הגיוני לא להמשך לבעל?Qwert12345
הגיוני ביותרגלית צוברי
נשמח לעזרה- קניית מיטה יהודיתדורשת קרבתך
ובמקום שיעשה לנו הובלה ליישוב בגב ההר..
תודה.
אולי יהיה רלוונטי לך:ענבל
זוג שביטל חתונה מוכר את חדר השינה שהזמין (חדש לגמרי, נמצא עדיין בחנות).
חדר השינה כולל: מיטות, מזרנים של פולירון, ארון, שידות וקומודה, בעלות של 8000 שח לא כולל הובלה.
הרהיטים מחנות 'נעורים' בבני ברק.
לפרטים- אילת 0548051195
תודה! ומקפיצה. אשמח לעוד..דורשת קרבתך
יד ראשונה או גם יד שניה?דקלים
בירושלים יש כמה חנויות, בסגולה,, באלעד.
כמו כל מוצר.. כדאי לברר
אם רלוונטי לך יכולה להשיג את המס' של שלנו.אור השחר..
לנו יש בסיסים פשוטים ממש מעץ, יש גם אופציה לבסיסים עם ארגז מצעים - לא היה לו במלאי לפני שהתחתנו אז העדפנו לקנות בלי..
לגבי הובלה לוידת.
אשמח תודה!דורשת קרבתך
ההורים שלי קנו עכשיו מיטה חדשהhadarcohen
הם חיפשו הרבה זמן מיטה ובדקו בהמון מקומות, בסוף הם קנו באירופלקס את הNEW BABE שלהם, ממליצה לך להגיע לסניף שלהם לבדוק, המיטה מאוד נוחה ואיכותית
מזרון ויסקוyonit002אחרונה
אנחנו עומדים לרכוש מזרוני ויסקו של אירופלקס אחרי בדיקה ארוכה. מחזקת את ההמלצה עליהם
בעלי מוכר.. מוזמנת לפנות באישי לפרטים-עדינה-
אם מעניין אותך יד שנייה במצב כמו חדש תפני אליabc
הכי זול שמצאתי יד ראשונה-ובצאתי
יד שניה- דברי איתי באישי... ( בחינם. בלי ארגז מצעים, כולל מזרנים)
מתנה לבעל...hosh
ממש בא לי להפתיע אותו עם מתנה כלשהי לאחר המבחן.
לצערי אני לא שופעת רעיונות...
אשמח לרעיונות-
גאדג'טים של בינשים (אם יש דברים כאלה), פינוקים לגבר, וכו'
תודה רבה
זה ממש תלוי בו.. כמה רעיונות שעולים לי עכשיו..מחכה ומצפה
שוקולדים
ארוחה שווה-מבחן זה מתיש..
בושם
סטנדר לבית
כוס לקפה עם הקדשה..
תודה רבה, אשמח לעוד רעיונות...hosh
א.העני ממעש
מדובר על המועצה במקרה?אסתיאסתי
מה קנית בסוף?
לא מועצה, ולצערי עדיין לא קניתיhosh
אני פרסמתי לבעלי מודעה בעיתוןאסתיאסתי
מזל טוב על קבלת התואר והצלחה במועצה.
אפשר לקנות מצעים (מתנה לשניכם)
ארנק (אפשר עם שם)
שובר לארוחה זוגית או קפה ועוגה
עט יוקרתי (גם אפשר עם השם שלו)
בסוף עשיתי משהו..hosh
מקווה שאחרי תשעה באב נוכל לצאת יחד ולחגוג.
יפה מצידך.אסתיאסתי
רעיון חמוד ומשמח !כוחות שמימייםאחרונה
שבעה נקייםליוור
בדקתי קצת את הנושא ולהפתעתי זה בכלל לא מה שחשבתי.
הדין בתורה לגבי נידה הוא שאישה סופרת 7 ימים מהיום שראתה דם. כלומר, אם קיבלה ביום ראשון, ביום ראשון הבא היא טובלת (ביום השמיני).
יש פעמים שהדם לא מפסיק, או מתחדש, ולכן בתורה מפרטים על שני מקרים:
א. זבה קטנה- ראתה דם יום אחד ב-11 הימים מתחילת המחזור (זו נקראת תקופת הזיבה), והדין הוא שהיא טמאה באותו יום, ואז יכולה לטבול.
ב. זבה גדולה- ראתה דם יותר משלושה ימים רצופים בימים 11-18 מתחילת המחזור (לאחר שכבר טבלה לאחר שבעת הימים של טומאתה). הדין לגביה הוא שהיא צריכה לספור שבעה ימים נקיים מרגע שפסק הדם, ורק אז היא טהורה. כאן למעשה יש "שבעה נקיים".
חז"ל ראו שיש נשים שמתבלבלות ומחשיבות את עצמן זבה קטנה או נידה רגילה כשהן זבה גדולה, ולכן תיקנו שבכל מצב סופרים שבעה נקיים. הדין הזה נקרא "חומרה דרבי זירא".
החומרה הזאת הוגדרה על ידי הרמב"ם כ"חומרה יתרה", ועל ידי הראשונים כ"חומרה אחר חומרה", ולמרות זאת נפסקה להלכה בשולחן ערוך.
חיפשתי קצת ויש "ארגון" שעוסק בנושא (בעיקר רופא ורבנית), ואפילו יצא על זה ספר, על הבעיות הרפואיות מבחינת הריון שזה גורם, בעיות ביחסים בין בני הזוג, הכשלה הלכתית וכדומה. זו הכתובת:
http://www.tehora.co.il/index.
יש לדעתכם מקום לביטול המנהג? לפחות באופן אינדיוידואלי?
[מחקו ההודעה הנ"ל מקודם. בינתיים, שיחזור התגובה]ד.
שום "הפתעה"..
זו רק שוב דוגמה, איך בנושאים הכי חמורים של יהדות, אנשים מביעים דעה-הלכתית, מתוך "דילוג" קליל על כל דורות הפוסקים ודורות ישראל, בלי הכרה מעמיקה של הענין ושל דרך פסיקת ההלכה בכלל, של ערכם של גדרים וכו'.
כל מי שלומד הלכות נידה במסגרת תכנית הלכה באיזה כולל, לומד סימן ראשון בטור שו"ע את סימן קפ"ג, ויודע על "נידה", "זבה קטנה" ו"זבה גדולה".
ואח"כ לומד הלכות נידה, כולל החיוב תמיד בשבעה נקיים אחרי הפסקת ראייתה, ולפחות אחרי מספר ימים (4-5), ללא קשר מתי ראתה.
והטעות שטעית אפילו בהצגת העובדות ההלכתיות, מראה רק כמה יסודית ההלכה הזו. אם אפילו בכך טועים, כמה יטעו בחשבונות מסובכים מאלו, ויהרסו חלילה את כל טהרת בית ישראל.
שלא כמו שכתבת: זבה קטנה זה לא אחד עשר יום מתחילת המחזור, וזבה גדול ה זה לא מ11 עד 18.
באופן בסיסי, שבעה ימים מאז שראתה נקראים ימי-נידה. ועוד 11 יום אח"כ ימי זיבה, שבהם אם תראה יום או יומיים תיקרא "זבה קטנה", ושלושה ימים, "זבה גדולה".
לפי הרמב"ם, תמיד מונים אחרי ימי נידה, אחד עשר ואז שוב שבעה וכו'. יוצא שאשה שעובר אצלה זמן ממושך בין ראיה לראיה, תהיה בחלק מהזמן "נידה" ובחלק "זבה". רש"י ואחרים חולקים, שאין ימי "נידה" חוזרים אפילו משכו ימי זובה חודש או שנה, עד אחרי שתטהר ותספור שבעה נקיים, ואז יחזור המנין דלעיל.
אז כבר זה משנה את חשבון הספירה.
כמו כן, יש הבדל בין "דם טוהר" לדם טמא. וחששו שמא תראה דם טוהר כל ימי נידותה, ובשביעי דם טמא, שאמורה לספור שוב שבעה נקיים, ותתבלבל כאילו יכולה לטבול באותו ערב. אז החמירו על כל מראה דם אדום.
וכדי שלא יבואו לטעות בין ימי נידה וימי זיבה, "הוסיפו חומרא אחרי חומרא" (ולא כמו שהבנת, כאילו הרמב"ם והראשונים כתבו באיזה סגנון "עיתונאי", "חומרה יתרה".. כאילו זה לדעתם יותר מידי חומרות.... בדיוק ההיפך: הם רצו להראות כמה הנושא הזה קריטי, ולכן הדגישו עד כמה ראו להחמיר בו. ושהשו"ע לא פסק "למרות זה", אלא בהמשך ישיר לדבריהם) עד שאמרו שאפילו רואה טיפת דם כחרדל תשב עליו שבעה נקיים.
והחששות הן לא רק מה שציינת, אלא עוד כמה וכמה.
