פורום נשואים טריים (עמוד 455)

כמו במות לגבי הצגות.
סרטים תחפש באינטרנט את מה שמופיע, יש בירושלים סינמה סיטי, רב חן ויס פלנט.

ראיתי לזה פרסומים. חפש באינטרנט. כשראיתי את המודעה רציתי ללכת.

בשעות הערב המאוחרות אחרי שהילדים הולכים לישון וגם בצהריים אחרי שהבלגן נרגע וכולם אכלו אנחנו בדרך כלל יושבים ומדברים הרבה.

אבל משמעותי לו דווקא שיהיה הרגשה טובה ושמחה ברגע שהוא נכנס/יוצא, ועל זה אני שואלת מה הפטנטים שאפשר להציע להרגשה טובה ברגעים האלו.

וזו השערה בלבד, אין מספיק ידע והכרה של האנשים בשביל להגיד

 

יכול להיות שהעניין של יוצא\נכנס קשורה לתחושה שלמה של הבית, אולי יש לו חוסר ביטחון במקום

והחשיבות שלו בבית. וזה נופל בדיוק מול הילדים- כאילו "הילדים יותר חשובים ממני"(השערה בלבד, לא לייחס יותר מדי חשיבות),

או שזה קשור לסגנון המשפחתי שלו ששם הוא הרגיש תמיד הכי חשוב כשהוא נכנס ויצא,

תסתכלי על אמא שלו כשאתם נכנסים ויוצאים- איך היא מתנהגת? לפעמים עושים מן עניין כזה

"וואי איזה כיף שבאת, כמה התגעגענו, איך אנחנו שמחים וכו'..." וכשיוצאים גם, כביכול עושים עניין

מהפרידה- "וואי חבל שכבר נפרדים, כמה נתגעגע, תתקשרו, תבואו שוב בקרוב וכו'...",

יכול להיות שזה מה שהוא רגיל אליו ובלי זה הוא מרגיש כאילו זה מאוד קר...

 

תנסי כשהוא הולך או נכנס לעצור שניה ולעשות מזה "עניין"- תבדקי אם זה משפר את ההרגשה שלו,

גם אם זה משפט קטן כמו "איזה כיף שחזרת\התגעגעתי אליך" לא בקטע של "יופי- יש עוד מישהו שיכול לעזור"

אלא לשמוח בזה שהוא מגיע מעצם הגעתו, ואפילו לעשות מזה קצת יותר ממה שצריך רגשית אצלך.

 

אולי, ושוב אני אומר, אין פה מספיק מידע ויכולת ניתוח, אולי ורק אולי, זה יעזור וזה ישנה,

הכי טוב זה לדבר על זה ולנסות שהוא יסביר את הצורך

אל תעמיסי על עצמך רגשות אשמה, שלא בטוח שהן מוצדקות.

טיפול ב- 6 ילדים ב"ה הוא מעשה "חם" לא פחות מהפגנת חום.

נכון שנחמד שיש אווירה של שמחה, עם חיוך ומאור פנים, וכשמותר גם מגע אוהד, או מגלה עניין.

אך רוב הזוגיות היא ניהול משותף של הבית וגידול הילדים, ומי שלא יעריך את החום שבעשיה היום יומית, ויחפש רק מחוות חיצוניות (שהן חשובות, אבל לא העיקר) - לא יוכל להשביע את הרעב שלו ל"חום".

בקיצור "תחשבי טוב" ו"יהיה טוב" בע"ה. ממקום של בטחון עצמי ובלי להסתובב כל היום עם "מד-חום" ומתח מיותר כמה הטמפרטורה היום בבית - יביא ליותר שמחה וחום.

בהצלחה

אם אני מבין נכון- חום הוא לא עשייה פרקטית אלא תחושה פנימית,

לא בטוח שע"י עשיה של מעשה ספציפי תוכלי לשדר לו חום, כי זה לא נופל על

עשיה ספציפית כמו שאת מתארת, את כבר משתדלת לעשות מעשים, אבל מכיוון

שהשאלה היא לא מעשית אלא תחושתית, הם לא בהכרח יעזרו.

אם הוא יכול ומסוגל להסביר מה אומר בעיניו תחושת חמימות, איך זה מתבטא,

לא לבוא בגישה של "אני מרגיש קרירות" אלא "אם יהיה כך ארגיש חמימות"

אז תוכלי לעשות דברים.

 

ככל הנראה הדבר העיקרי שיוכל לעזור זה דיבור על הנושא וניסיון הבנה של שני הצדדים,

שהפירוש האוטומטי של כל אחד טועה בפירוש של השני. כלומר- מה שהוא חווה ומה שאת משדרת

הם לא בהכרח אותו דבר, ומה שאת חווה ומה שהוא משדר זה לא בהכרח אותו דבר

(אני מניח שאת יודעת את זה אחרי 10 שנים)

ולכן- צריך ללמוד את הקודים של השני- אם הוא יראה את ההשקעה שלך בלשבת ולדבר בבוקר בלחץ,

ואת תביני מה גורם לו לתחושת חמימות(יכול להיות שזה אפילו עניין של יחס מסויים או שימוש בטונים מסויימים)

אז תוכלו להצליח יותר.

כרגע את פוגשת את עולמו החיצוני- מגישה לו אוכל, מתעניינת איך היה בלילה....

להתחבר לעולמו הפנימי זה להתחבר לחוויות שהוא חווה בחיים.

תני לו מקום לבטא את הרגשות שלו.

את לא צריכה להתבטא רגשית, אלא לאפשר לבעלך לעשות זאת.

כשהוא יתחיל להיפתח ואת רק תקשיבי

זה יוליך (בתהליך ארוך...) למצב שבו גם את תוכלי לבטא רגשות.

אשמח לשמוע סתם כך מזוגות מי שרוצה לספר איך הם מקבלים אחד את השני/נפרדים בזמנים האלה.

ואסביר.

הוא אמר לך מה מפריע לו, ואת לא ניפנפת אותו ואמרת לו "אחרי 10 שנים אתה נזכר"... אלא את חושבת באמת כיצד להיטיב עימו.
אז ראשית כל הכבוד!!

