מישהו יודע איזה סכום התחלי חייב להיות כשקונים דירה?
משהו כללי או תלוי בבעל הדירה?
דירה ראשונה אם זה משנה.
תודה
מישהו יודע איזה סכום התחלי חייב להיות כשקונים דירה?
משהו כללי או תלוי בבעל הדירה?
דירה ראשונה אם זה משנה.
תודה
(אבל הוא יכול לתת 100% מימון לרכישת דירה שניה ומעלה כשממשכנים שתי דירות) ואידך לדירה ראשונה מותר לו לתת עד 70% מימון (75% ? זה חדש לי...) כל זה ע"פ הוראות המפקח על הבנקים, וזאת לאחר הנפילה הגדולה של הבנקים בארה"ב ב2008.
וכל זה כמובן לא כולל את בדיקות הבנק לאפשרות החזר ראויה וכו' (אגב, גם בנושא זה הוחמרו התקנות, כך שאסור שההחזר יהיה יותר מ30% מסך כל ההכנסה למשק הבית)
משנת 2012.
זה הגבלות של בנק ישראל והשמחה של הבנקים לא מועילה.
כפי שכתבת, דירה שניה זה עלות נוספת של מס רכישה - 5%. המון. (ועוד היד נטויה..)
אם אתם משפרי דיור.
בהצלחה! 
מודדת מתגעגעים אלייך! ![]()
מודדת כובעיםאני קצת בהפסקה 
באישי אני תמיד קיימת 
אבל (א) ניתן לקחת הלוואות לצורך הון עצמי או לחילופין (ב) לקחת משכנתא דרך חברת EMI שמאפשרת הון עצמי נמוך יותר.
בכל מקרה מומלץ שגובה ההחזר החודשי שלכם לא יעלה על רבע מההכנסות שלכם.
בהצלחה
אך זו עדיין אופציה שלא מעט בוחרים בה.
שלהם.
לא לכולם ההורים משני הצדדים עוזרים, ולא לכולם יש חסכונות בסכומים כאלה.
אם אין לנו 30%, תאורטית אפשר לקחת איזה הלוואה שרוצים?
אני שואלת כי שמעתי ממישהו שגם זה מוגבל רק לא הבנתי איךבכלל אפשר לאכוף דבר כזה....
הבנקים שוחטים בריביות שלהם על ההלוואות.
יש הרבה גמ"חים חרדיים וארגונים דומים ששוה להגיע אליהם ולקבל הלוואה בלי ריבית.
אם לא מכירים אתכם אז אתם כנראה תצטרכו המלצות ממי שכן מכיר ולהביא ערבים וכד', אבל שווה את המאמץ.
איך זה בדיוק עובד עם ההלוואות? לא בדיוק הבנתי...
זה אומר שיש מקסימום משכנתא של 75%?
הרי זה נמדד לפי כל מיני פרמטרים...
תודה וסליחה על הבורות בעיניין....
וההלוואות הן לא חלק מה- 75% נכון?
כמובן במידה וזה עונה על הקריטריונים.
ומומלץ לחשוב טוב לפני שנכנסים לזה.
אומנם בנק ישראל ממליץ על שליש הכנסה, אבל ממולץ עוד יותר שזה לא יחרוג מרבע (במצב סטנדרטי של הכנסה).
אנחנו נשואים ברוך ה שנתיים וחצי באושר. בעלי מדהים, עובד ומתעלה על עצמו, אבא מקסים לילד מתוק וב''ה שנינו מאושרים בגדול.
השאלה שלי היא כזו
בעלי 'בורך' בחוסר יכולה הריכוז. ADD/ADHD וכד'. קשה לי מאד לדבר איתו שיחה שהיא יותר מכמה דקות, איכותית (דהיינו לא על רשימת קניות במכולת). במשך הנישואין שלי אני מנסה מאד לא להעיק עליו או להאשים אותו, אפילו שקשה לי כי אני טיפוס שמאד אוהב להתייעץ ולהעמיק והוא פשוט ההיפך. גם אם עסוק במשהו אחד, וזה יכול להיות סידור הסכו''ם במגירה, אין מצב שהוא יכול להקשיב למה שאני מבקשת, מספרת לו. כשכן יש לי שיחות חשובות או צורך אני מחפשת זמנים יותר נינוחים שיותר קל לו להתרכז.
הבעיה שלאחרונה זה יותר מציק לי. קשה לי. החיים יותר עמוסים, מה שמגביר בי את הצורך בשותפות המילולית הזו, אך זה לא כל כך קיים.
אני לא רוצה לנסות לשנות אותו כי זה בלתי אפשרי ובלתי הוגן. אני כן מנסה לעבוד על עצמי אבל זה יוצר בי תחושות והרגשות ממש שלילות. אני רוצה לעבוד עליהן כי לדחוק אותן לצד רק גורמות לי למתח פנימי ולהתפרצות לאחר זמן ואני ממש לא רוצה שזה יקרה.
מה עושים?
יש באמת כלים להתמודד? כי חוץ מריטלין לא מכירה כלום וריטלין בינתיים לא בא בחשבון.
תנסי להתמקד בלראות את הדברים הטובים.
לנסות מאוד חזק להסתכל עליו בעין טובה. הרי בסופו של דבר התחתנת איתו כי רצית, לא?
אני לא חושבת שזה סוף העולם אם את בתקופה שכך את מרגישה, אבל בכל אופן זה לא נכון שהתחושה הזו, של חוסר אהבה תגרום לך לזלזל בו. הרי יש הרבה אנשים אחרים שאת לא אוהבת ואת לא מזלזלת בהם, אז למה דווקא בו?
נראה לי שעדיף לך לא להתעסק יותר מדי בעצם השאלה אם את אוהבת אותו או לא וכמה ולמה, אלא לזרום קצת יותר, להשתמש הרבה מאוד בעין הטובה, ובע"ה יום בהיר אחד תרגישי שהאהבה חוזרת.
להפסיק מיד "לזלזל ולהתעצבן". טוטאלית. זה נתון לבחירה.
וכי מי נתן רשות לזלזל באדם שאינו פחות טוב ממך, רק כי את מרגישה "לא אוהבת אותו" אישית?... תאיר לך שמישהו ברחוב, כל פעם שתיפגשי, יזלזל בך ויתעצבן עלייך, רק כי סתם את לא נראית לו... את זה חייבים מיד לעצור, כולל לבקש סליחה.
אחרי ה"סור מרע" - יש מקום לנסות את העשה-טוב.
תשבי כל יום, נניח פעמיים, לבד, כמו שלוקחים תרופה פעמיים ביום... ותתבונני לגמרי בנחת על דברים טובים שבו.
בלי לנסות "לאהוב בכח" - ובלי "למדוד" מיידית אם זה כבר עזר..
כך תעשי כמה זמן, אולי שבועיים-שלושה, בהתמדה. במקביל לעצירת הרע, ולדיבור בטון נעים אל הבעל, בבחירה.
