותי, יש אתר נפלא שהזכירו אותו לפניי פה והוא נקרא "שמור עיניך" אתר מדהים ונפלא שבזכותו אני נקי מעל חצי שנה (מי שלא יודע התמכרות מהי לא יבין שזה המוווון זמן)באתר יש כלים מהמכורים שרק התחילו ועד למכורים כבדים. יש שם פורום מיוחד לנשים שגילו שבעליהן נפלו. בקיצור אתר מדהים שהציל את חיי ואת חיי משפחתי ואני מודה לה' שזימן אותי אילו.

איך תתנהלו? 1.

לדעתי הכלה שלך מצד אחד ומצד שני חוסר סבלנות לכך, זה אומר סינון מוחלט גם אצלך וגם אצלך בעלך, במחשב וכו'

2.לפנות לאתר שמור עיניך( שבעלך יעשה זאת וגם את ) כי מי כמוני יודע איך נפילה אחת (רק אחת!) שראית בעצמך יכולה לדרדר את בעלך לתהום עמוקה ואם לא היית שמה לב סביר להניח שהיה ממשיך. גם כעת קשה להאמין שיצליח לבדו (שוב, היצר הזה חזק, מאוד), את חייבת להיות שם בשבילו (הפחד מהבושה שתגלי שוב יעלם בסופו של דבר והתאווה שלו מחכה בדיוק לדבר כזה)

אשמח לענות באישי אם תרצי 

אז אכן, יצר הרע מקומי. והוא לא מישהו שהיה כך בקביעות, וגם כעת זה חריג.

 

ואל תצטערי ש"ראית", זה ממש מהשמיים, כי עזרת לו לעצור לפני ש"יתרגל" קצת יותר.

 

זה לא קשור ל"אין אפוטרופוס", אם הוא אומר שמסוגל להתגבר בעתיד. רק כדאי לדאוג לחסימה, בתור "גדר" להרחקה. אבל לא כחשדנות.

 

זה שאת כותבת שאתם "מנסים לאסוף את השברים".. רק מראה כמה אתם טובים. אנשים צדיקים, שנרעשים מ"נפילה" וירטואלית כזו. סימן לטהרה שיש בכם, בשניכם.

 

הזעזוע שלכם, מנער אתכם משם. אל תסתכלי על זה כמו תיבה טראומתית, אלא כדבר זמני שגרם יותר להתרחק מהרע, לראות יותר את הטוב שבטוב, ולהתחזק בטוב שביניכם. וכך תהפכו את הקללה לברכה.

 

הצלחה רבה.

מקווה שיהיה רלוונטי לנו בעתיד..