פורום נשואים טריים (עמוד 507)

לא נראה לי שאפשר למצוא עכשיו במיוחד לא בתקופה של בין הזמנים. אם תמצאו זה רק לסוף אוגוסט...

זה לא לעכשיו בכל אופן.

אם יש לכם המלצה למקום אחר, גם יקר יותר, נשמח מאוד לשמוע.

או לפחות לא לקיץ

על גן פרדיסו בבית הלל (ליד קרית שמונה)

אבל הוא לא בטווח מחירים שלכם בעונה..

ממליצה לבדוק באתר הדקה ה90.

אם תתמידי בזה,

אני בטוח שהוא יהנה ויפעל בצורה דומה.

וכן, מותר לו להפגע ולהשקיע בזוגיות.

גברים רבים בטוחים שלאחר תקופת החיזור שמסתיימת בקניית האשה (סלחנה לי על הביטוי) אז היא שלו ואין עניין להשקיע בקשר יותר, ודאי לא להתמסר לזוגיות.

ככה שאת כל המטלות בבית אני עושה, אני באמת משתדלת כשהוא חוזר מהצבא שיהיה לו את האוכל שהוא אוהב מוכן, וכשהוא יוצא לצבא אני מכניסה לו הפתעות עם פתקים כדי שידע שאני חושבת עליו ואוהבת אותו.. 

ובמקום לכתוב שאת מרגישה שבעלך לא אוהב אותך אולי כדאי לך לחשוב במושגים של "אני לא מרגישה שהוא אוהב אותי".

ואז לחפש את התשובות.

בצורה לא פוגעת...

הרי רואים מדברייך שהוא מנסה לומר לך.

את רוצה שבעלך יראה שהוא אוהב אותך - זה לגיטימי ונחמד. אבל את כותבת "מרגישה שהוא לא אוהב אותי".. זה כמובן לא נכון, אבל אם תכניסי לעצמך הרגשה כזו, זה עלול חלילה להוליך בכיוון.  כי את תשדרי מרירות, ו"כמים הפנים לפנים" וכו'..

לכן, קודם כל - תעצרי עכשיו. תגידי לעצמך: בוודאי הוא אוהב אותי. הוא כלל לא מעלה בדעתו שהוא צריך "להראות לי את זה". הוא חושב שאת מבינה את זה מהחיים..

אחר כך, תחליטי שאת משנה כיוון. אפס "התלוננות", גם לא בלב. ושאת המתחילה, ומקרינה אהבה כלפיו.

ואחר כך - תסתכלי על הענין לא בתור "תלונה", אלא פשוט בתור יעד נחמד שאת רוצה שיהיה.

ותאמרי לו משהו בסיגנון: בבקשה  תשתדל להראות לי שאתה אוהב אותי. אני יודעת שזה כך, אבל חשוב לי ועושה לי טוב שאתה מראה את זה. זה בכלל דבר חשוב לאשה.  ותתני לו רעיון: אולי אפילו תשאיר לי פתק מידי פעם, פתק עם סוכריה, דברים כאלה... שזה יגרום לי להרגיש את זה. ישמח.

איש שאשתו אומרת לו כך, אחרי השלבים הקודמים וללא שמץ תלונה, בד"כ זה "ממיס" אותו ומשמח אותו.

הצלחה רבה.

שכשיצאנו הייתה יותר השקעה מצידו בקשר, בפתקים וכו', וכעת לא, אך אני בטוחה שאוהב אותי, אהבה זה לא רק הפתעות קטנות אלא גם מגע, תמיכה נפשית, הקשבה, דאגה, התחשבות... צריך גם צ'ופרים ומחוות רומנטיות אך היעדרן לא מעיד על חוסר אהבה, אולי תגידי לו שמאוד היית שמחה לקבל כך וכך.

אשה מגיעה לרב עם בעלה ומתלוננת שהם נשואים 20 שנה ומאז ליל החתונה הוא לא אמר לה שהוא אוהב אותה.

שואל הרב את האיש אם זה נכון, ומדוע זה כך.

עונה האיש: "לפני 20 שנה אמרתי לך שאני אוהב אותך, ומאז זה לא השתנה, למה שאגיד משהו?"

זה אמיתי. שמעתי את זה מגורם מוסמך.

ביטויי אהבה של מילים ומחוות רומנטיות זה דבר טוב וכייפי, אבל חשוב מזה זה הזוגיות היציבה והשיתוף בין שניכם, ההערכה והקשבה, הדאגה וההתחשבות ההדדית (כמו שכתבה מה אני ומה חיי) ועדיף שההשקעה תתבטא בדברים האלה.

כמובן שזה לא אומר שלא צריך לשבור שיגרה, צריך ואף רצוי. אבל גם לא כולם בקטע של זה, בעלי לא בקטע של הפתעות. 

