פורום נשואים טריים (עמוד 470)

זה לא משנה אם זה בעל או אישה.

אף על פי שיותר מקובל שגבר יעשה את הדרך, ז"א זה מה שראיתי סביבי, אבא שלי נסע כל יום שעה וחצי, כי הילדים מסודרים במוסדות, אמא בעבודה, הוא קיבל תפקיד אחרי כמה שנות נשואים אז לגרור את כל המשפחה, לעומת נסיעה של שעה וחצי זה היה די ברור שהוא יסע ולא כל המשפחה תעבור.

יש גברים שעובדים בחו"ל ונוסעים כל שבוע....כדי לא להעביר דירה את המשפחה

אני רוצה מאוד לעבור לשם

כי זאת הדרך היחידה שבה אני יכולה למצוא

לעצמי חברה נחמדה וזמינה

וכן, זה דבר שהוא צורך די גדול בשבילי, לא קריטי שאם לא אני אהיה

בדיכאון כל חיי אבל בואי נאמר שמאז שירדנו מהרעיון הזה אני בערך חצי מהיום בוכה ועצבנית על הילדים..

וזה כבר שאלה אחרת, 

עד כמה זה קריטי בשבילך ומה את תקריבי כדי להתקרב למקום העבודה.

כי שעה וחצי נסיעה זה המוןןן

כרגע בעלי נוסע כמעט שעה כל צד ומחפשים לעבור כדי שיהיה לנו יותר קל חבל לנו על כל כך הרבה זמן שהוא מפסיד ביום.
הוא נוהג אז הזמן לא מנוצל ואם יהיה באוטובוסים הזמן יגדל בהרבה.

אבל יש לזה מחירים שגם הוא משלם:
הוא שותף מלא בתחזוקת הבית,
מכיל המון ימי התפרקות שלי ומחבק ומחזק
הוא יודע שבמהלך השבוע אני לא עושה כלום בבית ואפילו ארוחת ערב הוא מארגן לרוב

ושנינו יודעים שברגע שיהיו ילדים נעשה חושבים מחדש על ההתנהלות שלנו.

את מוכנה לשלם מחירים כאלו? של העדר עזרה בבית, של לפגוש את בעלך ב8 בערב לכל המוקדם? של קושי נפשי שלו לפעמים שיפול על כתפייך?

לבעלי זה שווה (למרות שאני לפעמים נשברת ולא בטוחה שזה שווה כי זה קשה מאוד. מאוד! ) אבל תבדקי אם את מוכנה לזה.

נשמע לי מוזר שיש מקום אחד ( שאת עוד לא גרה בו, בעלי גר ביישוב כבר 12 שנה קודם ) שאת מרגישה שיכול להתאים לך.

זה מעצבן מאוד, מעייף מאד.

שעה וחצי הלוך + שעה וחצי חזור  + יום עבודה של תשע שעות זה בערך 12 שעות כל יום, ותוסיפי לזה פקקים ותקלות וימים שהרכב במוסך ונוסעים בתח"צ (שזה לוקח פי 3 זמן).

 

ותלוי בבעל -  נהיגה זה דבר שמעייף.  מה הסיכון שהוא ירדם על ההגה?

מאוד תלוי במיקום, באפשרויות ובפקקים.
לי לוקח בערך אותו זמן.

אנחנו יכולים להגיד לך איך זה יכול להשפיע על החיים שלכם (תצטרכי לתחזק את הבית פחות או יותר לבד, פחות שעות שבעלך יהיה בבית, שזה שיקול גם שלך וגם שלו ועוד..)

אבל בסופו של דבר אתם צריכים לחשוב אם זה מתאים לכם.

כל אחד וכל זוג מה שמתאים לו.

יש זוגות שיעברו למקום מיגורים רק בגלל שזה קרוב למקום העבודה ויש זוגות שמוכנים לסוע רחוק העיקר שטוב להם איפה שהם גרים.

כל אחד ומה שמתאים לו.

 

בהצלחה!

 

אני מוכנה לשלם את המחיר (גם ככה הוא לא ממש עושה משהו בבית)

בשבילי זה ברור שזה משתלם

בשבילו זה באמת לא לעניין, זה באמת רעיון הזוי, נראה שנוותר עליו

אופציה אחרת זה יישובים, ולשם אין מצב שאנחנו עוברים

לא ידוע לי על עוד ערים עם קהילה תורנית עם חברה זמינה שנפגשים סתם ככה ביומיום בחוץ

כנראה שאני יאלץ להתחיל לנסות להשלים עם זה 

תודה לכולם

ואם יש למישהו בכל זאת איז רעיון בשבילנו נשמח מאוד

מכירה קצת גרעינים וגם אנחנו בררנו על אזור המרכז עכשיו אז אני בעניינים..

רק שהגרעין יהיה ממש תורני

ושלא יהיה יקר מאוד

 

אם כן בואי לאישי

יש מצב שישן פעם-פעמיים בשבוע במקום קרוב יותר לעבודה?

רעיון, אבל אין כ"כ מצב

לא נראה לי שזה לעניין בכלל.

אם שווה שבעלך יחזור כל יום מותש ועייף אחרי יום עבודה ויסע כל כך הרבה ולחזור יחזור  מותש.....

 

תחשבי על הכל

יש חסרונות ויש יתרונות

אבל אם זה לא ממש הכרח 

אני חושב שזה ממש לא כדאי

במיוחד אם זה לאורך זמן

 

נסיעות זה דבר מתיש

ובבוקר

שעה וחצי הופכות לשעתיים פלוס בקלות (תשמעי דיווחי תנועה בבוקר)

 

משמע שאם הוא מתחיל את העבודה ב9 בבוקר

הוא צריך לצאת מהבית לפחות ברבע ל7 (כדי להגיע בטוח בזמן)

כך שאם הוא מתפלל במניין (ואני מניח שאת רוצה בזה) הוא יצטרך לקום בסביבות 5 וחצי בבוקר

 

 

בנאדם רגיל עובד 8 שעות בד"כ

 זה אומר שהוא מסיים את יום העבודה שלו ב5 בערב 

ועוד שעתיים נסיעה (כי גם אז זה זמן של פקקים)

הוא מגיע הביתה ב7 בערב

 

קופץ לשיעור (את רוצה שיקבע עיתים, לא?)

+ ערבית

 

הוא חוזר ב8 הביתה.

 

הוא חייב ללכת לישון ב11 וחצי לכל המאוחר (כדי שיהיה לו לפחות 6 שעות שינה)

 

אלו לא חיים פשוטים!

 

אני לא הייתי ממליץ

לפחות לא באופן קבוע (אולי זמני כן)

 

 

 

וגרה רחוק מהחברות והמשפחה
בשביל העבודה והקהילה שלי בעלי.
בהתחלה היה קשה. היום אני שמחה מאוד יש לי בעל שמח ומאושר שהולך ופורח..
ואיך נאמר בסוף מתרגלים להכל ולומדים לראות את המעלות
כך זה מערכת נישואין היא מורכבת מפשרות וויתורים וכל פעם מישהו אחר צריך לצעוד לקראת השני.
מה דעתו של בעלך? הוא מוכן מבחינתו? כמה זה הקרבה עבורו?
תחשבי על זה שבמעבר הזה תשרפי אצלו הרבה אסימונים ושווה לשקול את הכדאיות במבט למרחוק.
העיקר הוא הסגנון של בעלך. כמה הוא יתמסכן עם זה. כמה ירגיש מנוצל. האם הוא אוהב לנהוג. האם יהיו החזרי נסיעות וכו'

בהצלחה

יש איזה מקום אחר שחשבנו עליו, כנראה נעבור לשם...

למרות שהוא הרבה פחות קורץ

תודה לכולם, עודדתם

אנחנו לא שופטים

אנחנו אנשים פשוטים.

לדעתי כדאי לשנות את דרך הצגת השאלה 

כמו שהשאלה מנוסחת, הציפיה מאיתנו היא לשפוט

מה נורמאלי ומה לא.