בבקרים די לחוץ אצלנו, אבל נפרדים בברכת יום טוב, ושולחים אסמס/וואצאפ שיהיה יום טוב ועוד דברים שמחממים את הלב- כל זוג נתון לבחירתו. (תודה על הסנדוויץ/ שתשרוד את היום עם הבוס/ כבר מתגעגעת וכו')

לגבי הצהריים, כלל ברזל מבחינתי, היחס של הבעל כל כך חשוב. לא אומרת לפרוס לו שטיח אדום, אך כן להסב את תשומת הלב לכניסתו. להגיד לילדים בשמחה והתלהבות הינה אבוש נכנס. לתת לבעלך את המקום שלו. של שייכות,
נכון שאת מכינה אוכל,אך תמיד אומרים שחשובה יותר עצם ההגשה של האוכל מאשר האוכל עצמו.

תנסי כשהוא מגיע מהעבודה, להתייחס נטו רק אליו. בחיוך/נשיקה/ שאלה של התעניינות. הילדים גם יקלטו את זה ויבינו שיש מקום גם לאבא בבית. ולא רק הטיפול בהם, סביב הילדים.

באמת בקטע טוב, זה לפי אופי, לא אומר משהו רע, זה פשוט מקרה קלאסי (שהאישה רוצה שהגבר יבין אותה ויראה לה אהבה והוא לא מבין למה היא חושבת ככה ואיך לעשות) רק בהפוך

 

בעיניי החמימות הז

אז הטיפ הוא כנראה אותו פתרון, רק חושבת שבאמת תכניסי למודעות שלך שזה חשוב ולא בצורה שתרגישי שזה "צורך שלו" ו"בשבילו", שזה לא יעיק עלייך, אלא באמת חשוב לאווירה , ולא קשה- מילים, חיבה הערכה, גם רק במבט זה המון.. בעיניי החמימות הזו זה דבר מדהים, ונראה שאתם מאזנים

 

וכמו שאיש מרגיש כתב, עם הזמן תרגישי את זה יותר

בס"ד

 

מה עם נשיקה, או חיבוק? לא "לאחר יד". להקדיש לזה כמה שניות טובות. גם כשהולכים, גם כשמגיעים.

לפעמים כשאנחנו ממהרים - אפילו רק מחזיקים ידיים לרגע.

מגע זה חום ואהבה.

 

ומצטרפת למי שכתב - לומר מילים חמות: התגעגעתי אליך, איזה כיף שבאת.

ולפני שהולכים: שיהיה לך יום טוב, בהצלחה וכו'.

 

אפשר גם כמה דקות לפני שהוא מגיע - לשלוח לו הודעה: אני מתגעגעת. חשבתי עליך היום. כאלה.

 

בהצלחה

 

 

כמובן, כאשר מותר... חיבוק כמה פעמים ביום יוצר גדולות ונצורות. לא שנייה וזהו. חיבוק ממושך. אולי בהתחלה זה יהיה מלאכותי, אבל מהר מאוד תרגישו בהבדל.

וכשאי אפשר - מבט אוהב! חיוך! לפעמים קל יותר לחייך לנהג האוטובוס מאשר לאהובים עלינו. מומלץ לחייך ולומר מילה טובה לכל האהובים עלינו. בראש ובראשונה האיש שלנו והילדים חשובים לא פחות. בהצלחה.

שלום לך

 

לדעתי יש כאן אשכול של צרכים נפשיים שלא ממומשים ולשם כך עליכם ללכת למספר מועט של פגישות ייעוץ נישואין על מנת לזהות להציף וללמד דרכים למימוש הצרכים.

 

 

בכל אופן כל השאלות ששאלת כאן בפורום עליך לשאול את בעלך. במידה ועשית זאת וזה לא מניב תוצאות זה סימן שעליכם לקבל כלים לתקשורת יעילה ואפקטיבית

אז כמו שכתבו פה, מילים טובות, הערכה, "התגעגעתי", פנים מאירות כשהוא נכנס (ותחשבי אולי הוא עושה את זה וזה גורם לך הרגשה טובה בלי שאת שמה לב), מגע או מבט של חיבה, זאת עבודה, לא קשה דווקא וזה באמת חשוב

 

אם זה לא בגלל אופי, אלא מהלחץ של הארגון בבוקר וזה סתם יוסיף לך לחץ, שאת צריכה לחשוב גם על זה, זה לא טוב שתרגישי שזו "עוד מטלה" שאת "צריכה" לחשוב עליה, אם הוא יכול לעזור ולהוריד מהלחץ, (ולא בשביל שתהיי פנויה אליו) מעולה

ואם שניכם מארגנים את הילדים והכל, אז בסוף, כשיוצאים מהבית בלחץ, אפשר את השניה שמתיישבים באוטו (אם יש) או לפני שנפרדים "יום טוב שיהיה" ואת המבט העייף של "עשינו זאת", ביחד, אתם ביחד בעסק הזה

וכמובן שקל לדבר ולתת עצות, ובשטח זה על אמת.. בהצלחה!

אז כמו שכתבו פה, מילים טובות, הערכה, "התגעגעתי", פנים מאירות כשהוא נכנס (ותחשבי אולי הוא עושה את זה וזה גורם לך הרגשה טובה בלי שאת שמה לב), וכשהוא חוזר, ההרגשה ששמת לב אליו כשהוא נכנס, ולפני ההגשה של האוכל, רק חיוך. כל אחד מרגיש אם מתייחסים אליו ואח"כ האוכל הוא חלק מהיחס הוא בשבילו אישית, או "נותנים לו אוכל", זה שונה, מגע או מבט של חיבה, זאת עבודה, לא קשה דווקא וזה באמת חשוב

 

אם זה לא בגלל אופי, אלא מהלחץ של הארגון בבוקר וזה סתם יוסיף לך לחץ, שאת צריכה לחשוב גם על זה, זה לא טוב שתרגישי שזו "עוד מטלה" שאת "צריכה" לחשוב עליה, אם הוא יכול לעזור ולהוריד מהלחץ, (ולא בשביל שתהיי פנויה אליו) מעולה

ואם שניכם מארגנים את הילדים והכל, אז בסוף, כשיוצאים מהבית בלחץ, אפשר את השניה שמתיישבים באוטו (אם יש) או לפני שנפרדים "יום טוב שיהיה" ואת המבט העייף של "עשינו זאת", ביחד, אתם ביחד בעסק הזה

וכמובן שקל לדבר ולתת עצות, ובשטח זה על אמת..