ותראי אח"כ אם מתחיל לזוז משהו בכיוון. ואם כן - להמשיך ואחרי כמה זמן שוב לראות. וכו'.
הצלחה רבה.
כמה זמן נשואים?
למה הזלזול האם את מרגישה מעליו?
יש ילדים?
האם זה בא והולך או מצב סטטי למשך תקופה ארוכה?
כמה זמן מתוך חיי הנישואין זה כך?
האם אולי זה קשור ללידות ?
האם הילדים השכיחו אותך מעצמך?
האם את מסופקת מהחיים באו"כ?
איך הקש עם אחרים הורים חברות מכרים?
לפי התשובות נתקדם..
בבן הזוג שלנו בעצמינו..
מה' אישה לאיש..
יש מהלך מקסים מקסים מקסים של הרב יצחק גינזבורג
שלענ"ד מי שמעמיק ולומד אותו באמת - מבין הרבה במעברים הנפשיים של בני זוג אחד מול השני..
אם יש לך כוח לקרוא,ארוך אבל שווה כל מילה (יין משמח, שער ראשון, עמוד יג):
נאמר במדרש (בראשית רבה סח, ג):
"מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה.
בתורה מניין? 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר' (בראשית כד,נ)
בנביאים: 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא' (שופטים יד,ד)
בכתובים היינו דכתיב: 'ומה' אישה משכלת' (משלי יט, יד)"
בפשט -
נישואי יצחק ורבקה ("מה' יצא הדבר") נעלים ביותר,
נישואי שמשון לפלישתית ("ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא") ירודים ביותר,
ואילו הנישואים האנונימיים שבספר משלי ("ומה' אישה משכלת") הם סתמיים.
אמנם, המבט הפנימי מגלה בסדר השידוכים עליה ב"מעמד האשה" מהתורה לנביאים ומהנביאים לכתובים:
בתורה מכונה השידוך "הדבר", ללא יחס לאישה.
בנביא מכונה השידוך "היא", ויש בכך רמז (גם) לאישה.
בכתובים מוזכרת האישה בפירוש ובכבוד כ"אשה משכלת".
ונעמיק:
- בנישואי יצחק ורבקה מסכימים הוריה של רבקה לשידוך בכעין כפיה, בעוד שהורי יצחק מעונינים בשידוך זה (אברהם שלח את אליעזר למצוא כלה שתענה על התנאים המצויים ברבקה, ואילו הסכמת שרה בעלמא דאתי מתגלה כאשר רבקה נכנסת לאהל שלה וממלאת את מקומה בשלימות).
- בנישואי שמשון לפלישתית מיודעים האב והאם על השידוך, שנעשה בפירוש לתימהונם ונגד רצונם. ("ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים...ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, כי תואנה הוא מבקש מפלשתים").
- בנישואים שבכתובים ההורים אינם בעולם, שעל כן מתואר הבן בפסוק כיורש - "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת".
בקבלה, אבא ואמא הם כינויי החכמה והבינה. לפי זה, מעורבות ההורים בשידוך תתפרש לנו כמעורבות השכל בשידוך:
- שידוך יצחק ורבקה הוא על פי טעם ודעת אמיתיים - השכל החיצוני (הורי רבקה) נכפה, ושכל הקדושה (הורי יצחק) תומך בשידוך.
- שידוך שמשון לפלשתית אינו על פי טעם ודעת, והשכל (הורי שמשון) משתומם, אך בכל זאת משתתף ללא הבנה והסכמה.
- השידוך בכתובים הוא בהנחיה אלוקית מוחלטת, לגמרי למעלה מטעם ודעת, מובלטת זהות האשה ומעלותיה.
בעבודת האדם מופיעים שלשת סוגי השידוכים אצל כל זוג וזוג, בשלשה זמנים זה אחר זה:
הסכמה לשידוך מונחית ב'שכל תורני', המתמקד במידות הטובות של בת הזוג המוצעת, ואילו השכל של הקליפה, המתמקד בנקודות טפלות וחיצוניות, נכפה בהכרה ש'מה' יצא הדבר'.
במצב זה, השכל איננו מכיר באמת את בת הזוג, אלא רק את התכונות המתגלות לחוץ ו'עוטפות' את האישיות. האשה עצמה היא בגדר 'נעלם' - "הדבר".
בשידוך זה מתגלה השגחת ה' במציאות החיצונית, כפי שקרה בניסים סביב שידוך יצחק ורבקה.
האדם רואה בחוש את השגחת ה' על מדרגת המוטבע בנפשו, בכך שה' משגיח על מאורעות חייו ושומר ומנחה את צעדיו (אך אין הוא חש עדיין כי גם מציאותו הפנימית, מחשבותיו ורגשותיו, באים לו מה').
לאחר הנישואין מגלה האדם "היא" שלא הכיר עד עתה - "כי מה' היא".
נחשפת לפניו אישיות שמעבר לשיקולי שכלו הקודמים, וגם כאשר מה שמתגלה לו איננו מוצא חן בעיניו (עד שהאישה נדמית לו כ'פלשתית' הפולשת לרשותו בעל כרחו), עליו לקבל את ה"כלה כמות שהיא" (כתובות יז,א).
במקרה זה חש האדם המשתומם, בתת הכרתו, כי 'רומה'.
אכן, גם כשהאדם שקוע בתחושה זו, עליו להתבונן "כי מה' היא כי תואנה הוא מבקש" - כי אשתו היא 'תיקון' המכוון לו מה' בעל כרחו.
חסרונות האשה המיצרים לבעלה באים "'כנגדו' - להלחם בו" (בראשית ב,ח) על מנת לזככו (יבמות סג,א), עד שיזכה להנקם מקליפת הפלישתים שבתוכו. כנודע ממורנו הבעל שם טוב כי כל נגע שהאדם רואה בזולתו משקף פגם הקיים בתוכו פנימה.
התבוננות זו מגלה לאדם את נוכחות ה' בתחום המורגש שבנפש. הוא מרגיש כי "ה' נתן זאת בלבו" (כפירוש מצודות על "כי מה' היא"), וכי תהפוכות רגשותיו מאהבה לשנאה (כתהפוכות הרגש שעברו על שמשון עצמו במהלך נישואים אלו) מושגחים על ידי ה'.
אז מתברר לו כי הוא עצמו בבחינת נקבה ("כי מה' היא") מושפע ומקבל את רגשותיו מה' ("כי תואנה הוא מבקש")
רק כשמסלק האדם את התיחסותו לשיקולי השכל החיצוני שגרמו לו להתחתן ופונה לאשתו באמת, היא מתגלה לפניו על כל מעלותיה.
בפנימיות, מעלות אלו מבשילות ונחשפות רק כשהאשה חשה שבעלה מתייחס אליה עצמה ומקבל אותה כפי שהיא באמת.
רק אז, כשמוסחת הדעת מהשיקולים הצדדיים בנישואין ומתמקדת באשה, מבין האדם שזכה בנישואיו למעלה מטעם ודעת.
