פורום נשואים טריים (עמוד 438)

אולי תחפשי בדפי זהב נגריה שם.

אולי יש באזור של קריית ספר .....

מבחינתי זה מרכז . כל אחד והסביבה שלו .

נ.ב

פעם באולפנא חברה אמרה  לי באו נפגש במרכז ?אז אמרתי טוב אז בואי לרחובות ,

(אז גרתי באזור ליד העיר רחובות )

והיא אמרה לי , מה פתאום זה לא מרכז . מרכז זה ת"א - רמת גן .....

פשוט מסתובבים ברחוב ומוצאים....

אמור לעלות בין 250-350 ש"ח

ובד"כ כשאומרים באופן כללי כן מתכוונים לקוקה קולה. אבל באמת שאלה..

תלכי על רחוב רבי עקיבא

או איפה שיש שם רחוב של חנויות ספרים אז בטוח יהיו שם גם מוכרי סטנדרים

גביע או כוס יפה ל4 כוסות?..

הגדה?

שעון?

אולי לא קשור לפסח- כלי עבודה כלשהו שהיה רוצה

צלחת לסימנים

כרית להסבה...

כיסוי לאפיקומן או למצות

חייב להיות משהו לפסח? תכווני אותנו...

חשבתי לקנות לבעלי , שאלתי אותו והוא לא רצה .

אולי כדי לשאול מה הוא אוהב /רצה /צריך .....

שיכוון אותך לתחום מסוים ואז היה קל יותר.

במה הוא עוסק ? מה הוא אוהב ? לפי זה כדי ללכת ולחבור מתנה .

בהצלחה

מה התקציב?

אשמח להסבר

בכל נישואין יש קשיים וחוסר הסכמה,

אם לא כאלו אז אחרים...

אם יש נכונות לעבוד ולשנות- אפשר להתקדם ולצמוח מהנסיונות האלו.

בהצלחה!

צריך מישהו/י מקצועי,

שמקובל על שניכם.

ואם הוא לא רוצה, גם אם תלכי לבד זה יכול מאד לעזור

 גרים ילד ההורים או משכרים דירה קטנה וזולה יחסית .

(לא צריך ארבע חדרים,  אפשר גם קרוון או יחידת דיור ... לפחות בהתחלה , שנה -שלוש לפי הצורך )

וכן עובדים בכל מיני עבודות תוך כדי , מנסי לחסוך ואם אפשר נעזרים בהורים .

מה אם ההורים שלו ? אולי הם יכלים להביא /לעזור יותר .

וכן אפשר לדבר ולעלות את הנושא בפגישה שלישית .

נ.ב

אני ובעלי הרגשנו שזה על ההתחלה.

ובפגישות הראשונות (לא זוכרת מספר  4 או 5 ....)

החלנו לדבר על דברים רציניים .

כמו :  איך הבית שלנו יראה , כיסוי ראש מלא /חלקי , השקפות עולם ודרך חיים.

טלויזיה בבית כן או לא (היה לנו ויכוח קל ....) וחינוך ילדים לאן כדי לשלוח

(העברנו דעות ודנו בדברים האלה ....)

וכמון הדובדבן שבקצפת  חתונה .

שאם את נפגשת עם מישהו בגיל כזה, אז זה הגיל הסביר מבחינתך.

וממילא, השאלה כבר אינה רק על "מישהו שנמצא בנקודה בחיים של..", אלא אולי בעצם גם על הכיוון של הבית. כי אם מישהו שהוא כבר לא שם, זה אומר כנראה מישהו שלא למד בישיבה, וכד'. או מישהו שמבוגר ממך משמעותית. הרי גם מישהו שמתחיל לימודי מקצוע, יקח כמה שנים עד שיעבוד בכך.

אז זו שאלה קלאסית של בחורה צעירה יחסית, שלשניהם אין עדיין מקצוע מבוסס, והיא שואלת איך נתפרנס.

שאלה טובה ומצויה.

את כנראה צריכה קודם להחליט על סדרי העדיפויות שלך. לחשוב ריאלית, מה האופציות האחרות שהיו כביכול "פותרות" את הבעיה. איזה סוג אנשים/גיל.

