פורום נשואים טריים (עמוד 425)

קניתי בפ"ת חנות שנקראת אופיר פז. היה שירות נעים ואדיב, ומחיר מצויין.

את הנישואין במלצר בירושלים- כנ"ל, למעשה הם אפילו הכינו טבעת ע"פ עיצוב מיוחד שאישתי ביקשה,

ומכיוון שהיא לא ידעה מה היא רוצה הם הכינו 3 סגנונות בשביל שתוכל לבחור את מה שימצא חן בעיניה,

כמובן שבסוף שילמנו רק על טבעת אחת.

בבניין של מכון טל...

מבחר גדול

איכותית מאד

ולא יקרה

ואם ארוסך לעתיד(בשעה טובה ומשמחת) לומד עדין בישיבה/צבא תוך כדי ישיבה
יש גם תלושים של עד 45% הנחה!!

יש מישהו שמחלק במרכז

יש מישהו שמחלק בשבי חברון

יש מישהו שמחלק בבית אל/מכון לב

יש מישהו שמחלק ביצהר

יש מישהו שמחלק ברמת השרון

את זה החתן צריך לשאול את ההורים שלו.

והכלה את ההורים שלה.

הרי אם תגיד לבחור תפרן שעליו לקנות טבעת ב 5000 שקל הוא יפול  מהכיסא.

ואילו ההורים מבינים שזאת השקעה לטווח הארוך ואולי יחשבו שזה סביר.

ואולי הכלה מצפה לסכום מסוים והחתן חושב על סכום אחר.

בקיצור, מה שאני מנסה לומר שהמסורת המשפחתית אמורה להיות יותר משמעותית כאן ממה שאומרים החברים.

להקטין/להגדיל וכו...שיגענו אותו.

דור ישרים מיועד לבדוק- לפני שהתחלתם לצאת, אם ידעו בדור ישרים שאתם כבר בקשר ובטח בקשר שרואה

חתונה באופק- לא יתנו לכם לעשות את הבדיקה.

בנוסף לזה- בקופ"ח יהיה לכם יותר טוב, גם כי הבדיקות הן מותאמות לכם- כלומר לפי ארצות המוצא שלכם, יבדקו,

לא רשימה כללית שלפעמים יש טעם ולפעמים אין טעם בבדיקות.

זה גם מגיע הרבה יותר מהר.

וגם כי המחירים שונים.

למעשה, עד כמה שאני יודע מבחינת מחירים, את בבעיה, כי יש לך כבר דור ישרים ולכן אין סיבסוד לבדיקות שלך,

לבדיקות שלו יש סיבסוד, כי אין לו דור ישרים. אבל בכל מקרה, את צריכה לעבור את הבדיקות קודם, כי את הגבר

בודקים לפי מה שמוצאים(בעז"ה לא מוצאים) אצלך, ולך יש משהו שבכל מקרה את חייבת לבדוק בלי קשר אליו(X שביר) אז תמיד האישה נבדקת קודם.

תבדקי בקופת חולים אם את עושה את הבדיקות כמה יעלה לך ולפי זה תראו.

עוד בעיה בדור ישרים- אתם לא תקבלו תשובה מה יש לכם- תקבלו או כן, או לא. אם רוצים ומודעים, יש אפשרויות

רבות, גם לשני נשאים לחיות עם ילדים בריאים, זה מצריך מזל, עוצמה, ומוכנות ללכת בדרך לא פשוטה לפעמים,

אבל זה אפשרי, וחבל לפספס את בן הזוג שלך על קושי שניתן להתגבר עליו.

כמה עולה דור ישרים לביטוח כללית מושלם?

האם בבדיקות של הקופח בודקים את כל המחלות שדור ישרים בודקים, ולהפך?

כמה עולה הבדיקה של הקופח?

ממש אודה לעזרתכם!!!!

תצטרכו לשאול את הקופה באופן ישיר.

הבדיקות של הקופה יותר מותאמות- כלומר, אם בדיקה כלשהי לא רלוונטית לא יבדקו אותה.

זה לא משנה כמה בדיקות עושים, השאלה היא אם עושים את כל אלו שצריך או לא.

בקופה מה שצריך אתם תעשו ומה שלא צריך לא, ובדור ישרים יעשו את כל הבדיקות שלהם,

בין אלו שצריך ובין אלו שלא.

הבדיקות בקופה משתנות במחיר-המסוכנות והמשמעותיות הן חינם, הפחות משמעותיות מגיעות עד 80 שקל

לבדיקה אני חושב, למי שמעוניין. אם אני זוכר נכון.

זה מפריע?

את עושה את הבדיקות שלך, אם ח"ו יש משהו, הוא הולך ובודק רק את הבדיקה הספציפית שהוא צריך.

מה שכן יכול להפריע זה הדור ישרים שלך שמשנה את המחירים.

ממליצה לעשות את הבדיקות הגנטיות של הקופה. כמו שאמרו לך, יצליבו את המידע שלכם ותעשי את. אם ח"ו תהיה בעיה, הוא גם יעשה. 

יעשו לך מחדש את כל הבדיקות שצריך גם אם עשית אותן בדור ישרים. קופ"ח לא יכולה לקבל את התוצאות של דור ישרים ולכן זה לא משנה להם, הם יעשו לך את הבדיקות שצריך מההתחלה.