ויסוד הדבר בדברי רבי זירא, "בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים". לא כי ראו "שיש נשים שמתבלבלות".. כאילו משהו צדדי כזה....
ודבר זה מובא בגמרא כדוגמה למה שאמרו שאדם יתפלל מתוך "הלכה פסוקה", אז זה מובא כהלכה פסוקה.
אין חולק ואין מערער על כך. לא בראשונים ולא באחרונים. ואיש לא יכול לערער על כך.
אז לשאול על דבר כזה בפורום "אם יש לדעתכם מקום לביטול המנהג" (שהוא הלכה פסוקה), זה כמו לשאול אם יש "לדעתכם" מקום לביטול האיסור לנסוע בשבת ברכב, כי זה כבר לא ממש מאמץ להדליק אש....
ואף "רופא ורבנית" לא יכולים לבטל דברי כל גדולי ישראל, ראושנים ואחרונים, והנהגת ההלכה של כל בית ישראל.
זה רק מבזה את עצמם. חוסר הבנה מינמלית במשמעות של תקנות ישראל, של חומרת הלכות נידה, ושל החורבן שזלזול בדברים כאלה גורם. כולל - ובעיקר - מה שהם כביכול מתיימרים בשמו, "הכשלה הלכתית" והרס התא המשפחתי. ב"ה, בעם ישראל היו הריונות יפים מאד בזכות השמירה הזו, וילדים טהורים.
ודווקא חוסר היכולת להתאפק לצורך הגברת הערך הרוחני הטהור של בנין בית-ישראל, הוא שגורם ישירות להפיכת המוסד הזה למשהו נהתני-חיצוני בעלמא, ול"פיתרון" בעיות של הריונות ע"י כך שלא כ"כ מעוניינים בהם... כי שהמציאות מראה, אצל מי יש יותר ילדים - מי ששומרים טהרת המשפחה להלכותיה, או מי שחלילה לא, ר"ל.
אם "רופא", היה כותב ברמה כזו על משהו ששייך למקצוע שלו, יש להניח שהיו שוללים את רשיונו הרפואי.
מוטב להניח פסיקת הלכה לגדולי עולם, ולמסורת הפסיקה בישראל.
ואשרי מי ששומר כראוי הלכות נידה, מתוך אידיאליזם של זהירות בטהרת בית ישראל.
[ומי זה "ליוור" - לפי עיון בהודעות קודמות בכרטיס? האם אשה שכותבת ב"הריון ולידה", או איש שהלין על אשתו בפורם זה?]
זו כתליוור
זו באמת כת...gps
כת מטורפת, שכל עניינה להביא להרס היהדות. לבזות את התורה המצוות, חז"ל וכל מה שקשור.
מציעים לערוך "רפורמה" בדיני טהרת המשפחה. כנראה שזה מה שאתם, רפורמים.
די, שחררו אותנו כבר.
כן.ליוור
גם רפורמים מופיעים בספרים שאתה מונע מילדך לקרוא?
ולא הגבת לרעיון הבסיסיליוור
שהוא- חומרה מתסכלת שניתן וצריך לבטל.
1. זה שטעיתי במספר הימים או ביום שמתחילים לספור בו, לא רלוונטי. עזוב את כל החישובים.
2. ברור שאצל מי ששומר יש יותר ילדים, כי הם אלו המקיימים אורח חיים דתי שבו להולדת ילדים יש ערך. מי ש"חלילה" לא, ברוב המקרים רוצה פחות ילדים או שלא רוצה בכלל.
3. הרס התא המשפחתי לא רלוונטי. לא יקרה כלום אם יקיימו יחסי מין שבוע יותר.
4. "אין חולק ואין מערער על כך. לא בראשונים ולא באחרונים. ואיש לא יכול לערער על כך". אני מערער על כך.
5. מה הבעיה לשאול אם יש לבטל את האיסור לנסוע בשבת? אסור לדון בשום דבר? להפך, אם תביא נימוקים טובים זה יגרום לקיום המצווה באופן יותר שלם.
5, וגם בהקשר למה שכתבת קודםגפן36
זה דיון שאין לו מטרה.
התורה קיימת כפי שהיא. כך ניתנה לנו.
אתה יכול לשאול מדוע עלינו לקיים מצוות, אבל אם ההנחה היא שעלינו לקיימן אין מקום לתהות על מצווה זו או אחרת אם יש צורך לקיימה או לא.
לפי התורה שניתנה לנו יש לשמור שבעה ימים מהדימום, ללא שבעהליוור
קפץליוור
לפי התורה שניתנה לנו יש לשמור שבעה ימים מהדימום, ללא שבעה נקיים. אפשר לדון על דעת חכמים.
זה לא נכון.ד.
א. גם לפני מנהג בנות ישראל הכולל ותקנות חכמים, צריך לא פעם לשמור בדיוק כמו שהיום.
ב. לפי התורה שניתנה לנו, יש "ועשית ככל אשר יורוך" - ויש חיוב לשמוע גם לתושבע"פ, הכוללת סייגות, תקנות, גזירות - וגם היא תורת ה'.
ג. הסייגים הללו, כשמם, הם בדיוק כדי לא להגיע לאיסור חמור, שבנידון זה קל מאד להגיע אליו ח"ו, וכמעט לא מציאותי להבחין במה שצריך, בוודאי לא לאנשים/נשים רגילים/ות.
אשר על כן, יש פה שמירה בסיסית על התקיימות הדין הזה, היסודי, בעם ישראל.
השאלה היא אם יש הנחה שצריך לשמור על ההלכהגפן36
מה שאתה מכנה מנהג וחומרה התקבל להלכה, ולכן הוא הלכה בכל קנה מידה נתון.
היחידים שיכולים לערער על הלכה שהתקבלה פה אחד הם סנהדרין.
כך שהדיון שפתחת עובר לעסוק בשאלה האם יש צורך לשמור כל הלכה או לא.
אין ספק על כך שהדברים הם הלכה.
יש אולי בודדים שאת דעתם הבאת, אך היא לא רלוונטית כיום כי אין להם הסמכות לערער על הלכה שנפסקה פה אחד.
א.זו לא "חומרה מתסכלת"..ד.
אם ניגשים להלכה מתוך הבנה רחבה של משמעותה ושל טעמיה ותוקפה - אז עושים אותה ברצון, כאידיאל, גם אם לפעמים קשה. ובוודאי שלא "ניתן לבטלה". הלכה גמורה. שטעמיה היום לא פחות מבעבר, ובאופן מעשי, פעמים רבות גם אינה "חומרא" בלבד.
ב. הטעות שלך רלוונטית מאד. כי כל יסוד הענין הוא,שמלבד פעמים רבות שאכן בדיוק מעצם הדין המקורי נדרשת ההלכה בדיוק כפי שהיא נוהגת, כנ"ל - הרי שהטעות בחשבונות אלו ובמראות, שהם דברים המסורים לרבים, כפי שעומד ביסוד "חומרת רבי זירא", היא בלתי-נמנעת, ובנושא חמור-שבחמורים. והטעות אפילו בהבנת החשבון הבסיסי על ידך - עוד לפני שכל אחת תצטרך לעשות את החשבונות, הרבה מעבר למה שהיום, כפי שקצת פורט לעיל - רק ממחישה את יסוד הענין.
ג. צורת הכתיבה: מי "שחלילה" לא - רק מראה על היחס להלכה. כשדנים על הלכה כאילו בתור "דיון עפ"י מקורות", ובוודאי כשמביאים את זה לפורום שבסיסו שומרי הלכה, צריך מכנה משותף של חרדת קודש בפניה.
ד. ומה שכתבתי לגבי ילדים, היה די מובן: הרי אחד ה"נימוקים" היה כאילו בעיה בהריונות.. אמרתי שלמעשה מי שיש לו הגישה ההלכתית, לא במקרה גם השאיפה לריבוי ילדים קיימת יותר בד"כ. ומי שמוכן לגרום להכשלה המונית בנושא טהרת המשפחה, זה מראה על סדרי עדיפויות ומה הוא מבין במושג המשפחה. ובסוף, תפיסה כזו גם גורמת ליחס לענין הילדים, כמו שכתבת. כי המשפחה אינה נתפסת כאידיאל ראשי, יותר הנהנתנות הזמנית. אז שלא ייתלו בצידקנות ב"הריונות". ולבעיות ספציפיות בנושא זה, יש הרבה פתרונות רופאיים/הלכתיים.
ה. "הרס התא המשפחתי", זה כמובן לא בגלל מה שהבנת. אלא בגלל הזלזול בטהרה, והמוכנות לוותר בשביל הצד החיצוני, שחשוב בהחלט במקומו, על יסוד האידיאל של הקדושה.
ו."אתה מערער".. זו כמובן בדיחה. אם היה דיון על דעות באיזה נושא פופולרי, כל אחד יכול לערער. אם דנים על מה ההלכה אומרת, צריך להיות מומחה לנושא. אתה כמובן יכול לערער גם על "תורת היחסות" למשל..