אם תגיעי למסקנה, שאין ברירה. אלו האנשים שאת רוצה, זה השלב שלהם בחיים, ושאת כבר בגיל שאת מעוניינת להתחתן - אז צריך קודם כל לצאת מה"חרדה". זה לא תורם לכלום. ואז להתבונן בנחת, להתייעץ בנחת, איך מסתדרים במצב כזה. עבודות מהצד תוך כדי לימודים, מה המשכורת הצבאית במצב כזה וכו'.

ואם תגשי כך, אז גם יהיה קל יותר לדבר על זה. יש מקום, אחרי פגישות מועטות, אם רואים שיש אופציה כלל שזה יתאים - להעלות בנינוחות את הנושא. לא בלחץ. לשאול אגב השיחה, מה הוא חושב על האופן האפשרי להתפרנס לזוג במצב כזה. תראי מה יאמר ומה גישתו. למה לא..

בהצלחה רבה.

כשאנחנו התחתנו בעלי היה עדיין בצבא. אז בגלל שהייתי סטודנטית עם יותר מ35 שעות שבועיות אז קיבלנו תשמ''ש.

היום בטח סכום ותנאים טיפה שונים. בעלי גם עבד שני וחצי לילות בשמירה. לי היה חיסכון והורים שלי טיפה עזרו - 300 שקל בחודש אבל זה כשהם רצו לעזור. והיה ברור שבעלי מסיים צבא ויוצא לעבוד. 

וכן - זה חשוב. אני רואה סביבי המון זוגות בני 40 עם חובות, נעזרים בהורים מבוגרים, בלי הכנסה סבירה. לפעמים גם בלי מקצוע. 

אם הייתי רוצה אברך - אני הבנתי שזה לא בשבילי ולדעתי זה לגיטימי - אז הייתי דוחה נישואין בשנתיים - שלוש כדי לסיים לימודים ולמצוא עבודה. 

כתבו לך שתצטרכי להתפשר על מישהו שלא למד בישיבה גדולה. אז קודם כל אם את לא ברמה כזאת אז נישואין עם אברך רק יעשו לך רע. ואין שום קשר ישיר בין כמות שנות ישיבה לבין טיב היחסים וטיב הבעל. 

לצערי לא בישיבה וגם לא במדרשה לבנות לא מכינים למציאות של כמה ילדים קטנים שצריך לשעשע, להאכיל ולהלביש. 

לא משנה מה עיסוק של גבר אבל הוא צריך להיות מוכן לקחת אחריות אחרת הוא לא יכול להיות נשוי. אותו דבר גם אישה. אבל בעל הוא יותר אחראי על פרנסה.

לדעתי זה מוקדם מדי לדבר על זה.

ובכלל- דיה לצרה בשעתה.

הרי יש עוד הרבה זוגות כאלו, גם כאלו שההורים לא עוזרים להם- והם מסתדרים טוב ב"ה.

אז מה שנשאר זה להסיר דאגה ולבדוק התאמה ביניכם.

לעניות דעתי את צריכה להתעסק בהתאמה שלכם ולא באיך תחיו כלכלית , כרגע.

אח"כ כשזה יהיה רלוונטי תדונו ותתייעצו איך להתקיים וממה...

יש כל מיני רעיונות.

בהצלחה!

היית רוצה לפספס את הזיוג שלך בגלל זה?

תמשיכו. אם וכאשר תחליטו להתחתן- אז תדברו על זה. תלבנו את הענין. אולי תשנו סדרי עדיפויות- אולי ליצרו מצב שבו אחד מכם כן יוכל לפרנס, אולי יעלו אפשרויות פרנסה שלא חשבתם עליהם, אולי עוד הרבה דברים.

בסה"כ זוג צעיר יכול להסתדר יפה עם סכום לא גדול- אם גרים בקרוון זול איפשהוא, נוסעים בטרמפים וחיים בצניעות.

מנסיון-לו יש את כל האפשרויות לעזור לך, הוא מקורי, לארג', אוהב אותך, מה עוד צריך?