לכל זוג יש הגיון ודרך התנהלות עצמאית

כתיבת  שאלה בדרך זו פירושה

שמישהו אחר יחליט בשבילכם-

אדם או פורום שיחליט האם זה בתחום או מחוצה לו.

כל זוג הוא עולם עם כללים משלו,וייחודיות משלו.

אם זוג מתבונן החוצה ובודק מה נהוג ומקובל אצל אחרים

הזוג מאבד משהו מעצמיותו וייחודו....

עדיף לשאול את שאלתכם אחרת:

אילו שיקולים יש לקחת בחשבון בהחלטה כזו?

או: שתפו אותנו בניסיונכם שלכם...(והשיתוף יעלה לנו קווי מחשבה)

אבל את קביעת הנורמות כדאי שתשאירו לעצמכם.....

הרבה הצלחה

ואם תחליטו על נסיעה....שתהיה נסיעה טובה

 

מיישוב ליד ירושלים, אבל זה לא קושי מבחינתי, היות ואין לי ילדים כרגע...

 

אך אני מכירה עוד 3 נשים בסביבות ירושלים שנוסעות שעה וחצי!

מרמות - בית שמש

מרמות- הר חומה

מגבעת זאב - תלפיות

 

וכולן בעלות 3-5 ילדים...

 

אני מצדיעה להן.

שלושה ימים בשבוע

שעה וחצי בדרך בינעירונית כל יום מעלה קיצונית את הסיכון לתאונות דרכים..

 

אותי אישית זה מלחיץ.

 

כמה שאת סומכת עליו שהוא זהיר וכו, לא הכל תלוי בו.

אתמול 2 ערבים כמעט העיפו אותי לעולם האמת...

זה הון עתק של דלק!!!

 

סתם עוד נקודה למחשבה...

זה לא מצב אידיאלי מאוד מעייף אבל אני אישית ישן בנסיעות ככה שמעבירים את הזמן ואישתי סטודנטית ולכן עד שאני מגיע הבייתה היא בדיוק מסיימת את כל המטלות שלה.

אבל זה לא אידיאלי ולא פשוט.

 

לשמח את החתן והכלה-
לדאוג(אפשר בשילוב עזרה מההורים שלהם) שיהיה במקרר שלהם אוכל לימים שאחרי החתונה, ופינוקים כיפיים(עוגות , שוקולדים, גומים ןכד)
בקשר לליווי-
#יש רשימה של דברים שכלה צריכה ביום החתונה- סיכות ביטחון, סיכות סבתא. לתיקון תסרוקת , מגבונים וכו. תדאגי שאצלך יהיו את הדברים האלה ושבמקרה הצורך-את מביאה אותם ושיהיו נגישים..
#לדאוג שהכלה תאכל ובעיקר תשתה לאורך היום!! הרבה פעמים כלוץת מגיעות מיובשות לחתונה ולא מרגישות טוב כל הריקודים..שיהיו איתך קשים לשתייה שלא תפחד לשתות בגלל שיהרס האיפור..
#ובעיקר- לעשות תיאום ציפיות עם הכלה , בלי להתבייש לשאול,איך תרצי שאהיה, מה חשוב לך,בא לך מוזיקה באותו יום?בא לךשנשיר שירים ונעשה קולולו כלרגע או שאתרוצה את השקט שלך? וכן הלאה.
בהצלחה! מזלט
#

זה מאד משמח להגיע לבית עם שלטים ססגוניים, בלונים ואפילו מפיצי ריח למינהם ( בצורת עציץ קטן, סבונים או סתם בקבוק עם מקלות..)
אפשר גם קערה עם שוקולדים ומיץ במקרר..

לגבי ארוחת בוקר- הייתי מכינה מראש ושמה להם במקרר עם פתק נחמד מחוץ למקרר שידעו שיש דברים בתוך המקרר..

ולסיום.. לדעתי הכי חשוב להיות קשובים מה טוב ונעים לכלה.. כל כלה יש לה צורך אחר.. אם יש זמן פנוי תציעי לה לנוח ושלא תרגיש לא נעים מה את תעשי..

המון מזל טוב ורק בשמחות בעז"ה!

לנו נורא התעקשו לקשט, ולמעשה ממש לא היינו בעניין וזה גרם שהיינו צריכים לפנות שנינו את הדירה לצורך הקישוט וקצת העיק למעשה

בס"ד

 

ישר כח! איזו חברה מסורה!

באמת אוכל זה דבר ממש משמח- ארוחת בוקר וכו' זה רעיון מעולה. אולי באמת עדיף שזה יהיה במקרר, שהם יוכלטו לאכול מתי שרוצים (הימים של השבע ברכות לא בדיוק מאורגנים מבחינת לו"ז).

לא יותר מדי קישוטים (לדעתי).

לי אחותי דאגה לשים מראה קטנה על הדלת כניסה מבפנים- על תזכורת לשים כיסוי ראש

 

בליווי- להיות קשובה למה שהיא רוצה. לדאוג שהיא לא תצטרך לדאוג לכלום. אולי שהפלאפון שלה יהיה אצלך (אם צריך אותו בכלל). 

קישוטים לאוטו אם מתחשק לך. 

אולי לקשט את החדר שלה. 

 

ולדעתי הכי חשוב- לא להיסחף מדי. כל האמור לעיל הוא רק רעיונות. הכלה גם צריכה שהמלווה לא תתעלף. תדאגי שגם את תשתי תאכלי ותנוחי ביום החתונה.

מזל טוב!

הכי טוב זה לתכנן איתה בערב לפני מה אתם בדיוק עומדים לעשות למחרת,

ולתת לה המלצות לדברים מרגיעים עפ"י מה שאת מכירה אותה.

 

אני ממליץ להביא אותה לאולם לא יותר מוקדם מחצי שעה לפני הקבלת פנים,

בד"כ הצלם לוחץ מאד להגיע כמה שעות לפני החתונה, אבל בד"כ זה גורם לחתן/כלה להכנס למתח ולהשתגע.

 

לגבי רעיון שיכול לשמח אותם,

אצלנו היו מצלמים תמונה בחופה, ואז הולכים לאיזה פוטו קרוב לאולם ומפתחים תמונה+מסגרת+מגנט,

ואז כשהזוג נכנס הבייתה, כבר יש לו תמונה ממוסגרת מהחתונה על השולחן ומגנט על המקרר.

הגודל של התמונה והמגנט הוא לפי התקציב (כמה עשרות שקלים).

 

אפשר להיות יותר מקוריים ולהדפיס על כרית או שעון וכד', אבל זה מצריך תקציב יותר גבוה.

אבל כשחוזרים מהחתונה נורא רעבים בד"כ.
אם יש אפשרות להגיע לדירה ביום של החתונה, אז אפשר להשאיר להם סלט מושקע טרי וכד'..

ביום עצמו חברה שלי צילמה אוןתי בכל מיני שלבים מבלי ששמתי לב, הייתי מעופפת לגמרי.

אחר כך היא הכינה לי אלבום מדהים- קטן אבל מרגש.

20150513130042.xls

 

בגדים לבנים עדינים (בגדי שבת, חולצות בסיס, מפות לבנות וכו')- 30 מעלות

הרתחה- מגבות, גופיות, גרביים..- 60 מעלות

צבעוני בהיר, מצעים בהירים- 40 מעלות

כהה- 40 מעלות

אותו כנ"ל

אני מחלקת בעיקר לפי צבעים
*כל מה שלבן ביחד, אין הפרדה בין ילדים/מבוגרים וסוגי הבגד
* צבעוני בהיר
*צבעוני כהה
* בהיר עדין- הבגדים שלי שלא כ"כ מלוכלכים ובגדים עדינים. כביסה יותר קצרה וב30 מעלות ( זו כביסה שאני עןשה פעם בשבועיים)
* כהה עדין- כנ"ל

אני ב"ה מאד מרוצה מהתוצאות. הבגדים שומרים על צבעם המקורי...
ולפני המייבש אני גם ממיינת ובגדים שעלולים לההרס אני תולה ( כל הכביסות העדינות לדוגמא.. )

כנ"ל. אין כ'כ כהה עדין אבל בגדול ככה גם אני.