ז. אין בעיה לשאול - אם זה בתום-לב - למה יש איסור לנסוע בשבת. אבל לחשוב שדיון האם מבחינה הלכתית זה ניתן-לשינוי, הוא דיון בפורום של לא גדולי הלכה, זו הטעות.
ולגבי "אם תביא נימוקים טובים", אכן זו הסיבה שעניתי בפירוט לעיל. לא כי אני חושב שיש אפילו "קמצוץ" בחוצפה של איזה "רופא ורבנית" לערער בהלכה על כל הפסיקה, אלא לטובת מי שזה יוכל לעזור לו להבין יותר את הדברים. ועדיין יש בכך הרבה מה להאריך, ולא זה המקום. הלכה, זה לא איזה ספורט-מקומי. צריך להעמיק ביסודות.
חומרה שהפכה להלכה. אין מקום. לא יזיק ללמוד עודכרבולת
זה כבר מזמן לא מנהג, אלא הלכה לכל דברגפן36
אין דבר כזה לבטל הלכה באופן אישי.
האפשרות היחידה לחזור לנהוג כפי שכתבת היא כאשר תהיה סנהדרין. אם הם יחליטו שכבר אין צורך בהלכה זו, כי הטעמים לקביעתה בטלו, אז הם יכולים לבטל אותה.
עד אז לא, בטח כשהטעמים לא בטלו.
מסכימה עם התגובות שמעלייקורנפלקסאחרונה
אבל בלי קשר- זה לא מה שפוגע בכניסה להריון.
זאת אומרת- כן זה יכול לפגוע אם למישהי יש מחזור קצר ודימום של יותר מ7 ימים ואז הביוץ יוצא בתוך ה7 נקיים
אבל יש המון דרכים לטפל בזה- גם בצורה טבעית וגם הורמונלית וזה עובד.
בעית פוריות שמעבר לזה זה כבר לא קשור להלכות טהרה...
לכן קשה לי מאוד להאמין שרופא אמיתי הוא חלק מזה
משתפת..אשמח להתייחסותכםהבוטח בה'
ב"ה
שלום רב,
ברצוני לשתף במשהו שמטריד אותי ,אשמח לשמוע דעתכם בעניין.
וכיצד הייתם נוהגים במצבי.
אנו נשואים 9 שנים בטוב ובנעימים.
בעלי אדם מאד רגיש כלפי משפחתו וביתו על כל המשתמע מכך.
מה שנקרא אדם "ביתי".
הוא עובד מס שעות ביום בעבודה שמכניסה משכורת לא גדולה.
גם אני עובדת ב"ה ומכניסה משכורת סבירה.
העניין הוא כזה, שיש לו במשך היום הרבה שעות (יחסית) שהוא פנוי.
העבודה שלו די קלילה , ואת יתר השעות הפנויות שלו הוא מקדיש לבית ולמשפחה.
הכל טוב ויפה. ממש צרות של עשירים.
לכאורה, אני אמורה לשמוח ולהיות גאה בבעל שלי שעוזר ונותן מעצמו הרבה למשפחה.
אך קורה לא מעט, ובעיקר בחופשות שאז גם אני בחופש. ואנו נפגשים דיי הרבה.
וישנם שעות שמרגיש לי שהוא נמרח ולא מנצל אותם מספיק (כראוי לגבר).
אני משכנעת אותו שיחפש עבודה נוספת (גם לתוספת פרנסה) וכד או שיעשה משהו לניצול השעות הללו.
נראה שמבחינתו ,טוב לו בבית.הוא לא ממהר.
בעקבות כך נוצרת לפעמים אוירה לא נעימה ,מתח כזה בינינו.
הוא נפגע מהביקורת שאני מטיחה בו. על אף שאני לא מתכוונת.
מרגיש לי שאין לו כח להתאמץ למצוא עבודה שמתאימה לו ומכניסה יותר.או ללמוד משהו חדש.
או שהוא לא מספיק מאמין בעצמו.(שאת זה הוא אמר לי מס פעמים)
מה דעתכם? איך הייתם נוהגים במצב כזה?
אולי הבעיה היא בעצם בי?
יש לציין שבמשך השנה כשאני עובדת. זה פחות מפריע לי. כי אז הראש שלי לא פנוי ואני הרבה יותר עסוקה.
איך בכל זאת ניתן להעצים אותו ולדחוף אותו לעשות שינוי? או שבכלל אין צורך ומה רע בכך?
תודה על התייחסותכם.
אל תטיחי ביקורת, תני לו להיות הוא..ד.
את לא המשגיחה שלו..
ובהערות האלו, את גורמת בדיוק ההיפך - מורידה לו את הביטחון עוד.
הוא עובד, מטפל בילדים, איש משפחה - מעולה. שמחי בחלקך.
את חושבת שיש לו עוד פוטנציאל - תשבחי אותו על מה שיש. תביעי שמחה איך הוא איש משפחה טוב וכו'.
ואז, בהזדמנות, את יכולה לשאול אותו אם היה מענין ללמוד עוד משהו, או לנסות עבודה אחרת - כי לדעתך יצליח מה שיעשה. זהו. ירצה - ירצה. לא ירצה - גם טוב.
תשתדלי שבזמן שהוא בבית למצוא לך סידוריםkit
תתפללי עליו הרבה שה' ישלח אותו למקום הנכון שלו במציאותעובד
תדוני אותו לכף זכות,
תשתדלי לא לראות מה שלא צריך(לא לראות אדם בשעת קלקלתו ) ותזכרי שאין אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום.
אחרי תקופה שאת עושה עבודה עצמית ומשתחררת מהרגשות השליליים שלך כלפי העניין(תטפלי ברגשות השליליים האלה כבעיה מול נקודה שמפריעה לך בהתנהגות שלו, אבל היא לא הוא בעצמו! )
שבי איתו על כוס קפה ומשהו טעים ותשתפי אותו בזה שאת מרגישה קצת לבד בפרנסה ושהיית שמחה אם הוא היה מביא קצת יותר, תנסי להציע לו להציב יעד של קניית בית תוך x זמן, והכי חשוב, תעטפי אותו באמון שהוא איש מוכשר, את מאמינה בו מאוד, הוא גבר, את חושבת שהוא יכול להגיע רחוק וכו'-
ה' יעזור לך אם תצליחי לתת לו יד ולעודד אותו
ותזהרי מאוד מלתת לו ביקורת או לייאש אותו בכל דרך שהיא..
בהצלחה!
אני רק חייבת לומר לך על תוספת ההכנסה..נשואים פלוס
זה נכון, אבל אם אתה לא עושה מה שצריךעובד
אתה יכול להפסיד-
אם נגזר שאתה צריך לעבוד,
לא יעזור לך לשבת בבית ולחכות..
הוא לא יושב בבית.נשואים פלוס
אז אולי הוא צריך לעשות השתדלות גדולה יותרסדר נשים
זה כבר לא בגדר השתדלות.נשואים פלוסאחרונה
נראה ליאורי8
תנסי להבין עם עצמך, למה חשוב לך שהוא יתפתח: פרנסה, יראה בעינייך גברי יותר( את כתבת), תעריכי אותו יותר, או בשביל שיהיה לו טוב
אחרי שתעני לעצמך על זה( יכולות להיות כמה תשובות נכונות)- אם זה נובע רק מהצרכים שלך- תניחי לזה ותנסי לקבל אותו כמו שהוא ולהנות ממה שיש לו לתת לך.
אם את מאמינה שיש בו כוחות לא מנוצלים , אפשר להגיע לזה רק דרך דיבור חיובי- תראי לו הרבה הערכה ,שאת מעריכה את מה שהוא עושה, תני לו הרגשה שהוא חשוב בעינייך ואולי אחרי הרבה הערכה ובלי ביקורת אפשר לעשות שיחת חלומות- כל אחד ידבר על חלומותיו וכו..., אולי תגלי חלומות לא ממומשים- לא בהכרח מה שאת רוצה שהוא יהיה... אם תשמעי ממנו רצונות וחלומות - שם תפקידך לעודד , להאמין, לתמך, בגרך של ביקורת זה רק יקטין אותו, בהצלחה
לא לבקרמושיקו
תמיד אפשר לומר שמצד אחד כיף לך שהוא בבית
ומצד שני לראות שכשרון כמוהו מבוזבז..
אם נראה לו שבשעות האלו הוא יוכל לעשות משהו מהנה שמתאים לכשרונתיו - תעזרי לו.
הבעיה שנראה הוא הבזבוז זמן בבית יותר מאי ההכנסה..
ברגע שהזמן מלא הראש נפתח..
אם הוא אמר לך כמה פעמים שהוא לא מספיק מאמין בעצמובת 30
אז נראה לי שהדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות בשבילו זה לתת בו אמון מלא.