פתקים נשמע לי מ מ ש קטע של אישה!!!!  מישהו שהיא כבר סבתא סיפרה שכשהתחתנו רצתה שבעלה יכתוב לה פתקים אבל זה ממש לא הוא!  בסוף היא היתה כותבת פתקים לעצמה ומודיעה לו מה "הוא" כתב לה

גם אני חושבת שאנשיםשונים (ובמיוחד גברים ונשים) מביעים בצורה שונה. לגברים בדרך כלל קצת יותר קשה לבטא רגשות וכשהם מדברים בצורה ישירה- אני אוהב אותך- מבחינתם זה בהחלט כ ן אומר שהם הביעו את אהבתם.

כדי לא לפגוע במישהו חשוה לדבר איתו כשהוא נינוח ורגוע ולא עייף ולהחמיא ה מ ו ן לפני שאומרים בצורה מאוד עדינה משהו כמו " גם היה מאוד משמח אותי אם היית עושה /אומר כך וכך.. 

ואם אפשרי הכי טוב זה כשהוא כ ן מביע את אהבתו מייד לחזק ולומר- כמה אני אוהבת כשאתה מביע את אהבתך זה עושה לי כל כך טוב בלב וכדומה

בהצלחה!

יקרה,

יש תקופות כאלה במיוחד בשנה הראשונה, שנת בניית הקשר,

בעז"ה תהיה לכם בניה וצמיחה מכך.

שימי לב, עד כמה את אוהבת אותך ומוכנה להשקיע בך, בהנאתך...

יש ליחס שלך אל עצמך השפעה על סביבתך.

מעבר לכך אני מציעה לך לשוחח על התחושות עם אדם מנוסה שאת סומכת עליו,

כי בפורום בטח לא רואים את כל התמונה...

בהצלחה רבה!

אני למשל לעולם לא הייתי חושב על דברים כאלו לבד,

הצרכים הרגשיים של האישה זרים לרוב הגברים.

מבחינתי חשבתי שלהגיד "אני אוהב אותך" ולהיות מתחשב זה מספיק.

בשלב מסויים אישתי הייתה ישירה ואמרה לי שהיא אוהבת פרחים ,

ולמה אני לא שם לה פתקים וכו'..

גם אני לא אהבתי את זה אבל בסוף נכנעתי.

התחלתי לשים לב ומדי פעם אני משתדל לעשות משהו נחמד.

זה לא טבעי לי בכלל אבל בכל זאת אני מתאמץ כי היא אמרה לי שזה חשוב לה אז ההתמדה השתלמה לה..

בכל מקרה, ברגע שהוא עושה מחווה הכי קטנה, תדאגי להראות לו כמה זה משמח אותך יותר מפעם אחת,

כדי שבתת מודע הוא ירצה לתת לך שוב את ההרגשה.

אני אוהבת...

לחיים טיש יש כמה דיסקים נפלאים.

הדיסקים של חיליק פרנק טובים מאד, עדיף בלי מילים (המילים נשמעות מולבשות על המנגינה וזה פחות טבעי).

בכלל, הדיסקים של החסידויות (סוכות אין ויזניץ, דעם רעבינ'ס טיש, שבת בברסלב, עתיקא קדישא, בעלזא..) מומלצים מאד.

הלב והמעיין מעולים ממש (!!!), ואם את מחפשת משהו קצת יותר קצבי יש את התזמורת העממית.

מקווה שא הלכת לאיבוד..

בהצלחה ושיהיה במזל

לארוסך או לעצמך????

בדיוק אתמול הצעתי לבעלי שארשום אותו ללימודי מסג'...

במשפחה של בעלי בד"כ אין הזמנה,אנו מודיעים כשאנו מגיעים.

ועוד יותר אני מעריכה את זה שיש כאלו שמודיעים ממש ברגע האחרון(יום שישי,כמה שעות לפני שבת)

וחמותי מקבלת את זה..

במשפחה שלי,יש פעמים שמזמינים ויש פעמים שפשוט אנו אומרים מתי נגיע כי יותר נח לנו בזמן מסויים,

כמובן אם זה גם מתאים להורים שלי.

לנו ההורים משני הצדדים אמרו מיוזמתם את דעתם עוד בשבע ברכות. 

אני חושב שהורים לוקחים טבעית שהילדים שואלים אם נוח שיגיעו לשבת. או אומרים שהם רוצים לבוא. זה משמח.

והורים שרגילים שכך - לא "מזמינים" את הילדים לפעמים, כי לא רוצים ללחוץ.. מניחים שיגידו כשמתאים להם.

בקושי מזמינה כי לא קל לה לארח אותנו+ ילדינו הקטנים, היא מעדיפה לבוא אלינו. יש מקרים נדירים של ימי הולדת או חגים שאז היא מזמינה. 

למה את היוזמת? למה לא בעלך? תלוי בטיב היחסים אם נעים או לא, במשפחה זה אמור להיות דבר טבעי, וגם אתם יכולים לגשש איתה איך היא רוצה שההזמנות יתנהלו, 

אנחנו לא "מזמינים את עצמנו" אלא שואלים האם נוח שנבוא.לא קובעים עובדה אלא מבקשים רשות...