הוא מגלה כי אילו היתה נופלת בגורלו אותה אשה שדמיין, לפי שיקולי שכלו החיצוניים, לא היה זוכה במתנה נפלאה זו.
כעת זוכה האדם להכיר שה' הנחה אותו לאורך כל הדרך, לא לפי בחירתו והכרעת שכלו שלו, ושהוא יתברך זה שחנן אותו ב"אשה משכלת".
כאן מתגלה לאדם השגחת ה' גם בתחום המושכל שבנפש - הוא מבין כי שיקולי שכלו החיצוניים הונחו כולם על ידי ה', ואף מגלה השראה אלקית פנימית בשכלה של ה"אשה משכלת" לה זכה למעלה מטעמו ודעתו שלו.
בתום תהליך זה מתחדש קשר הנישואין ומתרומם למדרגת קשר עצמי שלמעלה מטעם ודעת.
[והערה: הדברים הנ"ל מכוונים לשני בני הזוג, אך מטבע הדברים זקוק להם יותר האיש, המדמה כי הוא השולט במצב והמכריע באמצעות שכלו, בעוד שהאשה נוטה בטבעה להאמין שהשידוך מכוון מלמעלה].
עד כאן לשונו.. מאלף! לטעמי.. 
המון המון בהצלחה!
הכל מכתוב?
אין לאדם בחירה?
איך מדבר הופכים להיא והדר אישה משכלת?
לא כ"כ ברור המהלך הזה
קורא שוב ושוב ולא מצליח להבין
כל דבר בחיים:
אנחנו עושים את ההשתדלות המוטלת עלינו, המחוייבת בעינינו הגשמיות.
אבל לאחר שכבר עשינו את ההשתדלות המתבקשת - לאחר החתונה, אנחנו צריכים להבין שהכל כבר נכתב מלמעלה.
כמו פרנסה, דירה.
~א.ללא סתם נאמר הרפו ודעו את ה'..
לא רק שה' ינחה את האדם בדרך הנכונה, ברגע שיפנה לו מקום
אלא לטעמי הרב רמז שיש לאדם גם אפשרות להציץ פנימה לתוך מהלכיו של הקב"ה
דעו את ה'-- במובן הפשוט. הבנה ברורה וצחה
יש לכל אחד מאיתנו צרכים גלויים ונסתרים....
בדרך כלל אנו כועסים ומזלזלים בבן הזוג
כשאנחנו לא מקבלים ממנו
צורך בסיסי.
במקרים רבים אפילו האדם עצמו לא מודע לצרכים הנסתרים
אותם הוא אינו מקבל וגורמים לו תרעומת כל כך גדולה
נסי לחפש בתוכך מה הם הצרכים האלה
אם לא תצליחי למצוא בעצמך- כדאי שתפני לייעוץ
אחרי שהדברים יהיו על השולחן
גם בעלך יוכל להתייחס אליהם ולראות כיצד הוא יכול להעניק לך אותם
בהצלחה!
הלוי מאאני לא ככ חדשה פה אך העניין עדיין נשגב מבינתי...
סתם אליטיזם, תאמיני לי 
אלירזלפעמים יש תנודות ברגשות בחיי הנישואין, בעיקר בשנים הראשונות. זה היה נכון אצלי ואצל עוד הרבה שהיכרתי. הכי חשוב בעיני זה לא להילחץ מהם. לדעת שזה נורמלי שזה קורה ולא אומר על כישלון בנישואים. גם שיר השירים שהוא שיר אהבה נפלא, יש סיטואציות לא פשוטות. פשוט לעבוד על זה. יש הרבה דרכי עבודה ובעזרת ה׳ תמצאי את דרכך. אני לא באה להמעיט בקושי שלך, ובמה שקורה, אבל זה עוזר להכניס את הדברים לפרופורציה נכונה. לפעמים נלחצים מהמחשבות של עצמנו והפחד מראה לנו תמונה מוגדלת יותר ממה שהיא. סך הכל נשמע שהוא בחור טוב, ובחרת בו כי ראית התאמה ומעלות שלו.
מעט מן המעט
מעט מן המעט
מעט מן המעטאת מבלבלת בין שני דברים:
- האם המשתמש מפר את כללי הפורום?
- האם אני/את/אתה מעוניינים להיות בקשר עם המשתמש הזה.
כשצריך להעיף מישהו מהמערכת צריך לבדוק את הכלל הראשון. ברמה האישית מספיק להפעיל את הכלל השני ולחסום אותו לכל הרוחות.
(רוב הטרולים הם משתמשים חדשים שנרשמו אך ורק כדי להציק. במקרה הזה, אנחנו חוסמים אותם הרבה יותר בקלות מאשר גולש וותיק שמעד).
[או אם לא בטוחה שיש משהו לא בסדר, אבל לא נוח לך - יכולה קודם לומר שנראה לך לא מתאים ואת מעדיפה לסיים את השיחה. לא מפסיק - לחסום]
ב. אם חשוד בגלל היכנסות לשאלות כמו אלה שהזכרת באופן לא-ענייני, יש מקום לדווח.
ג. אם את רוצה שבכלל גברים לא יענו לך מחוץ לגבולות הפורום על דברים שאת שואלת בפורום, את יכולה להוסיף את זה בחתימתך. כי זה לא דבר בלתי-מצוי שמישהו/י עונה על שאלה שנשאלה בפורום, במסר.
יש לו ותק של כמה חודשים וכמה עשרות הודעות בפורום? או שהוא נרשם כדי להציק לך?
רוב האנשים פה הם אנשים נחמדים ותמימים (יחסית). ה"טרולים" הם מיעוט זניח (מבחינה מספרית) שעושה הרבה רושם בין השאר לאור העובדה שהם נחסמים על בסיס קבוע וצריכים שמות חדשים.
כמובן - לחסום, ולהתלונן.
____________________
אני זוכר שפעם קיבלתי מגולשת כאן העתק שיחה שלה עם כינויה אחרת, שבמסגרתה הראשונה מציעה לשניה להתלונן ואילו האחרונה טוענת שזה "לשון הרע" וזה בעיה להלשין.
רק שאז הייתי אחרי תספורת, אז לא יכולתי לתלוש את שערות ראשי מעצבנות.
או ציפית ש"יבין מעצמו"?..
אז אם לא -
שלב ראשון, תשתחררי מכל מרירות - כי כך לא תצליחי להגיד כלום בצורה טובה.
ותסתכלי עליו בעין טובה. מה הטוב שיש בו- עוד לפני מה שאת רוצה שיהיה לך איתו. וגם תסתכלי מה הטוב שיש בשאיפות שהוא חושב לחשובות.
אחר-כך, תנסי להסביר בנינוחות, מה חשוב לך (וש"לְאשה זה ממש חשוב"..), ומה את רוצה מזה, ושהמטרה היא להרגיש יותר קרובה.
ואיך זה לא סותר גם מה ש"מעבר לכך", אבל זה חשוב לך.
יכולות לקרות הפתעות...
