פורום נשואים טריים (עמוד 426)

אני רווקה, וברגע שאומרים לי את כל הקשיים אני אוטומטית נכנסת ללחץ.

לכן אני מנסה לסגל לעצמי תמונה מאוזנת, שיש קשיים אבל בסה"כ חיי נישואין זה דבר טוב ומשמח, זה מרגיע אותי יותר.

ולפותחת אם הספורים בפורום הזה מלחיצים אותך, עדיף שלא תיכנסי.

אני נכנסת לפה ודווקא רואה הרבה אנשים שאומרים שטוב להם, וגם אנשים שמדברים על קשיים- אבל אני משתדלת לסנן ולאזן בין השניים...

להסתכל כאן. מה לך ולזה.

פשוט תפסיקי. אל תפתחי את הפורום הזה.

ולא מתחתנים לפי "שרשורים" - ובכלל, לא כדאי לבנות תפיסות עולם לפי זה.

באופן טבעי, אנשים נוטים להעלות בעיות להתייעצות - שזה המיעוט - ולא להעלות שהם מרוצים.

הרי גם אם למחלקת ילדים - תוכלי לשאול אותה שאלה על ילדים... רוב הילדים ב"ה לא שם אלא משחקים בחוץ, וגם רוב אלה ששם, יצאו משם - וגם אלו שעדיין שם ל"ע, יש בתוכם עוד עולמות..

ולא על דברים חיוביים. לכן יש הרבה שירשורים שליליים. לא בגלל שבמציאות יש יותר דברים שליליים מחיוביים...

ואני בהחלט ממליצה לך להיגמל מההתמכרות הזו...

מוזמנת לבדוק גם בפורומים של בתים (תגלי שעוסקים שם בליקויי בניה לא על כמה שהבית מטופח ומסודר) או של רפואה (תגלי שעוסקים שם במחלות של ילדים ולא בכמה הם בריאים), וכן על זה הדרך

אף אחד לא קובע תור ומגיע לרופא בכדי לספר לו כמה הילד שלו בריא וחזק.

וכן, הפורום הוג סוג של קופת חולים

ברחוב רבי עקיבא, מעט אחרי רחוב ירושלים ולפני גן וורשה.

לידה יש עוד חנות בגדים של ברכי.

ממול מאפית יעלה וקופ"ח כללית.

יש לה דברים בכל מיני סגנונות ויחסית לשאר הדברים לחתונות בבני ברק לא יקר.

שווה סתם לרוץ על רחוב רבי עקיבא משני צדדיו. הוא מעולה לחתונות.

יש לה כל מיני דגמים וסגנונות

והיא משנה/מוסיפה/ מורידה בהתאם למה שאת רוצה 

והמחירים שפויים

הסטודיו נמצא ברמת גן וניתן להגיע בתיאום מראש: 052-5407036 

מהיכרות שלי, מלכתחילה לא כדאי להיכנס לזה.

וגם הצלחה של חיי נישואין היא לא "שחור לבן" הצליח/לא הצליח.

אישית לא הייתי נכנסת לזה, ושוב - מתוך מס' זוגות שאני מכירה.

עצם זה שאנחנו שני אנשים=יישויות נפרדות, זה אומר שיש לעיתים חילוקי דעות, אי הסכמות, אי הבנות וכמובן שזה טבעי ונורמלי ופתיר עם אהבה ורצון טוב. אבל להוסיף על ההבדלים שכבר יש בין שני אנשים את הפער הדתי זה לא להיט בכלל. באיזשהו שלב הפערים הדתיים עלולים להפוך לחורים שחורים של התבצרות וחוסר הסכמה עקרוני גם בנושאים שלא באמת צריך להגיע לכך.

תאמין לי שגם אם שני בני הזוג עם רקע דתי יכולים להיות פערי דת, שגם אם לא חשים אותם בתחילה, בהמשך הם יכולים להתגלות. 

ממליצה לך להתייעץ על כך עם יועץ נישואין מקצועי.

