יש הבדל אם הוא מייצג את הקונה או את המוכר?
כמה אחוז לוקח עו''ד עבור טיפול במכירת דירה?גרגירית
הוא אמור לייצג אותך. אם לא -מודדת כובעים
את לא צריכה לשלם.
אלא אם קונה מקבלן ששם המצב אבוד.
לוקח כמדומני 1%, אבל אולי תלוי מי ובאיזה איזור.
יש כל מיני אפשרויותאסטרואחרונה
יכול להיות עו"ד לכל צד ויכול להיות עו"ד אחד לשני הצדדים.
יש יתרונות וחסרונות. אם אין בעיות והכל רץ חלק עו"ד אחד לשני הצדדים יטפל בהכל ביותר מהירות וקלות, ואולי אפילו יקח פחות. אבל אם יווצרו סכסוכים אז אחד הצדדים ידרש למצוא עו"ד אחר. וכדאי שמראש תחליטו מי זה יהיה.
1% נשמע לי הרבה. יותר בכיוון של 0.5%.
יש יתרונות וחסרונות. אם אין בעיות והכל רץ חלק עו"ד אחד לשני הצדדים יטפל בהכל ביותר מהירות וקלות, ואולי אפילו יקח פחות. אבל אם יווצרו סכסוכים אז אחד הצדדים ידרש למצוא עו"ד אחר. וכדאי שמראש תחליטו מי זה יהיה.
1% נשמע לי הרבה. יותר בכיוון של 0.5%.
הדיקט של הארגז מצעים נשבר 
פומבה!
הדיקט שבין המזרן לארגז מצעים. קרה למישהו? למישהו יש מושג מה בערך המחיר של תיקון של זה? כמובן שזה משתנה מחברה לחברה.
שבר רציני או סתם סדק?נפשי תערוג
תצלם וננסה לעזורמשה
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך ד' בתמוז תשע"ו 02:08
יש כמה שנים אחריות. תבדקו אם רלוונטי. אםובצאתיאחרונה
לא- אפשר לנסות לתקן לבד, לחבר קרשים מתחת
הרבה לפני שהתחתנתם..משוטט
הרבה לפני שהתחתנתם..
היא סחבה אותו 9 חודשים.
היא ילדה אותו בלי אפידורל.
היא הביטה אליו במבט עורג כשהוא בכה לראשונה.
היא התעוררה בלילה והניקה אותו עם כל העייפות
היא לימדה אותו להגיד אבא
היא חיבקה אותו כשנפל
היא לימדה אותו לגזור לצבוע להדביק
היא כעסה אליו כשצבע את הקירות
היא לימדה אותו לקרוא
היא סיפרה לו סיפור לפני השינה.
היא נשארה לידו כל הלילה כשהיה חולה
היא דאגה נורא כשאיחר לחזור מהחבר
היא התרגשה נורא כשקרא בתורה בבר מצווה
היא חיבקה אותו כשצחקו עליו בבית ספר
היא טיפלה בו כשנפל ושבר את הרגל
היא שילמה הרבה כדי שילך לישיבה איכותית
היא שילמה עוד למורה פרטי
היא עודדה אותו לפני הבגרות
היא תמכה בו כשבחר ללכת להסדר
היא התמלאה גאווה כשאמר דבר תורה
היא בכתה כשהתגייס
היא לא ישנה עד שהשתחרר
היא ממנה לו את הלימודים באוניברסיטה
היא עודדה אותו כשעוד דייט לא היה מוצלח
היא כלכך שמחה כשהודעתם על האירוסין
היא מימנה את החתונה
היא ויתרה על מטבח חדש.
אז למה? למה? למה יש אנשים שחושבים שאחרי החתונה לא חייבים להגיע להורים? שאפשר לברוח רחוק ולהגיע פעם באף פעם?
למה אם קצת קשה אז בורחים? היא לא ברחה כשהיה קשה..
**נכתב בעקבות כמה וכמה תגובות בפורום*
היא סחבה אותו 9 חודשים.
היא ילדה אותו בלי אפידורל.
היא הביטה אליו במבט עורג כשהוא בכה לראשונה.
היא התעוררה בלילה והניקה אותו עם כל העייפות
היא לימדה אותו להגיד אבא
היא חיבקה אותו כשנפל
היא לימדה אותו לגזור לצבוע להדביק
היא כעסה אליו כשצבע את הקירות
היא לימדה אותו לקרוא
היא סיפרה לו סיפור לפני השינה.
היא נשארה לידו כל הלילה כשהיה חולה
היא דאגה נורא כשאיחר לחזור מהחבר
היא התרגשה נורא כשקרא בתורה בבר מצווה
היא חיבקה אותו כשצחקו עליו בבית ספר
היא טיפלה בו כשנפל ושבר את הרגל
היא שילמה הרבה כדי שילך לישיבה איכותית
היא שילמה עוד למורה פרטי
היא עודדה אותו לפני הבגרות
היא תמכה בו כשבחר ללכת להסדר
היא התמלאה גאווה כשאמר דבר תורה
היא בכתה כשהתגייס
היא לא ישנה עד שהשתחרר
היא ממנה לו את הלימודים באוניברסיטה
היא עודדה אותו כשעוד דייט לא היה מוצלח
היא כלכך שמחה כשהודעתם על האירוסין
היא מימנה את החתונה
היא ויתרה על מטבח חדש.
אז למה? למה? למה יש אנשים שחושבים שאחרי החתונה לא חייבים להגיע להורים? שאפשר לברוח רחוק ולהגיע פעם באף פעם?
למה אם קצת קשה אז בורחים? היא לא ברחה כשהיה קשה..
**נכתב בעקבות כמה וכמה תגובות בפורום*
מעשה בזאב, כבשה וכרובמשה
זאב, כבשה וכרוב נמצאים בצד אחד של הנהר.
אתה צריך להעביר את שלושתם לצד השני של הנהר בסירה שיכולה להכיל רק אחד מהשלושה.
אסור לך להשאיר לבד זאב עם כבשה או כבשה עם כרוב.
אם הזאב יישאר לבד עם הכבשה הוא יטרוף אותה.
אם הכבשה תישאר לבד עם הכרוב היא תאכל אותו.
הנמשל לענייננו:
יש זאב (חמות?)
יש כבשה (האישה/האמא)
ובשלב מסויים יש כרוב (ילד מתוק)
הפיתרון זה לקחת את הילד(ה) לסבא וסבתא באמצע השבוע (בעיקר תוך כדי נסיעות עבודה). ככה הסבא והסבתא נהנים והשלום נשמר לו.
לא באתי להציע פתרונות..משוטט
רק לכבול על הרישעה..
אם כבר הצגת את המעשה אז רק נגיד מה הפתרון 
ותן טל
מעבירים את הכבשה
חוזר, מעביר את הכרוב, מחזיר את הכבשה.
חוזר עם הכבשה, מניח אותה ומעביר את הזאב לצד של הכרוב ולסיום חוזר ומעביר את הכבשה
(סתם כי התחשק לי לענות)
חוזר, מעביר את הכרוב, מחזיר את הכבשה.
חוזר עם הכבשה, מניח אותה ומעביר את הזאב לצד של הכרוב ולסיום חוזר ומעביר את הכבשה
(סתם כי התחשק לי לענות)
אני הייתי יורה בזאב ואז אוכל סטייק על מצע ירקאסטרו
ואז קושר את הסירה בצל לשנ"צ
איך אפאחד לא חשב?כוחות שמימיים
להשיט את הכרוב על המים. הוא צף...אפשר לחבר כרוב לחבל.
חח עכשיו הסתכלתי שוב בנמשל וחשבתי שעדיף שהזאב ישחה...
לחבוק את הכרוב ולשים את הכבשה בסירה.
ככה הזאב גם יתעייף מלטרוף
חח עכשיו הסתכלתי שוב בנמשל וחשבתי שעדיף שהזאב ישחה...
לחבוק את הכרוב ולשים את הכבשה בסירה.
ככה הזאב גם יתעייף מלטרוף
כי לפעמים "היא" מסכנת את הזוגיותmshlomo
ועל כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו.
אתה ממש לא יכול לשפוט מעבר דפי הפורום ולא יכול להבין מה אנשים עוברים בחייהם הפרטיים. ומנסיוני המר למדתי שאפילו בני משפחה קרובים לא יכולים להבין מה בדיוק המצב בין בני זוג ואיך הקשר עם ההורים לפעמים פוגע בהם. אז אם בני משפחה, קל וחומר מגיבים מהפורום.
ואל תדין אדם עד שתגיע למקומו.
מאחלת לך שלעולם לא תגיע למקומו!
גם לשפוט לא באתי..משוטט
כבד את אביך ואת אימך.
קודם כל לא שופט אף אחד רק מעביר מסר שחשוב לדעתי.
אי אפשר לברוח מההורים. הם חלק מאיתנו וצריך לדעת לתקשר נכון ולדעת למה להגיב ולמה לא להקשיב ואיך להגיב ואם יש הבנה הדדית שלשנינו יש הורים שחשובים אז לומדים עם הזמן איך להסתדר.. לברוח זה לא הפיתרון..
קודם כל לא שופט אף אחד רק מעביר מסר שחשוב לדעתי.
אי אפשר לברוח מההורים. הם חלק מאיתנו וצריך לדעת לתקשר נכון ולדעת למה להגיב ולמה לא להקשיב ואיך להגיב ואם יש הבנה הדדית שלשנינו יש הורים שחשובים אז לומדים עם הזמן איך להסתדר.. לברוח זה לא הפיתרון..
יש באמת עניין לנסות להסתכל לפעמיםלולוש1
מהמשקפיים של ההורים. אני חושבת שבצורה הזאת יכולים להפתר הרבה אי הבנות וסכסוכים. (אגב, לא רק בין הורים-זוג טרי, אלא בין כל סוג של קשר)
חשוב שאתה מזכיר לנו לא לזלזל בחמותמקרוני בשמנת
באמת טוב שזה יהיה לנגד עינינו. שנהיה מלאי הכרת הטוב שהיא הביאה את בנה לעולם ועזרה לו להפוך למי שהוא.
אבל יש מקרים בהם גם אם האמא ילדה, סבלה, השקיעה, נתנה את כל כולה - עדיין יכול להיות שהיא פוגעת בילד שלה או בבת הזוג שלו. גם אם הכוונה שלה לא רעה בכלל.
היא קיבלה החלטה לגדל את הילד, הוא לא מתחיב בזמן לידתו שישאר לצידה כל חייו אם היא פוגעת בו או הזוגיות שלו. חשוב לזכור אתזה.
אבל יש מקרים בהם גם אם האמא ילדה, סבלה, השקיעה, נתנה את כל כולה - עדיין יכול להיות שהיא פוגעת בילד שלה או בבת הזוג שלו. גם אם הכוונה שלה לא רעה בכלל.
היא קיבלה החלטה לגדל את הילד, הוא לא מתחיב בזמן לידתו שישאר לצידה כל חייו אם היא פוגעת בו או הזוגיות שלו. חשוב לזכור אתזה.
כי ככהmatan
כי אתה לא מבין כנראה כמה מזיקה ההתערבות של ההורים ולפעמים, אצל אנשים מסויימים- עצם הנוכחות שלהם.
יש הבדל בין להעריך לבין להגיע לביצוע דברים באופן פרקטי.
כשאדם בונה בית- הוא בונה אותו עם בת הזוג שלו- ולהורים שלו ושלה אין שום זכות להתערב בבית הזה, ולפגוע-
כי כל התערבות של ההורים היא פגיעה בזוג. אם למישהו לא טוב אז לא צריך להיות שם, וצריך להפחית במפגשים,
עד שיווצר מצב שטוב לבני הזוג עם ההורים. זו לא בריחה, זו העמדת עמדה ברורה- זה פוגע בנו ואנחנו לא באים
למקום שפוגע בנו. זה לגיטימי וטבעי. למה זה לא בסדר להתרחק ממקום שפוגע בך?
אז אפשר מאוד להעריך אנשים שאפילו שהם נפגעים הולכים לבית ההורים שלו\שלה ועושים מאמצים. אבל גם זה
עד גבול מסויים. זה לאו דווקא כיבוד הורים. לפעמים זה סתם חוסר בגרות של הזוג שלא מסוגל לדאוג לטובתו.
אף אחד לא כתב שיש חיוב להגיע להורים- זה טוב ונכון ומומלץ ובריא, אבל המינון באופן כללי לא צריך להיות גדול
במיוחד- ככל שהזוג יוכל להכנס אל תוך עצמו בתקופה הראשונה שאחרי החתונה, ככה יהיה לו יותר טוב.
הכותרת מעידה..משוטט
שהילדותיות נמצאת בדיוק במה שכתבת..
להגיד לא טוב לנו אז אנחנו לא באים זה לברוח.
נכון התערבות מוגזמת פוגעת אבל צריך לדעת להתמודד מתוך הבנה שאתם חייבים להם כלכך הרבה יוצר זוגיות בריאה ובוגרת.
זוג שלא יודע להתמודד עם הסביבה הקרובה שלו איך יתמודד עם שאר המשברים שיבואו.
אין חיוב להגיע להורים אבל יש הכרת הטוב.
להגיד לא טוב לנו אז אנחנו לא באים זה לברוח.
נכון התערבות מוגזמת פוגעת אבל צריך לדעת להתמודד מתוך הבנה שאתם חייבים להם כלכך הרבה יוצר זוגיות בריאה ובוגרת.
זוג שלא יודע להתמודד עם הסביבה הקרובה שלו איך יתמודד עם שאר המשברים שיבואו.
אין חיוב להגיע להורים אבל יש הכרת הטוב.
זה לא קשר לילדותיותmatan
התשובה הייתה כנגד האמירה שלך "זה כל-כך ברור שחייבים", אז לא.
לא מסכים. להגיד לא טוב לי אז אני לא שם- זו נקיטת עמדה ולא בריחה. בריחה זה המהות של המעשה,
ואפשר לברוח גם כשמגיעים וגם כשלא. יש פעמים שלא להגיע- זו ההתמודדות ויש פעמים שלהגיע
זו ההתמודדות.
הכרת הטוב לא מכריחה אותנו לבוא. אלא להכיר בטוב שנעשה עימנו. זה לא מחייב לעשות את רצונו
של מי שעשה לנו טוב אם הרצון הזה מזיק לנו.
לצערנו הרבה פעמים הדרך היחידה להתמודד עם התערבות מוגזמת זה להנמיך את החיכוך עם ההתערבות הזו.
זה שאתה לא מקבל את הנמכת כמות הביקורים כהתמודדות זו בעיה שלך. זו התמודדות כמו כל התמודדות
אחרת, זה אומר שהזוג הזה כן יודע להתמודד עם הסביבה הקרובה שלו. אז הטענה שלך לא רלוונטית בקשר
למשברים שיבואו.
מכיוון שאין חיוב אין מקום לשאלה שלך "למה אנשים חושבים"- כי באמת זה אפשרי. זה שאצלך בעולם זה לא
מסתדר, זה לא אומר שאצל אחרים זה ככה.
אני מבין את הנקודה שלך- וזו אגב הסיבה שאנחנו משקיעים(לפחות משתדלים כי זה קשה, בעיקר
מבחינת צפיפות הלו"ז) להצליח להגיע להורים. אבל זה לא אומר שאם אני חושב שהמצב האידאלי הוא שזוג
יגיע להורים פעם בחודשיים, זה אומר שאני לא מכיר טובה להורים. זה פשוט אומר שיש דברים יותר חשובים
מהם- ויש. הזוגיות שלי יותר חשובה מהכרת הטוב שלי להורים שלי- ולכן איפה שהזוגיות(או בת הזוג) שלי תפגע, אני אשתדל למנוע את הפגיעה הזו, גם במחיר של הכרת הטוב להורים. כמובן שעם ההתרחקות,
צריך שיהיה גם תהליך של לראות אם ואיך אפשר למנוע את הפגיעה הזו.
אבל כמובן שכשהמשוואה- הגעה להורים = פגיעה בזוגיות\באישתי, אני בוחר בצד של הזוגיות שלי ואישתי,
כשמשווא התשתנה נוכל לדבר שוב.
. . על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו . .מושיקו
יש מצוה לכבד אין חובה להגיע כשזה מתנגש...
אפשר להגיע לבד
אפשר להגיע באמצע שבוע
אפשר להזמין לבקר .
לא חסר פתרונות כשזה מתנגש עם הזוגיות
ואם לא - אדרבה ואדרבה
יש הורים שקנאה לא נותנת להם לשמוח שבן שלהם מתחתןl666
היא באמת השקיעה במשך עשרות שנים. והיא חיכתה לתגמול. היא רצתה החזר מהשקעה ולא קיבלה והיא עצובה וכועסת.
הורים צריכים לדעת קודם כל לתת לעצמם ואם הן מחליטים לתת לילד אז לעשות את זה בלב שלם.
אני אישית לא מדברת עם חמותי כבר שנתיים וחצי. בעלי מבקר אותה לבד ובתדירות מאוד נמוכה. ולדעתי אשמה כולה שלה. היא לא מוכנה לא להיכנס לעניינים לא לה, לא מוכנה לא לצחוק ולא להעביר ביקורת, היא בוכה בכוונה ודורשת דברים שאי-אפשר לבצע. היא מספרת כל הזמן איך אכזבנו אותה . היא מעבירה את חייה מול טלוויזיה ואחר כך יש לה כאבי ראש, היא תמיד ממורמרת, לא נוסעת לנופש כי אסור לה לישון לא במיטה שלה, לא מרשה לעצמה שום חוג כי זה יקר, מסתירה מחברותיה כמה יש לה נכדים כי זה מבייש אותה. לי אישית איך כוח לזה , אני לא מטפלת או פסיכיאטר. גם את הכלה שנייה היא לא אוהבת והפריעה לגיס שלי להתחתן, כל הזמן אמרה לו שהיא מסריחה וכותבת עם שגיאות כתיב.
אם אתה היית מסתדר במצב כזה אז כל הכבוד.
נראה לך שיש כזה דבר שאמא מקנאה בבן?? זה לא הגיוניאין כמו אמא
אמא מקנא בכלה לא בבןmshlomo
ברור שיש דבר כזה
אני חששתי שאמא שלי תהיה ככהה-מיוחד
לכן אחרי החתונה עברתי לעיר אחרת כדי להתרחק ולבנות את עצמנו. למרות שמאוד אהבתי את הסביבה שגדלתי בה.
מבחינת חמות אין לי...
יפה ומושקעכוחות שמימיים
אך לא הבנתי.למה כתבת את זה?
זה מאוד יפה אבל שכחת שיש לכל הגידול הזה תכלית.
הורה שמגדל את הילד שלו בשביל עצמו זה בעיה.
כשמגדלים ילד צריך לזכור שיום אחד הוא יתחתן עם בת זוגו ויחיה את חייו איתה. בעצם את רוב חייו.
לגדל ילד זאת שליחות.נכון שזה גם כיף, אבל אלו החיים, גודלים ופורחים מן הקן.
ובעזרת השם, אם משדרים תחושות חיוביות כמו קבלה ועוד- גם טוב לילדים להגיע לביקורים.
אגב- זה מתחיל כבר עכשיו, כשהילדים גדלים.
ובקשר למה שכתבת- על אלו שלא באים להורים כי זו בריחה- מה רע בלברוח?
כשקורה משהו רע וקריטי אז בורחים! ומה יותר חשוב מלשמור על שלום בית? תספר את זה למזבח שבוכה, ולהשם יתברך שמחה את שמו.
ואפשר ונכון להגדיר את זה אחרת- להתרחק.
להתרחק ממה שמפריע.
אז יש הורים שבאמת נותנים מרחב מחיה והם סופר סופר של הורים שאפילו כיף לגור אצלם, אבל יש הורים שמשדרים לילד מסר- אני גידלתי אותך, השקעתי טיפחתי-ובעצם כל מה שכתבת, עכשיו תחזיר לי על מה שנתתי לך, ואם אתה מתרחק קצת תדע שאתה ממש רשע.
ולא מקבלים את זה שיש לילד שלהם חיים חדשים שהוא צריך להסתגל אליהם, ואומרים דברים פוגעים ולא טובים על הבן זוג, -בקיצור- לא מקבלים את זה שיש לבן חיים, ורוצים לסלק את מי שמפריע להם אפילו אם זה הבן זוג ואפילו אם זה יפגע בבן.
ויש עוד סיבות- יש אמהות שלא ביצעו הרבה ממה שכתבת- ולא זאת הסיבה שלא מגיעים.
יש עוד סיבות, כואבות, שיכולות להיות קיימות וחבל לכתוב "רשעה" כשלא מכירים.
מה אתה מבין? למה רשעה? חבל שתחיה בתחושות כאלה,זה לא בריא לא לך ולא לסביבה.
תפתח את הלב, תשמע, תקשיב, אנשים לא עושים דברים מרוע.
*"היא לא ברחה כשהיה קשה "...מכירה מישהי שגידלה במסירות את ילדיה, מצפה מהם יותר מדי לשתף אותה בחייהם האישיים והיא בעצמה אינה בקשר כמעט עם הוריה.
זה מאוד יפה אבל שכחת שיש לכל הגידול הזה תכלית.
הורה שמגדל את הילד שלו בשביל עצמו זה בעיה.
כשמגדלים ילד צריך לזכור שיום אחד הוא יתחתן עם בת זוגו ויחיה את חייו איתה. בעצם את רוב חייו.
לגדל ילד זאת שליחות.נכון שזה גם כיף, אבל אלו החיים, גודלים ופורחים מן הקן.
ובעזרת השם, אם משדרים תחושות חיוביות כמו קבלה ועוד- גם טוב לילדים להגיע לביקורים.
אגב- זה מתחיל כבר עכשיו, כשהילדים גדלים.
ובקשר למה שכתבת- על אלו שלא באים להורים כי זו בריחה- מה רע בלברוח?
כשקורה משהו רע וקריטי אז בורחים! ומה יותר חשוב מלשמור על שלום בית? תספר את זה למזבח שבוכה, ולהשם יתברך שמחה את שמו.
ואפשר ונכון להגדיר את זה אחרת- להתרחק.
להתרחק ממה שמפריע.
