רוצים בע"ה לקנות רכב
התקציב 15,000
כמובן לא נתנגד לפחות
דרישות: אמין, טוב, וכמה שפחות תיקונים
אנחנו ירוקים בנושא, נשמח לכל עזרה ועיצה.....
רוצים בע"ה לקנות רכב
התקציב 15,000
כמובן לא נתנגד לפחות
דרישות: אמין, טוב, וכמה שפחות תיקונים
אנחנו ירוקים בנושא, נשמח לכל עזרה ועיצה.....
שלום רב,
אני צפוי להתחתן בזמן הקרוב ונתגלעו חילוקי דעות ביני לבין ארוסתי בכל הקשור לאופי הריקודים באירוע.
אציין שברוב מוחלט של הדברים שקשורים לארגון החתונה אנחנו מסכימים.
אין לי עניין לנקוט בגישה קיצונית, אני אדם וותרן ונח לבריות מטבעי.
אני מעוניין בריקודים נפרדים ואילו ארוסתי מעוניינת בהסרת המחיצה בחלק השני של האירוע, כלומר החל מהסבב השני עד סוף האירוע - בטענה שהיא מעוניינת לרקוד עם בני משפחתה ובנוסף לגרום לאורחים להרגיש בנח. ברם, אני מתנגד לכך בתוקף מסיבות עקרוניות (רוב האורחים מהצד שלי רוקדים במעורב).
אני רואה בחתונה אירוע בעל משמעות דתית עמוקה, אני מוכן להתפשר על דברים מסוימים כגון סוג המוזיקה וכו אבל בעניין הזה קשה לי לוותר. אני מנסה למצוא נוסחה כבר הרבה מאד זמן לפתרון הסוגיה וכבר מיואש.
בבקשה מכם אשמח אם תגיבו ותביעו את עמדתכם

בהצלחה!!הריקודים צריכים להיות עם מחיצה. זה לא "קיצוני", אלא נורמה אמיתית.
[ולגבי "עם בני משפחתה" שזה זה שייך לגביהם, אפשר בצד של הבנות לזמן מה]
השאלה, איך מסדרים עם הענין שלא תיווצר מחלוקת מקלקלת. וגם לא ברור מה בדיוק המושגים אצלכם.
נקווה שיהיה גם אמת וגם שלום..
צריך להתחיל את החתונה באופן של "שהשמחה במעונו", והשכינה שורה כשהקדושה נשמרת. תסביר לה שזה לטובת הבית העתידי שאתם רוצים לבנות-חשוב שלא יהיה קטרוג על הערב הזה.
תפנה לפן הרגשי יותר. יש תיאורים קשים מה קורה מבחינה רוחנית במקום שיש ריקודים מעורבים-לא אפרט פה, אבל תדגיש את הרצון להתחיל את הזוגיות שלכם ברגל ימין בלי שירבוץ הקטרוג הזה .
בנוסף תסביר לה שזו לא חומרה, אלא פשט ההלכה ואין שום היתר לזה-אולי כדאי שתיקח אותה לרב -תאמר לה שכבר ומן הסתם גם בהמשך יש קצת חילוקי דיעות ולכן חשוב שיהיה רב שאותו אתם שואלים במקרה של חילוקי דיעות ואתם מקבלים על עצמיכם להתבטל לפסיקה שלו וללכת לפיה.
ותתפלל לפני כן מעומק הלב ,שהקב"ה ירכך את ליבה לקבל את דבריך ולהסכים עימם-כל מניעה שיש לנו היא משמים-בני אדם הם השליחים,אך הוא יתברך מסובב הסיבות ואחראי להכל-אז אל תפנה ישירות אליה אלא אחרי שאתה פונה למי שאמר והיה העולם ומבקש ממנו.
בהצלחה.
|צריכה לפרוק|
טוב, יש לי הרבה דברים שקשה לי להתמודד איתם בקשר לזה, אבל עכשיו מה שגרם לי לכתוב זה שאני במחשב של חמותי, רואה תמונות שהיא צילמה את הבת שלי בשבת! ![]()
לפני כמעט שנה יצאנו איתה לסופ"ש בצפון, בשבת יצנו למעיין קטן, באמצע הדרך היא התחילה ללכת לאט, הוציאה מצלמה וצילמה את הנוף, נו מילא, היא המשיכה ללכת אחרינו "מחביאה" את המצלמה ביד ואז כשהגענו למעיין היא פשוט צילמה אותנו! אמרתי לה שזה ממש לא שייך, היא הלכה 10 מטר מאיתנו וכשלא הסתכלנו היא צילמה אותנו שוב, זה היה כ"כ קרוב שראינו, אז עשיתי לה פרצוף של "מה???" ואז אחרי איזה חצי שנה ראינו את התמונות משם וגילינו שאח"כ היא פשוט צילמה עוד כמה וכמה תמונות שלנו אבל מאחורה...
מאותו טיול יצא לה כמה פעמים להגיד לנו בשבתות "אוי, חבל שאי אפשר לצלם", חשבתי שהיא קלטה את העיניין, אך לא, לפני כמה חודשים היינו אצלה שבת, אני לא הרגשתי טוב וישנתי טיפה יותר, היא, בעלי והבת היו בסלון, היא הפריחה לה בועות סבון, דבר שהיא עשתה בשבת קודמת שהיינו אצלה והיא אמרה עליו "חבל שאי אפשר לצלם", בקיצור, היא החליטה שזה שאני ישנה זו אחלה הזדמנות, אז היא פשוט צילמה אותה עם בועות הסבון מול הפרצוף של בעלי! הוא היה בהלם ולא הגיב, כשהתעוררתי הוא סיפר לי והמשכנו להבליג, אבל בהמשך אותה שבת, שוב היא אמרה לי כמה פעמים "אוי, חבל שאי אפשר לצלם", על מי את עובדת??? אוף!
עכשיו, אחרי שבשבת האחרונה שהיינו אצלה, היא יצאה לטייל עם הבת שלי וכשהיא חזרה ראיתי שהיה לה בתיק מצלמה, רק קיוותי שהיא לא עשתה בה שימוש, אך עכשיו שאנחנו שוב אצלה ואני במחשב שלה עוברת על תמונות (להכנת אלבום לבת), אני רואה שהיא אכן צילמה את הילדה בשבת ההיא, זה מרתיח אותי!!!
אין עם מי לדבר!
יש בי רצון עז למחוק את התמונות, אבל לא יודעת אם זה באמת הדבר החכם לעשות...
לא רוצה שהיא תצלם את הבת שלי! נכון, היא קטנטונת ועוד לא מבינה, אבל לא נראה לי שישתנו ההרגלים אחרי שהבת תגדל...