כל הזוגות שאני מכירה הם- אחד דתי לייט והשני חילוני שמוצא את עצמו הרבה מתפשר..

כל אחד רוצה לראות את הילדים ממשיכים בדרכו שלו...

וזה יוצר חיכוכים לא פשוטים...

וזאת מכמה וכמה סיבות:

1. אם הצלע החילונית היא האישה, הבעל לא יוכל להיות סמוך ובטוח ב-100 אחוז שהיא שומרת על טהרת המשפחה. הרי בשבילה מקווה וכו' הם לא יותר ממשהו בלתי מחייב וטורדני.

2. אם הצלע החילונית הוא הגבר, מרבית הסיכויים שהילדים לא יבקרו בבית הכנסת (להבדיל, בזמנו נערך מחקר בקרב הנוצרים בארה"ב, ולפיו תדירות ההליכה לכנסייה תלויה בבעל, אם הוא הולך לשם קבוע, גם הצאצאים כשיתבגרו, ימשיכו בכך, וכן להיפך)

3. כל פער מנטלי/השקפתי בין בני הזוג הוא פתח למחלוקות וסכסוכים. לפני החתונה הכול נשמע טוב ויפה, הבחור והבחורה מתחשבים זה בזו, אך אחרי זה הפערים מכים במלוא עוצמתם.

בשורה התחתונה, זהו קשר לא בריא במיוחד.

/News/News.aspx/324565

כאן באתר החשוב הזה.

בקיצור נמרץ, קשר כזה הוא לא טוב.

והיא ספרה שהיא ובעלה הראון היו כך והיתה בינהם אהבה גדולה והסתדרו מצוין,

הם סכמו שהחינוך של הילדים יהיה דתי אך הקושי הגדול היה בלראות את האבא לא שומר תורה ומצוות כגון לא הלך לבית כנסת בשבת וכו ולכן היא ממליצה לזוגות לאחר ניסיון שלה לא להכנס לזה בכלל..

אחרי הכל הורים הם דמות וזה מאד קשה לילדים לראות את זה.

ברור שזה לא קל רגשית. אני יכולה לומר לך שרוב הזוגות שאני מכירה שהם כאלה, האשה היא הדתיה והגבר הוא החילוני לא הפוך.

את רוב החינוך בבית, הכשרות, שמירת הטהרה וגם הרבה מאופי השבת, יוצרת האישה. לכן, אם הגבר חילוני, לרוב החינוך בבית דתי ואיכשהו מצליחים להסתדר אפילו שלא קל. הפוך זה הרבה יותר מסובך, כי אתה צריך לדרוש ממנה שתקיים הרבה דברים בשביל שהמינימום של החיים שלך יראו נורמאליים. כך שאו שהיא ממש מתקרבת לדת עם הזמן (גם אם לא חיצונית, בלבוש, שזה הכי קשה לאישה, את הדברים העיקריים היא תכלס חייבת לקיים בשבילך המינימום שאתה זקוק לו) או שזה מאוד קשה ולא הולך.

ועברתי לא מעט באסות כאלה. כשחותכים מבחינה שכלית ודווקא הרגש הוא טוב, זה לא פשוט בכלל.

מאחלת לך שתמצא בקרוב מישהי שתהיה שלם עם ההחלטה גם בשכל וגם ברגש ואז תבין עד כמה טובה היתה ההחלטה הזו שלך.

אם אתם גרים ביישוב- תפני למזכירות. בטח יש להם טפסים והסבר

האם זה גובל בדברים בעייתים?

בצבא צריך להציב גבול מאוד מאוד ברור. נקודה.

ולפעמים עלייך לומר דברים בצורה הכי גלויה שיש...

כדי לעורר.

לא תמיד הגברים מסתכלים על דברים מנקודת מבט נכונה, ביחס לדברים האלה.

בהצלחה!

צריך באמת להיזהר מהן.. בנות אוהבות למשוך תשומת לב של גבר, לא משנה מי, זה מעלה להן את הביטחון ואני מבינה למה את דואגת.