תזכורת להתקשר לשאול מה שלומי ולאמר לי שהוא אוהב אותי 
כתבו פה לבקש דוגרי,
לא תמיד זה עוזר, ולפעמים אפילו מתסכל עוד יותר, כשהוא לא נענה.
אם זה המצב, זה האיש, זה האופי, אין ברירה אלא ליזום.
רציתי לפרט עוד קצת, אבל יצא לי קצת ארוך ומסובך... סורי.
תודה!
חחחח...
באורותתודה
אשתי איננה נותנת שירותים או עובדת אצלי
ואעדיף אם היא תעשה את כל הפעולות הללו מתוך רצון שלה באותו רגע נתון ולא כי נפנפתי ב"קופון" כשהתחשק לי
אבל זה לא קופון מחייב בחנות.
אם לא אוכל ל'ממש' לו את ה'קופון', (כגון בויתור על שטיפת כלים) נדחה לפעם אחרת.
זה יותר בקטע המשעשע.

היומולדת של בעלי תיכף...
מה עושים כשלבעל יש לחצים ומתחים מאוד חזקים בעבודה ובעיקבות כך זה משפיעה על הזוגיות??.
מספיק קשה לו בעבודה.
לפחות בבית שתהיה לו אשה אוהבת ותומכת.
תני את התקופה הזאת נטו בשבילו. פחות תחשבי על עצמך.
זה יעבור בעז''ה.
להבין שזה המצב ולתת לו להבין שאת מבינה שזה המצב.
להשתדל כמה שיותר שבבית לא יהיו לחצים ומתחים אלא רוגע ושלווה
ולתת לו לפרוק את הלחץ.
גם אם זה מתבטא בצורה לא כ"כ עדינה לפעמים- להסתכל על זה בעין טובה ולהבין מאיפה זה בא.
כדאי לנו פה ללמוד מהחברים בכיפה שמה הם מאוד מסבירים ומשקיעים בהודעות פתיחה כך קל יותר להתייחס
ברמות שלרוב נראות לנשים לא הגיוניות..
זה הנסיון שלהם, ואנחנו צריכות להיות שם עבורם - מכילות ומקבלות, ומעריצות!!!
שאלה כואבת:
האם אתם מכירים אישית זוגות צעירים שהנישואין שלהם כשלו עקב המעורבות וההתנהגות של ההורים?
ויותר מכך,מוריה.ר =)התברר לי להפתעתי שהם קובעים כי כמעט כל הזוגות נפרדים על רקע הורי כלשהו
אני נכוויתי מזה קשות וצריך להיזהר כמו מאש!
האם הנ"ל מתייחס לשנות הנישואין הראשונות דווקא?
כנראה האחוז שדיברת עליו מתייחס לותק מסויים של שנות נישואין.
אח"כ יש סיבות אחרת רווחות יותר.
(סתם הנחות שלי)
אני מכיר כמה.
דיברו על תופעה
לא על מקרים בודדים
בס"ד
תלוי בזוג, באיזה שלב הוא מתנהל באופן עצמאי ומפסיק לערב הורים.
(מכירה מקרים של נישואין שהתפרקו גם לאחר 13 שנים,בגלל התערבות הורים ומריבת בין בני זוג לאורך כל החיים של אחד ההורים הבעייתיים...)
אבל זה מומלץ להגיד מייד 'היפרדו', כי צריך לזכור שלפעמים הסיפור הוא הפוך.
חובה ללכת לייעוץ טוב!!!!!!!!!!
תודה לכל מי שענה/ענתה...
מצד אחד מרגיש הקלה ואנחת רווחה.
מצד שני לא רוצה להיות בסיפור הזה.
בשנתיים וחצי מאז שנישאנו - ואף לפני , תמיד חששתי שנגיע לשם שלא באשמתנו
לצערי אשר יגורותי בא לי...
עשינו הכל אחד למען השני כל הדרך התמודנו והתייעצנו- אינספור רבנים, 3 יועצים זוגיים .אבל השנה האחרונה הכל התקלקל...אחד הצדדים חזר "אחורה פנה" לגמרי
וכך הכל נסדק אבן אחר אבן מהבית שלנו ...
ולפני 3 חודשים התחיל תהליך חורבן רשמי.
מנסה לעצור בכל מיני דרכים. יש גם תינוקת מקסימה בת שנה וחצי.
לא יודע אולי אבוד. אולי ככה ה' רוצה.
אני אוהב אותה וחש שהיא הזיווג שלי.
אולי אני אולי היא, אולי שנינו אשמים, אבל לא בכדי להגיע לשם
לא סיפור רגיל בכלל.
הרבה לשון הרע, רכילות , מניפולציות ושקרים הם רדפו אותנו עוד כשהמשפחה שלה רק פגשה אותי.
זה גם כלל בהמשך איומים ואלימות ואף מרמה בכספים ומה לא.
ניחא.
אבל היום כבר מפרקים את הבית שלנו.
כרגע זה לא מרגיש נוח לספר יותר גם כי המקרה אולי מוכר במקומות מסוימים ולא יודע לאן זה יתגלגל וגם כי עמוס לי רגשית ונפשית,
אבל אולי אכתוב בהמשך
תהיה חזק! תגיד לה שכל הרבנים אומרים אותו דבר: שלום בית מעל כיבוד הורים!
"ויעזב איש את אביו ואת אימו (!!!) ודבק באשתו והיו לבשר אחד"!
איך אומר הרב קוואס- "רחוק-מתוק". דברו דחוף עם הרב קוואס (או הרב גד מאיר שמחוני). הרב אבנר קוואס,ארגון "ביתנו החדש". חפש באינטרנט. בפרט שיש ילדה. זה טראומה לכל החיים. מה גם שהיא תחליף בעיה אחת(אתה , לכאורה) בבעיה אחרת(בעל אחר שגם ממנו ההורים שלה לא יהיו מרוצים כנראה, אם בכלל תצליח להתחתן שוב- גרושה עם ילדה קטנה זו לא מתנה גדולה). שניכם צריכים עבודת המידות. ההורים שלה יהרסו לה עם כל בעל שיהיה. חבל בשבילה. דבר עם הרב קוואס גם לבדך אם צריך. (אם היא לא מסכימה). תגיד שזה דחוף- שההורים רוצים שתביא לה גט. בהצלחה!!!
אבל הם כבר עברו את השלב הזה
לפי מה שהבנתי
אלעד צודק,
אנחנו בשלב אחר לחלוטין כבר לצערי,
קיבלנו הנחיות וייעוץ טוב לפני החתונה ואחריה ובחודשים הראשונים שלנו בעניין
סבלנו הרבה ברמות לא יתוארו ולא רק לשון הרע והתערבויות , עד לרמת האיומים והפרעה לנושאים הכי הכי פנימיים וזוגיים ועוד...
ולאט לאט הבנו מה לעשות, מאוחר מידי , אבל בסוף באמת התנתקנו. יצאתי אני עם המון משקעים והשלכות אך טיפלתי בעצמי.
וראינו כמה טוב לנו.