כמה שנים של אמון ללא סייג, של עידוד בשעות קשות, של שבחים בהצלחות- והכל יראה אחרת....![]()
כיוון אחרצפורה
לע"דהעני ממעש
או שתשלימי שזה המצב
או שתודיעי לו XYZ- אתה עובד/ מתנדב במדא- וכו'
במקביל- אם רלוונטי- שינסה לקדם את מצבו האישי.
בהצלחה
מה זה 'תודיעי לו'?DvorW
מה היא אמא שלו? בן אדם בוגר, אחראי לעצמו.
תני לו לחיות...
דעתי. אני נשוי 17 שנה. יש ת"ש בין בני זוגהעני ממעש
זה עדיין לא הופך אותך לצודק...ה-מיוחד
למה שתודיע לו?! היא לא הבוסית שלויעל מהדרום
אלא אם כן, הוא מעוניין בדחיפה. אבל מדבריה נשמע שטוב לו ככה.
את דעתי כתבתי פה:
תעבדי על עצמך...אם טוב לו והוא עוזר בבית ומפרנס - נשואים טריים
כי נמאסת ממנו במצב זההעני ממעש
עדיין לא כל מה שמציק לנו באחרים דורש שינוי דוקא מהםיעל מהדרום
אין פה שום סיבה הגיונית שזה מפריע לה...
הוא עובד בבית ובחוץ, נמצא עם המשפחה וטוב לו ככה.
זה הזמן שלה לעשות שינוי בעצמה ולקבל אותו, גם אם לה נראה שהוא נמרח.
לדעתיאמא ל6 מקסימים
אני חושבת שתצליח בזה מאד כי יש לך ראש טוב לזה/ כישרון לתחום הזה/ כל תכונה אחרת שנראה לך.
תעודדי לכיוון שנראה לך מתאים, עם הרבה מחמאות.
הרבה פעמים אדם צריך שמישהו אחר יעיר את תשומת ליבו לכישרונות ולמעלות של עצמו, שהוא לא מסוגל לראות ולהעריך.
אם הוא יכניס לראש שהוא יכול להיות טוב במשהו מסוים, רק אז הוא יעיז לנסות
משתפת מהניסיון שלי כבת להוריי וכרעיה לבעליבת הרים
בהצלחה...

גם אני כזהעורך ראשי
אני לומד בבוקר בכולל ומתנדב כמה שעות שבועיות בודדות ויש לי פרנסה מצד הוריי שהם בעלי ממון
ואני הרבה שעות בבית יחסית
ואישתי לא עובדת והיא אישה טובה ועדינה כמוני ואנחנו חיים בטוב
פעם אישתי הייתה לוחצת עליי לעשות יותר ואני מבחינתי לא רציתי .
אז אם בסה"כ אתם חיים טוב אז אפשר לחכות להזדמנות שתבוא או לדחוף אותו להשתתף יותר בשיעורי תורה
או למשוך אותו לאיזה עבודה שאת תזמי לבד והוא מידי פעם יעזור עד שיקח בשלבים את כל העבודה.
בעיה זה לא.
שתזכו להאריך ימים בבריאות
הוא עוזר בעבודות הבית כשהוא בבית?אורין
אם כן- תשמחי בכך. הוא מקדיש זמן ותשומת לב לילדים? מקסים!
מכירה מצבים הפוכים שאשה בבית ועסוקה בעבודות הבית וכשהבעל בחופש ויש יותר חיכוך - פתאום נדמה לו שהיא לא עושה מספיק , הוא מעיר וזה סתם פוגם בשלום בית.
ואני רוצה להתגרש כי אישתי חושבת כמוךמשה6
תעבדי על עצמך...אם טוב לו והוא עוזר בבית ומפרנסיעל מהדרום
והמנוחה טובה לו, והיא לא על חשבון אף אחד- אז הבעיה היא אצלך.
הבעיה בעצם בךפאז
תעבדי על לקבל אותו.
מעבר לזה אם קשה לו להאמין בעצמו, או שהוא לא ממצה את יכולותיו,
זו עבודה שלו, ואת יכולה לעודד אותו ולעזור לו.
למשל:
להפסיק עם הביקורת ולחזק אותו בדברים אחרים
לעודד אותו לפנות לייעוץ מקצועי או בירור אחר מה יכול ורוצה לעשות
לשלוח אותו לטיפול/קאוצ'ינג סוג אחר של חיזוק
סביר להניח שדרך הביקורת והשכנוע פחות יועילו.
דאגה כנה ושיח על מה שחוסם אותו אני מקווה שכן..
מזכיר לי בדיחהיוני
הוא חוזר עם כוס מים ואקמול.
היא שואלת אותו למה הביא לה אקמול? היא לא ביקשה..
אז הוא עונה לה "כדי שלא יכאב לך לראות אותי יושב"
זה מה שנראה מההודעה שלך, 'צרות של עשירים' כמו שקראת לזה.. כואב לך לראות אותו יושב?! קחי אקמול...
בדיחה חזקה!!312214471
איפה בירושלים כדאי לקנות טבעת עם זרקונים?באמונה שלמה
או שזה לא משנה?
אצל מלצר יש גם זרקונים?
אני די בטוח שיש לוmatan
אתם יכולים להתקשר ולשאול.
02-6234848
יש גם ברויאלטיmshlomo
רויאלטי וכל החנויות בקניון הכל עולה כפול.ירושלמית טרייה
ואפשר לבקש שיבוץ של זרקון במקום יהלום בכל טבעת שאוהבים. ויש גם בזה פערי איכויות גדולים.עדיף זרקון קטן יחסית, כמובן.
אנחנו קנינו לאמא שלי ב 500 ש"חmshlomo
טבעת זרקונים ממש יפה.
אם חושבים גם על עוד חנויות יש יותר גיוון. ברויאלטי יש גם אחריות של שנה על התכשיט (לא יודעת איך זה בחנויות של חרדים)
אנחנו קנינו טבעת נישואין לחתונה ב 600 ש"ח בחנות של חרדים ומצאתי את אותה טבעת בדיוק בחנות תכשיטים בקניון ב 200 ש"ח...
ברויאלטיmshlomo
טוב, אז אני כנראה לא מעודכנת..ירושלמית טרייהאחרונה
תודה!באמונה שלמה
מישהו כאן מבין בביטוח משכנתאשמן פשתן
ואפשר לשאול אותו משהו?
תנסיאסתיאסתי
עבדתי מעט בתחום אפשר לנסות"ה' הוא המלך"אחרונה
פורום חדש נפתח! ברוכים הבאים לפורום "חיות מחמד":הנהלת הפורומים
שואלת גם כאן (העתק בפורום צבא)חייצ'ו
אני פשוט צריכה להתארגן עם הילדים וכו'...
בעלי מתגייס השבוע לרבנות
בשתי המשפחות שלנו לא היה אף אחד בצבא (חוץ מהאבות לפני שנים רבות)
ואין לנו שום מושג איך זה הולך.
איזה סוג של טירונות? הוא חוזר הביתה במשך הטירונות? היה לי ברור שהוא חוזר ופתאום חשבתי שבעצם אנחנו לא באמת יודעים...)
מה להביא??
למה לא שולחים מכתב מסודר מה להביא?? (כמו בפנימיה
.)
אשמח אם תכתבו לי מה צריך, טיפים וכו'...
תודה תודה!
וואי וואיאלי ד.
אני עליתי במשקל 15 קילו וכל זה נובע מהבישולים של אשתי. איך שהבנתי מאשתי שהיא אוהבת אותי מלא. אבל להגיד לך תאמת אני לא אוהב את עצמי ככה. יש לי יופי חיצוני מדהים והכרס הורסת קצת. לדעתי את צודקת לא מגיע לך לקבל מישהו שדוחה אותך. הסבירי לי את זה גם אם זה יפגע בו אבל בעדינות היום הגברים הפכו לרגישים.
נראה לי שהתבלבלת/קפץ לך...
כתר הרימון
ככה..חדשחדש
כדאי להביא:
שעון, כפכפים, מברשת שיניים, לבנים, גרביים,
אפשר סדין ושמיכה דקה (שכבר במצב לא טוב..)
סבון, שמפו, פנס אולי יכול לעזור.
בטח יש עוד דברים שאני לא זוכר כרגע.. אם אזכר אוסיף.
כדאי לחפש באינטרנט. בטח יש רשימות..
תודה רבה..חייצ'ו
נזכרתי בעוד משהו ממש חשובחדשחדשאחרונה
בכללי, אם יש לו עוד כמה ימים מומלץ לגדל קצת זקן כדי שלא יצטרך להתגלח כל בוקר..
