דיון>> מה דעתכם, על פורום חדש בנושא של הפורום שלנו: - לקראת נישואין וזוגיות
אשמח שתגיבו בדגש על השאלה על אם יהיה פורום כזה, האם תבקרו בו מפעם לפעם במטרה לעזור ולסייע בעצות, טיפים וכו', לכאלו שמתחתנים ומגיעים לפורום כדי לשאול שאלות... בסופו של דבר, אתם עברתם את זה כבר...
תודה רבה.
ניתן לענות גם פה, אבל עדיף שם כדי להקפיץ את השרשור ההוא.
אשמח שיקפיצו מידי פעם בימים הקרובים את השרשור כאן, שלא ייעלם 
משנה רק מה שקורה אצלך. ואם משהו מרגיש לך לא תקין אז כנראה שבאמת משהו לא לגמרי תקין
ואתה צריך לברר עם עצמך מה זה בדיוק
לא תקין להתחרט על זה, זה אומר שיש בעיה כלשהי,
לא תמיד זה קשור לזוגיות עצמה,לפעמים זה קשור ליכולת שלך להכיל שינויים.
הדבר הראשון לעשות זה להפסיק להגיד את זה.
להפסיק לצבוע את הכל בצבע הזה וכל פעם שאתה רוצה להגיד את זה-
להתחיל להגיד כמה טוב יש לך בחיים בגלל זה.
אם אתה לא מוצא- אז בכוח.
אם תמשיך להגיד שאתה מתחרט אז בסוף באמת תעשה דברים שאתה תתחרט עליהם.
הדבר השני הוא להבין על מה אתה מתחרט-
על מי שהתחתנת איתה? על המצב הנפשי בו התחתנת? על הקושי שבלהחזיק זוגיות?
לפי זה ללכת לייעוץ, עדיף אישי בהתחלה, כדי לזהות מה הבעיה, וככל הנראה בהמשך
גם זוגי.
לו יהיבמיוחד בשנה הראשונה. אבל נראה לי שיא המעליב להגיד את זה לבן הזוג.
אם כשלא רבים יש אהבה, חברות ושיתוף אני מאמינה שהרגשות האלה ייעלמו עם הזמן.
כי צריך להבין שנישואין זה להיות ביחד בטוב וברע. יום אחד מבינים את זה ואז גם כשכועסים יודעים בלב שזה מצב זמני ולא טוב ושצריך לתקן, אבל לתקן עם בן הזוג הזה ולא עם אף אחד אחר.
זוכרת מחשבות קשות כאלה בתחילת הדרך. בחיים לא יצאו מהראש החוצה. עבר בסופו של דבר.
אם הקשר טוב, ובזמן מריבה מרגישים ככה- אז זה מין יצר הרע כזה שמטרתו לצבוע הכל בשחור, ולתת לך הרגשה שאין לך יכולת לפתור את הבעיה שנקלעתם אליה.
אם אחרי שהתפייסתם אז ההרגשה הזאת נעלמת כנראה שזה היה אדון יצר הרע.
גם לי היו מחשבות כאלה בשנה הראשונה לנישואים, היו יותר מפעם אחת ומפעמיים..
אף פעם לא דיברתי על זה עם בעלי כי חששתי שזה יפגע בו, אבל משיחות עם חברות טובות הבנתי שאני לא היחידה שזה קורה לה, וגם להן היו מחשבות כאלה.
אחרי שנה של נישואים המחשבות האלה הלכו ופחתו, יכול להיות כי הכרתי את בעלי יותר לעומק והאהבה גדלה. סה"כ, לפחות לדעתי, אצל דתיים שלא גרים יחד לפני החתונה ההיכרות עם בן הזוג היא לא עמוקה ביותר.
היום לאחר 3 וחצי שנות נישואין אין לי בכלל מחשבות כאלה גם לא אחרי מריבה.
בהצלחה.
לא בגלל שהיא עשתה משהו רע, בגלל שאנחנו בני אדם ולפעמים קשה לנו.
לא כי הוא עשה משו רע, בגלל שאנחנו בני אדם ולפעמים קשה לנו.
ואז עושים רשימה ארוכה של כל הסיבות שאני פה כדי להישאר, כמה טוב לי, וכמה יש לי מקום וכלים וכוח וזמן כדי להתמודד ולהתגבר ולגדול מהקשיים שיש ושגם זה יחזק את הביחד שלנו...
אבל חשוב שיהיה את הכלים האילו- ואם אין אותם באופן טבעי- אז לקנות אותם- מספרים, מיעוץ, משיחה עם אנשים חכמים....
@admin
אתה נורמלי!!!
ברגעים קשים יש הרבה שהמחשבה הזו צצה להם. השאלה היא האם לפעמים גם צצה המחשבה:" כמה טוב שהתחתנתי אתה?"
חרטה לקוחה מעולם התשובה על חטאים ומעשים רעים שאדם עשה והוא מיצר עליהם כי הם הורידו אותו לדרגה נמוכה יותר ועכשיו הוא רוצה לחזור לעלות חזרה לדרגה הקודמת. הבעת חרטה בלי חשבון נפש מדוקדק של מהו מוסר יהודי ומהן מצוות לא תעשה, מעידה על פגם שצריך תיקון.
אם אתה מביע חרטה בפני אשתך על כך שהתחתנתם זה צריך לבוא רק מחשבון נפש מדוקדק של במה הנישואים הללו הורידו אותך ממה שהיית. אבל אם אתה מביע חרטה אחרי שברור לשניכם שלא עשית חשבון נפש שכזה, אז זה מעיד רק על רצון לפגוע בה מתוך פגם במידות.
הרהורים זה דבר טבעי, אבל סייג לחוכמה שתיקה. לא על הכל מותר לחשוב בקול רם, במיוחד אם זה לא נועד לבנות קומה חדשה.
זה מה שהינחו אותי רבותי לפני החתונה וזה מה שעוזר לי לא לשקוע במחשבות כאלה.
אשתי לימדה אותי שגם כשמהרהרים על הקשיים בזוגיות, צריך לזכור שיש מציאות שאי אפשר לגלגל אותה אחורה, אלא רק לתקן אותה. במקום להיתקע בהרהורים על העבר, צריך לחשוב מה יהיה השלב הבא ומה אחריו.
למכון פסיכולוגי דרושה עובדת מהמגזר הדתי
לעבודה משרדית בגישה לעולם הטיפול- החלפה לחל"ד
דרישות התפקיד:
כחצי משרה, שעות הבוקר- גמיש, באזור האוניברסיטה- גבעת שמואל.