אז יש הורים שבאמת נותנים מרחב מחיה והם סופר סופר של הורים שאפילו כיף לגור אצלם, אבל יש הורים שמשדרים לילד מסר- אני גידלתי אותך, השקעתי טיפחתי-ובעצם כל מה שכתבת, עכשיו תחזיר לי על מה שנתתי לך, ואם אתה מתרחק קצת תדע שאתה ממש רשע.
ולא מקבלים את זה שיש לילד שלהם חיים חדשים שהוא צריך להסתגל אליהם, ואומרים דברים פוגעים ולא טובים על הבן זוג, -בקיצור- לא מקבלים את זה שיש לבן חיים, ורוצים לסלק את מי שמפריע להם אפילו אם זה הבן זוג ואפילו אם זה יפגע בבן.
ויש עוד סיבות- יש אמהות שלא ביצעו הרבה ממה שכתבת- ולא זאת הסיבה שלא מגיעים.
יש עוד סיבות, כואבות, שיכולות להיות קיימות וחבל לכתוב "רשעה" כשלא מכירים.
מה אתה מבין? למה רשעה? חבל שתחיה בתחושות כאלה,זה לא בריא לא לך ולא לסביבה.
תפתח את הלב, תשמע, תקשיב, אנשים לא עושים דברים מרוע.
*"היא לא ברחה כשהיה קשה "...מכירה מישהי שגידלה במסירות את ילדיה, מצפה מהם יותר מדי לשתף אותה בחייהם האישיים והיא בעצמה אינה בקשר כמעט עם הוריה.
כל מה שכתבת נכון ויפהאלעד
השאלה מהי הכותרת
האם
"רשימת הסיבות למה צאצאיי יהיו אסירי תודה וכבולים אלי לנצח"
או
"תראו איך השקעתי בהם כדי שיום אחד יוכלו להיות עצמאיים ולהסתדר בחיים עם בת/ן זוג"
ולכן מצד הילדים -
האם לברוח מההורים כשמתעורר קושי? ודאי שלא
אבל כן לשמור מרחק כאשר מרגישים שהזוגיות עלוהל להתערער בגלל ההורים.
כי ברגע כשמתחתנים הזוגיות היא העיקר. ואל אחזור שוב על הפסוק שצוטט פה מס' פעמים
הבהרה.משוטט
כל מה שכתבתי למעלה לא בא לשפוט, להציע פתרונות או אפילו להגיד לכם מה לעשות..
אך ורק לעורר לעניין שלא על כל שטות אז מתרחקים מההורים.
צריך לזכור כמה השקיעו בכם.. וכן זה נותן להם זכויות..
לא זכות לפגוע לכם בזוגיות אבל כן זכות לפגוש אתכם ואת הנכדים שלהם ואפילו זכות להביע דעה ( לא חייבים להקשיב לכל דבר)
אז לפני ששוברים את הכלים (שזאת ההצעה הראשונה פעם פעם שעולה פה בעיה עם החמות) צריך לדבר, לתקשר, לחפש פתרונות.. לא לברוח.
אך ורק לעורר לעניין שלא על כל שטות אז מתרחקים מההורים.
צריך לזכור כמה השקיעו בכם.. וכן זה נותן להם זכויות..
לא זכות לפגוע לכם בזוגיות אבל כן זכות לפגוש אתכם ואת הנכדים שלהם ואפילו זכות להביע דעה ( לא חייבים להקשיב לכל דבר)
אז לפני ששוברים את הכלים (שזאת ההצעה הראשונה פעם פעם שעולה פה בעיה עם החמות) צריך לדבר, לתקשר, לחפש פתרונות.. לא לברוח.
למה??? כי יש המון אגואיסטים בעולםדעה
אני מרשה לעצמי לכתוב כך.
כי לצערי אני שומעת כאן על המון גברים ונשים שמזלזלים בהוריהם והורי בני הזוג וזה עצוב...
ואני זכיתי שיש לי כבוד לחמי וחמותי ואני מדברת על כך שהם חילונים שלא זכו להכיר את היהדות משום זוית.
לא מכירים ביום כיפור.
אבל הם ילדו את אהבת חיי ואני מלאת הכרת הטוב על כך.
ולכן אכבד אותם בכל דרך אפשרית עד סוף חיי בעזרת השם.
ולא חסרים תירוצים יפים למה לא לכבד אבל מי שרוצה ואגב זו חובת עיבוד הורים יכול.
כי לצערי אני שומעת כאן על המון גברים ונשים שמזלזלים בהוריהם והורי בני הזוג וזה עצוב...
ואני זכיתי שיש לי כבוד לחמי וחמותי ואני מדברת על כך שהם חילונים שלא זכו להכיר את היהדות משום זוית.
לא מכירים ביום כיפור.
אבל הם ילדו את אהבת חיי ואני מלאת הכרת הטוב על כך.
ולכן אכבד אותם בכל דרך אפשרית עד סוף חיי בעזרת השם.
ולא חסרים תירוצים יפים למה לא לכבד אבל מי שרוצה ואגב זו חובת עיבוד הורים יכול.
ואני יכולה לספר לך מהצד השנימקרוני בשמנת
כאחת שכל החיים רק מנסה לשמח ולרצות את ההורים ולעולם לא מצליחה. ההכנות לחתונה היו סחיטה נפשית איומה בגלל הרצון שלי לעשות את רצונם גם כשזה כלל לרמוס את עצמי ולפגוע בעקרונות שלי.
הזוגיות לימדה אותי שמותר לשחרר ולהפסיק להתענות בנסיון לעזור להם ולעשות כל מה שאני חושבת שהם אולי רוצים.
הנה, אני כותבת ברור וחד - ההורים שלי נתנו לי המון. הורים צדיקים ואוהבים שבאמת השקיעו בי. אבל כל ביקור אצלם בבית סוחט ממני כוחות עצומים במקרה הטוב ובמקרה הרע נגמר בבכי ודיכאון ויותר מזה. אין לי שום התנשאות על ההורים היקרים שלי חלילה, אבל לא פייר שכל פעם שאני מנסה "לכבד" אותם בעלי צריך לאסוף את הכאב שלי ולתקן את הסדקים בנפשי.
כי הורים, גם אם הם טובים ואוהבים - יכולים להכאיב ולפגוע ולחפש מריבות ולהיות ביקורתיים.
נכון, מותר להורים להתעניין בחיי הילד/ה שלהם גם לאחר שבגרו, אבל כשכל ביקור גורר שאלות וחקירות בנושאים שבין איש לאישה ואני עונה בכנות כי אני פשוט לא מסוגלת לשקר להם - אז כן, זה פוגע בזוגיות.
אז אולי זאת בריחה ואולי נדמה לכם שאני סנובית וקל לי להתרחק, אבל בגלל שכל אינטראקציה עם ההורים דורשת כל כך הרבה ממני, אז אני מצמצמת אותה לפים ב- ולא כל הזמן.
הנה, לא חמי וחמותי ולא כלום - דוגמא להורים טובים שבכל זאת יש צורך להתרחק מהם מעט לפעמים.
הזוגיות לימדה אותי שמותר לשחרר ולהפסיק להתענות בנסיון לעזור להם ולעשות כל מה שאני חושבת שהם אולי רוצים.
הנה, אני כותבת ברור וחד - ההורים שלי נתנו לי המון. הורים צדיקים ואוהבים שבאמת השקיעו בי. אבל כל ביקור אצלם בבית סוחט ממני כוחות עצומים במקרה הטוב ובמקרה הרע נגמר בבכי ודיכאון ויותר מזה. אין לי שום התנשאות על ההורים היקרים שלי חלילה, אבל לא פייר שכל פעם שאני מנסה "לכבד" אותם בעלי צריך לאסוף את הכאב שלי ולתקן את הסדקים בנפשי.
כי הורים, גם אם הם טובים ואוהבים - יכולים להכאיב ולפגוע ולחפש מריבות ולהיות ביקורתיים.
נכון, מותר להורים להתעניין בחיי הילד/ה שלהם גם לאחר שבגרו, אבל כשכל ביקור גורר שאלות וחקירות בנושאים שבין איש לאישה ואני עונה בכנות כי אני פשוט לא מסוגלת לשקר להם - אז כן, זה פוגע בזוגיות.
אז אולי זאת בריחה ואולי נדמה לכם שאני סנובית וקל לי להתרחק, אבל בגלל שכל אינטראקציה עם ההורים דורשת כל כך הרבה ממני, אז אני מצמצמת אותה לפים ב- ולא כל הזמן.
הנה, לא חמי וחמותי ולא כלום - דוגמא להורים טובים שבכל זאת יש צורך להתרחק מהם מעט לפעמים.
הורים שמציקים, מטרידים, מכאיבים, מחטטים ופוגעיםרועה קטנה
אינם הורים טובים ואוהבים
לא מסכימה. דווקה הם הורים טובים ואוהבים מאוד.מקרוני בשמנת
הם הביאו אותי אחרי שהייתה בעייה קלה, חיתלו, קילחו, שרו, הלבישו, פינקו, הקריאו, לקחו לקרובי המשפחה, צילמו, טיילו, טסו (איתי), הביאו לי אחים קטנים, לימדו אחריות ונימוס, לקחו לטיפולים עיניים ושיניים יקרים, לקחו לרופא כשכאב, נתנו תרופה, האכילו, השקו, הבטיחו שהכל יהיה בסדר ועשו מקלחת קרה כשהזיתי מרוב חום, גירשו חלומות רעים, קנו בובות, משחקים, המון ספרים מחכימים טיפים, לימדו דבר תורה, שירי שבת, שירים קלאסיים מכל הזמנים, סיפרו סיפורים, מילאו את הבית בחומרי יצירה, ארגנו ימי הולדת מפנקים, קנו מתנות, לקחו לקניון, לגן החיות, אמרו מילים חמות ואוהבות, חיבקו, ישבו איתי על שיעורי הבית, היו בקשר עם המורות שלי, שלחו אותי לטיולים מצויידת בכל טוב, לימדו אותי שפה שלימה לבדם, עשו לי קייטנת בית בקיץ - הכי שווה בעולם, לימדו אותי על התמדה ואמונה, לקחו אותי להציל חיים איתם, סמכו עליי, התייעצו איתי בכובד ראש, הרימו לי מסיבת בת מצווה מושקעת וערכית, הצילו אותי מחתונה עם בחור לא מתאים ותמכו בי בקשר עם בעלי, שילמו את ההוצאות של החתונה, הרימו חינה מרגשת, היו איתי בכל שלב בהכנות, הראו אכפתיות והתעניינות ותמיד שמחו כשאני באה הביתה.
אלה הורים לא אוהבים? אלה הורים לא טובים?
אני התבגרתי מספיק להבין שבחיים אין שחור או לבן - יש המון מורכבות. המון דברים בחיים הם קשים לסיווג ומבלבלים, ודווקה זה הקושי- כשיש כל כך הרבה מה לקבל מהם, וכל כך הרבה הכרת הטוב אליהם, ועדיין הם פוגעים ומכאיבים לפעמים, וכל הזמן צריך לרקוד בין הטיפות ולדעת להיזהר ולהצליח לקבל מהם את הטוב בלי לספוג את החלק הפחות טוב.
הרי אין דבר כזה הורים מושלמים. רציתי לכתוב כדי להראות - לא מאגואיסטיות, ולא מחוסר הערצה ותודה אליהם, אני לפעמים מתרחקת.
אלה הורים לא אוהבים? אלה הורים לא טובים?
אני התבגרתי מספיק להבין שבחיים אין שחור או לבן - יש המון מורכבות. המון דברים בחיים הם קשים לסיווג ומבלבלים, ודווקה זה הקושי- כשיש כל כך הרבה מה לקבל מהם, וכל כך הרבה הכרת הטוב אליהם, ועדיין הם פוגעים ומכאיבים לפעמים, וכל הזמן צריך לרקוד בין הטיפות ולדעת להיזהר ולהצליח לקבל מהם את הטוב בלי לספוג את החלק הפחות טוב.
הרי אין דבר כזה הורים מושלמים. רציתי לכתוב כדי להראות - לא מאגואיסטיות, ולא מחוסר הערצה ותודה אליהם, אני לפעמים מתרחקת.
הנה מה שאמרת עליהםרועה קטנה
"כל ביקור אצלם בבית סוחט ממני כוחות עצומים במקרה הטוב ובמקרה הרע נגמר בבכי ודיכאון ויותר מזה. אין לי שום התנשאות על ההורים היקרים שלי חלילה, אבל לא פייר שכל פעם שאני מנסה "לכבד" אותם בעלי צריך לאסוף את הכאב שלי ולתקן את הסדקים בנפשי."
ושאת מצמצמת את הקשר אתם ככל שניתן.
נכון. אבל זה לא סותר את כל השארמקרוני בשמנת
יש ביני לבין תקל רציני והם מצליחים לדרוך לפעמים בדיוק על הנקודות הרגישות. אבל אני יודעת שזה לא מרוע. זה קשור אליי גם ולרגישות הספציפית שלי.
נכון שכל ביקור דורש המון כח, אבל זה גם כייף להיות עם המשפחה שלי, להרגיש חלק ממשהו מופלא (גם אם פגום) ולשמור על קשר עם האחים וההורים. פשוט לומדת לעשות את זה במינון נכון.
נכון שכל ביקור דורש המון כח, אבל זה גם כייף להיות עם המשפחה שלי, להרגיש חלק ממשהו מופלא (גם אם פגום) ולשמור על קשר עם האחים וההורים. פשוט לומדת לעשות את זה במינון נכון.
תנסי להזמין אותם אליך יכול להיות שיהיה יותר טובאין כמו אמא
לפעמים כשמזמינים הורים , אז הם בתור אורחים ופחות נעים להם אולי להעביר ביקורת.. הם לא מרגישים בבית.
תזמיני לכוס קפה/ארוחת ערב לשעה-כדי שלא יהיה זמן להיכנס לשיחות מידי עמוקות ולהתגלגל לשיחה פוגעת
אולי בהשמך החיים זה ישתנה ואז תוכלי לבוא
רעיון יפה. תודה.מקרוני בשמנת
מגיע לך 
ענק על הגישה שלך!!יעל מהדרוםאחרונה
V.~א.ל
הכל טוב ויפהmp3
עד שמרוב אהבה זה כבר חונק.
עד שמרוב אהבה זה פוגע בזוגיות.
עד שמרוב אהבה היא שוכחת שהילד שלה בגר וכעת תפקידה הוא לצפות בו מרחוק.
עד שמרוב אהבה היא שוכחת לאהוב את הכלה.
עד שמרוב אהבה היא שוכחת שגם הכלה אוהבת את בנה.
עד שמרוב אהבה היא מתערבת במה שלא עניינה.
עד שמרוב אהבה היא נפגעת כשלא מספרים לה דברים אישיים.
עד שמרוב אהבה היא יוצרת שנאה.וחבל.
עד שמרוב אהבה זה פוגע בזוגיות.
עד שמרוב אהבה היא שוכחת שהילד שלה בגר וכעת תפקידה הוא לצפות בו מרחוק.
עד שמרוב אהבה היא שוכחת לאהוב את הכלה.
עד שמרוב אהבה היא שוכחת שגם הכלה אוהבת את בנה.
עד שמרוב אהבה היא מתערבת במה שלא עניינה.
עד שמרוב אהבה היא נפגעת כשלא מספרים לה דברים אישיים.
עד שמרוב אהבה היא יוצרת שנאה.וחבל.
פנסאי
גם על מה שכתב משוטט...
בדיוק! חזק מאוד!כוחות שמימיים
אז כשהחלטתם להתחתן..סטופ
אני פשוט פוחדת לעבור לעולם של הגדולים. אני רוצה להיות נשואה, ואני רוצה שזה יהיה איתו.
אבל...
אני פוחדת מכל הדברים הנלווים.
לספר לכולם,
החתונה עצמה (ולהחליט מתי היא תהיה),
להכיר את המשפחה שלו (והוא את שלי),
לדאוג לכל העניינים הכספיים (לא נעים להודות, אבל עד עכשיו כמעט הכל ההורים שלי הנחו אותי),
...
מה עושים? זה כ''כ מגוחך שזה מה שיעכב..
אבל...
אני פוחדת מכל הדברים הנלווים.
לספר לכולם,
החתונה עצמה (ולהחליט מתי היא תהיה),
להכיר את המשפחה שלו (והוא את שלי),
לדאוג לכל העניינים הכספיים (לא נעים להודות, אבל עד עכשיו כמעט הכל ההורים שלי הנחו אותי),
...
מה עושים? זה כ''כ מגוחך שזה מה שיעכב..
קפיץ. אשמח אם תענו..סטופ
בדיוק בדיוק הפחדים שהיו לי לפני חודשייםדורשת קרבתך
ואנחנו מתחתנים עוד חודש וחצי ב'ה
תראי.. זה פחדים ממש מוכרים והגיוניים שקורים כמעט לכולם/ן.
אבל ברגע שאת מחליטה שזה מה שאת רוצה, שהוא זה באמת מה שאת רוצה פשוט תקפצי למים.
תדברי איתו ועם ההורים שלך על הפחדים ותראי שחלק מהדברים זה לא אחריות שלך לבד והם יעזרו לך.
לספר לכולם- למה זה מפחיד? כולם ישמחו איתכם וישמחו אתכם
החתונה- בעזרת ה עם הכנות נכונות ותקחו מספיק זמן, היא תהיה הכי טובה בעולם.
להכיר תמשפחה- זה היה ממש הפחד שלי. אבל יודעת מה? המשפחה שלו אוהבת אותו ומעריכה אותו, ולכן הם יאהבו ויעריכו אותך כי את הבחירה שלו, וכנל הפוך. קצת מתביישים בהתחלה אבל יעבור.
לדאוג לעניינים כספיים- אל תדאגי.. עם הזמן תלמדי וגם עכשיו ההורים לא בורחים לשום מקום והם ינחו ויעזרו.
מקוה שעזרתי ונרגעת קצת.
מוזמנת תמיד לשאול עוד..
ומזל טוב
תראי.. זה פחדים ממש מוכרים והגיוניים שקורים כמעט לכולם/ן.
אבל ברגע שאת מחליטה שזה מה שאת רוצה, שהוא זה באמת מה שאת רוצה פשוט תקפצי למים.
תדברי איתו ועם ההורים שלך על הפחדים ותראי שחלק מהדברים זה לא אחריות שלך לבד והם יעזרו לך.
לספר לכולם- למה זה מפחיד? כולם ישמחו איתכם וישמחו אתכם
החתונה- בעזרת ה עם הכנות נכונות ותקחו מספיק זמן, היא תהיה הכי טובה בעולם.
להכיר תמשפחה- זה היה ממש הפחד שלי. אבל יודעת מה? המשפחה שלו אוהבת אותו ומעריכה אותו, ולכן הם יאהבו ויעריכו אותך כי את הבחירה שלו, וכנל הפוך. קצת מתביישים בהתחלה אבל יעבור.
לדאוג לעניינים כספיים- אל תדאגי.. עם הזמן תלמדי וגם עכשיו ההורים לא בורחים לשום מקום והם ינחו ויעזרו.
מקוה שעזרתי ונרגעת קצת.
מוזמנת תמיד לשאול עוד..
ומזל טוב
תודה רבה ממש(:סטופ
עזרת מאוד. באמת.
מפחיד לספר לחברים כי אני לא אוהבת רכלנות ואני לא אוהבת זרקורים. כל הרעיון ממש לא מוצא חן בעיניי.
והוא בכלל היה מעדיף להתחתן ברבנות, אז הוא לא מאוד מרגיע באופן כללי
ועוד שאלה:
אם נגיד יש לנו התלבטות בנוגע לעתיד הדי קרוב, להחליט לפני? אחרי האירוסין? פשוט לזרום?
מפחיד לספר לחברים כי אני לא אוהבת רכלנות ואני לא אוהבת זרקורים. כל הרעיון ממש לא מוצא חן בעיניי.
והוא בכלל היה מעדיף להתחתן ברבנות, אז הוא לא מאוד מרגיע באופן כללי
ועוד שאלה:
אם נגיד יש לנו התלבטות בנוגע לעתיד הדי קרוב, להחליט לפני? אחרי האירוסין? פשוט לזרום?
לגבי ההתלבטותש.א הלוי
אני הייתי מנסה להגיע להחלטה לפני, ולקחת בחשבון שינויים
כי אחרי האירוסין זה כבר תקופה לחוצה יותר לחלק מהזוגות..
(אא"כ אתם מתחתנים הרבה אחרי האירוסין - נגיד חצי שנה שנה ואז יש יותר נחת וזמן.. יחסית)
כי אחרי האירוסין זה כבר תקופה לחוצה יותר לחלק מהזוגות..
(אא"כ אתם מתחתנים הרבה אחרי האירוסין - נגיד חצי שנה שנה ואז יש יותר נחת וזמן.. יחסית)
ההחלטה תשפיע רק כשנה אח''כ, כנראה..סטופ
אבל
זה מרגיש שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים.. אז נתארס. ו-?
יותר מדי מרגיש לא סגור ולא ברור...
זה מרגיש שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים.. אז נתארס. ו-?
יותר מדי מרגיש לא סגור ולא ברור...
אז שבו יחד, לפני ההודעה לכולםש.א הלוי
ותרשמו לעצמכם רשימת משימות לארגון החתונה והחיים יחד בעז"ה.
הרבה יותר קל כשהדברים מול העיניים.
ומותר למשוך את החתונה בעוד חודש- חודשיים אם מרגיש לכם לחוץ -
אני יודעת שהרבה נגד זה, אבל אני מעדיפה ראש ונפש שקטים ולא לחוצים ולפעמים זה כל ההבדל.
בטוחה שיש פה שרשורים לגבי מה לארגן צריך לחתונה ומה צריך לחיים שאחרי..
כשיהיה לי זמן אכתוב לך מה שעולה לי.. (יום שישי בכל זאת)
וגם אני הרגשתי כמוך, אבל לאט לאט משלימים עוד הכנה לחתונה ועושים עוד וי ברשימה ונכנסים לזה
וזה זורם ותמיד אפשר לבקש עזרה מחברים/הורים/פה בפורום
אצלנו בעלי כבר אירגן חתונה אחת שהוא ביטל אז היה לו ניסיון בזה.. וזה מאוד הקל עלי
הרבה יותר קל כשהדברים מול העיניים.