ותולה כביסה הפוך, משתדלת בצל. זה משנה הרבה. השמש לא לוקחת אליה את כל הצבעים היפים

ואני תולה רק בבית...

והחצאיות בד שלי בהירות

בבית?
אני יכולה לתלות בצל בחוץ ותוך שעה יבש |גרה במקום חם ויבש. היתרון היחיד שלו|

מכונה של שחורים, כחולים, אפורים+בז', ורודים+אדומים+כתומים, לבנים, מגבות, סדינים, ירוקים.

פשוט עושה מכונות מרוכזות אחת לשבוע מכל צבע (אם מתמלא מספיק, נגיד אדומים אני עושה אחת לשבועיים) שחורים וכחולים לעיתים יותר קרובות.

 

ואנחנו זוג בלי ילדים. שיהיו ילדים בהתחלה נעשה מכונה שלהם בנפרד ואז נראה מה יהיה הלאה.

כביסה לבנה - צבע לבן מכל סוג שהוא; גופיות, חולצות בסיס, מפות וחולצות לבנות - בדרך כלל 40 מעלות. לעיתים פחות או יותר, תלוי במצב ובכמות הכביסה.

כביסה כהה - כל הבגדים הכהים בדרך כלל. 40 מעלות.

כביסה צבעונית בהירה - כל הבגדי יום יום הצבעוניים, כולל מגבות מטבח ומצעים. אותו כנל בכביסה צבעונית כהה רק שתלוי בגוונים (כהה או בהיר) 40 מעלות.

הרתחה - גרביים, לבנים, מגבות פנים ומקלחת ושטיחי רגליים. 60 מעלות

בגדי תינוקות - כל מה ששייך להם בלי הפרדת צבעים ב30 מעלות. אם יש משהו שהוא מלוכלך בצורה חריגה - מנקה לפני כן ביד.

כביסה עדינה - בגדי שבת ובגדים עדינים (כשהם לא מלוכלכים כמעט. אולי רק ריח לא נעים כל כך) לרוב בכביסה קרה או מקסימום 30 מעלות.


ב"ה הכביסה יוצאת כלבבי

מידיי פעם יש זיוף של ריח המרכך שאני לא מרוצה ממנו לגמרי..אבל לומדת לפעם הבאה!

בס"ד

 

בגדים לבנים - 50 מעלות (הבגדים של הילדים יוצאים יותר נקיים.)

בגדים צבעוני כהה - 50 מעלות

בגדים צבעוני בהיר - 50 מעלות

מגבות לבד - 70 מעלות

מצעים לבד- 40 מעלות

 

אני לא מפרידה בין ילדים למבוגרים (רק כשזה תינוק ממש קטן אני מכבסת לו בנפרד..)

 

משתמשת באבקה של אריאל בלבד (אחרי הרבה נסיונות של אבקות, היא היחידה שמנקה בגדים מלוכלכים של הבנים שלי)

ובמרכך של בדין הסגול - נשאר ממש לאורך זמן בכביסה

בדר"כ כתוב על הבגדים/מגבות לא יותר מ40 מעלות.

נשמע שכולכם מכבסים ביותר מכך?

יש עניין כזה?

ברוב הבגדים ככה כתוב. הם פשוט לא רוצים לקחת אחריות במידה והבגד נהרס אם כיבסת במעלות גבוהות..

מתחשבת בשימוש שלו, במידת העדינות שלו.

בכל מקרה לא לוקחת סיכונים והולכת לחומרה.. לדעתי אין סיבה לכבס ביותר מ-40° לרב הכביסה. (ואני לא מדברת על מגבות או בגדי ילדים בגילאים שהם נורא מלכלכים). לכביסה הממוצעת זה בסדר. לדברים ממש עדינים אולי עדיף 30° אבל לדעתי יותר קריטי להפריד ולתלות רטוב בלי סחיטה.

אפילו לא לבנים.
מנסיון, הם יוצאים אכולים לגמרי....

בד"כ המשפחות ברובע משכירות את הדירה לשבת בסביבות 2000-4500 ש"ח לשבת,

תלוי בגודל הדירה, במיקום, ובנקיון והסדר.

 

אני במקומך הייתי מוריד את הדרישות רק למחיר סביר, עם השאר אני חושב שאפשר להסתדר.

היא משכירה את הבית לשבתות.
אפשר להתקשר אליה במספר 0528958413.

ומה זה זוגיות.

זה שהם אוהבים אחד את השני אומר שהם יודעים מהי זוגיות?
כל החיים אנחנו בונים ומעמיקים את הזוגיות.
אינה דומה זוגיות של 5 שנים לזוגיות של שנה
ואינה דומה זוגיות של 20 שנה לזוגיות של 5 שנים
ואינה דומה זוגיות של 50 שנה לזוגיות של 20.
כל החיים אנחנו לומדים. החכם לומד מהטעיות של עצמו הפיקח לומד מטעויותיהם של אחרים.

יודע מה זו זוגיות,בעצם בהרבה מובנים

אתם אנשים חמודים.

הוא ביקש כל כך הרבה פעמים,

אולי היה כדאי שתוורתי לו ותתני את הטלפון.

במקרה כזה הייתי אומרת לו: אני נותנת לך את הטלפון ואתה אחראי שאני קמה בבוקר בזמן.

 

 

וכדאי לך להפסיק להעיר אותו בבוקר, ובטח שלא להתחנן.

גם אני הייתי פעם כך, והפסקתי, וזה עבד יופי. 

הוא צריך להיות אחראי על עצמו, ועל הקימה שלו בבוקר.

יש קונצים שבני זוג עושים לפעמים אחד לשניה (מלכתחילה אני נגד קונצים בכלל) ויש קונצים, שזה כבר מוגזם ו"מתאים" שילדים קטנים יעשו אותם.
אני בדרך כלל בעד קצת שטויות פה ושם בין בני זוג, זה בריא לזוגיות, מחיה מדי פעם את הילד שבפנים. אבל יש מקום וזמן לדברים האלה, והוא לא בלילה כשעייפים ויש אחריות למחרת.
גם אם ממש רוצים צומי, ראוי לחשוב רגע, להתגבר ולדחות את הרצון הזה למועד קצת יותר מאוחר (למחרת). גם יש דרכים (נכונות) לבקש צומי.

אולי לבעלך יש איזשהו חסך ילדות/תשומת לב שהוא מנסה לפצות עליו, כדאי לבדוק את העניין ואם כן, אז לטפל בו, בין ביניכם או באמצעות עזרה מקצועית.

ואין לא שום חסכים,ההיפך...בגלל שאין לו חסכים הוא יודע מצוין להביע רגש ולהעניק אהבה

נשמה, אתם נשואים ואתם צריכים לפתור בעיות יחד.
דווקא זה שיש לו קצת שגעונות ילדותיים יכול להיות לתועלת כי אשה בהריון ראשון יכולה להיות סופר תינוקת גם אם לפני כן היא היתה בוגרת מאוד.
זה גם נחמד מדי פעם רוצה צומי זה מעיד על אהבה ורצון לקרבה. במיוחד כשאסורים לא תמיד מציליחים להתמודד עם זה נכון ואז מגיעוצ כל מיני תוצאות מרימות גבה.
עם זאת כדאי שיהיו לכם כללים ברורים של גבולות מה לא עושים.
דווקא הקטע עם המוזיקה מובן. הוא לא רצה את הפלאפון הוא רצה צומי. כל עוד הוא השיג צומי בעזרת בקשת הטלפון ואיום הבושם הוא המשיך את הקו הזה. כשהוא ראה שאת מתעלמת מהאיום הוא היה חייב לבצע אותו כדי להמשיך למשוך עוד צומי וגם אולי כדי לא לצאת "מפסידן". אח"כ הוא בעצמו הבין שהגזים ועזר להתמודד עם תוצאות הקונדסות שלו- שזו נקודה חיובית להמשך. מנגד הוא המשיך לחפש צומי בדרך אחרת. בדוגמת מוזיקה ועשה הכל כדי להבטיח שלא תוכלי להישאר אדישה.
תשומת לב הוא לא עניין ילדותי כולנו זקוקים לצומי ובכמויות...
השאלה איך נכון להשיג אותו...
מהצד שלך יכלת לתת לו תשומת לב חיובית להגיד לו יאללה חיימשלי בוא נשתה משהו ביחד ונדבר קצת. זה היה מבזבז אותם דקות שכל הסיפור הזה לקח והיה מונע היעלבויות של לישון בסלון.
סה"כ כל ההתמודדות הזאת תכין אתכם לחיי הורות ולחיי זוגיות בוגרים שתתגעגעו לשטויות האלה.
(אפרופו הורות-לא כדאי לאיים במשהו שאתה לא מתכוון להוציא לפועל-ראי מה קרה...)