קו"ח לפקס 03-5326316 או במייל contactltd@bezeqint.net
לפרטים יוכבד 03-5328114, 050-9113083
הר הבית הינו המקום הקדוש ביותר בעולם.
לדאבוננו בית המקדש נחרב לפני כאלפיים שנה ושועלים מהלכים בו.
המשטרה מתנכלת ליהודים העולים להר ואסרת עליהם להתפלל או לקיים כל אקט דתי.
כאן זהו המקום בו תוכלו להתעדכן על הפעילויות הקשורות להר,
לפרסם תמונות וסרטונים מההר,
לדון בדרכים איך לקדם את המצב הקיים,
דיונים הלכתיים בנוגע להר הבית והמקדש.,
פה זה המקום!
דווקא עכשיו בעת מתוחה זו כאשר תוקפים את הנושא מכל צד,
הערבים טוענים שכל הפיגועים הם בגלל הפגיעה באל אקצה ולכן חשוב לבן שהר הבית הוא לב העניין! נוותר על הר הבית כל השאר יתפורר!
אך מהצד השני ישנם רבנים שמתנגדים ואומרים שאסור לעלות להר חלקם גם טוענים שדם הנרצחים הוא על ידי העולים להר.
הצטרפו אלינו ונלבן את הסוגייות והמחלוקות השונות.
בפורום ישנם פעילי רבים לצד ת"ח שבקיאים בכל מה שנוגע להר הבית והמקדש.
הצטרפו אלינו- /
הפורום בשיתוף עם תנועת חוזרים להר שחבריה נמצאים כאן אתם מוזמנים לשאול אותם ולשמוע מהם על פעילותה.
מספיק לעלות להר הבית!!
מי שעולה הרי זה מתחייב נפשו כרת\
כדאי ללמוד על הנושא מכל הכיוונים לפני שמשכנעים אנשים טובים לעלות להר!!!
אם אתם רוצים אוכל להביא מקורות כתובים
מספיק להתחתן עם נשים!!!
מי שמתחתן עלול למצוא את עצמו במצבים גבוליים שיחייבו את נפשו בכרת!
כדאי ללמוד על הנושא מכל הכיוונים לפני שמשכנעים אנשים טובים להתחתן!!!
אם אתם רוצים אוכל להביא מקורות כתובים
ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה
לא היה עינין לעלות להר הבית עד בניית המקדש.
נישואין, לעומת זאת, הינה מצווה שקדמה למקדש.
נישואים הינו המצב האידיאלי של האדם והוא עצמו שואף להגיע למקום הזה.
להביא את האדם למילוי הפוטנציאל שונה מהותית מלהביא אותו לקדם אג'נדה פוליטית-אידיאולוגית של קבוצה/ות מסוים/ות.
יחי ההבדל הגדול...
משום מה- רוב ישראל לא חושב כמוך.
וכשמנופפים בדגלי "הר הבית" עם גימיקים כמו "הריבונות הישראלית בהר הבית" ניתן להבין בפשטות שמדובר בקידום אג'נדה פוליטית ותו לא.
(בלי קשר לשאלה האם זו באמת אג'נדה פוליטית או לא)
הערבים שם מרימים ראש בכל דרך אפשרית..
וזה המקום הכי קדוש ליהודים!!
זה בסדר מבחינתך שהוא בשליטה של ערבים? (נכון שבהגדרה הפורמלית הוא שלנו.. אבל זה לא משנה את המצב בשטח)
צדק?
ההסטוריה הוכיחה שלא.
אם אנחנו לא נעשה את החלק שלנו בגאולה, היא תבוא בדרך קשה יותר.
הקולה טובהבדיוק באתי לכתוב את זה..
על סמך חוסר הכרות עם המקורות המגוונים שיש לצד השני.
חבל.
מוריד אמינות.
אשמח להבין את ההקשר.
בכל מקרה- התגובה שלי שורשרה ל@פרפר סגול ולא ל@מאמע צאדיקה.
סתם בשביל ההבהרה.
לטעון שהעולים להר הבית בורים גמורים בהלכה ועולים מתוך חוסר ידיעה זה פשוט לא לעינין.
במיוחד כאשר אין היכרות אישית עם העולים.
ובנוסף- הטענה ש"יש לי מקורות" קביל רק היא מציגה אותם. בנתיים- זה לא קרה. (לא שאני מזלזלת ח"ו בדעות ההלכתיות בנושא ולכאן ולכאן- אבל ככה לא עורכים דיון. ק"ו לא מוציאים שם רע על אנשים).
רוצה לענות פה לכמה תגובות אבל לענ"ד לא כ"כ מתאים לפורום.
נניח שהכנת אוכל שהוא לא טעים.
והשקעת בהכנה.
ואת לא יודעת אם הוא טעים או לא,
לדעתך הוא טעים, אבל את לא יודעת אם לבעלך הוא יהיה טעים.
ועכשיו את מגישה לו את האוכל ושואלת אותו, נו... איך האוכל?
והוא טעים והאוכל ממש לא טעים לו.
מה היית רוצה שהוא יאמר, ואיך היית מגיבה אם הוא היה אומר את זה?
ובסוף (לא חייבים באותה הזדמנות) אומרים שאתה מעדיף לפעם הבאה את האוכל הרגיל
(רצוי להוסיף משפט שיבהיר שהבעיה אצלך ולא באוכל)
~א.לאחרת איך נדע לפעם הבאה?
ןחוצמזה, כבר בשלב ההכנה של האוכל, אם נראה לי שמשהו לא יצא הכי טעים- אז אני מתפללת שזה יהיה לו טעים....בינתיים לרוב זה מצליח
בע"ה
הזהרתי אותו פעם שאם לא יגיד כשלא טעים לא אז אני פשוט אכין את זה שוב...
"זה טעים אבל אל תכיני את זה עוד פעם"
נקודה למחשבהאני אראה לבד שאם הוא לא גומר בתאבון סימן שזה לא משהו.
איך הייתי מגיבה- אומרת שאני רואה שזה לא הכי טעים לו ושואלת מה אפשר לשפר.
לא עושה מזה עסק.
(משערת שבתור נשואה טריה זה היה יותר מלחיץ. היום לא. אולי כי התרגלתי שבעלי תמיד מגיב ברגישות)
[נשים-איתגרתי אתכן!