ומותר למשוך את החתונה בעוד חודש- חודשיים אם מרגיש לכם לחוץ -
אני יודעת שהרבה נגד זה, אבל אני מעדיפה ראש ונפש שקטים ולא לחוצים ולפעמים זה כל ההבדל.
בטוחה שיש פה שרשורים לגבי מה לארגן צריך לחתונה ומה צריך לחיים שאחרי..
כשיהיה לי זמן אכתוב לך מה שעולה לי.. (יום שישי בכל זאת
) וגם אני הרגשתי כמוך, אבל לאט לאט משלימים עוד הכנה לחתונה ועושים עוד וי ברשימה ונכנסים לזה
וזה זורם ותמיד אפשר לבקש עזרה מחברים/הורים/פה בפורום
אצלנו בעלי כבר אירגן חתונה אחת שהוא ביטל אז היה לו ניסיון בזה.. וזה מאוד הקל עלי
אם כבר אני בשוונגסטופ
זה עוד משהו שמלחיץ אותי. שמבין שנינו אני יותר יודעת להתעסק בדברים טכניים וכאלה, ואני ממש לא מרגישה שאני יודעת באמת.. אז זה מרגיש שזה גדול עליי. מילא ארגונים וכו,
אבל להיות אחראית..?
הייתי רגועה אם הוא היה יותר בקטע של לנהל עניינים:/
אבל להיות אחראית..?
הייתי רגועה אם הוא היה יותר בקטע של לנהל עניינים:/
ככה.דורשת קרבתך
כן להחליט לפני האירוסין כדי שתדעו מה קורה איתכם. התקופה לפני החתונה לחוצה טכנית ורגשית, לא כדאי להוסיף לחצים.
ובקשר לזה שאת הטכנית. גם אצלנו זה ככה.. והבחור עוד בצבא אז בכלל אבל את יכולה לקחת כמה משימות ולהטיל אותן עליו. שהן יהיו האחריות שלו. ואת לא לבד בארגונים- אמא/ חברה טובה שיהיו יד ימינך בכל.
ויש לי מחברת כלה שאוכל לשלוח לך אם תרצי וגם באינטרנט יש רשימה של בניין שלם שעזרה לי מאוד
ובקשר לזה שאת הטכנית. גם אצלנו זה ככה.. והבחור עוד בצבא אז בכלל
אבל את יכולה לקחת כמה משימות ולהטיל אותן עליו. שהן יהיו האחריות שלו. ואת לא לבד בארגונים- אמא/ חברה טובה שיהיו יד ימינך בכל.ויש לי מחברת כלה שאוכל לשלוח לך אם תרצי וגם באינטרנט יש רשימה של בניין שלם שעזרה לי מאוד
כשיהיה רשמי אבקש, בעז''הסטופ
תודה רבה.
זה באמת לעבור לעולם של גדוליםהביצה שהתחפשה
בס"ד
אבל זה כיף
נכון, זה קצת מפחיד, ומלחיץ,
אבל בעצם כמו כל שלב חדש בחיים.
כשעוזבים את האולפנא או את הישיבה,
את.הצבא או הש"ל,
את הלימודים או הסטאז'...
כל מקום זה בעצם לעזוב משהו מוכר לעבור למשהו חדש.
מסקרן...
פשוט קופצים למים ואז שוחים.
בהצלחה!
אבל זה כיף
נכון, זה קצת מפחיד, ומלחיץ,
אבל בעצם כמו כל שלב חדש בחיים.
כשעוזבים את האולפנא או את הישיבה,
את.הצבא או הש"ל,
את הלימודים או הסטאז'...
כל מקום זה בעצם לעזוב משהו מוכר לעבור למשהו חדש.
מסקרן...
פשוט קופצים למים ואז שוחים.
בהצלחה!
בני כמה אתם?מתואמת
אם אתם צעירים ויש הורים תומכים - מן הסתם הם ימשיכו לתמוך בכם (כלכלית ונפשית) גם אחרי החתונה, כך שה"זריקה" לעולם הגדול תהיה הדרגתית ונעימה יותר.
ויכול להיות גם שבעלך יהיה דווקא יותר "בוגר", יותר יודע להסתדר בעולם הגדול, וזה גם יעזור.
בהצלחה והחלטות טובות!
אכן צעירים למדי.סטופ
הוא מאוד מאוד עצמאי ואני פחות.
אז הוא כן יודע להסתדר, אבל בכ''ז אני יותר בעניינים ממנו מבחינות טכניות (וכמו שאמרתי למעלה, אני ממש לא מרגישה שאני באמת אדע לנהל את העניינים..)
צודקת שיעזרו, פשוט.. מפחיד העסק.
אז הוא כן יודע להסתדר, אבל בכ''ז אני יותר בעניינים ממנו מבחינות טכניות (וכמו שאמרתי למעלה, אני ממש לא מרגישה שאני באמת אדע לנהל את העניינים..)
צודקת שיעזרו, פשוט.. מפחיד העסק.
אוקייסטופ
ממש תודה לכולכן, באמת עזרתן.
אני חושבת שנשב לשיחת בירור, נראה שאנחנו סגורים על עצמנו או לפחות יודעים במה אנחנו לא, ו.. נקפוץ למים.
שוב תודה
אני חושבת שנשב לשיחת בירור, נראה שאנחנו סגורים על עצמנו או לפחות יודעים במה אנחנו לא, ו.. נקפוץ למים.
שוב תודה
בהצלחה לכם! ומזל טובדורשת קרבתךאחרונה
טיפים לחיסכוןאריק מהדרום
מישהו?
אפשר להבין....לא יודעת אם הייתי באמת עושה את זהיעל מהדרום
לק"י
אבל בסדר.
אפשר לנסות בילדים הבאים (לכשיגיעו בעז"ה
)
אבל בסדר.
אפשר לנסות בילדים הבאים (לכשיגיעו בעז"ה
)מטלות הבית לאישה שלא עובדת.bizko
שלום לכולם,
אני ואשתי נשואיים כבר שלוש שנים, יש לנו ילדה מקסימה בת 7 חודשים.
אשתי החליטה שהיא לא חוזרץ לעבודה ורוצה להשאר עם הילדה בבית, היות ואני מכניס יפה זה אפשרי במידה מסויימת, ואפשרתי לה זאת אך בגדול אני מעדיף שתעבוד.
הבעיה שלי היא שיש טענה מצידה שהיא לא מספיקה לטפל בבית ושהיא תמיד עם הילדה ומה שקורה לבסוף שבימי שישי בבוקר אני מוצא את עצמי מסדר את הבית יחד איתה אחרי שכל השבוע היא הייתה בבית. במהלך השבוע היא כן עושה דברים למען הבית אך אף פעם לא מסיימת הכל.
ואני שואל את עצמי האם זה הגיוני שאישה תשב בבית עם הילדה ועדיין הבית לא יהיה מצוחצח פיקס, ויותר מזה היא תחפש שאני אעזור לה בימיי שישי ובערבים אחרי עבודה?
תודה ויום טוב.
אני ואשתי נשואיים כבר שלוש שנים, יש לנו ילדה מקסימה בת 7 חודשים.
אשתי החליטה שהיא לא חוזרץ לעבודה ורוצה להשאר עם הילדה בבית, היות ואני מכניס יפה זה אפשרי במידה מסויימת, ואפשרתי לה זאת אך בגדול אני מעדיף שתעבוד.
הבעיה שלי היא שיש טענה מצידה שהיא לא מספיקה לטפל בבית ושהיא תמיד עם הילדה ומה שקורה לבסוף שבימי שישי בבוקר אני מוצא את עצמי מסדר את הבית יחד איתה אחרי שכל השבוע היא הייתה בבית. במהלך השבוע היא כן עושה דברים למען הבית אך אף פעם לא מסיימת הכל.
ואני שואל את עצמי האם זה הגיוני שאישה תשב בבית עם הילדה ועדיין הבית לא יהיה מצוחצח פיקס, ויותר מזה היא תחפש שאני אעזור לה בימיי שישי ובערבים אחרי עבודה?
תודה ויום טוב.
ברור, אבל אז היא תורמת מכיוון אחרמשה
רגע לפני שהכל פה קורסתומר123
הי
זו פעם ראשונה שאני כותב כאן, רוצה לשתף ואולי גם להיעזר בעצותכם.
נראה לי שרלוונטי אז אציין שאני בחור חילוני אך מאמין מאוד בקב״ה.
אני בן 29, נשוי ותינוק בן שנה, התחתנתי לפני כשנה וחצי לאחר הריון לא מתוכנן שהחלטנו לשמור ולהתחתן מיידית עם קבלת הבשורה על ההריון.
היה לי טוב עם אשתי טרם ההחלטה להתחתן וההריון אבל מאז היחסים שלנו בירידה (היינו חברים שנה קודם לנישואים), ירידה שחוותה התעצמות כלפי מטה מאז לידת הילד.
אנחנו רבים בלי הפסקה. היא טוענת שאני לא מספיק מעריך ורגיש, אני לעומת זאת מרגיש שהיא לא מספיק מכבדת אותי ומתעניינת בי.
אנחנו מגיעים מעולמות שונים לגמרי, הן בתחומי העניין והן בגישה לחיים.
אני מטבעי בחור מאוד אופטימי, פרקטי וריאלי והיא מאוד פסימית, הומנית וניגשת לחיים בכבדות יתרה.
אוסיף שהיא מאפלת בעצמה באימונים אישיים וכיו״ב על מנת לשפר את האישיות שלה בתחומים של בטחון עצמי והצבת מטרות להגדרתה.
אנסה לקצר, בתקופה האחרונה המצב הפך גרוע עוד יותר. אנחנו רבים באמת בלי הפסקה, מגיעים למקומות נמוכים בריבים, לא נהנים מהשהות יחד גם כשאנחנו לא בריב, שנינו כבר התבטאנו אחד כלפי השניה על הרצון שלנו להתגרש.
ומאז התחלתי לחשוב על זה לעומק, ואני נשוי רק שנה ומשהו, ויש לי ילד, ואהבתי אותה מאוד פעם, ואני באמת רוצה שרק יהיה לי, לה ולנו כמשפחה טוב, לא מושלם- גם טוב זה בסדר בשלב הזה.
הבעיה שלא משנה. מה אנחנו מנסים אנחנו מתפוצצים מהר אחד על השניה.
עד לא מזמן הייתי מגדיר את עצמי כאחד שיודע להוביל מהלכים עם בני אדם ובייחוד עם אנשים הקרובים אליי. הייתי סבלני וסובלני יותר, קשוב ואפילו אכפתי יותר. היום אני לא מצליח לבטא בבית את הדברים האלה שכתבתי ואני פשוט מרגיש שאני צריך כיוון, עצה, דרך, נקודת אור שאליה אכוון ואתחיל תנועה.
אשמח לשמוע את דעתכם
זו פעם ראשונה שאני כותב כאן, רוצה לשתף ואולי גם להיעזר בעצותכם.
נראה לי שרלוונטי אז אציין שאני בחור חילוני אך מאמין מאוד בקב״ה.
אני בן 29, נשוי ותינוק בן שנה, התחתנתי לפני כשנה וחצי לאחר הריון לא מתוכנן שהחלטנו לשמור ולהתחתן מיידית עם קבלת הבשורה על ההריון.
היה לי טוב עם אשתי טרם ההחלטה להתחתן וההריון אבל מאז היחסים שלנו בירידה (היינו חברים שנה קודם לנישואים), ירידה שחוותה התעצמות כלפי מטה מאז לידת הילד.
אנחנו רבים בלי הפסקה. היא טוענת שאני לא מספיק מעריך ורגיש, אני לעומת זאת מרגיש שהיא לא מספיק מכבדת אותי ומתעניינת בי.
אנחנו מגיעים מעולמות שונים לגמרי, הן בתחומי העניין והן בגישה לחיים.
אני מטבעי בחור מאוד אופטימי, פרקטי וריאלי והיא מאוד פסימית, הומנית וניגשת לחיים בכבדות יתרה.
אוסיף שהיא מאפלת בעצמה באימונים אישיים וכיו״ב על מנת לשפר את האישיות שלה בתחומים של בטחון עצמי והצבת מטרות להגדרתה.
אנסה לקצר, בתקופה האחרונה המצב הפך גרוע עוד יותר. אנחנו רבים באמת בלי הפסקה, מגיעים למקומות נמוכים בריבים, לא נהנים מהשהות יחד גם כשאנחנו לא בריב, שנינו כבר התבטאנו אחד כלפי השניה על הרצון שלנו להתגרש.
ומאז התחלתי לחשוב על זה לעומק, ואני נשוי רק שנה ומשהו, ויש לי ילד, ואהבתי אותה מאוד פעם, ואני באמת רוצה שרק יהיה לי, לה ולנו כמשפחה טוב, לא מושלם- גם טוב זה בסדר בשלב הזה.
הבעיה שלא משנה. מה אנחנו מנסים אנחנו מתפוצצים מהר אחד על השניה.
עד לא מזמן הייתי מגדיר את עצמי כאחד שיודע להוביל מהלכים עם בני אדם ובייחוד עם אנשים הקרובים אליי. הייתי סבלני וסובלני יותר, קשוב ואפילו אכפתי יותר. היום אני לא מצליח לבטא בבית את הדברים האלה שכתבתי ואני פשוט מרגיש שאני צריך כיוון, עצה, דרך, נקודת אור שאליה אכוון ואתחיל תנועה.
אשמח לשמוע את דעתכם
צא מהריבוע הבעייתי והבלתי פתיר הזה,ובצאתי
אם אתה תחשוב כל הזמן איך יהיה טוב לך והיא תחשוב איך יהיה טוב לה- לא יהיה טוב לאף אחד...
תתחיל לחשוב ולעשות רק איך יהיה טוב לה (!) בהתחלה יהיה מאוד קשה אבל "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" כשהיא תראה שאתה דואג רק לה היא רק תדאג לך.
שיטה בדוקה ומנוסה.
בהצלחה!
תתחיל לחשוב ולעשות רק איך יהיה טוב לה (!) בהתחלה יהיה מאוד קשה אבל "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" כשהיא תראה שאתה דואג רק לה היא רק תדאג לך.
שיטה בדוקה ומנוסה.
בהצלחה!
מאוד מסכים עם הגישה, היישום אצלי קצת פחות טובתומר123
אני משתדל לנטרל את האגו ותמיד משתדל אחרי ריבים ובכלל לעשות לה טוב, באמת.
אבל יש שתי בעיות, אחת שלי ואחת שלה:
שלי: אני לא מחזיק מעמד, אני מתחיל להתנהג בצורה שתיארת אבל מהר מאוד (ימים בודדים עד שבועיים לכל היותר) נמאס לי, אין לי כוח לזה יותר, מרגיש שלא משנה מה אעשה כבר לא נחזור להיות כפי שהיינו.
שלה: לרצות אותה ולגרום שיהיה לה טוב משמעותו (בעיניה לפחות למרות שהיא טוענת ההפך) לעשות כל מה שהיא אומרת, ויש לה מה לומר על כ-ל דבר.
תקרא את שתי הבעיות, לפעמים כשאני חושב על הבעיות האלה אני לא יודע מי הביצה ומי התרנגולת.
תודה לך
אבל יש שתי בעיות, אחת שלי ואחת שלה:
שלי: אני לא מחזיק מעמד, אני מתחיל להתנהג בצורה שתיארת אבל מהר מאוד (ימים בודדים עד שבועיים לכל היותר) נמאס לי, אין לי כוח לזה יותר, מרגיש שלא משנה מה אעשה כבר לא נחזור להיות כפי שהיינו.
שלה: לרצות אותה ולגרום שיהיה לה טוב משמעותו (בעיניה לפחות למרות שהיא טוענת ההפך) לעשות כל מה שהיא אומרת, ויש לה מה לומר על כ-ל דבר.
תקרא את שתי הבעיות, לפעמים כשאני חושב על הבעיות האלה אני לא יודע מי הביצה ומי התרנגולת.
תודה לך
א.לא תחזרו למה שהייתם. מה הבעיה? גם לא תחזור לגיל 20אין כמו אמא
ככה זה בחיים
החיים מתפתחים לכל מיני כיוונים
תפתחו את החיים למשהוא טוב. אולי זה יהיה יותר טוב? למה לנסות לחזור, זה טעות בעיני...כי זה עושה לך הרגשה לא טובה
מתבגרים. משתנים. גם המראה משתנה. צריך לנסות לזרום עם השינויים ולעשות כל פעם חישוב מסלול מחדש בהתאם למשפחה, לילדים, לאישה, לבעל, למגורים. לעבודה.
ב. כל מה שהיא אומרת-אולי הכוונה רק ההקשבה והבנה ולא באמת טכני.. לשמוע אותה ולהבין אותה
השוני שתיארתשרה נ
ביינכם הוא שוני די רגיל בין גבר לאשה- היא מרגישה שאתה לא עוזר, אתה מרגיש שהיא לא מתעניינת. לדעתי אם בין שני בני אדם יש פוטנציאל- כמו שברור שיש ביינכם כי הייתם חברים שנה ואהבתם אחד את השני- אפשר לתקן ולעבוד על הכל! צריך להחליט שרוצים, ואז כדאי ללכת ליעוץ זוגי שייתן הכוונה איך מתחילים לתקן. אני מכירה הרבה זוגות שהיו במצב יותר גרוע והים חיים באושר ואושר, צריך רק לרצות!
עולמות התוכן שלי ושלה שוניםתומר123
לא מסכים שיש הרבה זוגות שמגיעים ממקומות כל כל רחוקים לזוגיות, נישואין וכו׳.
אני מסכים לעומת זאת שהייתה לנו תקופה מצוינת, של אהבה גדולה והערכה אמיתית, אני זוכר שאז היא באמת העריכה אותי כאדם עוד טרם היותי בן הזוג שלה והיום כאילו זה נעלם. נשאר רק הריספקט הבסיסי שבין בני זוג. וזה חסר לי מאוד. מצד שני אני זוכר את עצמי הרבה יותר סבלני, מחויך, מסביר, קשוב - והיום- מה שצריך בלבד.
תודה על התגובה
אני מסכים לעומת זאת שהייתה לנו תקופה מצוינת, של אהבה גדולה והערכה אמיתית, אני זוכר שאז היא באמת העריכה אותי כאדם עוד טרם היותי בן הזוג שלה והיום כאילו זה נעלם. נשאר רק הריספקט הבסיסי שבין בני זוג. וזה חסר לי מאוד. מצד שני אני זוכר את עצמי הרבה יותר סבלני, מחויך, מסביר, קשוב - והיום- מה שצריך בלבד.
תודה על התגובה
הייתי חייבת להגיבהיא יושבה
וזו פעם ראשונה שאני כותבת כאן..
יכול להיות ששניכם רגישים יתר על המידה ושגם לך יש צדדים נמוכים שקשה לך להכיר בהם (ושיוצאים דווקא איתה)?
אתה נשמע בחור רגיש ועדין, אז השאלה הנשאלת היא- איך? איך קורה שאתה לא מצליח כ"כ?
אומרים שבזוגיות מספיק אחד שעושה עבודה בשביל שכל המערכת תצא נשכרת, וזה נראה שה לא קורה כאן.
תראה,
יכול להיות מאוד שהיא מוציאה ממך צדדים אפלים, כי הם כבר היו שם ממילא.
אתה מאשים אותה שהיא גורמת לך להיות פחות חיובי, בעוד שממש יכול להיות שהיא פשוט נוגעת בכל המקומות המכוסים שאתה לא רוצה לראות ולהרגיש. שבגלל שאתם רוצים להיות אמיתיים אחד עם השני, אתם מגיעים רק לשפל, כי זה מבחינתכם האמת.
אני חושבת שקודם כל כדאי לך ללכת לטיפול לבד. אנשים רגישים נוטים לפתח רגש כלפי כל דבר ולכן הם מתפוצצים מהר מדי\מרגישים חנק מהר מאוד\ חווים רגשות שלילייים בעוצמה. גם אם אתה היותר אופטימי, כדאי לך ללכת ולפרוק את הרגשות אצל מישהו אובייקטיבי כדי שלא להגיע הביתה עם "בטן מלאה" עליה.
ממה שאני מבינה אתה מאשים אותה בסתר על ירידת הרגשות שלך כלפיה. זה מאוד טבעי שתרגיש ככה, כי אולי לדעתך הפכת להיות אדם פחות טוב מאז שהתחתנתם, ולכן ירידת הרגשות היא אוטומטית.
אבל אולי זה גם מה שהיא חושבת או מרגישה? אולי היא מרגישה גם שמאז שנישאתם היא רק יורדת ורק נעשית כבדה יותר וחסרת חשק יותר?
אולי יש לה בדיוק אותו כאב?
אולי תשתפו אחד את השני בזה?
אם היא הולכת לטיפול כנראה שיש לה כנות רגשית בסיסית, ואולי היא גם מסוגלת להתמודד עם האמת שלך, כמו שהיא, בלי שום צורך להתייפות.
הרגע שלפני...כוחות שמימיים
קודם כל רציתי להגיד שקראתי, הצטערתי, אבל בעיקר התרשמתי.
אני כן חושבת שכדאי ללכת ליועץ או יועצת.
כדאי לאדם מאמין ומקצועי.
שנית לא הבנתי מדוע ציינת שאתה חילוני. האם היא גם?
אתם נשמעים אנשים אמיתיים ורציניים שלוקחים אחריות על החיים.
נשמע שהייתה אהבה.
אז מה קרה? נראה לי שעכשיו האהבה שלכם במבחן.
כי באמת, לפי המציאות, אהבה אמורה לעלות ולהתעצם. כן, יש גם משברים בדרך, אבל הכיוון הכללי הוא למעלה.
כשזה לא קורה כך זה סימן שהלכתם בדרך אבודה.
שצריך מורה דרך.
שצריך ואפשר לעלות על המסלול שלכם...
