ואשמח מנסיונכן/ם לרעיונות ועצות לדברים שצריך לעשות ולקחת ביום החתונה, לאיזה דברים צריך לדאוג מסביב.. (לדוגמא לחשוב באיזה רכב ייקחו אותנו הביתה אחרי ומי ינהג..)
רוצה להתחיל לעשות סדר במחברת ובראש לקראת היום הגדול בעז"ה (:
תודה!!
מבחינת מתנות-
דברים שקשורים אליכם, לקשר שלכם ולבית שאתם רוצים לבנות עם דגש כמובן על בעלך לעתיד.
מה הוא אוהב, מה חשוב לו, מה הוא רוצה שיהיה לו בבית, איזה בית הוא רוצה שיהיה- תשתמשי בזה
ותמצאי דברים, לא צריך משהו ענק, אבל שמסמל ומסמן. למשל אישתי אוהבת פסנתרים- וממש חיפשתי
מלא זמן פסנתר קטן לקנות לה, משהו בגודל של מחזיק מפתחות(זה שלא מצאתי זה סיפור אחר חח).
שוקולדים, מכתבים וכאלו. בחדר ייחוד מתאים משהו שקשור לאהבה ולקשר שלכם.
ליום החתונה-
תעשי לעצמך רשימה של דברים שאת צריכה לחתונה ולאחריה, מומלץ שיהיו לך מגבונים לבגדים(למקרה שיהיו ח"ו כתמים). תחשבי מה קורה איתך אחרי החתונה- מלון? הביתה? מה את צריכה לקחת איתך לחדר במלון\לכניסה לבית.
מבחינת אירגונים- לו"ז ליום החתונה, מה עושים בבוקר, בצהריים, מתי הצילומים, את מי הולכים לפגוש. חשוב מאוד-
לשריין שעה למנוחה לפני החתונה, גם אם לא תירדמי, זה משמעותי להמשך.
בד"כ זה התפקיד של הבחור אבל- סדר החתונה(מי עורך את החופה, מי העדים, מי מברך וכו')
יועץ (גבר) תעסוקתי להכוונה לעבודות
אפשר גם יועץ לימודים..
אשמח להמלצות ומספרי טלפון...
תודה רבה !
כשהן באות מתוך חברות ונקיות הדעת.
ובטח שאין סיבה להכנס להלם מזה שמישהו מחמיא למישהי.
גם אם את לא מסכימה,
(וגם אני לא מסכימה) עם דבריה-
הגישה הפטרונית והמזלזלת הזו לא במקום.
הידעת? גם לאנשים לא נשואים יש מח ורגשות.
אפשר פשוט לענות לגופם של דברים,
או לפטור את הדברים כלאחר יד
בלי לרדת לפסים אישיים ונימה מזלזלת.
זה לא נכון בעיניי.
(ואני סוברת גם שלא ראוי שבחור יגיד כך לארוסתו, אלא רק כשהם נשואים).
ובכלל בנושא המחמאות - הן צריכות להיות ענייניות ממש ונצרכות ממש כדי שייאמרו בין גבר ואישה שלא קשורים משפחתית זה לזה. (כמו למשל לומר למארחת: "האוכל היה ממש טעים, תודה." שאם לא יאמר כלום זה יכול להעליב. אבל לדעתי אין מקום סתם לומר: "את בשלנית מעולה!" או משהו בסגנון).
האמיני לי -
אין לך מושג על מה את מדברת
לא רוח היהדות:"אין אפוטרופוס לעריות".
מספיק לעיין מעט בהלכות צניעות כדי לראות כמה היהדות מקפידה לחצוץ בין אנשים לנשים (שאינן שלהן): הלכות ייחוד, הלכות לבוש, התנהגות וכו'.
את יודעת שיש הלכה שאסור לאיש לתת מתנה לאישה? אסור להם לדרוש אחד בשלום השני?-לא החמרה, אלא הלכה. איזו נקיות הדעת בדיוק. רואים שאת לא גבר.גברים לא יכולים לטעות בזה.
מחמאות על דברים פרקטיים ("עשית משהו טוב", "תתחדשי על ..."), אני מחמיא כשזה רלוונטי בשמחה, גם לנשואות.
כי מחמאות כשאתה גם מתייחד זה יותר מסוכן
אולי אמר מחמאה לפני כולם ולא ממש מתכוון -ולא הבין שזה גרוע
אפילו שלדעתי להגיד למישהיא יפה ,זה מוגזם
כשאני חושבת על זאת שקיבלה את המחמאה
אם זה היה ביחידות זה היה הרבה יותר מביך ואישי ומסוכן כי זה יותר מקרב
אבל פה הוא זרק מחמאה באוויר בנוכחות עוד אנשים, זה פחות מלחיץ מצד הבחורה
אני כותב את זה לא כדי להחזיר את הכבוד הגברי..
גם ככה הוא אבוד 
אלא כדי להזכיר שגם בנות נופלות בזה.
אני עברתי משרד בין השאר בשל הסיבה הזו
אבל מכאן ועד להכליל את המגדר הגברי - הגזמה!
דבר ראשון, הקב"ה קבע מתי אדם עובר עבירה דאוריתא, זה לא תלוי בי או בך.
דבר שני, גם במקרה שלך, לא ניסיתי להוריד מחומרת המעשה הנבזה של בעלך.
אלא היו שם כמה שהמציאו מצוות שהקב"ה לא ציווה, והתנגדתי ספציפית להמצאות שלהם.
(כאן לא ראיתי עדין מישהו שהמציא מצוות או הגדרות חדשות למצוות,
אם יש, אשמח אם תאירי את עיניי ואתקן.)