]
ואחרי יום יומיים שיבהיר שהוא באמת מתחבר לזה (הרי אם היא אוהבת כנראה שיצא לה טוב רק הוא לא אוהב את המתכון, זה לא שבפעם אחרת הוא כן יאהב)
אבל לא "וואי אישה איזה אוכל הכנת שה' ישמור באלי להקיא"
אלא "מאמי, אני לא מת על חצילים ממולאים בקישואים ברוטב שעועית לבנה. יותר אהבתי את השניצלים שלך..."
שגם יזרוק מחמאה על הדרך.
ובסדר, לא חייב לאהוב את כל מה שאני מכינה. גם אני לא אוהבת את כל מה שהוא מכין (כשהוא מכין לעצמו חביתה אני בורחת מהבית זה מסריח ).. שיגיד ואני אדע להכין להבא כמות קטנה יותר רק בשבילי
יש למישהו רעיון למשחק או משהו לעשות ליום נישואין כשאני בשמירת הריון? (כלומר, משהו בבית, בלי לצאת לאנשהו..)
תודה!
כל דבר.. טיפים לגבי גודל דירה שצריך..מחיר.. ארנונה,הנחות בארנונה..
חוזה שכירות..
כל מה שעולה על דעתכם!
תודה רבה!!
סביבה, שכנים,
מי בעל הבית ומה עושה כשמתבקש טפל בתקלות, האם זמין ומגיע ואכפת לו או מפיל הכל על השוכרים,
מצב צנרת, עובש, חשמל...
כמובן בפריפריה ובשומרון זול יותר מאשר במרכז ובערים הגדולות,
אפשר גם לחפש מלגות מגורים תכניות לימודים או עבודה שמאפשרים מגורים מסובסדים או חינם כגון אם בית באולפנא או מדריך בישיבה תיכונית במקומות מסויימים או זוג בכפר נוער וכו', או התכנית בחלוצה...
קראוון כמובן זול יותר מדירה..
שיהיה מקום למיטת תינוק (ככה שלא תצטרכו לעבור דירה עם לידת הילד הראשון) וסלון... ככה שדירה 2 חדרים היא אחלה
מצטרפת לשאר ההמלצות שנאמרו
אם אתם מחזיקים רכב - שימו לב האם יש מקום לחניה ברחוב? באם צריך תו חניה? אם כן, האם אפשר לקבל תו חניה אף על פי שהדירה שכורה ולא בחזקתכם?
מאוד חשוב!
מי בעלי הבית? חשוב מאוד לנסות להרגיש האם זה בעלי בית שתסדרו איתם? האם המזג שלהם נראה נוח?
לי יצא להשכיר לא מעט דירות בחיי, ונפלתי לא פעם על בעלי דירה שחדרו לי מאוד לפרטיות. באו כל הזמו בתלונות אבל כשהיה צריך לתקן משהו מצידם זה לקח חודשים..
בדירה - האם יש נזילות וקלקולים לעיתים קרובות? האם מתוחזקת טוב?
להכניס את כל הסיכומים בעל פה לחוזה. בעלי הדירה שלי הבטיחו לעשות ריסוס וניקיון ולפנות רהיטים לפני כניסתנו. בסוף אני ביליתי את השבוע הראשון שלי ככלה בניקיונות...
פיניתי ים של זבל שהשאירו הדיירים לפני.
היו כאן נזילות סתימות ודליפות כל חודש בערך. כל פעם מקום אחר. לקח הרבה זמן עד שטופל.
האם יהיה לכם מספיק מקום לאיפסון ולשים דברים?
לשים לב שבתשלום על השכר דירה יהיה אחרי שתקבלו משכורת...
הכי חשוב - תראו שהסביבה מתאימה לכם. שתשתלבו שם בקהילה או בית כנסת? האם יש לכם חברים האזור? מכר כלשהן? רב שאתם מחוברים אליו וידריך אותכם? זה יתרונות עצומים
אבל לפחות תדעי שאלו לא בעיות של זוגיות, לעיתים המודעות מסייעת לפחות בהתמודדות
לכל היותר את יכולה לעודד ללכת לטיפול ולתמוך תוך כדי הטיפול.
תתפללי להשם שיתן לך עצה.
תראי אם יש רב או יועץ שיכול ללוות אותכם...
תתני לבעלך הרבה הרבה אהבה...
ותהיי חזקה!!!
אני לא קראתי את כל השרשורים הקודמים אבל אם זה ממש ממש בלתי נסבל, תתיעצי עם אדם גדול בעל ניסיון. אפילו גדול דור - במקרה שלך...
הרבנית קולודצקי, הרב קנייבסקי...
הוא ממש שמח לייעץ לאחרים מה שייעצו לו... אפשר לקשר ביניהם בטלפון
ככה גם אין הרגשה של מסכנות כמו בייעוץ אלא סתם שיחה חברית
אשמח לעזור
גם לו היו הורים כאלה... ממש הזכרת לי את הסיפור שלו.
הוא קצת הסביר לי את השיטה. (יכול להיות שזה רק חלק ממנה) ניסיתי קצת על עצמי וזה די עוזר (מה לעשות הרבה סובלים ממחסומים) העניין הוא כל פעם שמרגישים מחסום כלשהו, לרוב זה מתבטא במיחושים בבטן או בראש...
זה בעצם נובע ממשהו מאד דומה שקרה בילדות והתגובה הייתה רעה... מנסים רגע לדמיין את עצמך כילד קטן באותה סיטואציה ממש ואז כשמצליחים... אתה מרגיע את אותו ילד (את עצמך בעצם) שעכשיו אני גדול ואני יכול להגן על עצמי...
זה ממש עוזר
אני אודיע לו על העניין.. אני בטוח שהוא ממש ישמח לעזור.
ואז אני אקשר ביניכם
בסדר?
לדעתי את חייבת להבין שרוב הזמן הוא לא יהיה איתך. זה הגיוני וזה טבע האדם. ברור שאת צריכה להיות בראש סדר העדיפויות אבל לפעמים אין זמן אליך והוא מבין שאת "תספגי" את זה
לאיזה הרגשה זה נותן לה
1. תמיד? לא משנה מה? בכל מקרה? אין דוגמאות הפוכות אף פעם?
אחד הדברים שאנחנו עושים הרבה הוא הכללה, כדי לבדוק האם האמירה הזו היא
באמת עד כדי כך מוחלטת או שאולי יש סדקים במוחלטות שלה.
2. מה קורה במהלך שגרת החיים? האם הוא מוותר בשבילך על דברים? אולי דברים שאת אפילו לא יודעת?