אני לא צוחקת! אני ממש רואה את עזרתו כל יום, תעשו השתדלות והוא כבר יעזור לכם.

בעיניי זו לא סיבה לחתוך, יכולה לעודד שבשנים הראשונות ההוצאות לא מאד גדולות ובנוסף אפשר למצוא עבודות גם לך וגם לו שמסתדרות עם שאר העיסוקים

תאמיני לי שגם הוא רוצה שיהיה כסף בבית.

בהתחלה חיים בפשטות, ועם התנהלות נכונה עולים על דרך המלך.

לא חייבים להתחיל את החיים עם פרנסה מסודרת,

רוב הפעמים זה חלק מבניית הזוגיות.

כמעט כל ההורים שאני מכיר מודאגים מהנושא הזה,

ורובם, או שהם שוכחים שהם בעצמם היו כך בהתחלה

או שזה נחקק אצלם כתקופה טראומתית (שלרוב אין כ"כ אפשרות למנוע אותה).

מה שאת יכולה לברר עם עצמך,

זה האם מדובר על אדם בעל אופי אחראי שיהיה אכפת לו מאשתו והמשפחה שלו,

והאם יש לו את האופי שהוא גם יתאמץ בשביל זה..

דרך אגב, תשאלי את אותן שאלות גם על עצמך,

תבדקי עם עצמך אם גם את כזאת..

תנורים דו תאיים הם מוצר דפוק- יש לו פלח שוק מאוד קטן ואין הרבה השקעה של החברות בו.

יש לנו תנור דו תאי של דלונגי- עובד מצויין, מהדגם הטוב(יש שני דגמים, אחד מעאפן לגמרי, הידיות של התנור

נמסות וכו', יש תנור יותר טוב שהידיות מחוברות אחרת ועוד כל מיני שיפורים)

שאלה נוספת זה ארץ הייצור, תנורים מאירופה טובים יותר(באופן כללי מוצרי חשמל ביתיים מאירופה יותר טובים),

לא להתבלבל - שמות אירופאיים לא אומרים שהייצור אירופאי, יש לדלונגי ייצור אירופאי(בלגיה אם אני לא טועה) וייצור

נוסף, יש הבדלים במחיר.

אני לא מכיר את התנור של שב-לורנץ, אבל צריך לבדוק חוות דעת של משתמשים. למשל לסאוטר שכולם אוהבים

יש נטייה לפוצץ את הדלת של התא התחתון.

2 גרעינים מעולים!!

גרעין לוד- יש פרוייקטים וקהילות בהן ניתן לגור בבניינים של דתיים בלבד.

לא כולם מכירים את כולם, ב"ה הגרעין גדל מאד, מאות משפחות.

יש גנים, בי"ס בנום/ בנות, אולפנית, ישיבה תיכונית...

אם זה הסגנון שאתם מחפשים.

גרעין רמלה- ישמח למשפחות נוספות

ב"ה הגרעין בתנופה, גדל כל הזמן, 

משפחות תורניות, צעירות מאד, ופחות...

קהילה חמה ותומכת.

יש גנים של הגרעין ות"ת בנים/ בנות.

הרבה מפעלי חסד להשתלב בהם אם רוצים.  (מן סתם כנ"ל בלוד...)

מיקום נח לכל הארץ, ברכ/ רכבת/ אוטובוסים.

אפשר לראות פרטים באתר הגרעין- "גרעין עמיחי רמלה"

בהצלחה בהחלטה!

סתם

למרות שאם זה לא משהו רציני וזה סתם כמה גרושים אז למה לא בעצם??

קחי ליווי מקצועי כלשהוא, כי יש מליון פרטים קטנים שאפשר להידפק איתם..

הרבנית בתאל גרינשפן.

אם אזכר בעוד אכתוב..

בהצלחה!!