אולי תתקשרו להתייעץ עם מכון פועה

איזה בדיקות מומלץ ואיך

עדיף בדיקות גנטיות. אפשר לעשות גם אחרי החתונה.

דור ישרים רק מראה אם יש התאמה או לא. וגם זה סטטיסטי.

בדיקות גנטיות מבוצעות בקופ"ח ולכן הם יודעים בדיוק מה לבדוק לפי המוצא שלכם ואם ח"ו יש בעיה אז הם עוזרים לפתור אותה.

שאת תעשי את בדיקת הX שביר (במימון הקופה, יממנו לך, כי דור ישרים לא בודק את זה).

והוא יעשה את שאר הבדיקות (זה ממש לא משנה שהגבר נבדק) שגם ימומנו עבורו.

זה שאתם בקופות נפרדות לא משנה, כי זו הנחיה של משרד הבריאות.

והמלצה שלי, כדאי לכם כמה שיותר מהר לפנות לרופאי המשפחה שלכם ולבקש הפניה, כי לוקח זמן לקבוע תור ולקבל תוצאות (וזה סתם מלחיץ אחרי שנשואים כבר..)

בנוגע להעדפת הקופות על דור ישרים, הקופות אכן מתאימות את הבדיקות על פי מוצא ומדווחות לך את התוצאות.

הבעיה היחידה תהיה אם ארוסך ימצא נשא לאחת המחלות ואז תאלצי לבצע את הבדיקה הספציפית הזאת במימון שלך... (כי כבר עשית דור ישרים... זה עדיין יצא יותר זול מאשר שתבצעי את כל הבדיקות במימונך)

בהצלחה ומזל טוב!

תעשו אחרי החתונה בקופת חולים, וזה לא משנה באיזו קופת חולים אתם מנויים, כל אחד יעשה בקופה שלו.

אז למה להכניס לראש דברים מלחיצים לפני החתונה?

.. ואסור להיכנס להריון סתם ככה.

נו באמת, היגיון בסיסי.

הדברים שבודקים אותם - אם שני בני הזוג נשאים זה פשוט סיכון של 25%.

כלומר כל ילד רביעי. זה סיכוי קטן???

ההורים של אישתי הם נשאים, שניהם, ויש להם חמישה ילדים בריאים ב"ה.

האמירה יש 25% לכל ילד של שני נשאים להיות נשא היא כמו האמירה שיש לך 50% זכייה בלוטו-

או לזכות או שלא. למעשה צריך לבדוק את אחוזי הילדים החולים מתוך אוכלוסיית המשפחות הנשאיות

בשביל לדעת מה אחוזי הסיכון של המחלה. ובעניין הדייטים צריך לדעת מה אחוזי הנשאים בחברה-

נכון שזה מבאס שבדיוק זה נופל אחד על השני, אבל כשיש לך אחוזים בודדים של נשאים בכלל החברה-

3% לפעמים, אז כן- זה אחוזים קטנים.

אני רק מנסה להראות שסטטיסטיקה היא נושא שצריך להבין יותר לעומק,

בעיני חשוב ומצוה לבדוק נשאות גנטית ולהתמודד איתה בשלב מוקדם של הקשר-

מי שצורת החיים שלו מתאימה, ע"י דור ישרים לפני תחילת הקשר בכלל ומי שלא ע"י בדיקות

קופ"ח כשהקשר נראה כמתקדם לחתונה. להתמודד זה לאו דווקא לוותר על הקשר, במקרה

של בדיקה בקופ"ח יש היום הרבה איך לדאוג שהילדים לא יהיו נשאים.

שהסיכוי ששניהם נשאים הוא נמוך ביותר (פחות מ-3%).

אז הסיכוי שיהיה פגם לוולד (מבחינה גנטית) בלי שהם בדקו את עצמם, הוא ממש ממש ממש נמוך (פחות מ-1%).

אז אין באמת טעם לעשות את הבדיקה.

הסיכוי שיש לבן-אדם מן השורה סרטן הוא הרבה יותר גבוה,

אז לשיטתך צריך לעשות בדיקת PET-CT על כל הגוף כל כמה חודשים..

למרות שגם עשיתי בדיקות של דור ישרים לפני הרבה שנים.

בעלי לא עשה, אז זה כבר לא היה רלוונטי.

בדקתי אחרי החתונה את המחלות שהמליצה לנו האחות הגנטית, לפי העדות שלנו.

דרך הקופ"ח כי דור ישרים לא בודק הכל.

אני לא יודעת איך זה עובד בכללית, אבל במאוחדת את הולכת למזכירות ומבקשת שיוציאו לך התחייבות לדור ישרים וזה עולה אם אני לא טועה בערך 170 ש"ח

תוך זמן יחסית קצר תוכל להגיע לסכום הרצוי כדי לצאת מהשגרה.

(אני יודע שרצית רק להתבכיין קצת, אבל זה מה שאני הייתי עושה)

שלום לך אלי

אני מבין מדבריך שיש לך צורך ברגושים, אך כפי שאתה מבין בצדק החיים זה לא רק ריגושים ויש לך מחוייבויות. אך מצד שני אם "ריגושים" זה צורך פנימי שלך לא הייתי ממליץ לך לותר על כך לגמרי, אלא לתת לכך מקום בפורפוציה נכונה. כשהאדם עושה את התחביבים שלו הוא יותר שלו ושמח. והפוך אם הוא נמנע לעשות מה שהוא אוהב, זה יכול להשפיע לו על המצב רוח לרעה. ז"א לא רק למענך, אלא גם למען אשתך והילד ראוי שתתן מקום לתחביב, ותהיה בעל ואבא יותר רגוע ושלו.