זה אחרת כאשר יש איזונים.
3. תקשורת- למה את מחליטה שהוא ממציא? יכול להיות שבאמת ככה הוא רואה את המציאות
4. תקשורת, להבהיר לפני ותוך כדי כמה חשוב לך התוכנית ואחרי- כשהוא מצליח לבחור "בך" - להראות כמה
זה משמח וחשוב.
5. אם זה יותר מרק התהנהלות לא מוצלחת בפן הזה, וכך זה נראה מהתגובה שלך למטה-
פנו לייעוץ, זה יעזור לכם לייצב ולעבוד על הזוגיות
סבלנות. עם הזמן הוא ילמד. אבל שיהיה בנחת. קחי בחשבון שחלק ממה שאת מרגישה זו פרשנות שלך. תשתדלי לא להגיב מהבטן. בהצלחה.
ממש מבינה את התחושות שלך, אני נשואה הרבה יותר שנים וגם אני לא פעם הרגשתי כך, צריך ללמד אותם לאט לאט ולהשתדל לא להפגע יותר מידי... זה לא עוזר לנו... לרוב,אין להם את הרגישות שלנו ....תשתדלי לתאר לו מה את מרגישה ופחות לתקוף אותו כך שהוא ירצה להקשיב לך ולהפנים בהצלחה!!
את מרגישה ללא ספק כאב גדול.
בינתיים את מנסה לשנות אותו ואת ההתייחסות שלו
אבל ללא הועיל.
לשנות מישהו אחר זה לא בידינו
הכוח שלנו הוא לשנות את עצמנו.
את יכולה לנסות להיות יותר משמעותית לגביו
להקשיב לו, לתמוך בו, לתמוך בו בעיתות משבר
לעשות דברים שהוא אוהב
תלמדי אותו לעומק ובמיוחד את הצרכים העמוקים שלו.
אם הוא יקבל אותם ממך, תהפכי להיות מאד משמעותית בשבילו
וממילא תקבלי מקום גבוה בעדיפות שלו
ההורים שלי היו נשואים יותר מששים שנה. אחד הדברים שהם אמרו לנו - לא לומר את המילה תמיד (תמיד אתה עושה את זה, תמיד את שוכחת).
השיבו לך כאן תשובות יפות וטובות. בבקשה אל תתני לפרשנות שלך לאירועים לפגוע בחיי הנישואין שלכם. תתייחסי אליו כמו למלך, כדי שתהיי המלכה שלו!
ברכה והצלחה
זה נכון מאוד מה שכתבת, אך אני תוהה עד כמה לאדם במצב כמו שלה יש את הכלים להבין את הצרכים של הבעל ולמצוא את הדרך לספק לו אותם.
הייתי ממליץ על דרך ארוכה וקצרה- טיפול זוגי
או על דרך קצרה וארוכה- קריאת ספרות בנושא כמו סדרת הספרים של גון גריי "מאדים ונוגה".
זה נכון מאוד מה שכתבת, אך אני תוהה עד כמה לאדם במצב כמו שלה יש את הכלים להבין את הצרכים של הבעל ולמצוא את הדרך לספק לו אותם.
הייתי ממליץ על דרך ארוכה וקצרה- טיפול זוגי
או על דרך קצרה וארוכה- קריאת ספרות בנושא כמו סדרת הספרים של גון גריי "מאדים ונוגה".
זה נכון מאוד מה שכתבת, אך אני תוהה עד כמה לאדם במצב כמו שלה יש את הכלים להבין את הצרכים של הבעל ולמצוא את הדרך לספק לו אותם.
הייתי ממליץ על דרך ארוכה וקצרה- טיפול זוגי
או על דרך קצרה וארוכה- קריאת ספרות בנושא כמו סדרת הספרים של גון גריי "מאדים ונוגה".
ההרגשה שאת מתארת קשה. ואם כתבת על כך נראה שלא מדובר באירוע אחד בודד.
חיי הנישואים תובעים משני בני הזוג מסירות, אחריות, אמון . לא הכל קורה מיד. יש דברים נלמדים. וגם זה חלק מהעסקה. ברור שצריך להשקיע בלראות את הטוב. לדעת לבקש ולא להתלונן בטח לא בזמן שכועסים ופגועים.
עם זאת: נסי לחשוב איך ניתן בכל זאת למנוע את הפעם הבאה. חשבי על כך עם בעלך התייעצי אתו . יש להניח שהוא רוצה באמת בטובתך ולא לפגוע בך ולהעציב אותך.
/Forum/Forum.aspx/f15
בתקווה
אולי אנסה את מזלי כאן,
נשואים 3 שנים + 1.
מההתחלה היו לנו מתחים וחוסר התאמה - אנחנו מנסים לשקם את הקשר אבל כל חודש בערך יש מתחים לא נעימים .
אני מרגיש שהיא לחלוטין לא ראלית מבחינה כלכלית וכל הזמן מוציאה בלי לחשוב על התוצאות. בנוסף נטל הפרנסה נופל עלי משום שהיא לא "מצאה את עצמה" בקרירה שלה. (ולפעמים גם מצטטת לי מהכתובה שזה התפקיד שלי - הזוי איך לא ראיתי את זה לפני ).
עכשיו היא החליטה שהיא הולכת ללמוד משהו חדש וכמובן שיש הוצאות (עשרות אלפי שקלים).
היא לא מוכנה ללכת לעבוד באופן זמני בעבודה פשוטה (אני פשוט מתוסכל מאוד).
בנוסף גם מאוד משעמם לי בקשר כל ערב זה אותו דבר ואין ריגושים וחידושים פשוט יבש .
אני לא רוצה להתגרש אבל מצד שני גם לא כל כך רוצה להמשיך הלאה .. שמעתי שיעורים שאומרים שאם הייתה חתונה בעולם הזה אז זה משמים ואני לא רוצה חלילה לעשות נזק. (ילד..)
מנסה לדבר איתה על הדברים אבל מרגיש לי מאוד שהאוזניים פשוט ערלות.
שהתחתנתי ממש לא רציתי שהדברים יראו איך שהם נראים היום .
לא אוהב את המחשבה שבי שאם הייתי יכול להחזיר את הגלגל .. (חוץ מהילד כמובן).
אולי זה קצת מתנשא אבל אני יודע ומרגיש שמגיע לי יותר טוב.
מה עושים ???
היינו כבר כמה פעמים בייעוץ - מרגיש רק שהם יוצרים לך צרות נוספות ואתה צריך לשלם על זה.