שירשום אותך בשושבינים

מה שבינך לבינו - זה ענין של אופי של אנשים. יש נשים שהיו "מתלוננות" פה בדיוק על ההיפך. והיו מאד שמחות אם היה כך. אם תצליחי "לעקוף" את החסימה, לחשוב בזמן שזה לא קורה בפעל, על היחס הפנימי שחשוב לך, ועל הדבר הזה כמבטא יחס, והמחשה של רצון לקרבה - אז אולי זה לא יגרום לך תחושת חסימה. כי יהיה לך בראש אופציה של "תרגום" היחס הנפשי, שהוא החשוב לך, גם לאופן הביטוי הזה על ידו.

לגבי בפני אחרים, זה משהו אחר. יש לכך גם מקור בהלכה. אז אפשר לבקש ממנו, שבפני אחרים ישתדל שלא, כי זה גם גורם מבוכה, וגם הלכתית יש ענין לא להראות פיזית יחס של קרבה בפני אחרים. הכל בנחת. ב"ה שהבעיה אינה שהוא חלילה מדבר אלייך לא יפה בפני אחרים...

שהוא עושה את זה כי את ה"מראה" שלו,

ז"א זה חסר לו היחס מימך והוא לא יודע איך לבקש או שהבקשות לא עוזרות אז הוא עושה את זה לך.

וגם יש מצב שהוא מרגיש שאת יותר אוהבת את התינוק אז הוא מחפש יחס וזה מתבטא בלהידבק אליך

הלוואי עלי,

כל היום אני מדברת עם בעלי שישחרר קצת חיבוק נשיקה באמצע היום לא יזיקו...

אני רואה את זה בתור מתנה שקבלת ,

אני חושבת שזה נראה לך מוגזם כי את מקבלת את זה בקלות ...

אולי ליד אנשים תדברי בעדינות עם בעלך שקצת ירפה...

ב"ה בעלי מקסים ויש בו הרבה דברים טובים ..ועדין יודע לתת אולי לא בכמות שאני רוצה...

,לכל אחד יש את המעלות והחסרונות ...

והתפקיד שלנו להסתכל בדברים הטובים שנמצאים בבן זוג שלנו..

תנסי להסתכל על הפעמים שזה כן עושה לך טוב אין מושלם את לא יכולה להזמין עכשיו באלי נשיקה עכשיו לא בא לי...

זה לא תמיד בעיה. יותר בעיה מול זרים.

אולי תלוי איך זה "מתקבל" שם; טבעי? מעורר אי נוחות?

יש שוני לפי ההווי המקובל.

העיקר, שגם אם "מדברת איתו" על משהו בגלל ה"כלפי חוץ", תדעי גם לשמוח שהוא רוצה בך.. זה משנה גם לצורת ההערה, וגם אם עושים אפילו דבר כזה, כלומר הסיוג, ביחד.

תלוי מה מקובל אצל ההורים למשל : הם מתנהגים כך , גיסים /גיסות .....

אצלי למשל רצתי שיביא חיבוק נשקה ,ליד משפחה והוא אמר לי שזה לא מקובל ולא נח לו

(לא ממש זוכרת את הסיבה). אז לפעמים (בעיקר אצל המשפחה שלי )

בערב שבת /שבת כן לוחצים ידיים  או אזה נשקה קל /חבוק קטן בצד .

תלוי כל אחד מה הוא רגיל /מה נעים לו . אצל זרים /חברים אין קרבה .

ואת צודקת אם מתחבקים ומתנשקים הרבה אז קל לזהות מתי אסורים .....

מה הכוונה ב"האם עבדת אצל יותר ממעסיק אחד בשנה האחרונה"?

מתחילת 2016 או 12 חודש אחורה?

וכן פורום הורות (בשבוע זה תחת הכותרת "צער גידול בנים".)

שמעתי על הרבה מנהגים הזויים, אבל זה...

מה שכן, זה בטוח עדיף מסוכריות... - סוכריות בשבת שבע ברכות.

ממש גםגם...

 למה זה עדיף מסוכריות?

זה ממש כואב..

ואני מאורס.. 

אז עוד לא חטפתי כלום...

אבל רק סוכריות בעז"ה..

סתם שמעתי על המנהג ועניין אותי אם מישו נוהג אותו 

במיוחד לא לחתן שלא באמת אוכל את מה שזורקים עליו...

ומגבת מטווח מטר עדיין כואבת..