ולאחר מכן התחלנו להתחבר שוב בקטנה לאחר שנולדה ביתנו המקסימה.
אבל לפני שנה , מכל מיני סיבות שלא תלויות בנו דווקא , וגם עקב טיפול תרופתי לא נכון שהיא אשתי התחילה לקבל למחלה כרונית
חזרנו אחורה הרבה הרבה ,
היו לנו קשיים ומריבות כמו כל זוג רגיל
היום לא מוכנה לשמוע לאף אחד, חוץ מקרובי משפחתה,
זו לא היא, הובילו אותה לקבל החלטות שרעות לה, לי ולילדה
היא ממש חזרה להיות ילדה בגיל 12 ואני מתכווין ברצינות
אנחנו חיים ביחד ואפילו מדברים אוכלים יחד , מבלים ומשתפים פעולה אבל כבר בתהליכים וזה קרוב
אני לא רוצה להגיע לפירוד
כי אני יודע שזה לא היא, זה מצב של בילבול
היינו כל עולמנו אחד של השני למשך שנה וחצי ,
זו לא היא
בגלל שהיא חשה ללא יכולת התמודדות עצמית כנראה, אז פונה אל המשפחה, העוגן המוכר מהילדות, ובמקרה שלכם - כנראה לפי תיאורך, גם הגורם לחלק נכבד מכל הענין..
אולי תנסה להציע שתסעו ל חופשה קצרה, ותדברו בניתוק מכל מה שמסביב.
ולנסות להגיע להבנה שאתה לא "אוייב", אתה רוצה את טובת שניכם - ואין צורך לברוח אל מי שיש להם יד בכל זה, במקום לבנות.
ואכן, כמו שאמרו, לא בטוח שזה עוד רלוונטי. מכאן קשה לדעת.
[אגב, לעיתים אם "נגזר" - עדיף לא לסחוב שוב-ושוב. הכל לפי הענין]
תודה
לא יודע אם במצבנו זה יכול לעזור.
דווקא את הרב קוואס שמענו ביו-טיוב בתחילת נישואינו בנושא זה של המשפחה בנישואין ולמדנו ואפילו צחקנו כמה הדברים נכונים כשחווים אותם על בשרנו.
למרות שניסיתי כמעט הכל אולי אנסה את הרעיון שלך.
אולי אם הוא יוכל לדבר איתה היא תקשיב קצת לפחות.
לדעתך אפשר להגיע אישית לרב בטלפון?
חזק ואמץ.
לפי התיאור, באמת כואב.
ולצערנו, אכן יש דברים כאלו בעולם.
מה שאתה יכול לעשות - וחושב לנכון לעשות - עשה בישוב הדעת.
אל תרגיש "אשם", אל תרגיש "מתחת" לכל-מיני רדיפות, אלא כמסתכל על כך "מהצד" ומנסה כמה שאפשר להציל מה שאפשר; ואם לא ניתן יהיה להציל את המצב כולו, אז לפחות את אישיותך ושלוותך.
הילדה היא ביתך, כמובן, לא פחות מבת של אִימה.
כל זמן שניתן לנסות להציל, ובצורה שתהיה טובה לכולכם - מה טוב.
ואם חלילה יתברר שלא - אז להביט למפרע על הכל כחלק מהנהגת ה', לדעת שאפשר להשתקם, לנשום לרווחה, ולהיבנות.
נקווה שיהיה הטוב ביותר שצריך להיות. ישועת ה' כהרף עין.
תודה. דברייך מחזקים.
ב"ה אני משתדל ליצור את האווירה המתאימה לחיזוק הבית ולשלום
יש אנשים טובים ששותפים בכך.
עדיין לא רואה השפעה חיובית ברורה על הצד השני
אני לומד את הטעויות שלי ובמה טעיתי במהלך כל התקופה.
אני רואה ב"ה השפעה עלי.
כמו שאמרת,
אמנם הדברים כואבים
ודווקא בגלל שזה דבר שלא אמור לקרות בין בני זוג שאוהבים כך אחד את השני והיו מוכנים לויתורים כואבים עבור אהבתם
אך אני מחזיק שיש סיבה עליונה שאני אותה לא אבין כעת אם בכלל
ומי שמנהל את העניינים מגבוה זה לא אני ולא קרובי משפחה ...רק ה'
תהיו עם עצמכם. תקחו עוד צ'אנס?!?
בהצלחה.
זה היה יכול לעזור הרבה ,
אילו היא הייתה קשובה אפילו במקצת.
אך היא נעולה לגמרי
מנסה דרך צד שלישי כל פעם מישהו אחר/ מישהי
אבל לא הולך.
יועץ נישואין מקצועי אמר לנו : אתם חיים זה עם זה אבל עם משקפיים של אחרים. אתם לא פוגשים זה את זה באמת אלא דרך מה ההוא אמר ומה ההיא.
זה מצב גרוע הוא אמר לנו אבל פתיר.
חבל לפרק
עוד לא הספקתם כלום ביחד,
אתם עדיין בדייט - זה השנים הראשונות.
תעשו חשבון תראו שבפועל אם מורידים את שעות העבודה והשינה אתם סה"כ חצי שנה ביחד פוגשים וחיים זה עם זה.
לא מצליח לשכנע אותה
כמה שיניתי ותיקנתי בעצמי
כמה שיפרתי את האווירה בבית
כמה קניתי וכמה הענקתי
כמה מילים טובות אמרתי לה ושיבחתי אותה
וגם התנצלתי מעומק הלב והבטחתי
כמה התפללתי התעניתי ותרמתי
האדם שידעתי שתחריב לנו את הנישאין הצליחה, מי שעל פי המנהג שומרת את הכתובה של הכלה...
ידעתי זאת לפני שהתחתנו, הרבנים שלנו הזהירו אותנו , התרעתי על כך ואף ביקשתי לסיים את הקשר אך היא רצתה אותי
מכירים את הסיפור של דיסני מליפיסנט...
זה זה...רק שכרגע הוא לא נגמר ב"והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".
ניכר מדבריך שעשית את שלך.
אל תהיה מר.
אתה יכול לומר לה, עשיתי כל מה שיכולתי מבחינתי - את יודעת שעוד לפני החתונה הזהירונו ממה אימך תעשה בענין, אני רציתי בגלל זה לסיים - ואת לא רצית.
שמעתְ מה אמר יועץ הנישואין, דרך משקפיים של מי אנחנו מכירים.. אני מבחינתי אמשיך לנהוג באופן חיובי כל זמן שניתן; עשי כרצונך. אבל תביאי בחשבון, לא אימך תתחתן איתך אח"כ, ואל תבני על כך שבמציאות אחרת, היא היתה אומרת אחרת.
ותחשבי על הילדה. ילדה צריכה אבא לא פחות ממה שהיא צריכה אמא. שלא תהיינה אשליות.
כך נראה לענ"ד. לפעמים כשאדם "רודף" מעבר להשתדלות הנורמלית למצב (כמובן, את ה"מצב" אנחנו מכירים רק מדבריך כאן), זה מחליש גם אותו - וגם יוצר תחושה אצל השני כאילו "עושה טובה".