 

עצות מכולם זה נחמד. יחד עם זאת עדיף שתשאלי אותו. כך תקבלי את מה שהוא מבקש למצוא בזמנים הללו.

ולמה בזמנים הללו חשוב לו לקבל חום

 

 

כוונתי- כל עוד את מאמצת לעצמך הרגלי התנהגות מסוימים כדי לתת לו תחושה של חום מצידך, זה "לא זה".

זה יפה מאוד שאת חושבת עליו ומתאמצת בשבילו, אבל הוא רוצה, כך נדמה לי, את הלב שלך, ולא את ההתנהגות שבאה מהשכל.

אם אני צודקת, אז כדאי לך ברגעים האלה לעצור לשניה, להתבונן שניה פנימה, לנסות לראות מה את מרגישה, ולהביע את ההרגשה. אני יודעת שזה קשה. במובן מסוים אני מכירה את הקושי של זיהוי רגשות נכון וביטויים.

נניח, בערב, אם כשהוא בא את אי שם בתוך הבלגן מרגישה "יש, איזה כיף שהוא חזר". אז תלכי אליו שניה, תני לו חיבוק ותגידי לו: "איזה כיף שחזרת, חיכיתי לך. אני אוהבת אותך".

ובבוקר, אם חולפת לך אי שם מחשבה עליו ועל העבודה שלו אז גשי אליו ותגידי לו: " שיהיה לך יום טוב בעבודה, אני חושבת עליך.".

וכד'. כל פעם שאת מזהה בעצמף מחשבה או הרגשה של אהבה, אכפתיות, וכד'- אז להגיד אותה.

ובאופן עקרוני- זה מאוד הגיוני שהדבר שמפריע לבעלך הוא הדבר שהכי קשה לך ושאותו את צריכה לתקן ולעבוד עליו. הרי זה מה שנקרא שבני זוג משלימים אחד את השני...

חשוב מאוד שזה יהיה משהו מבפנים.
למצוא את הרגש החיובי כלפיו ולהביע אותו גם בדיבור ובמעשה.

לפי מה שאת כותבת אין לכם זמן לעצמכם בכלל. תקני אותי אם אני טועה.

משום מה, אני נוטה יותר לייחס חשיבות רגשית, לתחושות שמופגנות בזמן יציאה או מפגש מחדש, יותר מאשר במצב הסטאטי של שהות משותפת, שאגב גם היא לא צריכה להיות סטאטית, אבל היא שגרתית יותר בד"כ

 

כל הכבוד על הרצון והרגישות.

נראה לי שמה שיכול לעזור זה לחשוב ביחד מה נותן לו תחושה של חום.

 

לדוג' - אני בעבר חשבתי, שאם אני לא מספיקה הכל לפני שבעלי חוזר - העיקר שתהיה ארוחה חמה.

והוא - יותר עושה לו טוב לראות בית נקי.

 

זה לא כ"כ יעזור לך לדעת מה נותן תחושת חום לאחרים. את צריכה לדעת מה נותן לבעלך.

אולי רעיונות את כן יכולה לקבל, ואז לברר מולו.

לשבת איתו ולדבר איתו הכי פתוח ועם כנות.
לשאול אותו פנים מול פנים. 'מה היה עושה לך טוב?, מה היה נותן לך הרגשה של חמימות'?! אחרי הכל יכול להיות שאת תחשבי על משהו ספציפי והוא בכלל התכוון שבוא יגריש טוב יותר אם תעשי פעולה אחרת לגמרי!
בהצלחה!!!💛

הייתי רוקד בחתונה פי מאה ממה שרקדתי עד שהייתי נופל מהרגליים כפשוטו. אין על אשתי (לא כביטוי, באמת שהיא משהו מיוחד וזכיתי) לא רוצה לדמיין בכלל את החיים עם מישהי אחרת

ישתבח שמו, מציאה יקרה כמו זו שעלתה בגורלי לא כדאי לאבד

הלוואי על כולם!

זה נשמע שאתה בעצם רוצה לקבל בטחון ואמון בנישואין.

אז נראה לי שיעזור לך יותר לחפש דרך ישירה. לא חושבת שמתשובות למה ששאלת תקבל משהו שיעזור לך.

ואני כמובן מחזקת מנסיון את האמון בנישואין.

אין דברים כמוהו. הוא החבר, היועץ, הבעל, האבא ובעיקר השותף המושלם!! מאוהבת ומעריכה אותו ברמות ומודה לקבה פשוט כל יום על זה שהוא בעלי!

מאחלת לך שתזכה להתחתן בקרוב ולהיות בעל טוב לאשה טובה!
החבר הכי טוב שלי לא יכול להיות דומה לזה בהנאות החיים.

צריך לזכור שע"מ שבני זוג ימשיכו לאהוב אחד את השני - צריך לחשוב על השני יותר מאשר על עצמי.

כבר כתב (הרמב"ם?) תעשה אותה מלכה - היא תעשה אותך מלך.

(כמובן שלא עושים אותה מלכה על מנת שהיא תעשה אותך מלך)

 

אם היתה לי אפשרות:

הייתי מתחתנת איתו שוב, אבל מנסה לשפץ את עצמי יותר לפני כן (שלא יעבור איתי שוב את תהליך ההתבגרות שלי.....(:  )

אם הייתי יודעת שבזה אני אזכה הייתי צוהלת ושמחה כל ימי חיי

עד שפגשתי אותו ומשפגשתי עוד יותר

אני חושב שאם השאלה הזו מנקרת בך כבר בשלב כה מוקדם שי חיי הנישואין זה מעלה תהיות מסויימות...!