כרגיל... נו, טוב - אמאשוני!

אחד הדברים היותר נחמדים ב"מריבה" הזו, שהכל דרך הפניה ההדיית "חייםשלי"...  מתוק לגמרי.

 

ומי אמר שלא מתחתנים לפעמים גם קצת ילדים.. מתבגרים ביחד (ר' אברום שפירא זצ"ל שמע פעם על זוג צעיר מאד שנולד להם ילד. אמר: שלושה ילדים בבית...)

 

למדתי לראות בעצם שאנחנו הזוג הכי חמוד ביקום חחחחחח

באמת תודה על הפירגון

אבל אמן שרק יגיע הילד   אנחנו מחכים לו מלאאאאאאאאא זמןןןןןןןןןן (3 הפלות  חוזרות)

ממש לא נעים.

 

תזכו בעז"ה בקרוב.

 

תזכרו לכתוב פה לקראת הברית.. (אם תהיה בת - גם בסדר...)

הוא מפנטז על ילד יהיה דומה לאבא שלו. ובשם של אביו.חח(בעלי תכלס דומה לאבא שלו)

אני פתאום כזה חושבת יאוו אז אנחנו זוג חמוד....חחחחח תודה רבה

באמת חזק המסקנה בשורה האחרונה!!!!

אל תיתקעי על זה, כרגע זה נשמע נורמלי אם זה חוזר על עצמו יותר מידיי אפשר לברר מהיכן זה אפשר טיפול אחד של מח אחד יכול לעזור.....
אתם נשמעים כמו בהתחלה שהוא מאוהב וקשה לו להרדם כשאת כבר טסה לישון.....לפי מה שסיפרת הוא התנצל כך שרואים שהוא אדם טוב ורגיש.
תהנו אחד מהשניה זה נורמלי וסביר החיים הם אוסף של חוויות ועשיה לא תמיד הכול מושלם וזה מה שטוב.

לי, אם כבר, הפריע הריסוס עליה בזמן שהם אסורים

אבל גם הנקודה הזאת אינה מענייני

מחילה על התמימות
שיהיה בשעה טובה ובשמחה!

ז"א ממה הוא נהיה?

לגבי המסטיק אז ככה שמים נייר אפיה על הקרש מצמידים אליו את המסטיק ומגהצים את החצאית מאחורי המסטיק כך שהוא יתפס על הנייר מקווה שהסברתי מובן....

הכתם הוא כנראה מרוטב כתום של דג. והבנתי את ההסבר לגבי הנייר אפיה והגיהוץ

 

לעולם חסדו- המסטיק קצת נמרח, אז לא נראה לי שהקפאת החצאית תציל אותה... . ותתחדשי על החתימה!

אם תנסי אשמח לשמוע חו"ד..

ותודה רבה

גם אציטון

זה של הציפורניים

 

ובעצם, כל ממס אורגני.

 

אבל חשוב לבדוק עמידות של הצבע במקום נסתר

כי הדפסים זה אוכל בלי מלח

 

 

דרך אגב, גם עם דאודוראנט זה אמור לפעול כי זה מקפיא את המסטיק

כתם מרוטב של דג כמו עוד כתמים שמנוניים ניתן להוריד עם סבון כלים ממולץ לשים מהר ככול האפשר ולהשהות קצת בשמש ולמכונה כרגיל בד"כ זה עובד

אצלי זה עבד על כתם של שמן בבגד שכובס והתייבש. והכתם לא יצא אז שמתי עליו משחת כלים בשמש לכמה זמן ואז למכונה - לא נשאר זכר

לא חושבת שאת יכולה לקבל תשובה או עצה בנושא , באופן כללי הגשמת חלומות של אחד מבני הזוג היא דבר נהדר כל עוד שניכם רואים בזה דבר נהדר, אם הדבר יסב לך סבל וחוסר שקט והגשמת החלום שלו תהפוך לסיוט בשבילך - כדאי לעשות חישוב מחדש של כל הנושא.

אני מניחה שלכל אדם יש חלומות.
והעניין הוא מה יותר חשוב.

הקמתם בית ביחד.. האם חשוב לכם יותר להגשים את החלום או לחיות ברווחה כלכלית? האם חשוב לכם לתפקד ביחד כזוג או להגשים את החלום?
ומה לגבי הילדים שעכשיו/שיהיו..?

זה ריאלי לחיות בשני האופנים. השאלה למה נותנים יותר מקום כרגע.. (חשוב לציין שלפעמים אפשר לדחות את החלום למאוחר יותר.. וככה מרויחים את שני העולמות.. לא חייבים להיות מקטבעים על החלום. כאן ועכשיו. תמיד אפשר לעשות שינויים..)

מדובר בהגשמה של קריירה שהיא חלום ילדות שלו.
(לא מרחיבה את הפרטים עקב פומביות הפורום)
העניין הוא שזה גם רק לנסות להתחיל להגשים את זה, ממש לא בטוח שהוא יצליח.
אני רוצה להיות שם בשבילו ולתמוך בו שיגשים את השאיפות שלו, מצד שני אני יודעת שאם אתמוך בו אני דיי הורסת לי את הסיכוי לחיים נוחים.
לא נראה לי שאני בנויה לחיים מהיד לפה- בלי משכורת חודשית סדירה, עם הוצאות גדולות בלי שאף אחד מבטיח לך שיום אחד הן יכוסו.

ואם הוא יעבוד כמו. חמור הרבה שנים-החלום הזה כבר כנראה לא יהיה רלוונטי להגשמה.
מפחדת שהוא ירגיש שהנישואים הרסו לו את האפשרות להגשמה עצמית. שאני הייתי המחסום. שהוא יפתח תסכולים עלי.

אם הייתם יכולים לומר:
ניתן לזה שנתיים ונראה לאן מתקדם, מילא.
אבל נראה שזה משהו ללא סוף.
אז אין מה לעשות, שידחה את החלום, אולי זמנית.
השאלה רק איך מגיעים להחלטה הזאת כך שהוא יהיה שלם איתה.

ואת לא צריכה להרגיש שזה בגללך כי הרי עם כל אחת שהוא היה מתחתן הוא היה צריך לעבוד. ואפילו אם היה מתחתן עם הבת של רוטשילד, היה רצוי שיהיה בבית זמן סביר ויהיה חלק מהמשפחה.

נשמע לי שהחלום הזה הוא להעלות את המשפחה על המזבח, כמובן בהנחה שהתאור שלך נכון.

תנסי להרגיש אותו באמת.

יש לו חלום, אולי הוא אפילו מרגיש שזה הייעוד שלו, תני מקום אמיתי לזה.

 

אחרי שבאמת תרגישי ותביני אותו תנסו ביחד מהמקום המשותף הזה לחשוב מה עושים.

תעלו ביחד את הקשיים, החסרונות, היתרונות וכו'..

תחשבו ביחד מה כל אחד "מקריב" בשביל זה ואיך או האם אתם מוכנים לעשות את זה.

 

אני מאמינה שהעיקר זה לתת מקום לחלום של הבעל, זה לא אומר שאתם חייבים להגשים אותו, העיקר שתהיי איתו בחלום שלו.

אני מאמינה שברגע שבאמת תביני ותרגישי אותו אתם תמצאו את הדרך שהכי טובה לשניכם.

לחסוך כמה שאפשר, ואחרי כמה שנים ושנות חיסכון סבירות, חלומות כאלה נהיים אפשריים....