חוף משפחות בכינר -
האם הוא עמוס בשעות אחה"צ בחודש אוגוסט?
פיצה
עדין כמעט כל שנה אנחנו נוסעים...
ונהנים
אבל אם הצפיפות זה עניין מהותי מבחינתכם אז תקחו בחשבון!
לדעת מה לגבי אחרי הצהריים.
יש חוף נפרד גם בטבריה..
למה לא נעים לשהיה?
משום המ במקומות אחרים הרבה יותר נעים
מצניעות ולכן לא הולכות לחוף מעורב.
ותכלס - זה לא חוף מוכרז.
מכיוון שהזמן הוא אוגוסט
ואם אתם משפחה גדולה אתם יכולים להכנס לאחד מהחופים הנ"ל ולתפוס לכם פינה שקטה....
ולהיות שם כל המשפחה! בלי חשש צניעות!
אנחנו משפחה דוסית בטירוף וכל שנה עושים ככה הולכים לחוף משפחות ותופסים פינה לכל החמולה....
ככה יש לנו פינה שלנו בלי מראות אסורים
וגם נהנים כל המשפחה ביחד!
יש שם רצועת חוף גדולה מאד!!
נכנסים ומתחילים לפנות ימינה או שמאלה עד שמוצאים פינה שקטה בשביל המשפחה
זו בחירה שלה.
כל מצווה וחטא שאדם עושה זה בבחירה שלו
לכל מי שבוגד, גברים ונשים, יש סיבה למעשה שהם עשו.
זה יכול להיות קשור לבני הזוג שלהם וזה יכול להיות קשור לאישיות שלהם וזה יכול הליות קשור למצב נפשי, ולעוד הרבה דברים אחרים.
אם הצד השני לא נותן יחס וריגושים כי הוא לא רוצה או לא מסוגל, אז זו סיבה מספיק טובה לשקול את המשך הנישואים איתו. נישואים הם נאמנות ומי שבוחר להישאר נשוי צריך לקחת אחריות ולהתמודד. מי שמרגיש מחנק רציני צריך לקחת אחריות על עצמו ולהשתחרר לגמרי.
יש כאלה שגם מלאים פנטזיות. זה נורמלי לגמרי, אבל צריך להבין שלא תמיד אפשר לממש את כל הפנטזיות בזוגיות אוהבת וצריך לבחור בין לבין.
יש נשים בוגדות,
וגברים בוגדים
נשים לא צנועות
וגברים לא צנועים
בסופו של דבר כל אחד מאיתנו נידון כלפי עצמו על מעשיו שלו בלבד,
אין טעם להתקוטט במשחקי בנים-בנות משל היינו ילדים בכיתה ג'
כל הכבוד שאת מתאפקת ומתפללת.
הוא הגידר נכון - היה רוצה שיהיה לו איזה רצון ללימוד. באמת כואב.
תנסו להגיע עוד פעם לשיחה כזו, ותגידי לו שאולי אם יתחיל ממשהו שלא היה רגיל כ"כ, זה יעורר אצלו רצון. למשל, אולי יקרא ספרים עם שיחות של ר' שלמה קרליבך..
ואולי, תציעי, תקבעו שתלדמו ביחד כל ערב, רק הלכה אחת. אפשר מספר פניני הלכה, שיש לו סגנון נעים, עם טעם ומושך את הלב, למיטב זכרוני ממה שראיתי.
ועם האוכל יבוא התיאבון.
[אולי גם פעם בשבוע שיעור גמרא?..]
ותאמיני לי,אני מבינה את כאבך,יקרה,ותאמיני שאפשר לשנות, דבר ראשון,תתפללי על זה המון,
דבר שני תציעי לו שתלמדו יחד הלכות או אמונה או משהו בעניין חינוך ילדים,ממליצה על פניני הלכה של הרב מלמד או ספרי חינוך של הרב אבינר
ודבר שלישי,בשולחן שבת במקום שתצפי שהוא יכין משהו מראש,אפשר ללמוד הלכות שונות,פרשת שבוע,סיפורי צדיקים לילדים...
הלוואי!
ובכל מקרה אם את אוהבת תורה את תוכלי להנחיל את זה לילדייך וזה לא תלוי רק בו.
לימוד גמרא הוא קשה, עמוק, מורכב. מי שלא רגיל לממוד גמרא, קשה לו להתחיל ללמוד. זה לא לפתוח ספר מעשי חז"ל ולקרוא סיפור. הלימוד הוא קשה ומורכב.
יש גישה בעולם הישיבות שלימוד גמרא הוא הלימוד העיקרי בלימודי הקודש. אני לא חושב ככה, אני חושב שלימוד הלכה, מוסר, מחשבת ישראל וכו' הוא לא פחות חשוב.
תבואי אליו בשאלות על דברים שאת רוצה לדעת, תגרמי לו לפתוח ספר וללמד אותך. אולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.
חוץ מתפילות על העניין,
הייתי מציע לנקוט בדרכים אפילו פחות אקטיביות. חסר לך שהוא ירגיש שאת דוחפת אותו ומחזירה אותו למשקעי העבר מהם הוא מנסה להתנער. זה כולל הימנעות מהערות, אנחות והכי חשוב - לא למחוא לו כפיים כשהוא כן פותח ספר 
דרכי פעולה:
לשאול שאלות בהלכה (כשרות, גדרי כיבוד הורים, שבתות וחגים וכד')
להעלות דיונים, אפילו פרובוקטיביים, בשולחן שבת (נשות הכותל, החזרת שטחים, טבילה ללא בלנית ומה לא)
לדבר עם חבר שיקבע איתו חברותא (כמובן באופן סודי)
להניח ספרים השולחן (כפי שכבר הציעו פה)
שהתחיל ללמוד...
