לחברה הנשואים, אני חוששת שבזמן הנישואים אני לא אוכל לעשות גדולים ליד בעלי
כאילו, אני מתפדחת, הריח וזה שיש בשירותים לאחר מכן..
ברצינות, גם אם זה נשמע מגוחך
לחברה הנשואים, אני חוששת שבזמן הנישואים אני לא אוכל לעשות גדולים ליד בעלי
כאילו, אני מתפדחת, הריח וזה שיש בשירותים לאחר מכן..
ברצינות, גם אם זה נשמע מגוחך
אם את\ה טרול- הצורך להטריל יעבור
אם זה אמיתי- הכל בסדר, יש בישום אוויר שעוזר מאוד.
אחרי כמה ימים\שבועות תתרגלי.
+mp8שהוא גם בנאדם.
וזה דבר הכי טבעי ונורמלי. את לא אלוקים ולא מתדמה להיות...
יש לי חברה שסיפרה לי שהיא גם הייתה מתפדחת ואפילו סובלת. אבל אחרי כמה שבועות מהחתונה זה עבר לה...
זה תלוי בכם כמה זמן זה יקח. אפילו להכניס ספר/עיתון/נייד לשרותים לא כולם מכניסים למחרת החתונה. חחחחחחח
יש עוד דברים שלוקח זמן להתגבר .
קודם כל בטח את הרבה יותר ממנו בבית. אז יש לך הרבה יותר הזדמנויות להיות בשרותים בנחת בלי לחץ כשהוא לא בבית
אח"כ בהמשך ודאי כשיש ילדים זה יותר משתחרר
וזה עובר ![]()
יוצאת עם בחור, קצת זמן באמת, אבל בהחלט קשה לי עם ההתנהגויות שלו. אני ממש מנסה לשים את הדברים במקומם ולתת ללב שלי להיות טוב ולא לשים לב לדברים שהוא עושה לדעתי מתוך רצון להיות סופר נחמד אלי.
השאלה שלי.. יש פה זוגות שהכירו ובהתחלה של הקשר אחד מהם חשב שזה ממש אבל ממש לא זה ובכ"ז הם נשואים? אני רוצה חיזוק על ההחלטה שלי לתת לו את המקום להיות הוא ואז להחליט. אולי אני אראה דברים שאני לא רואה עכשיו...
אם את מתפדחת מדברים שהוא עושה או שלא נעים לך מהתנהגות שלו כלפייך אז כנראה עדיף להיפרד.
אם הבנתי נכון הוא מנסה להיות נחמד וזה מעיק? דביק? מביך?
אולי אם זה מביך הייתי אומרת לך שתתני עוד צ'אנס. אם מעיק או דביק לא כדאי.
וממש מנסה להיות זורם. אבל יוצא לו בצורה מפגרת.
סליחה על ההשוואה, אבל זה כמו שמתבגרים ומתבגרות נפגשים ויוצא להם דיבורים טיפשיים והתנהגויות מפדחות כאלו. אני לא מתביישת ללכת איתו ברחוב או משהו כזה, באמת מנסה לתת לו עוד זמן כי הוא לא הוא כרגע, ככה אני מרגישה, אבל אני רוצה לדעת אם יש לזה סיכוי למרות ההתנהגות הזו...![]()
תחליטי שעוד ארבע פגישות גג, נגיד.
סתם זורקת מספר, מה שסביר לך.
אם זה לא מתחיל להשתנות אז כנראה שהוא באמת כזה..


אם זה משהו שיכול להשתנות, כדאי אולי לדבר איתו על זה בצורה עדינה.
בכל אופן, אל תמשיכי יותר מדי אם את מרגישה שזה לא זה.
וסיפורים על זוגות שהתחתנו למרות הכל תמיד יש, אבל את צריכה לחשוב מה טוב לך.
בסיטואציה הבאה:
בעלי לומד בקורס דרך המחשב, יש להם קבוצת לימודים בוואטסאפ, הכוללת גם נשים כמובן וכמובן...
הקבוצה כוללת אינטרקציה גם בשאלות - תשובות ועזר אחד בשני.
כל קורס יש תמיד שיחות שגולשות הצידה כדי לא להפריע לכולם, ובניהם גם עם נשים.
אני סומכת עליו במאה אחוז. על נשים לא.
יצא לי לשמוע שיחה שלו בטלפון עם אחת מהן כי היא הציעה להסביר לו משהו, שמעתי משהו שנראה לי חריג ולא לעניין הלימודים, אז קראתי את השיחה איתה. הבחורה לא מפלרטטת ועוברת גבול מסוים כן?
אבל היא "נחמדה", תמיד מוסיפה משהו כמו "סליחה עזרתי לאמא שלי, אני איתך עכשיו", "בבוקר לא יכולתי הייתי בבדיקת דם וככה וככה", מוסיפה סמיילים ומבחוץ זה נראה כאילו היא חושבת שהיא מתכתבת עם ידיד שלה כרגע, בעלי מאוד ענייני ולא זורם איתה...
אבל, בעיני זאת חוצפה, נכון שהיא לא עברה שום גבול של הטרדה, אבל פשוט שקוף שהיא מנסה להתחבר או משהו.
אפילו בעלי אמר שהוא שם לב שהיא חורגת מענייני הלימודים...
אז התפקיד שלו נכנס פה, מה הוא אמור לעשות?
להתעלם(כמו שהוא עשה) ולחזור לאינטרסים שלו - ענייני הלימודים,
לומר משהו בנושא,
להחליט שמבחינה עקרונית או מפסיק לדבר איתה?