אין לה חיים וגם קודם לא היו לה, היא הצליחה לממש את חלומה ולהיות אחלה עצלנית שבעולם, כפיים.
קקה של חיים.

שאר הזמן אני בעיקר לומד ממנה ושכמותה את מה שהם טובים בו ומסנן את מה שלא מתאים לי.

השאלה מה הגבולות- עם/בלי רכב? עם/בלי מזון? בגדים חדשים/יד שנייה? על מה את מוכנה להתפשר?? אין טעם להגשים חלום ולהיות אומללה, קדושה מעונה.

אז זה כבר חלום משותף...

 

אם לא - וואו. צריך לחשוב על זה. תלוי מה החלום. 

 

אם זה חלום שמשפיע כך על המשפחה - חייבת להיות הסכמה מלאה ותמיכה, שתהיו באותו ראש ולא ראש בראש...

 

 

זה לא משהו שמחזיר את ההשקעה בעתיד?

אם לא-מביך, הרבה כאב לב כנראה ושוטטות חסרתאונים בחיפוש אחרי מה לעשות עם עצמך.
זה חלום שלו, אני פחות מתחברת לזה.
הבעיה שאני. לא ממש אובייקטיבית- לא בא לי שהוא יעשה את זה. ואני מרגישה רע עם זה , כי הוא נורא רוצה את זה :-/

חיי הנישואין ביחד חשובים מאד;

 

היכולת "להגשים חלום", אם הוא חיובי, גם חשובה.

 

לפעמים לא נכון מה שנראה ש"לא יהיה לו זמן", כי זה לא יותר באמת מעבודה אחרת והשמחה שלו בעיסוקו תשרה רוח טובה והכרת טובה;

 

לפעמים ההיפך: שמח ב"הגשמתו האישית" אז פחות רואה את החשיבות במשפחה.

 

 

לכן, למרות ההבנה של ההתלבטות שלך - שהיא מראה טוב עלייך - אי אפשר להציע באופן אחראי לפי הנתונים המעטים. כך נראה לי.

 

מה שכן, כיוון שהנושא עולה, כדאי שתדברי איתו על זה. תשיחי את רצונך להיות איתו בענין - וגם את דאגתך. לגיטימי לגמרי.

תגידי לו: מצד אחד - אני ממש רוצה שתעשה מה שטוב לך, תהיה שמח עם זה, אני אעזור לך. מצד שני - חיי הנישואין, משפחה, זה לא "מהצד". צריך זמן לשוחח בנחת זה עם זו, לטפח את הקשר. כשיהיו ילדים בעז"ה, צריך שהם גם ירגישו אבא - איך לדעתךָ זה יכול להסתדר?  

תשאלי בכנות. יתכן שזה עצמו יגרום לכך שיטה את חלומו לאפיקים שיכולים ללכת עם החיים.

 

הצלחה רבה.

ויכול להיות שהוא יהיה מאוד מוצלח בזה..
וגם אם יעבוד בעבודה מאוד רווחית שלא קשורה לחלום שלו, במציאות שלנו יכול להיות שהוא יעבוד עד שעות מאוחרות מאוד!!
וגם אז לא יהיה לו זמן למשפחה..

האם כל הקשיים האלו הם הכרחיים ואין דרך לחיות עם החלום שלו אחרת?

נשמע מוזר..

 

בס"ד

 

אם זה למשל משהו שקשור לאומנות,
משחק, קולנוע, תיאטרון, מוסיקה, ציור, 

דברים שנחשבים לא רווחיים, אבל כשמצליחים- אז מצליחים בגדול,
זה תלוי אם בנוסף לחלום יש לו את הכישרון, ואת הכישורים הנפשיים להשקיע.

(וכמובן את התמיכה לה הוא זקוק..)

ואם את לא רואה שיש לו את הכישורים, גם לבחון למה.

אם למשל הוא חולם להיות זמר והוא זייפן ברמות- אז כבר בניסיונותיו הראשונים,
אנשי מקצוע יסבירו לו את זה- וזה יקרה ללא הרבה טורח וכסף.

 אבל אם את מרגישה שהחלום עלול לגזול לך אותו,
ואולי קצת מפחדת שהוא יותר חשוב לבעל מאשר הבית, (ביתו זו אשתו...)

אז יכול להיות שאת לא אובייקטיבית.

 

רבנו בחיי כותב שהקב"ה נותן לאנשים "תשוקה" למקצועות מסוימים, כי שם השליחות שלהם.

לא הייתי מזלזלת ומבטלת דבר כזה. ואם זו שליחותו ותפקידו- אז זה יהיה הצנור הכי טוב לפרנסה שלכם.

מעשית-

הייתי מציעה לבחון אפשרויות. העולם הוא לא שחור לבן- או להתמסר עד הסוף,
או לעולם לא. ניתן אולי לנסות לשלב עבודה עם פריסה לטווח רחוק את השלבים במימוש החלום.

וגילוי נאות- אני עוסקת באומנות. עדיין לא התעשרתי, אבל זה בתהליך...

והתחום שלי הוא כתיבה, אז נוסף לעיקר העניין, אני משתמשת בכתיבה לעוד דברים רווחיים.

 

לסיכום כשרון ורצון עמוק לעסוק בתחום מסוים, אינם סתם קפריזה.
המון פעמים יש לזה קשר הדוק לשליחותו של האדם פה בעולם,
 ולעניות דעתי המשוחדת, כדאי לתת את הצ'אנס, ואם זה באמת לא זה,
הוא כבר יבין את זה.

רק צריך כמובן לדעת שכאדם נשוי יש אחריות לפרנס, ולחשוב איך לשלב את הדברים,
כך שכן יהיה רווחי. ו... מכל כשרון אפשר לעשות כסף.

בהצלחה!!! 

רואים שזה התחום שלך ;)
תודה!
העלאת נקודות נכונות למחשבה

בדיוק חברה סיפרה שבעלה מתלבט אם לחתום על עוד כמה שנים קבע. ושקשה לה המחשבה על עוד כמה שנים לבד.
בסוף היא אמרה שהיא תגיד לו לחתום.
למה?
כי זה החלום שלו!
וואלה מעריצה אותה אני לא הייתי מסכימה אפילו עם מילואים אני לא מסתדרת, מצד שני בגלל זה לא העמידו אותי בניסיון הזה.

לא עם אותם שיקולים כמו שלך, ואולי באופן פחות קיצוני, אבל בהחלט מכירה.

 

מוזמנת לשוחח באישי, אם את רוצה (מטעמי אאוטינג אני לא יכולה להרחיב, ואין כאן אנונימי).

עוד כשהיינו חברים.
אנחנו מכירים פחות משנה, תכף חוגגים חצי שנה.
והיה לו גם חלום כזה.. חלום מלא בסיכונים כלכליים.
אמרתי לו "תשמע, זה רוב הסיכויים לא יכניס כסף. לא משנה כמה אתה מוכשר, כמה אתה טוב-- לוקח שנים להצליח בתחום הזה ולהרוויח בו טוב, אם בכלל. זה סיכון שרווק יכול לקחת על עצמו. או אדם מבוסס כלכלית שאם הוא לא יצליח יש לו לאן לחזור. אבל זה לא סיכון שאדם שמתחיל לבנות משפחה בלי שקל על הנשמה יכול לקחת על עצמו..."
הוא הבין את זה מיד.
הוא קלט שאני צודקת. שזה יגרום לי לעבוד כמו חמורה גם מחוץ לבית וגם בבית (הוא יהיה בבית כל היום, אם הוא יגשים את החלום- בסטודיו בבית... אבל הוא יהיה עסוק בזה מידי כדי להיות בבית. ובכלל, אני והבית זה אהבה. הוא קצת פחות.. אני בשביל לנשום צריכה לנקות ולסדר ולבשל והוא בשביל לנשום צריך להיות ב'סטודיו')
ושזה סיכון ענק כי אני לומדת הוראה- שזה גם לא בדיוק חלום חיי אבל האופציה הכי טובה בשביל להתפרנס כמו שצריך בלי סיכונים כ"כ,
ושהוא יוכל לעשות את החלום הזה כעבודה צדדית, אם מישהו יצטרך את זה בתשלום סמלי, והוא יוכל להתנדב בזה.
אבל בעיקר הוא הבין-- שהוא לא יכול לבנות על זה כדי לקיים את הכתובה וכדי לחיות טוב.
ובע'ה הוא ילמד משהו אחר שהוא אוהב- לא חלום חייו אבל משהו אחר שהוא טוב בו ונהנה ממנו, וגם מכניס כסף בלי סיכונים מיותרים של "אם זה ילך..."