אז לא להגיד כל הכבוד כמו לילד
אלא להגיד ילדים לא להפריע לאבא כשהוא לומד (אם הילדים בבית וניגשים אליו או מרעישים)
או להציע כוס קפה או מים, שיראה שאכפת לך ואת שמחה אז את רוצה לפנק אותו
ועל הדוגמה שהוא יכול לתת להם או על מה שנמנע מהם
אולי אפשר לנסות ספרי מוסר כמו מסילת ישרים , או פ"ש (שניים מקרא ואחד תרגום בשבת) ואפילו נביא..
אפשר שתקבעו ללמוד ביחד פרשת שבוע, אפילו רק את הפשט עצמו עם קצת מפרשים
או אם יש איזה ספר מהתנך שאחד מכם חלם פעם לדעת ואף פעם לא פתח... אפשר ללמוד ביחד כל ערב או כל שבת בצהריים
אנחנו עושים לעצמנו מן "עונג שבת" , יושבים בשבת בצהריים עם במבה ועוגה ובקבוק מיץ ולומדים משהו..
(בד"כ סיפורי מעשיות של רבי נחמן..לפעמים משהו אחר).
אם באמת יש לו משקעי עבר בעניין לימוד התורה, הייתי ממליצה לו להתחיל מחדש כפי שכתוב במסכת אבות-
"הוּא הָיָה אוֹמֵר,
חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ; (וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ)". משלי, יד א'
לענות לפני שקוראים את התשובה- אולי תנסי להציע את זה, כי זה לא נשמע לחץ עליו אלא חידון כייפי בשולחן השבת
יכולת הכלה מדהימה !
השאלה כללית מאוד כי חסר הצד שלו
אז אכתוב הצעה כללית לעיונך
דרבון מלאכותי לא יעזור לחיבור שלו לתורה.
אולי תצליחי להשיג מטרת ביניים אבל זה לא יוביל למקום אליו את שואפת
העניין בלחזק את הקשר עם ה' ותורתו הוא לשמוח במה שיש. (הרבה לפני ששואפים לעוד)
שבו ודברו על כמה שאתה דוסים, וכמה שאתם מחוברים לה' ביומיום ותגלו שהתורה מקיפה אתכם, גם אם בינתיים זה לא ע"י ספר זה או אחר.
תעצימו בתודעתכם את הנקודה הזאת ומרוב שמחה תתחילו לשיר ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו
1. שולחן שבת: תדאגו לאוירה קדושה ומיוחדת. גם אם לא דופקים על השולחן ואומרים "דבר תורה" זה יכול לקרות
2. תמצאי שותפה ללימוד. שחררי אותו. זה מלחיץ
3,4. יכולת ההכלה שלך מדהימה כבר אמרנו? תנצלי אותה שלא לדחוף מהר מידי
5 קודמי הרחיבו פה בצורה ממש מוצלחת. לא להילחץ.
את כן יכולה מידי פעם לשאול אותו שאלה שתאתגר אותו או שתוציא ממנו תשובה עסיסית ויהיה לו סיפוק מעצמו שידע לענות. אבל לא כשיטה. את אשתו ולא הרב שלו.
לא כולם יכולים לשבת ללמוד, אבל כולם יכולים לשמוע שיעור מדי פעם. אם תפני אלי בפרטי priel483@gmail.com אפנה אותך לשיעורים מאד מושכים באיזור מגורייך.
מי שנדבק בשיעור אחד, ימשיך לעוד, אולי לדף יומי, וזה יכנס אליו. ברור שבביקורת ובתלונות זה לא יגע לכלום.
הרב יוסף פריאל
א.ישר כח עצום.
ב. סיפור שהיה:פנתה אלי מישהי עם רצון כמו שלך לגבי בעלה. אני דיברתי עם בעלי,ששמח מאוד ואמר שיציע לבעלה חברותא.זה יכול להישמע שהיא עשתה דברים מאחורי הגב של בעלה,אבל בעצם היא פשוט הכשירה קרקע למשהו שאין ספק שישמח את בעלה (ואם הוא לא מעוניין הוא פשוט יסרב..) ויעשה טוב לו, לבית שלהם, לעם ישראל.
תתפללי על זה
1. סטטוס קוו שיש ד"ת בשלחן שבת. אם לא יאמר- תאמרי את.
2. בן זוג הוא לא תמיד חברותא. זה המצב.
3. אל תסתכלי.
4. נכון.
5. נכון.
אך זה המצב.
תראי איך את שמחה בזה.:
הנה אבא, רואה ערך בלימוד אך אינו יכול. הוא משקיע את מיטב זמנו וכספו ע"מ לתת לכם את מה שהוא לא יכל לקבל
(וזה לא חקירת שבכ, הילדים יתרשמו, ולא יצטרכו אישור חתום מדוע אבא לא לומד כמו אבא של פלוני )
ככלל, תנסי לתת לו לימודי טרמפים-
שות סמס, יום ששי בעבודות בית תשימי רדיו עם שיעור, כנל ברכב- דברים קלילים, ושלא ירגיש שאת המדריך מישיבה תיכונית..
הרצאה של הרב פנגר וכו'- כשמגיע אליכם- זה יכול להיות בהגדרה "יציאה זוגית"- ובכ"ז לא מסמן וי, ומוסיף להתעסקות עם התורה.
בהצלחה!
(הערה- לא ברור שא"א להיות "דוס" ולא ללמוד תורה. אך מצד שני, רצוי שגם מי ש"אינו דוס" ילמד תורה!)
פראקטי-
יש "2 הלכות"-
מיילים חינם- עם עשרות מסלולים.