לגופו של ענין, אני בהחלט וללא כל ספק שוב עם בת זוגי! אך אני מסכים עם אחת התגובות בכך שהייתי משנה כמה דברים בצורה שבה נהגתי בתחילת הדרך, ועושה אותה לקצת יותר קלה לפרקים.

ככלל, כל חיי הנישואין הם עבודה תמידית של להמנע משחיקה ושל חשיבה על האחר ללא הפסקה, רק דרך זה זוכים לאהבה שלמה, אמיתית וארוכה!

בהצלחה!

 

חוצמיזה, הסקר המדובר ככל הנראה לא מדבר כלל על הציבור הדתי, בציבור זה אחוז המתגרשים נמוך משמעותית!

אם תחשוב כל הזמן אילו הייתי מתחתן אם אחרת הייתי מאושר יותר ומודד את האושר באחוזים, לעולם לא תהיה מאושר בשום מצב ובשום נישואין.

כל המאוהבים והמאוהבות הנשואים הטריים לוקחים את העולם בצורה הנכונה (אם כי אובר היי עלול להביא לדאון קשה אבל בגדול) חשיבה וראיה של המעלות והדברים החיוביים והתמודדות עם החולשות האישיות ושל בן בת הזוג היא הדרך הנכונה.

 

אימרה עתיקה אומרת: פקח זוג עינים ובדוק היטב לפני החתונה, לאחריה עצום עין אחת. כי אף אחד מאיתנו לא מושלם. גם אתה אם תסתכל היטב במראה ותראה את חוסר השלימות שלך, רק אז תהיה בענווה הנכונה ותבין שזכית.

 

בנקודת הזמן הנוכחית, עליך להבין שהכל בהשגחה פרטית (כן, גם החלטות שקיבלת באופן עצמאי כביכול) ואם כן, זו זיווגך וזו התמודדותך עלי אדמות. אם תבחר לעמוד בה בכבוד, עוד נכונו לך הרבה ימי אושר. כל סנט שתשקיע תקבל בחזרה אלפי מונים. ואם אתה רוצה אהבה בחינם (אולי התרגלת לכזו לפני הנישואין, אהבה לא מחויבת או הקנויה בכסף) ללא השקעה אז פשוט אינך מבין את משמעות הכתובה עליה חתמת.

 

נקודת ההנחה שאתה יוצא ממנה מוטעית לחלוטין והיא שאתה חוזר בך בתוך תוכך ושואל אולי בשוק הרווקים רווקות יכולת להשיג סחורה טובה יותר. אתה טועה ידידי, אישה אינה סחורה אלא היא כבר הוכרזה בשמים 40 לפני שנוצרת כוולד וזה עניין של התאמה נשמתית. הקב"ה גלגל לידי כך שאתם נשואים כרגע (למרות חוסר ההחלטיות הטבוע בך) כעת עליך להתמודד בראיה חיובית. בהצלחה!!!

 

 

זה רצון ה' כעת ואני נותן את כולי שיהיה הכי טוב

וזה די מצליח

על האומץ,הפתיחות והכנות.

​זה ממש לא מובן מאליו.

ורק איתו ולא עם אף אחד אחר 

צריך לפלח את הסקר לפילוחים.

בין הגרושים:

ישנם זוגות שאחד מהם סובל מהפרעת אישיות ואי אפשר לחיות איתו

זוגות אחרים לא התאימו מלכתחילה זה לזה

אחרים פשוט לא קיבלו ייעוץ ובחרו להתגרש

יש זוגות שקיבלו ייעוץ לא נכון שרק הרס במקום לבנות

ויש עוד ועוד פילוחים

גם בין הזוגות הנשואים יש רמות שונות של בעיות ושל שביעות רצון.

יש זוגות הסובלים מאד וייעוץ היה יכול לעזור מאד

ויש זוגות שההורים מתערבים ומקלקלים

וכן הלאה וכן הלאה

ויש כמובן את הזוגות המאושרים. (כמדומני בסך הכל בין 10-20 אחוזים)

העיקר הוא לא הסטטיסטיקה

אלא מה אתה ואשתך עושים למען הזוגיות שלכם!

אם תעבדו ברצינות ונכון יש לכם אחוזים מאד גבוהים להיות זוג מאושר!

 כמאמר המפורסם:"לעולם אל תיבהל מהקור בחוץ, תדאג שיהיה חם בפנים"

בהצלחה!

ברור.
ברור.
וברור!!!!

ב"ה זכיתי בזיווגי!!!
וזה לא כי אין לנו ריבים או משהו כזה. ההיפך.
זכיתי לעבוד *איתו* על הזוגיות!!!

לוקחים מניעה. עד שרואים שהכל בסדר..
ילד זה לא משחק ולא דבר חולף. והכי חשוב שייך לשניכם. אם את לא רוצה לאמלל את בעלך את עצמך ואת הילד.. תפני לרופאת נשים בדחיפות ומיד אחכ ליעוץ זוגי טוב.

ולא. לא חוויתי.
אבל שולחת חיבוק.
בהצלחה!

כל לחץ מטופש של חברה הורים ומכרים תארזי בשקית גדולה אחת וזירקי לים

ילדים זה לא משחק!

זה רק מונח כזה..

הכוונה שלו היתה ברורה.

הכוונה היתה ברורה..

וואי נשמה קודם כל מקווה שבעזרת השם התחושה כלפי בעלך תשתפר. הייתה לך אהבה לפני או שפשוט זרמת עם הסיטואציה, התחתנת והבנת שמעולם לא אהבת אותו? (זה קורה ולכן השאלה.. במקרה כזה הייעוץ יהיה לגמקי אחר אני מאמינה)
לגבי ילדים בעיני ילד צריך להגיע לעולם מתוך אהבה גדולה!! זה פלא אלוקי שאדם באהבתו לבן/בת זוגו מביא לעולם חיים. ברגע שאין אהבה מיותר לציין כמה קשה יהיה במהלך ההריון ועוד יותר מזה, במהלך החיים.

אבל רוב רובנו מתחתנים והכל בסדר ומביאים ילד מתוך אהבה חזקה.