אולי תחפשו ביחד משהו בלי הסיכונים האלו, משהו שהוא אוהב ושאתם יודעים בוודאות מה המשכורת החודשית +-. ביחד. אני לא אמרתי לו כלום על מה 'כן'. אחרי שהוא הבין את הקטע שאלתי אותו (אגב, מאז שאנחנו חברים דיברנו עלזה. זה המשיך באירוסין וקצת לפני החתונה הוא אמר שיש סיכוי שהוא לא יגשים את החלום ויעשה משהו אחר ומאז אנחנו מחפשים ביחד מה כן...)-- שאלתי אותו מה הוא עוד אוהב לעשות. אוקיי, אז יש לו חלום אחד עענק. בטוח יש עוד כמה קטנים, דברים שהוא נהנה מהם, דברים קטנים שהוא טוב בהם.
ומצאנו.
ובע'ה בזה הוא ילמד ויעסוק.
תשבי איתו, תחשבו ביחד מה הסיכונים ולמה הם לא משתלמים/כן משתלמים לכם כזוג וכמשפחה, ותחשבו ביחד על פתרון אחר אם הסיכונים אכן לא משתלמים.

הוא אמר לי שהוא מבין שזה לא רווחי ולא שייך לפתח את התחום הזה כשהוא צריך לפרנס בית וכו. ובאמת התחיל ללמוד תואר בתחום אחר שהוא אוהב.
אבל.. בעקבות שיחה עם חבר שכן עוסק בתחום, (ובאמת לא מצליח ) פתאום התחילו לו מחשבות שוב לחזור לכיוון הישן .

אחכ בארבע שנים הבאות קרוואן
ואז בית משלנו ב"ה.
אבל מה מהות השאלה?
דירה שכורה כי זה היה ליד הלימודים.
קרוואן כי עברנו ליישוב שחשבנו אולי להשתקע שם.
וזה גם מה שקרה בסוף.....

לק"י

זה סבבה.
אם היה לנו תקציב לקנות בית- זה משהו אחר.

כדי להשכיר ולהרוויח מזה עד להגעה לבית משלנו, ומצד שני, לא הבנו כלום מהחיים שלנו, בטח שלא בתחום הנדל"ן, אז אין טעם להצטער, לענ"ד אחרי החתונה עדיין לא סגורים איפה רוצים לגור-ללא קשר לישיבה או ללימודים. רק כשיש עבודה מסודרת ואוהבים את המקום- כדאי לקנות בו בית, לנו כהתחלה זה היה מצויין, גם כלכלית- זה היה זול, בעלי היה אברך. אח"כ יותר התבססנו כלכלית והחלטנו איה מקומנו והמשפחה גדלה ב"ה, ורק אז- קנינו בית.

השאלה שלי יותר זה על הבדלים בין קראוון לדירה שכורה,מבחינת מחיר,נוחות,בטיחות,מיקום.. הכל..

והיה ממש סבבה.
הקרוואן היה חדש ונעים.
גרנו בו עם 2 ילדים, וגם עם 3 היינו מסתדרים.
כמובן שזה קטן אבל לא הרגשנו צפיפות וגם אירחנו הרבה.
מבחינת המחיר זה חיסכון גדול בדר"כ לעומת דירה שכורה.

בהצלחה

מחיר - תלוי ביישוב. 

יש ישובים בהם קראוון יעלה 1500 ויש ישובים שקראוון יעלה 500.

יש ישובים שדירה שכורה תעלה 700 ויש ישובים שדירה שכורה תעלה 2500.

 

נוחות - כל אחד מגדיר נוחות בצורה אחרת. מה זה נח בשבילך?

 

מיקום - תלוי ביישוב.

 

נראה לי שאת צריכה למקד יותר את השאלה.

בדר"כ זוגות לא בוחרים בקראוון בגלל שהם רוצים אלא הגלל שיקולים של תקציב, שזה אזור של צעירים, שאין אפשרות אחרת וכו'..

אישית, אני חושבת שיש משהו דווקא ממש נחמד בקראוון וממש היה לי כיף לגור שם אבל ברור שכל אחד היה מעדיף בית.

 

לפעמים דווקא יוצא יותר זול בדירה שכורה.

למשל: בקראוון בדר"כ אין דוד שמש, הבידוד פחות טוב וכו' כך יוצא שמוציאים הרבה כסף על חשמל.

בד"כ קראוון יותר זול מדירה,

אבל אם את הולכת לגור במקום זול בדירה, יצא לך יותר זול מקראוון במקום יקר..

קודם תבררו איפה אתם רוצים לגור, ואז תבררו מחירים

 

כנ"ל גם לגבי נוחות ובטיחות, הכל תלוי במקום, בסוג הדירה, האם הקראוון חדש או ישן ובהרבה תחומים נוספים

(סקר לא יעזור במקרה כזה)

דירה שכורה, כל שנה עוברים בית.
ובית משלנו לא נראה באופק...
ישועת ה' כהרף עין.
רק להאמין ולהודות.

שנתיים ראשונות גרתי לבד (בעלי קרבי)
ועדיין שילמנו מדי חודש 2000 ש"ח על חדר וחצי.

שלנו ספציפית מבאס רצח כי המועצה החליטה לא לשפץ אותו פיקס ככה שאנחנו עם רצפה מעפנה ותקרה דולפת..

אבל בגדול- קראוון זה אחלה. בעיקר אם גרים במקום לא מאוד חם/קר (למרות שקל לחמם אותו... לקרר זה קצת יותר בעיה)

זה זול (אנחנו משלמים שכירות 800), זה בד"כ איזור של זוגות צעירים אז זה נוח, זה גדול-- שני חדרים+סלון-מטבח-פינת אוכל.

בטיחות? כל עוד לא משאירים אש ללא השגחה (נרות של שבת פשוט שמים במקום רחוק מהקיר ומכל דבר דליק אחר) זה לא פחות בטיחותי מבית רגיל. הבעיה מתחילה אם משו עולה באש ונתפס בקיר/רצפה..

לנו מאוד נוח. נשואים חצי שנה בלי ילדים עדיין, אבל שכנים שלנו בקראוון מורחב (=עוד חדר וסלון יותר גדול) עם כמה וכמה ילדים.... 

תוהה מה נכון לעשות היום אם יש בכלל דבר כזה....

ב"ה הוא חדש.

נהנים בו ומסתדרים בו מעולה, זול בהרבה מדירה רגילה. 

תלוי מה האפשרויות העתידיות....

אנחנו גרנו בדירה שכורה יפהיפיה וקטנה 70 מטר

אם ישנה אפשרות לקניית דירה ולקיחת משכנתא הייתי מתחילה בהקדם האפשרי לא לפני החתונה יש מספיק דברים להתעסק איתם....

אם אין אפשרות ממליצה על קראוון חמוד ובזול ומאבזרת אותו מושלם ורומנטי זה חשוב לאהוב את הבית שגרים בו!!!