[אם אתם ב"תהליכים" כדבריך - אז לפעמים בי"ד, אם תגיד לו מה שכתבת כאן, יכול להבין מנסיונו את המצב; "להעיף" הצידה את ההורים - ולחייב ללכת לייעוץ נוסף]
בהצלחה רבה לך.
כן זה מקרה קיצוני אני חושב שתמשיך בדרכך להעניק לפנק לקנות מחמאות ולהרעיף אהבה ואוליי כדאי לקנות איזה מתנה להורים כדי לסתום להם את הפה ושוחד יעוור עיני חכמים למרות שבמקרא שלנו מדובר בטיפשים הרבה תפילות ואוליי תסע לקברות צדיקים אוליי אתה יכול להציע לה להתייעץ בפורום זה לגבי הבעיות יש פה הרבה עצות חכמות רק שהיא לא צריכה לדעת שדיברת פה או שכן וגם אם חס וחלילה לפחות אתה יודע בלב שוקט ובוטח שעשית את המקסימום המון ברכות

אינטרנט רימון הצטרפו לאחרונה לעניין החדש של תשלום עבור ספק+תשתית. מומלץ.
אצלנו, למשל, הקליטה של אורנג' וסלקום קצת בעייתית, אבל לפלאפון (ובתוכה גם רמי לוי) יש קליטה מצויינת.
והסכום נמוך בדי הרבה ממה שהציעו לכם, למרות שמדובר באינטרנט רימון ודרך בזק שנחשבים יקרים
תבררו אם אפשרי על התשתית הקיימת
א. בשביל אינטרנט
ב. כדי שלא להיות תלויים לחלוטין לא בחברת החשמל (נגיד מי שגר במקומות המועדים לשלג וכד') ולא בחברות הסלולריות
ג. כי בפלאפון יש קרינה!! ולמרות שכולנו התרגלנו, צריך לזכור שהקרינה הזו מזיקה, חד משמעית, בטח לילדים קטנים. ועדיף פי מאה להשתמש בטלפון קוי לא אלחוטי מתי שרק אפשר כדי לחסוך מעצמנו ומילדינו את הקרינה הזאת.
הרגולטור חייב את בזק לבטל את החתונה הקתולית הזאת, וכיום אין צורך בקו בשביל תשתית.
ב. החשמל אכן נופל מדי פעם - אבל הקליטה הסלולרית - למעט מקרים מאוד מאוד נדירים - לא ראיתי שנפלה הקליטה לחלוטין.
ג. הקרינה הזאת ממש לא מזיקה באופן חד משמעי. האמת שכמה שניסו ובדקו וחקרו - תוצאות המחקרים די עמומות ולא ברורות. בכל מקרה, אפשר לדבר עם אוזניה. גם באוזניית בלוטות' הקרינה (שגם עליה לא ידוע שהיא מזיקה) הרבה יותר נמוכה, שכן המרחק שהיא צריכה לעבור הרבה יותר קטן (מהמכשיר לאוזניה, לעומת המכשיר עצמו שמשדר עד האנטנה הקרובה).
לא יודעת מה עם אחרים, אבל בזכות הטלפון הקוי שלנו, יכולנו לתקשר עם העולם המודאג בזמן השלג הזכור לא כ"כ לטובה... לא ענין של קליטה, ענין של הטענה.
לא עשיתי מחקר מקיף, אבל בהחלט שמעתי על כמה מחקרים רציניים שמראים עלייה משמעותית באחוזי חולי סרטן הראש ל"ע. וגם בהוראות ההפעלה של הסלולרי- הניסוחים השתנו.
פעם היה כתוב שהקרינה לא מזיקה. היום כתוב שרצוי להגביל את זמן השימוש ובמיוחד להרחיק מילדים קטנים.
1. בזמן השלג המפורסם של שנ"ש האנטנות הסלולריות בבית אל (וגם במקומות אחרים) פסקו לעבוד. של Orange נפלו תוך דקות ספורות (אין להם גנרטור) ושל פלאפון החזיקו עוד כ-24 שעות, כנראה עד שנגמר להם הדלק.
האנטנות של סלקום עבדו במשך כל הפסקת החשמל (כ-24 שעות).
בעפרה - ברק הפיל את האנטנה למרות שהיה להם חשמל כרגיל (ליישוב עפרה יש גנרטורים)
2. הארונות של בזק, החדשים (מה שמכונה NGN) עובדים על בטריות. הם לא יחזיקו יותר מ-24 שעות בלי חשמל כך שגם טלפון קווי לא יעזור במקרה כזה.
יש יישובים (עפרה למשל, וחלק מיישובי הר חברון) שיש גנרטור לחלקים מרכזיים ביישוב ובניהם הארונות של בזק.
3. אם יש קליטה (כלומר האנטנה תקינה) - אפשר לטעון ברכב, או מסוללות שמיועדות לזה. עניין של כמה עשרות שקלים ב-EBAY הקרוב למקום מגוריך.
(וכמובן לזכור לטעון לפני החורף).


מצער.
אולי המפתח לפיתרון הוא להעמיק בכך שאלו היו "חלומות ילדות". שלא באמת היכרת אותו עדיין. שיש רבין שחולמים - ופתאום כשמכירים רואים שבעצם מה שבפנים זה לא מה שבדמיון.
בהצלחה. תני לעצמך קצת זמן להתאושש.
אל תדאגי, זה אמנם לא יהיה קל אבל זה קטן עליך.
היתה נראית לי בזמנו האחת והיחידה שאין שנית לה
מאז עברתי עוד כמה ידיים עד אשתי
יש לקב"ה כמה תשובות מתי שאנו מבקשים משהו
כן
לא
אני מבשל עבורך משהו טוב יותר
שבת שלום הלוי מא
כי לא היה באמת משהו בין שני הצדדים, סתם דמיונות, ולדמיונות אין קיום ממשי
אנחנו מאוד מושפעים מדמיונות והם הרבה יותר מהאמת בהמון דברים..

לדעתי כל מה שגרם לי להתאהב בו נבע מהדמיון שלי,, להתרפק על פנטזיה רומנטית בלי קשר למציאות.
הוא התחתן לפניי (עם חברה שלי). הקטע הלא נעים זה שחברה שלי, שלא הכירה אותו, אח"כ קישרה שזה ההוא שסיפרתי לה עליו.
ברגע שהכרתי את בעלי ממש לא היה אכפת לי ממנו.
ואנחנו נפגשים לעיתים קרובות, ממש לא מזיז לי.
עוד בשמינית דיברתי על זה עם המחנכת שלי והיא עזרה לי להשתחרר מהמחשבה עליו.
כלומר, אפשר לחשוב, אבל להשתדל מאד לא לבנות תילי תילים על כלום בעצם.
תדעי, זה קורה להרבה בנות.
ממה שדיברתי עם חברות שלי, משתחררים מזה ברגע שמוצאים את האחד.