אצלי למשל זה התחיל בטוב וברגע שנכנסתי להריון הראשון הוא התחרפן ונכנס ללחצים של פרנסה ופחד שהוא יכשל כהורה.

ולדעתי זו טעות איומה להסכים לכזה דבר...

מה קורה.

מכל השרשורים שלך נשמע שאת פשוט חייבת לעשות פוסט, לעצור!
קודם קחי אמצעי מניעה ודחוף!!!!

דבר שני את חייבת לחשוב ולהחליט איך את ממשיכה את חייך..
אולי תעשי זאת ביחד איתו או עם איש מקצוע
ןאם אתם מחליטים לבנות אז לאט לאט.. ועדיין ממליצה על אמצעי מניעה כל זמן שאת לא מרכישה בטוחה בו!

אבל להמשיך ככה איפשר..
אם את צריכה יש לי המלצות למטפלים זוגיים מעולים! זה כל החיים שלך עכשיו והעתיד שלך ושל ילדייך!

במקום לפתוח פה שרשורים פשוט תפני לגורם קצת יותר מקצועי ובטוח..

בהצלחה!

אבל מי המטומטמת (או המטומטם כמובן) שמתחתנת עם מישהו שהיא לא אוהבת או לא לטעמה?

אנשים שבדרך כלל לא שוקלים את עניין הנישואין בכובד ראש.

 

בס"ד

 

וזה שמתנצלים מראש לא הופך את זה לבסדר. 

קורה, אתם לא נשואים הרבה זמן וטבעי שלא תרגישי בטוח. תנסי לבחון את עצמך אם זה חששות שווא או שיש להם בסיס, ובכל מקרה לעבוד לאט לאט גם הזמן יעשה את שלו, האהבה תגדל ואת תעשי כל מה שאת יכולה בשביל זה, בעיקר לפרגן ולהתמקד בטוב.

מהרב זמיר כהן- יוצא לי להשתמש בו הרבה.

 

כאשר בן הזוג עושה דבר שלא מוצא חן בעינייך (או שממש לא מוצא חן בעינייך), שים לב אם זה תופעה שחוזרת על עצמה או מעשה חד פעמי.

אם זה דבר שבד"כ לא קורה אז גם אם זה קשה אין עניין להעיר. זו לא ביקורת בונה ופשוט צריך להעלים עין. אבל אם זה חוזר על עצמו שוב ושוב אז ממש חשוב לקחת את בן הזוג ברגע של אהבה, להסיר לו כמה הוא מתוק ושיש לך  בעיה וקשה לך כשהוא עושה כך וכך... אחרת זה יתפוצץ לך מתישהו בצורה לא נעימה ולא בונה.....

 בהצלחה בעבודת הקודש!!!!!

ב. לכי לייעוץ.

ג. תזכרי שגירושין זו לא מילה גסה, אלא אפשרות שנתנה לנו בשעת הצורך. אבל לא להקל ראש באפשרות זו.

הכל בסדר אפשר לחכות שנה שנתיים

זאת עבודה אבל היא אפשרית.

ממליצה להתייעץ עם הרב אבינר

את מחפשת את האנשים פה? (נגיד לי יש כישרון ותרצי לדעת מזה? *אין לי! נשאל לצורך המחשה*)
או רעיונות לכשרונות שאח"כ תחפשי את האנשים? או שנפנה אותך לדוגמאות לאנשים כאלה שמוכרים בעולם/בארץ? או הכל ביחד?

איפה שצריך ולהשרות במעט אבקת כביסה ומרכך

בסוף נכנס.צריך למצוא את הזוית הנכונה.אם עם סקוטץ ביד

אני ממלאה את האמבטיה במים חמים מאוד, אבקת כביסה ומשרה למשך כשעתיים. אח"כ שוטפים במים חמים ללא סבון.

 

רק לא לשכוח את המים באמבטיה... פעם שכחתי והבית הוצףףףף

1. הכרתי את בעלי בערוץ..

2. לפעמים תורם לנו לנושאי שיחה הזויים על דיונים הזויים שיש לפעמים בפורומים השונים..

3. בדר"כ משתתפים בדיונים

4. הוא עדיין לא מודע שכתבתי את ההודעה הזו  אבל אני עונה כי אני סתם משועממת עד שהוא יחזור הביתה.. ואז הוא כבר בטח יהיה מודע

1. אם כשכתבת פורמים כוונתך היתה לפורמים נוספים למעט אלו של ערוץ 7 אז תשובתי היא כזאת:
בעלי ידע כמעט מההתחלה, שיתפתי אותו על הפורום ועל מה שכתוב (זה התחיל האמת מפורום הריון ולידה שלמדנו ממנו המון) והוא דווקא היה סבבה עם זה.
2. נדמה לי שזה משתנה מה אני קוראת. לפעמים זה משפיע לטובה ולפעמים פחות.
3. אצלי רק לדיונים והתייעצויות. לא מדברת מעבר.
4. בעלי לא מודע למה שנכתב פה, אבל הוא מכיר את הניק שלי ואין לי בעיה שיקרא מה אני כותבת.

הגבול שלי עם גברים זה שאני לא מדברת איתם במסר אישי

אבל זה במיוחד מעניין אותי הצד הנשי בעניין...

1. לא זוכרת, מתישהוא כשיצאנו סיפרתי לו על העניין בדרך אגב.. "באיזה פורום שאני משתתפת בו היה דיון על.." או משהו דומה..

אפילו גררתי אותו לאיזה מפגש כשהיינו חברים (או כבר מאורסים?) 

ואפילו "שידכתי" לו את @Admin כחבר כדי שיהיה לו גם מעניין במפגשי פורום למינהם..

 

2. קיבלתי פה המון מידע וידע, המון תמיכה ויעוץ, אני בטוחה שזה תרם רבות ולטובה.

3. אותם גבולות כמו בעולם האמיתי. 

4. יודע הרבה מאד, אפילו פתח ניק (ושכח את הסיסמא ) רק לש"א אסור לו לגשת- כי לפעמים יש לי שיחות אישיות שהצד השני נותן לי מידע שלא אמור להגיע אליו. (עם נשים, אם זה בן אז הוא יכול לקרא חופשי..)