זה לא יפתר לבד.
אב לא חושבת שהם יוצרים בעיות. אולי היעוץ מציף עוד בעיות שיש בינכם שלא טופלו
אני ובעלי לקחנו הלוואה כשהיה צריך יעוץ... זה היה שווה כל שקל...
בשביל מה אתה צריך כסף אם אין לך אישה כפרטנרית לחיים?
אבל קודם נראה תוצאות אח"כ לשלם.
היינו במספר טיפולים אצל מספר מטפלים וההרגשה שהם יוצרים לך בעיות נוספות ע"מ לממן את הפגישה הבאה.
לא באמת מטפלים מורחים לך את הזמן יוצרים לך עוד צרות ואתה צריך לממן את זה - יש להם אינטרסים אין מה לעשות זאת עובדה.
וכן אני צריך כסף אולי לפרטנר שבאמת מגיע לו שאני אהיה איתו...
גירושין ותשלומי מזונות (יש לך ילד חביבי) עולים ימבה כסף
רק הנחתי את זה כאן.
בהצלחה!
הייעוץ שאני ובעלי עשינו אצל רבנית מסויימת - עזר לנו מאוד. וגם לא כ"כ יקר (200 ש"ח לפגישה).
וכן, לפעמים לוקח זמן. גם בטיפול אצל פסיכולוג לא פותרים את הבעיות בתקופה קצרה. צריך סבלנות ואורח רוח.
לפני הייעוץ, היא הנחתה אותנו לעשות רשימה כל אחד מה אנחנו רוצים להעלות בפגישה. כל פעם אחד מאיתנו העלה נושא מסויים. היא תיווכה ביננו, הסבירה לבעלי בצורה את ההתנהגות שלי, הסבירה לי מה עומד מאחורי ההתנהגות של בעלי. נתנה לכל אחד ביחד ולחוד עצות פרקטיות לפעם הבאה שנתמודד בסיטואציה כזו, נתנה כלים לתקשורת נכונה יותר וכו' וכו'.
זה עובד יופי.
צריך נכונות.
אני לא חושבת שיועצים "מייצרים בעיות". הם אולי מציפים אותם זה הכל.
הטענה שלך שזה בשביל להרוויח עוד כסף ממך לפגישות, לא נראית לי הגיונית. ליועצים ומטפלים באשר הם יש באמת רצון לעזור. אחרת הם לא ישרדו במקצוע כזה, שמצריך כל כך הרבה כוח נפשי.
ואת זה אני אומרת כמטפלת בעצמי.
דבר שני, אם כבר אינטרסים אז המוניטין שלהם חשוב להם הרבה יותר.
תלך למישהו טוב. תברר לפני. זה שווה כל גרוש בשביל לחיות בנעימים עם אשתך ו/או למנוע גירושים חס ושלום.
בנוסף, ההוצאה על טיפול זוגי - היא לא מה שתגרום לכם לקרוס כלכלית. מקסימום תלכו ליועץ יותר זול או תרווחו מעט את הפגישות (פעם בשבועיים נגיד) וכו'. יש פתרון לכל דבר, אם רוצים.
שלמד את המקצוע במקום תורני, מתוך תורה.
וגם אין מנוס מלהאמין בזה ולהשליך את עצמכם אל תוך הטיפול. אני בעצמי מטפל זוגי ומיני ואם אני מבין נכון זה לא מה שקרה.
אל תוותר. זה החיים שלך, ומגיע לך חיים טובים!!!!!!
אתה צריך ייעוץ יצירתי, שלא רק חושף בעיות
אלא חושב שני צעדים קדימה, ורואה בדמיונו איך מניעים את הזוגיות
מהמצוי לרצוי.
הזיווג שלכם מהשמיים, אבל המצב הנוכחי של הזוגיות שלכם-לא.
לפעמים למצוא יועץ שמתאים לכם לוקח זמן.
אפילו ברפואה רגילה יש אנשים שעוברים מרופא לרופא עד שהם מוצאים מזור למחלתם.
כל שכן ברפואת הזוגיות שהיא מסובכת הרבה יותר.
איך תדע שהגעת ליועץ המתאים?
אחרי 5-6 פגישות תרגישו שמשהו מתחיל לזוז
הזוגיות מתחילה לצאת מהבוץ ולהתקדם
בהצלחה!
כלל אצבע של מנכל פעמונים: משפחה צריכה להרוויח 3500 ועוד 2000 שקל לכל נפש, משפה עם שלושה ילדים צריכה להכניס 13.5k נטו.
מוריה.ר =))אם אין לך כוח אז אין כוח
אני באה מרקע אחר ויש לחץ הפוך
ונמאס מזה
זה עניין פרטי כמה יש ילדים ומי מונע אז בדרך כלל יש לו סיבה ומי שלא מונע גם לו יש סיבה לזה
זה לא תחרות, הרי את צריכה לטפל ולגדל וללדת ולתפקד
אני יכולה להעיד על עצמי שבאחד ההריונות סחבתי עגלת תאומים עד מהתחלת ההריון ועד הסוף, ילדים צפופים זה מאמץ פיזי שלא מתאים לכולן
רק את יודעת מה מתאים ומה לא
יקרה, תנשמי עמוק, תהיי סבלנית, האם את כבר מבוגרת? את לא חושבת שגם אם תחכי קצת, עדיין תזכי לגדל משפחה ברוכה?
היום יש הרבה רבנים שאומרים ש"זו לא חכמה ללדת ילדים"! צריך להביא ילד לעולם כשיש כוח, רצון, יכולת, לטפל בו, לאהוב אותו, לתפקד ברוגע.
לא בצורה מושלמת, ברור שיש רגעי שבירה וצעקות ולפעמים אין כביסה וחסר לחם במקפיא, אבל בסך הכל את צריכה לתפקד ולתפקד יפה, ולא להרגיש שאת חנוקה ולא נושמת ומשתגעת.
גם אני אורמת שאני "משתגעת" אבל לא כל הזמן, בסך הכל אני יודעת שאני מסתדרת, ה' עזר לי ויש לי חמישה עם רווחים נחמדים, בעלי עוזר לי, הילדים יחסית נוחים, לפעמים אני לא מאמינה שאני מגדלת פה חמישה אבל תכל'ס אני מסתדרת, ומקווה לעוד בעוד כמה שנים.
לא מיד. לא למהר. זה באמת קשה כשהם קטנטנים. בהמשך, הראשונים שלך יהיו גדולים יותר ויעזרו לך עם הקטנים. וזה באמת באמת עוזר.