מה לעשות???
|תודה על ההקשבה, הייתי צריכה את הפריקה הזאת!|
הגיע הזמן לקנות רכב ראשון.
מה שחשוב לנו:
כרגע אנחנו מתלבטים בין מאזדה 3 לסוזוקי ליאנה, שניהם שנת 2008.
נשמח לדעת מה ההבדלים ביניהם והאם ניתן "להתפשר" על סוזוקי ליאנה יותר מתוחזק (הרי הוא יותר זול).
תודה!
מהשנים האלה סוזוקי אמין יותר. זאת אומרת שהוא אוטו שיחסית מזדקן בכבוד, יותר מהמזדות.
מה שכן, חשוב מאוד זה הקילומטרז' של האוטו, ומצב התחזוקה שלו.
מציע לכם להסתכל גם על ניסן אלמרה וטויוטה קורולה.
אומנם במחיר הזה מדובר על רכבים יותר ישנים אבל לדעתי הם נחשבים יותר אמינים.
אם תמצאו אחד מאלה עם קילומטרז' נמוך (בסביבות המאה אלף) הם נחשבים למאוד טובים ואמינים.
ואני מסייג: כל מה שכתבתי לא מנסיון אישי ולא מהבנה אלא דברים ששמעתי מאנשים.
כמובן שנשמח לשמוע עוד חוות דעת, במיוחד ממי שיש לו ניסיון אישי עם אחד הדגמים הנ"ל.
אם יש מכונאי טוב ואמין שאתם מכירים תלכי אליו
שנת 2005 ומעלה! אל תלך על 03 04 כי הן לא מוצלחות.
תצטרך לחפש הרבה ביד 2 כי הן נחטפות-וכן אל תתפשר קח רק פחות מ 150000 ק"מ (לשנת 2005)
אני עם 2006 כבר שנה, הטיפול לפני טסט היה רק החלפת שמן ו...זהו! כלום!
הוא גם בחירת המוסכניקים, תברר ותראה
אני ממליץ בחום!
רכב ראשון גם שלנו, לא היה לנו מושג. וכל מוסכניק ובן אדם שנתקל ברכב מציע לנו כסף לקנות אותו.
נפלנו טוב...
רק מה, קנינו אותו איזה יד 5 עם קילומרז בשמיים, בע"ה קניה הבאה גם סקודה, רק יותר חדשה .
בקושי שותה דלק, ואנחנו עושים המוןןןן נסיעות. נהנים ממנה ממש
יש היום ערימה של מבצעים של חברות ליסינג שמנסות להיפטר מרכבים משנתוני 11-12 ולא מצליחות לעשות את זה.
החיסרון זה שמדובר ברכב מליסינג על כל המשתמע (ולפעמים לא משתמע, אגב), הייתרון זה כמובן שנתון יותר מתקדם.
מומלץ לבדוק אותו טוב
לראות שלא שחטו אותו
אלא היה אצל סבאל'ה זקן שנסע איתו רק בעיר
עם קילומטראז נמוך
אלא שניהם ביחד חשוב לבדוק
ירושלמית צודקת, סביר להניח שרכב עם קילומטראז' גבוה יביא איתו בעיות מכאניות. כדאי, במקרים שלא מכירים את בעל הרכב ולא יודעים אם הרכב שמור או לא, לבדוק את הרכב לגופו ולפי מצבו המכאני ולא דווקא לפי הדגם. הסיכון באמת קטן אם קונים מאלבר וכל החברות הגדולות כי יש מבחר גדול ולכן יש יותר סיכוי למצוא אצלם רכב במצב טוב.
ועונה על כל הפרמטרים
ויכול לומר איך שם מבחינת עבודה עברית? רק יהודים? או שאפשר ספציפית לשנות?
ועד כמה שאני יודע היום זה רק עבודה עברית....
אבל מעבר לזה אין לי באמת מושג!
מיד אחרי החגים הייתי שם בחתונה והיו שם רק יהודים כולל מנקים
מרים באהבתה לעם משקה אותם בבארה במים חיים ואהרון הכהן נוטע בעם את האמונה בטוב שבו מבעד לחולשת הרגע. כשיש עוצמות של אמונה בחיים, יש כוח להמשיך גם כאשר אהרון ומרים פיזית אינם נמצאים.
כך עם ישראל מתמלא בכוחות להמשיך ללכת לארץ המובטחת.
לכל זוג יש מסע ל"ארץ מובטחת" יש בדרך מכשולים, חלק מהמכשולים לעיתים עלולים לטלטל את הזוגיות.
הדרך בה הזוגיות תישאר יציבה, הדרך בה הזוגיות תמשיך לגדול היא הברור מהם אדני-הנצח של כל זוג.
לכל זוג יש חלום הבנוי על אדנים.
ילדים מכירים את הסיפור המופלא של רבי עקיבא ורחל. את ההתמסרות הגדולה של רחל לרבי עקיבא ואת האהבה הגדולה של רבי עקיבא לרחל.
מנין הם שאבו כוחות להתמודד עם כל הקשיים כגון, נידוי מהבית, עוני וניכור?
רק החלום המשותף של שניהם נתן להם כוח.
אני מציע לכל זוג להתבונן בחלום המשותף, לא בשעות משבר, אלא מפעם לפעם כשטוב ונעים לשאוב ולברר מהם האדנים שעליהם מושתת הזוגיות שלהם. מהם השורשים שמהם הזוג יונק כוח להמשיך במסע. איזה ניחוח מי שבא ומבקר כל זוג מריח.
יהי רצון שכל זוג יהיה קשור לעקרונות והאמונות שמרוממים אותו מעל קשיים ומחזקים אותו במסע החיים.20160704180332.docx


אל תצטערי על אובדן התמימות שלך בקשר לגברים וכל היחסים שבינו לבינה, כי היא בוסרית. זה טוב שתתחתני בלעדיה. צריך מידה גדולה של חשיבה מופשטת ולא קונקרטית בשביל לאהוב באמת מישהו שהוא לא קרוב משפחה ולהגיע איתו לקשר זוגי. אהבת אמת היא רגש חזק שקיים בתוך המציאות עם כל הקשיים והפיתויים שבה. באהבת אמת יש התמודדויות קלות וקשות מבחוץ ומבפנים. אם היא חזקה דיה היא גוברת עליהם. היופי שבאהבה הוא בעוצמה שלה מול הרגשות הבוסריים וביכולת שלה לבטל אותם אחרי שהם צצים.
