אל תצטערי על אובדן התמימות שלך בקשר לגברים וכל היחסים שבינו לבינה, כי היא בוסרית. זה טוב שתתחתני בלעדיה. צריך מידה גדולה של חשיבה מופשטת ולא קונקרטית בשביל לאהוב באמת מישהו שהוא לא קרוב משפחה ולהגיע איתו לקשר זוגי. אהבת אמת היא רגש חזק שקיים בתוך המציאות עם כל הקשיים והפיתויים שבה. באהבת אמת יש התמודדויות קלות וקשות מבחוץ ומבפנים. אם היא חזקה דיה היא גוברת עליהם. היופי שבאהבה הוא בעוצמה שלה מול הרגשות הבוסריים וביכולת שלה לבטל אותם אחרי שהם צצים. 

ואם ביקשת כנות אז קיבלת: ברגע שאני התחתנתי, באמת לא הרגשתי צורך לבנות ולקשר נוסף. הייתה תחושה נהדרת של נאמנות. עצם המילה "בגידה" עוררה בי חלחלה. בינתיים התבגרנו הולדנו ילדים וגם השתנינו בעצמינו והיחסים השתנו. התרחקנו והרגשנו טוב עם זה. אנחנו עדיין אוהבים, אבל היו זמנים של ריחוק שבהם הרגשתי שדי לי עם ההתנזרות ונפלתי קשות. טוב לי עם זה כי הייתי צריך את זה בשביל עצמי. ב"ה אשתי לא שבורה מזה. 

מאותה סיבה קיבלתי על עצמי שגם אם יש מקום לחשוד באשתי אני לא אבלוש אחריה ולא אדקדק במה היא עושה בחוץ. אם נועדנו להישאר יחד אז נישאר בכל מקרה. אנחנו חושבים לטווח הרחוק. 

לומר "התבגרנו..התרחקנו והרגשנו טוב עם זה.. היו זמנים של ריחוק הרגשתי די עם ההתנזרות ונפלתי קשות. טוב לי עם זה".. ר"ל. אם אדם נופל, יעשה תשובה בפני עצמו, ולא יציג את זה כ"דגם טוב".

אין לך צד שזה נכון???

אולי היא עושה את עצמה

למה משהוא שנבגד לא יהיה שבור?

בס"ד אני ואשתי הגענו לשלב הכנות ביחסים. 

אשתי לא נשברה מזה כי היא הייתה שבורה עוד לפני כן וגם אני. עברנו טלטלות רציניות שלא ציפינו להן בתור זוג צעיר וזה השפיע לרעה על היחסים בינינו. ד. מזועזע ובצדק, אבל השבר היה עובדה והתיקון שלו ארוך ומפרך. בינתיים צריך לסחוב את החיים. בפורומים יש הרבה סיסמאות יפות, אבל שום דבר לא יכול להיות תחליף לחום ואהבה. אני מרגיש שהאלטרנטיבה לנפילות שהיו הייתה נפילות לתהומות הייאוש. בגלל זה גם קשה לי להתחרט ולעשות תשובה. 

רק מה' בשבת האחרונה התפרסמה בעולם קטן כתבה על השיעור של הרב אוהד תירוש בנושא נאמנות בזוגיות. הוא אומר שם במפורש: "רוב האירועים המזעזעים מתחילים ממצבים טריוויאליים כאלה, ולא מתוך סטייה. אם בבית קיים ריחוק וחוסר חום, ברור שיחפשו את החום במקומות אחרים". אמנם אין חידוש בעצות שלו בענייני צניעות (שאני שומר עליהן) אבל הוא מציג את הבעיה במלוא כיעורה: גם בציבור הדתי נישואים הם לא קשר הרמטי כמו שמקובל לחשוב וכשיש ריחוק וניכור, אז הנאמנות מתערערת. החוכמה היא איך לא להגיע למצב הזה לכתחילה. 