וככה מהצד? באמת נראה שאתם יכולים להצליח! לא שמענו את הצד שלה, אבל מדבריך ניכר הרצון החזק לשמור על התא המשפחתי, וזה נראה לי נדיר בימינו.
יש עוד נקודה שאני רוצה להעלות.
כשאחד מבני הזוג מעלה את עניין הפרידה על הפרק, זה גורם לערעור האמון.
בינתיים, בואו תנסו שלא להזכיר את המילה הזאת בביתכם.
האמון בינכם זה הדבר הכי חשוב, וכשמערערים אותו זה גורם לשני פחד . פחד שיעזבו אותו, ופחד להיפתח שוב.
בשלב זה הייתי ממליצה מאוד, תוך כדי ויכוח, לפני או אחרי, ברגע שקולטים שיש פה משהו שמעכיר ומלבה את האווירה בינכם, לעצור את הכל,
לא משנה כמה אתה או היא צודקים.
לא לתת לאש הזאת להרחיק בינכם, ולצאת מתוך נקודת הנחה ששניכם צודקים.
מן הסתם שאין לכם עדיין את הכלים איך לנהל דו שיח, ואל דאגה! אתם תלמדו את זה עם הזמן, או לבד, או בעזרת יועץ ( על שיטת אימאגו שמעתם? )
העיקר לעצור את הויכוח, ולהעביר את המסר שאתה לא רוצה שכל זה יהיה בינכם, שאתה אוהב, ושאתה רוצה את שניכם מאושרים.
שיש לשניכם מה לומר- אבל העיקר שאתם רוצים ואוהבים אחד את השניה.
כמובן, בבוא העת לשבת ביחד, עם עוגה, תה וטישו ולדבר, אבל מתוך מקום של קרבה, של רצון והבנה, ולא מתוך האש והעייפות.
גם לשיחות האלה צריך הרבה תפילות.
באופן אישי אני ממליצה להדליק נר לכבוד צדיק שאתה מחובר אליו ( אם יש ) ולשים צדקה ולבקש שהשם ישים לך את המילים הנכונות ויפתח לה את הלב.
כי שום דבר לא ברור מאליו.באמת שלא.
ונקודונת קטנה ומשמעותית- הבית שלכם מורכב ממך, ממנה . יש עוד מישהו בתמונה.
תנסה להכניס אותו.
כשתכניס אותו הבית ייראה אחרת.
כמה שתשתדלו בשבילו- הוא יפנק אותכם.
ואולי הוא מתגעגע אליכם.
שתף אותו.
תשאל אותו מה הוא רוצה? מה טוב לעשות עכשיו? להגיב? לשתוק? לקנות לה מתנה? להביא פרח?
תקשיב לקול הפנימי.
ותמשיך לרדוף אחרי השלום שלכם. תרדוף אחריו. אתה לא יודע כמה הוא שווה.
זאת היא, האישה שלך.
זאת היא.
בהצלחה רבה! !
אני כן חושבת שכדאי ללכת ליועץ או יועצת.
כדאי לאדם מאמין ומקצועי.
שנית לא הבנתי מדוע ציינת שאתה חילוני. האם היא גם?
אתם נשמעים אנשים אמיתיים ורציניים שלוקחים אחריות על החיים.
נשמע שהייתה אהבה.
אז מה קרה? נראה לי שעכשיו האהבה שלכם במבחן.
כי באמת, לפי המציאות, אהבה אמורה לעלות ולהתעצם. כן, יש גם משברים בדרך, אבל הכיוון הכללי הוא למעלה.
כשזה לא קורה כך זה סימן שהלכתם בדרך אבודה.
שצריך מורה דרך.
שצריך ואפשר לעלות על המסלול שלכם...
וככה מהצד? באמת נראה שאתם יכולים להצליח! לא שמענו את הצד שלה, אבל מדבריך ניכר הרצון החזק לשמור על התא המשפחתי, וזה נראה לי נדיר בימינו.
יש עוד נקודה שאני רוצה להעלות.
כשאחד מבני הזוג מעלה את עניין הפרידה על הפרק, זה גורם לערעור האמון.
בינתיים, בואו תנסו שלא להזכיר את המילה הזאת בביתכם.
האמון בינכם זה הדבר הכי חשוב, וכשמערערים אותו זה גורם לשני פחד . פחד שיעזבו אותו, ופחד להיפתח שוב.
בשלב זה הייתי ממליצה מאוד, תוך כדי ויכוח, לפני או אחרי, ברגע שקולטים שיש פה משהו שמעכיר ומלבה את האווירה בינכם, לעצור את הכל,
לא משנה כמה אתה או היא צודקים.
לא לתת לאש הזאת להרחיק בינכם, ולצאת מתוך נקודת הנחה ששניכם צודקים.
מן הסתם שאין לכם עדיין את הכלים איך לנהל דו שיח, ואל דאגה! אתם תלמדו את זה עם הזמן, או לבד, או בעזרת יועץ ( על שיטת אימאגו שמעתם? )
העיקר לעצור את הויכוח, ולהעביר את המסר שאתה לא רוצה שכל זה יהיה בינכם, שאתה אוהב, ושאתה רוצה את שניכם מאושרים.
שיש לשניכם מה לומר- אבל העיקר שאתם רוצים ואוהבים אחד את השניה.
כמובן, בבוא העת לשבת ביחד, עם עוגה, תה וטישו ולדבר, אבל מתוך מקום של קרבה, של רצון והבנה, ולא מתוך האש והעייפות.
גם לשיחות האלה צריך הרבה תפילות.
באופן אישי אני ממליצה להדליק נר לכבוד צדיק שאתה מחובר אליו ( אם יש ) ולשים צדקה ולבקש שהשם ישים לך את המילים הנכונות ויפתח לה את הלב.
כי שום דבר לא ברור מאליו.באמת שלא.
ונקודונת קטנה ומשמעותית- הבית שלכם מורכב ממך, ממנה . יש עוד מישהו בתמונה.
תנסה להכניס אותו.
כשתכניס אותו הבית ייראה אחרת.
כמה שתשתדלו בשבילו- הוא יפנק אותכם.
ואולי הוא מתגעגע אליכם.
שתף אותו.
תשאל אותו מה הוא רוצה? מה טוב לעשות עכשיו? להגיב? לשתוק? לקנות לה מתנה? להביא פרח?
תקשיב לקול הפנימי.
ותמשיך לרדוף אחרי השלום שלכם. תרדוף אחריו. אתה לא יודע כמה הוא שווה.
זאת היא, האישה שלך.
זאת היא.
בהצלחה רבה! !
אתם שומרים דני טהרה? תחחילו עם זה..מושיקו
+ יעוץ זוגי ועדיף על פי תורה.
עם עבודה קשה הכל יסתדר..
שניכם רוצים את טובתו של השני אבל לא מבטאים את זה נכון , הנ"ל יעזור לכם בזה
נשמע שמה שהשתנה זו המחויבות.מתואמת
לפני שהתחתנתם לא הייתם מחויבים זה לזו, ולכן הייתה לאהבה ולהערכה אפשרות לפרוח - כי בהן היה הקשר תלוי.
עכשיו אתם מחויבים זה לזה, ויש גם ילד בתמונה, אז זה נעשה קצת מעיק, וכאילו מרגישים שכבר לא נורא אם לא תתבטא האהבה והערכה, כי גם ככה אתם ביחד.
מצטרפת לעצות של טיפול וזוגי, וגם - כדאי - לשמור דיני טהרת המשפחה.
נשמע שויתרתם.מסכת יומהאחרונה
הייתם זוג מהמם, חייתם וביליתם יחד באהבה,
כל אחד ידע מה הוא אוהב ומה הוא רוצה ושניכם רציתם לעשות טוב אחד לשני/ה.
והיה הכיוון הכללי והרצון המשותף...
ואז הגיעה הפתעה, משהו קצת פחות מתוכנן.
וקיבלתם אותה יפה והתייחסתם לעניין ברצינות מלאה ועשיתם את המעשה הנכון.
ומאז פתאום "החיים לא מסתדרים".
אין כיוון משותף, אין מטרה שאליה חותרים -יחד,
אין זוגיות בסיסית והחלום הישן התפוצץ מזמן.
שניכם מתוסכלים, לא מבינים, לא מקבלים ומרגישים "נטושים"
כל אחד מנסה לתרום את שלו, בלי לדעת מה באמת צריך.
ואף אחד לא מרגיש שלם עם המצב.
אז מה שמרגיש לי זה שפשוט דילגתם על משהו בדרך,
פספסתם איזשהו שלב חשוב, לא שמתם לב והמשכתם הלאה,
עם "חור" בחיים, שאותו אתם לא מצליחים לסגור ורק נתקלים בו כל הזמן.
לכל אחד מכם זה חסר, וכל אחד מנסה להשלים אותו בדרך שלו,
חסר לכם, מציק לכם, לא מרגיש שלם, לא מובן הרצף,
ואי אפשר להקים בניין כשאחד היסודות חסר.
ואתם מוכיחים את זה היטב- רוצים, מתאמצים, משקיעים,
משהו לא עובד, והכל נופל שוב ושוב למטה, חוזר אל ה"חור",
אל החוסר הבסיסי ההוא שלא מתמלא ומפרק את כל מה שבא אחריו.
אז זהו שדבר ראשון שעליכם לעשות הוא להבין,
שזה חור משותף, בדרך המשותפת לשניכם,
ולכן רק בהבנה ועבודה משותפת הוא יצליח להיסגר!
ולא, זה לא אומר שכל דבר צריך עכשיו לעשות ולהבין ביחד,
אלא אם תבין אפילו לבד, רק אתה, את זה -שלשניכם חסר משהו,
אותו משהו, אפילו שיכול להיות כל אחד צריך למלא אותו אחרת.
דילגתם. וניחוש שלי- ויתרתם על שלב כלשהו שהיה נראה לכם כי תסתדרו בלעדיו.
אולי בדרך לחתונה, אולי בהקמת המשפחה, ואולי בהכנות לחיי זוגיות...
איפשהו שמה, בבסיס התא המשפחתי שלכם, פספסתם משהו שלא נותן לכם להמשיך הלאה בלעדיו.
דבר שני, מקריאה קצרה בלבד קשה להגיד את זה, אבל אני מעיזה,
כי אם זה לא נכון אתה יכול פשוט למחוק את ההמשך:
נשמע ששניכם עדיין "חיים לבד", כל אחד עם עצמו,
אולי בזוגיות, אבל לא אחד עם השני, אלא יותר אחד ליד השני.
ואני צריכה לסיים, אז המשך חפירות בהזדמנות
מתנה לאשה ליומהולדת - כותונת לילהגלעד1976
שאלה:
אשתי מאוד אוהבת כשאני לה פיג'מות , אם זה לימי הולדת, ימי נישואין, חגים וכו' ( אני קונה גם דברים אחרים, אבל מדי פעם גם פיג'מות)
יש לה בקרוב יומהולדת וחשבתי הפעם לקנות לה איזו כותונת לילה קצת יותר נשית וסקסית.
אתם חושבים שהיא תאהב דבר כזה? היא רגילה להסתובב עם פיג'מה בבית , ומן הסתם עם כותונת כזאת היא לא תסובב ליד הילדים...
אתם חושבים שאת הכותונת האלה עושים יותר בשביל הגברים שנהנים להסתכל ופחות בשביל הנשים שאולי זה בכלל לא נוח להן?
תודה לעונים
זה לחלון ראווה לדעתי.אין כמו אמא
תשאל אותה בעדינות. חבל שתקנה סתםאלגריטי
צא מנקודת הנחה שמה שלא נוח להסתובב איתו בבית ליד הילדים וגם לא לפתוח איתו את הדלת לאבא ואימא, הוא בגדר לא נוח בכללי. אחרי 3 חלוקים כאלה (צנועים יחסית!) שקניתי לאשתי ונלבשו פעמים בודדות, היא הבהירה לי שלא נוח לה למשוך את תשומת הלב שלי באופן כזה. אמנם יש נשים שנהנות לשמח את הבעל ככה, אבל לה זה לא מתאים. מי שרגילה ללבוש מכנסיים בתוך הבית, לא תתלהב מכותונת כ"כ מהר.
לשאלתך התשובה היא בגדול - כן. אחרי שעשיתי קורס או שניים במגדר, למדתי שנשיות היא קודם כל עניין אישי של מה טוב, נוח ויפה ורק אח"כ אם בכלל, מה שנראה מושך בעיני גברים.
תקנה עם פתק החלפהמושיקו
היא תהנה מהיחס ותוכל לבחור בהמשך משהו שהיא אוהבת..
מי מכיר את אישתך. אנחנו או אתה?ה-מיוחד
מה נראה לך אתה?
הכותונת לא בשביל עבודה לבית...
נראה לי אפילו שיש בזה משהוא מעליבאין כמו אמא
שצריך לקנות אמצעים חיצונים
למה מעליב?עדיין טרייה
אישה לא יכולה להנות מלהראות יפה ומושכת? זה רק בשביל הגבר? זה לגמרי יכול להוסיף עוד גוון לנישואין. זה נראה לי הכי טבעי שיהיו גם בגדים כאלו זה ממש לא צריך להיות לא נוח יש מספיק אפשרויות נוחות אומנם לא פרקטיות להסתובב מול שאר בני הבית אבל לא כל בגד חיים להיות כזה שאפשר להסתובב איתו מול זרים. לאור התגובות פה (שזה יכול להעליב) אולי כן כדי לשאול אותה מה דעתה על בגדים כאלו לפני שאתה קונה.
מעליב שצריך להוסיף גוון. נראה לי ככה...אין כמו אמא
לצאת , לבלות, להנות זה לחזק את הקשר
אבל כאילו פה אנחנו מתחילים למצות, אז צריך דברים חיצונים.
אם היתה קונה לעצמה, אז זה משהוא אחר, כמו שאת אומרת להיות יפה לבעלה..
באותה מידה אפשר לומרעדיין טרייה
שלצאת לבלות זה מעליב כי זה מוסיף גוון לקשר מה הוא לא נהנה מלשבת איתי בבית ולדבר למה צריך לחדש ולצאת לבלות? גם אם הקיים והמוכר הוא טוב לא אומר שלא טוב להכניס לפעמים גיוונים גם לחיי המין כמו בשאר תחומי החיים.
כי זה נושא יותר רגיש . לדעתי. מיציאה לבלותאין כמו אמא
ברור שזה תחום אחר הדוגמא שהבאתיעדיין טרייה
זה כדי להראות שלחדש ולגוון לא שווה ללא להנות מהקיים זה שאני נהנת לצאת לבלות עם בעלי לא אומר שאני לא נהנת לדבר איתו על כוס קפה בבית אבל זה מחייה ומחדש לצאת גם לפעמים ולדעתי זאת ההסתכלות שצריכה להיות גם על דברים אינטימיים יותר. ומכאן ברור שזה לא צריך להעליב.
האמת זה ענין של אופי. יש אנשים שתמיד צריך לחדשאין כמו אמא
ולגוון בכל תחום ומשתעממים מהר
ויש כאלו יושבי ביתך, אוהבים את הטוב והבטוח והמוכר בלי הרפתקאות.
בעל יקנה לאשתו מתנה טיפול להעלמת קמטים. שתסכימי איתי שזה מעליב.....
אבל מה מעליב? הרי ברור שבגיל חמישים יש קמטים?
תראי אם שני הצדדים אומרים בא נשפר את הדברים האינטימים וחושבים יחד זה יותר מובן.
אבל אם צד אחד יוזם וקונה זה יותר רגיש. הצד השני מרגיש שכבר משעמם איתו
מסכימה איתך מצד אחר: כאילו שהפיג'מות שיש לה לא מספיק יפותירושלמית טרייה
אולי תקנה לה זיכוי לחנות פיזמות שהיא אוהבת?
חבל באמת לקנות לה משהו שעלול להיות לא שימושי או לא לטעמה. הדברים עם התחרה והסאטן מאד מגרדים ולפעמים גם מזיעים.. בקיצור, אל תקנה לה מיוזמתך משהו מסגנון חדש לגמרי.
אני קניתי..משוטט
ואישתי ממש אהבה..
יש דברים מאד נוחים ויפים..
החלק המסובך הוא להסביר למוכרת.. ( התפדחתי רצח)
אישתי קיבלה את זה כמחמאה אבל זה באמת תלוי באישה..
יש דברים מאד נוחים ויפים..
החלק המסובך הוא להסביר למוכרת.. ( התפדחתי רצח)
אישתי קיבלה את זה כמחמאה אבל זה באמת תלוי באישה..
חבל להשקיע במשהו שמטרתו לרדת במהירותשורש וגרביים
המטרה שלי דווקא שזה לא ירדגלעד1976אחרונה
לדעתי זה חלק מהעניין שבדבר
דווקא נשמע מגניביהיה בסדר!
אולי תדבר איתה מה היא חושבת על זה.
כי כמו שאני רואה בתגובות...
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.
אז שהיא לא תיקח את זה למקום שלילי ותכעס/תיעלב.
אני הייתי שמחה מהמחווה.
כי כמו שאני רואה בתגובות...
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.
אז שהיא לא תיקח את זה למקום שלילי ותכעס/תיעלב.
אני הייתי שמחה מהמחווה.
יש כאלה שאוהבות ויש כאלה שלאחוזרת
תלוי בה. ובזוגיות שלכם
אני יודעת על מישהי פה בפורומים שמוכרת כאלו בגדים- אפשר לפנות באישי ואתן את הניק שלה...
אני יודעת על מישהי פה בפורומים שמוכרת כאלו בגדים- אפשר לפנות באישי ואתן את הניק שלה...
תודה רבה לכל המגיבים והמגיבותגלעד1976
לפי התגובות אני רואה שההתלבטויות שלי היו נכונות, ויכול להיות שהיא תיקח את הדברים לצד אחד או לצד שני
החלטתי ללכת על זה ולקנות לה משהו יפה ועדין
עכשיו אני מתחיל בחיפושים.
אעדכן בהמשך בתוצאות
נשואים צעירים + ילדלצורך שאלה
הריון שני. באיזור חודש חמישי מקבלים את הבשורה שזה תסמונת דאון. ב100%. ( אחרי בדיקת מי שפיר)
בנוסף ,כנראה בעייה מוחית נוספת -פיגור,ומום בלב.
אנחנו ממש אובדי עצות.
אנחנו ממש מתלבטים האם להמשיך את ההריון.
אם יש כאן מישהו שחווה את העניין,אנחנו יותר מנשמח לשמוע או לקרוא. ( או באישי).
גם מי שבחר ללדת וגם מי שבחר להפסיק הריון שכזה.
נשמח לקרוא גם מאחים של, ומכל זוית שתעזור לנו לקבל החלטה.
כרגע דעתינו לא נוטה לשום צד.
תודה רבה!
בנוסף ,כנראה בעייה מוחית נוספת -פיגור,ומום בלב.
אנחנו ממש אובדי עצות.
אנחנו ממש מתלבטים האם להמשיך את ההריון.
אם יש כאן מישהו שחווה את העניין,אנחנו יותר מנשמח לשמוע או לקרוא. ( או באישי).
גם מי שבחר ללדת וגם מי שבחר להפסיק הריון שכזה.
נשמח לקרוא גם מאחים של, ומכל זוית שתעזור לנו לקבל החלטה.
כרגע דעתינו לא נוטה לשום צד.
תודה רבה!
ליבי איתך...שושנה בלוך
קודם כל אתם גיבורים.
לי לא קרה אבל היתה תקופה בהריון האחרון שחשבו בכיוון. והשאלות צצו בראש בצורה קשה ביותר.
באופן כללי מציעה לכם לחפש כמה שיותר אנשים מקצועיים לדבר איתם ובראש ובראשונה רב שמכיר אתכם ואתם סומכים עליו. גם אם ביום יום אלה לא שאלות שהוא רגיל לפסוק בהן הוא יכול להפנות את השאלה לפוסקים אחרים.
אני לא הגעתי לצומת כזאת בחיים, אז לא יכולה לשתף בפועל.
לי אישית יש מן שיגעון שברור לי שאין מצב שאני נותנת יד להרוג עובר שבתוכי בגלל פיגור כי זה מרגיש לי לא מוסרי. למרות יש פוסקים שמתירים ואולי אף צריך במקרים מסוימים. אז מכל הלב מציעה לכם ללכת להתייעץ עם רב שאתם סומכים עליו...
ובכלל כמה שיותר לשתף משפחה חברים ועדת עזרה הדדית פסיכולוגית הגן כל מי שאפשר ויכול לעזור אם בהשתתפות רגשית אם בעזרה פיזית כי זו תקופה לא פשוטה וגם בעצה......
אוי נאנחת מעומק ליבי....
כל כך לא פשוט.........
יאר ה' פניו אליכם....
ואם אתם בוחרים ללדת את הנשמה הטהורה שלכם אשמח לשלוח לכם מתנה ולעזור במה שאפשר.....
לי לא קרה אבל היתה תקופה בהריון האחרון שחשבו בכיוון. והשאלות צצו בראש בצורה קשה ביותר.
באופן כללי מציעה לכם לחפש כמה שיותר אנשים מקצועיים לדבר איתם ובראש ובראשונה רב שמכיר אתכם ואתם סומכים עליו. גם אם ביום יום אלה לא שאלות שהוא רגיל לפסוק בהן הוא יכול להפנות את השאלה לפוסקים אחרים.
אני לא הגעתי לצומת כזאת בחיים, אז לא יכולה לשתף בפועל.
לי אישית יש מן שיגעון שברור לי שאין מצב שאני נותנת יד להרוג עובר שבתוכי בגלל פיגור כי זה מרגיש לי לא מוסרי. למרות יש פוסקים שמתירים ואולי אף צריך במקרים מסוימים. אז מכל הלב מציעה לכם ללכת להתייעץ עם רב שאתם סומכים עליו...
ובכלל כמה שיותר לשתף משפחה חברים ועדת עזרה הדדית פסיכולוגית הגן כל מי שאפשר ויכול לעזור אם בהשתתפות רגשית אם בעזרה פיזית כי זו תקופה לא פשוטה וגם בעצה......
אוי נאנחת מעומק ליבי....
כל כך לא פשוט.........
יאר ה' פניו אליכם....