האם מעט זמן יספקו אותך? ראוי לך לאמץ את סוד ה5%  שאומר שאין צורך לעשות 100% מהפנטזיות שלך (או של אשתך) כדי שתהיה מרוצה, אלא מספיק אפילו שתעשה השקעה איכותית של 5% וזה כבר יספק אותך.

ז"א הייתי ממליץ לך לחפש איזו פעילות שמרגשת אותך, ולהכניס אותה ללו"ז שלך.

בהצלחה רבה

ברוך בן דוד

יועץ נישואין

http://zugihut.coi.co.il/

0548004096

חשבתי שרק אמהות עובדות מרגישות כך..

אתה בטוח שאתה לא אישה????

יש הכל ב"ה אתה אומר

אז משהוא אחד חסר. לא נורא

למה משאירים סימן בפתח הבית, שוברים כוס בחופה? זכר לחורבן

לא הכל חייב להיות מושלם. לא יקרה כלום אם את החלום הזה לא תממש

ולפרקטי- לא מוצאת בעיה לקחת את המשפחה ולנסוע לחודש לחו"ל- אפילו לשבועיים

אנחנו אפילו טסנו לחודשיים וזה באמת היה מסע משפחתי, נסיעה זרוקה לחלוטין מבחינת אוכל, לינה וכו

נכון שמודים לה' והכל.. ברור..

אבל מותר למישהו לפרוק קצת מידי פעם.. זה משחרר. ועוזר..

וזו דעתי בלבד , ושלא יוציאו מהקשרם, ושלא יגידו שאמרתי שהלכתית זה מותר!

לומד כמה תארים,עובד, אוכל, ישן.. (וחוזר על הטעיות האלו שוב )

בקיצור,

אתה צריך חופש.

נראלי שבועיים יספיקו לך

חוצ מזה שתצא מידי פעם, תבלה.. יש מלא דרכים להכניס צבע לחיים.. (מקריאה את השורה הזו גם לעצמי..)

אבל סוד האושר לא נמצא על אי בודד

אלא דווקא בהנאות הקטנות:

צימר בסופ"ש,

בעל חיים מעניין (לי יש עיזים למשל, מלפני שבועיים ),

קורס בתחום שתמיד חלמת לעשות (תחביב נשכח),

טיסה קצרה לאירופה,

ועוד ועוד..

התחושה שאתה מתאר,

כאשר היא לא מסופקת,

עלולה להביא אנשים שבעים ומשועממים - לידי צרות צרורות

רעיון גרוע..

....

לחודש

אולי הם יוכלו לכוון אותך

מצ"ב תמונה. היוצר שלה הוא בני הרשקוביץ. העבודות שלו מוצגות בכמה אתרים בעיקר באנגלית אבל לא רק.. חפש במרשתת. 

בעיקרון זה היה עם שרשרת לפעמים אני מחליפה את השרשרת לפי הבגדים... 20160629230222.jpg

בהצלחה 

מה למשל את מתכוונת?

לדוגמא: אם בעלים היו פרחים הייתי קוטפת אותך

ואפשר גם להוסיף איך כתבתן/ביצעתן

לדוגמא עם המשפט הזה הכנתי לבעלי פרח יפיפה מעץ- צבעתי אותו בגוונים יפים בצבעי מים, באמצע שמתי תמונה שלו (היה מקום לתמונה) וכתבתי בצורה יפה את המשפט הנ"ל. יצא מהמם והוא ממש התלהב...

אם בא לכן זרמו, אם לא- לא נורא, יש לי המון במאגר...

לי משפטים כאלו לא עושה את זה במסקנה  של כמה שנות נשואים טובות

בהתחלה גם הינו כותבים כל מיני משפטים. אבל זה לא באמת משפטים אמתיים

משפט כמו יש לך עינים עמוקות וחכמות, לב ענק ורחמן וכו. דברים אמתיים שנכנסים לנשמה

לא כמו משפטים: איזה פרח את אבא שלך גנן? או כל מיני דברים כאלו

מפגר שיהיה לו לבריאות.

זה ממש לא סותר.

מה הקשר אבא שלך גנן? מאד לא אהבתי גם את המשפט הזה.

לא התכוונתי לקשקושים ולדברים מן השפה ולחוץ.

לפעמים חמוד להעביר מסרים גם במשפטים חמודים וכלליים ולא מפרטים מידי, אם כי זה לא תחליף.

בעלי בכל אופן, מאד אהב את זה.

אולי עברתי את הגיל...

היום אני מרגישה שמשפטים אמתיים שיוצאים מהלב זה מרגש, משהוא שבעלי חיבר מיוחד בשבילי

לא משפטים שכמו שבחור מתחיל עם בחורה.

קשה לפגוע בי מהר כ"כ

זכותך לחשוב מה שאת רוצה

ואני יכולה להבין אולי

בכל אופן אמרתי זה לא תחליף, ולפעמים נחמד גם משפטים כאלו.

יפה..