זה גם מוסיף.
יש מסלולים ממש קטנים, 2 שורות. וכולם גם הארוכים, מנוסחים היטב.
תציעי לו ללכת ללמוד על חשבון זמן שלך איתו, תוותרי על דברים כדי שהוא ילך ללמוד. קחי לו משימות, למשל- "אל תשטוף את הבית לשבת, אני אשטוף ואתה תשמע שיעור, בישוב, בערוץ מאיר, וכדו'.
כשהוא יראה שאת מתאמצת, גם הוא יתאמץ בעל כרחו.
כיון שלפי הפירושי אוכל יכול לפתוח/ לסתום את המח והלב לדברי תורה.
כל מה שזה כולל
כשרות מהודרת בכלל
כשרות מהודרת במיוחד בעוף ובבשר
תולעים בירקות ופירות
הפרדה של יותר שעות בין בשר לחלב
1. נמאס לי מהשירשור הזה!!!!!!!!!! לא מתכוונת להגיב פה עוד שום דבר בעז"ה . (אלא אם כן ממש ישכנעו אותי ..)
2. מי שחושב להסתמך על דעתי בענין ההלכה. אז שידע שזו בעיה שלו .(לא חוזרת בגלגול בשביל אף אחד)
3. שאלתי את בעלי , ודעתי לא השתנתה בנוגע לאסור /מותר מבחינה הלכתית .
4. מסכימה שכמובן ראוי ונכון יותר להתנהג בצניעות גם בבית.
5. ברור שכשאסורים צריך להיות יותר צנועים. (אני דיברתי על הזמן שמותרים)
6. אחרי שניםםםם פתחתי ספר (של הלכות ..) היה מצחיק .
7. קראתי כמה דברים מפחידים בשבת על צניעות .. (דברים ידועים רק היה צריך ריענון..)
זהו .. היה נחמד .
אתם אחלה .
כל אחד ימשיך בדרכו הוא ..
תחיו באושר .

ואם לא אז בהחלט צריך לפנות לרשויות.
תשאלי אמהות אחרות בגן, תתחקרי היטב את הבן שלך ואז תחליטי
אני חייבת להיות איתך כנה בתור סייעת לשעבר.
זה ממש לא מעידה חד פעמית.לעניות דעתי היא משתמשת הרבה עם היידים.
זה או גננת שמשתמשת עם היידים או שלא.
סליחה על הנחרצות.אבל זה ככה.
יכול להיות שהיא מבינה את הנפש של הילד אבל מפה ועד מעשים היא לא מוצאת סבלנות.
אני נכוותי קשות מההלם שיש גננות או אנשים בעמדה כזו שמעיזים להרים יד על תינוק
בס"ד
אני בן מעל גיל 20 ושואל כי השאלה הזאת מעניינת אותי
האם כדאי מראש לא לנסות ליצור קשר עם בת בגיל הזה?
אתן מתחרטות שלא חיכיתן והגעתן לגיל יותר מאוחר?
(ההשערה שלי שבד"כ בזמן הזה שלאחר התיכון האישיות מתעצבת באופן מיוחד ומשמעותי ולכן אולי עדיף מראש להמנע מלהכנס למצב כזה.... אבל אני ממש ממש לא בטוח, ובנוסף אולי יכול להיות קושי כלכלי אם הבת עדיין לא לקראת סיום תואר/בעצומו...)
תודה רבה מראש!
עברנו דירה והעברנו את המכונה ומאז יש לנו את הבעיה הזאת..אנחנו מכבסים כרגיל בתוכנית רגילה של 40 מעלות.
מישהו יודע למה זה קורה?
תודה מראש
כוחות שמימייםיש בהם יותר לכלוך או אבנית או כל מיני דברים כאלו.
יכול להיות שזה מה שגורם למה שאת מתארת. (אתה מתאר?)
הפתרון זה (אם אכן זו הבעיה) לקנות מסנן איכותי לברז,
ולחבר אותו במקום שהמים יעברו בו לפני שהם נכנסים למכונה.
ולנקות את המסנן כל כמה זמן..
יש ערכה כזו, כמו של בדיקת הריון (: שבודקת עד כמה המים קשים,
אם הם קשים מהרגיל (זה יכול להשתנות באותו רחוב מבית לבית) הפתרון זה להוסיף קלגון לכל כביסה.
יש לי אחת כזו בבית, אין לי מושג איפה משיגים , פני בפרטי אם זה מ
חלק מהחייםשלום חברים! מה נשמע?
אנחנו מחפשים להקה לחתונה שיכולה להתאים גם לקהל חילוני - אבל לא רוצים להתפשר על האווירה ה"יהודית". כלומר, אנחנו רוצים גם שירים חסידיים וגם קצת שירים ישראלים - אבל באווירה הנכונה..
התאהבנו ב"רוח צפונית", אבל הם תפוסים בתאריך שלנו (11.9, אם אתם פה - נשמח להתחלף!!
).
מכירים להקות נוספות שיכולות לבוא בחשבון?
תודה!
פאזהניגון שבלב יודעים גם לנגן שירים ישראלים
הוא יכול להתאים את עצמו להמון סגנונות - מחרדי/ישיבתי ממש, ועד לקהל חילוני... מה שמבקשים. גם מנעד הקול שלו וההיכרות שלו עם מגוון השירים המזרחיים, החסידיים והכל - מדהים.
אבל כאמור, הוא לא ממש זול. איכות עולה כסף...
איך אפשר לעזור לבעלי שבקושי מכיר את עצמו להתידד עם עצמו
ולהכיר את עצמו.
