רע לי מאוד בימים האחרונים, חייב לשתף אתכם
אולי מישהו/מישהיא עבר כאן משהו דומה ויוכל לעודד אותי.
עברנו הרבה כזוג נשוי בפחות מ3 שנים ,
היינו זוג מושלם אפילו מעורר קינאה
זרים הרסו לנו את החיים ואת הזוגיות , היה תקופה שהתמודדנו
ובשלב מסויים הכל קרס
וכתבתי בזמנו בפוסט
מאז אותו פוסט עברו מים רבים בירדן
גם כשהגענו לענייני גירושין , לפני כחודשיים נפסק בבית הדין לנו ללכת לשלום בית, זה מה שרציתי,
והתחלנו מהלך זוגי, היה שיפור, היה הכל טוב , הרבה שמחה והרבה התמודדות זוגית חיובית ואפילו התאהבות מחדש,
זה היה דו צדדי,אני בטוח ראיתי והרגשתי , ואני יודע.
כמו בדיוק שידעתי שאותם זרים נאכלים מכעס כשרואים אותנו שוב יחד באהבה.
אבל יום בהיר אחד חזרתי לבית, והכל היה ריק הציוד שלה, כנ"ל הציוד של התינוקת הבגדים הצעצועים המיטה ואין איש.
הבנתי מייד שהמשפחה שלה לקחה לי אותן, חטפה ביום בהיר אחד
"לא רוצה לחזור אליך , רוצה להתגרש " זה מה שהיא דיקלמה לי בטלפון בזילזול וזהו
ככה שכחה כל מה שעשיתי למענה,
איפה היא היתה לפני 3 שנים ואיך עזרתי לה לצמוח ולהתפתח מן הקשיים.
והיא מכרה אותי לרעים שבשונאי.
נישואין זה לא חברות שככה ביום בהיר קמים ומפרקים וכל אחד הולך לדרכו, גם לא בחברות מתנהגים כך.
איך אחיה בלי הילדה שלי? וגם לאשתי אני מתגעגע הכל הלך על מי מנוחות איך שוב הם המשפחה הצליחו לרסק לי את הבית?
מה אני אעשה? עוד הליך משפטי ? עוד צו ותביעה ? עוד דיונים ? עוד פעם להתחיל לאסוף הוכחות ? וגם כסף כבר לא נשאר
אני אוהב אותה, נתתי לה את הנשמה, כל מי שמכיר אותי אומר היית מלאך ולא בשר ודם מה שסבלת מהמשפחה שלה ושקיבלת אותה וטיפחת אותה למרות המגבלות שלה והבעיות שלה,
"תפסיק להיות העץ הנדיב" כל הזמן צועקים עלי חברים, "די לנסות, היא בחרה כבר צד, תדאג לעצמך"
אני כל הזמן חושב עליה. מדמיין שהיא חוזרת, מחייכת אלי, שומע את קולה בדימיוני.
הבית ריק, אני לבד כבר יומיים, לא נרדם , לא אוכל, לא מסוגל ללכת לעבודה, לא מסוגל להביט לאנשים בעיניים, נהייתי שבר כלי,
ואיזה אירוניה, בדיוק היום יום הולדתי ה31...
בא לי לצעוק בקול ולספר את הסיפור המלא , להגיד לכולם מי הם אותם אנשים אכזריים ורעים ששברו לי את הבית את הזוגיות ואת החיים !
אבל בינינו, מה זה יעזור?
)