יישר כוח! ובהצלחה לשניכם.געוואלד
הרשימה של חדשחדש מעולה. אם כי הוא מקבל מהצבא 6 זוגות גרביים ושמפו. חשוב מאוד מאוד שיהיה לו תיק שאפשר לנעול (+מנעול כמובן) - יש אינסוף 'השלמות ציוד'. כמו"כ מאותה סיבה - טוש שחור לא מחיק ומדבקות לבנות, שיכתוב את שמו על כל דבר שהוא מקבל. עט יעזור (לחתום על דברים בלי לחכות לעטים של הצבא). שעון חשוב מאוד.
הטירונות 3 שבועות (אולי מעט יותר), קלה ופשוטה, רוב הזמן רק יטרטרו אותו מפה לשם. אין מה להיבהל בכלל. עקרונית שבת אחת נשארים בבסיס, לפעמים משחררים את הנשואים. בשאר השבתות הוא יחזור בשישי בצהרים.
טיפים? בשבוע הראשון יכול להיות לו קשה מאוד, זו כניסה דרמטית למסגרת אגרסיבית שהוא לא מכיר. כל ערב הוא מקבל שעה למקלחת, התארגנות וטלפונים - בשאר היום לא כ"כ יהיה אפשר להשיג אותו.
בסך הכל, הוא צריך לעשות מה שאומרים לו, ואת צריכה לחכות לו בסבלנות ולעודד אותו מרחוק. זהו.. זו חוייה.
בהצלחה!
חמותי לא קלה בכללאלי ד.
יש לציין שהזוגיות של אשתי טובה עד שדנים בנושא חמותי.
עצות יתקבלו בברכה.
לא קל אבל לא הכי נורא בעולםבת 30
לענ"ד:
א. תתן לאשתך להתמודד מולה בכל מה שקשור לאוכל לא בריא. לא נשמע שההתערבות שלך תועיל במשהו. תנסה להרפות קצת בענין. ואם ענין האוכל מוגזם לגמרי מבחינתכם, אז אל תשימו את הילד אצלה, תמצאו פתרון אחר.
ב. יכול להיות שאשתך מרגישה את הביקרות שלך על אמא שלך (יכול להיות? בטוח...) וזה פוגע בה ברמה מסוימת. אולי כדאי לא לדון בנושא הרגיש במשך כמה זמן, ואח"כ להעלות אותו בצורה עדינה, בצורה שמתאימה לה, ולא מאיימת עליה או פוגעת בה.
בהצלחה...
חמות. ברור שזה לא קלאני123
העיצות שלי:
1 ) תשכנע את אשתך שזה לטובת הילד שלא יאכל הרבה ממתקים. אבל לאט וברוגע, כשהיא קשובה. ותתחיל מכמה אמא שלה מקסימה וזה שהיא עוזרת בכלל עם הילד זה לא ברור מאליו כי לא כל הסבתות עוזרות.. תמצא איך להחמיא ואז תגיד שאין לך שום דבר נגד אמא שלה פשוט אתה בעד הילד שלכם.
2 ) תמיד אתה מדבר בדברים האלה עם ההורים שלך,והיא עם ההורים שלה. מניסיון זה מביא הרבה שקט לזוגיות. ושלום עם החם והחמות. מה לעשות אתה עדיין לא הבן שלהם...
הזמן עושה את שלו ואם אתם נשואים טריים יקח זמן לאשתך להעיר לאמא שלה על זה, או שתסכימו ששמים אותו פחות אצל הסבתא.
ושאלה, זה באמת כזה מוגזם הכמות ממתקים?
מוגזמת לחלוטיןאלי ד.
באיזו תדירות אתם רואים אותה?הלוי
פעם היה חתןמושיקו
ששני נשים טענו שמלמעלה אמרו שהוא החתן המיועד לביתם.
הגיעו לבית דין לדין תורה.
לאחר שמיעת טענותיהם הדיין פסק שיחתכו אותו לשניים וכל אחת תקבל חצי.
הראשונה אמרה "ח"ו שישאר שלם"
השניה אמרה "שיחתכו אותו , בכיף"
הדיין אמר, זו היא החמות האמיתית.
חחח ה' ישמורtz1994
הבדיחה מתאימה יותר לכלה וחמות לא?![]()
ישלי הרבה חבריםאלי ד.
תעשו חושבים רווח מול הפסדשואל שאלות
הפסד- בריאות, ערך לחיים בריאים וכו'
מול- ערך כיבוד הורים, שלום בית ועוד.
בחינוך הילדים- מה יותר חשוב?
אולי שוה שיהיה קצת פחות בריאים רק בביקורים...
הגוף מסוגל להתגבר על כך.
אלא אם אתם גרים לידם ומתראים כל יום, שאז המצב מורכב ויתר....
וחשוב שתדע- הילדים יודעים להפריד מעולה!!! כבר מגיל קטן-
מה מותר ואסור בבית ומה אצל סבא וסבתא.
החינוך לא מתקלקל מזה, אלא אם אתם תמשיכו בדרך של הסבתא גם בבית שלכם
החמות האמיתית:מסכת יומה
בן הביא הביתה שלוש נשים ואמר לאמו:
נראה אם תצליחי לנחש עם איזו מהן בחרתי להתחתן!?
מיד הצביעה על הנכונה.
שאל אותה -איך ידעת??
ענתה: מהרגע שנכנסה לא סבלתי אותה
![]()
נראה לי בכל זוג יש את החמות שמשגעת את שניהם.
אמא שלו או אמא שלה, כל פעם אחת.
מה שבאמת קטע זה שב99 אחוז החם הוא אפילו לא נושא לשיחה ![]()
ולכן לכל זוג יש את המרחק הבריא שצריך לשמורמושיקו
רגשית ופיזית.
זה קשה, אבל שעושים את זה בחכמה ובכבוד הראוי שני הצדדים מרוויחים מקשר טוב
גם אמא שלי ככהmshlomo
וגם לבעלי זה מפריע..
אבל אני ממש דואגת להעמיד אותה במקום ולא לתת לכמות הממתקים להשתולל.
מקבלים ממתקים רק אחרי אוכל וגם לא יותר מדי.
שתיה מתוקה - כוס ביום.
אם זה מפריע לך זה לא תפקיד שלך לטפל בזה אלא של אשתך. דבר איתה, תסביר לה שאין לך בעיה עם אמא שלה ואתה לא רוצה חלילה להסתכסך עם המשפחה שלה. אתה לא גדלת בבית של אמא שלה ולא מרגיש בנוח להעיר.
גם לי זה לא קל לעקוב ככה אחרי אמא שלי אבל אני לא רוצה שתהיה מריבה או איבה בין אמא שלי לבעלי, אז אני ממש מקפידה.
בקיצור, כל ענייני המתח עם החם/חמות הם יותר עניינים זוגיים ולא קשורים לחם ולחמות. תסביר לאשתך שזה אינטרס זוגי שלכם וזה לגמרי לא קשור לאמא שלה.
ללמד את הילדיםמסכת יומה
לפעמים יעיל לתת לילד את הכלים להתמודד...
להסביר להם יפה את גבולות הממתקים המותרים אצלכם
ולתת הגבלה מסודרת:
"לא אוכלים יותר מסוכריה ביום"
"כוס מיץ מקבלים רק אחרי שמסיימים ארוחת צהריים"
להקפיד בבית על הגבולות, ואז בלי שתשימו לב פתאום הם יתחילו להקפיד בחוץ.
שימו לב שצריך לאפשר, לתת גבול הגיוני גם בשבילם.
שידעו שיש מה שמותר, ואז יהיה קל יותר להתמודד עם האסור.
הבן שלי גם כשאנחנו אצל סבא וסבתא בא לשאול אותי- אמא אני יכול?
עד שחמותי התחילה לשלוח אותו בעצמה-תשאל את אמא אם היא מרשה.
והכי חשוב:
לעמוד בהבטחות!
הבטחתם כוס מיץ אחרי האוכל,
אז ברגע שהוחלט שהוא סיים לאכול -מגיע לו כוס מיץ.
וגם להיפך- אם החלטתם שלא מקבלים סוכריה בלי לגמור את האוכל,
אז לא מקבלים סוכריה אם לא מסיימים!@
ככה הוא בטוח שיקבל את מה שמגיע לו
איך גיליתי את השיטה:
פעם נלחמתי במעון שלא יביאו כלכך הרבה ממתקים בימי הולדת ואז בסוף גם שקית ענקית...
כי הגדול היה פשוט מחסל אותה עד הבית, וכמובן שלום שלום לארוחת צהריים +ערב.
וממש נלחצתי מזה...
יום אחד התאפסתי, פשוט הסברתי לו שלא כדאי לאכול הכל, ושנגיע הביתה נשים במגירה ונשמור.
כמה פעמים חזרנו על התרגולת, ובסוף זה בהחלט נקלט:
היום הוא יודע שאמא מרשה ממתק אחד, ואת השאר שומרים במגירה.
והוא שואל אותי על הבוקר למחרת: אמא אפשר חטיף מהמגירה?