שמחה שמיליון דולר לא נפגעה..

סתם בשביל הצחוק ..

אגב - הכי כנה ואמיתי , זה הכי יפה .. אין לי משפטי מחץ בדכ.. אשמח לרעיונות גם ..

עושה חסד עם בני ביתך!

מצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים.

אולי תוכלי לחשוב על איזה עיסוק נוסף, בזמן שאת פנויה מעבודות הבית,

אשר ייתן לך סיפוק של עשייה.

הצלחה רבה.

השאריות של שבת .

גם זה יגמר מתישהו .

אבל להקפיא זה ממש רעיון טוב. אני עושה את זה מידי פעם.

נאמס לי, אני לא מרגישה שאני מממשת את הייעוד שלי במבטח

איפה כתבתי שאני לא מכבד ולא נחמד?!?!

בע"ה

זה לא פתרון השיתוף בפורום אך אולי קל לה יותר להתבטא בכתב וניתן לחשוב על מכתב אחד לשני וכדו'.

בהצלחה!

אבל אי אפשר לחיות את החיים ולהחליט החלטות גורליות במכתבים..

אי אפשר לדבר בשבת בכתב.

שום דבר לא יחליף שיחה.

תיתן לה גם - לא במקום שיחות - את האופציה לכתוב לך מידי פעם במחשב... אם כך קל לה יותר לבטא רעיונות.

תכתבו לפעמים אחד לשני.. צ'ט, דוא"ל. במקום הפורומים.

כמובן, אחרי איזו כתיבה עמוקה על נושא כלשהו, תרגישו מוכרחים ללבן את זה כבר בע"פ... ואז תשבו על כוס קפה ותדברו..

וזה זוועה ..

מחכה כבר כמה זמן שיעבור לי

קודם לשתף בבית פנימה, אותך - אח"כ לעיתים יש מקום גם לדיונים-ציבורים.

כדאי לשוחח על זה, שאכן צריך לעשות שינוי. לשנות את ההרגל והתחושה של אופן פריקת הדברים. כעת העיקר הוא בפנים. אפשר למצוא בזה עושר גדול, עושר של ריכוז. אבל צריך בשביל זה, לעשות איזו "איתכפיא", כפיה עצמית כלשהי, כדי לתת מקום לחוש את היפה והמיוחד שבשיתוף הפנימי, המתון, הרחב.

ב. לגבי לא לשתף את הסביבה בעניינים שנוגעים לך או ליחס שביניכם, לדעתי זה חד-משמעית נכון. אם אין על כך הסכמה/רצון הדדיים - אז לא משתפים. הרי לא מדובר באיזה צורך-חירום לעזרה.

גם אתה פונה לפורום במקום לפתוח שיחה מלב אל לב....

https://www.facebook.com/kshoshana/

בס"ד

זה היה לפני כמה שנים טובות ב"ה, אז לא יודעת אם עדיין אלו המחירים

זוכרת חוויה טובה מאוד! בהצלחה!

מכירת Summer sale בסטודיו עלמה ! 
לרגל יציאת הקולקציה החדשה, תיערך מכירה מיוחדת של שמלות כלה, מעונות קודמות במחירים מפתיעים ! 1500-3500 ש"ח בלבד !
המכירה תיערך בסטודיו ברעננה, בתאריך 30.6-3.7
(ימים חמישי,שישי וראשון) טלפון לתיאום פגישה: 09-8914505

צריך להבדיל בין עיקר לטפל.

מה העיקר? בילויים והנאות? לא. מה שאת עושה עכשיו זה העיקר. אפשר להינות גם בתוך כל הדאגות והמשימות שמנית.

בסופו של דבר, כמה אפשר להיות "חסר דאגות" בחיים? כמה? באיזה שהוא שלב זה ממצא את עצמו.

לעומת זאת, מה שאת עושה עכשיו, זה לא ממצא את עצמו, אלא זה גדל עוד ועוד וזה זה הוא העיקר.

להצליח בלימודים, למצוא פרנסה טובה, לתקשר עם הבעל/אישה, לאהוב ולשמוח עם הילדים.

לא לקחת את הדברים כאלה כעול מעצבן אלא כעול הכרחי.

תאמיני לי שאפשר למצוא הנהות מהחיים גם בתוך ה"מרדף" אחרי הלירה השחוקה. אני בא משם.

תשני סדרי עדיפויות ע"י סוויץ' בראש. תשני את הגישה.

מבחינתי, כל יום שעובר בשלום זו הצלחה ובין לבין אני משלב את ההנאות שלי. לא מזמן עשיתי צניחה חופשית למשל. היה כיף מאוד. הלכתי להופעה של חנוך דאום. היה מצחיק. איך שהוא מוצאים דברים.

בקיצור, תזרמי עם הקשיים ואל תרחמי על עצמך.

בס"ד

לענ"ד זה צריך להיות בכמה מישורים,

אחד רוחני פנימי- לשנן ולהתאמן על האמונה שהקב"ה נתן ונותן לך את כל הכוחות,

לזכור שאת בהריון ולכן לא צריך לקחת מצבים רגשיים ברצינות מידי גבוהה, 

אם את מבינה שאין סיבה אמתית לרגש הקיצוני,

והכל בסדר איתך, זו תגובה טבעית של ההורמונים וכ', זה ממש עוזר.