כמו שבהמון מקומות שמים לנו גבול אני מרגישה שגם כאן, אלה הדברים הקטנים שנותנים לנו את המסגרת לעתיד.
אם מבחינה עקרונית אין לך בעיה להרגיש שאישה מנסה לחתור למשהו, אז מה יהיה שיהיה משהו קיצוני ושקוף עוד יותר?
איפה הגבול שלנו.
אשמח לדעותיכם
לדעתי עלייך להסב את תשומת ליבו ולהזכיר לו מידי פעם את הנושא וחשיבותו בעינייך.
גם את באמת סומכת עליו בעיניים עצומות, וזה נפלא, הוא עדיין עשוי לעמוד בנסיון יום יומי ותזכורות כאלו שלך, באופן נעים וממקום של אמון מלא - יכולות לעזור לו מאוד.
בתום לב. כלומר, היא כזו, ואינה מתכוונת למשהו לא בסדר.
אבל בהיות שיתכן גם אחרת, ובעלך אומר שהוא שם לב שהיא חורגת מענייני הלימודים - אז אפשר להציע לו שאם נראה לו שחורגת - אז כדאי, ליתר ביטחון, בתור "להתרחק מהכיעור", שלא לשוחח איתה.
יש כאלה קצת פטפטניות ("עזרתי לאמא שלי".. זה שמוסיפה אח"כ, "אני איתך עכשיו" - אכן יכול להיות דיבור טבעי לגמרי אצלה, שלא כמו מה שאשתו "שומעת" ונדרכת..). הוספת סמיילי זה דבר שאצל רבות הוא פשוט חלק מהכתיבה, כאילו לא יבינו אותן בלי זה.... (פה מישהי כזו, וגם סתם מישהי, כנראה, כבר היתה מוסיפה סמיילי, להמחשת הכוונה...).
אבל בהיות שמדובר בקורס שמתפרש על זמן, לא משהו חד פעמי, וגם יש כאלה שגבולותיהן לא מי יודע מה - גם אם בתחילה אין כל "כוונה" - וגם דברים עלולים להיסחף, עדיף "להחמיר, קצת במעשה - אם כי אכן לא בייחוס וודאי של "מנסה להתחבר או משהו".
וככלל - לדעתי ממש לא טוב קבוצת לימוד מעורבת, קל וחומר שיחות שגולשות הצידה, אם לא משהו ספציפי שנצרך.
ויש שני צדדים למטבע, אם בעלך בוחר להיעזר בסטודנטיות שייקח בחשבון שיבוא עם זה חלק נוסף. הוא יכול להיעזר רק בגברים או לפחות לשים גבולות לגביו בלבד כמו לא לשלוח/לענות בשעות מאוחרות, בלי סמיילים, לדבר רק בקבוצה ולא בפרטי וכו.
תתפללו על אותו אחד מהפורום שזקוק לישועה.
תפילת רבים עם כוונה אמיתית מהלב תעזור.
אני לא רוצה שהמזבח יבכה
לא רוצה שהשכינה תהיה עצובה.
בבקשה
שמור על עצמך
נשמע שאתה במצב לא טוב..
בעז"ה שהדברים יתבהרו
חשוב לי לדעת האם הגיוני להתגרש במצבי,
האם עשו זאת
האם התחרטו אח"כ?
מי מבטיח שבטוח אמצא אישה אחרת יותר טובה?
למרות שמדובר במשהו בסיסי..
אני מבין מהמרשתת שיש נשים בעולם שכואב להן ביחסי האישות... ואני מאמין שהן לא כל היום רודפות אחרי בעליהם..
אם יש כל כך הרבה גרושים שלא נדע, אז בטוח שאני לא עוף בודד ויש עוד כמה שהסתובבו עם מטען כמו שלי (או שאני טועה ורוב מוחלט של הנשים משתוקקות לקיום יחסי אישות בתדירות גבוהה)
מזל שיש את הפורום הזה..
הוא מציל נפשות מישראל
פשוטו כמשמעו.
או לאישתו?
מישהו יודע כמה הם לוקחים לייעוץ?
אני מנסה להשיג ניידים
בדיוק אנחנו לאחר שיחה ארוכה
היא כבר לא מאמינה שיש לה איך לטפל בעניין
היא לא מוכנה לשמוע אף אחד
אני שבור לחלוטין
היא לא אישה רעה
היא בוכה על זה שיש לה אופי כזה שונה מכולם
והיא מרחמת עלי שנפלתי בפח
שאני עם אישה שלא מספקת אותי
אין איך להתנחם..
אני מפחד על עצמי
אני שבור לחלוטין.
בד"כ נוטים להאשים את הבעל שהוא מלחיץ מידי וחוטר רק ליחסי אישות
לא פה המצב
לכן אני כותב לאחר 10 שנים
כי התאפקתי
אף פעם לא לחצתי עליה
והיא מעריכה את זה
אבל היא טוענת בעקשנות שהיא כזו ואין לה איך להשתנות
אני מפחד שלא אגיע למצב של בגידה כדי שלא השתגע כבר....
אדם שעומד בנסיון כזה, "תגיד שאתה רוצה..."
לא קשור. זה בדיוק מה שהוא לא רוצה.
נראה לך שאדם מחפש היתר הילכתי לבגוד בפורום באינטרנט מאנשים אנונימיים?
אתה רציני?




בהצלחה!!! אתם מסוגלים!!!!
נשואה+2בן אדם פורק פה קושי עצום ובמקום אמפטיה מקבל תגובה בזויה מה שהיא עושה זה לא פחות מחטא חמור, חז"ל שיבחו את הנשים שמצילות את בעליהן מהחטא, אדם הוא אדם עם כל החולשות שלו ואין לך שום זכות לדון אותו.