 

אנחנו קנינו את הבית שלנו לפני החתונה. ובלילה הראשון נכנסנו לביתנו שלנו..
העיקרון היה כזה מחירי הדירות רק הולכים ומזנקים. היה לשנינו חסכונות. שלו גדול בהרבה משלי.
חבל לשרוף כסף על שכירות. חשבנו נקנה נרוויח את השכירות ומקסימום אם נעבור נמכור את הבית העלייה של הדירות באזור אמורה להיות שווה..
אז לבנתיים גרים פה. כשנרצה לעבור. נסתדר
משלמים משכנתא במקום שכירות שזה אגב יצא לנו יותר זול חודשית השכנים שלנו משלמים 300-200 שקל יותר מהמשכנתא שלנו לערך.
השקענו כסף נוסף ובנינו יחידת דיור קטנה עם כניסה נפרדת כי אנחנו לא זקוקים לבית כזה גדול ומשכירים אותה..
לקחנו בחשבון. מראש שנקבל סכום גדול בחתונה..
ובאמת קיבלנו בזה כיסינו הלוואה קטנה שלקחנו לחודשיים מחבר כי רצינו שהההון העצמי יהיה כמה שיותר גדול.

לא כולם יכולים. לא כולם מסוגלים
אגב, ההורים לא עזרו
סבי מצד אמי נתן 25 אלף שקל.. שזה יפה מאוד לקניית בית זה לא מספיק כידוע..
אנחנו המשפחה היחידה שלו והוא די נותן למי שהוא חושב שצריך.
אז למי שיש את האופציה אני חושבת שמומלץ.
מי שלא. שכירות זולה בבית קטן או קראוון תלוי במקום. במטרה לחסוך לדירה.
בזה אני כן מאמינה. שכל אחד מסןגל לקנות בית זה תלוי רצון ותלוי זמן.
אחותי קנתה בית אחרי 6 שנים..
חברה אחרי 4..
כל אחד והקצב שלו אבל המטרה צריכה לעמוד מול העיניים כל הזמן.

אולי מנגל?

תקני בשרים ותכיני במרינדות בלי שהוא ידע,

תקני בירה או משקה שהוא אוהב,

ותוכלו להכין במקום מנגל. 

אם הוא מעשן, את יכולה לקנות סיגר טוב.

 

 

אח"כ זה יורד בקלות ממש! והיו לי סירים שרופים מאוד!!!

לגבי המסיר שומנים. אם אחרי הניקוי איתו תשטפו את המחבת טוב בסבון אני לא מבין למה שתהיה בעיה

ותרתיחי על הגז כמה דקות

הכנסי לשקית זבל לחצי שעה בערך אח"כ תוציאי תקרצפי עם ברזלית ויוצא כמו חדש (טיפ שלמדתי ממשכנתי הטבחית המהוללת שאוהבת לשרוף סירים תוך כדי בישול ואח"כ אוהבת למרק אותם להנאתהסתאאם באמת הסירים שלה יוצאים נוצצים)

תסתכלי מה כתוב עליו למה משמש...

אני לא יודעת מה המכונה שלכם, אבל כשלי יש "הצפות מים" בתא של המרכך, אני לוקחת איזה מברג דק או משהו דומה ומנקה את החור מסתימות וזה מסתדר (קרה לי פעמיים)

מקום יפהפה עם קהילה חמה רק שעה מבאר שבע..

יש כל שעה לערך אוטובוס לבאר שבע.

בירוחם ודימונה יש יותר תחבורה וגם קהילה דתית.

ויש את מרחבעם, לא יודעת מה קורה שם מבחינת האוטובוסים

 

ויש את ערי הדרום הקרוב (ב"ש, שדרות, אשקלון, קרית מלאכי..) שכמעט בכל אחת מהן תמצא קהילה דתית וגרעין תורני.

 

גרתי שם כשהייתי רווקה. כך שחסר לי מידע שבטח את מחפשת בהקשר לחיי קהילה. אבל מה שבטוח שכל כך אהבתי לגור שם. אנשים חמים וטובי לב. גרעין תורני פעיל. עיר קטנה שבה מכירים אחד את השני, תחושת ביתיות נעימה. דלתות פתוחות, יחסי שכנות...יש שם מוסדות חינוך טובים: בתי ספר טובים כמו הרשב"י ועוד, אולפנת צביה מצויינת, ישיבת הסדר..מיקום מעולה, ממש מרכז הארץ. יש תחבורה תדירה לגוש דן, לירושלים וכן לבאר שבע ולאשקלון. יש רכבת. יש קניון. וקניון נסתר...המלצתי החמה. אם תרצי לדבר עם משפחה צעירה משם אתן לך מספר בפרטי, רק תפני.

היום בהרבה מקומות יש קהילה דתית, יישוב או עיר? קהילה מרוכזת ומגובשת או מפוזרת במקום מעורב? תנסי למקד אז נדע לעזור יותר...

וגם לגבי הקהילה אין העדפות.
כן חשובה התחבורה שתהיה, ובזמינות
תודה לעונים עד כה

תחבורה ציבורית בטרמפים בעיקר

 

(אם התעופפו פה הרבה טילים בקיץ- נחשב? )

גרים בישוב ממש חמוד,

יש פה קהילה מאוד פעילה,

תחבורה ציבורית מהכניסה לישוב לעיר הסמוכה (10 ד') לאזור המרכז/ירושלים/באר שבע.

(שם הישוב- בפרטי, אם מעניין אותך..)

הבאתי את הספר, את כל האביזרים והמחזתי ביחד עם הילדים. בסוף הם כמובן קיבלו סיר של תירס.

אבל זה היה בגן לגילאי 3-4 .

אפשר לבחור ספר או שיר אחר שמתאים לגיל קצת יותר גדול.

או כל מיני סיפורים בסגנון הזה. תוכלי להעתיק דמויות על בריסטול ולהצמיד סקוץ' מאחור או להמחיז כאשר ילדי הגן הם הדמויות.

השאלה איזה סגנון ישוב מתאים לך,
ואיזה מרחק מהמרכז..
מעבר למחיר

אזור הצפון מדבר אליכם?
כרגע המחירים לבית 5 חדרים ( 140 מטר) הוא מליון וצפונה...

[יש בו כל מיני גוונים של אנשים]

ברמת ממרא יתכן גם בתי קרקע. צריך לבדוק.

http://yhb.co.il/tzurim/table.html

 

מעלה חבר, כרמל, בית חגי, מעון

אשמח לקצת פרטים על היישובים.

בנוסף לטלפון הקודם יש פה מס נוסף של האחראית של בתי אמנה. שווה לדבר איתה. יש לה רקע גם על עוד ישובים בהר חברון0523003463

5 חד' ב850K או 6 חד' ב880K

 

עונה על הדרישות?

מה אחוז הדתיים בה?

 

עושה רושם שיש רוב חרדי?

 

תודה

אבל יש קהילה דתל"ית 

החל מכאלו שנוסעים לשם מדי יום ועד לכאלה שנוסעים לשם פעם בשבוע שבועיים...

זה לחלוטין לא אומר שהוא פחות צדיק או אדם פחות טוב ממי שכן למד.
אם הוא מצא חן בעינייך עד עכשיו ויש כימיה, לכי על זה!
חבל שתפספסי בחור מקסים וצדיק רק בגלל שהיית מקובעת..
זאת דעתי

כמה הוא משקיע בלימוד תורה ובקיום מצוות.

דרך האתר לא ממש רואים את זה, וזה מאד משפיע על הבית וחינוך הילדים

אם את רוואה שהשקפתו כהשקפתך (לא שהוא מבטיח שהוא יתחזק, אלא שעכשיו הוא חושב ככה ולא יצא לו ללמוד בישיבה גבוהה מסיבות אחרות) אפשר לנסות

לפני החתונה יש איזו מנטרה של הבטחות
אחרי החתונה אשתנה
אחרי החתונה אתחזק
ועוד ועוד...

בדרך כלל, רק בדרך כלל, עם כל הרצון הטוב, זה לא קורה.
(כמובן שיש העומלים ומשיגים ב"ה)

אני יכולה לספר לך מניסיון
בעלי אדם נהדר עם מידות טובות ולב טוב
שנינו לא באים ממשפחה דתית ואני מאוד התחזקתי
ברגע שהוא הציע נישואין הבהרתי x y z
לא מוכנה שיהיה x ואשמח שיהיה y וכו'...
הבטיח. נישאנו. הכל היה בסדר.
ואני בשלב מסויים הבנתי שאוטוטו נצטרך לחנך ילדים
וככה בעדינות התחלתי לדחוף לשיעורי תורה וכו'
מלבד זה שרבנו המון
אמר שאני לא הרב שלו
שהוא יעשה הטוב בעיניו וכו'
לא זז שום דבר.