אני חייבת לומר שיש משהו חיובי בלחץ החברתי. אחרת הייתי מחכה מי יודע כמה...
אז תקחי קצת לחץ חברתי אבל הרבה חשיבה אישית.
מאוד כיף להיות בהריון כשאת ממש רצית את ההריון הזה, ולא כשהוא הגיע לפני שהספקת לחשוב על זה.
אני חס וחלילה לא מזלזלת בנשים הגיבורות שנותנות לקב"ה להוביל אותן בלי שום התערבות, הן מסוגלות לזה, אבל הן המיעוט.
כשהילדים פחות צפופים את הרבה יותר פנויה לכל ילד.
ילד צריך הרבה טיפול פיזי ותשומת לב לכל צרכיו, והכי הוא צריך - הקשבה אמיתית, חום ואהבה. ולא קל להקשיב לילד בן ארבע כשיש עוד שלושה תינוקות מתחתיו שצריכים אותך באותו זמן.
אין בעולם דבר מדהים כמו ילדים, וגידול ילדים יהודים זה התפקיד הכי הכי חשוב בעולם, ואני חושבת שדווקא לכן צריך לעשות את זה בצורה קצת מתוכננת ומושכלת - כמובן בגבולות ההלכה!!! - כדי לעשות את זה כמו שצריך.
המון הצלחה ונשיקות למתוקים שלך!!!
והרבה נחת!
ר
תחשבי רק על עצמך , על הילדים שלך והבית שלך
לכל מי שיש בעיות מבחוץ תעדכני שיצא לך מהחיים!
זה מה שאני עשיתי שהתחילו להסתכל לי על הבטן שהילד שלי היה בן שלוש +
הם פשוט לא הבינו איך אין לי עוד 2 בעגלה?!?
זה לא טוב להשוות בשום תחום. תחשבי תמיד שאת לא יודעת מה באמת קורה אצלה בבית ומן הסתם יש לה קשיים בתחומים אחרים כך שאין פה שום מקום להשוואה, לדעת שמה שהיא קיבלה מה' לא גורע מהחלק שלך בכלל, לחשוב כל הזמן שלא היית רוצה להתחלף עם אף אחת אחרת וזהו...
אבל זה באמת קשה. גם אם בתחום אחד ממש טוב, תמיד במשהו אחר משווים עם אחרים, מכירה את זה באופן אישי
הוא מדבר באחת ההרצאות שלו על כך שלכל רגש- גם שלילי יש תפקיד
והוא מזכיר גם את הקנאה
ואומר למשל שאם אישה מקנאת בחברתה שהיא מספיקה להתנדב יותר ממנה למשל וזה גורם לאישה למצוא עוד זמן להתנדב לקהילה, או ללמוד תורה למשל- אז לקנאה יש כאן מקום חיובי..
וגידול ילדים זה גם משהו טוב שיכול לצאת מהקנאה הזאת, לא?
לשמוח בחלקך. תחשבי על מעשים קונקרטים שיכולים לעזור לך לעשות את זה. אולי מחברת שבה את כותבת כל יום את כל הדברים הטובים שקרו לך ושעשית, אולי, כל פעם שעולה בך הקנאה הזו- לנתב אותה לתפילה לה', שיעזור לך לשמוח בחלקך ולהודות לה' על כל הטוב שנתן לך.
שמה שעוצר אותך מלהגשים את החלום זה רגעים של אובדן סבלנות\שליטה.
אני מכירה את זה מאוד..
וגם את המחשבה שאני רוצה משפחה גדולה, אבל גדולה ומאושרת..
רוצה בית מלא ילדים, אבל ילדים שמחים עם הורים נינוחים
אני ממליצה מאוד על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו", שהמליצו עליו כאן בעבר
לי הוא מאוד עוזר לצאת ממצבים כמו שאת מתארת כאן, שאני מוצאת את עצמי חסרת אונים מול הילדים..
ותזכרי שככל שהם גדלים זה אמור להיות יותר קל..
ולכן אין טעם להשוות למי יש יותר ילדים.
אם הפרשים קטנים אז לא נכון בכלל
וגם אם הפרשים גדולים זה לא תפקיד שלהם
ישחקו ביחד כן , יעזרו אחד לשני כן , אבל לגדל????
ילדים בגיל קרוב משחקים יחד, ולכן לא בטוח ש5 ילדים יותר קשה משני ילדים .
אם תתחרי כל הזמן עם אחרים
לעולם לא תזכי להיות את -עצמך
תמיד תנסי להשיג אחרים בכל דבר וכמובן לא תצליחי.
ויותר מזה תהיי ממורמרת שלא היית את
הפתרון לתחרותיות הוא ייחודיות למצוא במה את מיוחדת ולהתמקד שם
זה נותן המון כוח, ומשחרר מהרצון להידמות למישהו אחר
וכמובן מעל הכול ישחרר אותך מהלחץ המתמיד של התחרות.....
שמי שרוצה הרבה ילדים,
צריך לדעת לשמור על איזון,
ובהתייעצות עם רב צריך לפעמים הפסקה ומניעה
כדי שלא יהיו צפופים מדי והאמא תשאר עם כח לגדלם.
ההפסקה- דווקא בשביל שכן יהיו הרבה ילדים...
וכמובן הכל בהתייעצות אישית, כי כל אחד שונה...
כי שניהם קטנים,
אח"כ, כשיש כבר גם גדולים וגם קטנים-
קל יותר,
כי הגדולים שותפים ועוזרים
(כמובן הכל תלוי בחינוך ובסבלנות, אך זה באמת אפשרי.
לא שהם יהיו במקום אמא/ אבא אך כן יד נוספת, שמסדרת משחקים,
שוטפת כלים,
משגיחה לרגע על אח עד שאמא תטפל באח אחר וכד')
סבלנות...
גם תקופות קשות עוברות...
בהצלחה!
כשבעלך יסיים לימודים ויהיה יותר פנוי לבית,
גם תרוויחו יותר אז תביאו עוד בעז"ה.
אני לא יודעת בת כמה את, אבל אפשר לחכות עוד שנה/שנתיים, כשקצת יגדלו, אתם תתבססו ותהיה לך יותר עזרה ואז תביאו עוד.
גם אני חלמתי וחולמת על הרבה ילדים, (שש- שבע גג)
אני עם ארבע כרגע,
אבל עם כל החלום שלי בין השני לשלישי עשינו הפסקה של שלוש וחצי שנים.