ומזל טוב 

ככה לפחות בשבתות שאני הייתי אבל לא רוצה להכליל.

בכל מקרה לא יודעת מה הרעיון של זה..

על גיסי זרקו מגבות רטובות אחרי ההבדלה...

קצת רחמים...

בספר נעימת החיים, של הרב חיים גרוס

" נשאלתי ע"י אברך מלייקווד מהו מקור המנהג שזורקים אלונטיות [מגבות] על החתן במוצאי שבת שבע ברכות בעת שעושה לראשונה הבדלה בתור אברך.

וחקרתי ושמעתי מכמה מקורות טעמים לזה

א. זורקים אלונטית כדי לבטל ה'הבדלה' (אם ח"ו נגזר עליו וד"ל) 

ב. ללמד לחתן שיתרגל להיות במצב שזורקים עליו ומבזים אותו ואינו יכול לענות [בפה] ואינו יכול להשיב [במעשה] מפני שהוא באמצע הבדלה ואסור להפסיק.

ג. שלא לבייש חתן שאינו יודע לומר את ההבדלה כראוי לכן עושים רעש והמולה שלא ישימו לטעויותיו.

ד. להראות לחתן שלא תמיד זורקים 'פעקאלעך' עם צימוקים ואגוזים ושיתרגל לסבול ולקבל 'פעקאלעך' שכואבים או אינם נעימים.

ה. מכיון שכולם באים לשמוע את ההבדלה שלו ויכול לבוא לידי גאווה לכן זורקים עליו כדי לבטל גאוותו."

יש קושי אחד בכיסופים אחד לשני. זה הקושי שיש לבעלך.

ויש קושי אחר בלשמור הלכה. 

בעלך מתגעגע אלייך מאוד, אדם שמקפיד על ההלכה ולא קשה לו כלל להקפיד עדיין קשה לו מאוד זה שאתם אסורים אבל זו פשוט לא אופציה בשבילו לעבור על ההלכה. 

אבל מהתיאור של אשתי הבנתי, שעם כל הכבוד, לה היה קשה יותר ממני, אבל היא פשוט יותר חזקה..

איפה בדיוק בתחנה מרכזית? (כידוע זה מבוך שאתה יודע איך אתה נכנס אליו אבל לא יודע איך תצא ממנו )יודעים זמני תפילות? טלפון של הגבאי/מישהו שמתפלל שם? 

קדם כל מסתובבים ומחפשים אולם (ובמקביל חושבים על תאריך /תאריכים אפשריים ) .

 מבררים כמה עולה מנה  , כמה מקום (מספר אורחים /כמות מוזמנים ) יש באולם.

אזור שאתם רוצים להתחתן , אולם מעודף ......

וזמן שנראה לכם שתספיקו להתארגן .

למצאו זמר/להקה די'גי ....

לסגור שמלת כלה (גמ"ח , תופרת ....)

צלם

ואז באים לאולם ושאלים מה יש סביב התאריך .

במקביל הולכים לרופאת הנשים שתסדר את המחזור סבבי התאריך שבחרתם /חשבתם /סגרתם באולם.

עדיף להשתדל כמה שיותר לסדר לפי הגוף קודם כל ורק אז להכניס שיקולים אחרים (במקרה שהכל תקין)

אם אין ברירה זה משהו אחר, אבל כדי להתאמץ

(מכירה מישהי שזה הזיק לה)

(אלא אם כן את רוצה להסתכן בחתונת נידה)

אבל שווה לעשות בדיקות דם לוודא שזה בסדר לך לקחת, ולראות מה הכדורים הכי פחות מזיקים- בשביל זה לכי לרופאה דתית או כזאת שמכירה דתיות שתעזור לך

(יש כדורים בשם פרימולט נור שהכי פחות מזיקים לגוף, שווה לבדוק)

ברור שזה לא אידאלי ביותר, אבל סתם לא בא לך או שאת לא יכולה בריאותית? (מכירה אחת כזאת, לא יכלה לקחת כי היו לה תופעות בלתי נסבלות והיא פשוט לא לקחה.)