היא שאלה שאלה קשה ונוקבת וביקשה תשובות כנות. אמנם אני בא ממקום לא תמים ולא נקי אבל בתכלס אלה החיים. הבחורה מוטרדת כי היא עירנית והעזרה שלי היא בלתת לה תמונות מצב של המציאות. אלה דברים חשובים שאני לא ידעתי ולא הייתי מוכן להם כשהייתי רווק ומאורס. למשל,

לא ידעתי עד כמה הקשר תלוי בתקשורת טובה ושיתוף רגשי.

לא ידעתי שהיחסים יכולים להשתנות לרעה באופן לא צפוי בגלל טעויות שנעשו בתום לב.

לא ידעתי מה יכולות להיות המשמעויות של ריחוק רגשי בגלל כעס וחוסר אמון.

לא ידעתי שחתונה היא לא פוליסה לאהבה והדדיות.

לא ידעתי שאפשר להיות נשוי אבל לבד. 

נישואים זה באמת משהו מיוחד ואחר ונפלא, אבל לא כדאי להיכנס לחופה בעיניים עצומות. 

בעיות בתקשורת, חוסר שיתוף, טעויות מתום לב, ריחוק מכעס וחוסר אמון

אם יש רצון הדדי והולכים לאנשים שמבינים בתחום לייעץ אפשר לטפל בהכל. (לפחות בכל מה שכתבת)

ואז לא צריך להרגיש נשוי אבל לבד

רק שאתה בוחר בדרך התמודדות לא נכונה שעלולה להוביל רק לדרדור המצב, וחבל

תחשוב על זה

ולא שמעתי מישהו מלבד סרטים דמיוניים שאומר שחתונה היא ביטוח לאהבה והדדיות, אם התחתנת ככה אז חבל ולא ברור מאיפה שמעת את זה. חתונה זה מקום לעבודה, מאמץ, השתדלות גדולה- ורק ככה מגיעים לאהבה והדדיות, אהבה מנישואין זה לא דבר שמגיע סתם ככה בלי שמשקיעים בו (ובכלל כל דבר בחיים..)

המפתח לתיקון הוא רצון הדדי. קודם כל צריך להסכים יחד שרוצים לתקן את המצב וששני בני הזוג צריכים להיות מחויבים לזה באותה המידה. אצלנו זה לא קרה. היו כל מיני מניעות מוצדקות יותר ופחות. 

גם הטיפול עצמו היה ארוך עם עליות וירידות ויש בעיות שעדיין אין להן פיתרון. זה לוקח שנייה לכתוב את המילה "טיפול" אבל זה יכול להיות תהליך של שנים! אם לא הייתי מוכן לעבוד על זה ולהשקיע, הייתי פשוט עוזב. עוד לפני המקרה הראשון כמעט חתמתי על חוזה שכירות לעצמי. היום ב"ה אני כבר לא שם, אבל ייקח זמן עד ששנינו נתאושש מהכל. 

אבל אני אגיב, כי ביקשת.... 

ההסבר שנתנו לך לא נכון. פשוט ככה.

די להחפיץ גברים. די לעשות מכל הגברים באשר הם מפלצות מין. 

ככה זה גברים

גבר יכול לאהוב את אשתו להעריך ולהעריץ אותה

ולא יהיו לו עיניים להסתכל על אף אישה אחרת בעולם. 

ככה זה גברים

גבר יכול להסתכל על או לדבר עם אישה- כאדם 

אדם לאדם בשיח אנושי

בלי שהמוח או הגוף ימשוך לשום כיוון אחר... 

ככה זה בני ישראל

קדושים

שומרים.

ככה זה האיש שאת חפצה

והאישה שאת בונה את עצמך להיות ביחד איתו. 

את מבקשת דבר אחד - כנות.

וזו הדרך הנכונה ללכת בה- כנות שלך עם עצמך, כנות שלך עם אישך, כנות שלך עם אלוקייך. 

תלמדי נתיב האמונה של המהר"ל. 

לשיטתו- גבריות היא מידת האמונה. 