כי בדרך כלל כשאנו חוות לחץ וכ' ולא מבינות עד הסוף למה,

ונרא שכל דבר קטן מוציא מאיזון יש צורך פנימי להסביר לעצמינו למה אנחנו בלחץ.

ואז ההסתכלות על החיים היא ממבט שצריך להצדיק את הרגשות הקשים...

אבל כשאת מסבירה לעצמך- אפילו תוך כדי סערת הרגשות השליליים,

"זה בסדר, הכל טוב, התחושות שלי זה רק ההורמונים"-

אז זה מונע מהבאלגן הרגשי להתנפח, ומאפשר לך לא להיבהל מכל זה.

מותר לך לבכות משטויות, כי זה טבעי בהריון, ולא להיבהל מזה.

שיתוף קטן- גם לי היו קורים כאלו דברים,

וזה יכול היה להגיע למחשות טיפשיות ביותר-

עד שיכולתי ממש לבכות ש "אף אחד לא אוהב אותי" -כמו ילדה בת 3,
בגלל שאחותי לא ענתה לי לטלפון ...

(ממש עם דמעות והרגשת מיסכנות נוראית)

ויחד עם זה הקול השפוי בראש חשש לשפיותי תוך כדי...

ביחד זה היה נורא.

הרגש במלוא עוצמתו חווה טלטלות,

ומעט השכל שנשאר חושש שאני מאבדת שפיות כי זה מגוחך...

אח"כ כשהבנתי שזה רק ההורמונים של ההריון זה ממש עזר לי.

הייתי מדברת אל עצמי כמו אל ילדה קטנה,

"זה בסדר, זה יעבור לך, את ידעת שאת לא באמת מרגישה ככה... זה רק ההריון ב"ה.."

לי זה עזר.

מימד נוסף זה לבדוק אם יש אפשרות להוריד ממך לחץ,

בסדר יום, במטלות, וכד', טכנית איך ניתן לעזור לך לנוח יותר.

בהצלחה!!! 

אז יתכן שאת צריכה קצת יעוץ ועזרה חיצונית.

מה עושה בעלך?

מה שחשוב הוא שהיא מאד סובלת וזקוקה לעזרה כדי לא לסבול.

כמו שאין סיבה לסבול מהקאות (למשל) וצריך לנסות להקל, כך גם בסבל נפשי.

לא כל דבר זה "יעוץ ועזרה חיצונית" ומעלה שאלה על מה עושה הבעל.

אצל הרבה נשים זה מצב לא נדיר בחלקים מההריון, וכשמודעים זה גם מקל, ועוברים את זה.

לפעמים, כשקיצוני, אכן צריכים לפנות. אבל ה"שלושה ימים" - עם הצער כמובן על ההרגשה הזו - עדיין אינם ראיה.

לא אכפת לך שהיא סובלת כי זה "לא נדיר".

גברים...

איכפת מאד.

אלא שכאדם שמכיר מקרים כאלה, לא תמיד הפיתרון הוא מיד לרוץ להתייעצות. לרוב, הדרך היא אחרת, וצריך הרבה סבלנות. העזרה היא יותר בתוך הבית.

ואם אמרת "גברים", אני חושב שהבעיה היא לא "גברים" אלא שכותבים כרווקה על מציאות כזו. לא רציתי לומר מקודם, אך כיוון ש,תייגת", נראה לי שזה יותר גורם לאי הבנת הענין.

קודם כל, הרגשת כמה גדול כח הבחירה שלך, ואיך הוא יכול לשנות גם את מצב הרוח..

דבר שני, כדאי לנסות להסתכל על העומסים כאתגרים של מטרה משמחת. הרייש להניח, שעם כל זה שכרווקה "רק למדת", לא היית רוצה לחזור לשם. להסתכל על המטרה הגדולה, חיים מלאי-ענין של בנין בית. לא עבודה כאילו בפני עצמה, אלא כחלק מבנין הבית, המשפחה - וכן השאר. זה נותן לדברים משמעות אחרת. תווים ממנגינה רחבה, טובה.

ולאידך - כדאי לקחת כל מטלה בפני עצמה. כשיש "עומס" של דברים, לקבוע סדר עדיפויות, ולעשות כל אחד מהם כאילו אין שוםדבר אחר בעולם באותו זמן. כמו נסיעה בדרך - עולים על הכביש, נוסעים קבוע בכיוון - מגיעים. לא לחשוב על "הכל" ביחד.

בנוסף - לא נכון לומר ככלל שהחיים "לא נהיים קלים יותר". עם הזמן, מתרגלים למה שצריך לעשות, נהיים יותר יעילים רואים יותר את התמונה הכוללת. קל יותר מבחינות מסויימות, גם כשטכנית יש יותר במה להתעסק.

כמו כן, יש גם תופעות שקורות לחלק בהריון. לא להתפעל מידי. עובר..

ותשתדלו לקבוע זמנים לעצמכם, לשבת ביחד, לשוחח בנחת; לשמוח זה בזה ובמה שעתיד להתווסף בעז"ה.

הצלחה רבה.

"עומס" זה גם סובייקטיבי. ומרגישים מבפנים, האם זו רק משיכה של "להתעצל" קצת ללא צורך באמת, או שזה יותר מידי בשבילי כעת.