זה שהיא אישה לא הופך אותה אוטמטית לצודקת!!
ביכולת שלה להשתנות,אין ייאוש בעולם כלל,לא לך ולא לה.אסור להשלים עם מצב. לא אתה ולא היא.בואו נלך קודם כל למטרה הראשונה,עוד לפני שיהיה לה חשק,דבר ראשון-לדאוג שהיא לא תסבול, בהמשך לדאוג שהיא תהנה ובהמשך שהיא תרצה...וכל הכבוד לך שאתה לא לוחץ.על אף שקשה לך מאוווד.תנסה את הרב יהושע...אין מה להפסיד....
ויישר כוח על הסבלנות, על המאמץ לפתור את הדברים, על ההשתדלות
הסיפור שלכם קורע את ליבי...
אין לי שום עצה ממשית
אבל פשוט קשה לי לשמוע את זה, זה נשמע משהו קטן אבל זה באמת גדול מאוד
ובוודאי כואב לחשוב לפרק משפחה על כזה דבר
ובוודאי קשה גם ההתמודדות וההשקעה בנסיון לפתור את הדברים
ועוד לבד
והרגשי אשמה של האישה
וואי....
לא פשוט לא פשוט
ה' ייתן לכם עצה טובה בעז"ה ויישלח לכם את השליחים הנכונים אמן.
היא גם מרשה לעצמה להגיד לך שהיא מרחמת עליך שנפלתה בפח וכו"
כי היא יודעת שאתה עוד יותר תרחם עליה ותבין אותה ,
אני לא מכירה אותך ולא אותה אני רק יכולה להגיד לך שאני מאמינה שיש תקוה ,
תתמלא בביטחון עצמי תחפש יועץ זוגי חזק וטוב שיתמוך בך מהצד ,
ותגיד לה שלמרות שהיא מאמינה שאין תקוה אתה מאמין שיש ואתה אוהב אותה ואת הילדים ואתה לא יכול להמשיך בזוגיות במצב הנתון הזה ואתה לא נגדה אלא לצידה וולכן חפשתי יועצת מינית [סוגשל קביעה חפשתי מצאת קבעתי]ונלך יחד, ותשדר לה כל הזמן ותגיד לה אני איתך ויעזור לך לאט לאט להתקדם ובסוף שנינו נרויח מיזה.
תאמר לה אנחנו שנינו יודעים שאנחנו רוצים לחיות יחד ולגדל את ילדינו יחד רק זה מה שמפריד בינינו בואי יחד נעזור לעצמינו ולילדינו..
היה ארוח פעם של מרים קליין [יועצת מינית ]יתכן והיא תוכל לעזור לך גם כוון בטלפון..
בהצלחה!
עם כל האמפתיה לאשתך.
ה"רחמים" שלה אליך וזה שהיא חושבת שאתה "מסכן".
זה נותן לה את האישור "לא להשתנות".
כי "אכפת לה ממך".
אני הייתי אומרת לה,
אם את מרחמת עלי בואי ננסה ללכת לייעוץ, לא כדי לשנות אותך (אולי עברה טראומה והשינוי זה משהו שהיא לא מסוגלת בכלל לחשוב עליו)
אלא כדי לחשוב יחד כזוג איך נחלצים מהמצב הזה.
תמשיך להיות נחמד כמו שאתה נשמע-
אבל בסוף מרב רחמים אשתך תהיה גרושה/ נבגדת.
וזה מה שנקרא לרחם במקום שלא צריך.
הייתי הולכת לטיפול מיני אבל זוגי.
אולי 10 פגישות בכלל לא להתמקד בקטע המיני שלה אלא בכל התפיסות של בינכים שכבר נוצרו מאחורי זה.
לא "לטפל בבעיה שלה"
אלא להגיד שאתה לא ממשיך ככה וצריך ייעוץ מבחוץ כדי להחליט מה עושים.
אולי- סתם אופציה-
אם המעשה עצמו הוא שמכאיב לה אפשר להתייעץ ולמצוא פיתרון הלכתי שכולל שפיכה באזור אך לא בפנים.
ברגע שאתה לא תהיה מוכן להמשיך עם המצב ותאמין שיש מוצא-
יהיה מוצא.
וגירושין
זה מוצא אחרון!!!!!
שצריך לעשות כל מאמץ כדי לפתור את הבעיה. אם אפשר לפתור.
ובוודאי נכון מה שכתבת בשבחה.
ובוודאי נכון, שגם אם ילדים נמצאים "חצי-חצי", זה משבר.
אבל לא נכונה האמירה, "הרי לא תשאל בדייט" וכו'... לא שייך. ברור שכאן מדובר במציאות לא נורמלית באופן קיצוני. כ"כ לא נורמלית - עד שקשה היה להאמין שזו שאלה אמיתית.
אין דבר כזה "לפתור לבד", אלא אם כן, הכוונה היא שיעזרו לו למצוא דרך איך לגרום שהבעיה שלה תיפתר.
האדם הזה (כנ"ל - זה כ"כ נשמע הזוי, שעולה הצורך לכתוב "בהנחה שזה אמיתי"....), הוא גיבור לגמרי. אדם נשוי, שחי עשר שנים כך?
הרי עפ"י הדין, אשה שאין אפשרות לחיות עימה כדרך כל הארץ, מגרשה ("רואה מחמת תשמיש" ג"פ), ואשה שבכוונה נמנעת, גם זו עילה לכך. רואים שזה ענין חמור.