וגם יודע שהתשובה תהיה: אחרי... ארוחת צהריים/ערב /אם תעשה יפה בשירותים...
הצלחה! ![]()
תשלח אותה לעשות דייטה
אני אלמוני




נשמע שסך הכל היא מונעת מכוונות טובות~א.ל
נכד ראשון?
א. צריך לדעת לאן לנתב את האנרגיות:
האם אתם רוצים להתעסק בעניינים (די שוליים) של פחות חטיף, יותר חטיף, פחות כוס שתיה ממותקת וכו'
או להחליט שבעניינים האלה אתם קצת מרפים, ומקפידים על דברים מהותיים יותר [לא שאני חושבת שתזונה נכונה זה שולי. אלא שצריך לדעת איפה להשקיע את מירב הכוחות, ואיפה המלחמות שלנו הם די לחינם]
ב. כמו כל דבר הבסיס הוא חינוך. צריך לבוא ולהסביר לילדים שאנחנו אוכלים בהסכמה של אמא/אבא.
אגב זה רלונטי לכל תחום.. לאו דוקא לסבא/תא.
ואם סבתא מתעקשת בכל זאת, או שמנסה לשדל את הילד, לומר לו: אם כך, אמא/אבא מסכימים אחד ודי, או מעט, או כוס מיץ רק אחרי הארוחה
ג. לעניין הבכי: הם יתרגלו, לאט לאט.. סבתא תמיד נמצאת בעמדה של לפנק ולתת. זה טבעי. במשך הזמן, מאמינה שזה יתאזן.
לדבר בניחותא עם החמותמאמע צאדיקה
לדבר איתה על הנושא בנחת, כשיחה בפני עצמה ולא משפטים של מייד בעשיה.
לשתף אותה בתחום החינוכי הזה איתכם, שהיה תהיה חלק מהצוות החינוכי ולא פקודה שלכם.
שהיא תהיה איתכם באותו ראש
תאמרו לה תודה. תודה על הפינוק. שזה נהדר.
תאמרו לה שאתם רוצים לשמור על הנכד שלה, שאתם לא רוצים אותו ברופא שיניים וכולי....
תאמרו לה שאתם חושבים לפי גיל הילד והואפי שלו שאפשר לתת לו כך וכך, אבל מעבר לזה גורם לו להיות היפר ולא לישון בלילה או שממתק מסויים יש בו חומרים שלא טובים ואתם מבקשים שלא לתת את זה ספציפי (למשל- מיץ כן קולה לא)
בלת"ק, רגע של לשון.מעט מן המעט
מניחה פה בלי פרשנות, רק להסב תשומת לב שתוכל להתאים לה את המשמעות הטובה בעיניך.
אבל אני לא חושבת שזה צירוף מקרים שכדאי לבטל, שווה לנסות לחשוב מה הוא יכול ללמד אותך על החשיבה שלך.
בן כמה הילד?בתאל1אחרונה
בעיקרון ההורים שלנו אף פעם לא מביאים לו שתיה-יש לו את הבקבוק או הכוס עם המכסה שלו...ושם יש רק מים!
במידה והוא רואה בשולחן שבת מיץ...אז אני שמה לו קצת מיץ על המים בשביל שיהיה לו קצת צבע וזהו.
אם הוא כבר קצת גדול זה יותר בעייתי.
אבל אפשר כמו שאמרו פה- ללמד את הילד גבולות מסויימים באוכל ושכל דבר- שואלים את אמא ואבא אם מותר.
תסבירו לו שאתם מרשים רק X כוסות מיץ וX ממתקים וזהו.
ועדיף שתסבירו לו ותזכירו לפני שמגיעים לסבתא.
בלי קשר אפשר להגיד כל מיני אמירות והצהרות שהחלטתם לאכול יותר בריא ולהוציא את השתיה המתוקה מהבית ואת הממתקים. ורק בשבת או בר"ח אתם נותנים משהו קטן. ושאתם מצפים לשיתוף פעולה.
המלצה על סטייליסטיתמודדת כובעים
יש למישהו המלצה על סטייליסטית למסע קניות?
איזור המרכז-שרון.
מישהי שתכבד שגעונות ותזרום, לא תכריח אבל תעודד.
אוליפאז
תודה אבל סגרתי את העסק כרגעשמש אדומה
אלומה לב.כמו הלבנה
^^ מצטרפת להמלצהכוכבי בוקר
היה שרשור ארוחרסיס אמונה
נשמעה מקצועית וחמודה מאוד
רותם טל!! חםשי בפייסבוקקופלה
אסתי וקס מפתח תקוהמותק
^העבירה אצלינו ביום הולדת. נעימה וחייכנית.בת אל123
באיזור ירושלים הייתי מקשר אותך בכיף לבת דודהותן טל
יש איזה רבקה מרמת גןפאז
וממש חמודה
יפעת זר מפתח תקווה. חפשי בפייסבוקווטר מלוןאחרונה
חנות רהיטים או נגר מומלצים בטירוף בירושלים?הביצה שהתחפשה
בס"ד
אומנם כבר לא נשואים טריים אבל צריכים להתחדש בקצת ריהוט. נשמח להמלצות
שיא רהיטכמעין הנובע
משיא רהיט עכשיו ביטלנו הזמנה.הביצה שהתחפשה
בס"ד
הפרו חוזה והתאכזבנו מהם.
איזה ריהוט?מושיקו
שולחן וכסאות במרכז השולחן והכסא בירושלים
רהיטי ויסמן בתלפיות.אביול
בית ויסמן – דרך בית לחם 120, ירושלים.
ת.ד 10147 מיקוד 91101
שעות פעילות:
א’-ה’ 10:00-20:00
שישי 9:30-13:30
פתוח במוצ"ש
ובכלל- אולי שווה לנסוע לאיקאה? לא בירושלים אבל בכל זאת...
עולם המזרניםשופה הינשופהאחרונה
אנחנו קנינו חדר שינה בחנות בתלפיות. ממש מרוצים מהאיכות והמחיר סביר
שונאת לפזר קניות!!mp3
ופתאום--כל הרצפה מתמלאת בשקיות שרק המחשבה לפזר אותן עושה אותי עייפה.
לו רק היה רובוט שיעשה את זה במקומי....

לא עושים קניות ביום חמישי! כללמשה
ככה זהmp3
ודווקא אצלנו אין תורים נוראיים אן שזה בגלל שהגענו לסופר רק ב10 בלילה.
לקנות בלילה אפשר גם ביום שלישימשה
מתי אתם עושים קניה גדולה?mp3
ועושים בחמישי בלילה כי אז כבר אין ברירה וחייבים.
אמצ''ש, מצמידים לנסיעה אחרתמשה
תסתכלי על זה ככה:בת 30
לפחות הבית נקי ומסודר לשבת....
אני הרבה פעמים ככה ביום חמישי בערב אבל עם בית מבולגן ומלוכלך![]()
חח זה נקראmp3
להסתכל על חצי הכוס המלאה.
סתם שאלה שמעניינת אותי כבר הרבה זמןנקודה
בס"ד
את שורה ל MP8?
ממש לאmp3
עוד 5 והיא ממש שם
אלעד
6 ב"ה
ניל"ס
לאט לאט
mp3אחרונה
מסכימה איתך, זה גם מלכלך את הבית. עושים ברביעיירושלמית טרייה
אני עושה קניות ברביעי בערב, אבל מנקה בכלל בשישי
ניל"ס
הקניות ברביעי כי אני עובדת בכל יום עד הערב, ובעלי צריך להתחיל (וגם לסיים) לבשל לשבת כבר בחמישי בצהריים.
ארגז קולה + בושם במקום בקבוק אחד .Tvus12
מה יותר משתלם??תפוזינה123
לפי הניסיון שלנו, עדיף גזש.א הלוי
יש כאלה שהכיירים החשמליות שלהם יותר חסכוניות מגז.
תודה!אשמח לתגובות נוספות.תפוזינה123
לכירים חשמליות צריךהיועץ
והם לוקחות המון חשמל.
אגב. צריך לבדוק מבחינה הלכתית אם אפשר להשתמש בחשמלי גם לחלבי וגם לבשרי.
מזה תלת פאזי?תפוזינה123
לענ"ד כמה שפחות להסתמך על חשמלבת 30
במקרים של הפסקות חשמל, שיש בכל רחבי הארץ לפעמים, שלפחות יהיה איך לחמם או לבשל.
העניין הוא כזה--תפוזינה123
גז יותר יקר מחשמלחןחן
קחי לתשומת ליבך את החגים..פסיפלורה1
את זה אפשר לפתור עם שעון שבתmp3אחרונה
הייkit
קפץ... מה היתרונות והחסרונות של לגור ביישובkit
מה שעולה לי עכשיו:כתר הרימון
יישוב - קהילתיות משמעותית, לרוב הומוגני, אתה יכול לבחור יותר את אופי סביבתך, לרוב בטוח יותר לילדים להסתובב, יותר טבע.