כשיש הזמנה מהחמות, מתחמקים, מתחמקים, עד שאין בררה ונוסעים אליהם..  

את חושבת שחמותך צריכה להיות כל הזמן בהיכון ולעמוד לבשל לעוד אנשים, רק כי אולי תחליטי לקפוץ רגע לפני שבת.

ומה אם יש להם תוכניות אחרות? קצת התחשבות.

[האמת - זוג צעיר, כשיש להורים עוד ילדים, זה לא כ"כ בעיה.. זה כמו שאר הילדים הבוגרים שיכולים "לנחות" רגע לפני שבת.. תמונה מוכרת אצל משפחות עם ילדים גדולים]

אם מתאים לנו להגיע - אנחנו מציעים לבוא ואומרים לנו אם נוח או לא. (כרגע זה בדר"כ נוח, כי אנחנו זוג בלי ילדים.)

אם רוצים שנבוא - אז מזמינים, ואם נוח, אנחנו באים.

להורים שלי: מזמינים את עצמינו. אמא שלי אפילו התבטאה פעם (בעקבות שיחה עם מישהי): 

אני לא מבינה איך אומרים לילד לא! ולמה בכלל צריך להזמין? מי שרוצה - מוזמן תמיד להגיע!

טוב, אמא שלי מסוגלת לארח את כולם כל הזמן, גם בהתראה קצרה...

איך היא אומרת? החיסרון של התראה קצרה היא לא אוכל מיוחד שאתה אוהב, אלא מה שהיא תכנה גם כך.

מראש...

היא מזמינה גם את הזוג השני באותה הזדמנות, ואנחנו כבר בהחלט לא זוג צעיר...

אז כן, אנו מחכים להזמנה ממנה.

אצל ההורים שלי - בעיקרון גם מחכה שאמא שלי תזמין אותנו, אבל מרגישה יותר בנוח לפעמים לבקש לנחות, כי היא יותר זורמת, וגם יש עוד ילדים בבית, כך שזה לא ממש להכין אוכל במיוחד בעבורנו.

הם יודעים שאתם מחכים להזמנה?

יכול להיות שזה חוסר הבנה משני הצדדים.

הם מחכים שתגידו שאתם רוצים לבוא אולי?

אתם מחכים שהם יזמינו.

נראה לי שנה ככה בחוסר וודאות בלי לדבר זה מידי הרבה..

סליחה... עכשיו אני רואה שהם מעדיפים לבוא אליכם..

משתדלים להודיע בסביבות רביעי-חמישי ואם אפשר לעזור קצת ביום שישי

אבל יקבלו אותנו בכיף גם בהדלקת נרות.

הם רק מחכים שנבוא...

אומרים שכל הסיפור עם קמצא ובר קמצא לא היה קורה, אם מלכתחילה קמצא היה אחד שפוט בא, בלי שצריך להזמין אותו

שהאשה תלך לייעוץ לבד. אבל אצל מישהי אופטימית - לא אצל "מגבירת סכסוכים"..  אולי היא תוכל גם להציע לה איך להעלות בעיות מולו באופן שיתעורר לעזור בפתרונן.

כמו כן, אולי להציע התייעצות עם פעמונים להסדרת חובות.

ולהביא הרבה את הנכדים...

זה מזכיר לי ,זוג שלא מסתדרים אז מיעצים להם ללדת עוד ילדים..

ילדים זה דבר חמוד, אבל זה לא מה שיקשר בן בני זוג, שאין ביניהם תקשורת!

זה תוספת של שמחה אולי לשעתים שהם באים, אבל אח"כ כמו שהיא כתבה המצב חוזר לקדמותו

אני מניחה שכתבת את זה בהומור, אבל חשבתי שאני צריכה להגיב, לאלו שלא יסתכלו על זה כהומור

לדעתי מטרת הבאת הנכדים,

אינה שיפור הקשר הזוגי אלא שיפור מצב רוחו ולגרום לו "להתעורר לחיים" ולצאת מהחדשות כמו שהפותחת תיארה.

נשמע שהבעיה שם אינה רק זוגיות אלא מצב רוח/ עיסוק/ התנהלות של הגבר גם כלפי עצמו

בלי קשר לזוגיות ולכן בשלב הראשון לאפשר לו להשתחרר מזה ורק אח"כ יהיה אפשר לעבוד גם על הזוגיות.

[מלבד מה שילדים אכן יכולים להעצים קשר בין בני זוג, אם כי לא בצורה של "ייעוץ" מהסוג שהזכרת]

הזכרתי גם ייעוץ לאשה בפני עצמה - כדי לדעת איך היא יכולה "לגשת" אל בעלה באופן שיסכים ליטול חלק בפתרון דברים בעייתיים - יש לכך דרכים;

גם מחשבה על אופן הסדרת הבעיות  הכספיות (שזה כנראה חלק מתחושת ההעקה שלו);

וגם לעשות את הדבר שהיא כותבת שמשיבו לחיים, וזה הבאת הנכדים. כנראה שם הוא מוצא את הטוב שבתוכו, שמח.  וברור שמלבד שחשוב לשמח אדם, בפרט מי שמרגיש כפי שעולה מתיאורה - 

הרי שכמו שכתבה נכון זו שלפני, גם לעניינים ה"ביתיים" צריך מוטיווציה ושמחת חיים, ונתינה, בוודאי במצב שתואר - 

אז זה טוב גם לכך.