אלא שכאן, כיוון שמדובר באנשים שהיחס האנושי ביניהם טוב, וזו לא מציאות מוחלטת, אז אכן מסתבר שממש יש לעשות כל מאמץ כדי לפתור, דהיינו - שהמציאות הזו תשתנה.
אבל מעורר השתאות, שאדם חי כך, ועוד משדר יחש עדין ומתחשב שכזה.
היא עברה מתישהו בחייה הטרדה מינית?
חייבים לפתור.זה בסיסי ,זה ממש חלק בלתי נפרד מחיי זוגיות ,זה מושפע ומשפיע על הכל.
. אתה אוהב אותה אתה אמרת. תתאמץ עליה בשבילה! כמו שלא הגיוני שאתה לא תחווה אהבה אמיתית ושלמה לא הגיוני שהיא לא תחווה. תגיד גם לה את זה,מגיע לה לאהוב באמת. מה שזה לא יהיה שגורם לה להיות כך. תקח אותה לטיפול זה כל כך חשוב.
אתה חזק .איזה עוצמות ! ואוו!
להבדיל
מזכיר לי שבעלי היה חולה מתממש בכה מכאב ערב יוה"כ ובהתעשטות של רגע אמרתי אין אני לא חיה עם זה בצום! וגררת אותו מניגוד לרצונו לרופא וגילה לו סטרפטוקו דלקת גרון חריפה... הרב אמר לו לא לצום..היה עם 40 מעלות כמה ימים.עד היום הוא מודה לי על זה. אני לא חושבת היה שורד אחרת את הימים האלו. ובמחשבה לאחור זה ממש היה שבריר שיה של אומץ ממש לגרור אותו בניגוד לרצונו.
תתחנן בפניה לבוא. תגיד לה שאתה מכריח אותה. תגרור אותה . בעז"ה שיהיו בשורות טובות!
אם זה הסיבה היחידה שבגללה אתה רוצה להתגרש, אז תלכו לטיפול רפואי. אם לא יעזור ועדיין תרצה להתגרש אז זה לא הסיבה.
בקיצור לכו תטפלו לפני שאתם עושים צעדים פזיזים
ועדיין תרצה.. אז זה לא הסיבה"?...
בדיוק הודעה מתחתייך, כותב איזה איש, ההיפך, שהוא לא מבין איך יכולה להיות סיבה שהחזיקה את זה כ"כ הרבה זמן..
אז מה נזכרת פתאום?
נראה לי שגבר סביר לא היה משלים עם מצב שבו אין לו אפשרות לקיים יחסי אהבה עם אשתו כמעט משום סיבה ומשום נימוק שבעולם.
והמצב לא השתנה
שלום לכולם,
אנו נשואים כחמש שנים ועם ילדים.
בתקופת הקשר (הדייטים) היה בינינו חיבור. הייתה מין התאהבות כזאת- משיכה פיזית וכמו בסרטים שעפים על מישהו.
הוא ממש היה מאוהב, אני גם אבל הפריע לי הרמה האינטלקטואלית. הרגשתי שבהמון דברים שאני מרגיש ה אני צריכה להסביר את עצמי יותר מדי וגם אז לא תמיד הבין. הייתי לפעמים רומזת דברים והוא לא היה מבין את הרמז עד שהייתי נאלצת לומר במפורש. אני ממש הפוכה ממנו ב"ה וקולטת דברים גם כשלא נאמרים.
בסוף כן התחתנו ובאמת הבעיה הזו נמשכה. לפעמים זה גורם לי לזלזל בו וזה גם מתבטא כלפי חוץ- ברמה שזה השדר שהוא קולט.
אם מישהי התנסתה בזה ויכולה לתת לי מניסיונה אני אודה לה מאוד.
הדבר העיקרי שלשמו פתחתי את הניק(אני די ותיקה פה) הוא כזה:
כמו שכתבתי התחלנו ברגשות די טובים וגם לאחר החתונה מאוד נהנינו מהקרבה הפיזית ומהזמנים המותרים.
הכל היה בריגוש.
לצערי, אחרי כמה שנים פתאום אני קולטת שזה ממש לא מה שרציתי (המצב אליו הגענו)
ומפחדת שזה יימשך ככה...
אין בינננו מילים וגילויי אהבה. המצב הכלכלי לא מזהיר אמנם אבל המתנה האחרונה שהוא קנה לי היה לפני שבעה חודשים! וזה גם היה באירוע מסויים
אני מרגישה שאין מצידו החיזור שהייתי רוצה. אני אומרת לו "זה שהתחתנו זה לא אומר שצריך לנוח על זרי הדפנה ולהפסיק להתאמץ. בתקופת הדייטים היית משקיע, מנסה מתאמץ ועכשיו מה?"
אני בתור אישה רוצה להרגיש מחוזרת, שהבעל שלי מנסה להשיג ולהרשים אותי כמו בתקופת הדיטים.
לשמור על מתח גבוה... אני מרגישה שרק בזמנים שאנחנו מותרים פתאום הוא מנסה להתקרב -מתרכך יותר ואני מרגישה שזה רק למטרה מסוימת וזה עוד יותר מגעיל אותי.
ובזמן האחרון כשאנחנו מותרים אנחנו ביחד רק פעמיים וזהו כי לי קשה להיות קרובה פיזית כשיש מרחק נפשי.
בהריונות עליתי די הרבה אז אולי גם בגלל זה קשה לי להרגיש שלמה עם עצמי ועם המפגש הפיזי הזה אז אני רק נענית לו במקרה הטוב ולא יוזמת.