ואם ביקשת כנות אז קיבלת: ברגע שאני התחתנתי, באמת לא הרגשתי צורך לבנות ולקשר נוסף. הייתה תחושה נהדרת של נאמנות. עצם המילה "בגידה" עוררה בי חלחלה. בינתיים התבגרנו הולדנו ילדים וגם השתנינו בעצמינו והיחסים השתנו. התרחקנו והרגשנו טוב עם זה. אנחנו עדיין אוהבים, אבל היו זמנים של ריחוק שבהם הרגשתי שדי לי עם ההתנזרות ונפלתי קשות. טוב לי עם זה כי הייתי צריך את זה בשביל עצמי. ב"ה אשתי לא שבורה מזה.
מאותה סיבה קיבלתי על עצמי שגם אם יש מקום לחשוד באשתי אני לא אבלוש אחריה ולא אדקדק במה היא עושה בחוץ. אם נועדנו להישאר יחד אז נישאר בכל מקרה. אנחנו חושבים לטווח הרחוק.
לומר "התבגרנו..התרחקנו והרגשנו טוב עם זה.. היו זמנים של ריחוק הרגשתי די עם ההתנזרות ונפלתי קשות. טוב לי עם זה".. ר"ל. אם אדם נופל, יעשה תשובה בפני עצמו, ולא יציג את זה כ"דגם טוב".
אין לך צד שזה נכון???
אולי היא עושה את עצמה
למה משהוא שנבגד לא יהיה שבור?
בס"ד אני ואשתי הגענו לשלב הכנות ביחסים.
אשתי לא נשברה מזה כי היא הייתה שבורה עוד לפני כן וגם אני. עברנו טלטלות רציניות שלא ציפינו להן בתור זוג צעיר וזה השפיע לרעה על היחסים בינינו. ד. מזועזע ובצדק, אבל השבר היה עובדה והתיקון שלו ארוך ומפרך. בינתיים צריך לסחוב את החיים. בפורומים יש הרבה סיסמאות יפות, אבל שום דבר לא יכול להיות תחליף לחום ואהבה. אני מרגיש שהאלטרנטיבה לנפילות שהיו הייתה נפילות לתהומות הייאוש. בגלל זה גם קשה לי להתחרט ולעשות תשובה.
רק מה' בשבת האחרונה התפרסמה בעולם קטן כתבה על השיעור של הרב אוהד תירוש בנושא נאמנות בזוגיות. הוא אומר שם במפורש: "רוב האירועים המזעזעים מתחילים ממצבים טריוויאליים כאלה, ולא מתוך סטייה. אם בבית קיים ריחוק וחוסר חום, ברור שיחפשו את החום במקומות אחרים". אמנם אין חידוש בעצות שלו בענייני צניעות (שאני שומר עליהן) אבל הוא מציג את הבעיה במלוא כיעורה: גם בציבור הדתי נישואים הם לא קשר הרמטי כמו שמקובל לחשוב וכשיש ריחוק וניכור, אז הנאמנות מתערערת. החוכמה היא איך לא להגיע למצב הזה לכתחילה.
היא שאלה שאלה קשה ונוקבת וביקשה תשובות כנות. אמנם אני בא ממקום לא תמים ולא נקי אבל בתכלס אלה החיים. הבחורה מוטרדת כי היא עירנית והעזרה שלי היא בלתת לה תמונות מצב של המציאות. אלה דברים חשובים שאני לא ידעתי ולא הייתי מוכן להם כשהייתי רווק ומאורס. למשל,
לא ידעתי עד כמה הקשר תלוי בתקשורת טובה ושיתוף רגשי.
לא ידעתי שהיחסים יכולים להשתנות לרעה באופן לא צפוי בגלל טעויות שנעשו בתום לב.
לא ידעתי מה יכולות להיות המשמעויות של ריחוק רגשי בגלל כעס וחוסר אמון.
לא ידעתי שחתונה היא לא פוליסה לאהבה והדדיות.
לא ידעתי שאפשר להיות נשוי אבל לבד.
נישואים זה באמת משהו מיוחד ואחר ונפלא, אבל לא כדאי להיכנס לחופה בעיניים עצומות.
בעיות בתקשורת, חוסר שיתוף, טעויות מתום לב, ריחוק מכעס וחוסר אמון
אם יש רצון הדדי והולכים לאנשים שמבינים בתחום לייעץ אפשר לטפל בהכל. (לפחות בכל מה שכתבת)
ואז לא צריך להרגיש נשוי אבל לבד
רק שאתה בוחר בדרך התמודדות לא נכונה שעלולה להוביל רק לדרדור המצב, וחבל
תחשוב על זה
ולא שמעתי מישהו מלבד סרטים דמיוניים שאומר שחתונה היא ביטוח לאהבה והדדיות, אם התחתנת ככה אז חבל ולא ברור מאיפה שמעת את זה. חתונה זה מקום לעבודה, מאמץ, השתדלות גדולה- ורק ככה מגיעים לאהבה והדדיות, אהבה מנישואין זה לא דבר שמגיע סתם ככה בלי שמשקיעים בו (ובכלל כל דבר בחיים..)
המפתח לתיקון הוא רצון הדדי. קודם כל צריך להסכים יחד שרוצים לתקן את המצב וששני בני הזוג צריכים להיות מחויבים לזה באותה המידה. אצלנו זה לא קרה. היו כל מיני מניעות מוצדקות יותר ופחות.
גם הטיפול עצמו היה ארוך עם עליות וירידות ויש בעיות שעדיין אין להן פיתרון. זה לוקח שנייה לכתוב את המילה "טיפול" אבל זה יכול להיות תהליך של שנים! אם לא הייתי מוכן לעבוד על זה ולהשקיע, הייתי פשוט עוזב. עוד לפני המקרה הראשון כמעט חתמתי על חוזה שכירות לעצמי. היום ב"ה אני כבר לא שם, אבל ייקח זמן עד ששנינו נתאושש מהכל.
אבל אני אגיב, כי ביקשת....
ההסבר שנתנו לך לא נכון. פשוט ככה.
די להחפיץ גברים. די לעשות מכל הגברים באשר הם מפלצות מין.
ככה זה גברים
גבר יכול לאהוב את אשתו להעריך ולהעריץ אותה
ולא יהיו לו עיניים להסתכל על אף אישה אחרת בעולם.
ככה זה גברים
גבר יכול להסתכל על או לדבר עם אישה- כאדם
אדם לאדם בשיח אנושי
בלי שהמוח או הגוף ימשוך לשום כיוון אחר...
ככה זה בני ישראל
קדושים
שומרים.
ככה זה האיש שאת חפצה
והאישה שאת בונה את עצמך להיות ביחד איתו.
את מבקשת דבר אחד - כנות.
וזו הדרך הנכונה ללכת בה- כנות שלך עם עצמך, כנות שלך עם אישך, כנות שלך עם אלוקייך.
תלמדי נתיב האמונה של המהר"ל.
לשיטתו- גבריות היא מידת האמונה.