עוד הבדלים לשיקול: בניין או בית, מקום שקט או רועש, מוסדות לימוד, מקומות עבודה.
ובעיקר - מה הלב יותר חפץ ולאן נמשכים.
תודה על הפירוט! ביישוב אין הרגשהkit
תלוי באיזה יישוב...אביול
יישוב גדול- פחות יש התערבות.
יישוב קטן- יש יותר.
ובאופן כללי- כל משפחה בוחרת את רמת ההתערבות שמתאימה לה. ביישוב שלי למשל יש לי חברות שממש מכירות את כולם ומרכלות על כולם (למרות שזה יישוב גדול) ואנחנו בכלל לא... זה מאוד תלוי גם בסוג היישוב וגם ברצון של המשפחה.
השאלה מה זה התערבות...יהודיה אמיתית
באופן כללי:
בישוב- החיים הם יותר קהילתיים, זאת אומרת מעורבות של המשפחות וזה כולל גם אותכם, בעריכת שמחות וסיוע בעריכת קניות, רוב מוחלט של הילדים לומדים באותו מוסד ואתה נפגש עם האנשים בכל מיני פוזות, זה בהחלט גורם לאנשים גם לדסקס אותכם יותר.
יש גם את העניין של האחריות שלכם לגבי היישוב הרי בגלל שישוב הוא יותר קטן כל אחד משפיע, שזה אומר לבוא לשיעורים ולפעילויות גם אם זה לא הכי נח או מעניין, לא צריך להכל אבל להשתדל להרוב, והצורה שבה אתם מסתובבים שיתאים לאופי הישוב,
יש שקט ושלווה ומרחבים וביטחון, הילדים יכולים להסתובב בחוץ והם יכולים להיות יותר עצמאים ומשוחררים וכן יש יותר מרחב לנשום,
יותר קל לחנך ילדים ביישוב כי הם פחות חשופים ויותר מוגנים ורוב התושבים הם פחות או יותר באותה השקפה!
הרבה פעמים רחוק מהעבודה וממרכזי הקניות.
בעיר יש יותר אנשים ואז יש פחות השפעה של כל אחד ואפשר לעשות מה שבא, קרוב לכל מקום, תחבור ציבורית זמינה יותר.
דווקא ממה ששמעתי וראיתי יותר קשה לחנך ביישוב.ירושלמית טרייה
לא מדברת על גיל קטן אלא נוער מתבגר.
דווקא ביישובים אומרים שיש יותר בעיות.
אולי דווקא מקום קטן ופחות החשפות לעולם גורמת להם לרצון לצאת לעיר הגדולה.
שמעתי את זה מכמה אנשים.
איך שאני שומעת- מחברות ודודים יותר קל לחנך בישוב דוקאיהודיה אמיתית
בגיל ההתבגרות, כי כמה שיוצאים החשיפה יותר קטנה ובד"כ חוזרים כבר בערב הביתה/ לישוב כי רוצים לישון בבית,
אני גדלה בישוב ואני רואה את זה בסביבה..
אין מקום שחסין לבעיות של גיל ההתבגרות. לא יישוב ולא עיר..אביול
לא חסרים יישובים דוסים שזה קורה אצלם, ובעיר בד"כ זה ממש לא חסר...
אני מסכימה שביישובים דוסים קל יותר לחנך, ובאמת יש מעטפת תורנית יותר וחברה תורנית יותר, אבל עדיין אי אפשר להבטיח כלום לגבי גיל ההתבגרות.
זה גיל כ"כ קשה, שכל אחד עובר אותו אחרת...
ממש לא מסכימה! גדלתי בעיר גרהחמסה עלינו
אבל קהילה- אפשר ליצור גם בעיר, חברים טובים שעוזרים בשמחה וצרה- גם בעיר גם ביישוב. ולא תמיד כולם אחד בתוך השני לטוב ורע כמו בכל מקום.
ייתרון של העיר בעיניי - אדם מחנך בבית ולא סומך על זה שכולם אותו דבר ביישוב ולכן אין דאגות...
ז ה לא נכון. עיקר החינוך צריך לבוא מהבית וצריך להיות עם יד על הדופק כל הזמן. ולהקציב זמני חזרה, ולשאול את הילד/נער לאן הולכים ועם מי... (ביישוב שוכחים זאת פעמים רבות מידי ומה שברור בעיר להורים ולילדים גורם לי להראות בעיני החברה כאמא לחוצה שלא משחררת).
נכון, שמה שברור בעיר, נראה בישוב כאמא לחוצהיהודיה אמיתית
אבל אני יודעת מהחיים שלי שגם לנוער, מה שברור בעיר שנוער עושה, נראה כמעט כחסר גבולות, כמעט כל נער/ה הלך לבדוק את זה מהרצון להשתחרר מגבולות היישוב וחזר בגלל זה,
באמת צריך להיות כל הזמן אם יד על הדופק, וזה אפשרי, ההורים שלי לא נתנו לנו להסתובב אחרי השעה 11:30 למרות שאצלינו החבר'ה היו עד 1:00 בלילה בחוץ, כי גם ביישוב צריך גבולות ביתיים, אבל המגורים בישוב מקלים על שמירת הגבול וזה שווה למרות שיש קושי ביצירת הגבול,
ראיתי את זה לעומת בני-דודים אחרים שגרים בערים, חלקם בקהילות בעיר.
גם בעיר זה ככה. זה בסדראני123
לפיהעני ממעש
המקום שגדלתם-/ בני דודים שהייתם אתם בקשר בילדות-
יש רעיונות כלליים
שאלת השאלות, יש צדדים לכאן ולכאן..
שנינו מהעיר. ואין לנו קרובים ביישוביםkit
זה שיקול כי צריך עזרה ואיפה להתארח.רחוק מהמשפחה -קשהרק אמונה
בסופו של דבר-העני ממעש
חן מקום על יושביו
זו משוואה מרובת נתונים..
בספר עזרא מצינו שעשו "מי שבירך" למתנדבים לגור בירושלים כי יותר קשה בעיר
כל מטבע יש שני צדדים
תנסו מקום ותראו- אם כעבור שנתיים תהיו שם ותהיו מבסוטים- כנראה שתשארו שם ..
תלוי מה מתאיםטוביה2
אבל זה רחוק מהעבודה (צריך להחזיק רכב כמעט תמיד ויוצאים מוקדם יותר וחוזרים מאוחר יותר)
מקומות עבודהפאז
די מהר צריך להחזיק רכב, והרבה משפחות מחזיקות גם 2 בהמשך (כמובן ללוי גם בתח"צ, אבל זה לרוב)
הרבה פעמים זה דורש שלפחות אחד מבני הזוג יעבוד קרוב או פחות שעות כדי לפזר או לאסוף ילדים
שעות שנשרפות על נסיעה, לרוב במקרה הטוב חצי שעה לכיוון ויכול להיות גם שעה , שעה וחצי וצפונה.
בהתאם להנל- גם הוצאות דלק.
מבחינה כלכלית, למעט מתי מעט העלויות דומות אם מקזזים עלויות של מיסים ודלק מול שכירות גבוהה
וכמובן שירותים נוספים שיקרים יותר, בכספ או בזמן או בשעות עבודה בישוב.
רק בתור זוג צעיר שיכול להסתדר יחסית בקראוון טרמפים ועבודות מזדמנות זה באמת יותר זול, וגם זה לא תמיד.
לכן ממליצה לכם להתמקד באיכות החיים וסוג החיים שמדבר אליכם יותר וללכת לפיו.
עדיף בישובמירי_סגל
הי,
לדעתי תמיד עדיף לישוב (כמובן בתנאי שיש רכב לשני בני הזוג).
ישוב זה טבע, נוף, אוויר צח, שקט מההמולה העירונית וכו'.
גם הקטע החברתי בני הישוב הרבה יותר נחמדים זה כלפי זה (לעומת סתם שכנים בעיר), עניין הקהילתיות חזק יותר - מרגישים חלק ממשהו גדול יותר.
לא מזמן עברנו אני, בעלי עם שני ילדינו.
השכרנו בית, תלינו שלט לדלת וכבר ביום השני הגיעו השכנים לברך אותנו. מאוד מפתיע לטובה
אני לוחושבת שהייתי מסוגלת לגור ביישוב...מנסה לעזור
אני אוהבת את הרעש של העיר בשעות התוססות של היום והשקט בלילה...
הנגישות לכל מקום- אפילו כשיש רכב..
וכו'
לגבי החינוך בישוב בעיקר בגיל ההתבגרות...מקשיבה
גם לילדים אין איפה להסתובב,בלדרית
בעיר יש יותר פרטיות אבל גם שם יש אפשרות לבנות חיי קהילה, אם רוצים. כשיש ילדים יש יותר פתיחות לעניין כי מכירים את המשפחות מהגן והכיתה. בעיר הרבה יותר קל להגיע לכל מקום ולפעמים זה חוסך הרבה הוצאות של דלק וקניות.