(המקרה קצת יותר מורכב אך אלו אחד מהשורשיים העיקריים שבעז"ה התקדמות בהם תסייע לנו רבות)
אין ספק שזה משפיע בהרבה דברים ובשליטה עליהם כאשר אינך מודע כלל שזה קיים בעולם ובך בפרט.
ואין כמעט תחום שדבר זה אינו פוער בו בור 
אשמח על מטפל באזור ירושלים
או כל ספר וחומר לימודי שיכול לעזור לנו
תודה.
לברר על סדנת "שקוף".
לבדוק אם זה מה שאתם מחפשים ואם מתאים לו.
יכול מאוד להיות שזה יעזור לו.
הוא צריך משהוא יותר אישי פרטני
וגם משהוא שפחות לומר ולחזור על דברי השני בווריאציה אחרת
אלא משהוא פנימי אם תשלובת הרגש...
בקיצור פחות מתאים (ניסינו שיקוף זוגי...)
יש משהו שנקרא סדנת "שקוף". יש להם אתר, אפשר להיכנס ולהתרשם.
אמנם זה קבוצה אבל העבודה היא אישית, ויש אנשים שזה שינה להם את החיים.
גם אני שמעתי משהו על חוסר אחריות
יש שמועות שרצות על זוגות שהתגרשו.
אני לא יודעת עד כמה זה נכון.
בכל אופן- העובדות הן שהרבה אנשים מצאו את עצמם מחדש בזכות התהליך שם. ובטוח שהרבה בתים עלו על דרך המלך בזכות הסדנה.
שוב- צריך לבדוק אם זה מתאים לכם.
והרב ארז דורון כבר לא קשור לשקוף. אמנם היה בהתחלה אבל עכשיו הוא גם עזב את "לב הדברים" שהקים. לא יודעת למה.
הוא פתוח מאד , ומסכים לעבור תהליך טיפולי עמוק?
אם כן הייתי הולכת לפסיכולוג, אחרי הרפורמה בבריאות הנפש יש מרכזים שדרכם זה בחינם (לא מומלץ דרך קופות החולים) (אפשר גם מטפל רגשי או עו"ס רק שזה לא ממומן למיטב ידיעתי)
אם הוא מחפש תהליך קצרצר של הכרות ועזרה לעצמו - (לא הייתי מגדירה להתידד עם עצמו, אלא לעזור לעצמו)
הייתי ממליצה על CBT במקום שמשלב גם רגש.
זה מה שיכול להתאים לדעתי.
הוא הגיע למקום שמבין שיש צורך במודעות כדי להתקדם
והבריחה מהמודעות זה סוג של חולשה (כך הוא אמר לי - לפני כמה ימים בחיים לא חשבתי שידבר כך על עצמו זה אחרי כמה שנים של הרבה דיבורים ופתיחות בנינו על הנושא שאני יוזמת)
ולכן יש לו מוכנות ב"ה, אבל הוא צריך משהוא שידע להוביל אותו,
כי אין לו התבוננות של פתיחות עם עצמו והעבר שלו והאופי שלו .
אם יש עוד איזה שם של משהוא מוסמך זה יעזור לנו - גם פסיכולוג יכול להיות, אבל משהוא דתי עדיף
תודה רבה ,
לא מכירה הרבה פסיכולוגים,
אבל אם אתם רוצים חינם - הייתי פונה לבית חם שיפנו לפסיכולוג.
אם את יכולה גם במימון אני אוכל לברר לך,
מכירה פסיכולוג אחד דרך בית חם, אבל אני לא יודעת עד כמה אפשר לבחור דרכם.
יש לזה אולי סתם קונטציה של בעיה מורכבת יותר -יותר נפשית
למרות שפה אין את הבעיה הזו וזו בעיה של מודעות.
שזו בעיה אבל מכיוון שונה.
אבל אם יש לך שם שיכול לעזור אשמח לשמוע ...
אשתדל לזכור
שלום לך
ההמלצה שלי היא קלפים טיפוליים, מסוג "מרלין" אני משתמש בהם עם זוגות באופן קבוע, אך הם מעולים לדעתי גם לעודד שיחה ופתיחות בין בני הזוג. ועוזרים לאדם לבטא את עצמו. יש בחבילת הקלפים 78 קלפים מעוררי השראה. תוכלי להתרשם מהם בדף הפייסבוק שלי, אם יש לך:
בהצלחה רבה
ברוך בן דוד
יועץ נישואין
0548004096
מיום ליום אני נשחק, היא עוברת את מה שהיא עוברת, אני מאבד את הסבלנות מולה, מרגיש תקוע , מפחד מהבאות, אם ככה המצב מה יהיה אחרי הלידה ?
לא השכלנו לעבוד על הזוגיות מספיק טוב, עכשיו היא כבר עמוק בתוך ההריון וזה מה שנמצא בראש מעייניה .
קצת פסימי ולא יודע איך אפשר בשלב הזה לרתום אותה לזוגיות שלנו,
ומה אני יכול לעשות כדי להרגיש טוב ולא להיות מבואס על גבול המדוכא
סורי על הכבדות
)

כרגע במחנה זמני ביער יתיר.
יישוב הקבע הולך ונבנה בימים אלה על הר חירן, קצת מדרום למיתר.
אבל היום בפועל מתגוררות בו רק משפחות דתיות.
במחנה הזמני גרות 34 משפחות, יש עוד כ-10 ששייכות לגרעין אבל גרות במקומות אחרים כי אין מקום במחנה.
בהנחה שבאמת תמונה אחת שווה אלף מילים, את מוזמנת לבקר באתר הזה:
ואם יהיו עוד דברים שתרצי לדעת את מוזמנת לשלוח הודעות באישי, כדי לא להציף פה...