ותלמדי עוד, תשובה עמוקה ורחבה
לא מקבלים רק בפורום...
יש ספר "המוח הנשי", יש לו ספר המשך/ מקיבל "המוח הגברי"
זה ספר שכתבה מטפלת - בנושא איך ההשפעות ההורמונאליות על המוח בשלבי החיים השונים- משפיעים על ההתנהגות.
הספר על נשים הוא בסדר, לדעתי, פופולארי על בסיס עובדות.
הספר על גברים הוא- שטויות במיץ. יש בו מעט מאוד עובדות ביולוגיות- והרבה מאוד ניתוח תרבותי וחברתי, מה מצופה מנער וגבר בחברה מסויימת להתנהג ולהיות (באמריקה של המאה ה21- מפלצת מין קטנה שצריך לרסן...)
לעם ישראל יש דרך אחרת על כל זה- מי אנחנו, ומה אנחנו, מה אנחנו בונים ומחנכים את עצמינו להיות.
לכן אין לך מה לפחד לצעת עם בחורים- ב"ה הם טובים וישרים ונאמנים.
אבל אני עדיין חושבת שרוב האנשים הנשואים שיש יראת שמיים בליבם, ושאוהבים את האישה שלהם, ועסוקים בעול הפרנסה ובלימוד תורה- הם לא כאלה.
נכון שגם גבר כזה יכול בלי לשים לב להסתכל על בחורה שעוברת לידו בחוסר צניעות, אבל הוא יעשה הכל כדי להימנע מזה.
אבל חיי הנישואין הם אכן מה שכתבת- משהו אחר, מיוחד ומופלא, שדורש הרבה הבנה, הכלה ועמידה בנסינונות ובתקופות שונות.
אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש.
ושאתו את רוצה לבלות את חייך, ושגם הוא ירצה את אותו הדבר, אז תשכחי את כל המחשבות הללו.
כנראה שעד כה זה לא קרה לך
בס"ד
זה ששמירת עיניים זה דבר חשוב, ככל קיום מצוות לא תעשה- זה מובן.
זה בין אדם לבוראו.
עם זאת אני מתקשה להבין למה זה מטריד בנות עד כדי כך שמוציא את החשק להתחתן.
נישואין זה לא רק העניין של להיות הכי יפה בעולם בעיני בעלך.
זה לא רק המשיכה וכ'.
נישואין זה קשר רגשי עמוק כולל חברות אמת, כולל שותפות, אכפתיות האחד מהשני- באמת,
רצון להכיר הכי לעומק, הבנה הדדית הזדהות בניית בית ביחד!
בבוא הזמן גידול ילדים ביחד, חינוך, ערכים, הכנסת אורחים- ביחד וכ' וכ'...
איך כל זה מאבד משמעות אם הבחור לא עלינו הבחין ביופייה של מישהי..?
אז בגידה כמובן זה משהו מעבר, בקצה האחרון של אותה הסכלה,
ובעיני גם מזה חלק מהזוגות יכולים להשתקם.
אבל זה שהבחור עלול מידי פעם להיכשל חלילה בלהסתכל בטעות על מישהי יפה-
אמנם זה לא טוב ולא שייך, וצריך להוריד מבט מיד ברגע שהוא שם לב לזה,
אבל לתת לזה כזה משקל שזה יוריד את החשק לנישואין-
לענ"ד זה לתת לכל העניין החיצוני הרבה יותר מידי מקום.
רוצים שהקשר יהיה קדוש? שה' שוכן בו? משקיעים זה בזה באהבת ישראל אמתית וכנה,
לומדים יחד, מקיימים מצוות יחד, שמירת עיניים זה לא הכל,
ונשיאת החן החיצונית זה בעיני זה זה גם לא הכל.
על נאמנות ואהבה וחברות קרובה וטובה - גם גברים רוצים בזה. גם להם יש לב.. הם לא עשויים מחומר כל כך שונה.
את צריכה לחפש את שלך בסוג הזה של האנשים, חנונים בקטע טוב - ישרים, נאמנים, שיודעים להחזיק חברויות של שנים.
וכשיהיה לך בעז"ה קשר עמוק עם מישהו, את תאמיני שאף אחת אחרת לא יכולה להכנס ביניכם.
במצב העייפות שאחרי כל הילדים מקלחות ילדים...
בגדול אני ממש משתדלת להיות לארג'ית ![]()
לא דווקא בגלל העייפות והעזרה
אלא עד שיש זמן להיות ביחד, אחרי יום שלם של עבודה ולימודים וגעגועים...
מחכים לדבר ביחד, להינות, לשבת לספר ולבלות
את האמת שדי קשה , ואני תמיד עובדת על עצמי לא להיות שוטר או בייבי שרוצה להיות כל הזמן קרוב לאמא 
אבל לפעמים בהחלט צריך לתת את המרחב
אז אין לי בעיה שהוא יוצא לשעתיים, גם אם זה יותר מפעם בשבוע
אבל אם זה בשעה שבע שמונה בערב זה מאוד מרגיז. זה רק לעיתים
*קומי אורי*
עוגת גבינה.
בעלי פחות אוהב לצאת , כרוצה ומרגשי שבה לו להתאוורר אז בכייף אני נותנת לו .
וגם להפך הוא נותן לי כאני רוצה וצריכה להתאוורר.
הוא אפילו מעודד אותי לצאת .....והרבה פעמים מסכים להיות ביביססטר (כשהם במיטות וישנים ).
כשאני יוצא לערבי תרבות , או פעם שבועיים שעור בתנ"ך וכו ....
אבל לא בטוח שמגיע מאנוכיות.
טבעי שלאישה יותר קשה כשבעלה לא בבית.
אישה זקוקה לבעלה לידה, לביטחון שמשרה עליה, למשענת והשיתוף.
שוב- ברור שחייב "לפרגן" לו שחרור ויציאות, (מצחיק המילה לפרגן, כאילו אנחנו עושות איזה טובה ענקית, באמת שינשק לנו את הרגליים אח"כ
) אבל אישה- מובן שרוצה את בעלה כמה שיותר איתה.
גבר פחות יש לו את הקטע הרגשי הזה
ואני מפרגנת לו.
במיוחד שבשאר הימים- הוא עושה את המקלחות
וגם בימים שהוא יוצא- הוא עוזר המון לפני ואחרי!
שיהיה לי בריא!
הרי זה מה שרציתי. שילמד, לא?
הוא אברך כולל ב"ה. וגם מוסר שיעורים בעצמו ומלמד.בעיקר בשבתות.
בערב הוא לומד בכולל ערב. עם חברותא/ לבד...
כל מיני הספקים שהוא התחייב ללמוד. גמרא, הלכות, משניות...