חשוב מאד לדבר איתו על זה ולהעלות את זה לתשומת ליבו. לגיטימי מאד שזה מפריע לך!

נקודה חשובה, כתבת שבעלך רואה בכל אחד קודם כל בן-אדם. זה מאד חשוב. כי נשמע שהן לא משמעותיות בשבילו.. הם כולם פשוט אנשים טובים שכיף להעביר איתם את הזמן.

ואם זה לא מפריע לו שתדברי עם בנים זה כנראה בגלל שהוא משווה את זה להרגשות שלו כשהוא עם בנות.. וכנראה שאין שם יותר מדי..

זה לא חלק מהמבנה עצמו...

לא באמת אפשר להכריע פה

הוא לא באמת מחויב בהדברה כלשהי לבית,

וגם ממש לא בטוח שהוא "הכניס" אתכם לזה..

יכול להיות שזה נוצר תוך כדי שהות שלכם

בדוק בחוזה אם יש סעיף התייחסות לזה,

באם אין- עדיף לשוחח

אבל לשכנה שלי היה קן צרעות והעירייה הגיעה לרסס.... בחינם

תבדקו את זה גם

(וגם לי היה קן צרעות ליד החלון וריססתי K300 והם נעלמו... אבל צריך לעשות את זה ממש בזהירות.. לא ממליצה לכל אחד)

7 חודשים לגיל 30+ זה הרבה זמן את מרגישה שהוא רוצה להתחתן?

הרבה פעמים זה גם פוזות של "לי לא חסר כלום"

2. אולי כי הוא לא רוצה להיפגע (אני המתלבטת בקשר).

3. הוא אומר שהוא לא יודע מה זה געגוע

הוא לא פוחד שהוא לא מרגיש געגוע, הוא בסדר עם  זה לחלוטין. אני זו שקצת חוששת מהעניין...

לדעתי געגוע אמתי יכול לבוא רק אחרי החתונה.

לפני החתונה צריך שתהיה מציאת חן ורצון להיות ביחד.

אם זה אכן כך - אין כל בעיה.

זה לעניות דעתי.

את חושפת את עצמך?

או שאת משאירה את הקלפים אצלך ורוצה לגלות שהוא הכי רוצה אותך, ורק אז תחיליטי?

כי זה לא הולך ככה

כמה שאת תיפתחי גם הוא ייפתח...

העניין הוא שרגש מצידי יש, אבל למרבה הצער עדיין לא בטוחה שאנחנו מתאימים, ולכן אני מתלבטת.

כשבעלי אומר לי שהוא מתגעגע אני יכולה לדעת בוודאות שזה כך.

גם לפני שהתחתנו.

אני אישית לא הייתי מהמתגעגעים..היום כן מתגעגעת אליו אם אני לא רואה אותו הרבה זמן או נוסע להרבה זמן.

זה בעיקר קשור לאופי...

לא אהבתי ועדיין לא אוהבת ששואלים לפני החתונה- את/ה מתגעגע/ת אליו/ה? כדי לקבל אינדיקציה אם זה מתאים או לא...לדעתי זה לא נכון.

שיטפח את עצמו ואת הופעתו, שילמד לימודים גבוהים בתחומים מבוקשים

מה לא נראה לך בדברים שכתבתי?

שישקוד על נימוסים, על לימודים, על טיפוח עצמי, על פתיחות, על ידידותיות,

נראה לי תכונות חשובות מאד מאד

לב טוב.

בתוך התכונה הזו יש הרבה דברים-

ראיית הטוב, קבלת השונה, הכלה, נתינה, קבלה ועוד הרבה.

המרכז הוא- האם אני יכול לקבל את האחר על כל מגרעותיו ומעלותיו(בד"כ הקושי הוא במגרעותיו), באהבה שלמה?

גם כשזה סותר את מה שאני רוצה\צריך כרגע? האם אני מסוגל להכיר בצרכים שלו לפני הצרכים שלי?