ותלמדי עוד, תשובה עמוקה ורחבה

לא מקבלים רק בפורום... 

יש ספר "המוח הנשי", יש לו ספר המשך/ מקיבל "המוח הגברי" 

זה ספר שכתבה מטפלת - בנושא איך ההשפעות ההורמונאליות על המוח בשלבי החיים השונים- משפיעים על ההתנהגות.

הספר על נשים הוא בסדר, לדעתי, פופולארי על בסיס עובדות.

הספר על גברים הוא- שטויות במיץ. יש בו מעט מאוד עובדות ביולוגיות- והרבה מאוד ניתוח תרבותי וחברתי, מה מצופה מנער וגבר בחברה מסויימת להתנהג ולהיות (באמריקה של המאה ה21- מפלצת מין קטנה שצריך לרסן...)

לעם ישראל יש דרך אחרת על כל זה- מי אנחנו, ומה אנחנו, מה אנחנו בונים ומחנכים את עצמינו להיות. 

לכן אין לך מה לפחד לצעת עם בחורים- ב"ה הם טובים וישרים ונאמנים. 

אבל אני עדיין חושבת שרוב האנשים הנשואים שיש יראת שמיים בליבם, ושאוהבים את האישה שלהם, ועסוקים בעול הפרנסה ובלימוד תורה- הם לא כאלה.

נכון שגם גבר כזה יכול בלי לשים לב להסתכל על בחורה שעוברת לידו בחוסר צניעות, אבל הוא יעשה הכל כדי להימנע מזה.

אבל חיי הנישואין הם אכן מה שכתבת- משהו אחר, מיוחד ומופלא, שדורש הרבה הבנה, הכלה ועמידה בנסינונות ובתקופות שונות.

אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש.

ושאתו את רוצה לבלות את חייך, ושגם הוא ירצה את אותו הדבר, אז תשכחי את כל המחשבות הללו.

כנראה שעד כה זה לא קרה לך

בס"ד

זה ששמירת עיניים זה דבר חשוב, ככל קיום מצוות לא תעשה- זה מובן.

זה בין אדם לבוראו. 

עם זאת אני מתקשה להבין למה זה מטריד בנות עד כדי כך שמוציא את החשק להתחתן.

נישואין זה לא רק העניין של להיות הכי יפה בעולם בעיני בעלך.
זה לא רק המשיכה וכ'.

נישואין זה קשר רגשי עמוק כולל חברות אמת, כולל שותפות, אכפתיות האחד מהשני- באמת,

רצון להכיר הכי לעומק, הבנה הדדית הזדהות בניית בית ביחד!
בבוא הזמן גידול ילדים ביחד, חינוך, ערכים, הכנסת אורחים- ביחד וכ' וכ'...

איך כל זה מאבד משמעות אם הבחור לא עלינו הבחין ביופייה של מישהי..?

אז בגידה כמובן זה משהו מעבר, בקצה האחרון של אותה הסכלה,

ובעיני גם מזה חלק מהזוגות יכולים להשתקם.

אבל זה שהבחור עלול מידי פעם להיכשל חלילה בלהסתכל בטעות על מישהי יפה-

אמנם זה לא טוב ולא שייך, וצריך להוריד מבט מיד ברגע שהוא שם לב לזה,

אבל לתת לזה כזה משקל שזה יוריד את החשק לנישואין-

לענ"ד זה לתת לכל העניין החיצוני הרבה יותר מידי מקום.

רוצים שהקשר יהיה קדוש? שה' שוכן בו? משקיעים זה בזה באהבת ישראל אמתית וכנה,

לומדים יחד, מקיימים מצוות יחד, שמירת עיניים זה לא הכל,

ונשיאת החן החיצונית זה בעיני זה זה גם לא הכל.

על נאמנות ואהבה וחברות קרובה וטובה - גם גברים רוצים בזה. גם להם יש לב.. הם לא עשויים מחומר כל כך שונה.