2. השפעה מזערית. זאת העשרה כזאת
3. מדבר עם בנות שיחות קצרות וענייניות כמו במציאות... גם עם בנים אגב
4. מכיוון שלא יודעת אז לא רלוונטי

1. הכרתי את בעלי בעקבות הערוץ ככה שאין מה לספר לו על כך
2. אין השפעה, לא משהו שמורגש ביום יום.. מידי פעם יוצא שמדברים על הודעה בערוץ, גם לאחרונה אנחנו פחות פעילים מפעם בעקבות כל מיני שינויים משמחים
3. מה שאעשה במציאות אעשה גם פה, אין הבדל, לרוב לא מדברת עם ניקים ממין זכר באישי, וגם אם כן בעלי יודע עם מי ועל מה, גם הוא יודע שאין לי בעיה שיכנס למשתמש שלי מלבד פורומים מסויימים שהוא יודעלא להסתכל כשאני נכנסת.
4. בעלי מאוד מודע חחח

1. סוג של הכרנו דרך פה... הוא ידע מראש
2. ממ הוא לפעמים מגיב פה מהניק שלי, אני משתפת אותו בסיפורים מפה...
3. לא מדברת עם בנים סתם ככה באישי.. אבל יותר בגלל שזה לא מעניין אותי מאשר שזה מפריע לזוגיות או משו..
4. מודע. מאוד. עכשיו הוא מאחורי קורא

1. הכרנו דרך הערוץ..אז שלב ההסברים התייתר
2. מעגל החברים מכיל ניקים רבים, בבית פנימה אין לזה כמעט השפעה
3. אני סומך עליה והיא עלי, ב"ה, ולשנינו יש גבולות שהגדרנו לעצמינו
4. אנחנו לא בולשים אחד בעקבות השני, אין לי מושג מה היא כותבת ואיפה

תעשי מה שאת רוצה בפורומים
מערכת יחסים זה אמון הדדי ואני סומך עליך

שאלתי אם אני מדברת עם גבר בתור תגובה?

הוא ענה שאני מדברת בתור תגובה ולא בתור התכתבות אישית ככה שזה לא מפריע לו.

1. מהיום שפתחתי.   איך מספרים? בפשטות. כמו שמספרים איך היה היום בעבודה.

2. משתפת אותו בדברים מעניינים שנכתבו.

3. בטבעיות. כמו במציאות.

4. הוא לא מתעניין, אך הניק שלי פתוח על המחשב שלו והוא יכול לקרוא מה שיחפוץ. (אגב, גם לו יש ניק, שבקושי פעיל)

 

עצתי:

לא משנה מה תחליטי ומה תעשי,

העיקר זה שתנהגי בדרך שלא תתביישי בה, ותוכלי לעמוד מאחורי כל מילה שכתבת וכל מעשה שעשית.

1. יודע מההתחלה.. ראה אותי על המחשב,
זה לא אישיו וזה לא ריגש אותו.
2. שום השפעה
3. לא מדברת עם בנים באישי, יהרג ובל יעבור, אפילו לא משהו ענייני או תכלסי, חוץ מדברים כמו
תלונה למנהלים על איזה גבר שמתעקש לקרצץ באישי.
במציאות אני חיה בסביבה מעורבת ובקהילה דתית פתוחה שגברים ונשים מדברים באופן טבעי , הסיגנון הוא ליברלי, ואין את הדיסטנס שיש במקומות חרדליים יותר. אבל באינטרנט , תחת מעטה אנונימי וזה שלא נמצאים אחד ליד השני פיזית ולא שומעים קול כמו בטלפון לדוגמה, יכול להוות פתח לשיחות לא טובות, ואין אפוטרופוס לעריות. הייתי מאוד , מאוד כועסת עם בעלי היה משוחח באישי עם נשים. בפייסבוק המשותף שלנו , אין לי פייסבוק אישי , אני כן מדברת עם בנים לצרכי תכל'ס שעולים בקבוצה שאני חברה בה וקשורה בעיקר לחסד. שם כן ופה לא מהסיבה ששם אין אנונימיות והבן אדם גלוי לחלוטין + חמישה אנשים בממוצע שאני מכירה אישית, אצלו בחברים. עם פרופילים אנונימיים אין לי דיבור שם.
4 . מה שאני כותבת כאן לא מעניין אותו,
הניק פתוח, שיקרא אם הוא רוצה.

1. לא יודעת, הכרנו פה. אבל לא נראלי שזאת הייתה שאלה, אני לא מתביישת בזה שאני כאן, זה לא איזה סוד אפל.
2. זה יכול להיות צחוקים ולעשות אוירה טובה, וזה יכול להיות מקום להתייעץ בו ולשמוע על אחרים, זה נותן לנו פרופורציות לעצמנו והרבה פעמים מאוד מרגיע.
3. גם לפני שנפגשנו לא דיברתי פה עם בנים בשביל להתחיל איתם ולעשות פרפרים, אז לא הייתה סיבה שמשהו ישתנה אחרי החתונה.
4. הוא לא עוקב אחרי, אבל כשאני מגיבה הוא יכול לקרוא, אין לנו סודות. הפצלש היחיד שיש לי פה הוא של שנינו.
5. סתם כי היה באלי

אוקיי... יצא מתאים לנושא.. לא שמתי לב שכתבתי מהניק שלו. זאת כנרית...

אני אומנם לא נמצאת הרבה בפורום הספציפי הזה... אבל בעלי חושב שאני "מכורה" לפעמים לפורום פה.

אני ממש מחכימה פה מהרבה בנות שכותבות.
בעלי אוהב להיות בספורט- זו ההנאה שלו
וההנאה שלי זה הפורומים.