בהצלחה, אני יודעת כמה שזה לא פשוט.
אם אני יכולה לעזור, צרי קשר.
המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל מזמינה אתכם, זוגות צעירים וותיקים, לכנס בנושא זוגיות.
איך מבססים קשר, איך ממסדים אותו ואיך מתגברים על כל המכשולים בדרך.
הכנס ללא עלות ופתוח לקהל הרחב.
הכנס יתקיים באודיטוריום ראאב (בניין 52), אוניברסיטת אריאל בתאריך 1.6.15 בין השעות 15:30-20:00.
המתנה הכי טובה- הלוואי שיגמר כבר גם אצלינו וישר ימצא עבודה טובה...
אבל נראה לי גם חופשה זוגית יכול להיות כיף.
ריססתי בטעות אנטיקאלק על הרצפה...
אחרי שניגבתי ראיתי שהרצפה נהייתה כאילו 'מתה' כזו...
עד כמה גרוע מה שעשיתי?
הרסתי את הרצפה?
מה אני עושה עכשו?? יש איך לתקן את זה?
שפכתי מיד מים וניגבתי.
זה יעזור?
הצילווו זה לא הבית שלי...
אולי תלוי איזו רצפה יש לכם.
קרה לי פעם משהו דומה, וזה די עזר.
(At your own risk, כן?)
גם לדעתי זה מאד תלוי בסוג המרצפות. אצלנו זה היה "בלטות" ישנות - טֶרַאצוֹ.
וממש לא נעים, נהיו עליהן כמו כתמים לבנים כאלה...
למזלי חוץ ממני לבנתיים אף אחד לא שם לב,
אז אולי באמת זה לא כזה קריטי ואני שמה לב רק כי אני יודעת?...
מנהלי הפורום - אם השאלה לא במקום אשמח שתמחקו אותה..
פתחתי ניק חדש לטובת השאלה. אנחנו נשואים שנתיים ב"ה, עם אהבה ואחווה שלום ורעות והכול תותים. העניין הוא שאף פעם אין לאשתי 'חשק' ותמיד אני זה שיוזם, וגם כשאני יוזם לוקח לה המון זמן עד שהיא 'נכנסת' לזה..
ב"ה אנחנו מדברים בנינו המון, ואשתי אומרת שזה בגלל שהתחלה בתור אישה זה לא משך אותה, ואחרי שלושה חודשיים נכנסה להריון שזה מוריד שוב את החשק, ואז ההנקה, ועכשיו הגלולות..
מדיבורים מסביבי אני מבין שהמצב סתם ככה הוא לא כזה, ושזה לא מצב תקין.. ("אל אישך תשוקתך" וכו')
האם זה משהו שמסתדר עם הזמן...? האם ההנקה והגלולות אכן גורמות לזה..? זו תופעה מוכרת..?
אני חושב שמצידי עשיתי הכול..זה תמיד בזמנים שהיא ערנית, ושאנחנו נקיים ורגועים ושהכול טוב בנינו..והכול קורה נורא לאט כמו שהדריכו אותי..ועדיין אין שיפור
תודה!
אבל זה מצב לא כ"כ תקין, אם אמצעי מניעה גורמים לכזה קושי בתחום מהותי, שווה לשקול החלפת סוג, ולבדוק אם משהו משתפר (יש אמצעים לא הורמונליים).
יכול להיות שגם אחרי שתנקו את כל הגורמים החיצוניים עדיין יהיה פער בינך לבינה, וצריך לראות איך לעבוד עליו- אולי ללכת לייעוץ בקדושה בעניין (אפשר אולי לפנות למכון יה"ל להתייעץ).
ורק שאלה אחרונה שתענה לעצמך- היא נהנית כשהיא מצליחה להכנס לזה? היא מגיעה לשיא? יכול להיות שההנאה שלה לא מספיקה ולכן היא לא מרגישה צורך.
בהצלחה!
אולי תנסו להחליף את סוג הגלולות. (אגב, עכשיו סרזט?)
ובלי קשר לגלולות, כמו ש'כוכבי בוקר' המליצה, לדעתי כדאי מאד ללכת ליעוץ.
(וחיובי, כרגע סרזט, למה?)
הפחד שלי מהריון היה בעיקר ההורמונים. מצבי רוח וכל הנלוה.
לא הפחיד אותי הלידה, או עוד ילד. (אדרבה...)
אחרי זמן קצר של סרזט, אמרנו שאם הוא עושה כ"כ הורמונים, כבר עדיף הריון, כך שיצא מזה משהו.![]()
דחוף להחליף אותו ותראו שינוי.
בשגרה קשה לקלוט את הקשר וחבל לסבול.
רוב הרופאים ודאי יגידו שאין קשר. אין לי מושג למה הם מגוננים כך....
וכן אשה משתנה ברצון לפי מה שציינת היא נשמעת נורמלית וכדאי אם לא מסתדר ללכת לייעוץ רבני בתחום.
שאלת בעדינות ובצניעות כמה שאפשר כל הכבוד לך.
גם לפני ההריון והגלולות אז לא מחייב שזה בגלל זה והבעיה קצת יותר עמוקה
לי נשמע מוזר שמיד אחרי שמתחתנים אין חשק
שלהן בתחום, וזה מוזר להן ומפחיד ושונה.
ב"ה שהן לא מכירות את הנושא מלפני חתונה, וכמו לכל דבר חדש בחיים צריך להתרגל.
נכון שלגברים זה יותר קל לרוב, כי הרצון שלהם לרוב יותר גלוי בנושא.
אצל נשים הרבה פע' הרצון חבוי ולוקח זמן לגלות אותו.
לפותח- נשמע נורמלי בנסיבות אם כי קשה.. כמו שאמרו לפני הגלולות /ההריון וההנקה מאד משפיעים כל אחד בפני עצמו...
(גם ההנקה משפיעה! אם היא לוקחת סרזט כנראה היא מניקה... לכן לא בטוח שלעבור לאמצעי אחר יעזור)
אולי תנסו לקרוא את מאדים ונוגה בחדר המיטות יש שם הסבר רחב על איך גברים ונשים שונים בנושא הזה (לא סגורה על עצמי שהכל שם נקי, אבל נראה לי שאפשר לדלג על הפרק הבעייתי)
ואל אישך תשוקתך- הרבה פע' לא קיים. הרבה זוגות הבעל, לפחות בהתחלה יותר רוצה/נמשך.
אצל נשים יכול לקחת הרבה זמן עד הן באמת מגלות את הרצון שלהן. ואולי בעוד 10 שנים זה יהיה הפוך? יש תקוה זה קורה... (10 שנים בטח נשמע לך הרבה זמן אבל במונחים של חיים זה לא הרבה, ודוקא אם קורה דבר כזה לאחר תקופה יכול להיות לו השפעה מאד טובה עליך)
(קצת קשה לכתוב בצניעות לגבר... מקווה שהועלתי בכל זאת)
ושוב אחזור על ההמלצה לספר הנ"ל- אולי יש לו מקבילה דתית.. אבל בגדול הוא מאד מסביר ומועיל.