במקביל - אם מתרגלים לראות מידי פעם, בחיוך, שאחרי הכל, בונים פה משהו - אז קל גם יותר לקבל מרץ מבפנים, ולשמוח בתוצאה של עוד משהו בכיוון (שווה להתבונן רגע אחרי שמסיימים, לקבל קצת נחת ש"עשיתי עוד משהו". נותן יותר כח לפעם הבאה). לראות התקרבות לה', לטוב, בכל דבר קטן שתורם לבנין הבית.

וצריך איזושהי "פשרה" בין הנטיה הלא-נוראית "להתפנק" - לבין שצריך להתנער וכן לעשות. וכנ"ל, כמה שיותר מוצאים משמעות במה שעושים, אז פחות סתירה בין זה ל"התפנקות"..

פתאום קלטתי שהתחילו החיים
ושלפעמים הם מאתגרים על גבול הקשים.
דיברנו על זה המון בעלי ואני והחלטתי שיש דברים שאני מורידה מעצמי לגמרי אפילו אם זה עוד כמה כסף כל חודש. לדוג'- קניות- בד"כ בעלי עושה אפילו אם אני עוברת ליד מקום זול יותר.
לעזור לו מדי פעם בזה- כן, אבל בתקופות לחוצות- אני כותבת רשימה, הוא הולך וקונה.
או לאכול בחד"פ וכך לחסוך את שטיפת הכלים בימי עומס.
להפעיל כביסה בבוקר כך שהוא יתלה ויקפל את הכביסה הקודמת.. . הגענו להחלטות משותפות.
לבשל- לבשל כמות בשביל כמה ימים.
וגם אל תהססי לקחת קצת מנוחה מהעבודות- תקחי ימי מחלה בשביל הבריאות הנפשית!

וזה כולל הפחתת שעות עבודה/עוזרת/פיצול לימודים/המתנה יותר ארוכה בין הריון להריון

בייביסיטר, מעון, צהרון וכל כיוצא בזה, בהתאם לסדר העדיפויות והיכולות שלכם.

תדאגי לעצמך לזמן להתמלא.

שעה שבועית שהיא שלך- לכי לבריכה, לשיעור, לחוג קרמיקה, צאי עם חברה לקה

תקפידו על אוורור זוגי.

תהיי קשובה לעצמך, מתי ומה את יכולה, ומתי די.

ולגבי ההתמודדות עם קשיים- אולי שווה טיפול רגשי.

ביחוד בשנה ראשונה ..

(מה??? את בשנה ראשונה ???????)

שתנקה, תרסס ותסדר

יצאה פתאום חלק מהכביסה עם כתמים כהים, כאילו נשפך עליה שמן.

הזמנו טכנאי והוא אמר שזה קורה כששמים יותר מדי מרכך כביסה.

מאז אנחנו מקפידים לא לעבור את הסימון של התא למרכך וזה לא קרה יותר

היום רובם משתמשים במרכך כביסה מרוכז.

הוא גורם לסתימות, כתמים ונזילה של מים מהמכונה בטווח הארוך.

המלצה: פעם בתקופה.. (אפשר חודש) לשים כוס של חומץ בתא המרכך, כוס של חומץ בתוף המכונה ו200 גרם מלח לימון בתוף המכונה ולהפעיל על תוכנית כביסה מהירה, זה ממיס ומשחרר הכל וחוסך הרבה תיקונים וכסף.

ממש לא משאיר ריח.

יכול להיות ששמתי הרבה מידי מרכך כביסה,

אנסה בעז"ה גם את העיצה עם החומץ והמלח לימון

סתם ! ! 

חם/חמה זה משו שלא בוחרים (בד"כ ) אז יש לך שתי אופציות :

* או שתשרוף על זה את כל החיים עכשיו (עם העובדה שאתה לא מסוגל לראות אותה ולא אוהב אותה).

* או שפשוט תזרום. תגיד "כן כן.. " על מה שהיא מייעצת /אומרת ..ותחייך ותגיד "תודה על העצות החכמות .."

ופשוט תעשה אח"כ מה שנוח לכם ומה שאתם רוצים.. (זה מה שאני עושה לפעמים..זה ממש עוזר. אני יוצאת עם כולם בסדר )

(יש גם את האופציה להתפלל למותה.- לא הייתי ממליצה )

בהצלחה .

ואם אתה מתעצבן אתה יכול גם להעיר לה

אל תעשה שטיות .

תנסה להתעלם מההצקות . למרות הקושי .

מבטיחה לך זה משתלם. (קשה אבל משתלם)

אבל תשתוק במחשבה שהיא מסכנה /מטומטמת תראה שהכל יהיה יותר טוב..

תחוש עליוניות עליה שהיא מייעצת ומתערבת ולך זה בכלל לא מזיז..

אבל המצב נשמע קצת קשה אם היא גרה באזור שלכם ..

אנחנו התרחקנו משני ההורים (המקסימים) בגלל הסיבות האלו .

מחזקת את ידיך !!! תמשיך לשתוק אבל בתחושת ניצחון ולא תבוסה ..

בהצלחה !

מול משפחה, שלך/שלה, מומלץ לנהוג ולנווט בדיפלומטיות. ובפועל, לעשות מה שהכי נכון עבורכם. במצטבר, הרווח הוא כפול- גם בסוף עשיתם כרצונכם, וגם השגתם שלום מול המשפחה שכך מבינה בעקיפין את מקומה וגבולות הגזרה שלה.