בנוגע לטענה שביישוב הרבה יותר בריא וירוק, זה נכון. בעיר האנשים מבלים לרוב את רוב זמנם בבית, זיהום האוויר הוא תלוי מאוד בעיר ובשכונה, אפשר למצוא שכונות שקטות מאוד וירוקות, מה שכן בית עם חצר בעיר הוא לרוב יקר. אבל לרוב בעיר יש הרבה גינות משחק מטופחות שביישובים לא תמיד יש ותמיד אפשר לצאת לטייל בטבע כשרוצים, פשוט יש נסיעה עד אליו.
תודה לכולכם! עשיתם לי סדר בראשkit
אפרת, חשמונאים, זה הסוג?יהודיה אמיתית
תלוי גם בסגנון שמתאים לכםחיוך-כוח י'
אפרת-ענק, דתי לאומי. חשמונאים- דת"ל, חרדי/ אמריקאי. כוכב יאיר, מצפה יריחו. אפשר להתקשר למקום ולהגיע לשבתות קליטה להתרשם
תלוי מה הסגנון שלכם ? ומה זה נקראה גדול ?( כ-300 משפחות )אבני חן
יש גם את מודעין , קרית ספר,חשמונאיםאבני חןאחרונה
תלוי בכם איזה סגנון אתם רוצים , (מבחינה דתי -תורנית ,)?
יש ישובים מעורבים -חילונים ודתיים , יש דתיים תורניים ויש גם תורני-חרד"לי (דתיים חזקם) .
אם אתם רוצים ישוב ממוצע בנוני - סביב 250-300 משפחות .
אז יש את :
נילי ונעלה - ישובים מעורבים דתיים וחילונים .
דולב - ישוב דתי
טלמון -ישוב דתי
נריה - ישוב דתי תורני (מזכיר הר המור כזה )
מקומות קצת יותר קטנים כ100 משפחות :
נחליאל וחרשה - ישובים מאוד דתיים ,"חרדיים " .
כרם רעים ישוב דתי
(לא ממש יודע זה בבניה , יש מעט מעוד משפחות כ-30. רק השנה פתחים שם גן ....)
יש פה מישהי שנשואה להסדרניק (קרבי)?סטופ

בשמחה (:רוצה תשובהאחרונה
בעל שהולך להתפלל וללמוד תורה ומשאיר אדמה חרוכהאישה מתוסכלת
לי בעל ו3 זאטוטים קטנים, הקטן ממש יונק
הולך 3 פעמים בשבוע ללמוד תורה- שזהו דבר שאני מחזקת בעיקרון
אך לא בכל מחיר!
ומהו המחיר?
השיעורים שבעלי הולך אליהם הוא יוצא בשעת ערב מוקדמת יחסית.
שהילדים כמעט תמיד עוד לא ישנים
ולהשכיב 3 קטנטנים זה לא קל!
צריך את שנינו!
שנינו אחרי יום עבודה מתיש ההבדל
שהוא לרוב חוזר ב5 ונח לו על הספה כשאני עם הילדים לבדי!!
לוקחת אותם החוצה או לחברים, או לפעילויות במתנס...
ואז, הוא באיזי מתארגן, עושה טובה עד שקם מהספה,
אחרי 2 דקות בערך יוצא למנחה, חוזר בערך אחרי 40 דקות במקרה הטוב
לרוב כבר את כל העבודה אני עשיתי,
ואחרי עוד כמה דקות הוא כבר רוצה ללכת לשיעור
בידיוק כשהילדים מתחילים בקונצים של לצאת ממיטתם ולבקש 101 בקשות....
אמרתי לו- אני שמחה שאתה לומד תורה!
אך אם זה חשוב לך תצטרך להשקיע בכך ילכו הילדים לישון מוקדם וישנו כבר כשתלך
ואז תלמד
אחרת זה מעבר לכוחותי
וכבר מצאתי את עצמי כמעט כל פעם עד 10 מטפלת בילדים וגם עד 11
זאת כשאני מהבקר מוקדם בלי דקה של מנוחה מארגנת את הילדים
עובדת מבשלת לוקחת מהמעון מנקה מניקה והכל הכל
אבל הוא כאילו זה לא נוגע אליו
מבינה שהעבודה שלו מתישה, והלוואי עלי ויכלתי לנוח חצי שעה עד שעה וחצי כמוהו כל יום.
אבל אי אפשר גם לנוח מלא, גם ללכת ל40 דק תפילה במניין בשעה הכי קשה
גם ללכת ללמוד ולהשאיר אותי לספוג הכל!!!!
מה שווה התורה הזו?
מה שווה התפילה????
אתמול היא אחד השיאים!
(אנחנו במהלך מריבה כי הוא התעצבן על משהו שכתבתי לו אז בקושי מדברים)
לקחתי במאמצים גדולים מאד את הילדים למתנס רחוק שרצו משהו שהיה שם
כשחזרתי היה בלאגן
כולם צורחים וצריכים טיפול
אמרתי לו מבחינתי כרגע אין אפשרות שתלך למנחה
והוא פשוט חייך ויצא כשסובבתי את הגב
כתבתי לו שמבחינתי אין אפשרות גם שילך ללמוד כל עוד הילדים לא ישנים
כמובן שם פס והלך ללמוד תורה
אני זועמת עליו!
בפרט כשהוא יעני הולך לעשות מעשי קודש, מה הם שווים בכלל??
א.העני ממעש
הוא צדיק גדול
לא ברור שבמצב כזה הוא יעזור בבית-
לא משנה אם זה הבעל או האשה-
ולא משנה אם זה כולל/ עבודה/ אוני'/ וכו'
ב. לכן- יש לנתב גבולות גזרה של זמן וחלוקת עבודות
ג. עי' בגמ' מה היו עושים לכ' שבת-..
ודאי- שחייב לעזור כנל במה שניתן. ולכבד!
''חכמת נשים בנתה ביתה''mp3
יצא לי השבוע לקרוא סיפור נחמד.
סיפרו שם על זוג שהאישה מושלמת והבעל לעומתה אפס מאופס,בטלן,לא עובד,לא מפרנס. לאחר כמה שנים וכמה ילדים החליטה להתגרש. וכך היה. שנה לאחר הגרושים התחתן אותו גבר שוב, והאישה שאיתו ידעה איך להעצים אותו ולהוציא ממנו את המיטב. הגבר השתנה לבלי הכר,החל לעבוד בעבודה מסודרת,השקיע באשתו ובנישואים שלו. בקיצור,נראה היה שמדובר בשני אנשים שונים. מסקנת הסיפור היא שהכל בידי האישה אם רק תשכיל לדעת איך לנהוג.
כשקראתי את הסיפור מצאתי את עצמי מזדהה דווקא עם הגבר. הצלחתי להבין את תחושת הכישלון שחש מול אשתו המוצלחת. ושמחתי איתו כשמצא אישה שראתה בו את הדברים הטובים וידעה להעצים אותם ולתת לו את ההרגשה שכל מה שהוא עושה הוא מוצלח וטוב.
ותהיתי.
וכשהוספתי להרהר בסיפור הנ''ל הבנתי.
כשנערה מתחתנת,ולא משנה אם היא בת 18 או 28, חייה משתנים ברגע לבלי היכר. אם כרווקה עיקר דאגתה היה להכין לעצמה כוס קפה ולוודא שאמא כבר במטבח טורחת בהכנת הארוחה ולעזור לה כמה שאפשר,כבר בבוקר שאחרי החתונה עליה לדאוג לארוחת בוקר לשניהם,לדאוג לבגדים נקיים,שהבית יהיה נקי,לוודא שלא חסרים מוצרים בסיסיים ועוד כהנה וכהנה.
לעומת הגבר שלא ממש חש בהבדל גדול. הוא קם לתפילה,כשחוזר כבר מוכנה לו הארוחה,אף אחד לא מצפה ממנו לוודא שהשירותים נקיים או שסל הכביסה עולה על גדותיו.
מה שעושה האישה נראה ברור מאליו. וגם האישה חשה שזה תפקידה,וזה בסדר.
אבל היי,
תעריך אותה על זה.
תודה לה על זה.
תבין שזה ממש לא ברור מאליו.
תעצים את מה שהיא עושה,גם אם זה מעט ושולי.
תן לה את הכלים ואת הכוח לשאת באחריות הגדולה שנפלה עליה בבת אחת וביום אחד.
תבין שאתמול היא היתה ילדונת שפתאום הפכה לאישה.
''אישה בונה,אישה הורסת''? לאו דווקא.
גם גבר!!
וזה בדיוק כמו גברה-מיוחד
הוא "עוזר" בבית

אני חושב שבתת מודע אנחנו עושים את החלוקה הזאת שך גברים בחוץ נשים בבית