ואם אתם בוחרים ללדת את הנשמה הטהורה שלכם אשמח לשלוח לכם מתנה ולעזור במה שאפשר.....
בלב כבד הייתי מוותרת על העובררועה קטנה
ולא נכנסת למצב שיאמלל את כל המשפחה
לא הכי חכם לתת עצות כרווקה, את יודעת....כתר הרימון
גם כנשואה+ 10 במקרים כאלו...ה-מיוחד
כמו שכבר אמרו יש את הרב פירר ו\או פוסק הלכתי משכמו ומעלה
בשורות טובות
ובהחלט לא הכי חכם להסיק מסקנות מרחיקות לכתרועה קטנה
מפרטים אישים בפורומים
מוזמנת לאישי להציג את עצמך.כתר הרימון
כי לפי הכרטיס אישי שלך מקומך לא כאן...
(חחח מסקנות מרחיקות לכת? יש כרטיס אישי, ולא סתם.)
(חחח מסקנות מרחיקות לכת? יש כרטיס אישי, ולא סתם.)
האחות עם התסמונת דאון אצלנו היא הגורם אושר מספר 1 בבית, ע...משי
האחות עם התסמונת דאון אצלנו היא הגורם אושר מספר 1 בבית, על מה את מדברת?!
כן, יש קשיים, כן, צריך לשקול (אצלנו היא האחות הכי קטנה אחרי כמה וכמה אחים), כן, יש דעות מקובלות שמתירות להפיל, אבל האמירה של "מצב שיאמלל את כל המשפחה" היא הזויה.
אשריכם ואשרי הילדה, שכך יחסכם.ד.
צריך גם לחשוב קדימהרועה קטנה
היום הם ילדה או ילד קטנים ומתוקים שמישהו אוהב אותם ודואג להם.
אבל ככל שעובר הזמן הם גדלים, מתבגרים ומזדקנים, ומה יהיה אז?
זה לא פשוט בכלל מה שאת אומרתיעל מהדרום
לק"י
הפלה זה לא הלכה חד משמעית כמו שמירת שבת....
הפלה זה לא הלכה חד משמעית כמו שמירת שבת....
א. היא התייחסה לאמירהד.
לגבי "מאמלל את המשפחה".
ב. גם כשגדלים, הגישה מההתחלה משפיעה. וגם ההרגלים והלימוד. וכיום יש גם מסגרות טיפוליות יותר טובות. ויש גם כאלו שמגיעים להישגים בתחומים שונים. כדאי לראות את דברי ר' רפי פוירשטיין וגישתו, מנסיונם.
הקצור, זה לא נושא שניתן לפוטרו "כלאחר יד". כבד מידי. דיני נפשות.
לגבי א- נכון שהחיים הכי פשוטים כשכולם בריאים ושלמיםיעל מהדרום
לק"
י
ולא "מיוחדים", אבל לא בהכרח שזה יאמלל את המשפחה.
לי יש דוד (כבר בן 50 בערך) עם פיגור בינוני- עמוק, העשירי והאחרון בבית.
הדודים שלי לא עושים רושם אומלל במיוחד...גם אלה שנמצאים איתו כל יום.
לכל אחד יש את השק שלו.
וזה שאין התמודדות מהסוג הזה- לא מבטח אותנו מהתמודדות אחרת.
הגבתי פה כדי לחדד את הנקודה.
י
ולא "מיוחדים", אבל לא בהכרח שזה יאמלל את המשפחה.
לי יש דוד (כבר בן 50 בערך) עם פיגור בינוני- עמוק, העשירי והאחרון בבית.
הדודים שלי לא עושים רושם אומלל במיוחד...גם אלה שנמצאים איתו כל יום.
לכל אחד יש את השק שלו.
וזה שאין התמודדות מהסוג הזה- לא מבטח אותנו מהתמודדות אחרת.
הגבתי פה כדי לחדד את הנקודה.
אני כתבתי מה אני הייתי עושה ומדוערועה קטנהאחרונה
כל אחד שיפעל על פי דרכו ועל פי מה שמתאים לו
אך ורק בהיתר של רב פוסק!דיני נפשות -כפשוטושירי"ה
פניתם כבר לרב פירר? דברו איתו, הוא מבין בדברים האלוותן טל
או שיפנה אתכם לרופאים ורופאות יראי ויראות שמיים שייעצו לכם, ואולי אף יפנו אתכם למשפחות רלוונטיות שהם מכירים (שהפסיקו הריון/ילדו בכל זאת, וההתמודדות וכו'...)
מומלץ מאודחסין קדוש
לפנות למכון פוע"ה.
02-6515050
מתמצאים מאוד בתחומים של רפואה והלכה
קשובים לבעיות
נותנים מענה הלכתי
מפנים לאנשי מקצוע מומחים.
למען הסר ספק, הפנייה והייעוץ ללא תשלום.
בשורות טובות
מצטרפת לזה שמעלי. לפנות למכון פועה!שחרית 1238
שאלת חכם פוסק מובהק, שמבין ומצוי בעניינים אלו.ד.
בזריזות.
חברים,תודה על התגובות.לצורך שאלה
אבל,השאלה כרגע היא לא בפן ההלכתי.
אנחנו יודעים שיש דעות לכאן ולכאן...
אנחנו יודעים שיש דעות לכאן ולכאן...
אחרי ששאלתם גורם הלכתיצפורה
ולא קיבלתם תשובה מוחלטת ושתי האופציות מונחות לפניכם, זו החלטה שלכם, אף אחד לא יכול להחליט בשבילכם.
לא כל כך משנה מה אנחנו נגיד. אף אחד לא יוכל לקבל את ההחלטה במקומכם ולהתמודד איתה.
יש מי שחושב שלא יהיה מסוגל להתמודד עם ילד כזה ויעדיף הפלה ויש מי שבכל מצב יקבל את הילד כמו שהוא באהבה.
תשקלו מה טוב *עבורכם*, איך אתם תתמודדו עם ההחלטה שתקבלו. מה כוחות הנפש והאמונה שלכם.
(אם כן מעניינת אותך דעתי האישית, אני יותר נוטה להמשיך את ההריון. מצד התסמונת דאון והפיגור הייתי מתמודדת עם זה על כל הקושי שכרוך בך. ואני מדברת באופן תיאורטי אז יותר קל לי להגיד את זה..)
שולחת מפה חיבוק 
מה הכוונה בבעיה מוחית נוספת? אחד מהתסמינים של דאון זה פיגור.משי
מום בלב זו בעיה נפוצה אצל דאון - אצל אחותי התרפא עצמאית.
ואולי תסתכלו על זה אחרת?מושיקו
לילדים כאלו יש נשמות גבוהות.
מזכים אתכם בנשמה גבוהה ומודיעים לכם מראש תוכלו להתארגן לכך.
ואתם מנסים לוותר על זה בקלות?
על כל ניסיון קשה בחיים+mp8
אפשר לומר שהקב"ה מזכה בו,
זה לא מאוד מעודד את מי שנמצא שם...
זה לא מאוד מעודד את מי שנמצא שם...
תלוי את מימודדת כובעים
הם ביקשו כיוון מחשבה, לא עידוד .מושיקו
קניית רכבאיזהו עשיר
רוצים בע"ה לקנות רכב
התקציב 15,000
כמובן לא נתנגד לפחות
דרישות: אמין, טוב, וכמה שפחות תיקונים
אנחנו ירוקים בנושא, נשמח לכל עזרה ועיצה.....
קחו בחשבון שבתקציב הזה הרכבים ישנים יותרנפשי תערוג
ולכן יש בלאי טבעי גבוה יותר.
זאת מחלוקת גדולה מה עדיף
רכב אמין ישן או רכב פחות אמין חדש (יכול להיות חדש גם ב6-7 שנים)
בכל מקרה לא ציינתם אם יש חשיבות לגודל האוטו (רכב משפחתי מרווח יותר אך גם יקר יותר)
והאם צריך רכב לאיזור הרהרי או לאיזור משורי (ואז אפשר להתפשר על אוטו חלש יותר אבל זול יותר וגם צורך פחות דלק)
זאת מחלוקת גדולה מה עדיף
רכב אמין ישן או רכב פחות אמין חדש (יכול להיות חדש גם ב6-7 שנים)
בכל מקרה לא ציינתם אם יש חשיבות לגודל האוטו (רכב משפחתי מרווח יותר אך גם יקר יותר)
והאם צריך רכב לאיזור הרהרי או לאיזור משורי (ואז אפשר להתפשר על אוטו חלש יותר אבל זול יותר וגם צורך פחות דלק)
מקפיצה. האם נכון לצפות לנישואים מאושרים?אדומהבנשמה
| עדכני | מסרים | שיחה אישיתמחובר כ-אדומהבנשמה(התנתק)ראשימבזקיםדעותמזג אווירפורומיםילדודספסיפספורומים: עדכנישיחות אישיותמסריםדוארראשיפורומיםנשואים טרייםלא נשואה באושר האם זה אומר דרשני?
פורום נשואים טריים
שרשור חדשלא נשואה באושר האם זה אומר דרשני? אדומהבנשמה(2 תגובות)באחד השרשורים הישנים בנתותנשואות כאן פתחו שרשור כמה הן אוהבות את הבעלים שלהן וכמה הבעל מושלם והן זכו. מישהי שם רשמה שאם את לא מאושרת אז תעבדי קשה ואם עדיין לא אז זו חובה ולא בחירה ועלייך לחפש את הנפש התאומה. אני נשואה שנה וחצי . אני באה מבית דתי ובעלי חילוני עם זיקה. פעם בעלי הסכים שנכבד את השבת ועם הזמן זה הכביד עליו. מעבר לפערים האלו יש גם קושי אחר. רבים הרבה ולכן אנו ביעוץ )5 מפגשים( ואינו תמיד רגיש אליי. סף תסכול נמוך. לפעמים נראה כעוס ורגיש בעצמו מאוד. קשה לצאת מויכוחים. עם זאת אני אוהבת אןתו והוא מתאמץ לסגל לעצמו הרגלים שישמחו אותי. קונה מתנות בהפתעה . עושה בבית יותר ממה שהיה רגיל . מנסה להקשיב לי במלוא הקשב. מאוד משתדל. אבל בגלל תכונות אופי מסוימות שהן לא מה שחיפשתי זה מרגיש שהאהבה שלי הערכה הערצה הן לא כמו שחשבתי שיהיה לי. אני לא מאושרת. חושבת על גירושים הרבה ואין לנו עוד ילדים. מצד שני אני חושבת שבאמת אין מושלם לא אדם ולא נישואים ואולי ציפיותיי מוגזמות. וגם אם התחתנו סימן שזה רצון השם.מצד שני לקרוא שרשור של עשרות נשים מאושרות מעריכות ומעריצות את הבעל שעוזר שמבין שיש כימיה מדהימה. גורם לי להרגיש שאני במקום הלא נכון. שלא שלי. איך אפשר לדעת? אני עצמי טיפוס עם דימוי עצמי לא גבןה אך נראית טוב רגישה ועפ אינטליגנציה רגשית מפותחת ומודעת לעצמי ובעלי הרבה פחות. הוא אוהב אותי אהבה גדולה וטהורה וללא תנאים לדבריו. אבל אולי זה לא מספיק לי כי הוא לא מתאים ואני לא מספיק אוהבת כמו שאמורים וכמו שצריך?הרבה פעמים בחיי אני מרגישה גם חוסר סיפוק ושאני לא במקומי אז איך אפשר לדעת אם הרגש לבעלי הןא אותנטי או עוד ביטוי לאישיות?
פורום נשואים טריים
שרשור חדשלא נשואה באושר האם זה אומר דרשני? אדומהבנשמה(2 תגובות)באחד השרשורים הישנים בנתותנשואות כאן פתחו שרשור כמה הן אוהבות את הבעלים שלהן וכמה הבעל מושלם והן זכו. מישהי שם רשמה שאם את לא מאושרת אז תעבדי קשה ואם עדיין לא אז זו חובה ולא בחירה ועלייך לחפש את הנפש התאומה. אני נשואה שנה וחצי . אני באה מבית דתי ובעלי חילוני עם זיקה. פעם בעלי הסכים שנכבד את השבת ועם הזמן זה הכביד עליו. מעבר לפערים האלו יש גם קושי אחר. רבים הרבה ולכן אנו ביעוץ )5 מפגשים( ואינו תמיד רגיש אליי. סף תסכול נמוך. לפעמים נראה כעוס ורגיש בעצמו מאוד. קשה לצאת מויכוחים. עם זאת אני אוהבת אןתו והוא מתאמץ לסגל לעצמו הרגלים שישמחו אותי. קונה מתנות בהפתעה . עושה בבית יותר ממה שהיה רגיל . מנסה להקשיב לי במלוא הקשב. מאוד משתדל. אבל בגלל תכונות אופי מסוימות שהן לא מה שחיפשתי זה מרגיש שהאהבה שלי הערכה הערצה הן לא כמו שחשבתי שיהיה לי. אני לא מאושרת. חושבת על גירושים הרבה ואין לנו עוד ילדים. מצד שני אני חושבת שבאמת אין מושלם לא אדם ולא נישואים ואולי ציפיותיי מוגזמות. וגם אם התחתנו סימן שזה רצון השם.מצד שני לקרוא שרשור של עשרות נשים מאושרות מעריכות ומעריצות את הבעל שעוזר שמבין שיש כימיה מדהימה. גורם לי להרגיש שאני במקום הלא נכון. שלא שלי. איך אפשר לדעת? אני עצמי טיפוס עם דימוי עצמי לא גבןה אך נראית טוב רגישה ועפ אינטליגנציה רגשית מפותחת ומודעת לעצמי ובעלי הרבה פחות. הוא אוהב אותי אהבה גדולה וטהורה וללא תנאים לדבריו. אבל אולי זה לא מספיק לי כי הוא לא מתאים ואני לא מספיק אוהבת כמו שאמורים וכמו שצריך?הרבה פעמים בחיי אני מרגישה גם חוסר סיפוק ושאני לא במקומי אז איך אפשר לדעת אם הרגש לבעלי הןא אותנטי או עוד ביטוי לאישיות?
הכנות לחתונה -מחלוקת עקרוניתחתן צעיר
שלום רב,
אני צפוי להתחתן בזמן הקרוב ונתגלעו חילוקי דעות ביני לבין ארוסתי בכל הקשור לאופי הריקודים באירוע.
אציין שברוב מוחלט של הדברים שקשורים לארגון החתונה אנחנו מסכימים.
אין לי עניין לנקוט בגישה קיצונית, אני אדם וותרן ונח לבריות מטבעי.
אני מעוניין בריקודים נפרדים ואילו ארוסתי מעוניינת בהסרת המחיצה בחלק השני של האירוע, כלומר החל מהסבב השני עד סוף האירוע - בטענה שהיא מעוניינת לרקוד עם בני משפחתה ובנוסף לגרום לאורחים להרגיש בנח. ברם, אני מתנגד לכך בתוקף מסיבות עקרוניות (רוב האורחים מהצד שלי רוקדים במעורב).
אני רואה בחתונה אירוע בעל משמעות דתית עמוקה, אני מוכן להתפשר על דברים מסוימים כגון סוג המוזיקה וכו אבל בעניין הזה קשה לי לוותר. אני מנסה למצוא נוסחה כבר הרבה מאד זמן לפתרון הסוגיה וכבר מיואש.
בבקשה מכם אשמח אם תגיבו ותביעו את עמדתכם
תתיעצו עם רב. מזל טוב.העני ממעש
מנסיוננו~nhykb~
אצלנו ההחלטה היתה ברורה- ריקודים נפרדים לכל אורך החתונה ומוזיקה רק יהודית
שנינו דתיים לאומיים, הוא ממשפחה תורנית ואני לא ולשנינו היו אורחים שרוקדים ככה ואורחים שרוקדים ככה
חברים שלי התפלאו לשמוע שלא תהיה מוזיקה ישראלית/מזרחית/לועזית.. אבל עמדנו על שלנו
בסופו של דבר- כל האורחים (מחילונים ועד חרדים) נהנו מאוד בחתונה ולא הפסיקו להדגיש את השמחה שהיתה בחתונה ובעיקר בריקודים
לאף אחד לא הפריע שלא היה מעורב..
ולגבי ריקוד משפחתי?
בעלי וגם אבא שלי הגיעו לאיזור של הנשים ורקדו איתנו (המשפחה) ובינתיים הבנות מסביב לא רקדו אלא התבוננו.
אחים שלי ושלו לא הגיעו כי זה פחות התאים.
עם ארוסתך תאמין למה שכתבתי אולי זה יעזור בהצלחה!!
שנינו דתיים לאומיים, הוא ממשפחה תורנית ואני לא ולשנינו היו אורחים שרוקדים ככה ואורחים שרוקדים ככה
חברים שלי התפלאו לשמוע שלא תהיה מוזיקה ישראלית/מזרחית/לועזית.. אבל עמדנו על שלנו
בסופו של דבר- כל האורחים (מחילונים ועד חרדים) נהנו מאוד בחתונה ולא הפסיקו להדגיש את השמחה שהיתה בחתונה ובעיקר בריקודים
לאף אחד לא הפריע שלא היה מעורב..
ולגבי ריקוד משפחתי?
בעלי וגם אבא שלי הגיעו לאיזור של הנשים ורקדו איתנו (המשפחה) ובינתיים הבנות מסביב לא רקדו אלא התבוננו.
אחים שלי ושלו לא הגיעו כי זה פחות התאים.
עם ארוסתך תאמין למה שכתבתי אולי זה יעזור
בהצלחה!!מה משנה מה דעתנו?פאז
משנה מה דעתך.
כנראה ההזדמנות הראשונה שלכם לגשר על פערים ביניכם בצורה ראויה וזוגית.
שבו, ספר מה חשוב לך ולמה, תשמע מה חשוב לה ולמה
ותגיעו לפתרון שמתאים לשניכם.
או שאם משהו חשוב לך מאד-
בקש ממנה לוותר על נוחות האורחים שלה בשביל
החשיבות שלך לאופן בו נראה היום הגדול שלכם.
בהצלחה!
כנראה ההזדמנות הראשונה שלכם לגשר על פערים ביניכם בצורה ראויה וזוגית.
שבו, ספר מה חשוב לך ולמה, תשמע מה חשוב לה ולמה
ותגיעו לפתרון שמתאים לשניכם.
או שאם משהו חשוב לך מאד-
בקש ממנה לוותר על נוחות האורחים שלה בשביל
החשיבות שלך לאופן בו נראה היום הגדול שלכם.
בהצלחה!
בוודאי שבחתונה,ד.
הריקודים צריכים להיות עם מחיצה. זה לא "קיצוני", אלא נורמה אמיתית.
[ולגבי "עם בני משפחתה" שזה זה שייך לגביהם, אפשר בצד של הבנות לזמן מה]
השאלה, איך מסדרים עם הענין שלא תיווצר מחלוקת מקלקלת. וגם לא ברור מה בדיוק המושגים אצלכם.
נקווה שיהיה גם אמת וגם שלום..
מצער...דעה
כל הכבוד לך שחשוב לך לעמוד על עניין הצניעות בערב כה גדול.
אני חושבת שבית יהודי צריך יסודות מאוד חזקים על מנת שיצליח. תגיד לה שאולי בזכות שתוותר תזכו לבנין עדי עד.
תנסה למצוא ספר שמדבר על קדושת הבית ולהקריא לה.
אני חושבת שבית יהודי צריך יסודות מאוד חזקים על מנת שיצליח. תגיד לה שאולי בזכות שתוותר תזכו לבנין עדי עד.
תנסה למצוא ספר שמדבר על קדושת הבית ולהקריא לה.
תסביר לה בנועם שאם אתם רוצים להתחיל חיי נשואין ברגל ימיןשירי"האחרונה
צריך להתחיל את החתונה באופן של "שהשמחה במעונו", והשכינה שורה כשהקדושה נשמרת. תסביר לה שזה לטובת הבית העתידי שאתם רוצים לבנות-חשוב שלא יהיה קטרוג על הערב הזה.
תפנה לפן הרגשי יותר. יש תיאורים קשים מה קורה מבחינה רוחנית במקום שיש ריקודים מעורבים-לא אפרט פה, אבל תדגיש את הרצון להתחיל את הזוגיות שלכם ברגל ימין בלי שירבוץ הקטרוג הזה .
בנוסף תסביר לה שזו לא חומרה, אלא פשט ההלכה ואין שום היתר לזה-אולי כדאי שתיקח אותה לרב -תאמר לה שכבר ומן הסתם גם בהמשך יש קצת חילוקי דיעות ולכן חשוב שיהיה רב שאותו אתם שואלים במקרה של חילוקי דיעות ואתם מקבלים על עצמיכם להתבטל לפסיקה שלו וללכת לפיה.
ותתפלל לפני כן מעומק הלב ,שהקב"ה ירכך את ליבה לקבל את דבריך ולהסכים עימם-כל מניעה שיש לנו היא משמים-בני אדם הם השליחים,אך הוא יתברך מסובב הסיבות ואחראי להכל-אז אל תפנה ישירות אליה אלא אחרי שאתה פונה למי שאמר והיה העולם ומבקש ממנו.
בהצלחה.
התמודדות עם חמה לא דתיהטוהר הלבנה
|צריכה לפרוק|
טוב, יש לי הרבה דברים שקשה לי להתמודד איתם בקשר לזה, אבל עכשיו מה שגרם לי לכתוב זה שאני במחשב של חמותי, רואה תמונות שהיא צילמה את הבת שלי בשבת! 
לפני כמעט שנה יצאנו איתה לסופ"ש בצפון, בשבת יצנו למעיין קטן, באמצע הדרך היא התחילה ללכת לאט, הוציאה מצלמה וצילמה את הנוף, נו מילא, היא המשיכה ללכת אחרינו "מחביאה" את המצלמה ביד ואז כשהגענו למעיין היא פשוט צילמה אותנו! אמרתי לה שזה ממש לא שייך, היא הלכה 10 מטר מאיתנו וכשלא הסתכלנו היא צילמה אותנו שוב, זה היה כ"כ קרוב שראינו, אז עשיתי לה פרצוף של "מה???" ואז אחרי איזה חצי שנה ראינו את התמונות משם וגילינו שאח"כ היא פשוט צילמה עוד כמה וכמה תמונות שלנו אבל מאחורה...