הנקודה השניה שלדעתי חשוב זה להיות אדם בוגר ועצמאי- כלומר, להכיר את עצמך, את הסגנון, הצורה, החשיבה,

ההרגשה, הדעות ותפיסות העולם שלך. ככל שאדם מכיר את עצמו יותר ככה יותר קל לו להציג את עצמו לאחר-

תחשבי שכדי להתחתן(לא בחלק של החופה, אלא בחלק של החיים) שני הצדדים צריכים להכיר את זה את זו היטב-

אם אחד הצדדים לא מכיר את עצמו, איך הצד השני יכיר אותו?

תמיד יש אחד שהוא יותר בנקודה מסויימת ופחות באחרת והשני משלים אותו.

בקשר לנקוד השניה- גם אם שניהם עוד לא הגיעו לשם, הבניה של הבית תוביל אותם לזה,

אולי יש אפילו יתרון בעובדה ששניהם יעברו את התהליך ביחד.

זה בוודאות מקשה- אבל קושי הוא הזדמנות לצמיחה. זה לא שצריך לחפש קשיים לכתחילה,

אבל גם לא לברוח.

אם הנקודה הראשונה ברקע, אז אפשר לעבור גם קשיים גדולים יותר מהקושי הזה- העיקר

שביחד מתוך אהבה וקבלת השני כפי שהוא כרגע בשמחה ומתוך לב טוב.

אני רק אוסיף, שצריך לעשות סוויצ' בראש, שמפסיקים להיות שני פרטים, ומתחילים לחשוב כזוג.

כדאי להפסיק לחשוב במה נכון לי לעשות, אלא לחשוב מה נכון לנו (כזוג) לעשות.

אני ואת/ה - OUT

שנינו - IN

מה שכתבתי בפנים?

לב טוב,עין טובה, מחשבות טובות והרבה הרבה  שמחה(זה שיר מי שלא מכיר...)

וגם דימוי עצמי חיובי! כשבנאדם אוהב את עצמו על חולשותיו ויתרונותיו, יהיה לו יותר קל לאהוב ולהכיל את בן זוגו.

זה משליך על הרבה דברים בחיים המשותפים

וכדאי מאוד להתחיל לעבוד על זה לפני החתונה!!

בהצלחה!

בס"ד

להקשיב באמת לצד השני,

טוב בכל זמן ומקום,

חשוב בפגישות ועוד יותר בנישואין.

לעיתים כשנשואים - או כשמכירים אדם ואת דעותיו,

נוטים לצפות מראש את מה שיאמר, ומדלגים לתשובה שלנו,

כאשר הפרשנות האישית היא על מה שאני מניחה שהשני יאמר...

כאשר מקשיבים באמת, בלי לחשוב ברגע שהשני מדבר מה לענות לו,

אלא לפנות את הראש והלב להקשבה לאדם, לליבו, למה שזורם בין המילים-

מעניקים לעצמינו להכיר את השני באמת. לא להרגיש אותו מהמקום שלנו,

כמו שקורה כשאנו מנחשים את תגובתו וכד', אלא מהמקום שלו.

(ואם בגלל זה התגובה שלנו תקח יותר זמן, ונצטרך לומר "תן לי רגע לחשוב על זה..."
זה לא ימעיט בערכינו אלא רק ייתן תחושה טובה יותר לאדם שאיתו מנהלים את הדיאלוג)

 כמובן שאין צורך לפרט כמה טוב זה עושה לצד השני,

עד כי לעיתים עצם ההקשבה כבר פותרת את הבעיה- אם הייתה כזו.

מעבר לכך התחושה שהקשיבו לנו, מתוך רצון אמתי להבין ולהזדהות מחברת מאד.

עוד דבר שיכול הרבה לעזור זה לחפש את המטרה המשותפת.

לא להסתכל על הזולת כעל מישהו עם אינטרסים מנוגדים ומאיימים,

אלא לזכור שיש אינטרס משותף, והמחלוקות בדרך כלל הם רק בדרך להגיע אליו.

נכון בזוגיות, לעיתים נכון בעוד מקומות. 