כי קודם כל יש כל מיני גלולות, עם מינונים שונים ואפילו גלולות שלא מונעות הריון אלא דוחות ביוץ וככה מסדרות באופן שונה. בשביל זה תלכי לרופאה טובה, שמבינה את הצורך שלך ככלה.

ודבר שני אם את רוצה את יכולה לקחת את הסיכון של חופת נידה, זה לא כיף אבל זה לגמרי לגיטימי ובסדר. פשוט צריך להתכונן לזה מראש, להכין את החתן ואת הרב וללמוד את ההלכות הרלוונטיות למקרה ו.

בהצלחה רבה!

מוזמנת לפנות בפרטי אם בא לך.

ובדיוק בשביל זה הולכים לרופאה- לראות מה הכדורים הכי פחות מזיקים לגוף שיכולים להתאים לגוף ספציפית

אתה לא דג בכלל, תצא מהר מהמים! 

ממליצה ללכת לדוקטור חנה קטן. היא רופאת נשים מומחית מאוד ומבינה מאוד,ומסבירה הרבה מעבר ללת מרשם לגלולות.. היא בודקת את כל האפשרויות, את מה שאת מבקשת (איזה סוג של טיפול) ומתאימה לך מה שיהיה לגוף שלך הכי טוב.

כדאי לקבוע אליה תור כמה שיותר מוקדם, היא מקבלת בירושלים ובבני ברק.

יש החזרים על הבדיקה אצלה מרוב מוחלט של קופות החולים.

אל תוותרי!! אותי היא הצילה.

הלכתי אליה אחרי שמישהי אחרת כבר נתנה לי כדורים ובדיעבד היתה יכולה להיות לי חס ושלום חופת נידה לולא חוכמתה של דוקטור קטן. 

עזרה לי מאד.

גם אחרי החתונה בעניינים שונים

למי שבאמת מרגישים קצת קשורים

לא חייב לתת 100 משלוחים, מצוות היום היא סה"כ משלוח אחד ממך ואחד מבעלך...

איפה אתם בפורים, בבית?

כי אם לא אז מן הסתם למי שהולכים אליו...

ולהורים?

תבחרי כמה שאת מכירה, אפילו שאין "חיבור ממש".. זה יעזור לחבר. אחד הטעמים שמובאים למשלוח מנות, זה להרבות אהבת ישראל וקישור. אז זו הזדמנות.

לגבי שכנים, אפשר לדאוג שיהיה מראש מה "להחזיר", ואז אם מישהו מהם יחליט לשלוח לזוג הצעיר החדש שבשכנותם, תחזירו להם - גורם כנ"ל...

והעיקר תשמחו - פורים ראשון שנשואים..

ועוד 2-3 נשים שהיית רוצה ליצור איתם קשר, ותתנו להם

אם יש שכנים שקיבלו אתכם יפה עם עוגיות\ארוחה ודברים כאלה או שכנים שאתם לווים מהם דברים יפה לתת גם להם,

וכדאי גם לשכנים ממול אם יש כאלה

(זה יכול להיותר גם שישה משלוחים ופחות, לא צריך להגזים)

והכי קל לקרב את מי שקרוב,

החכמה היא לקרב את מי שלא 

לכן, אנחנו היינו יוצאים ובמי שהיינו נתקלים, גם אם לא מוכר, היינו מאחלים פורים שמח, ומוסרים משלוח מנות מכל הלב.

מעבר לזה,

השארנו כמה בצד, למי שידפוק בדלת,

ובנוסף לכמה חברים בודדים.

הכנו משלוחים לר"מים שהוא קשור אליהם ולרה"י

לחברותות

לחברים אברכים

ואני נתתי לכמה נשים שהרגשתי קשורה אליהן קצת יותר מהשאר..

אפשר לעשות סבב ביחד, זאת הזדמנות טובה ממש ליצור קשרים..

ומי שצריך לשלוח יותר מוזמן לפנות למרן להסביר למה!!
וכמובן שאסור לצפות שיחזירו לך משלוח מנות בחזרה!!

מרן רה"י כמובן!

המטרה ליצור קירוב