אם אני רוצה לצאת להופעה/ עם חברה וכד'-
הוא נשאר בכייף ומטפל בילדים, מקלח ומשכיב לישון
ואפילו מסדר את הבית אח"כ ושוטף כלים וכו' כדי שאגיע לבית מסודר....
לשלוח את בעלך לכולל ערב. נראה לי אישה גדולה !!!!!!!
בעלי ממש רוצה. אני לא מסוגלת לחשוב בכלל על הרעיון.. 
מבחינתי שילמד בבית. (ומידי פעם יקשיב למה שבדיוק חשוב לי לספר
)
* יפה גם לו .. שכשצריך הוא נשאר ומשקיע ..
(הנ"ל לא קשור לשירשור.. פשוט הייתי חייבת להחמיא לך באמת באמת!!!!!)
ולהמשיך לתת לו לצאת ללמוד וללמד כי לא תמיד זה קל.
אבל הודו לה' 
אם זה צורך שלו אני מאד אשמח שיצא,
ואם זה על חשבון הצורך שלי נשתדל למצוא פתרון.
בסיכום שלי - לא לעשות חשבונות של כמה פעמים בשבוע,
אלא לזרום בהרמוניה ולהתחשב בצרכים של שנינו
בכל זאת אתם משפחה.
נראה לך שאפשר להפגש עם אנשים ולא להסתכל עליהם או לא לראות אותם?
זה יותר פוגע
אבל אמר משהוא מאוד כולל זה לא נראה לי נורא.
אם תראי את אח שלו שהשמין מאוד . לא תגידי לבעלך וואו מה קרה אחיך השמין?
וזה לא אומר כלום יותר מאשר שהוא שם לב שהיא התנפחה/השמינה.
אפשר לדבר באופן כללי לא כביקורת נקודתית.
לדבר על איסור הסתכלות בנשים.מה זה כולל
איך מיישמים? וכו'. הדיבור על הנושא בדרך כלל
מציף את הדברים וגם גורם לשינוי
כשמדברים כללית הרבה פעמים זה עוזר יותר מביקורת
שיוצרת תחושה של תוקף ונתקף
הוא שם לב שהפנים שלה נפוחות והתענין מה קרה ולמה.
זה לא שהוא התבונן בה עמוקות או העיר הערה לא צנועה.
היא קרובת משפחה והוא שם לב לשינויים קיצוניים שעוברים עליה.
אישית- לא הייתי לוקחת את זה למקום של חוסר צניעות או משהו לא בסדר.
"שהוא מסתכל איך היא נראית".. הרי אם הפרצוף התנפח, זה דבר שרואים; אז את מי ישאל, אותה?.. שואל אותך כאשה, מה קרה לה..
וגם "השמינה" זה דבר בולט. אז כל זמן שאין סיבה מיוחדת לחשוב שהיא ממש "מעסיקה" אותו, עדיף לא לחשוד בכלום. ה"קנאות" כאן נראית לא במקום. חבל שתכאיבי לעצמך. תגידי לעצמך, בן אדם איכפתי - רואה קרובת משפחה שנראית ממש חריג, מתענין מה קרה לה.

ובא לכם לעשות שינוי :
* לעבור עבודה
* לשנות מקצוע
* להחליף קולקציה בארון (כל 10 דקות)
* להכנס להריון
* לקחת מניעה
* לגור בעיר אחרת
* להחליף בעל/אשה
* להחליף משפחה (הורים של הבעל/אישה
)
* להיות דוסים
* להיות חילונים
* לאכול חמוץ+מתוק+מלוח+שוב מתוק .
* לישון כל היום
* לא להפסיק לעבוד.
* להפוך לטבעונים
כל מיני שינויים מוזרים 
נראה לי לפעמים שהשגרה משעממת..
אבל לא באמת מצליחה לעזוב אותה..וגם אם כן חוזרת אליה מהר.
רק תגיבו אם גם לכם/ן עולות כאלו מחשבות מידי פעם לראש.. שאני ארגיש סבבה עם עצמי. (בעיקר)
ממש בא לי לצבוע את הקצוות של השיער בצבע אחר נגיד![]()
או לזרוק חצי ארון (כי אני לא באמת לובשת הכל)
ולעבור למקום הכי קיצוני מהמקום שאני גרה(ירושלים/ת"א)
לסוע בקרוון ברחבי המדינה עם החצי והבייבי...
בקיצור, שבירת שגרה זה נחמד! לפעמים...
ועושים אותו.
אם מצליח אפשר לאט לאט להחליף את העבודה הראשית. אם נכשל - נכשל בקטן.
בתור בונוס גם העבודה הראשית בד"כ נהנית מזה. למשל אם בעבודה הראשית את בתפקיד חלש יותר בהיררכיה את יכולה לקחת עבודה (קטנה) של רף גבוה יותר, מה שיסייע לך בעתיד להתמודד עם הרף מעלייך מבחינה מקצועית.
אני תמיד תמיד לומדת משהוא, בחוג כלשהוא, או בספורט או סתם העשרה
כשלמדתי בקורס בתשע בערב-אם היית רואה איך אני יוצאת מהבית.. אני חצי מעופפת, כמעט נתקעת בעמודים ברחוב מעיפות, יש פעמים שאני מתחת לשמיכה עד חמישה לתשע ואומרת השבוע אני לא הולכת. זהו אני יוצאת!!
ואם היית רואה אותי איך שאני חוזרת. פשוט אושר!! את לא יודעת עם כמה אנרגיות אני חוזרת ומתחילה לעשות מלא דברים בבית, לעומת אם הייתי נשארת מתחת לשמיכה.
והיו לי גם לימודים אחרי צהרים שנתיים. זה היה קשה מאוד עם הילדים. ממש מטורף אבל נהנתי מאוד מאוד.
גם מללמוד למבחנים ולהכין עבודות. זה החזיר אותי לתיכון עשה אותי צעירה. ועשה לי מוטיבציה לקבל 100 בהכל ולהיות מצטינת, גרם לי לקנות בגדים חדשים להראות טוב להשקיע, כי פתאום יש לי יציאה שהיא לא עבודה ואנשים חדשים .
כיף להחליף מקצוע. להכיר מקום חדש, אנשים חדשים
וחוץ מזה יצאתי לעוד לימודים.
אז את יודעת איך ההרגשה ביציאה. אולי כבר הספורט הזה משעמם אותך תצאי לספורט אחר
כי היציאה מצריכה אותו להשכיב את הילדים
אלא אם כן זה משהוא ספציפי וזמני. או חד פעמי לא שבועי
מיליון דולרחלק מהדברים...