למרות מה שאני אומרתת לו על לחזר יותר למצוא את הזמנים שלנו להיות ביחד מדי פעם אין הרבה שינוי מצידו- במהלך כל השנים ביחד לא יצאנו לחופשה אפילו פעם אחת, אנחנו לא יוצאים או יושבים ביחד לבדנו ולא פותחים סתם כך על הקשר שלנו וכמובן שלא מדברים על החיים בחדר המיטות.
אשמח לשמוע מכם ומכן איך כן לגרום לו לחזר ולהחזיר את האהבה והרגש לחיינו.
ואיך גם אני יכולה מצידי לתרום לשיפור?
אוסיף שמצידי אין מילות אהבה וחיבה-פושי מושי וכל זה... קשה לי לפתוח את הלב אבל אני כן רוצה להרגיש שוב את האהבה ולא לתת לקשר לדעוך.
אשמח מאוד לעוד עצות ובייחוד מאנשים\נשים שחוו זאת ושיפרו את היחסים...

בהתחלה בראש בלבד ואז בשקט במקלחת ואז באוזן שלו או סתם בקול.. "כמה אני יפה/חכמה/מתוקה" 
לא כדאי ללכת לזה רק כפתרון אחרון,
זה טוב מאד גם בשביל לחזק ולשפר זוגיות קיימת.
"נהג טוב, זה נהג שיודע לצאת ממצבים מסובכים.
נהג מצויין, זה נהג שיודע לא להיכנס מראש לאותם מצבים מסובכים."
תהיו זוג מצויין, כדאי שתלכו לייעוץ כבר עכשיו.
זה ניכר שלשניכם יש הרבה מה לשפר,
ונראה לי שלאחר הייעוץ (בתקווה שתיישמו אותו) שניכם תרגישו הרבה יותר טוב אחד עם השניה.
גבר משתמש בחיזור כדי להשיג את הבחורה, מבחינתו את כבר שלו ולא צריך להתאמץ
אז מה שאת יכולה לעשות הוא לפתח את העצמאות שלך, להיות מעניינת, לגרום לו להסתקרן. לפתח איזה תחביב למשל
אמרת שלא יוזמת ולא משתמשת במילות חיבה, זה בדיוק המקום להתחיל וזה ישפיע עליו. לא חייבת להגיד פוצי מוצי אבל כן איזה מחמאה או מילה טובה (גם לילדים זה טוב, נותן להם תחושת ערך עצמי). ואם את לא מרגישה בנוח לומר משהו שלבעלך אחרי כמה שנות נישואים, ממש מוזר לי
וגבר רוצה להרגיש שאשתו נמשכת אליו- ליזום מצידך משהו קטן יכול רק לעזור
להציע חופשה קצרה
תקשורת מאוד חשוב
לפנות לייעוץ
ואם לא מבין רמיזות זה לא מעיד על חוסר אינטיליגנציה. פשוט דרך חשיבה שונה בין גברים לנשים
שלום לכם,
רציתי להתייעץ בכוונה בפורום זה אפילו שאיני נשואה.
אני נפגשת עם בחור תקופה לא קצרה.
יש משיכה ב"ה
יש תקשורת טובה, אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני
אבל הרגש עולה ויורד. לפעמים בא לי להיות איתו, לפעמים מרגישה משהו קטן של אהבה ואז לרגע אחר לא רוצה לראות אותו או שהוא נמאס עליי כזה...
חשבתי שזה אולי בגלל דברים שהוא אומר שממש מעצבנים אותי, ומורידים לי את כל הרגש כביכול.
האם זה נקרא שהוא לא מוצא חן בעיניי??
האם אחרי החתונה שכבר מותרים זה מוסיף ממש לקשר ככה שאפשר לסבול נקודות באופי שמעצבנות או שזה ניהיה יותר גרוע?
שאני חושבת על להתחתן איתו, אין לי את החשק וההתלהבות, מין אדישות, אבל לפעמים לפעמים יש קצת. בקיצר אוף.
לא יודעת, בראש שלי צריך להעריץ ולאהוב את הבעל בלי כל התקלים האלה... (אולי קצת אבל לא באופן קבוע)
אני פשוט אובדת עצות כי קשה לי לוותר עליו, אבל מצד שני כבר נהייתי חרדה מדברים שהוא יאמר שפתאום יהפכו אותי 90 מעלות...
נקודה נוספת שמדאיגה אותי, אין בי את הרצון הזה להעניק (אם מתנות או בכללי בחשיבה בתור נשואים) בשבילו, ואני יודעת שאני אחת שברגע שאני אוהבת אני מאוד מאוד כזאת.
תודה רבה לעונים
(דרך אגב, חשבתי כבר לפנות לייעוץ רשמי, אז אם יש רעיונות גם טוב...)

אכן באמת כנראה שזה יהיה הפסקה על גבול לנתק את הקשר לצערי הרב...
ושוב תודה
לא מאמינה כל כך בשינוי רגש בגלל הורמונים למרות ששמעתי על התופעה.
אבל כאן זה שונה. יש רגש. פשוט עשינו שבת ביחד ולקראת הסוף הרגשתי שדיי שיילך וזה לא נראה לי נורמאלי.
אבל טוב זה מורכב מאוד מאוד...
נראה לי שבכל אדם יש דברים שאוהבים ודברים שפחות
וזה כן קשור להורמונים דחיה ורצון להתקרב-לדעתי
כמה זמן אתם בקשר?
יש לזה גם השלכות לפעמים זה נראה משעמם וכבר אין על מה לדבר.
נראה לי שאם נהנית ממנו תתני לו משוב על זה.
הפסקה יכול להיות שתעזור אבל היא גם יכולה לגרום לניתוק-או להרגשת דחיה מצידו.
כמעט שלוש חודשים...