תלך לבד, מאשר שאף אחד לא ילך, והיא תקבל כלים להתמודד...בהצלחה בע"ה!!

מה צריך לקרות כדי שהוא יהיה נחמד.

ואז שהאשה תסכים לעשות את זה לתקופה.

ולא תהיה לו ברירה כי זה התנאי שהוא הציב

האמת היא שברגע שהתייאשתי כמעט סופית הציעו לי את בעלי.

הסכמתי להפגש איתו רק כדי לצאת ידי חובה (לא האמנתי שזה יחזיק יותר מפגישה אחת), והשאר היסטוריה..

לפני שהכרתי את בעלי לא היו לי הצעות איזה שלושה חודשים בערך...וגם יצא טוב כי עבדתי המון ולא היה לי דקה לעצמי.

אז לא היה נמאס לי מדייטים כי זה תקופה די ארוכה בלי...

אבל לפני כן היה לי נמאס מאד! במיוחד כשיוצאים פגישות אחדות עם מישהו ולא הולך ואז עוד ולא הולך... ככה ברצף.

או כשכולם אומרים לא... ואז עולות מחשבות כאילו משהו דפוק בי ח"ו.

אבל אל ייאוש!!

בסוף מתחתנים!

מתפללים המון המון המון!! ועושים את כל מה שיכולים בשביל זה, ובעז"ה תתחתני במהרה ובקרוב!

וחוויתי שש שנות דייטים עד שהגיע המיוחל.

תקופת הדייטים.

זו תקופה קשה ומייאשת וצריך הרבה אמונה. אמנם קל לי להגיד את זה אחרי שעברתי זאת כבר מזמן אבל בכל זאת מנסה לעודד אותך, תהיי חזקה. קחי מנוחה מידי פעם אם את צריכה, לא חייבים לצאת כל הזמן, צריך לזכור גם להמשיך לחיות בכייף ולפתח את עצמך כמה שרק אפשר. למצות את המיטב מהתקופה הזאת.

ואם זה מעודד אותך אספר על עצמי שלא יצאתי עם כלכך הרבה, אבל אחרי שנפרדתי ממשהו התפללתי לקב"ה שלא יעביר אותי עוד ניסיונות כאלה שהבא שאצא איתו יהיה האחד. ואז שנה לא היו לי הצעות בכלל ומצד אחד קצת קינאתי בחברות שהיו יוצאות מצד שני אמרתי לעצמי בשביל מה לצאת אם יכול להיות שזה לא יהיה האחד. ואז הציעו לי את בעלי והודתי לקב"ה על שחסך ממני עוד עוגמות נפש והביא לי את בן זוגי בדיוק בזמן בשבילי. כי הרי הקב"ה יודע טוב מאיתנו מה טוב בשבילנו.

בשבת זכור לפני כמה שנים ישבתי עם חברות מחוץ לבית הכנסת

אחת החברות אמרה לי "נו, אז איך מדמיינת את בעלך?"

עניתי לה שתעזוב אותי. לא רוצה לדבר על זה, לא רוצה לחשוב על זה, וזהו.

אחרי שניה בעלי יצא מבית הכנסת...

ראיתי אותו ואמרתי "משהו כזה"

ואז היא אמרה שהיא מכירה אותו ושהוא אצל אותה השדכנית שלנו.

אחרי שלושה שבועות הוא הציע לי.

עמדנו תחת החופה בדיוק שלושה חודשים אחרי השבת הזאת.

אין לי מילים לתאר כמה מיואשת הייתי לפני תקופת האירוסין.

לפי הספרדים אסור כל היום.. 

להם לפחות לא הצטברו בגדים של תשעה ימים..

רק של שלושה 

וכנראה זה יאלץ להדחות. מילא, זה מצטרף לצער..

לפחות לפי הרב עובדיה- מותר לכבס ולהתקלח מצאת הצום.

רק בשר ויין אסור עד צאת י' באב. (ואני תיכננתי בשר היום לארוחה כי לא ידעתי שלספרדים אסור עד צאת היום! רגילה להיות אשכנזייה )

עד החתונה הייתי אשכנזיה, כך שאני לא מספיק מבינה במנהגי עדות המזרח לפי הפסיקות השונות..

(הולכת להוציא כביסה מהמכונה  )

רק אמרתי שאולי לספרדים אחרים זה שונה, אז שלא יחמירו בגללי

ואנחנו הולכים לפיו.

מילא, תכף מותר כבר

מענין לפי מי הוא פוסק לספרדים.