בעלי אמור לטוס בע"ה בשבועות הקרובים ל... לא פחות ולא יותר- גרמניה, או איך שאני מכנה אותה- "אנטישמיה"... זו לא חובה,
ואני מודה שהסכמתי, שכן היה מדובר ב-3 ימים של הדרכה שהוא מקבל שם, בתוכנת מחשב שיש לו בעבודה, והוא רוצה וזה נראה לו חשוב לו ויקדם אותו בעבודה, הן בינו לבין עצמו בהבנה בתוכנה והן ביחס הבוסים אליו, שיקדמו אותו סוף סוף ולא יהיה תקוע בתפקיד בו הוא נמצא כבר כמה שנים...
העניין הוא שכשהפרטים התחילו להיסגר, מסתבר שיש טיסה יום קודם וחזרה יום אח"כ, ככה שבמקום להיות שם רק שני עד רביעי (2 לילות) הוא ייעדר מהארץ ומהבית והמשפחה 4 לילות!!! שיא המעצבן!!!!!
אני בתחילת הריון עם כמה ילדים ב"ה,
ומאוד קשה לי העניין הזה, בעיקר רעיונית.
כשהוא קיבל צו 8 בצוק איתן- הייתי לבד איתם אך מאושרת וגאה בו, כמובן כתבתי לו מכתבים, צ'ופרים,מאפים תוצרת בית...
ועכשיו פשוט מרגיש לי איכסה. גם ארץ כזו נוראית (ומסתבר שמשום מה הרבה ישראלים בוחרים לנפוש שם... בעעע!!)
וגם היעדרות של 4 לילות!!! סתם בגלל העבודה, מילא איזה מילואים זה לפחות אידיאל שממלא אותנו ונותן כח...
ואין לי חשק וכח לצ'פר אותו.... כל העניין הזה מרגיז אותי!!!!
תעזרו לי לראות טוב... אולי יש איזה עניין טוב בזה...
אבל בטח זה גם לא הדבר שהכי משמח אותו בעולם...
אז אולי תנסי לשמח אותו.
ויש בזה ענין טוב- נשמע שזה משמעותי לפרנסה שלכם. לקיום הבית, הילדים וכל מה שצריך.
וזה בהחלט חשוב.
ערכי זה באמת לשרת בצבא...ולכן באמת נשמע שקשה לפותחת להזדהות עם זה...
מי שיצא לו לחיות כמה שנים טובות בדוחק של פרנסה ובחוסר וודאות כלכלי- יכול להיות שירגיש אחרת.

אין כמעט ארץ כיום שהיא לא אנטישמיה. ספרד, אנגליה, רוסיה, פולין, גרמניה ועוד ועוד.
מנחם?
הייתי כמה פעמים בגרמניה באמת לא מרגיש יותר איכסה ממקומות אחרים שהייתי בהם...
לגבי העדרות. באמת לא קל. יש מצב שתוכלי לקבל קצת עזרה מאחיות/הורים וכדו'?
ויהיה באמת נחמד כשיחזור, געגועים מקרבים
נורמות חברתיות / מנטליות מגזרית שהוא לא מודע לה כ"כ...
(בעלי נולד להוריו לאחר שכבר חזרו בתשובה,
אך כל אחיו חילונים והאווירה בבית הוריו מאוד חילונית)
אפליה על רקע דתי.
הם אלו שרוצים להבדל
עם מדיניות המיונים הזו
משעמם לך בחיים?
ואולי יש עוד נתונים שחשובים בעיניו, למשל
קירבה למקום עבודה, איכות חיים, שירותים יישובים וכד'
לך תדע
אלו הם התנאים:
בנגב או בגליל או ביו"ש.
ישוב מתחת 400 משפחות.
שועדת הקבלה מפוקחת והתנאים שלה סבירים.
אולי אם תאיר את עיניי ותגיד באיזה יישוב זה היה אוכל להגיד לך אם זה בצורה חוקית או לא.
בנוסף, אם עברת את כל המבחנים והסיבה היא אכן על רקע דתי זו עילה לפסול את ההחלטה- ולא עילת תביעה!
אם בא לך ואתה רוצה יותר פרטים פנה באישי...
מלגור בתוך ההורים ועוד בלי דלת סגורה...
ממה שכתבת זה לא כ"כ נשמע ככה..
חבל סתם להאשים את עצמך
מאוד הגיוני שיש לכם הרבה משקעים משום שלפי דברייך מאז החתונה שלוש שנים שאין לכם פרטיות כלל.
היה כדאי לגור בקרוון או דירת חדר. כל דבר יותר נוח מלגור אצל ההורים. בעז״ה תשתדלו מאוד לתת לעצמכם את הפרטיות הזו.
את תראי מהר מאוד לאיזה עומק זה יוביל את הקשר.
בטח קשה לבעלך להיות יותר מדי אצל הורייך לכן הוא לוחץ ללכת להורים שלו. תוכלי לעזור לו מול הורייך ולברר מה מפריע שאת יכולה לשפר. תתני לבעלך את הזמן הזה עם המשפחה שלו עם זה כל כך חשוב לו. אם קשה לך את לא חייבת לבוא לשהות שם כל הזמן.
במקביל, נראה קצת תמוה ומוגזם הזמן שהוא רוצה לבלות עם הוריו, יתכן שברגע שירגיש שאין התנגדות מצידך אז הוא יעזוב את זה
בבחינת פיתו בסלו- הוא יכול ללכת לשם בחופשיות אז הוא יהיה פחות להוט על זה. יתכן גם שיש פה משהו יותר עמוק, שהוא דבוק מידי למשפחה שלו בצורה שלא נעימה לך. קשה למצוא לזה פתרון בפורום. כמובן שצריך לשוחח על זה, אך אני מניחה שכבר עשית זאת.
כל כך שמחה על המעבר שלכם לבית חדש, יהי רצון שזה יתן לך הרבה נחמה על התקופה הקשה שעברת, ותבנו זוגיות נאמנה.
חשוב לציין גם שההודעה הפותחת נכתבה בעיצומו של חג השבועות.

שלושת התגובות הראשונות בשרשור נכתבו ע"י שני ניקים חדשים שנפתחו לצורך העניין, בתוך 20 דקות, באמצע החג. כמו כן, כפי שמעט ציינה, יש ערבוב בהודעה בין טרמינולוגיה "דתית" (מצוות פרו ורבו) לבין החילוניות (1- מה שכתבה מעט מן המעט. 2- "יום שבת". 3- זמן הכתיבה). הערבוב הזה קצת פוגע בהנחת תום הלב.
יישר כח, כל הכבוד!
כל הכבוד
השרשור הזה ננעל,
אבל לא בשל הודעות הפותחת
אלא בעקבות גולשים שעדיין לא הפנימו את ההוראה להפנות תלונות אך ורק למנהלים ולא לכותבם על גבי הפורום