וגם כיף באמת להתרענן בדברים חדשים אפילו לזמן קצר ואפילו דבר קטן
אבל חילונים/דוסים/ להחליף בעל או אישה -ממש לא! זה כבר חוסר יציבות/ פיצול אישיות וממש לא בקטע ובקטגוריה של "נחמד לגוון את השגרה המשעממת"
מה שעוזר אח"כ לשיגרה להיות כיפית- אז באמת סבבה
אבל מה שגורם לה להיות לא מספקת ולא מתאימה לי אז חבל, וממש לא מומלץ...
יש דברים שהרצון לעשות בהם שינוי הוא מתסכל ולא מבורך.... אז רק שימי לב לדבר הזה ותוסיפי לעצמך רק אנרגיות חיוביות 
אנונימי (פותח)חלק ממה שכתבתי היה בשביל הקטע .. (לפעמים קצת נכון ולפעמים לא ..)
אני חושבת שלכל אחד יש עליות וירידות בזוגיות/דת..
וזה לא אומר שזה פיצול אישיות .. אולי חוסר יציבות יותר מתאים.. אבל זה קורה לכולםםםםםם!
ולפעמים אנשים יציבים.. ואז קורה משו שמערער אותם לגמרי..
זה דברים שקורים..והפורום והשירשורים בו רק מוכחים עד כמה זה קורה..
שמחה שאת חולקת איתי ברוב התובנות (וחולקת עלי בשתיים..
)
פיצול אישיות התכוונתי על חילונים ודוסים.
אבל צודקת- יותר מתאים חוסר יציבות.
מסכימה איתך שיכולות לעלות מחשבות כאלו, אבל תסכימי איתי שהמשפט האחרון שלי נכון 
בנ"א אוהב גיוונים ושינוי זה התחדשות, ואני ממש מזדהה עם זה.
בא לי עכשיו להיות רקדנית מאשר לחמם את הכיסא בעבודה 
קופאת מקור מתחת למזגן בעבודה.
נו... זה דבר שבשגרה...
אני עבדתי כמה שנים בעבודה לא במגדל.חחחח
וכל השנים הייתי מסתכלת על המגדלים והיו יוצאות לי העיינים, חלמתי לעבוד במגדל.
עזבתי את העבודה ועברתי למגדל, וראיתי שזה בכלל לא ביג דיל . לא כמו שזה נראה. (זה לא ממש מנהטן. חחחח) ואז הבנתי שזאת אני . והבעיות והצרות ילכו איתי הן לקומת קרקע והן למגדל
ואז מצאתי עבודה אחרת, אבל גם עם חיזוקים שלי בנפש . זה המקור
אז אם בא לכן קצת לגוון את השגרה בוא נחשוב על שרשור מעניין שיכניס קצת רוח חיים
בהתחשב שהוא גם יפרגן... סתם בצחוק
אני חשבתי אולי שרשור של משפטים יפים לכתוב לבן/בת הזוג בכל מיני הזדמנויות
(ולא רק בזמני הפנוי 
מה אומרת?
אלא אם כן הצד השני במצב נפשי קשה וזה משהוא זמני שהוא חייב יציאה
לא כל הרשימה הארוכה שכתבת, אבל בהחלט לפעמים יושב ומנסה לחשוב איך החיים שלי היו נראים בתור מישהו אחר ובכובע אחר
נקודה
בס"ד
ואז כמובן לחפש אותם תמיד במקום הישן...
זה מאד מרגש 
(זאת אומרת אם תסכול ועצבים על עצמי זה גם רגש....)
נקודהאחרונהפתאום התחשק לי להיות אמריקאית
לדבר אנגלית שוטף כמו שפת אם
לא שאני רחוקה מזה.. אני די טובה באנגלית
ומנהלת שיחות טובות
אבל הקטע שגם בעלי ידבר איתי אנגלית (ולפחות יבין את מה שהוא צוחק שאני "מקשקשת" לו מידי פעם) והילדים ידברו כזו English מתוקה...
But it`s not really serious ![]()
ב"ה אצבעות ידי השמינו מאז החתונה
הטבעת נישואין כבר לא עולה לי על האצבעות וחבל לי...
מישהו יודע אם יש דבר כזה להרחיב טבעת נישואין?
כמה זה עולה??
תודה רבה!
הטבעת שלי הכי פשוטה שיש ללא דוגמא - סתם עגולה וחלקה...
תודה לממליצות
,ליד צומת סגולה אם את מכירה
נחמד שם
מאז שעברתי אבל עכשיו אין ברירה ואני צריכה לטבול בשבת....
גרה באזור הדר גנים, מחפשת מקווה במרחק הליכה, אבל לא יכולה להתפשר על מקווה נקי ונעים..
לקנות לבנים. (אנחנו נשואים כמה חודשים) יש למישהו רעיון?
?), כלי עבודה? לי אישית אין בעיה לתת לפעמים מתנות שימושיות שהן לאו דווקא 'מתנת יומולדת'- פשוט לחשוב מה הוא צריך ולקנות לו ;) בהצלחה..!!דברים מתוקים (אם בעלך בקטע של עוגות שוקולד, תכיני לו עוגה מפוארת. אני לא צוחק)
בירה טובה (תשאלי את המוכר בחנות הייעודית)
גאדג'טים (כלומר כל מיני אביזרים למחשב/לטפלון נייד)
דברים מתוקים - לא עושים לי את זה בעליל
בירה טובה - מגעיל אותי (וגם מזכיר תרבות רעה של גויים)
גאדג'טים - רדוד מדי ופוגע בקשר הבין-אישי
הייתי הולך על משהו כמו:
ספר, שעון, ארנק, מצלמה, משקפת, אופניים, כסא איכותי, מכשיר למסאז',
סט מפות שבילים, מנוי לבריכה או חדר-כושר, מכונת קפה, פק"ל קפה, כלי עבודה,
סטנדר, מגילת אסתר וכו'
זה תלוי במה שיש/אין לו, ובסגנון שלו.
את יכולה גם להקדיש לו יום שבו את 100% בשבילו.
לצאת לבילוי באופן שאתם אוהבים (כגון טיול) ולפנק אותו בדברים שהוא אוהב.
לא חייבים לתת מתנה חומרית..
באופן כללי, בית מרזח - זו תרבות רעה!
אפשר לשנות את השם - אבל זה עדיין לא מעלה את ערך התרבות!
הייעוד של הברים ובתי-המרזח - הם לשחוק וקלות ראש (מושב ליצים)
כל שאר הבילויים שהבאת - לא זאת מטרתם!
(אם כי גם הם לא תמיד מומלצים)
אני לא מבין אפילו איך חשבת להשוות?!
אבל אלכוהול הוא לא מוקצה מחמת מיאוס.
חסידים שותים כחלק מעבודת ה' שלהם, ודברים חזקים יותר מבירה.
