פורום נשואים טריים (עמוד 411)

לשלם עוד כרטיס ולעלות על שניהם, זה מה

ואני שיא הרצינית!!!

שינוי חיובי  תחשבי חיובי יהיה חיובי

אסור לפתח תלות במטפל .

מה זה לא אוהבת באמת?

למה את צריכה שהיא כל כך תאהב אותך?

לא קשור פה ביטויים כמו "אהבה חד צדדית"

זה לא שאת מתחתנת איתה. זו לא זוגיות.

ואולי היא כן מחבבת אותך? חושבת עלייך דברים טובים?

בתור נערה הייתי בטיפול וכן, המטפלת מאוד אהבה אותי כאדם.

אני גם אהבתי אותה, ועדיין לא הייתי תלויה בה או פוחדת שהיא לא צריכה אותי וכד'.

מטפלת היא מטפלת, לא חברה, לא בן זוג ולא אמא .

תשני כיוון בראש, כי זה לא בריא המחשבות האלה. 

אין פה עניין של "אוהב אותך כל עוד הוא רואה את הכסף" ,וזה ממש לא שייך להגיד את זה, המהות של מטפל זה שהוא איש מקצוע, ובתור איש מקצוע מגיע לו כסף ולא צריך לצפות ממנו לאהוב אותך בלי תנאי כאילו הוא אמא או חברה טובה או בן זוג או בת משפחה. הוא לא אמור ולא צריך.  זאת הפרנסה שלה. בשביל זה היא למדה שנים . זה לגיטימי וראוי לחלוטין

שהיא לא עושה את זה בחינם. 

אם היא מזיזה אותך כל הזמן , אולי יש לכך סיבה טובה ואולי לא,

זה לא בטוח זילזול . אולי יש לה סיבה טובה להזיז .

ואולי זה כן זילזול. מצד שני היא לא חייבת לשתף אותך בחיים הפרטיים שלה ולתת לך סיבות.

את יכולה להגיד בטעם ובנועם שזה מפריע לך, .

אם לא נעים לך בכל זאת, אז תשאירי את זה ככה, ותדוני לכף זכות, נניח שהיא הולכת לבדיקות עם הורה זקן וחולה.. סתם דוגמה.. לא בהכרח זה ככה, אבל אין לי פיתרון אחר חוץ מלדון לכף זכות או לדבר איתה ישירות.

הוא הנק' הכי משמעותית שלדעתי יכולה לעזור ל"מחכה"

ממש נכון!

אתה במצב קשה וקורע את עצמך אבל כנראה לא מבין בכלכלה. 

דע לך שאני לא מאמין בכלל בתוכנית הזו ולא משתתף בה למרות שיש לי כסף, בגלל שאני מאמין שזה יכשל או לפחות שזה מסוכן מדי.

יש פה כמה סיכונים, הראשי שבהם זה הקומבינה של המחיר עם האוצר וההגרלות.

הקבלנים צריכים לעמוד במחיר נמוך בלי שהשתנו דברים מהותיים אחרים (למשל שכר פועלים). יש פה יותר סיכון לרמאויות בברזל במקרה אחד, או לקריסת הקבלן במקרה אחר (ע"ע אורתם סהר שקרסה בשבוע שעבר ובונה כמה מאות דירות כאלה).

הסיכון השני זה אנשים שקונים במחיר למשתכן בגלל ההנחה, אבל רוצים לגור במרכז תל אביב בשכירות.

אם יש יותר מדי כאלה (וזו ההשערה שלי), אז כל הרחוב שלך יהיה "להשכרה".

אם גם אתה רוצה להשכיר את הדירה, זה יגרום למחירי השכירות לצנוח ויתקע את מי שבנה על שכ"ד עבור המשכנתא.

 אני לא רוצה לנצ"ש...

אבל - קודם כל, בארצנו הקטנטונת כדאי לקנות דירה אם יש הון התחלתי מסויים.. מהרבה בחינות...