מאותו טיול יצא לה כמה פעמים להגיד לנו בשבתות "אוי, חבל שאי אפשר לצלם", חשבתי שהיא קלטה את העיניין, אך לא, לפני כמה חודשים היינו אצלה שבת, אני לא הרגשתי טוב וישנתי טיפה יותר, היא, בעלי והבת היו בסלון, היא הפריחה לה בועות סבון, דבר שהיא עשתה בשבת קודמת שהיינו אצלה והיא אמרה עליו "חבל שאי אפשר לצלם", בקיצור, היא החליטה שזה שאני ישנה זו אחלה הזדמנות, אז היא פשוט צילמה אותה עם בועות הסבון מול הפרצוף של בעלי! הוא היה בהלם ולא הגיב, כשהתעוררתי הוא סיפר לי והמשכנו להבליג, אבל בהמשך אותה שבת, שוב היא אמרה לי כמה פעמים "אוי, חבל שאי אפשר לצלם", על מי את עובדת??? אוף!
עכשיו, אחרי שבשבת האחרונה שהיינו אצלה, היא יצאה לטייל עם הבת שלי וכשהיא חזרה ראיתי שהיה לה בתיק מצלמה, רק קיוותי שהיא לא עשתה בה שימוש, אך עכשיו שאנחנו שוב אצלה ואני במחשב שלה עוברת על תמונות (להכנת אלבום לבת), אני רואה שהיא אכן צילמה את הילדה בשבת ההיא, זה מרתיח אותי!!!
אין עם מי לדבר!
יש בי רצון עז למחוק את התמונות, אבל לא יודעת אם זה באמת הדבר החכם לעשות...
לא רוצה שהיא תצלם את הבת שלי! נכון, היא קטנטונת ועוד לא מבינה, אבל לא נראה לי שישתנו ההרגלים אחרי שהבת תגדל...
מה לעשות???
|תודה על ההקשבה, הייתי צריכה את הפריקה הזאת!|
לא מוכיחים אדם אם ידוע שלא יעזורמקרוני בשמנת
זאת גם הלכה.
הוכח תוכיח נאמר כאשר זה יעזור. למשל אם חברה תעצור אותי ותסכיר לי לא לומר לשון הרע אני אודה לה. אבל ללכת לחנות החילונית ולהגיד בכל דבר מה היא צריכה לשנות זה לא יעיל ולא נעים.
בוודאי שכל יהודי שומר מצוות מוסיף טוב לעם ישראל ולעולם כולו. אבל בואו נתקן את עצמינו לפני שמדברים לדאוג שאחרים ילמדו תורה ויקיימו מצוות. יש דרך לקרב יהודי, ובעזרת השם כולם יתקרבו בסוף בנועם ובשמחה, לדרך השם.
הוכח תוכיח נאמר כאשר זה יעזור. למשל אם חברה תעצור אותי ותסכיר לי לא לומר לשון הרע אני אודה לה. אבל ללכת לחנות החילונית ולהגיד בכל דבר מה היא צריכה לשנות זה לא יעיל ולא נעים.
בוודאי שכל יהודי שומר מצוות מוסיף טוב לעם ישראל ולעולם כולו. אבל בואו נתקן את עצמינו לפני שמדברים לדאוג שאחרים ילמדו תורה ויקיימו מצוות. יש דרך לקרב יהודי, ובעזרת השם כולם יתקרבו בסוף בנועם ובשמחה, לדרך השם.
התייעצות לגבי קניית רכב למבינים...ש.א.ז.
הגיע הזמן לקנות רכב ראשון.
מה שחשוב לנו:
- הכי חשוב שיהיה רכב אמין (שלא יתקע לנו באמצע חווארה) ושיקח את העליות של השומרון בקלות יחסית.
- זול (תווך מחירים: 20-25 אלף. אם ממש משמעותי אפשר אולי לגרד 27.)
- מרווח
- חסכוני בדלק
כרגע אנחנו מתלבטים בין מאזדה 3 לסוזוקי ליאנה, שניהם שנת 2008.
נשמח לדעת מה ההבדלים ביניהם והאם ניתן "להתפשר" על סוזוקי ליאנה יותר מתוחזק (הרי הוא יותר זול).
תודה!
לא יודע כמה אמין יכול להיות רכב מלפני 8 שניםאיש השקים
לפי מה ששמעתיgps
מהשנים האלה סוזוקי אמין יותר. זאת אומרת שהוא אוטו שיחסית מזדקן בכבוד, יותר מהמזדות.
מה שכן, חשוב מאוד זה הקילומטרז' של האוטו, ומצב התחזוקה שלו.
מציע לכם להסתכל גם על ניסן אלמרה וטויוטה קורולה.
אומנם במחיר הזה מדובר על רכבים יותר ישנים אבל לדעתי הם נחשבים יותר אמינים.
אם תמצאו אחד מאלה עם קילומטרז' נמוך (בסביבות המאה אלף) הם נחשבים למאוד טובים ואמינים.
ואני מסייג: כל מה שכתבתי לא מנסיון אישי ולא מהבנה אלא דברים ששמעתי מאנשים.
תודה רבה על הפירוט!ש.א.ז.
כמובן שנשמח לשמוע עוד חוות דעת, במיוחד ממי שיש לו ניסיון אישי עם אחד הדגמים הנ"ל.
לבדוק שהוא טופל במוסך מורשהיואב גל
לראות תיעוד של הטיפולים!
יכול להיות רכב עם קילומטרז' גבוהה שעשו לו טיפולים בזמן והחליפו חלקים בזמן שעדיף מרכב עם קילומטרז' יותר נמוך שלא טופל במוסך מורשה ולא עשה את הטיפולים התקופתיים
יכול להיות רכב עם קילומטרז' גבוהה שעשו לו טיפולים בזמן והחליפו חלקים בזמן שעדיף מרכב עם קילומטרז' יותר נמוך שלא טופל במוסך מורשה ולא עשה את הטיפולים התקופתיים
מוסך מורשה זה פיקציהה-מיוחד
אם יש מכונאי טוב ואמין שאתם מכירים תלכי אליו
אחי אמרתי לקנות רכב שטופל במוסך מורשהיואב גל
לא לטפל תכלס במוסך מורשה...
ולמה אמרתי ממוסך מורשה מהסיבה הפשוטה !!
במוסך מורשה יש תיעוד של כל הטיפולים ככה אתה יודע שהרכב טופל והוא במצב נורמלי ושלא חירטטו לך תשכל שהוא עבר טיפולים תקופתיים וכו
ולמה אמרתי ממוסך מורשה מהסיבה הפשוטה !!
במוסך מורשה יש תיעוד של כל הטיפולים ככה אתה יודע שהרכב טופל והוא במצב נורמלי ושלא חירטטו לך תשכל שהוא עבר טיפולים תקופתיים וכו
אז ככה יותר הגיוניה-מיוחד
רק לא לסמוך על התקינות של הרכב
..nany
מאזדה שלוש שותה המון
טויוטה קורולה -נקודה!yosefin
שנת 2005 ומעלה! אל תלך על 03 04 כי הן לא מוצלחות.
תצטרך לחפש הרבה ביד 2 כי הן נחטפות-וכן אל תתפשר קח רק פחות מ 150000 ק"מ (לשנת 2005)
אני עם 2006 כבר שנה, הטיפול לפני טסט היה רק החלפת שמן ו...זהו! כלום!
הוא גם בחירת המוסכניקים, תברר ותראה
אני ממליץ בחום!
טוב ככהבנדא מצוי!!
גם לי כולם אמרו טיוטה קורולה.....
אישית פחות מתחבר אבל בהחלט נחשב לרכב טוב ואמין...
רכבים טובים ואמינים הם
סוזוקי בלנו נראה לי עד 2008...
הונדה סיוויק עד 2006(אחרי זה זה יצור אחר ופחות אמין)
מיצובישי לנסר עד 2009
חשוב מאד לבדוק ספר טיפולים של הרכב
איפה טופל?
לדאוג שלא הוחלף מנוע - הכי חשוב...
קילומטראז' נמוך....פחות מ-140000
אם יש לך חבר שעובד במכון בדיקות של רכב או חבר שמבין טוב ברכבים כדאי לך ללכת לבדוק אותו אצל החבר/להביא אותו איתך לקניה...
קניתי לפני חצי שנה מיצובישי לנסר 2009 118500 קילומטראז'
אחלה רכב ב"ה...
רק לזכור שבמיצובישי מומלץ להחליף לו רדיאטור באיזור ה130000 140000 ק"מ
כדי שהראש מנוע לא ילך...
אישית פחות מתחבר אבל בהחלט נחשב לרכב טוב ואמין...
רכבים טובים ואמינים הם
סוזוקי בלנו נראה לי עד 2008...
הונדה סיוויק עד 2006(אחרי זה זה יצור אחר ופחות אמין)
מיצובישי לנסר עד 2009
חשוב מאד לבדוק ספר טיפולים של הרכב
איפה טופל?
לדאוג שלא הוחלף מנוע - הכי חשוב...
קילומטראז' נמוך....פחות מ-140000
אם יש לך חבר שעובד במכון בדיקות של רכב או חבר שמבין טוב ברכבים כדאי לך ללכת לבדוק אותו אצל החבר/להביא אותו איתך לקניה...
קניתי לפני חצי שנה מיצובישי לנסר 2009 118500 קילומטראז'
אחלה רכב ב"ה...
רק לזכור שבמיצובישי מומלץ להחליף לו רדיאטור באיזור ה130000 140000 ק"מ
כדי שהראש מנוע לא ילך...
מזדה שותה דלק זה א. ואנחנו קנינו טויוטה קורלהחמדה 7
חסכונית מאוד בדלק.. ונוחה...
בכללי כדי לבדוק באמת קילומטראז וגם ממי קונים...
צעירים שקורעו את הרכב או מבוגרים שנסעו רק לסופר..
בכללי כדי לבדוק באמת קילומטראז וגם ממי קונים...
צעירים שקורעו את הרכב או מבוגרים שנסעו רק לסופר..
סקודה!! דה-הא!!נשואה מאושרת.
רכב ראשון גם שלנו, לא היה לנו מושג. וכל מוסכניק ובן אדם שנתקל ברכב מציע לנו כסף לקנות אותו.
נפלנו טוב...
רק מה, קנינו אותו איזה יד 5 עם קילומרז בשמיים, בע"ה קניה הבאה גם סקודה, רק יותר חדשה .
בקושי שותה דלק, ואנחנו עושים המוןןןן נסיעות. נהנים ממנה ממש
ממליץ על מאזדה 3"ה' הוא המלך"
ממליצה על יונדאי+mp8
רכב אמין מאוד גם בדגמים הישנים. אקסנט למשל.
אם קונים אקסנט - מומלץ לחפש אחד עם מנועבנדא מצוי!!
1600
כי רובם הם עם מנוע 1400 והרכב לא סוחב כמו שצריך
כי רובם הם עם מנוע 1400 והרכב לא סוחב כמו שצריך
ממליץ לסדר רשימת דרישות ותקציבnick
ולשאול באתר שיותר מבינים בו, carsforum.co.il למשל
פה כל אחד אומר את הרכב שהיה לו, וכמה הוא פיצוץ, ותכלס אין פה כמעט שום דבר מועיל
פה כל אחד אומר את הרכב שהיה לו, וכמה הוא פיצוץ, ותכלס אין פה כמעט שום דבר מועיל
מנסהכוחות שמימיים
תסתכלו בפורומים של מוסכניקים.
מאזדה טובה יציבה ואמינה אך אינה חסכנית בדלק.
אקסנט מעולה וחסכנית- אך הערך שלה יורד מהר לעומת המאזדה.( במקרה שתרצו למכור, אפשר להשוות מחירים ביד 2 יש להם שם אפשרות להעריך שווי של רכב )
שמעתי שלניסן יש גם רכבים ממש טובים וזולים.רק אני לא זוכרת את הדגמים.
סוזוקי ליאנה- שמעתי דברים טובים אבל לא בדקתי.
בהצלחה!
מאזדה טובה יציבה ואמינה אך אינה חסכנית בדלק.
אקסנט מעולה וחסכנית- אך הערך שלה יורד מהר לעומת המאזדה.( במקרה שתרצו למכור, אפשר להשוות מחירים ביד 2 יש להם שם אפשרות להעריך שווי של רכב )
שמעתי שלניסן יש גם רכבים ממש טובים וזולים.רק אני לא זוכרת את הדגמים.
סוזוקי ליאנה- שמעתי דברים טובים אבל לא בדקתי.
בהצלחה!
צריכת דלק לרוב לא יותר מדי משמעותית לתחשיבדוד100
תנסו להעריך כמה קילומטר תעשו בשנה ותשובות ע"פ זה כמה יהיה ההפרש בעלות השנתית.
לרוב זה לא יהיה יותר מדי משמעותי
לרוב זה לא יהיה יותר מדי משמעותי
לדוגמאדוד100
משפחה שמתלבטת בין רכב שצורך 1 ל10 לרכב שצורך 1 ל12.
אם היא עושה 12000 ק"מ בשנה הפער בעלות יהיה 1200 ש"ח שנתי.
כאשר הירידה ערך יכולה להיות בקלות 2000 שח, טסט 1200, טיפולים 1500, ביטוח 3500, דלק עוד 5000 והייתי די סולידי בעלויות.
כך שצריך לשים לב לפרופורציות.
אם היא עושה 12000 ק"מ בשנה הפער בעלות יהיה 1200 ש"ח שנתי.
כאשר הירידה ערך יכולה להיות בקלות 2000 שח, טסט 1200, טיפולים 1500, ביטוח 3500, דלק עוד 5000 והייתי די סולידי בעלויות.
כך שצריך לשים לב לפרופורציות.
זה נכון ל-12K, לא למשפחה שעושה 20K בשנה מה שמכפיל את המספריםמשה
לכן כתבתי את הפירוטדוד100
שכל אחד יידע לעשות את החשבון שלו.
ולמשפחה שעושה קרוב ל40K בשנהבנדא מצוי!!
על פי הידוע לי אתה יודע חשבוןדוד100
דווקא לא יודע ....בנדא מצוי!!
...אסטרואחרונה
אם אתם יכולים לגרד קצת יותרמשה
יש היום ערימה של מבצעים של חברות ליסינג שמנסות להיפטר מרכבים משנתוני 11-12 ולא מצליחות לעשות את זה.
החיסרון זה שמדובר ברכב מליסינג על כל המשתמע (ולפעמים לא משתמע, אגב), הייתרון זה כמובן שנתון יותר מתקדם.
אם הולכים לכיוון הזהבנדא מצוי!!
מומלץ לבדוק אותו טוב
לראות שלא שחטו אותו
אלא היה אצל סבאל'ה זקן שנסע איתו רק בעיר
עם קילומטראז נמוך
נסיעה בעיר גורמת שחיקה מוגברתnick
קילומטראז' נמוך חשוב פחות משמירה על טיפולים ברכיבים מקוריים
כמו שאמרתי התועלת של השרשור הזה מפוקפקת.
כמו שאמרתי התועלת של השרשור הזה מפוקפקת.
לא אמרתי שלא חשוב לבדוק טיפוליםבנדא מצוי!!
אלא שניהם ביחד חשוב לבדוק
לא מסכימהירושלמית טרייה
לאבא שלי הרבה ניסיון עם רכבים ישנים.
הקילומטראז' מאד מאד משמעותי.
וכמובן לבדוק במכון אמין (שזה תיק בפני עצמו) כדי לוודא שאין בעיות שתיקונן יעלה הון כגון תיקון גיר.
דווקא יש רכבים טובים מליסינג. הקילומטראז משמעותי, ולבדוק שלא עברו תאונות רציניות ולא נסעו כרכב שטח..
הקילומטראז' מאד מאד משמעותי.
וכמובן לבדוק במכון אמין (שזה תיק בפני עצמו) כדי לוודא שאין בעיות שתיקונן יעלה הון כגון תיקון גיר.
דווקא יש רכבים טובים מליסינג. הקילומטראז משמעותי, ולבדוק שלא עברו תאונות רציניות ולא נסעו כרכב שטח..
מחזקאוריאל84
ירושלמית צודקת, סביר להניח שרכב עם קילומטראז' גבוה יביא איתו בעיות מכאניות. כדאי, במקרים שלא מכירים את בעל הרכב ולא יודעים אם הרכב שמור או לא, לבדוק את הרכב לגופו ולפי מצבו המכאני ולא דווקא לפי הדגם. הסיכון באמת קטן אם קונים מאלבר וכל החברות הגדולות כי יש מבחר גדול ולכן יש יותר סיכוי למצוא אצלם רכב במצב טוב.
ניסאן טידה, מומלץ בחוםשנינו
ועונה על כל הפרמטרים
כדאי לבדוק את ענייןנתן.1
ריקול רכבים הרבה רכבים מכל מני סוגים ומכל מני שנים ישנים וחדשים נקראו להחלפת חלקים בין הסוויץ' כריות אוויר וכו כי היצרן של אותם חלקים ששיוק גילה שיש תקלה באותם חלקים .
ועוד עניין לא לשכוח לבדוק עם הרכב מעוקל לפני הקנייה וכו .
והכי חשוב לוודא שהרכב עבר בדיקות תוקפתיות לפני ספר הרכב של אותו הרכב (או לפני הקלומטרז' הממולץ בין טיפול או מספר השנים שעברו בין טיפול לטיפול) החלפת שמנים ברקסים( רפידות ) מנוע ורדיאטור וכו
ועוד עניין לא לשכוח לבדוק עם הרכב מעוקל לפני הקנייה וכו .
והכי חשוב לוודא שהרכב עבר בדיקות תוקפתיות לפני ספר הרכב של אותו הרכב (או לפני הקלומטרז' הממולץ בין טיפול או מספר השנים שעברו בין טיפול לטיפול) החלפת שמנים ברקסים( רפידות ) מנוע ורדיאטור וכו
עוד קצת עצות לבדוק מספר שלדה/מספר vinנתן.1
אז עכשיו אתה יכול לשאול את עצמך “איך אוכל לבדוק מספר vin שלי”? למרבה המזל עם האינטרנט, זה קל למדי(יש כאלה שזה אולי בתשלום ) הצעד הראשון הוא לקבל את מספר vin של הרכב. כל המכוניות והמשאיות vin מוטבע על פיסה קטנה של מתכת על לוח המחוונים בצד הנהגים שאתה יכול לראות על ידי התבוננות בחלק הקדמי של השמשה הקדמית. בנוסף, חלק מיצרנים גם לשים את מספר vin בצד הפנימי של דלתות, מתחת למכסת המנוע ולפעמים גם על מכסה הסיפון או תא מטען. הערה חשובה: אתה עשוי להבחין בכמה פנלים שמספרי vin הם לא אותו הדבר. זה לא בהכרח אומר שהרכב נגנב. ייתכן שהיה בתאונה וחברת הביטוח החליפה חלקים שונים למרות זאת, אם אתה נתקל ברכב ויש לה מספרי vin כל שונים בכל הלוחות, הפתרון הטוב ביותר הוא להתרחק מרכב הזה.
נסיעת מבחן לרכב נהיגה משולבת עירוני ובין עירוני של בערך 15-20 דקות לבדוק האצת הרכב( כגון להשתלב בכביש מהיר) שהרכב מעביר הילוכים חלק בלי רעשים מוזרים והכי חשוב לוודא שהכל נעשה באופן בטוח לוודא שמד הטמפ' לא עבר את הטמפ' הנורמלית לרכב , בדיקת מערכת שיוט עם קיים ברכב ובדיקת בלימה האם כאשר יש בלימה פתאומית סעו למקום בטוח ללא תנועה על הכביש, וודאו שאין רכביםמאחוריכם או מסביבכם, האיצו את הרכב למהירות סבירה 50 -40 קמש ולחצו חזק על דוושת הבלם עד לעצירה מוחלטת. התחושה שתורגש היא מעין רעדות קלות על דוושת הבלם ובחלק מהמקרים תוכלו אפילו לשמוע את המערכת יוצרת רעשים מתוזמנים. אל דאגה, הרעידות שהרגשתם ברגל הם הוכחה שהמערכת נכנסה לפעולה והיא תקינה. ויש רכב כאשר המערכת נכנסת לתפקוד נדלקת נורה
נסיעת מבחן לרכב נהיגה משולבת עירוני ובין עירוני של בערך 15-20 דקות לבדוק האצת הרכב( כגון להשתלב בכביש מהיר) שהרכב מעביר הילוכים חלק בלי רעשים מוזרים והכי חשוב לוודא שהכל נעשה באופן בטוח לוודא שמד הטמפ' לא עבר את הטמפ' הנורמלית לרכב , בדיקת מערכת שיוט עם קיים ברכב ובדיקת בלימה האם כאשר יש בלימה פתאומית סעו למקום בטוח ללא תנועה על הכביש, וודאו שאין רכביםמאחוריכם או מסביבכם, האיצו את הרכב למהירות סבירה 50 -40 קמש ולחצו חזק על דוושת הבלם עד לעצירה מוחלטת. התחושה שתורגש היא מעין רעדות קלות על דוושת הבלם ובחלק מהמקרים תוכלו אפילו לשמוע את המערכת יוצרת רעשים מתוזמנים. אל דאגה, הרעידות שהרגשתם ברגל הם הוכחה שהמערכת נכנסה לפעולה והיא תקינה. ויש רכב כאשר המערכת נכנסת לתפקוד נדלקת נורה
קשר עם חוזר בתשובה-חוזרת מהבית
יש מישהי בקהל שהתחתנה עם חוזר בתשובה? אשמח לחוות דעת..
אני נפגשת עם חוזר בתשןבה, בגיל מבוגר יחסית ( חזר בגיל 25, כיום בן 29).
אני מעריכה מאוד בעלי תשובה, מתפעלת מהם וכו..יודעת ומכירה בכוח התשובה וכו
אבל ככל שהקשר הולך ומרצין אני נבעטת מהמחשבה של איך ניהל זוגיות כחילוני...ואיזה דברים עשה כחילוני עם חילוניות. אני ילדה טובה , דתיה מבית, תמימה וקשה לי להשתחרר מהמחשבות האלה...