אין בעיה בבירה- יש בעיה בסגנון שבו משתמשים בה-
אלכוהול "משחרר" את האדם, הוא יכול לשחרר אותו ולקרב אותו לרגשות קדושה ויכול
לשחרר אותו למעשים טמאים.
בטח כל גדולי הדור נמצאים שם בברים שלך..
<צ>
(תוספים ללפטופ ולפלאפון)
לרוב, הדברים הללו פוגעים ביחס הבין-אישי,
ובעקבות כך גם בזוגיות!
לא יודעת מי הבנאדם .. אבל אם הוא צדיקי (כמו בעלי..)
אז:
ספרים(לימוד וכאלה..) ,
טלית ,
סטנדר,
תיק לתפילין,
חנוכיה,
גביע קידוש,
כרית בריאותית (לשינה..)
נעלי בית,
פיג'מה חדשה ,
שעון ,
עניבות (מת על עניבות..)
בקיצור - המתנות שהוא מקבל די משעממות
אבל הוא הכי נהנה מהם .. (וכן-מתחילים להיגמר לי הרעיונות..)
שבנים אוהבים שקונים להם משהו שהם צריכים.
למשל אם היה חסר לו חגורה טובה,
והלכת וקנית לו- שימחת אותו.
אם תקני דברים שאין לו צורך בהם, אז פחות סיכוי שזה ישמח..
נכון לרגע זה, זה נכון גם על בעלי 
אבוב או סירה מתנפחת...כדור ים...עם דלי מגרפה והפתעות בפנים
יטבתה
בירושלים עשינו את זה במדרחוב לגבי טבעת נישואין 
קניתי בפ"ת חנות שנקראת אופיר פז. היה שירות נעים ואדיב, ומחיר מצויין.
את הנישואין במלצר בירושלים- כנ"ל, למעשה הם אפילו הכינו טבעת ע"פ עיצוב מיוחד שאישתי ביקשה,
ומכיוון שהיא לא ידעה מה היא רוצה הם הכינו 3 סגנונות בשביל שתוכל לבחור את מה שימצא חן בעיניה,
כמובן שבסוף שילמנו רק על טבעת אחת.
בבניין של מכון טל...
מבחר גדול
איכותית מאד
ולא יקרה
ואם ארוסך לעתיד(בשעה טובה ומשמחת) לומד עדין בישיבה/צבא תוך כדי ישיבה
יש גם תלושים של עד 45% הנחה!!

יש מישהו שמחלק במרכז
יש מישהו שמחלק בשבי חברון
יש מישהו שמחלק בבית אל/מכון לב
יש מישהו שמחלק ביצהר
יש מישהו שמחלק ברמת השרון
יטבתהאת זה החתן צריך לשאול את ההורים שלו.
והכלה את ההורים שלה.
הרי אם תגיד לבחור תפרן שעליו לקנות טבעת ב 5000 שקל הוא יפול מהכיסא.
ואילו ההורים מבינים שזאת השקעה לטווח הארוך ואולי יחשבו שזה סביר.
ואולי הכלה מצפה לסכום מסוים והחתן חושב על סכום אחר.
בקיצור, מה שאני מנסה לומר שהמסורת המשפחתית אמורה להיות יותר משמעותית כאן ממה שאומרים החברים.

להקטין/להגדיל וכו...שיגענו אותו.


????משה
יטבתהשלום,
אנחנו ב"ה לפני חתונה, ומעוניינים לעשות בדיקות גנטיות.
לי כבר יש דור ישרים, לו אין.
חיפשתי מידע בקשר לדור ישרים, והסכומים הם ממש יקרים (650 שח לחכות 3 חודש, 750 שח לחכות 3 שבועות, ו1200 שח לחכות עד שבוע לתוצאה)
רציתי לשאול: מה עדיף ולמה: דור ישרים או בדיקה של קופת חולים?
מוסיפה ומציינת: אני במאוחדת והוא כללית.
אשמח לעזרתכם, כי דיי טבעתי בים המידע.
דור ישרים מיועד לבדוק- לפני שהתחלתם לצאת, אם ידעו בדור ישרים שאתם כבר בקשר ובטח בקשר שרואה
חתונה באופק- לא יתנו לכם לעשות את הבדיקה.
בנוסף לזה- בקופ"ח יהיה לכם יותר טוב, גם כי הבדיקות הן מותאמות לכם- כלומר לפי ארצות המוצא שלכם, יבדקו,
לא רשימה כללית שלפעמים יש טעם ולפעמים אין טעם בבדיקות.
זה גם מגיע הרבה יותר מהר.
וגם כי המחירים שונים.
למעשה, עד כמה שאני יודע מבחינת מחירים, את בבעיה, כי יש לך כבר דור ישרים ולכן אין סיבסוד לבדיקות שלך,
לבדיקות שלו יש סיבסוד, כי אין לו דור ישרים. אבל בכל מקרה, את צריכה לעבור את הבדיקות קודם, כי את הגבר
בודקים לפי מה שמוצאים(בעז"ה לא מוצאים) אצלך, ולך יש משהו שבכל מקרה את חייבת לבדוק בלי קשר אליו(X שביר) אז תמיד האישה נבדקת קודם.
תבדקי בקופת חולים אם את עושה את הבדיקות כמה יעלה לך ולפי זה תראו.
עוד בעיה בדור ישרים- אתם לא תקבלו תשובה מה יש לכם- תקבלו או כן, או לא. אם רוצים ומודעים, יש אפשרויות
רבות, גם לשני נשאים לחיות עם ילדים בריאים, זה מצריך מזל, עוצמה, ומוכנות ללכת בדרך לא פשוטה לפעמים,
אבל זה אפשרי, וחבל לפספס את בן הזוג שלך על קושי שניתן להתגבר עליו.
כמה עולה דור ישרים לביטוח כללית מושלם?
האם בבדיקות של הקופח בודקים את כל המחלות שדור ישרים בודקים, ולהפך?
כמה עולה הבדיקה של הקופח?
ממש אודה לעזרתכם!!!!
תצטרכו לשאול את הקופה באופן ישיר.
הבדיקות של הקופה יותר מותאמות- כלומר, אם בדיקה כלשהי לא רלוונטית לא יבדקו אותה.
זה לא משנה כמה בדיקות עושים, השאלה היא אם עושים את כל אלו שצריך או לא.
בקופה מה שצריך אתם תעשו ומה שלא צריך לא, ובדור ישרים יעשו את כל הבדיקות שלהם,
בין אלו שצריך ובין אלו שלא.
הבדיקות בקופה משתנות במחיר-המסוכנות והמשמעותיות הן חינם, הפחות משמעותיות מגיעות עד 80 שקל
לבדיקה אני חושב, למי שמעוניין. אם אני זוכר נכון.