אני ממש בכיוון של הפסקה, כי אני מבולבלת. לא ברור אם השכל מפריע, אם זה הרגש שלא מספיק. לא ברור.
זה עזר מאוד ישבנו וכתבנו מעלות חסרונות
איך אפשר לברר את מה שחסר לי ומהו.
וככה החלטתי לחזור לאחר ההפסקה
לא אגיד לך שהצד השני לא הרגיש דחוי במקצת אבל היה שווה
להינשא מתוך מודעות.ובאמת מה שראיתי אז היה באמת בחיים
אני הלכתי לקאוצינג.שלא בדיוק היה קאוזינג בעקבות בקשתי ליעוץ
לב אוהבגבר ששונא ללכת למשפחה *שלו*
(וזה לא בעלי... הוא מאוהב במשפחה שלו יותר מדי ;) )
וכשנמצאים שם הוא לא מפסיק להתלונן
והגישה שלו למשפחה שלו עוברת לאישה שאוטומטית לא סובלת אותם
(יכול להיות שהיא יודעת מה הסיבה... וזה בצדק)
זה לא פוגע איכשהו בזוגיות שלהם?
האם זה חכם ככה לגרום לאשה לזלזל במשפחה שלך?
מה התפקיד של האישה בכל זה?
כל מיני התערבויות והחלטות ודרישות וחוסר התחשבות
ברמה כזאת שגורמת לילד להתנהג ככה?
הפירוש הוא
לכבד אותם ולסעוד אותם בעת זקנה ולא לעשות דברים שיפגעו בכבודם (זלזול וכו).
האם זה אומר שאני חייב להיות איתם בקשר?
להפגע מהם פעם אחר פעם??
לא! ולא!!
נשמע שאין להם בעיה כלכלית אם הוא עוזרים לאחים שלך אז גם אין צורך שתעזור להם כלכלית.
כל עוד אתה לא פוגע במה שכתבתי לעיל, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה שישמור על עצמאות כלכלית והזוגיות שלך.
מקווה שעזרתי
הבאת את השו"ע אבל מה עם הרמ"א?
להלן הציטוט מדבריו (והדברים מתאימים גם לדברי השו"ע שם, האומר בסעיף ה, שכיבוד אב הוא מממונו של האב ולא של הבן):
שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ
ויש אומרים דאם רוצה לזרוק מעות של בן לים דיכול למונעו, דהא אינו חייב לכבדו רק משל אב, אבל לא משל בן (טור בשם ר"י). ואין חילוק בין לכבדו או לצערו (ת"ה סימן מ'). ודוקא קודם שזרקן, דאפשר דממנע ולא עביד, אבל אם כבר זרקוהו, אסור לאכלומיה אבל יוכל לתבעו לדינא (טור בשם הרא"ש).
אני מניחה שיש לו קושי עם המשפחה שלו.
כדאי לשבת ולדבר על זה.
דבר ראשון נשמע שההגעה לשם עושה רע גם לקשר שלו איתם וגם לקשר הזוגי מול המשפחה.
זה הזמן להוריד מינונים ולהתחיל להבין מה בדיוק קורה.
הרבה פעמים דווקא כשאנשים מתחתנים, יוצאים מהקלחת המפחתית ונמצאים מבחוץ
הם רואים כל מיני דברים שלא היו מודעים אליהם בעבר.
לא תמיד אלו דברים מרנינים...
אפשר לדבר על זה ולהתמודד עם זה יחד. זה בע"ה לא יפגע בזוגיות שלהם אלא יחזק אותה.
התפקיד של האשה בעיני לעזור לו לראות שההגעה לשם לא מוציאה ממנו טוב, ולחשוב למה.
לנסות לעזור לו לראות בצורה מאוזנת את המציאות
לפעמים ממש לפעמים
ממש ממש לפעמים
קורה שאישתי נעלבת ממני
כמובן שאני לא עושה זאת בכוונה
אבל לפעמים פליטת פה לא במקום....
לאחר טעות שכזו
היא שותקת ולא מדברת שעות...
אני קורא לה בכל שמות החיבה
מתנצל מבקש סליחה...
כלום..
שתיקה ארוכה של כמה שעות..
מה עדיף?
לתת לה את הזמן שלה? להרפות ממנה? (והחשש הוא שהיא תעלב יותר שאני לא רודף אחריה)
או להמשיך להיות עלוקתי? (ופה הבעיה.... לא רוצה להיות עלוקתי...)
נשואים 5 שנים. (אם זה משנה)
תן לה קצת זמן לשתוק..
ואחרי זה תתחיל לחזר מחדש.. זה לאו דווקא חייב להיות במילים..
תפנק בארוחה או סתם תכין לה קפה..
להציק זאת לא הדרך..
גם אני כמו אשתך, אחרי מריבה או פגיעה מתכנסת לתוך עצמי. בעלי מתחרפן כי הוא לא תמיד יודע מה הנקודה שהפריעה לי והוא כמוני רוצה להתפייס. מאד קשה לי לדבר, אבל אני מבינה שבשביל שנינו עדיף לדבר ולהגיד את מה שיושב לי על הלב וממה נפגעתי כי אחרת זה יכול להימשך עד אין סוף...
פעם אחת בזמן רגוע בעלי אמר לי שהשתיקה היא סוג של אלימות מילולית וזה ממש טלטל אותי ומאז אני עוד יותר משתדלת לדבר. עם השנים זה משתפר אבל אני עדיין עובדת על עצמי בקטע הזה...
כמו שאמרו, בזמן רגוע, לא בזמן מריבה
כל אחד מצפה למשהו אחר בשתיקה, ולכן רק היא תוכל לענות לך על השאלה הזאת
מה היא צריכה ממך בזמנים האלה
האם מצב כלכלי אמור להשפיע על היחסים בין בני הזוג?