(סי' תרט"ו סק"א)

ולגבי תשעה באב המשנה ברורה (סי' תקנ"ד סקל"ז) אומר שאפשר שבלילה דינו כמו יום כיפור

אבל ביום אם האשה מנוולת ולא מקושטת אין איסור חמור כל כך, ואפשר להקל בנגיעה שאינה של חיבה

כן כתב הכף החיים (סי' תקנ"ד ס"ק פ"ה) בשם הבן איש חי

גם לשיטות המקילות.

הדברים האלו יכולים לגרור לדברים שאסורים.

תמיד איתך- קצת מאוחר מדי אבל פעם הבאה כדאי לשאול אישית רב שאתם הולכים לפיו.. או לפתוח ספר הלכה שאתם נוהגים לפיו..

אבל גם לדעתו זה לא כזה מומלץ

וגם המשנה ברורה כתב רק ש"אפשר" 

כך שהויכוח לא כל כך חריף כאן

ג'נגה, טריוויה לשאול אחד את השני, קלפים רגילים, טאקי, צוללות, 4 בשורה

וכל המשחקים של שבתות כלה

נשמע נחמד..

http://games.yo-yoo.co.il/games_play.php?game=3719

בכללי תחפשו בגוגל משחקים לשניים

משחק נחמד ביותר!

בעברית הוא קצת פחות מאתגר (מה שמזכיר לי לשכנע את חמותי לשחק איתי באנגלית שוב), אבל נחמד מאוד.

מזכיר קצת שבצ-נא, אבל כל אחד מרכיב לעצמו תשבץ מהאותיות שיצאו לו עד שנגמרות כל האותיות.

ורמיקוב תמיד מומלץ, אפשר גם בפייסבוק אחד נגד השני או להתאחד כנגד העולם

שש בש,

דמקה,

קלפים- שביעיות, רמי

רמי קוב

אני ובעלי שיחקנו מלא בשנה הראשונה. וזה זכור לטוב.

אח"כ היינו קונים משחקים לחתונות....

אנחנו תמיד מוציאים את המגנים..

אני  חייב לציין כי השרשור הזה יוצר אצלי חיוך כל אימת שאני פותח אותו 

מחליטים על שאלות ובוחנים כמה טוב מכירים אחד את השנייה.

כל אחד עונה מה הוא חושב שהשנייה תענה

משחק שמנסיוני הוא ממש מוצלח עם בן הזוג-

כל אחד מקבל תפקיד (מורה/ תלמיד, אמא ובן וכן הלאה)

ומדברים במשפטים לפי א' -ב'

במיוחד מוצלח כשיש חילוקי דעות

אתה משחק אותי ואני אותך ומדברים על הנושא עליו מתווכחים

כשעשיתי את זה עם בעלי כמעט בכיתי מרוב שהתרגשתי איך הוא כל כך מבין אותי... ולא ידעתי עד כמה

ממש מומלץ!!

http://lmgtfy.com/?q=%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A+%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9C

סט ספרים באיזור ה100 נראה לי... אולי יותר... כבר לוזוכרת...

וגם הייתי הכלה הראשונה שהיא הדריכה, אבל נראה לי פשוט שמשלמים.

אנחנו הבאנו לה אם אני לא טועה בסביבות ה700 ש"ח. וזה עדיין יותר זול מצלם, תזמורת וכו', וחשוב פי כמה...

כמדומני שבעלי הביא למדריך חתנים שלו כ400 ש"ח

(אם אתה לומד עם מישהו מהישיבה, אני יכולה לבקש מאבא שלי לברר מה מקובל..)

את תתגאי להראות אותו לאנשים..

גם אם הוא לא אורלנדו בלום

שאף אחד לא יגיד לך שלא.

אם את קצת חוששת להציג אותו לאנשים- אז כנראה שאת לא ממש אוהבת אותו.

משיכה זו לא אהבה.

משיכה זה משהו פיזיולוגי ולא תמיד היא מגיעה יחד עם אהבה.

לדעתי- חכי, אל תמהרי לאף מקום בקשר הזה

אצלי גם היה קטע כזה שפתאום כל מיני דברים קטנים הפריעו לי,

מה שעזר לי,אחרי התייעצות, זה להיפגש יותר פגישות,להכיר אותו יותר ולהבין שיש דברים שיכולים להשתנות

ואפשר להגיד את זה בעדינות(במקרה הספיציפי שלי זה היה הלבוש)

וכשהכרתי אותו יותר,הדברים התגמדו וב"ה התחתנו

*עצה קטנה-תנסי להתמקד מה בדיוק מפריע לך?

האם זה פרט שולי?

האם זה ניתן לשינוי?

בהצלחה רבה!

אני מכירה אותו גם אצלי וגם אצל הרבה חברות אחרות, ולאף אחת מאתנו לא היתה בעיה עקרונית עם המראה של בעלה/החבר שלה.

קצת מביך להציג בפני האנשים שקרובים אלייך מישהו שהיחסים שלך איתו עדיין לא מספיק ברורים לך עצמך.
החשש הזה של מה יאמרו וכו' קיים, והוא הגיוני לחלוטין.