לא הייתי מסוגלת לפני.
וגם אני כמוך מחשבת כל הזמן, בן כמה הקטן שלי לעומת הקטן שלה....
בת כמה אני לעומתה וכו......
מנסה להפסיק לחשוב ולבטוח בקב"ה שהוא יאיר את עייני מתי לנסות שוב (כרגע מונעת כי הקטן עדיין לא בן שנה).
הרבה כוחות לך ולילדים, והכי חשוב - שמחה בחלקך
יש בזה הרבה הגיון.
אצלנו היה רווח של 3 וחצי שנים (אחרי מרווח של שנה וחצי בין הראשונים), וזה נתן הרבה מאוד.
הגענו לגידול השלישי ממקום אחר.
אני לא מנעתי, מצד שני לא התחלנו טיפולים עד שהרגשתי שהילדים כבר גדולים ופחות שובבים ודורשים תשומת לב ויש מקום בנפש לעוד אחד...
אבל בגלל שאנחנו בטיפולים, מהתחרות הזו של כמה יש לי וכמה לה, יצאתי כבר ממזמן...
היה דומה, חלק דתיות וחלק לא.
היה כיף ומקסים.
הכלה טבלה במעיין..
אבל זה תלוי בסגנון הכלה ובמזג האויר..
נראה לי ממש לא צנוע לטבול מול 20 חברות...ועוד במקום פתוח....
חח, לא חשבתי איך זה נשמע..
היה הזוי לגמרי. אבל הרפתקה.
או אפיה בישול באם את מתחברת ואוהבת, עבורו- עבורכם?תמצאו סיבות כאלו ואחרות... הוא יכול למשל להיות מודיע נפגעים - תפקיד קצת קשה רגשית, אבל למעשה גורם שבעלך בערך אף פעם לא יצא מהבית למילואים - מקסימום לדיווח קצר, ויחזור (יש הרבה תורנויות לאורך השנה, אבל זה תוך כדי החיים, רק להיות בעמדת הקפצה למקרה שקורה מקרה. בתור אחד שאבא שלו עבר הסבה לזה לפני לא מעט שנים, אני יכול להגיד לך שלא הייתה לו הרבה עבודה).
אם תצליחו לעזור לו לעבור לתפקיד הזה, זהככל הנראה ייעזור לך גם פיזית וגם נפשית, וגם בזוגיות.
ב"הצלחה... (אם כי אני לא יודע מה הסיכויים שזה יעבוד וישאשרו. במשפחה שלנו יש סיפור מיוחד, משפחה נפגעת טרור וזה, אבל לכי תדעי...תמיד אפשר לנסות, ולחפש איפה אפשר למשוך בחוטים, אילו קשרים ניתן להפעיל...)
הסמ"פ אמר לו שהוא צריך לנקץ לקצינת קישור שהוא רוצה לעבור ליחידה לוחמת. אולי זה יעזור.
בקיצור, להפריע לקצינת קישור, עד שישתלם לה להעביר את החייל הטורדני ויעזוב אותה (אולי אני מגזים).
אני אישית ממליץ על יס"ר בפד"ם. עד כה שלושה ימי מילואים.
בהצלחה.
אני החלטתי שמילואים של בעלי זו חגיגה גם בשבילי ולא רק בשבילו..
אז אני נוסעת לאמא, אחיות ומנסה להנות קצת בלי מחוייבות ומקובעות למסגרת של הבית.
אוליי שווה לך לנסות. בהצלחה..
אם בעלך רוצה לעשות מילואים, אז כדאי מאוד שתסבירי לו כיצד את מרגישה עם זה, על מנת שיעשה מאמצים לבוא לקראתך ולנסות לעשות שינוי. אפשר לבקש שינויים, ופעמים רבות כשמסבירים בצורה טובה ונעימה, אפשר גם למצוא אזניים קשובות, שמוכנות להתחשב.
אבל קודם כל צריך לוודא, שבעלך מבין את החשיבות של נוכחותו בבית על פני שירותו הצבאי.
דרך הרופא שלך - זה יכול להיות רק במצבים מסוימים, שיוכח שאת צריכה את בעלך.
אני נפטרתי פעם ממילואים, כי הבאתי אישור מהרופא של אשתי שהיא צריכה ללדת. היא באמת היתה צריכה ללדת, וב"ה היא ילדה. נכון שלא בדיוק בזמן של המילואים, אבל העיקר שהרופא נתן את האישור...
(אני חושב שלפי החוק מתחילת חודש תשיעי יש פטור ממילואים).
אפשר לשקר וללכת לרופא ולהגיד שהוא חולה,זה לא בעיה בכלל.
אבל לדעתי עדיף לך להתעסק בדברים שאת אוהבת ופחות באיך להוציא פטור.
~א.לרק לקחת בחשבון שהבדיקה ארוכה
בס"ד
שלום,
מדי פעם אני קוראת בפורום הזה, אך עד עכשיו לא יצא לי להתייעץ.
נשואה (+1) לבייניש מקסים כמעט שנתיים =]
לאחרונה עלה לנו ויכוח בנושא מסוים: יש לי אפשרות ללכת לערב סרט מטעם העבודה, שבדר"כ מגיעים אליו העובדים ובני זוגם.
חשבתי ללכת להקרנה עם חברה לעבודה בלי בעלי, וכשהוא שאל מדוע, אמרתי לו שהסרט נקי אך אולי אחת השחקניות לא תהיה צנועה 100% מבחינת לבוש ולכן כדאי להימנע מלכתחילה.
הוא ענה לי שכמו שלגבר אסור לראות מראות לא צנועים, כך גם לאישה. הוא צודק. אבל אני חושבת שמפה ועד לא לראות סרט רק בגלל שהשחקנית לובשת שמלה קצת קצרה, זה מוגזם.
חשוב לי לשמוע את דעתכם, וצאו מנקודת הנחה שאין תכנים מיניים בסרט, אלא המכשול היחיד הוא הלבוש.
מה אומרים?
תודה מראש (:
אצלנו היו אומרים 'מריבה טובה חייבת להיות על כוס קפה משובחת'
זה פתרון לרוב הבעיות...
מאחלת לך שתמצא משהי יותר טובה ממנה
שיותר ויותר מתאימה לך. למה לך לקחת סיכון?!?
בתור גרושה (מבוגרת) שמחפשת מישהו מאד תורני ואני לא מתפשרת על זה...
נשמע שהיא מוותרת על דברים די מהותיים- כיסוי ראש, לבוש, חינוך ילדים!!!