אני בצומת דרכים אם לחתוך או להמשיך-
אני חוששת שהמחשבות האלה לא יעזבו אותי בהמשך ואולי גם יתגברו...ומצד שני, טוב לי הקשר איתו.
מה עושים?
יש מישהי/י מזדה/ה? המחשבות עזבו אתכם? התגברתם?
אני נפגשת עם חוזר בתשןבה, בגיל מבוגר יחסית ( חזר בגיל 25, כיום בן 29).
אני מעריכה מאוד בעלי תשובה, מתפעלת מהם וכו..יודעת ומכירה בכוח התשובה וכו
אבל ככל שהקשר הולך ומרצין אני נבעטת מהמחשבה של איך ניהל זוגיות כחילוני...ואיזה דברים עשה כחילוני עם חילוניות. אני ילדה טובה , דתיה מבית, תמימה וקשה לי להשתחרר מהמחשבות האלה...
אני בצומת דרכים אם לחתוך או להמשיך-
אני חוששת שהמחשבות האלה לא יעזבו אותי בהמשך ואולי גם יתגברו...ומצד שני, טוב לי הקשר איתו.
מה עושים?
יש מישהי/י מזדה/ה? המחשבות עזבו אתכם? התגברתם?
יש הבדל בין חוזרים בתשובהה-מיוחד
יש חוזר בתשובה שיש לו רב, בנה את עצמו בצורה טובה והתפתח נכון
ויש חוזר בתשובה ככה-ככה. עושה מה שרוצה ומה שנראה לו שזה באמת בעיה
האמת שאני גם התחתנתי עם חוזרת בתשובה וגם היה לה בעבר חבר שאפילו גרה איתו כמה שנים (כמובן שידעתי את זה כבר בהתחלה)
ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיים
ויש חוזר בתשובה ככה-ככה. עושה מה שרוצה ומה שנראה לו שזה באמת בעיה
האמת שאני גם התחתנתי עם חוזרת בתשובה וגם היה לה בעבר חבר שאפילו גרה איתו כמה שנים (כמובן שידעתי את זה כבר בהתחלה)
ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיים
התחתנתי כי העיקר הפנמיות אבל קשה לי..אדם לעמל יולד
אני בן 27 ונפגשתי הרבה ב11 שנים האחרונות
חלק מהקשרים היו מלאיי רגש וחלקם לא
בסוף נפגשתי עם אשתי התרשמתי מהעומק שלה ומהמידות הטובות
היו גם אידאליים חשובים משותפים אך היה קשה לי עם המופנמות שלה (אופי קצת קר וחסר חיות,חיצונית לפחות)
אך גם היה קשה לי המראה שלה( לא נראה לי משו שאפשר לשנות משו פשוט בטעם) לאחר כחודש חתכתי את הקשר
ולאחר 3 שבועות של נתק היא כתבה לי מכתב שמאוד פתח לי תלב והחלטתי לנסות שוב בפגישות לאחר מכן העניין החיצוני הפריע פחות והיא הייתה קצת פחות מופנמת. בזמנו אמרתי לעצמי שהעיקר זה מידות טובות ושיח טוב ועם זה הלכתי לחופה.. עכשיו מאוד קשה לי עם המופנמות שהתגברה לה קצת אחרי החתונה והחיצוניות ... מה עושים
חלק מהקשרים היו מלאיי רגש וחלקם לא
בסוף נפגשתי עם אשתי התרשמתי מהעומק שלה ומהמידות הטובות
היו גם אידאליים חשובים משותפים אך היה קשה לי עם המופנמות שלה (אופי קצת קר וחסר חיות,חיצונית לפחות)
אך גם היה קשה לי המראה שלה( לא נראה לי משו שאפשר לשנות משו פשוט בטעם) לאחר כחודש חתכתי את הקשר
ולאחר 3 שבועות של נתק היא כתבה לי מכתב שמאוד פתח לי תלב והחלטתי לנסות שוב בפגישות לאחר מכן העניין החיצוני הפריע פחות והיא הייתה קצת פחות מופנמת. בזמנו אמרתי לעצמי שהעיקר זה מידות טובות ושיח טוב ועם זה הלכתי לחופה.. עכשיו מאוד קשה לי עם המופנמות שהתגברה לה קצת אחרי החתונה והחיצוניות ... מה עושים
...ה-מיוחד
יש פה מישהו שהתחתן בבאר מריםקופיקו=)
ויכול לומר איך שם מבחינת עבודה עברית? רק יהודים? או שאפשר ספציפית לשנות?
עד כמה שידוע לי יש שם רק יהודיםבנדא מצוי!!
תתקשרי לאולם ותשאלינפשי תערוג
בעל המקום יודע הכי טוב
זה לא רק יהודים בכללה' הוא מלכינו
עבודה ערבית וגם כשהוא מבטיח עבודה עברית זה לא נכון.
בזמנו כשחיפשנו מקום להתחתן חשבנו שם ודיברנו איתו והוא אמר בטח רק עבודה עברית.והוא הזמין אותנו לארוע שהוא היה עבודה עברית...אז הנקה היה ערבי והשוטף כלים גם כן וזה שסידר את השולחנות גם.
זה בכלל לא עבודה עברית
בזמנו כשחיפשנו מקום להתחתן חשבנו שם ודיברנו איתו והוא אמר בטח רק עבודה עברית.והוא הזמין אותנו לארוע שהוא היה עבודה עברית...אז הנקה היה ערבי והשוטף כלים גם כן וזה שסידר את השולחנות גם.
זה בכלל לא עבודה עברית
הבעלים התחלפו!בנדא מצוי!!אחרונה
ועד כמה שאני יודע היום זה רק עבודה עברית....
אבל מעבר לזה אין לי באמת מושג!
מיד אחרי החגים הייתי שם בחתונה והיו שם רק יהודים כולל מנקים
לכל זוג יש מסע ל"ארץ מובטחת" יש בדרך מכשולים, חלק מהמכשוליםייעוץ זוגי
מרים באהבתה לעם משקה אותם בבארה במים חיים ואהרון הכהן נוטע בעם את האמונה בטוב שבו מבעד לחולשת הרגע. כשיש עוצמות של אמונה בחיים, יש כוח להמשיך גם כאשר אהרון ומרים פיזית אינם נמצאים.
כך עם ישראל מתמלא בכוחות להמשיך ללכת לארץ המובטחת.
לכל זוג יש מסע ל"ארץ מובטחת" יש בדרך מכשולים, חלק מהמכשולים לעיתים עלולים לטלטל את הזוגיות.
הדרך בה הזוגיות תישאר יציבה, הדרך בה הזוגיות תמשיך לגדול היא הברור מהם אדני-הנצח של כל זוג.
לכל זוג יש חלום הבנוי על אדנים.
ילדים מכירים את הסיפור המופלא של רבי עקיבא ורחל. את ההתמסרות הגדולה של רחל לרבי עקיבא ואת האהבה הגדולה של רבי עקיבא לרחל.
מנין הם שאבו כוחות להתמודד עם כל הקשיים כגון, נידוי מהבית, עוני וניכור?
רק החלום המשותף של שניהם נתן להם כוח.
אני מציע לכל זוג להתבונן בחלום המשותף, לא בשעות משבר, אלא מפעם לפעם כשטוב ונעים לשאוב ולברר מהם האדנים שעליהם מושתת הזוגיות שלהם. מהם השורשים שמהם הזוג יונק כוח להמשיך במסע. איזה ניחוח מי שבא ומבקר כל זוג מריח.
יהי רצון שכל זוג יהיה קשור לעקרונות והאמונות שמרוממים אותו מעל קשיים ומחזקים אותו במסע החיים.20160704180332.docx
מחשבות תהיות ואכזבות (לא באמת מצאתי כותרת שתתאים..)ניקית.
כבר לא מעט זמן שאני מתלבטת אם לפתוח את השרשור הזה או לא. מצד אחד, זה נושא שמעסיק אותי כבר די הרבה זמן ומונע ממני לרצות להתחיל לצאת ולהכיר ובכלל, להתחתן. מצד שני, חוששת שמא לא אצליח להעביר את המחשבות והרגשות שלי בצורה מספיק טובה בעניין הזה.
אבל יאללה, אנסה..
בצעירותי כל כך רציתי כבר להכיר את אישי העתידי, כמה ציפיה הייתה לי לרגע הזה ולחיים יחד. הייתי בטוחה שברגע שבחור מתחתן הוא לא מרגיש יותר צורך לבנות ולקשר נוסף, חשבתי לעצמי איזו מדהימה הנאמנות והבלעדיות שהחתונה והאהבה מביאות עמן.
מאז הספקת לשמוע על כל כך הרבה מקרי בגידות, בפועל או ברצון. בגידה במעשה או בגידה ברגש. מעבר לסיפורים ששמעתי מחברות או מאנשים מבוגרים יותר, ומעבר לזה שגיליתי שזה דווקא לא כזה לא נפוץ (ברצון..גם אם הוא סוג של ריגעי) התפלאתי כל פעם, ועודני, לראות גברים דתיים נשואים מסתכלים על נשים אחרות באוטובוס וברחוב ובכל מקום אחר.
פעם מישהו ניסה להסביר לי את התופעה באמירה ש"ככה זה גברים. יכולים לאהוב את האישה שלהם ולהעריך אותה וכו ובכל זאת להסתכל על אחרות וכו..) וכמה שה"הסבר" הזה צבט לי, זה בעצם הוריד לי את כל הרצון להתחתן ולחוות דבר שעל פניו, ברעיון, אמור להיות כל כך מיוחד ואחר ומופלא.
אני מניחה שחלק מהתגובות יסתרו את התחושות שלי, ותכלס? הלוואי. אבל אני רק מבקשת דבר אחד - כנות.
תודה מראש ושבת שלום
אבל יאללה, אנסה..
בצעירותי כל כך רציתי כבר להכיר את אישי העתידי, כמה ציפיה הייתה לי לרגע הזה ולחיים יחד. הייתי בטוחה שברגע שבחור מתחתן הוא לא מרגיש יותר צורך לבנות ולקשר נוסף, חשבתי לעצמי איזו מדהימה הנאמנות והבלעדיות שהחתונה והאהבה מביאות עמן.
מאז הספקת לשמוע על כל כך הרבה מקרי בגידות, בפועל או ברצון. בגידה במעשה או בגידה ברגש. מעבר לסיפורים ששמעתי מחברות או מאנשים מבוגרים יותר, ומעבר לזה שגיליתי שזה דווקא לא כזה לא נפוץ (ברצון..גם אם הוא סוג של ריגעי) התפלאתי כל פעם, ועודני, לראות גברים דתיים נשואים מסתכלים על נשים אחרות באוטובוס וברחוב ובכל מקום אחר.
פעם מישהו ניסה להסביר לי את התופעה באמירה ש"ככה זה גברים. יכולים לאהוב את האישה שלהם ולהעריך אותה וכו ובכל זאת להסתכל על אחרות וכו..) וכמה שה"הסבר" הזה צבט לי, זה בעצם הוריד לי את כל הרצון להתחתן ולחוות דבר שעל פניו, ברעיון, אמור להיות כל כך מיוחד ואחר ומופלא.
אני מניחה שחלק מהתגובות יסתרו את התחושות שלי, ותכלס? הלוואי. אבל אני רק מבקשת דבר אחד - כנות.
תודה מראש ושבת שלום
גם לי זה צורםc&d
ולפני שהתחנתי חשבתי על זה הרבה שזה נורא יכאב לי לראות את בעלי מסתכל על נשים אחרות, אפילו שזה סתם. כי כשראיתי גבר נשוי מסתכל על נשים אחרות או עליי זה היה כל כך מגעיל בעיניי..!
(לאו דוקא דתיים, כל גבר נשוי שמסתכל על אישה אחרת זה מעורר בי גועל)
אז התפללתי חזק חזק שהבעל שלי יהיה ירא שמים באמת ושידע להשמר... וברוך השם קיבלתי בעל כזה. אני סומכת עליו בעיניים עצומות שהוא לא יסתכל וגם אם בטעות יעיף מבט למראה לא צנוע הוא מעד יזיז את העיניים. ברוך השם.
אז הרבה תפילות... לי אישית זה עזר....
שבת שלום
(לאו דוקא דתיים, כל גבר נשוי שמסתכל על אישה אחרת זה מעורר בי גועל)
אז התפללתי חזק חזק שהבעל שלי יהיה ירא שמים באמת ושידע להשמר... וברוך השם קיבלתי בעל כזה. אני סומכת עליו בעיניים עצומות שהוא לא יסתכל וגם אם בטעות יעיף מבט למראה לא צנוע הוא מעד יזיז את העיניים. ברוך השם.
אז הרבה תפילות... לי אישית זה עזר....
שבת שלום
שבת שלוםאסטרו
אני חושב שישנה נטיה להעצים את ההבדלים בתחום הזה בין נשים לגברים. ישנו הבדל כמובן גם בכך וגם בנושאים רבים נוספים אך ההבדל הוא פחות גדול כמו שלפעמים מצתייר לענ"ד.
אני גם חושב שלא בכל מבט טמונות כוונות בהכרח. לפעמים אנשים בוהים וחושבים על מתי יספיקו כביסה ולא שמים לב על מה מסתכלים.
אבל לעניין שהצגת אני חושב שהעולם מלא פיתויים וחלק מסיבת קיומנו בעולם הוא שכלול היכולת להתגבר עליהם. כולנו עלולים להכשל לפעמים... הבעיה היא האם אנחנו מודעים לכך שנכשלנו? האם אנחנו מצטערים על הכשלון? האם מלבד הצער אנחנו חוכחים בדעתנו כיצד לא נכשל שוב? אם כן אשרינו. וכך גם אם נכשלנו בשגגת מבט או הרהור ומהרנו לסלק עיננו ולהסיט מחשבה לאפיק רצוי בוודאי שאין זה פוגם כלכך בקשר הזוגי.
אני מאמין שלא כדאי להתעכב בלצאת אם הגעת לגיל המתאים ואת מרגישה מוכנה בגלל זה. תפילה והשתדלות בפגישות לבחון את האדם שמולך בע"ה יובילו אותך בסופו של תהליך לבית של תורה.
בהצלחה!
אני גם חושב שלא בכל מבט טמונות כוונות בהכרח. לפעמים אנשים בוהים וחושבים על מתי יספיקו כביסה ולא שמים לב על מה מסתכלים.
אבל לעניין שהצגת אני חושב שהעולם מלא פיתויים וחלק מסיבת קיומנו בעולם הוא שכלול היכולת להתגבר עליהם. כולנו עלולים להכשל לפעמים... הבעיה היא האם אנחנו מודעים לכך שנכשלנו? האם אנחנו מצטערים על הכשלון? האם מלבד הצער אנחנו חוכחים בדעתנו כיצד לא נכשל שוב? אם כן אשרינו. וכך גם אם נכשלנו בשגגת מבט או הרהור ומהרנו לסלק עיננו ולהסיט מחשבה לאפיק רצוי בוודאי שאין זה פוגם כלכך בקשר הזוגי.
אני מאמין שלא כדאי להתעכב בלצאת אם הגעת לגיל המתאים ואת מרגישה מוכנה בגלל זה. תפילה והשתדלות בפגישות לבחון את האדם שמולך בע"ה יובילו אותך בסופו של תהליך לבית של תורה.
בהצלחה!
תצאי כשתרגישי בשלה להתחתןלאגר לא מסונן
אל תצטערי על אובדן התמימות שלך בקשר לגברים וכל היחסים שבינו לבינה, כי היא בוסרית. זה טוב שתתחתני בלעדיה. צריך מידה גדולה של חשיבה מופשטת ולא קונקרטית בשביל לאהוב באמת מישהו שהוא לא קרוב משפחה ולהגיע איתו לקשר זוגי. אהבת אמת היא רגש חזק שקיים בתוך המציאות עם כל הקשיים והפיתויים שבה. באהבת אמת יש התמודדויות קלות וקשות מבחוץ ומבפנים. אם היא חזקה דיה היא גוברת עליהם. היופי שבאהבה הוא בעוצמה שלה מול הרגשות הבוסריים וביכולת שלה לבטל אותם אחרי שהם צצים.
ואם ביקשת כנות אז קיבלת: ברגע שאני התחתנתי, באמת לא הרגשתי צורך לבנות ולקשר נוסף. הייתה תחושה נהדרת של נאמנות. עצם המילה "בגידה" עוררה בי חלחלה. בינתיים התבגרנו הולדנו ילדים וגם השתנינו בעצמינו והיחסים השתנו. התרחקנו והרגשנו טוב עם זה. אנחנו עדיין אוהבים, אבל היו זמנים של ריחוק שבהם הרגשתי שדי לי עם ההתנזרות ונפלתי קשות. טוב לי עם זה כי הייתי צריך את זה בשביל עצמי. ב"ה אשתי לא שבורה מזה.
מאותה סיבה קיבלתי על עצמי שגם אם יש מקום לחשוד באשתי אני לא אבלוש אחריה ולא אדקדק במה היא עושה בחוץ. אם נועדנו להישאר יחד אז נישאר בכל מקרה. אנחנו חושבים לטווח הרחוק.
לדעתי זה מזעזעד.
לומר "התבגרנו..התרחקנו והרגשנו טוב עם זה.. היו זמנים של ריחוק הרגשתי די עם ההתנזרות ונפלתי קשות. טוב לי עם זה".. ר"ל. אם אדם נופל, יעשה תשובה בפני עצמו, ולא יציג את זה כ"דגם טוב".
איזה יופי ,איך אתה מנחם את עצמך שאשתך לא שבורה מזהאין כמו אמא
אין לך צד שזה נכון???
אולי היא עושה את עצמה
למה משהוא שנבגד לא יהיה שבור?
כבר עברנו את שלב העמדות פניםלאגר לא מסונן
בס"ד אני ואשתי הגענו לשלב הכנות ביחסים.
אשתי לא נשברה מזה כי היא הייתה שבורה עוד לפני כן וגם אני. עברנו טלטלות רציניות שלא ציפינו להן בתור זוג צעיר וזה השפיע לרעה על היחסים בינינו. ד. מזועזע ובצדק, אבל השבר היה עובדה והתיקון שלו ארוך ומפרך. בינתיים צריך לסחוב את החיים. בפורומים יש הרבה סיסמאות יפות, אבל שום דבר לא יכול להיות תחליף לחום ואהבה. אני מרגיש שהאלטרנטיבה לנפילות שהיו הייתה נפילות לתהומות הייאוש. בגלל זה גם קשה לי להתחרט ולעשות תשובה.
רק מה' בשבת האחרונה התפרסמה בעולם קטן כתבה על השיעור של הרב אוהד תירוש בנושא נאמנות בזוגיות. הוא אומר שם במפורש: "רוב האירועים המזעזעים מתחילים ממצבים טריוויאליים כאלה, ולא מתוך סטייה. אם בבית קיים ריחוק וחוסר חום, ברור שיחפשו את החום במקומות אחרים". אמנם אין חידוש בעצות שלו בענייני צניעות (שאני שומר עליהן) אבל הוא מציג את הבעיה במלוא כיעורה: גם בציבור הדתי נישואים הם לא קשר הרמטי כמו שמקובל לחשוב וכשיש ריחוק וניכור, אז הנאמנות מתערערת. החוכמה היא איך לא להגיע למצב הזה לכתחילה.
ואיך זה קשור ועוזר לשאלה הפותחת?פאז
זה הכי קשור שישלאגר לא מסונן
היא שאלה שאלה קשה ונוקבת וביקשה תשובות כנות. אמנם אני בא ממקום לא תמים ולא נקי אבל בתכלס אלה החיים. הבחורה מוטרדת כי היא עירנית והעזרה שלי היא בלתת לה תמונות מצב של המציאות. אלה דברים חשובים שאני לא ידעתי ולא הייתי מוכן להם כשהייתי רווק ומאורס. למשל,
לא ידעתי עד כמה הקשר תלוי בתקשורת טובה ושיתוף רגשי.
לא ידעתי שהיחסים יכולים להשתנות לרעה באופן לא צפוי בגלל טעויות שנעשו בתום לב.
לא ידעתי מה יכולות להיות המשמעויות של ריחוק רגשי בגלל כעס וחוסר אמון.
לא ידעתי שחתונה היא לא פוליסה לאהבה והדדיות.
לא ידעתי שאפשר להיות נשוי אבל לבד.
נישואים זה באמת משהו מיוחד ואחר ונפלא, אבל לא כדאי להיכנס לחופה בעיניים עצומות.
רק לידיעתך כל מה שכתבת ניתן לתיקוןשוקולד לבן
בעיות בתקשורת, חוסר שיתוף, טעויות מתום לב, ריחוק מכעס וחוסר אמון
אם יש רצון הדדי והולכים לאנשים שמבינים בתחום לייעץ אפשר לטפל בהכל. (לפחות בכל מה שכתבת)
ואז לא צריך להרגיש נשוי אבל לבד
רק שאתה בוחר בדרך התמודדות לא נכונה שעלולה להוביל רק לדרדור המצב, וחבל
תחשוב על זה
ולא שמעתי מישהו מלבד סרטים דמיוניים שאומר שחתונה היא ביטוח לאהבה והדדיות, אם התחתנת ככה אז חבל ולא ברור מאיפה שמעת את זה. חתונה זה מקום לעבודה, מאמץ, השתדלות גדולה- ורק ככה מגיעים לאהבה והדדיות, אהבה מנישואין זה לא דבר שמגיע סתם ככה בלי שמשקיעים בו (ובכלל כל דבר בחיים..)
נכון אבל בשביל זה צריך שנייםלאגר לא מסונןאחרונה
המפתח לתיקון הוא רצון הדדי. קודם כל צריך להסכים יחד שרוצים לתקן את המצב וששני בני הזוג צריכים להיות מחויבים לזה באותה המידה. אצלנו זה לא קרה. היו כל מיני מניעות מוצדקות יותר ופחות.