לפעמים 'את בקטע' והוא נראה בעינייך הבחור המושלם בעולם, ולפעמים קצת פחות ואז נטפלים לדברים קטנים וחיצוניים שמפריעים. זה טבעי ולגיטימי וקיים, וזה בסדר.

אם יש משיכה והמראה החיצוני שלו מפריע לך רק לפעמים (אם זאת היתה באמת בעיה חיצונית, זה היה צף תמיד), למה זה צריך לפגום בקשר?

מכירה את הנושא די מקרוב, אשמח לדבר באישי אם תרצי.

שיהיה בהצלחה בהחלטות נכונות!

את צריכה להיות הכי גאה בו בעולם!!! כי בסופו של דבר זה מה שמתדלק את הגבר אח"כ בחיים... זה שאישתו מעריצה אותו.

אבל קטונתי מכל המבינים הגדולים פה... רק על עצמי לספר ידעתי- אני חתכתי על דבר כזה עם מישו שהיה מושלם מבחינתי בהמון דברים. אל תפחדי! בסוף קיבלתי יותר מושלם בגרסה משופרת ומשופצת... ולעניין המשיכה, גם לי היה... זה פשוט רגש טבעי אצל בנות... זה בכלל לא קשור למראה זה קשור לאופי. נשים נמשכות לאופי. 

ויש מה לעבוד

אני רוצה להרחיב עוד קצת-

אני לא צעירה. יצאתי עם הרבה הרבה בחורים. [באמת הרבה.] העניין הזה של הלהראות לאחרים צף אצלי בהרבה קשרים. למעשה, רק בקשר רציני אחד שהייתי בו [היו כמה רציניים] הרגשתי ממש בנוח להראות אותו בכל פינה. זה דבר שקורה לי לא מעט.

עם הבחור הנוכחי יש לי חיבור די מיוחד. לא הכל מושלם, לכן אנחנו יוצאים ובודקים, אבל הוא באמת מישהו שסופסוף אני יכולה לדמיין איתו עתיד ובית. הוא גם גברי מאד וזה חשוב לי. עניין המראה בא והולך. יש פגישות שממש נוח לי איתו, ויש פגישות שזה ממש מציק. קשה לי להבין מה השוני בינהן.

ועוד עניין- ב''ה אוהבת איך שאני נראית. אבל לא מלכת היופי וגם לא מתקרבת. נראית טוב. לא מעבר. וזה אולי מוזר לחשוב את זה אבל בכנות מול עצמי, אנחנו די באותו לבל בעניין הזה. אז קצת מוזר לי לפסול על זה. לא בא לי לחיות בסרט.

אני אישית הייתי ממשיך עם בחורה כזאת, כי אני לא חשב שזה משמעותי בחיים

אבל זה ההסתכלות שלי על העולם, וזה סדר העדיפויות שלי

איך שאני רואה את זה אשה טובה\ בעל טוב זה שידרוג עצום של החיים שלך, זה שותפות גורל, זה חבר שקרוב אליך, זה אדם קרוב לגדל אתו ילדים, זה תמיכה עצומה וכו'

יופי משפיע רק על דחפים פנימיים שהם לא עיקר החיים בכלל. הרי אין שום משמעות אחרת ליופי

אז נכון שזה אחד מדברים שחשובים לכל אדם, וזה מקשר בין בני הזוג, אבל שכל החיים יסתובבו סביב זה נשמע לי איבוד פורפורציה

אם היה לך דחיה ממנו - זה בעיה גדולה, זה יצור ריחוק ביניכם שיהרוס את הבית, אבל סתם "לא הכי יפה"? אז מה?

אם זה כן חשוב לך מאד - את יכולה לעזוב אותו. זה החיים שלך!

לא יעזור לך

בסופו של דבר תצטרכי להחליט לבד, אף אחד לא יוכל לקחת את האחריות הזאת בשבילך

אני יכול לומר רק מה אני מרגיש

אז תמשיכי.

לגבי "להראות אותו לאחרים" - זה דבר שכדאי לעבוד עליו.

כמובן, הבחור לא צריך לסבול מזה, שאשתו תתבייש להיראות איתו.. ולכן אם אי אפשר להתגבר על כך, זה שיקול דווקא בגלל "טובתו" שלא יצטרך להרגיש לא נעים. אבל ממש לא כדאי להגיע למצב שההכרעה היא בגלל אחרים.

ב. לגבי ענין ה"מראה". אכן בוודאי שאובייקטיבית זה לא עיקר מה שחשוב, והעיקר המידות הטובות וכו'. זה פשוט לחלוטין. וגם נכון שלפעמים מההתחברות לאישיות, זה כבר  נהיה "זניח" או שפשוט נראה הכי חמוד בעולם, כי האישיות "מתלבשת" לך טוב על מראהו הייחודי.