(סתם דוגמא ימנים ושמלאנים כאחד רוצים שיהיה טוב, שיהיה ביטחון, שגשוג כלכלי חברתי וכ' לכל עם ישראל בארצו, המחלוקת היא איך מגיעים לשם על ידי וויתורים לאוייב או על ידי עמידה איתנה על זכותינו על הארץ..)

על שני העניינים ניתן להתאמן על זה עם אנשים בסביבה שלנו,

ולהנות מכך בנישואין בע"ה  

אז הנה: כנות וענווה.

בשיחה שהתקיימה לפני כחודש. 

עשינו לפני חודש ועדכנו חלק מהנהלים.

זה טוב, חוסך טרטור וכסף על תעודת רווקות

היינו צריכים להביא כתובה/ תעודת נישואים של ההורים מכל צד, יכול להיות שזה כדי להשלים על זה, או שזה היה גם קודם.

חוץ מזה- ת.ז., כסף ועדים.

ב"הצלחה ומל"ט

בתור זאת שמבצעת את הרישום לנישואין במועצה אצלנו, אכן אין צורך בתעודת רווקות.

צריך להביא שני עדים לכל אחד מבני הזוג שיכולים להעיד ולחתום שהוא רווק ואז אין בעיה.

שיהיה במזל טוב!

כתובים היכנשהו?

אפשרות אחרת, הוא מודה בתנאים הללו שקבעתם?

בהתחלה כתוב חודשיים ובסוף כתוב שבועיים...

את לא חייבת לפחד להתגרש כ"כ מהר, וקודם כל- ללכת לטפל! כמה שיותר מהר.

לברר איזה יועץ/ת זוגי/ת יש בסביבה שלכם.

במידה ואחרי המון זמן של טיפול זה עדיין לא מצליח- את לא צריכה חלילה להתבייש להתגרש!

מעדיפה לסבול חיים שלמים?? אין שום בושה בזה.

"ובחיים לא נלך ליועץ זוגי. אנחנו תמיד פותרים לבד הכל. למרות שפה אין מה לפתור."

יש פה מה לפתור- בהדרכת יועץ זוגי!! היועצים יודעים להצביע על דברים שאתם לא יודעים, רואים דברים שאתם לא! ומציעים פתרונות שאתם לא מכירים! מציעים כיוונים אחרים להסתכל על המצב ולפתור אותו מדרך אחרת שאת לא מכירה.

אפילו תנסי בתור התחלה ללכת ליועצת לבד לראות מה היא אומרת, יעזור זה בטוח. לא עד הסוף אם הוא לא יצטרף אלייך באיזשהו שלב אבל בתור התחלה זה מעולה.

במיוחד כשאין עוד ילדים. ככה זה יחסוך צער ועגמת נפש.

אתם רוצים דברים שונים בתכלית, ולדעתי יעוץ אולי ידחה את הבעיות לחצי שנה שנה  במקרה הטוב, אבל זה יחזור ויצוף שוב.

אין מה להשאר בכוח. את רוצה משהו אחד, וזה לגיטימי. והוא רוצה משהו אחר, וגם זה לגיטימי. אבל שכל אחד ילך על פי דרכו הלגיטימית עם האדם המתאים.

מצד אחד אתה צודק.

הם נשואים רק חודשיים, ואין עוד ילדים..אם כבר להפרד - אז לא כדאי להתעכב עוד.

מצד שני,

היא כותבת שהם מכירים כבר 7 שנים ובעצם התבגרו וגדלו יחד לאוך שליש מהחיים שלהם. זה המון! לכן אני תוהה אם לא מדובר במשבר חולף שבעזרת הכוונה והדרכה יוכל להפתר. תחושות קשות שעולות מיד אחרי החתונה כאשר צד אחד מתחזק/נחלש בדת והצד השני לא - מוכרות, וניתן לטפל בהן..

אני גם מסופק אם הם יצליחו להנשא בשנית לאחר משבר כזה. בכל זאת..7 שנים עם אותו אדם לא הולכות ברגל

הופ