חוץ מזה, יש גם סרטונים ביוטיוב, פשוט לכתוב "חירן" בשורת החיפוש... צפיה מהנה.
ישוב מקסים בהר חברון.
כל תושב הוא משמעותי וחשוב
אפשר להשתלב בעשיה משמעותית ומאפשרת
מוזמנים 
מעניין אתכם האזור ? זה קרוב לקריית ספר ומודיעין .
כל ישוב והאופי שלו? יש ישובים דתיים ומעורבים יחד , יש דתיים תורניים , ויש ישובים תורניים מאוד .
תבדקו מה מתאם לכם .
הי! בעתלית צומח גרעין מקסים!
מוזמנים בשמחה לבדוק ולשמוע פרטים נוספים..
רחלי: 052-3121685


מתלבטים.. אשמח לשמוע חוות דעת: מבחינה מקצועית, מחירים וכו'.
תודה
צריך לדרוש מהם להמניך אותו
חוץ מזה הם סבבה לגמרי
הם היו בדיוק בז'אנר שלנו, שימחו..
היה ממש נחמד!
פרטים בפרטי
הם ניגנו אצלנו בחתונה וכולם התלהבו ממש.
הם צעירים ומקפיצים ומאוד מקצועיים.
שמחה אמיתית!
החלטות טובות!
.![]()
חח...סתם באמת הם יותר הכיוון..בעיקר בגלל שכולם אומרים שהם משתדלים לעשות מה שהחתן והכלה רוצים....
ענבל
.
אם אומרים שהר המור הם מזרוחניקים שהתחרדו, ומרכז הם חרדים שנהיו מזרוחניקים, לי מתאים להיות מרכזניקית![]()
![]()
ענבלמרוצה עד הגג.
אך אפשר להוסיף שקמה להקה חדשה, נשמחה.
עושים שמח לפחות לפי הקליפ.
הקלרינט, הצטרף לתזמורת של הניגון שבלב בחתונה האחרונה שעשיתי.
אני קבועה בפורומים פתחתי ניק חדש שלא יזהו אותי אז אנחנו גרים ברמת גן עם 3 ילדים קטנים ב"ה,
יש לנו יכלת כלכלית להחזיק רכב אך חושבים שאולי זה מיותר, לא עשירים אבל יכולים לעמוד בהוצאה...
אני ובעלי עובדים במרחק הליכה של כמה דקות מהבית ,
יש לנו 2 סופרים זולים ממש קרוב לבית , חוץ מזה אם לא אפשר לעשות משלוח.
ההורים של שתינו גרים גם בעיר במרחק הליכה של חצי שעה בנסיעה במונית זה בערך 30 ש"ח.
ביום יום מסתדרים כמעט לא מגיעים לצורך של נסיעה,
שנוסעים לארוע פעם ב 3חודשים לוקחים מונית ומידי פעם שצריכים נסיעה קצרה בעיר אז באוטובוס,
ואז מגיע החופשים נניח רוצה לסוע לים בתל אביב עם הילדה ,
מתחילות הדילמות מה להשכיר רכב בשביל לסוע לים סתם בזבוז ומונית 300 שח.
אז נוסעים באוטובוס 12 שח ל2 הצדדים ,או שמוותרים על הנסיעה...
או רוצים לסוע לפארק מונית70 שח צד אחד, ויש ממש קרוב אוטובוס אז עולים עם כולם לאוטובוס כי סתם חבל על ה140 שח, זה נסיעה קצרה ,
אבל הרגשה חנונית כזו....
בתכלס לא צריכים הרבה את הרכב אבל אם יהיה אולי נשתמש בטח, ואם יהיה גם ככה משלמים עלויות ביטוח ולדלק לא עושים חשבון כמו למונית או השכרה....
כבר חצי שנה אנחנו מתלבטים האם לקנות או לא יש עצות להעיר /להאיר את עינינו?
הרבה יותר זול והרבה פחות כאב ראש לקחת מונית מדי פעם או לשכור רכב כמה פעמים בשנה אם רוצים לצאת לטיול.
ואם מחליטים שלא קונים רכב- אז יחד עם זה מחליטים שכשצריך- נוסעים במונית או שוכרים רכב.בלי להרגיש רע ובלי להתקמצן
מתחשק לנסוע לקניון? נכנסים לאוטו ונוסעים.
חושבים אולי צריך שמלה? קדימה לאוטו.
רוצים לנסוע לגן חיות? אוטו.
וכן הלאה.
כשיש אוטו מבזבזים יותר בגלל קלות הקניות והבילוי.
אתם אנשים עסוקים עם ילדים ומה שתיארתי לא מאד מאד נכון אצלכם, אבל עדיין זה משמעותי.
במצבכם האוטו יסדר אתכם במקרים שהם אקסטרה, לצאת להסתובב.
בשוטף אתם לא חייבים.
אני לא הייתי קונה. הוצאה גבוהה ביחס לשימוש.
אבל לקחת מוניות כשצריך ולשכור רכב יחסית יותר בקלות.
זה את צריכה לענות לעצמך.
כי את מרגישה שמסתכלים עלך בתור עניה?
כי ההורים לא מבינים איך אתם מסוגלים עם שלושה ילדים להגרר באוטובוסים?
מה הסיפור? כי נשמע שזה לא בעייתי מבחינתכם, רק ההרגשה...
ואנחנו עם 4 ילדים, גרים בעיר ובלי אוטו למרות שיכולים להרשות לעצמנו, אבל ביומיום לא זקוקים, ואין לי כוח לכאב ראש הזה... ואולי כי כבר התרגלתי... וכמובן שמה שלא יוצא על האוטו הולך לחיסכון.