אבל כיוון שבני אדם גם מושפעים במידה זו או אחרת ממראה חיצוני - יש כאלה שפחות שמים לב, ויש כאלה שזה ממש "חוסם" להם, ויש מדרגות-ביניים, אז את צריכה לראות מה זה עושה לך בנוגע לאפשרות היחס אליו.  הרי הוא לא צריך לסבול מחוסר אהבה של אשתו, כי משהו חיצוני בו "לא נראה לה". וגם את לא צריכה להרגיש לא נוח, כי משהו חיצוני גורם לך לריחוק.

אז בהיות שאת כותבת שלפעמים זה נראה טוב, ולפעמים ההיפך - ואת גם כותבת ביושר שלא בהכרח מי שהצד החיצוני שלו מבריק, ירצה דווקא בך - אולי כדאי להיפגש עוד קצת, בלי לחשוב כלל על הנושא הזה.  רק לדבר, להתענין, להכיר.

אחרי כמה פגישות, תסתכלי שוב: האם עדיין זה מפריע/מעכב; או שמא אחרי יותר הכרת האדם וקשר אליו - כבר אינך "רואה" את זה.

בהצלחה.

הופך אצלינו להרגשה האישית שלנו. אז בהחלט יש לתת מקום גם למה שמקובל בחברה מבחינת מראה וכו',

כמובן שגם אחרי ההחלטה יהיו כאלה שיחשבו הפוך מאתנו.

ב"שוק" הרווקים, יש עניין של "כח קניה"  כלומר ברור שבנות יפות, יכולות להשיג בחורים יותר יפים. בחורים עשירים, יכולים להרשות לעצמם יותר מרחב פעולה וכו'..

וכן אלו הגדרות קרות, אבל בפועל.. זוגות נוטים להתחתן עם אנשים שדומים להם מבחינת מראה. בחורה יפיפיה עם בחור מכוער תגרום לנו לסובב את הראש, בגלל שלרוב מדובר בדבר חריג.

ולכן אם כבר יצאת עם המון בחורים שהמראה שלהם ממש לא מצא חן בעיניך את שהתביישת להראות איתם בפומבי, תבדקי האם מי שמשדך לך מעריך אותך מעט מידי, או שאת מעריכה את המראה שלך מעט מידי, או שבאופן אוביקטיבי זה אכן סוג הבחורים שאת יכולה להשיג.

וכמובן שזה לא כלל ברזל, וכל דבר יכול להשתנות עם עבודה.

את יכולה גם לגרום לשינוי מראה אצלך, בגדים אחרים, איפור אחר, תסרוקת יותא מחמיאה..

או במקרה הזה, אם הבחור כן מוצא חן בעינייך, אולי גם בו אפשר לעשות "מהפך" אולי את אוהבת צורת גילוח שונה, ביגוד אחר שיחמיא לו, שינוי בבשמים וריח גוף וכו'..

בהצלחה.

את חוששת הרבה מתגובות של אחרים בכל נושא? או זה רק בנושא של בן זוג?

[לא שיש לי מסקנות מעשיות מזה, אבל זאת נראת לי נקודה שיכולה להיות משמעותית].

וזה לגיטימי, אבל דעתי-

לנשים פחות קריטי המראה החיצוני. אם אין לך דחייה ממנו, ואדרבה- את נמשכת אליו- מן הסתם זה יעבוד.

תזכרי שבעז"ה אחרי החתונה מותר לגעת, והקשר משתדרג מאוד.

נקודות למחשבה! אני ממש לא יודעת מספיק כדי לשפוט לגבי הקשר שלכם.

שיהיה בהצלחה!

מראה שלו. לא למהר לפסול על זה אבל לנסות להגיע לנקודה שמבחינתך את רגועה וסימנת וי על הנושא הזה. הוא לא חייב להיות מושלם ומלך היופי אבל לפחות שמשהו לא ברר במראה יציק לך. אם זה עדיין מפריע  לך לאחר עוד פגישה שתיים שאת מתבוננת בו, תנסי לחשוב מה בדיוק מפריע. יכול להיות שזה דבר שאפשר לשנות. כמה זמן אתם יוצאים?

" עניין המראה בא והולך. יש פגישות שממש נוח לי איתו, ויש פגישות שזה ממש מציק. קשה לי להבין מה השוני בינהן" 

אם בחלק מהזמן הוא כן נראה טוב בעינייך- 

סימן שיש מה לעבוד ולהתקדם פה, שיש מצב שתישארו ביחד- ועוד יהיה לך טוב ויפה  

אני מעלה כל מיני הצעות לפרמטרים וכיוונים- 

שתבדקי עליהם כל פגישה- לעזור לך לנתח ולהבין מה השוני, מה מפריע לך 

התאורה במקום שאתם נמצאים (אור יום\ פלורוסנטים\ אור ירח\ אור פנסי רחוב\ ספוטים של קניון...) 

הזווית- ישיבה או עמידה 

סיגנון הבגדים- תמיד הוא לובש אותו סיגנון של חולצה?