לגבי המחיר למשתכן- אנחנו קנינו דירה דרך מחיר למשתכן.

אין הבדל בין מחיר למשתכן לבין קניית דירה על הנייר מקבלן חוץ מכך שאסור למכור אותה 5 שנים ושבדר"כ מוכרים דירות קטנות ( לא מתאים למשפחה גדולה  שמעוניינת לגור בדירה )

אבל - המחיר שלה נמוך ממחיר הדירות בשוק בכ - 150,000 ש"ח לפחות...  

אני גם כמוך, למדתי מקצוע אבל חסרת מזל וביטחון עצמי למרות שיש לי יכולות ובנות פחות "מוצלחות" ממני בלימודים כבר שנים במקצוע ועושות חייל. מתסכל ממש.

וגם אני עובתדת בעבודות פשוטות שמתסכל רק לחשוב על "מה אני עושה פה?!?" .

אבל זה מקור הפרנסה היחיד. והכי מתסכל זה שלמרות שאני לא עובדת במקצוע ועובדת

במקצוע שבו אין צורך בניסיון וגם שמינסטיות יכולולת להיכנס-אני עדיין במינוס

ומצב כלכלי קשה שלא יכולה להרשות לעצמי כלום!!!!

ה' יעזור לנו לצאת מהמצב הצר והקשה הזה לשמחה וגאולה פרטית.

מחזקת אותך ומחבקת חזק- מישהי שנמצאת שם..

תחושה קשה.

אבל...

קודם לכל, תבדילי בין "עצמך" לבין העבודה/פרנסה. שבי רגע בשלוה, תעלי חיוך, תראי כמה טוב שיש בך, מצד עצמך. תדמייני לרגע שהיתה לך משכורת מאד מרווחת, גם היית חושבת כך? בוודאי שלא. היית יכולה למצוא בעצמך כל מיני דברים טובים, מתנות שה' נתן לך, שהתאמצת לרכוש אותן.

אז יש לך את זה גם כעת. זה הכי חשוב. יש מליונרים, שאין להם טיפה מה שיש לך מבפנים. את זה אף אחד לא יכול לקחת ממך. יש לך רצון טוב, זה הדבר הכי יקר, ואפשר ברגע אחד להשיג אותו, כך כותב הרב זצ"ל.

אח"כ תנסי להסתכל ההיפך גם על הפרנסה: אני עובדת במשהו שהוא לא משאת-חיי, כדי לבנות את המשפחה שלי. ואיכות המשפחה והאוירה שלה, כלל אינה תלויה באופן שבו מגיע הכסף. גם לא במינוס.. שהוא לא סוף העולם. את לא "חיה במינוס"... את חיה בפלוס של מלא דברים טובים שיש בך ולך - ויש לך גם מינוס בבנק.. נ... לא נעים - לא נורא.

יש לך כישורים ליותר, למדת יותר. בוודאי שזה נכון. תמצי קצת את תחושת התיסכול, ואז תנסי לחשוב איך את יכולה לפחות במעט לעסוק גם במשהו שאת מרגישה בו "יותר" מהעבודה הנוכחית. אבל - כנ"ל - אל תזהי את עצמך רק עם העבודה, "סוחבת וסוחבת".. את מפרנסת - ויש לזה יופי של מטרה. ויש גם זמנים לשמוח במטרה הזו שהולכת ונבנית.  תתבונני קצת כך, תרגישי, אז תהיה לך גם יותר מוטיווציה ויותר רעיונות איך לשפר בפרטים שאת רוצה. אבל את עצמך - זה יותר מהפרטים הללו.

וכשתרגישי קצת יותר טוב, תחשבי מה את רוצה מעצמך עוד, מעבר למה שיש, מעבר לטוב של המשפחה שהולכת ונבנית. יהיה לך יותר קל כך לחשוב, וגם לחשוב איך ליישם בהדרגה.

הצלחה רבה-רבה. חזק ואמץ. כל הכבוד. ה' ישמח.