אני מתכוון האם יכול להיות מצב שהגבר או האישה פוצחים בויכוח או ריב
שהסיבה האמיתית בלי שהם שמים לב הוא המצב הכלכלי?
האם מצב כלכלי טוב, זה ערבון שאפשר לפתור כל בעיה?
שהחיים מאושרים?
האם מצב כלכלי לא טוב זה אומר שקשה לחיות בכיף ביחד?
"כשהכסף לא נכנס בדלת האהבה עפה דרך החלון"
אבל זה לא היה נכון לגביה ולגבי הסבא שלי...
קל לזה לצאת ולהתפרץ בנקודות שונות בחיי הזוגיות
אבל כמובן שמצב כלכלי טוב הוא לא ערובה לכלום.
אם מתמודדים יחד עם מצב כלכלי הוא יכול להיות מקפצה, ואם לחוד הוא עלול להיות כר למריבות...

עט עם כיתוב
בושם
ערכת רחצה שווה מסופר פארם
נעלי בית אם צריך חח
פיג'מה חתיכית
מצית טובה/מותג
ספר שאוהב
ארנק
בושם
סטנדר
תקני לעצמך משהו בשבילו.. ולא אפרט פה מטעמי צניעות..
לדעתי זה מוכיח אהבה יותר מסתם עוד מתנה..


לפיכך, המבורגר כפול עם קינוח פאי שוקולד או איזה משהו טעים (שבד"כ לא זמין) ואת יודעת שהוא מאוד אוהב..
ליד זה תכתבי פתק קטן עם לבבות ונגמר הסיפור

אשמח לקבל המלצה למטפלת דתייה,
עדיף מישהי שמקבלת באזור ירושלים, אבל אפשרי גם באזורים אחרים.
מישהי עם חכמת לב וחכמת חיים, רגישה ובעלת ניסיון.
(בנוסף למיכל וולשטיין, אהובה צוקרמן, אורנית פיג'ו ונעמי וולפסון).
תודה רבה!
דרך אגב הייתי פעם אצל אורנית פיז'ו כרווקה וגם אצל נעמי וולפסון וממש לא נהניתי משתיהן.
לא מכירה את שתי האחרות.
ממליצה מאד מאד על הרבנית קתי מנדלביץ, ואם רוצים עוד שם של מדירכת הכלות שלי אז בפרטי. היא מקבלת גם דרך בנין שלם.
לדעתי אם החוו"ד שלילית צריך לכתוב באישי.
מעכשיו שמם של שתי נשים (שלמען האמת איני מכירה בכלל) מפורסם בהקשר שלילי ברחבי הרשת... חבל...
הנאה זה עניין סובייקטיבי, וחבל לכתוב ככה על מישהי...
מקווה שלא פגעתי בך
הרופאים אוהבים אותן כי הן מינון נמוך במיוחד. גלולות יחסית חדשות.
לי הן לא היו ככ טובות, המינון הנמוך גרם לזה שהן "לא השתלטו" עלי והיה איתן בלגן.
אבל זה מאד תלוי באיזה תקופה מונעים, אחרי לידה וכו', ותלוי כמובן בכל אחת ואחת - התגובה לגלולות שונה לגמרי מאחת לשניה.
את יכולה לנסות חודשיים (בחודש הראשון הרבה גלולות עושות כתמים בגלל ההסתגלות אז אל תשפטי לפי חודש אחד).
אם יהיו כתמים גם בחודש השני, או שיהיו לך כאבי ראש/בחילות/אקנה, תבקשי מהרופאה גלולה אחרת.
חוץ מזה זה הכי נח.
לא כל יום צריך לקחת כדור בשעה קבוע (לרוב).
הייתי תקופה אם כדורים -גלולות. וזה היה לי קשה ומעצבן ....
כל יום לקחת גלולה בשעה מסוימת.
מדבקה צריך לזכור רק את היום שאת שמה ואז להחליף(שבוע עם אותה מדבקה ).
בקיצור יותר נח ונחמד לשימוש.
רק כאשר את טבלת צריך להוריד ולשפשף חזק שלא ישאר הדבק (זה חוצץ).
גפן36היה אחד הימים הקרים ביותר באותה שנה, אמרו שירד שלג
(בסוף לא ירד אבל זה הרתיע אנשים מלבוא לחתונה)
לא ממש זוכרת מה היה בשנים הבאות אבל סביר שהיה קר...
היו קצת טפטופים
אבל בסך הכל היה בסדר, המוזמנים לא נשארו בבית בגלל מזג האויר
הייתי בטוחה שאני אזיע כל היום ויהיה לי מסריח אבל ב"ה בכלל לא!! והצטלמתי בחוץ, ורקדתי מלא... סיעתא דשמיא ועוד כמה טיפים של חברות טובות
(ג'ל דורדוראנט וטלק...)
דבוריתהדבר הראשון שעשיתי בסוף החופה היה לנגב את הפנים מהזיעה...
סברי מרנן
נשואה מאושרת.
היה אפילו טיפה קריר .. מזג אוויר פצצה


דוסית גאה!מה שלומך אחות?
אני בסדר ואת?
התאדית לך...
גפן36כשסגרנו עם האולם ליווה אותנו החשש לשלג, אבל הקב"ה סידר לנו בחורף יום יפה ונעים.
.נפש חיה.
אלעזר300מכירים?
זה כמו הרגיל?
במה זה יכול להשפיע? יש סיכונים?