גם הטיפול עצמו היה ארוך עם עליות וירידות ויש בעיות שעדיין אין להן פיתרון. זה לוקח שנייה לכתוב את המילה "טיפול" אבל זה יכול להיות תהליך של שנים! אם לא הייתי מוכן לעבוד על זה ולהשקיע, הייתי פשוט עוזב. עוד לפני המקרה הראשון כמעט חתמתי על חוזה שכירות לעצמי. היום ב"ה אני כבר לא שם, אבל ייקח זמן עד ששנינו נתאושש מהכל.
החיים הם לא פיקניקיהיה בסדר!
מכירה את הפתגם הזה?
אז בחיים יש עליות וירידות. קשיים ומצבים נהדרים.
בגלל זה לא להתחתן?
תתחתני כשתרגישי שאת סומכת על בן זוגך וביחד בונים חיים נהדרים ומושלמים.
למה ללכת ישר לבגידות? כולנו בנ"א לכולנו קשיים כאלה ואחרים, מתגברים וממשיכים הלאה.
אגב, בפורומים ובכלל אנשים משתפים בקשיים.
ופחות משתפים באושר ובשמחה.
אז בחיים יש עליות וירידות. קשיים ומצבים נהדרים.
בגלל זה לא להתחתן?
תתחתני כשתרגישי שאת סומכת על בן זוגך וביחד בונים חיים נהדרים ומושלמים.
למה ללכת ישר לבגידות? כולנו בנ"א לכולנו קשיים כאלה ואחרים, מתגברים וממשיכים הלאה.
אגב, בפורומים ובכלל אנשים משתפים בקשיים.
ופחות משתפים באושר ובשמחה.
יש גם הרבה זוגות שחיים באהבה כל החייםאורי8
יש לנו נטיה לראות את השלילי, תתחילי לחפש את הזוגות שחיים באהבה ויש כאלה, כמובן שזו אהבה שבאה מעמל , מעבודה על הזוגיות, אבל חבל שזה יוריד את החשק להתחתן, יש אפשרות להגיע לזוגיות המבוססת על אמון ואהבה ולדעתי זה לא דבר נדיר, מה שכן- אני מבינה שאצל גברים היצר עובד אחרת- ומראה מסויים יכול למשך את העין גם אם האדם חי עם אשתו באהבה רבה- אדם ירא שמיים פשוט מוריד ישר את העיינים, או אפילו משתדל להימנע מלהסתובב במקומות מסויימים בקייץ, לדעתי - יש אהבה בעולם- תחפשי אדם ירא שמיים באמת, עם תכונות של כנות ונאמנות - שיהיה לך בהצלחה
כתבו לך דברים טוביםמאמע צאדיקה
אבל אני אגיב, כי ביקשת....
ההסבר שנתנו לך לא נכון. פשוט ככה.
די להחפיץ גברים. די לעשות מכל הגברים באשר הם מפלצות מין.
ככה זה גברים
גבר יכול לאהוב את אשתו להעריך ולהעריץ אותה
ולא יהיו לו עיניים להסתכל על אף אישה אחרת בעולם.
ככה זה גברים
גבר יכול להסתכל על או לדבר עם אישה- כאדם
אדם לאדם בשיח אנושי
בלי שהמוח או הגוף ימשוך לשום כיוון אחר...
ככה זה בני ישראל
קדושים
שומרים.
ככה זה האיש שאת חפצה
והאישה שאת בונה את עצמך להיות ביחד איתו.
את מבקשת דבר אחד - כנות.
וזו הדרך הנכונה ללכת בה- כנות שלך עם עצמך, כנות שלך עם אישך, כנות שלך עם אלוקייך.
תלמדי נתיב האמונה של המהר"ל.
לשיטתו- גבריות היא מידת האמונה.
ותלמדי עוד, תשובה עמוקה ורחבה
לא מקבלים רק בפורום...
אני מוסיפה לך עוד משהוא שחשבתי עליומאמע צאדיקה
יש ספר "המוח הנשי", יש לו ספר המשך/ מקיבל "המוח הגברי"
זה ספר שכתבה מטפלת - בנושא איך ההשפעות ההורמונאליות על המוח בשלבי החיים השונים- משפיעים על ההתנהגות.
הספר על נשים הוא בסדר, לדעתי, פופולארי על בסיס עובדות.
הספר על גברים הוא- שטויות במיץ. יש בו מעט מאוד עובדות ביולוגיות- והרבה מאוד ניתוח תרבותי וחברתי, מה מצופה מנער וגבר בחברה מסויימת להתנהג ולהיות (באמריקה של המאה ה21- מפלצת מין קטנה שצריך לרסן...)
לעם ישראל יש דרך אחרת על כל זה- מי אנחנו, ומה אנחנו, מה אנחנו בונים ומחנכים את עצמינו להיות.
לכן אין לך מה לפחד לצעת עם בחורים- ב"ה הם טובים וישרים ונאמנים.
זה נכון שיש מקרים כאלהבת 30
אבל אני עדיין חושבת שרוב האנשים הנשואים שיש יראת שמיים בליבם, ושאוהבים את האישה שלהם, ועסוקים בעול הפרנסה ובלימוד תורה- הם לא כאלה.
נכון שגם גבר כזה יכול בלי לשים לב להסתכל על בחורה שעוברת לידו בחוסר צניעות, אבל הוא יעשה הכל כדי להימנע מזה.
אבל חיי הנישואין הם אכן מה שכתבת- משהו אחר, מיוחד ומופלא, שדורש הרבה הבנה, הכלה ועמידה בנסינונות ובתקופות שונות.
אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש.
כשתפגשי מישהו שמוצא חן בעיניךרועה קטנה
ושאתו את רוצה לבלות את חייך, ושגם הוא ירצה את אותו הדבר, אז תשכחי את כל המחשבות הללו.
כנראה שעד כה זה לא קרה לך
לענ"ד מוציאים את זה מפרופורציות בצורה מוגזמת ממשנקודה
בס"ד
זה ששמירת עיניים זה דבר חשוב, ככל קיום מצוות לא תעשה- זה מובן.
זה בין אדם לבוראו.
עם זאת אני מתקשה להבין למה זה מטריד בנות עד כדי כך שמוציא את החשק להתחתן.
נישואין זה לא רק העניין של להיות הכי יפה בעולם בעיני בעלך.
זה לא רק המשיכה וכ'.
נישואין זה קשר רגשי עמוק כולל חברות אמת, כולל שותפות, אכפתיות האחד מהשני- באמת,
רצון להכיר הכי לעומק, הבנה הדדית הזדהות בניית בית ביחד!
בבוא הזמן גידול ילדים ביחד, חינוך, ערכים, הכנסת אורחים- ביחד וכ' וכ'...
איך כל זה מאבד משמעות אם הבחור לא עלינו הבחין ביופייה של מישהי..?
אז בגידה כמובן זה משהו מעבר, בקצה האחרון של אותה הסכלה,
ובעיני גם מזה חלק מהזוגות יכולים להשתקם.
אבל זה שהבחור עלול מידי פעם להיכשל חלילה בלהסתכל בטעות על מישהי יפה-
אמנם זה לא טוב ולא שייך, וצריך להוריד מבט מיד ברגע שהוא שם לב לזה,
אבל לתת לזה כזה משקל שזה יוריד את החשק לנישואין-
לענ"ד זה לתת לכל העניין החיצוני הרבה יותר מידי מקום.
רוצים שהקשר יהיה קדוש? שה' שוכן בו? משקיעים זה בזה באהבת ישראל אמתית וכנה,
לומדים יחד, מקיימים מצוות יחד, שמירת עיניים זה לא הכל,
ונשיאת החן החיצונית זה בעיני זה זה גם לא הכל.
בדיוק כמו שאת חולמתשירק
על נאמנות ואהבה וחברות קרובה וטובה - גם גברים רוצים בזה. גם להם יש לב.. הם לא עשויים מחומר כל כך שונה.
את צריכה לחפש את שלך בסוג הזה של האנשים, חנונים בקטע טוב - ישרים, נאמנים, שיודעים להחזיק חברויות של שנים.
וכשיהיה לך בעז"ה קשר עמוק עם מישהו, את תאמיני שאף אחת אחרת לא יכולה להכנס ביניכם.
שמירת העיניים זה ניסיון תמידי.אלי ששון
את טועה ובגדול. גם אני יכולתי להגיד לעצמי לפני החתונה: ראיתי מלא נשים שבגדו בבעלים שלהן הן במקום העבודה והן בבית הפרטי. זה לא עילה לא להתחתן. מסיבה פשוטה, ישנן הרבה נשים צדקניות ששומרות על עצמן והן הגונות ביותר. בעולם הזה יש טוב ויש רע.
המלצתי אלייך תחפשי בן תורה. אדם שלומד על שמירת העיניים ולומד גמרא. התורה היא זו שמכווינה אותנו לדרך הישרה. למרות שישנם גם אנשים ונשים חילונים שהם גם נאמנים אבל התורה היא משהו מיוחד יש בה את הכלים וההדרכה הנכונה לא לסטות מדרך המוטב. בכל אופן צאי מהשיגעון שלך כי יתבעו אותך בשמים על זה שלא נשאת את בחיר לבך הנאמן ביותר.
המלצתי אלייך תחפשי בן תורה. אדם שלומד על שמירת העיניים ולומד גמרא. התורה היא זו שמכווינה אותנו לדרך הישרה. למרות שישנם גם אנשים ונשים חילונים שהם גם נאמנים אבל התורה היא משהו מיוחד יש בה את הכלים וההדרכה הנכונה לא לסטות מדרך המוטב. בכל אופן צאי מהשיגעון שלך כי יתבעו אותך בשמים על זה שלא נשאת את בחיר לבך הנאמן ביותר.
תודה רבה לכולם על התגובות כאן ובאישי !ניקית.
בא נאמר שתלוימיליון דולר
במצב העייפות שאחרי כל הילדים מקלחות ילדים...
בגדול אני ממש משתדלת להיות לארג'ית 
באופן חד פעמי..משוטט
באופן חד פעמי כן.. למרות שילדים וכו זה לפני זמן יציאה וזה נופל גם ככה על אחד בגלל עבודה.
באופן קבוע לא כדאי בכלל.. חבל על הזמן המשותף..
באופן קבוע לא כדאי בכלל.. חבל על הזמן המשותף..
זה באמת קשהמיליון דולר
לא דווקא בגלל העייפות והעזרה
אלא עד שיש זמן להיות ביחד, אחרי יום שלם של עבודה ולימודים וגעגועים...
מחכים לדבר ביחד, להינות, לשבת לספר ולבלות
את האמת שדי קשה , ואני תמיד עובדת על עצמי לא להיות שוטר או בייבי שרוצה להיות כל הזמן קרוב לאמא
אבל לפעמים בהחלט צריך לתת את המרחב
אם זה בשעה עשר בלילה ובמילא בא לי לישוןאין כמו אמא
אז אין לי בעיה שהוא יוצא לשעתיים, גם אם זה יותר מפעם בשבוע
אבל אם זה בשעה שבע שמונה בערב זה מאוד מרגיז. זה רק לעיתים
חלק מהעבודה של בעלי היא בשעת אחר הצהריים-ערב*קומי אורי*
כך שיוצא שרוב הזמן אני לבד, עושה הכל.
נמצאת אחרי המעון, מבשלת, מקלחת, משכיבה..
כשהוא נמצא הוא משתדל לקחת ממני חלק מהמטלות.
אגב, גם אם הוא לא עובד ויש משו לנשמה שלו בזמנים האלה, אני מפרגנת בכיף.
מגיע לו לגמרי!
נמצאת אחרי המעון, מבשלת, מקלחת, משכיבה..
כשהוא נמצא הוא משתדל לקחת ממני חלק מהמטלות.
אגב, גם אם הוא לא עובד ויש משו לנשמה שלו בזמנים האלה, אני מפרגנת בכיף.
מגיע לו לגמרי!
משתדלת *קומי אורי*
ובגלל שאני יודעת מזה לעבוד סביב השעון, אני יודעת כמה חשוב להתרענן בשביל הנשמה, אז אני משחררת בקלות.
גם בעלי עובד הרבה בערביםO.L
ורוב האחר צהריים-ערב אני לבד.
אבל הוא עובד קשה. ולגמרי מגיע לו לעשות גם דברים שעושים לו טוב.
כמובן שאם אני רוצה לצאת ערב עם חברות או להרצאה והוא נמצא אז הוא בכיף מחליף אותי בבית.
אבל הוא עובד קשה. ולגמרי מגיע לו לעשות גם דברים שעושים לו טוב.
כמובן שאם אני רוצה לצאת ערב עם חברות או להרצאה והוא נמצא אז הוא בכיף מחליף אותי בבית.
בדיוק שאלה שאני מתלבטת כבר מס' ימים...binbin
חחח גם כשהוא בבית זה עליmp3
עבר עריכה על ידי mp3 בתאריך כ"ב בסיון תשע"ו 14:03
בעלי עובד קשה עד 4.אם הוא לא יוצא בערב לעוד עבודה זה רק בגלל שהוא גמור מעייפות אז אין מצב לעזרה עם הילדים.להפך צריך לטפל בו ולפנק אותו כדי שיהיה לו כוח לעוד יום...למרות שהוא ממש מעודד אותי לצאת עם חברות או לספורט וכדו.אם זה כיף לי?התרגלתי.
אם זה נכון לחיות ככה?בפרוש לא אבל לא תמיד יש ברירה כי צריכים להתפרנס איכשהו. היתה תקופה שכבר הייתי ממש בדיכאון מהקטע של אוכל-לנקות-מקלחות-כביסות ושוב אוכל.אז יצאתי לעבוד מה שהתברר כטעות ענקית כי לקחתי את ההצעה הראשונה שנתנו לי ואני נקרעת כל יום מ7 עד 2 ובעבודה שאני לא אוהבת ולא נותנת לי תחושת סיפוק והכי גרוע מגיעה גמורה ועייפה הביתה לכל המטלות שלא היה מי שיטפל בהן כשלא הייתי בבית.
בקיצור הבנתי שאני צריכה ללמוד מקצוע שאני אהנה ממנו שיתן לי סיפוק ואנרגיה והכי חשוב חשק לקום בבוקר.מקווה מאוד למצוא אחד כזה לתחילת שנת הלימודים הבאה.
אה.ולגבי לפרגן לו לצאת-אז בדרך כלל כשיש לו זמן אנחנו יושבים ביחד בכיף שלנו.ואם חבר שלו מגיע אז הוא מצטרף אלינו.בעלי פחות בקטע של לצאת גם ככה הוא רוב היום בחוץ.
נשמע ממש קשה. למה את לא עוזבת את העבודה באמת?kit
התחייבתי על 3 חודשים.עוד יומיים מסיימת ברוך ה.mp3
יפה שעמדת בהתחייבות. גם הבוס הוא אדם וגם בו צריך להתחשבמשה
מוזר לי המושג הזה "מפרגנים יציאה"+mp8
יש לנו משימה משותפת, וכשמישהו צריך זמן לעצמו- השני נושא בעול בלי לספור כמה פעמים ובלי להתחשבן.
מסכימה. אני גם בכיף שיצא מתי שהוא צריךkit
מסכימה מאוד אבל...אר
נראה לי באופן קבוע פעמיים בשבוע לא להיות בבית מס שעות בלי קשר לעבודה זה הרבה...
לא מדובר על לצאת לשיעור לשעה/שעה וחצי ממה שהבנתי.
לדעתי צריך שיהיה חשיבות לבית, לילדים , לבעל/לאישה.
ואם מידי פעם כל אחד יוצא בנפרד עם חברים/שיעור/סדנא וכו זה מעולה.
בעלי יוצא כמעט כל ערב לשיעור, לפעמים משחק כדוסל. אני יוצאת לסדנא ערב בשבוע (שעה וחצי מחוץ לבית) אבל כל זה אחרי שהילדים ישנים ולא בשעות אחהצ....
לא מדובר על לצאת לשיעור לשעה/שעה וחצי ממה שהבנתי.
לדעתי צריך שיהיה חשיבות לבית, לילדים , לבעל/לאישה.
ואם מידי פעם כל אחד יוצא בנפרד עם חברים/שיעור/סדנא וכו זה מעולה.
בעלי יוצא כמעט כל ערב לשיעור, לפעמים משחק כדוסל. אני יוצאת לסדנא ערב בשבוע (שעה וחצי מחוץ לבית) אבל כל זה אחרי שהילדים ישנים ולא בשעות אחהצ....
ברוראין מקום לשאלה
הבית הזה שלנו. וגם השפיות הנפשית של השני..
רק אציין שבעלי עובד קבוע ערבים.אז אני איתה כל ערב וכך יהיה גם בעתיד שיצטרפו עוד איה..
אני בטח לא "מפרגנת" כך מתבקש..
אבל כשאני צריכה הוא יקח חופש וישאר עם הקטנה בהחלט.
רק אציין שבעלי עובד קבוע ערבים.אז אני איתה כל ערב וכך יהיה גם בעתיד שיצטרפו עוד איה..
אני בטח לא "מפרגנת" כך מתבקש..
אבל כשאני צריכה הוא יקח חופש וישאר עם הקטנה בהחלט.
מפרגנת בכיף, אבל...יהיה בסדר!
פעמיים בשבוע למטרה מסוימת, ספורט נגיד.
סתם בילוי נראה לי מוגזם פעמיים בשבוע, זה המון!!
סתם בילוי נראה לי מוגזם פעמיים בשבוע, זה המון!!
בעלי היקר מפרגן לי ממש עוגת גבינה.
אני קצת פחות. רוצה אותו לעצמי כמה שיותר
תלוי גם בבן אדם ....אבני חן
בעלי פחות אוהב לצאת , כרוצה ומרגשי שבה לו להתאוורר אז בכייף אני נותנת לו .
וגם להפך הוא נותן לי כאני רוצה וצריכה להתאוורר.
הוא אפילו מעודד אותי לצאת .....והרבה פעמים מסכים להיות ביביססטר (כשהם במיטות וישנים ).
כשאני יוצא לערבי תרבות , או פעם שבועיים שעור בתנ"ך וכו ....
)לא פיירמיליון דולר
אבל לא בטוח שמגיע מאנוכיות.
טבעי שלאישה יותר קשה כשבעלה לא בבית.
אישה זקוקה לבעלה לידה, לביטחון שמשרה עליה, למשענת והשיתוף.
שוב- ברור שחייב "לפרגן" לו שחרור ויציאות, (מצחיק המילה לפרגן, כאילו אנחנו עושות איזה טובה ענקית, באמת שינשק לנו את הרגליים אח"כ 
) אבל אישה- מובן שרוצה את בעלה כמה שיותר איתה.
גבר פחות יש לו את הקטע הרגשי הזה
תתני לו וקחי גם חזרהישמח משה
הכי בעד לפרגן בדברים מסוג זה.
צריך להיזהר שזה לא יבוא על חשבון יציאות ובילויים משותפיםץ עדיף פעם 1 לצאת יחד מאשר שכל 1 יצא פעמיים בשבוע עם חברים...
צריך להיזהר שזה לא יבוא על חשבון יציאות ובילויים משותפיםץ עדיף פעם 1 לצאת יחד מאשר שכל 1 יצא פעמיים בשבוע עם חברים...
אהמממ... כן! בעלי יוצא 4 פעמים בשבוע ללמוד...מנסה לעזור
ואני מפרגנת לו.
במיוחד שבשאר הימים- הוא עושה את המקלחות
וגם בימים שהוא יוצא- הוא עוזר המון לפני ואחרי!
שיהיה לי בריא!
הרי זה מה שרציתי. שילמד, לא?
לא! לומד בכולל ערב כזהמנסה לעזור
הוא אברך כולל ב"ה. וגם מוסר שיעורים בעצמו ומלמד.בעיקר בשבתות.
בערב הוא לומד בכולל ערב. עם חברותא/ לבד...
כל מיני הספקים שהוא התחייב ללמוד. גמרא, הלכות, משניות...
וכמובן שאם אני רוצה/ צריכה לצאת- הוא מפרגן בכייף!!מנסה לעזור
אם אני רוצה לצאת להופעה/ עם חברה וכד'-
הוא נשאר בכייף ומטפל בילדים, מקלח ומשכיב לישון
ואפילו מסדר את הבית אח"כ ושוטף כלים וכו' כדי שאגיע לבית מסודר....
כל הכבוד לך !!! וואו!!!אנונימי (פותח)
לשלוח את בעלך לכולל ערב. נראה לי אישה גדולה !!!!!!!
בעלי ממש רוצה. אני לא מסוגלת לחשוב בכלל על הרעיון..
מבחינתי שילמד בבית. (ומידי פעם יקשיב למה שבדיוק חשוב לי לספר )
* יפה גם לו .. שכשצריך הוא נשאר ומשקיע ..
(הנ"ל לא קשור לשירשור.. פשוט הייתי חייבת להחמיא לך באמת באמת!!!!!)
תודה רבה! את מחזקת אותי להתמיד בזהמנסה לעזוראחרונה
ולהמשיך לתת לו לצאת ללמוד וללמד כי לא תמיד זה קל.
אבל הודו לה'
אני משתדלת להיות קשובה לצרכים שלו וגם לשליקייט מידלטון
אם זה צורך שלו אני מאד אשמח שיצא,
ואם זה על חשבון הצורך שלי נשתדל למצוא פתרון.
בסיכום שלי - לא לעשות חשבונות של כמה פעמים בשבוע,
אלא לזרום בהרמוניה ולהתחשב בצרכים של שנינו
..c&d
לא בגלל שאני לא מפרגנת לו, אלא כי אני לא מסוגלת להיות לבד בערב..פעמיים זה קשה... פעם אחת בשבוע בכיף מפרגנת.
כמובן שאם זה לא באופן קבוע אז הכי בכיף..
עכשיו בעלי לומד יומיים בשבוע בערב עד שעה מאוחרת וזה ממש ממש קשה. הוא חייב את זה אז ברור שאני מסכימה, אבל להגיד שזה קל לי? לא.ממש לא....
כמובן שאם זה לא באופן קבוע אז הכי בכיף..
עכשיו בעלי לומד יומיים בשבוע בערב עד שעה מאוחרת וזה ממש ממש קשה. הוא חייב את זה אז ברור שאני מסכימה, אבל להגיד שזה קל לי? לא.ממש לא....