עד כמה הדברים שאתה נדרש לוותר עליהם קריטיים בשבילך? זה קריטי לך לשמוע או לעשות קידוש? נורא לאכול אוכל שחומם בפלטה? אתה לא יכול לעמוד בכך שתשמרו טהרת המשפחה?
אם הדברים האלה קריטיים לך- אז אולי לא כדאי.
אבל מכיוון ששאלת בפורום דתי, בכל זאת...
אני חושבת שאשריך שמצאת אישה שרוצה לשמור על טהרת המשפחה ועל השבת- שניהם אבני יסוד מהותיים מאוד בחיי המשפחה וחיי העם כולו. האם באמת היית רוצה להקים בית בלי אלה?
ברוב מוחלט של המקרים כאשר יש פערים במידת היראת שמים והרמה הדתית של בני הזוג קורה אחד משתי המצבים: 1. גירושין. 2. חוסר שביעות רצון כתוצאה ממריבות מתמשכות.
ככלל: הצלחה בנישואין תלויה הרבה בסיוע מהשם יתברך בכל רגע ורגע, ולשם קבלת הסיוע על בני הזוג להתחזק בקיום תורה ומצוות החל מקבלת החלטה חזקה ותקיפה לבנות את ביתם על יסודי התורה והחסידות.
במקרה שאתה מביא לפתחנו לא רק שאין כזאת החלטה, אלא אחד מהצדדים הולך להוריד ביראת שמים וקיום תורה ומצוות "למען" הצלחת הזוגיות. זהו הרי אבסורד.
יהי רצון שהשם ינחה אתכם בדרך טובה וכל אחד מכם יראה בטוב הנראה והנגלה.
נ.ב. איני רואה שהבעיה התחילה עכשיו [כשמדברים על קשר רציני], אלא בעצם יצירת הקשר. לאיזו תכלית מוביל קשר של גבר ואישה עם פערים משמעותיים ברמה דתית?
ואפשר להראות זאת גם מסיפורים שקורים במציאות לרוב, איך שפערים ברמה דתית פשוט מפרקים בתים. לא הבאתי זאת מפאת חוסר זמן, מה גם שכתבתי דברים די ברורים ונחרצים.
אשמח למידע חשוב בענין...
תודה!
ואם האחזקה השוטפת לא עלינו- אז זה לא מתקזז?
יש לכם כבר רכב? כמה כסף יש לכם להוציא על רכב? מה יכולת ההחזר שלכם? אם תקחו את הכסף שיש לכם עכשיו ואתם יכולים לקנות רכב נגיד שנת 2005 . מה תהיה תצרוכת הדלק שלו בהשוואה לרכב 2015 שאתם מתכננים לקנות? כל זה כמובן יחסית לכמה ק"מ אתם עושים ברכב. כמובן ביטוח לרכב (שלמיטב ידעתי את ממש הפרשים גדולים) וכמובן מעבר לכסף יש את עניין הבטיחות ברכב, רכב 2015 בטוח הרבה יותר מ 2005
אין לנו יותר מדי עכשיו להוציא על רכב, ובכל מקרה אין לנו כוונה לקנות רכב חדש מהניילונים, ורכב 2005 או 2007 זה סבבה לגמרי מבחינתינו.
אבל התחזוקה הלא שוטפת, ז"א תקלות לא צפויות ולפעמים אלו תקלות קטנות ומרגיזות. אז חשוב לקנות רכבים אמינים שעברו טיפולים כמו שצריך ואם יש מכונאי שאתם יכולים לסמוך עליו הרבה יותר טוב...
אני לא מומחה ברכבים אבל שחשבתי לקנות רכב חדש אלו שאלות ששאלתי את עצמי, בהצלחה.
אני קניתי מכונית כשהתחררתי מהצבא דרך הליסינג הפרטי של אלבר. בגדול מבחינתי היתרונות הם שאני לא חייב כסף לבנק, שבכל חודש התשלומים הם סבירים לחלוטין, והכי חשוב שבסוף התקופה של ה-18 חודשים אני יכול לקנות את הרכב בהנחה של 12% מהמחיר מחירון (רק זה שווה לי המון כסף)... אה, וזאת מכונית חדשה מהניילונים. מבחינת החסרונות לדעתי זה קשור בעיקר ליכולת של בן אדם לתכנן את הכסף שלו בצורה חכמה - צריך לדעת שאתה יכול בכל חודש לעמוד בתשלומים. תנסה להסתכל על זה מנקודת מבט של שנה וחצי קדימה אם אתה מאמין שתהיה מסוגל להתמודד עם זה.
בהצלחה!
יתרון נוסף שלא הזכרת הוא שבליסינג פרטי אתה יכול להגיע למצב שתמיד תנהג על רכב חדש. כאמור לאחר תום העסקה (אלבר לדעתי הם היחידים שמציעים התחייבות לתקופה של 18 חודשים) תהיה לך אפשרות או לרכוש מהם את הרכב (ואז נשארת עם הרכב שנהגת עליו בשנה וחצי אחרונות), או לחדש עסקה ולקבל רכב חדש מהניילונים או פשוט לסיים עסקה ולהחזיר את הרכב. אם תשאל אותי, אני הייתי מעדיפה לחדש עסקה כל שנה וחצי ולקבל רכב חדש. בהצלחה!
הרי בסוף התקופה לרוב האנשים לא יהיה כסף נזיל בכדי לקנות את הרכב ואז לוקחים רכב חדש - זה מעגל שלא נגמר (תחשבי על משכנתא - אותו דבר).
במידה ואין כסף נזיל אני נוטה יותר לקניית רכב חברה במימון - תשלומים שאת יודעת שיגמרו ביום מן הימים , ובכל מקרה העדיפות העליונה לדעתי היא לקנות רכב באופן פרטי (גם אם זה אומר רכב ישן יותר) .
למיטב ידיעתי כשקונים רכב בליסינג קונים רכב חדש- לא רכב משומש יד שניה
אם אתם חושבים על רכב יד שניה 5-10 שנים על הכביש כפי שהבנתי ממה שכתבתם אז זה לא רלוונטי
אלא אם התכוונת לקניית רכב מחברת ליסינג ולא לקנייה בליסינג,
חשוב שתבהירי את עצמך..
בהצלחה
אותן ניתן למצוא בתנאים טובים יותר
אי אפשר לייעץ ע"ס כלום. כל אחד צריך לבדוק את היכולות שלו בעצמו...