אם יהיו נקודות מעברות תנועה הן עליך
אם מגישים לפעמים להנחות או דברים כאלה את צריכה לכתוב מה יש ברשותך למשל רכב. אם את מגישה למס הכנסה את צריכה לומר שיש לך רכב .אם תקחי הלוואה והבנק ירדוף אחרייך יכולים למשכן את הרכב]זה כבר צרה של אחותך תהני]
הסיפור שלי אמיתי לחלוטין
כבר אין לי כח להאריך לאחר שכתבתי לכל כך הרבה רבנים ויועצים
אכתוב בנקודות
נשוי 10 שנים
3 ילדים
בממוצע יחסי אישות פעם בחצי שנה
אישתי לא אוהבת לקיים יחסי אישות..
פשוט לא מושך אותה
היא אומרת לי להחליף אישה שתספק אותי
כל היום היא אומרת לי כמה אני טוב אליה
אף פעם לא הלחצתי אותה לקיים יחסי אישות.
בגדול היא לא אוהבת כי יש לה קצת כאבים בחדירה וכי היא לא אוהבת "דביקיות"
כל הניסיונות לשכנע אותה בנחת ללכת לייעוץ / רופא / ..... עלו בתוהו.
היא מבינה שאני כל היום בדיכאון מזה
חשוב לציין שחוץ מזה היא אישה מדהימה אפילו יותר ממדהימה
אבל אני לא מבין במה זה מתבטא שאנחנו נשואים?
כל מה שאני עושה איתה גם רווק יוכל לעשות עם רווקה....
אם לא הייתי שומר תורה ומצוות הייתי מחפש...
בשורה התחתונה..
לחשוב על גרושים רק בגלל סיפוק מיני?
סיפור הזוי.
ואם זה אכן במציאות - משתתף בצערך.
ה' יעזור.
בעיקר כואב לי על הילד המסכן 
לדעתי אתה חייב לעשות משהו קיצוני. לקחת אותה לשיחה ולהגיד לה או שעוברים דירה מרחק 3 שעות נסיעה מהאמא או שמתגרשים. כשהיא תראה שאתה רציני לגבי הגירושין היא תתחיל לחשוב ולחשב מסלול מחדש. להגיד לה גם שאתה רוצה שהיא תהיה קשורה לאשת חינוך/רבנית/ רב שבכל קושי תתיעץ איתה/איתו ולא עם האמא. דבר נוסף אולי לנסות לדבר עם האמא? אתה יכול לשאול אותה אם היא באמת רוצה שהבת שלה תהיה אם חד הורי גרושה? נראה גם שלאשתך אין כ"כ עמוד שדרה או דרך מסויימת בחיים אז בכלל יהיה לה קשה למצוא חתן חדש וטוב, בלי קשר שלגרושה עם ילד יהיה יותר קשה למצוא חתן מתאים והיא עלולה להישאר בודדה, את כל זה להסביר לאמא בנעימות.
אני כותבת רק את הצד שלך ויכול להיות מאוד שאני טועה או חסרה בדבריי. וכמובן תחשוב עם עצמך איך הגעתם למצב הזה, יכול להיות שזה באמת רק אשמתה אבל אולי הקשית את המצוות יותר מדי? לא פרגנת והחמאת? אשתך הרגישה בודדה וכבולה?...
בשורות טובות
זה ממש ממש לא בריא לגור ככה ליד האמא בכזו אינטנסיביות בלי פרטיות...
יש מצב שתצליחו לגשר בינכם כשלא תהיו לידה...
יש היום המון זוגות של דתי וחילוניה, וחילוניה עם דתי והם לומדים להסתדר ביחד
יש היום הרבה ארגונים שיכולים לעזור בקטע הזה...
אבל הקרבה לאמא ממש מזיקה...
תתייעצו עם רב גדול שיורה לכם את הדרך...
ב"הצלחה!!
הרב אבנר קוואס
יש לו ניסיון רב בשלום בית
בזוגיות בריאה לשני בני הזוג יש פחות או יותר משקל שווה בהחלטות.
עושה רושם שהבעייה העיקרית בזוגיות שלכם היא שלך אין כמעט משקל בהחלטות.
את זה בהחלט בידך לשנות. אתה יכול גם להוביל וגם לסרב לעיתים!
אולי זה יביא בהתחלה למריבות אבל אחר כך אישתך תתרגל שצריך להתחשב גם בך.
זו הדרך היחידה לדעתי לשנות את מצב העניינים.
כבר בשבת הבאה תתעקש לא להיות אצל אמא שלה.
שבת אחת אתה רוצה לעצמך.
אל תרגיש שום רגשי אשמה זו זכותך המלאה!!!
זה יהיה אולי פתח להמשך.......
גם לא משהו ברור באליו...
אומנם לא הייתי שותפה כל כך בדיון...
אבל מהמעט שקראתי שמחתי לראות את כולם נרתמים לעזור,
זה ממש מרגש
וזה ממש יפה לראות שמעריכים את זה...
בהצלחה רבה רבה רבה
בעיקר בהשקפות וכשאין עדיין ילדים
אם צד אחד או שהסתיר את הכיוון האמיתי שלו או שלא היה מודע למה הוא באמת רוצה או שפשוט השתנו דברים
(הנ"ל רק להסביר מאיפה יכול לבוא הפערים.. זה לא המטרה של הדיון)
ואחד הצדדים לא משנה מה לא מוכן להתגמש ולבוא לקראת אלא בטוח שההשקפה שלו היא הצודקת והיא הנכונה
האם הייתם מוותרים על ההשקפות שלכם בשביל האהבה? בשביל לא לפרק זוגיות שכבר התחילה להבנות ועובדים עליה?