זה מפריע?
את עושה את הבדיקות שלך, אם ח"ו יש משהו, הוא הולך ובודק רק את הבדיקה הספציפית שהוא צריך.
מה שכן יכול להפריע זה הדור ישרים שלך שמשנה את המחירים.
ממליצה לעשות את הבדיקות הגנטיות של הקופה. כמו שאמרו לך, יצליבו את המידע שלכם ותעשי את. אם ח"ו תהיה בעיה, הוא גם יעשה.
יעשו לך מחדש את כל הבדיקות שצריך גם אם עשית אותן בדור ישרים. קופ"ח לא יכולה לקבל את התוצאות של דור ישרים ולכן זה לא משנה להם, הם יעשו לך את הבדיקות שצריך מההתחלה.
אולי תתקשרו להתייעץ עם מכון פועה
איזה בדיקות מומלץ ואיך
עדיף בדיקות גנטיות. אפשר לעשות גם אחרי החתונה.
דור ישרים רק מראה אם יש התאמה או לא. וגם זה סטטיסטי.
בדיקות גנטיות מבוצעות בקופ"ח ולכן הם יודעים בדיוק מה לבדוק לפי המוצא שלכם ואם ח"ו יש בעיה אז הם עוזרים לפתור אותה.
שאת תעשי את בדיקת הX שביר (במימון הקופה, יממנו לך, כי דור ישרים לא בודק את זה).
והוא יעשה את שאר הבדיקות (זה ממש לא משנה שהגבר נבדק) שגם ימומנו עבורו.
זה שאתם בקופות נפרדות לא משנה, כי זו הנחיה של משרד הבריאות.
והמלצה שלי, כדאי לכם כמה שיותר מהר לפנות לרופאי המשפחה שלכם ולבקש הפניה, כי לוקח זמן לקבוע תור ולקבל תוצאות (וזה סתם מלחיץ אחרי שנשואים כבר..)
בנוגע להעדפת הקופות על דור ישרים, הקופות אכן מתאימות את הבדיקות על פי מוצא ומדווחות לך את התוצאות.
הבעיה היחידה תהיה אם ארוסך ימצא נשא לאחת המחלות ואז תאלצי לבצע את הבדיקה הספציפית הזאת במימון שלך... (כי כבר עשית דור ישרים... זה עדיין יצא יותר זול מאשר שתבצעי את כל הבדיקות במימונך)
בהצלחה ומזל טוב!
תעשו אחרי החתונה בקופת חולים, וזה לא משנה באיזו קופת חולים אתם מנויים, כל אחד יעשה בקופה שלו.
אז למה להכניס לראש דברים מלחיצים לפני החתונה?
.. ואסור להיכנס להריון סתם ככה.
נו באמת, היגיון בסיסי.
הדברים שבודקים אותם - אם שני בני הזוג נשאים זה פשוט סיכון של 25%.
כלומר כל ילד רביעי. זה סיכוי קטן???
ההורים של אישתי הם נשאים, שניהם, ויש להם חמישה ילדים בריאים ב"ה.
האמירה יש 25% לכל ילד של שני נשאים להיות נשא היא כמו האמירה שיש לך 50% זכייה בלוטו-
או לזכות או שלא. למעשה צריך לבדוק את אחוזי הילדים החולים מתוך אוכלוסיית המשפחות הנשאיות
בשביל לדעת מה אחוזי הסיכון של המחלה. ובעניין הדייטים צריך לדעת מה אחוזי הנשאים בחברה-
נכון שזה מבאס שבדיוק זה נופל אחד על השני, אבל כשיש לך אחוזים בודדים של נשאים בכלל החברה-
3% לפעמים, אז כן- זה אחוזים קטנים.
אני רק מנסה להראות שסטטיסטיקה היא נושא שצריך להבין יותר לעומק,
בעיני חשוב ומצוה לבדוק נשאות גנטית ולהתמודד איתה בשלב מוקדם של הקשר-
מי שצורת החיים שלו מתאימה, ע"י דור ישרים לפני תחילת הקשר בכלל ומי שלא ע"י בדיקות
קופ"ח כשהקשר נראה כמתקדם לחתונה. להתמודד זה לאו דווקא לוותר על הקשר, במקרה
של בדיקה בקופ"ח יש היום הרבה איך לדאוג שהילדים לא יהיו נשאים.
שהסיכוי ששניהם נשאים הוא נמוך ביותר (פחות מ-3%).
אז הסיכוי שיהיה פגם לוולד (מבחינה גנטית) בלי שהם בדקו את עצמם, הוא ממש ממש ממש נמוך (פחות מ-1%).
אז אין באמת טעם לעשות את הבדיקה.
הסיכוי שיש לבן-אדם מן השורה סרטן הוא הרבה יותר גבוה,
אז לשיטתך צריך לעשות בדיקת PET-CT על כל הגוף כל כמה חודשים..
למרות שגם עשיתי בדיקות של דור ישרים לפני הרבה שנים.
בעלי לא עשה, אז זה כבר לא היה רלוונטי.
בדקתי אחרי החתונה את המחלות שהמליצה לנו האחות הגנטית, לפי העדות שלנו.
דרך הקופ"ח כי דור ישרים לא בודק הכל.
אני לא יודעת איך זה עובד בכללית, אבל במאוחדת את הולכת למזכירות ומבקשת שיוציאו לך התחייבות לדור ישרים וזה עולה אם אני לא טועה בערך 170 ש"ח
שלום,
ביום רביעי האחרון (אתמול), בסביבות ארבע חמש
עליתי על טרמפ עם מישהי בחלמיש(נווה צוף) עד צומת שילת(הכניסה למודיעין) והיא המשיכה לירושלים
אני חושבת ששכחתי אצלה את הפלאפון שלי, אבל בגלל שהוא נכבה במהלך הנסיעה, יכול להיות שהוא התגלגל מתחת למושב הכיסא ואף אחד לא שם לב (ישבתי מקדימה, ליד הנהגת)
המכונית הייתה בצבע אפור, הנהגת הייתה מישהי בגילאי בין 20 עד אולי שלושים וקצת, נשואה עם מטפחת
ואני חושבת שראיתי במושב מאחור כיסא תינוקות..
אם מישהו יודע על מישהי שמסלול הנסיעה שלה ביום רביעי היה דומה (מחלמיש לירושלים), אשמח שיידע אותה ושתבדוק אם יש פלאפון לא מוכר אצלה במכונית
הפלאפון שלי: LG עם מסך קצת סדוק, עם מגן פלסטיק שקוף- צהבהב
תודה!
יש לי בגד שהתלכלך מדיו של טוש 
ניסיתי לכבס עם סנו אוקסיג'ן ולא עזר...
יש דרך להוריד?