מצד שני, בחופשים, נעזרים לא מעט באוטו של ההורים (והם לא גרים לידינו בכלל, אבל יש אליהם אוטובוס נוח, אז כשנמצאים אצלם משתמשים), מתישהו אני מאמינה שנתחיל להשכיר אוטו בחופשים, עדיין עדיף מאוטו ליומיום.
אבל אם אתם מרגישים צורך ביותר ניידות, כדאי פשוט להקציב סכום גדול יותר לנסיעות במוניות.
עדיף כך במקום שתחנקו את עצמכם באופן כזה שתרגישו שאתם חייבים רכב ואז ההוצאות יהיו הרבה יותר גדולות..
ועוד דבר - באזור המרכז עם מצוקת החניה לפעמים קשה יותר להסתדר עם רכב מאשר בלעדיו.
זה היה כיף לקרא כל וכל תגובה עזרתם לי לנתב את המחשבה כי באיזה שהוא מקום אני משוכנעת שזה מיותר ובמקום פנימי רוצה,
למגיבה אמא ברוך ה" לשאלתך על הרגשת החנוניות הצלחת לעלות על נקודה רגישה ש70 % מהרצון שלי לרכב זה זה ,
המבטים האלה של האנשים, שרואים זוג דתי, כלומר אנחנו,
נניח בדוגמאות שנתתי לפארק נסיעה קצרה עם 3 ילדים נוסעים באוטובוס פתאום אחד מתחיל לבכות ..
או לים עם 2 בנות קטנות ועם עגלה ולפעמים האוטובוסים דחוסים עד אפס מקום [מי שגר ברמת גן או עיר דומה מבין ]. וקרא לי כמה פעמים שאנשים מתחילים עם מבטים ואפילו לדבר מול הפרצוף שלי בלי להתביש,
או שמגיעים לארוע עם מונית וחוזרים עם מונית ..מן תחושה של עניות כזו ליד עם המשפחה..
ואז צצות המחשבות שאנחנו יכולים לקנות רכב ולמה לא להתפנק ואז קול אחר אומר לי אבל זה מיותר את יכולה לחסוך את הכסף לעתיד לא יהיה חסר מה לעשות עם זה...
..
לאדמין העצה נכונה לשים 1000 שח לתקציב נסיעות אולי זה מה שיעזור לנו ,
למרות שזה דורש עצמית מאד גדולה כי אין רכב אז אני כן יסע באוטובוס נניח לים ויחסוך את ה300 שח אבל עם יהיה רכב בשעת מעשה ההוצאה היא רק הדלק רכב כבר משלמים ביטוח כבר משלמים ..
טוב, בגלל שאנחנו גרים בירושלים, זה הרבה יותר מקובל להתנייד באוטובוסים גם עם 4 ילדים ואף אחד לא מסתכל כי זה מקובל. אבל גם כשאנחנו מגיעים להורים שגרים במקום שאוטובוסים זה יותר "לעניים", לא מזיז לי מה חושבים, וזה גם עניין של תרבות כי בהרבה מקומות בעולם תחבורה ציבורית מאוד מקובלת.
מבחינת המשפחה, הם ממש מרחמים עלינו, איך אנחנו נוסעים באוטובוסים (במיוחד המשפחה של בעלי, והם משגעים אותי על זה כל פעם שנולד תינוק קטן וכשמתחיל החורף וכדו').
אבל לי זה ברור שזה כאב ראש ובזבוז כל עוד עובדים ולומדים קרוב לבית.
וכשיש צורך, אנחנו לוקחים מונית בתוך העיר בלי להסס. אבל גם אוטובוס ורכבת קלה זה מצוין מבחינתי, וברגל זה מעולה, גם לבריאות, הכל לפי הצורך.
ונכון שיש קצת דברים שאנחנו מוותרים עליהם, מצד שני, חוסכים לא מעט וזה מצטבר, ומבחינתי גם הרבה פחות כאב ראש של חניה וכדומה.
ותחושת עניות, ממש תעזבי את זה, אתם לא עניים אלא חוסכים. הרבה אנשים עם אוטו לא גומרים את החודש או לא מצליחים לחסוך כפי שהיו רוצים וזו טפשות לדעתי. חסכון מראש לדברים חשובים יותר הוא הרבה יותר חשוב ואני לא חושבת שזו קמצנות או עניות אלא הסתכלות על הדברים הנכונים ולא על מה יגידו.
כשהילדים שלי שאלו פעם למה אין לנו מכונית, אמרתי להם שאנחנו חוסכים לדברים חשובים יותר כמו לעזור להם כשיגדלו ושצריך לדעת מה לעשות בכסף שלך. היום הם כבר לא שואלים.
ואז זו לא תחושת עניות, זו בחירה מושכלת.
הסיבה היחידה שאני רואה שאקנה מכונית היא אם ארגיש שבזבוז הזמן בלי מכונית שווה כסף ולכן עדיף מכונית, או שזו ממש מעמסה להסתדר ביומיום.
ודווקא ממש התלהבתי מהcity car, רק חבל שאין קרוב אלינו אלא יותר בשכונות חרדיות, אבל תבדקי אם זה פתרון בשבילכם.
כדי לקנות רכב אמין ל-3 ילדים, שיכול להכיל 3 כסאות/בוסטרים צריך לפחות . 45-50,000 (וזה למכונית בת 7-10 לא ממש חדשה).
אני חיפשתי הרבה זמן מכונית רחבה מספיק, בה ניתן לשים שלושה כסאות בטיחות, בצורה בטוחה. - היה קשה.
אחכ" אחזקה חודשית: ביטוח+רישוי+תיקונים+דלק, בערך 1000 ש"ח בחודש. (דלק- תלוי לאן נוסעים).