"ואין נסתר מחמתו"

דבר בנחת עם אשתך.

תגיד לה שבאמת לדעתך אמא שלה אינה רעה חלילה, אבל ההתערבות המופרזת שלה בחייכם קשה לך - וזה בסוף גורם לך תחושות קשות כלפיה.

תשאל אותה אם יש לה עצות, איך להמעיט את ההתערבות - ושע"י כך גם תוכל לחוש אליה יותר חיובי.

[אגב, כשהיא אומרת לך מה לעשות - אתה יכול להגיב בחיוך.. "רעיון.. אמנם אני חושב אחרת", וכד'. אם היא תתרגל שאתם שומעים בלי להתרגש ולמעשה לא מחוייבים לשום דבר שאינו נראה לכם, יש להניח שגם תבין את  הגבולות הראויים.

חשוב שמבפנים תדע שאינך משועבד לאף אמירה שלה, אם כי בהחלט יש מקום לכבד רעיונות טובים ונסיון חייה. בד"כ זה הולך-ביחד: כמה שאתה מרגיש פחות "מחוייב", כך אתה יכול יותר להקשיב למה שכן כדאי. וכמה שהיא יותר יודעת את  מקומה, כך מוכנים יותר לשמוע במה ששיך]

עברתי לעיר אחרת ישר אחרי החתונה.

שאשתך לא עושה לך את המוות על זה. המשפחה של אשתי מעורבת לנו בכל תחום בחיים, וכשאני מנסה לדבר איתה על זה היא אומרת, באלו המילים: "אני שונאת אותך, אתה לא יודע כמה".

כל אחד וסדרי העדיפויות שלו.

או שצריך לנחם אותך ???

אישתך מצחיקה ...

לא פלא שכולם בפורום נגדך. 

כל הזמן שלילית.

מזכירה לי מישהי.

מבחינת מתנות-

דברים שקשורים אליכם, לקשר שלכם ולבית שאתם רוצים לבנות עם דגש כמובן על בעלך לעתיד.

מה הוא אוהב, מה חשוב לו, מה הוא רוצה שיהיה לו בבית, איזה בית הוא רוצה שיהיה- תשתמשי בזה

ותמצאי דברים, לא צריך משהו ענק, אבל שמסמל ומסמן. למשל אישתי אוהבת פסנתרים- וממש חיפשתי

מלא זמן פסנתר קטן לקנות לה, משהו בגודל של מחזיק מפתחות(זה שלא מצאתי זה סיפור אחר חח).

שוקולדים, מכתבים וכאלו. בחדר ייחוד מתאים משהו שקשור לאהבה ולקשר שלכם.

ליום החתונה-

תעשי לעצמך רשימה של דברים שאת צריכה לחתונה ולאחריה, מומלץ שיהיו לך מגבונים לבגדים(למקרה שיהיו ח"ו כתמים). תחשבי מה קורה איתך אחרי החתונה- מלון? הביתה? מה את צריכה לקחת איתך לחדר במלון\לכניסה לבית.

מבחינת אירגונים- לו"ז ליום החתונה, מה עושים בבוקר, בצהריים, מתי הצילומים, את מי הולכים לפגוש. חשוב מאוד-

לשריין שעה למנוחה לפני החתונה, גם אם לא תירדמי, זה משמעותי להמשך.

בד"כ זה התפקיד של הבחור אבל- סדר החתונה(מי עורך את החופה, מי העדים, מי מברך וכו')

כשהן באות מתוך חברות ונקיות הדעת.

ובטח שאין סיבה להכנס להלם מזה שמישהו מחמיא למישהי.

גם אם את לא מסכימה, 

(וגם אני לא מסכימה) עם דבריה-

הגישה הפטרונית והמזלזלת הזו לא במקום.

הידעת? גם לאנשים לא נשואים יש מח ורגשות.

אפשר פשוט לענות לגופם של דברים,

או לפטור את הדברים כלאחר יד

בלי לרדת לפסים אישיים ונימה מזלזלת.

זה לא נכון בעיניי.

(ואני סוברת גם שלא ראוי שבחור יגיד כך לארוסתו, אלא רק כשהם נשואים).

ובכלל בנושא המחמאות - הן צריכות להיות ענייניות ממש ונצרכות ממש כדי שייאמרו בין גבר ואישה שלא קשורים משפחתית זה לזה. (כמו למשל לומר למארחת: "האוכל היה ממש טעים, תודה." שאם לא יאמר כלום זה יכול להעליב. אבל לדעתי אין מקום סתם לומר: "את בשלנית מעולה!" או משהו בסגנון).

האמיני לי -

אין לך מושג על מה את מדברת

לא רוח היהדות:"אין אפוטרופוס לעריות".

מספיק לעיין מעט בהלכות צניעות כדי לראות כמה היהדות מקפידה לחצוץ בין אנשים לנשים (שאינן שלהן): הלכות ייחוד, הלכות לבוש, התנהגות וכו'.

את יודעת שיש הלכה שאסור לאיש לתת מתנה לאישה? אסור להם לדרוש אחד בשלום השני?-לא החמרה, אלא הלכה. איזו נקיות הדעת בדיוק. רואים שאת לא גבר.גברים לא יכולים לטעות בזה.