צבע הבגדים

משקפיים או עדשות 

נעליים או סנדלים- הוא תמיד עם אותו דבר? 

אם הוא מסורק 

אם את מרגישה טוב עם איך שאת נראית היום או שיש לך "יום שיער גרוע" ואת עושה השלכה עליו.... 

באיזה חלק של החודש את, התחושה הפנימית של אישה משפיעה על ההתייחסות שלה לדברים בכלל ולגבר שמולה בפרט

באיזה חלק של החודש הירח נמצא- האנרגיה של העולם משפיעה עלינו... 

איך היה שאר האווירה בפגישה- היה נינוח? היה וויכוח? יש קשר בין האווירה לתחושה שלך על המראה שלו?

אכלתם ביחד? הוא אוכל בנימוס או שהטחינה מהפיתה שלו מגעילה אותך? 

תנסי אולי לצלם אותו כמה פעמים

לצלם אותו בפעמים שהוא נראה לך טוב

לצלם אותו בפעמים שהוא נראה לך פחות ... (הוא כמובן לא יידע מתי מה... פשוט יתחשק לך לעשות תמונה...) 

ותראי מה יצטבר לך ותשווי ביניהם  

בהצלחה

אני מרגישה שכשנשואים זה פחות מפריע, לא מדברת על מקרים שיש דחייה חלילה אלא- שהוא לאנ מלך היופי אך אוהבת את אופיו וסה"כ כן יש משיכה.

ונראה לך שיהיה בעל טוב ואבא טוב אז אל תתני למראה שלו לעצור בעדך

שמענו כאן מספיק תלונות על מראה חיצוני

גם אחרי החתונה

בס"ד

אולי...

נראה לי טבעי לחשוש מעט לחשוף אותו לאנשים לפני שהתגבשה אצלך החלטה אבל באמת כדאי לבחון את הדברים , אם זו אכן הסיבה. ולגבי משיכה,אם יש משיכה ואין דחיה אז באמת שהאהבה שתבנה תקרב ותיצור משיכה נ וספת. (כשיש דחיה זה בעייתי )

בהצלחה

כמו שאת מתארת.

אנחנו נשואים ב"ה. באושר גדול.

אני יכולה להגיד לך שלא נשאר לי כלום מכל המחשבות האלה.

עם הזמן, ועם הקרבה, הוא נראה יותר ויותר יפה בעיניי. היום אני לא מבינה איך לא ראיתי את זה קודם.

זה באמת כמו שכתבו כאן, האופי שמקרין החוצה. ואז גם המראה החיצוני נראה יפה (ואפילו מאוד). פתאום שמתי לב לדברים חיצוניים יפים שלא ראיתי קודם.

השינוי אצלי היה ככל שהקשר התקדם, הכל לפני החתונה.

בבחירת בן זוג לחיים, זה לשים דגש על הדברים החשובים באמת.

לא מתחתנים עם יופי.

אני מכירה זוג שהיא יפה לדעתי לפחות..

והוא גם נראה טוב מאוד, כל החברות אמרנו לעצמנו, שזה  "זוג משמיים"

הם התגרשנו מספר חודשים...

לכן, לא משנה אם היא דוגמנית צמרת והוא דוגמן על.

לא בטוח שהיופי מביא לאנשים שלום בית.

רוב הסיכויים שלא!

מה שחשוב, שהוא מכבד אותך, אוהב אותך, נותן לך את המרחב שלך.

יש לו מידות טובות, והוא אדם בעל פוטנציאל לזוגיות טובה בעז"ה.

זה מה שאני חושבת, ולא מזמן, שאלה אותי מישהי שיצאה עם בחור: "איך השתחררת מכל חלומות הנעורים, כלומר, איך הצלחת להתקדם, ולא לחפש דווקא את המראה החיצוני שתמיד אהבת אצל גברים"?

אז הסברתי לה: קודם כל, מתחתנים עם נשמה, לא עם מראה חיצוני, הבנ"א שיושב מולך בדייט, הוא קודם כל נשמה יהודית,

הוא אופי, מידות, וכו'.. אח"כ אפשר להתייחס למראה החיצוני, כמובן שצריכה להיות משיכה, ויופי "מינימלי"

וכמו שאמרת, גם הבחורה או הבחור צריכים להיות עם מודעות עצמית ולדרוש משהו הגיוני....

אני אומרת, אל תשללי... תצאי עוד, אבל להתחתן רק אם את שלמה מאוד מאוד מאוד עם ההחלטה שלךך ורק אם לא נשארו לך ספקות לגבי הבחור, כי בכל זאת, זו החלטה חשובה...

בהצלחה בעז"ה..

gabizon3@gmail.com

לא חייבים נשוי טרי, אבל חייבים נשוי.

• ידע בעיקר בתחום האירגוני, אך גם הבנה כללית בתחום התורני. 
• יש צורך לדעת לבנות לו"ז, ולהיות צמוד לרב
• אין הגבלת גיל
• כל שאלה - ניתן לפנות אלי....