את צריכה לחפש את שלך בסוג הזה של האנשים, חנונים בקטע טוב - ישרים, נאמנים, שיודעים להחזיק חברויות של שנים.

וכשיהיה לך בעז"ה קשר עמוק עם מישהו, את תאמיני שאף אחת אחרת לא יכולה להכנס ביניכם. 

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

תקציר הורס את הקטע

צריך לקרוא, בנחת, כדי להנות באמת ולא רק להבין מסר קצר ולעניין

ואפשר גם לבקש יפה🤦‍♀️

מתומצתים

ב ביקשתי יפה

לדעתי נגמרו לי תסכים עם דבריי

משפטים מתפרשים שונה

לי זה היה נראה כמו דרישה

נא לשלוח תקציר

לא ממש בקשה🤷‍♀️

כלומר במקומות כגון אלה של לסכם פוסט של אדם אנושי שכתב מתוך מהלך במוחו/ליבו, זה הרבה פעמים מפספס את המהות (ולעיתים גם את האנושיות) של הדברים.

אם הייתי יכולה לכתוב סיכום כאן ספציפית כנראה הייתי כותבת יותר קצר, יש בהחלט פעמים כאלו, אבל בפעם הנוכחית מרגישה שכך הדברים יכולים להתבטא בשלמות.

לא זו הייתה המטרה/המהות/השורש/הסיכום של מה שהתכוונתי להעביר.

לא נראה לי שיכולה לסכם במילה אחת, אבל אם כן היא אולי יותר קרובה ל"התבוננות" מאשר מה שהAI כתב...

ותודה לך על הפידבק 🙏

דווקא במקום הזה של הריחוק / הקושי / הריב / הפער הזוגי

שלנו הוא נחווה כירידה,

אבל אם נביט בו באמת זו ירידה *לעומק*.

כמו הפרפר שנאבק לצאת מהגולם שלו, ונצרך לחבוט שוב ושוב בדפנות הגולם עד שהוא יוצא ונהפך לפרפר יציב וחזק עם כנפיים שמסוגלות לשאת אותו,

וכמו הסיפור הידוע על אדם שריחם על הפרפר שנאבק ורצה לפתוח במקומו את הגולם כדי לחסוך ממנו את כל המאבק הזה אבל בסוף הפרפר יצא חלש ולא יכל לעוף ומת במהרה...

בדומה לזה גם המקומות הקטנים האלה דווקא,

הירידות האלה,

אם רואים אותם כחלק בלתי נפרד מהמסע שלנו, ממש דרך מתמשכת שאנו הולכים בה גם אם היא כרגע בירידה, 

ועוד יותר אם היא כרגע בירדה *לעומק* וחיזוק הכנפיים הזוגיות שלנו לצאת אל העולם חזקים יותר, יציבים יותר, עם מסוגלות וכוחות עמוקים ויקרים.

עצם ההתבוננות הזו יכולה להעניק לנו כוח.

ממש לאמץ ולהשתדל להיות בהכוונת המבט על היכולת שלנו להתחזק יותר דווקא מהירידות,

על כך שהן חלק בלתי נפרד מהחיים,

על כך שיש בתוכן דווקא אוצרות שלא נוכל למצוא בעליות,

ועל כך שזו ממש המשך הדרך עצמה - אנחנו לא עוצרים! אנחנו ממשיכים, מעמיקים,

אנחנו בדרך עצמה! דרך שבמהלכה ועם לימוד נכון שלה אנו מתחזקים יותר ב"ה.

אחרי שבאיזשהו מקום ר"ח אדר פוגש לא כל כך בזמן. כשיש כל מיני מורכביות אלו ואחרות.

(ובכלל, בח"י השנים האחרונות ר"ח אדר הוא תאריך מורכב...)

אבל אם הדין שצריך לשמוח, אז נמצא איך לעשות זאת.

ושתמצא בקלות סיבות ממשיות בשפע לשמוח, ברכה הצלחה וישועה שלמה בכל תחום ותחום ב"ה 🙏