אבל בא נאמר שלא שמענו מה היא אומרת...

אתה בחיים לא מעליב אותה ? לא נוגע לה בנקודות רגישות?לא מעיר על המראה שלה?

אולי השומן שלך מאוד מפריע לה... ואתה מתייחס לזה באדישות. כמו שאתה כותב אז מה אם השמנתי... אתה לא מספיק מבין כמה זה מפריע לה ומזלזל בזה

האמת גם סופר זה מקום של אוכל. אז יש מצב שהיא אמרה בעלי שמן. ועוד קונה פה מלא דברים משמינים וזה גרם לה כמו שאומרים לחמתה לבעור.חחחחח

אתם צעירים. החיים עלולים להפגיש אתכם עם הרפתקאות..

ובכ"ז.. יש ליהנות משלב זה ויתרונותיו..

עין מחמירה!! תשחרר..

יש דרכים נוספות לתרגם מעשי אשתך. מלבד "מרגישה רווקה"-

שייטיבו אתכם יחד ולחוד

יש תקופות עומס!  תקפידו על ה"יחד"  שלכם- ובדיעבד יכול להיות סמס בלבד

על כל פשעים תכסה אהבה-

כדי לדעת האם החוסר הזמני מראה על נסיגה וקירור, או על אילוץ טכני-

מידדו בבילויים שיש להם זמן-

האם אתם "זורמים", או קרירים/ עסוקים בפלאפון.

תמיד ניתן להיעזר בזירוזים חיצוניים. כמאמרם ז"ל אחרי המעשים נמשכים הלבבות-

מתנה, פתק, פחית קולה, וכו וכו'-

אפי' מומלץ! תמיד!

בהצלחה

שב איתה בנחת, דבר על הנושא.

לא בהאשמות. הסבר בחביבות. תתאר בנחת מה יצא מהמבנה הזה של השבוע, תגיד לה שאין בעיה שיוצאת עם חברות, אבל בשבוע כזה, חבל שזו התוצאה. תגיד לה שזו מחמאה בשבילה, שחסר לך הערב הזה של שניכם - שיש נשים שממש היו שמחות שזו תהיה הבעיה של הבעל שלהן... ותציע שלהבא, תעשו מאמץ שעם כל העסוקים, זמנים רק לשניכם, בהבנה שזה קודם לכל החברים/ות.

יש להניח שבדיבור נינוח, בהבנה שזה בא מאהבה, בהבנה שכעת בונים משהו חשוב - הדברים יוכלו גם להתיישב על הלב. שהתאכזבת, אפשר להבין. אבל לא בטוח שהקרבה תתייצר ע"י הכעס. מוטב לדבר..

יכול להמליץ על שני אנשי מקצוע שעשו עלי רושם טוב:

רוני אשר (דתי לאומי) 0505974300

הרב אליהו סימון (חרדי) 0548445421

בהצלחה

ברוך בן דוד

יועץ נישואין, חיפה

http://zugihut.coi.co.il/

0548004096

ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלמה. ואין לך מציאות יותר שלמה מזווג חתן וכלה

ועיין שם בסיפור על הראש ישיבה שהוריד חידושו לעולם ושמע מתלמידו והתירוץ שם.

כי אני ממש מתנגדת לזה מבחינה ערכית ועקרונית,ומעניין אותי אם יש עוד מוזרים כמוני

הרי בתכלס אנחנו לא אזרחים שגרים שם ואין לנו שום קשר לאדמה הזו אז מה הקטע לבוא,למלא טפסים ולקבל אזרחות ולחזור לארץ האמיתית שלנו? אני גאה באזרחות הישראלית שלי,אלפי דורות חלמו על מדינה ואני מרגישה שזה ממש מפריע לי לעשות אזרחות זרה.רוצה להתפרנס רק בארץ,מידיו של הקב״ה,כמובן בהשתדלותנו לעבוד ולהתפרנס,ולא לקבל מתנת חינם מגויים שאין לנו שום קשר איתם.לא הכל זה כסף בחיים.פשוט מרגיש לי אישית רע כזה.לא שופטת את מי שכן,רק מסבירה למה אני לא.רוצה להתרחק מכל סממן שאינו ישראלי.המשפחה שלנו חוצניקית,ומדברים איתנו שנעשה,ורוצים שנדבר עם הילדים באנגלית...אני ממש לא מתחברת לזה.רוצה לדבר בשפת הקודש בארץ הקודש ולהיות במנטליות ישראלית.מישהו מבין אותי?