מחמאות על דברים פרקטיים ("עשית משהו טוב", "תתחדשי על ..."), אני מחמיא כשזה רלוונטי בשמחה, גם לנשואות.

מילא להחמיא (בצד /בשקט).. להסתיר את זה .

אבל לעשות את זה בקול ליד אנשים שמכירים .. - זה ממש מזעזע!

כיחססס על הגבר..!

לא מצדיקה את המעשה בכלל. רק חושבת שאנשים איבדו כל גבול אם עושים דברים כאלו בגלוי .

כי מחמאות כשאתה גם מתייחד זה יותר מסוכן

אולי  אמר מחמאה לפני כולם ולא ממש מתכוון -ולא הבין שזה גרוע

אפילו שלדעתי להגיד למישהיא יפה ,זה מוגזם

אז זה בינו לבין בוראו..  (ואין ספק שזה לא בסדר )

אבל אם עושים את זה בפרהסיא - זה אומר שמשהו בעולם שלנו השתנה!!

אנשים משלנו לא מתביישים במעשים הרעים שלהם...(או לא מבינים שהמעשים שלהם לא בסדר) על זה דיברתי .

כשאני חושבת על זאת שקיבלה את המחמאה

אם זה היה ביחידות זה היה הרבה יותר מביך ואישי ומסוכן כי זה יותר מקרב

אבל פה הוא זרק מחמאה באוויר בנוכחות עוד אנשים, זה פחות מלחיץ מצד הבחורה

אני מדברת על כך שהגבר חצה גבול אם הוא מפרסם לכל העולם ואשתו (היה ברחוב ליד אנשים שהוא והיא מכירים) שהוא מסתכל על נשים אחרות וגם מחמיא להן שהן יפות... (כמו משישו פה אמר, ספיציפית המחמאה הזו...)

אני כותב את זה לא כדי להחזיר את הכבוד הגברי..

גם ככה הוא אבוד

אלא כדי להזכיר שגם בנות נופלות בזה.

אני עברתי משרד בין השאר בשל הסיבה הזו

....

(מחמאה נשית  )

אבל מכאן ועד להכליל את המגדר הגברי - הגזמה!

דבר ראשון, הקב"ה קבע מתי אדם עובר עבירה דאוריתא, זה לא תלוי בי או בך.

דבר שני, גם במקרה שלך, לא ניסיתי להוריד מחומרת המעשה הנבזה של בעלך.

             אלא היו שם כמה שהמציאו מצוות שהקב"ה לא ציווה, והתנגדתי ספציפית להמצאות שלהם.

             (כאן לא ראיתי עדין מישהו שהמציא מצוות או הגדרות חדשות למצוות,

               אם יש, אשמח אם תאירי את עיניי ואתקן.)

פיצה 

עדין כמעט כל שנה אנחנו נוסעים...

ונהנים 

אבל אם הצפיפות זה עניין מהותי מבחינתכם אז תקחו בחשבון!

לדעת מה לגבי אחרי הצהריים.

יש חוף נפרד גם בטבריה..

למה לא נעים לשהיה?

משום המ במקומות אחרים הרבה יותר נעים 

מצניעות ולכן לא הולכות לחוף מעורב.

ותכלס - זה לא חוף מוכרז.

מכיוון שהזמן הוא אוגוסט
ואם אתם משפחה גדולה אתם יכולים להכנס לאחד מהחופים הנ"ל ולתפוס לכם פינה שקטה....
ולהיות שם כל המשפחה! בלי חשש צניעות!

אנחנו משפחה דוסית בטירוף וכל שנה עושים ככה הולכים לחוף משפחות ותופסים פינה לכל החמולה....
ככה יש לנו פינה שלנו בלי מראות אסורים
וגם נהנים כל המשפחה ביחד!

יש שם רצועת חוף גדולה מאד!!

נכנסים ומתחילים לפנות ימינה או שמאלה עד שמוצאים פינה שקטה בשביל המשפחה

זו בחירה שלה. 

כל מצווה וחטא שאדם עושה זה בבחירה שלו 

לכל מי שבוגד, גברים ונשים, יש סיבה למעשה שהם עשו.

זה יכול להיות קשור לבני הזוג שלהם וזה יכול להיות קשור לאישיות שלהם וזה יכול הליות קשור למצב נפשי, ולעוד הרבה דברים אחרים.

אם הצד השני לא נותן יחס וריגושים כי הוא לא רוצה או לא מסוגל, אז זו סיבה מספיק טובה לשקול את המשך הנישואים איתו. נישואים הם נאמנות ומי שבוחר להישאר נשוי צריך לקחת אחריות ולהתמודד. מי שמרגיש מחנק רציני צריך לקחת אחריות על עצמו ולהשתחרר לגמרי. 

יש כאלה שגם מלאים פנטזיות. זה נורמלי לגמרי, אבל צריך להבין שלא תמיד אפשר לממש את כל הפנטזיות בזוגיות אוהבת וצריך לבחור בין לבין.

יש נשים בוגדות,

וגברים בוגדים

נשים לא צנועות

וגברים לא צנועים

בסופו של דבר כל אחד מאיתנו נידון כלפי עצמו על מעשיו שלו בלבד,

אין טעם להתקוטט במשחקי בנים-בנות משל היינו ילדים בכיתה ג'