בהתחלה השתתפתי מהצד בקריאה וכשפתחתי ניק בעלי התפוצץ עליי מצחוק.
הוא שמח בשבילי שיש לי את הפורום זה לא מעניין אותו בהתכתבויות מסויימות אני משתפת אותו במחשבות שלי...
ההשפעה היחידה היא לדעת לכבות את המדיה כשצריך!
לא מתכתבת באישי עם אף גבר וגם לא עם נשים....
בהחלט נהנת שהפורום מעורב עם דעות של שני המינים. זה עוזר לי לראות בפרספקטיבה שונה מחשבות של אחרים.
אני חושבת שלהתכתב באישי עם גברים או להיפך פותח פתח ומי שרוצה לסמוך על עצמו בהצלחה אותי אישית זה גם ממש לא מעניין

 

בס"ד

 

1.לא זוכרת מתי, זה עלה מתישהו בפגישות.
2. לפעמים אני מעלה נושאים שקראתי ומשתפת אותו. לפעמים שולחת אותו לשרשור מעניין.
3. כמו במציאות.
4. בעלי יודע שאני פה, יודע מה הכינוי שלי.

 

לא רואה הבדל משמעותי בין המציאות לבין הפורומים פה.

 

 

עזרתם לי לבחון כמה דברים!!!!

זה תלוי בימי העבודה בפועל ובוותק ומתי מבחינה קלנדארית היא התחילה לעבוד..

התכתבתי איתה גם בתקופה שהיא כתבה שהיא נאלצת לחזור.

וכעת היא לא מגיבה. לא יודעת מדוע. אולי אין לה אינטרנט, אולי מאד מנסים לעזור לה...

היא היתה אמורה גם ליצור איתי קשר טלפוני ולא התקשרה

בכל אופן תודה

שהם מפחדים שהם לא יצליחו לעמוד בתשלומים
או בגלל שהם מפחדים שאת לא תצליחי?
תסבירי להורים שזאת אחריות שלך.
את מארגנת את החתונה יחד עם ארוסך ואת יודעת שתצליחו ביחד.
הם מבחינתם, אם הם רוצים, יתנו מתנה לכם.
יכול להיות ארון. מיטה. 50 אלף ש"ח. 100 ש"ח
כמה שהם מעוניינים ויכולים.
כנל גם תגידו לצד השני. ושכל צד לא יודע מה וכמה הצד השני נתן (חוסך הרבה אי נעימויות)
עם הכסף שיהיה לכם אתם צריכים להסתדר
ואם אי אפשר. הולכים לעשות הלוואה מבנק ולא מהמשפחה!
ככה זה מתכון בטוח לשקט נפשי להורים ובשבילכם
אם רוצים להמליץ על משהו שימליצו. תגידו תודה אבל תגידו שתשקלו את זה ביחד ותחליטו אם לעשות את זה.
ובעניין הכספי. אצלנו אנחנו כיסנו את ההוצאות מהמתנות שקיבלנו. (כמובן שכל צד הביא מתנות כמה שרצה ויכל. כנ"ל ההורים. לא הכרחנו אף אחד להביא כלום! גם לא את ההורים)

נראה ששתיכן צריכות מרגוע.

מעבר לטיפול פרקטי בסיבות ללחץ (אם אפשר לשים את האצבע על משהו ספציפי)

מדובר בתקופה מאוד לחוצה לכלה ולאמה.

זה טבעי ונפוץ.

1ו. המלצה חמה לצאת ליום כיף משחרר עם אמא- חמי יואב/ספא/ ים המלח/ רפלקסולגיה וכד'.

2. במקביל להוריד את רמת החיכוך עם המשפחה- פשוט לא להיות הרבה בבית ולבקש שהדיבורים על החתונה יהיו בזמנים מוגדרים ולא כל הזמן.

3. לתכנן לו"ז קשיח- מתי סוגרים מה. כמה זמן שתתנו לזה- זה ימלא את כל הזמן. אז לצמצם את כמות השעות שמקדישים לכל דבר, ולא חוזרים אחורה! מה שנסגר- נסגר.

4. אמנם שאלת על המשפחה שלך אבל שימי לב שהתחושות השליליות לא יקרינו על הקשר עם החתן.

5. אחרי החתונה זה יעבור בע"ה. את תהיי בבית משלך, סף הלחץ ירד אט אט השגרה תחזור ותוכלי לדבר עם אמא שלך בעבר (אם תשמרו שלא להגיע למקומות קיצוניים)

 

בהצלחה ובקלות!

זה בדיוק הנזק מלשמוע דברים כאלה יותר מידי.

 

צריך לברר בצורה סבירה, ולא להבהיל את עצמך יתר על המידה.

 

על כל סיפור כזה, יש פי מאה סיפורים נורמליים, שאף אחד לא "רימה" והכל היה בסדר.

 

ולגבי "בהתחלה נחמד ואח"כ משתנה"...  זה לא "הגרלה". אם את רואה שמדובר באדם שהוא באמת טוב, מידות טובות, מתחשב. שמעת עליו דברים טובים, את מרגישה קשר טוב - אז מכאן והלאה יש בחירה.  אחרי שמתחתנים, דואגים לטפח את היחס - ואז שמחים ומתקדמים.

 

 

מתוך שאלתך נראה שהיחס שלך לשמועות וסיפורים גבוה מהרגיל.

אני במקצועי יועץ מדריך ומלווה בטרום שידוכים ובשידוכים, את יכולה ליצור איתי קשר

כדי שלא יהיו לך הפתעות. ותהיי שלמה עם ההחלטות שלך.

אל תמהרי תבררי.

בהצלחה רבה.

אפשר לבקש ממנו אישור רפואי שהכל תקין
לבדוק אם הוא עשה צבא ואם הוא היה לו פרופיל תקין
עד 84 זה נחשב תקין בריאותית.

רוב הסיפורים ששומעים התחילו לפני החתונה פשוט בחרו להתעלם אז פשוט לא להתעלם ואם את בחורה שאין לה בדרך כלל בעיות באמון אז כנראה יש כאן סיבה לא לתת אמון וצריך לחתוך...

עד שאת לא מרגישה רגועה עם הבחור, שישי לך אמון בו ואת יכולה לסמוך על מה שהוא אומר ועל איך שהוא יגיב, אל תתארסו.