לאחר שנה שנתיים וגם שלוש - גם כלום.

אני הייתי סבלנית והתאפקתי המון
אבל ברגע שביקש להחזיר את העבר החילוני לביתנו
פה - אמרתי סטופ - לא מקיים הבטחות אוקי,
חכמת נשים בנתה ביתה... לאט לאט
אבל דברים שיהרסו את הבית / החינוך / הזוגיות - לא.
וזה מאוד מאוד לא קל
לחיות כך.
אני צריכה המון תבונה וגם סבלנות.

מציעה לך לנסות להבין את פני הדברים ולחשוב היטב
לא אמרתי חלילה שהוא לא אדם טוב
אל תפסלי חלילה
אבל שתהיי מודעת לכל האופציות...
כי לפעמים הרגש משחד את השכל.

בהצלחה

לפני שלושה ימים ההודעה הזאת: ההשתדלות שלנו..ההצלחה מאת ה'.. - לקראת נישואין וזוגיות

 

כבר חל "מהפך"?..

 

[ואם השאלה רצינית - "קול פנימי" מקצת וירטואלי ופעמיים טלפון, זה עדיין דמיון במידה מסויימת.

 

וחסרים פה הרבה נתונים כדי להגיד משהו]

עד אז תיקן מידות כהלכה
אם כזה הבחור תהי בטוחה שידע להיות בעל לתפארת וירא שמיים בתכלית שמטרתו לעבוד את ה בשמחה
קיצר אחרי החתונה נפתחים שערים שהיון סגורים המון זמן אצל גבר ביחס לבורא...
ב"הצלחה וכנראה שבאמת יש להם שליש ג"ע שם באתר ההוא...

אני רק זורק נקודות למחשבה לא נוקט צד....

איננה ניתנת להשוואה.
רציתי לציין.
ב"הצלחה לפותחת.

מה גם ששם רחל ראתה מראש במי מדובר, בראייתה המיוחדת - והתנתה איתו כתנאי לנישואין שילך ללמוד תורה..

 

ויש אנשים עם מידות טובות, שנשארים לא "יראי שמיים" גם אחרי  נישואיהם, ואם אין להם מטרה לעבוד את ה' לפני הנישואין - אין כל ערובה שתהיה אח"כ..

 

לא כתבה כלום מהו "הפער ההשקפתי" - ולכן לא ניתן לשער לפי זה מה יהיה אח"כ.

יש איש פשוט שיעשה זאת ע"י ספר תהילים וספר הלכות בלבד

יש איש מחוכם יותר שיעשה זאת ע"י משנה

.

.

.

גם לאחר שנישאו בבוקר ר עקיבא ישן עד 12 בצהריים מהבושה ללמוד א ב ג עם תשב"רים

רק כשהסירה מעליו את הבושה החל ללמוד 

 

היא לא מצפה שיהיה לה ר עקיבא אלא בעל טוב מתאים אוהב ומשתדל לדעת את ה'

מכל מה שכתבה עולה כי אולי יד ה בדבר.

 

לא כל זוג צריך לעבור ישיבה/מדרשה לפני חתונה

 

אני ואשתי כן...אם נייעץ זאת לילדינו לא בטוח

 

כ"כ אחי לא למד באף מסגרת מאלו עובד בהייטק וגם אשתו לא למדה במדרשה ויש להם בית של עמקות בתורה ומידות

טרומיות בשורה אחת עם בתי אברכים פה בעיר.

 

העיקר הקשר בין הזוג אם הקשר טוב אפשר להגיע לידיעת ה גדולה

אם למד באחלה גבהה שלוש ארבע שנים ומסתכל על רעייתו מגבוהה לא ידיעת ולא ה יצמח מזה

עוד יצבעו אותי בירוק פה...

או אפילו את ימי שישי..

אפשר להחליט שמשאירים כמה דברים בודדים לכבוד השבת,

ואת השאר- עושים מראש.

 

או דברים שדורשים טרחה גדולה בהכנות לשבת, אפשר להמיר במשהו קנוי..

 

 

ארוחה מפנקת בבית!!!
חוסך את הביביסיטר, זמן נסיעה וכו' ומאפשר יותר התאמה למה שאוהבים

אמנם עם ילדה קטנה אבל מחפשים רגעים להנות מהם (אפילו לצאת למקום עם ירוק+שמש+מזג אוויר טוב ואוכל מרענן עושה את העבודה בגדול)

אבל אנחנו כבר כשנה וחצי מחכים לדיל טוב ובזמן הנכון לצאת לאיזה סופ"ש ולצערי לא מצאנו (מבין המלונות עם האוכל מהדרין)

מישהו יכול לעזור? ליעץ? (אגב, אין לנו רכב)

לילה בצימר פשוט ובסיסי עולה בערך 400 ש"ח כמובן לא ביולי אוגוסט, נסו.

או דרך חברים שמורים או עושים מילואים.

בהצלחה.

אנחנו נשואים ב"ה 9 שנים 4 ילדים ב"ה.

צריך להיות יצירתיים, להלן כמה הצעות.

1. לצאת לצימר פעם פעמיים בשנה.
אנחנו ממש לא מליונרים או קרוב, אבל אם יוצאים ללילה אחד ומשאירים את הילדים אצל הסבתא אחות וכו' זה מעולה.

2. ללמוד יחד או לעשות משהו קבוע יחד.

לדוגמא: אנחנו הרכבנו פאזל 1000 חלקים לחדר הילדים שלנו ומסגרנו. זה לוקח המון ימים ויוצר הרבה זמן איכות.

3. להזמין בייביסיטר פעם בשבועיים אחרי שהילדים ישנים לשעה ויוצאים לטייל ברגל.

4. לזכור ולדבר על זה שהקשר שלכם הוא ראשון בסדר העדיפויות.

בעלי גם לומד אחה"צ, ומעביר שיעורים ולומד חברותא פעמיים בשבוע בערב. אבל אנחנו מכוונים את הזמן שיהיה לנו כיף יחד.

5. נזכרנו במשהו כיף.

לפני השינה עושים משחק ארץ עיר, זה ממש פשוט וממש כיף.

מקווים שנעזרתם.

בהצלחה!

אפשר ללמוד יחד למבחנים.

כשלי יש מבחנים/ מאמרים לקרוא ויכולים לעניין גם את בעלי, אנחנו קוראים יחד וזה גם מעניין, גם כיף וגם מועיל.

החיים שלך יהיו הרבה יותר טובים...

גם הסטטוס וגם הסיטואציה.
אחד על אחד.

מבינה את המורכבות אבל לפעמים אין ברירה
חייבים את ההתרעננות הזו לזוגיות ולשלווה הנפשית...

אז טכנית לא הכל יוצא מושלם
וקצת עייפים למחרת
אבל מחדשים וממלאים מצברים נפשיים
וזה האישיו.

ממ... לא. לא אני

אז למה שלא תארגנו בייביסיטר ותצאו בערבים שנותרו?

אם הזוגיות חשובה לך תמצאי את הדרך. מידי פעם את הולכת לחתונות או לאירועים משפחתיים, ואז את מתארגנת בהתאם. חיזוק הזוגיות ערך חשוב לא פחות, לעתים יותר. תוכלי למצוא גם את הזמן וגם את הכח.

הפסקת חשמל.. 

איש לא ראה (הסיטר)

איש לא שמע (המצפון)

 

פתרונות פלאיים בע"מ.

 

אשמח לעזור בכיוון

או שמוותרים ליום יומיים על תחזוק הבית-

ומתחזקים את הנפש-

 

או שבוחרים שהבית יהיה פיקס והנפש תמשיך להרגיש חנק.

 

 

בידיכם הבחירה.

מאז שכתבתי את זה הספקנו לצאת באחד הבקרים (לא הרגשתי טוב מספיק ללכת לעבודה אבל מספיק טוב כדי לצאת עם בעלי )

אבל בפעם הבאה אשתמש בטיפים שלכם!