כלכלית, חסכוני יותר ליסוע במוניות ולא לקנות רכב, מפני שהכסף שאת מוציאה על קניית הרכב נשאר אצלך, ואת מוציאה רק את האחזקה השוטפת על המוניות.
כשנוסעים לחופש או לשבת אפשר לשכור רכב.
הכל בראש. צריך להכניס לראש שאפשר לשכור או להשתמש במונית. ומי שחושב שאת מסכנה פשוט טיפש. (מה רע ליסוע במונית?)
וגם את צריכה לא להרגיש מסכנה. זה לא עסקם של אחרים כל עוד את לא נופלת כמעמסה עליהם.
ודעי לך שלילדים אוטובוס הוא חוויה. (ושלי לא חווים אותה בכלל, מסכנים)
בהצלחה
כלומר אם אתם מתלבטים אם לשכור רכב או לא- אז תשכרו גם אם אפשר להסתדר בלי-
בשביל ההרגשה הנוחה- כי לזמן ארוך עם ילדים זה מקשה...
נקודה שעוד לר דיברו עליה זה פיזור/ איסוף הילדים- לי יש שניים ולוקח לי לפזר/ לאסוף אותם יותר מחצי שעה!
בחום/ בגשם זה בהחלט מעיק- אם יש לכם אפשרות לקחת מישהי בתשלום שתפזר/ תאסוף חלק מהימים (במיוחד במצבים של עומס בעבודה, הריון אחרי לידה וכו') זה גם יעזור להרגשה הטובה והנוחות,
ויתן לכם אורך רוח להחזיק יותר זמן ללא צורך ברכב.
מדברים יותר, יושבים לאכול משהו.. והעבודה מחכה 
אוהבים לעבוד יחד..

כשבעלי עדיין לא חזר וגם בעבודה- את פועלת, מחייכת, נחמדה לכולם בקיצור.. במיטבך
וכשבעלי חוזר... לפעמים כמה מבאס... פתאום את מרגישה את כל העייפות, ואין לך כח לזוז ואת שואלת את עצמך איפה הנחמדות והסבלנות שהיה לך עד עכשיו, ולמה דוקא הוא צריך לראות אותי כך?... 
מרגישה שזה לא תקין ומצד שני לא יודעת איך להימנע מזה... אשמח להסבר אפשרי לתופעה אם יש למישהי..למרות שזה יכול להיות טבעי.
יום שלם את עושה, עושה בלי סוף ורק את יודעת לפעמים כמה עשית ופעלת, וטרחת, ושלחת, ודיברת, וסידרת, והשפעת וניקית ותיקתקת וכו' וכו' וכ'
מגיע סוף יום, הילדים סוף סוף במיטה, וסוף סוף בעלי חוזר... בעיקרון- איזה כיף! סוף כל סוף! אני אמורה להיות עכשו פי אלף שמחה וחייכנית וכו'
אבל פתאום מוצאת את עצמך ב"אווט"...
ונראה לי דוקא פה אולי הסיבה היא דווקא זה שיש בך רצון להעביר לאיש הקרוב אלייך ביותר את כל אותם רגעים גדולים וגם קטנים ביום שחווית, היטבת וקידמת, בעיקר בתור אישה שיש לה רצון חזק לשיתוף, אבל זה לא תמיד בר ביצוע גם כי קשה להעביר בדיוק את הסיטואציות, וגם כי- מה תתחילי לפרגן לעצמך או סתם עייפים וכו'
ואת מרגישה שבדיוק הוא, הבן אדם היקר לך ביותר שעליו את הכי רוצה להשפיע טוב, בדיוק הוא בא כשאת כבר עייפה וסחוטה ורק רוצה שיחבקו אותך אחרי שחיבקת את כולם היום
כשהוא מגיע יש לנו ערב ארוך..
נכון אז בתחילת הערב אני עייפה. ולכן אני נחה קצת (איזה שעה בוהה בקיר +ספה +רגל על רגל+מוזיקה+שוקולד +הוא לא מתקרב! )
ואז אני חוזרת למיטבי
.. ומספרת ומדברת ונחמדה..
** כדאי לנוח קצת אחרי ילדים,ארוחת ערב,מקלחות.. להרדים את כולם - ואז זה ממש יכול להשפיע לטובה על הזמן שלנו עם בני הזוג ..
הלואי ותמיד היה זמן לנוח קצת.
וגם כשהוא כבר מגיע זה מוזר לי לנוח ולבהות מיוחד שהוא לא מתקרב.
ואדרבא, על זה מדברים. דוקא כשהוא מגיע אני אשב בלי לזוז אחרי יום שלם של עשיה, למה דוקא הוא צריך לראות אותי כך
אפשר להציע לו לשתות/להכין.. האוכל מחומם.. ואז לנוח .
לא יודעת איך אצלך , אבל אצלי בעלי צריך לנוח כשהוא חוזר . כך שזה טוב לשנינו..
וההפך , זה שאני נחה זה לא אומר שזה משו רע!!!!
מה בעצם הבעיה שהוא יבוא ויראה אותי נחה!!!!
הוא רואה שאני רגועה , שמחה ,מאושרת !!! ובעיקר נחה ושלווה!!
זה מעולה שהוא רואה אותי ככה .
(זה עדיף על שהוא יראה אותי קריזיונרית+מטטא ביד/כלים/כביסות..)
תחשבי על זה ..
זה באמת תלוי בהרגלים וכנראה באיך את נחה
אם מבסוטה מאושרת ורגועה כמו שאת מתארת אז מעולה
אבל אם מעייפות ואין כח זה משהו אחר...
כשאת לבד את צריכה להיות חזקה יותר