1. הילדים צריכים לצאת מהארץ בשביל זה. בשביל מה "לטמא" את נפשם שלא לצורך?

2. אני מאמינה באמונה שלמה שבקרוב מאוד, בביאת המשיח, ארץ ישראל תהיה מרכז העולם, והאזרחות האמריקאית תהיה שווה כקליפת השום...

3. סיבה שולית - אם הילדים הנוכחיים ייסעו לקבל אזרחות - מה יהיה על הילדים שעוד יבואו בע"ה? הרי לא כל שנתיים ניסע לארה"ב...

(מהסיבה הזו לי, וגם לחמי שהוא לא אמריקאי, יש חשבון נוסף נפרד, שלא יהיה צורך לדווח עליו לאמריקה...)

יש לנו שני חשבנות, אחד על שם שנינו (בעלי ואני) ואחד על שמי בלבד (שבו אנחנו שמים את הכסף ה"גדול" יותר). למה שנצטרך לדווח על החשבון הזה אם הוא על שמי בלבד, ואני לא אמריקאית?

וחוץ מזה, חובת הדיווח על חשבונות של אזרחי ארה"ב היא של הבנקים.

בכל אופן - חמי אחראי על כל הדברים האלה, ואני סומכת עליו שהוא יודע היטב את החוקים...

לדווח- זה בפני עצמו עול. אם עושים לבד זה עול לשבור את הראש על זה, אם נותנים לרואה חשבון זה עול כלכלי לא קטן.

כדאי פעם אחת לחשב- למול סכום הכסף שמקבלים כקצבת ילדים מארה"ב במשך 18 שנה- מה עלות התשלום לרואה חשבון אמריקאי מידי שנה במשך 102 שנים?

אלא אם הורים ייקחו "לעצמם" את הכסף- ואחריהם המבול, שהילד יסתדר לבד...

קחו בחשבון שלאמריקה חסר כסף בקופה הממשלתית, תודה לאובמה. רשויות המס כבר נהיות קפדניות יותר, ויהיו כך בעתיד.

אני גם חושבת שמהותית זה לא שייך לעשות אזרחות לאדם שלא קשור תרבותית גיאוגראפית או כל הקשר אחר למדינה מסויימת. אזרחות היא שייכות, היא לא רק חתיכת נייר.

זה בדרך כלל הסוף של קונספירציות כאלה..

תמיד אני שומעת על אלה שעברו דירה שאוספים את התכשיטים שלהם ....

ומאוד מקווה בשבילך שזה לא זה כי קשה מאוד להיפטר מהם. את בטוחה שזה עקיצות ולא איזה גירוי/אלרגיה? 

לבת משפחתי היה את זה לפני 4 חודשים היא זרקה כמות נכבדה של מיזרונים וכו'...

צריך להיזהר זה חודר גם לארץ !

מה שאת מתארת יכול להגיע מכל מיני גורמים- אורחים לא רצויים(פשפשים, קרציונים ושאר חבריהם), תגובה אלרגית,

פצעי לחץ(פחות סביר). לכן מומלץ לפנות לרופא עור שיבחן ממה זה נגרם.

מבחינת פשפשים\קרציות וכו'-

מה תנאי המגורים שלכם? כמה אתם קרובים לבע"ח? יש לכם כלב\חתול\חיית מחמד?

החלפתם מצעים\כלי מיטה(הוצאתם שמיכות חורף)? מאיפה המזרונים?