ואם הזמן עובר ואין לך את תחושת הביטחון הזו, תיפרדו.

 

מתפלאה שאני היחידה שאמרה ככה, זה דבר בסיסי.

וכמעט תמיד כשלבחורה יש איזה הרגשה לא טובה, היא לא שלמה ולא מסוגלת להחליט, אחרי שנפרדים היא מבינה למה. זה לא סתם.

 

ביררתי הרבה לגביו, ואני ב"ה סומכת עליו.. פשוט הסיפורים מרתיעים ..יכול להיות שבגלל זה הפחד מגיע ואני חושבת על זה!

למצוא סוף סוף את זיווגך, ומצד שני בגלל שזה לפרק ב'

חייבים לברר טוב טוב ולא לתת יש אימון וביטחון.

יש כאלו שיש להם כזה מתק שפתיים, ואחר כך מגלים עליהם...

נשמע שגילית דברים אחרי החתונה.אשמח אם תכתבי לי בפרטי. תודה!

"לפרק ב' ".

 

אז חבל "להעביר" מנסיון שאינו רלוונטי אליה.

 

החרדות האלה עצמן יכלות להרוס.

 

יש דרכי בירור סבירים.

אם לא - תבררי עוד, ואל תתארסו עד שאת לא בטוחה.

הוא אמור להיות בעלך, שאת צריכה להישען עליו בעיניים עצומות.

 

אם כן - תטפלי בזה, ויפה שעה אחת קודם.

זה יכול לגרום להרבה סבל מיותר אחרי חתונה, בתחומים מגוונים.

את יכולה לדבר על זה עם נשים שיש להן חרדות (או בעלים שלהן) שיאשרו את דבריי.

 

בהצלחה!!

היתה לי תקופה שעזרתי למישהי שהתגרשה, שמעתי סיפורי זוועות על נישואין. על דברים שפתאום התבררו אח''כ וכד'.

פשוט ברחתי ממנה.
תתרחקי ממספרי הסיפורים.
נכון שיש דברים שכאלה, ולכן כן כדאי לשים לב לסימנים מזהים, ולברר על האדם דרך אנשים אמינים שמכירים אותו.

פשוט להיות זהירה וחכמה.
רוב האנשים לא כאלה.

ומשמים יסייעו לך להגיע לבחור הנכון עבורך.
ההשתדלות כוללת לנסות לראות שהבחור (ובהמשך גם משפחתו) טוב, משדר אחריות ורגליים על הקרקע (לפחות ברמה מסויימת, הרי אחריות זו תכונה שלכל אחד יש אותה במינון אחר).
כדאי להאמין בטוב ושוב האנשים בעולם הם אנשים טובים.
וכמובן.... להתפלל על זה!!!

בהצלחה!

בד"כ אנשים לא משתנים פתאום אלא הסיטואציה משתנה ועל כן ההרגשה.

אם ניקח דוגמה קיצונית, למשל בעל אלים, לפני החתונה נותן יחס של מלכה כי יש לו אינטרס להשיג משהו ואחרי שהאשה כבר שלו כבר אין לו צורך ומתפרצת האלימות.

הבחור היה אלים עוד לפני החתונה, זה לא שהוא השתנה פתאום, פשוט לרוב האשה לא שמה לב לסימנים.

לכן חשוב לשים לב,לברר עם הסביבה כמה שיותר מעגלים, איך הבחור.

 

יש בספר של הרב שמחה כהן "הבית היהודי" פרק שמדבר על הנושא, איך שמשתנה נק' המבט.

למשל בחור שאוהב לעזור בעיקר מחוץ לבית, בדייטים זה נחמד ונראה כנק' חיובית אבל אחרי החתונה את כבר "בית" ולכן תגלי "פתאום" שיש לו נטיה לעזור לאחרים על פנייך...

כדאי ללמוד את הפרק הזה, יש גם כלים פרקטיים לתקופת הדייטים איך לבחון תכונות על סמך מה שיהיה רלוונטי אחרי החתונה.

נהפוך הוא דואגים למשפחה שלך
שזה טבעי.
אם לא תדאג לילדים שלך מי ידאג להם?

צריך לדעת לאזן...

לפעמים האח/ות עושים את מה שהחצי רוצה ואז זה נראה לא טוב..

אם מאירים בצורה נעימה, יש מצב שהאח לא שם לב אפילו לחוסר אכפתיות שלו שנראית מהצד.

לק"י

אולי יש אנשים שמרוב רצון לעזור לאשה ולילדים- שוכחים את הסביבה
צריך לדאוג למשפחה, אבל להתחשב בכולם..

והוא מסנן הכל בלי לרדת לגופו של עניין..

לדעתי רימון מומלץ הרבה יותר.. הם לא חוסצים הכל באופן גורף אלא עוברים על זה ואז חוסמים.. וזה מתבטא למשל ביוטיוב שסרטונים "כשרים" פתוחים בו ובעוד אתרים..

כמה שלרימון יש בעיות, אין אף מתחרה ברמתם.

כתבה את זה רויטל ויטלזון יעקבס. (נראה לי חשוב לכתוב דברים בשם אומרם)

לא היה לי מושג מי כתבה...
זה רץ בווצאפ והמשכתי להריץ הלאה

עגבניות ותבלינים. רוטב אחר- פרגיות עם חרדל וקטשופ.

מטגנים בצל עד להזהבה, מוסיפים פטריות ותבלינים לפי הטעם.
שמים בערך כף (תלוי בגודל הפרגית) בצד הפנימי של הפרגית, מגלגלים ומניחים בתבנית כשהחלק הפתוח כלפי מטה.
מכניסים לתנור על 180 מעלות וכל כמה דקות "מרטיבים" את הפרגיות ברוטב שהן מוציאות.
ברגע שהן מתקשות אפשר להוציא.

בתיאבון

לטגן בצל ושום..גמבה אדומה.להוסיף סוכר חום.

1/2 כוס יין אדום.

2 כפות צ'ילי

2 כפות דבש

מלח,פלפל,פפריקה,א.מרק

לערבב..ולהוסיף את הפרגיות החתוכות.

לבשל שעה..