פורום נשואים טריים (עמוד 507)

ותחסמי אותו עם סבון כלים או עם פלפל שחור.

זה ממש עובד

קודם שמתי ערימה של קמח תירס שהנמלים לוקחות איתן לקן וזה הורג אותן שם וכשנגמרו הנמלים סתמתי את החורים עם פלסטלינה. עובד נהדר! כבר חודשיים ללא נמלים לבינתיים.

אנחנו קומה שניה!!! מאיפה הן מגיעות??   כל הזמן אני סותמת והן מגיעות מכל מיני מקומות לא ברורים!!!

לק"י

רק עושה רושם שאצליכם המצב מצריך ריסוס רציני.

תשיגי ריסוס איכותי ( לא אלה שקונים בסופר, הם לא שווים הרבה)

או שתזמיני מדביר מקצועי, קצת יקר אבל יהיה לך ראש שקט

היו לנו מלא נמלים קטנות וכתומות. בכל חור הן נכנסו.

 

ריססנו, שימי לב - ב-K500 (ולא K300 הרגיל). זה תרסיס שמשאיר אחרי זה אבקה לבנה. הנמלים כנראה לוקחות את זה לקנים שלהן... בכל אופן זה עובד מצוין. מרססים בכל מקום אופציונלי אפשרי, מאווררים את הבית ונותנים לזה כמה ימים.

 

בדוק עובד.

 

בהצלחה.

כל השבת לא היו נמלים בבית, חוץ מנקודה אחת שפוספסה בריסוס שלנו, וגם שם זה הי'ה נסבל.

ופתאום, לקראת יציאת השבת, מצאנו (אני לא מגזימה בכלל) כמה מאות, אם לא אלפים, של נמלים בהתקהלות סביב ברחשים מתים ומשם צעדה המונית לצינור של הביוב.

רססנו גם שם וב"ה נעשה ריסוס רציני בימים הקרובים.

תודה לכל הרעיונות (פשוט עשינו כבר הכל, אבקת כביסה, מקלות קנמון, שום, סבון כלים, אקונומיקה ועוד.... הן פשוט אכלו את השום! מחריד! וביום שישי האחרון, מצאתי אותן בחבילה של מלח גס. מגעיל....)

 

אגב, ריסוס באמת עוזר כ"כ??

לשים בלילה
ויותר לא יגיעו יותר

ולמה את רוצה להפסיק?

אשתי מעונינת להפסיק להניק וזה מבאס אותי.

איך גורמים לה להרגיש טוב עם זה?

 

סתם. אמצע הלילה: תגיעו לאמצע איכשהוא.

למה את מעונינת להפסיק? אולי הסיבה מבאסת אותו?

 

 

כי מעבר להכל זה בריא לתינוק ולך . א ב ל את מניקה ואם את לא מעוניינת אז את לא מעוניינת וכל שכנוע מצדו עלול להעכיר את היחסים ובגלל זה כדאי שישלים עם המצב.

א. 9 חודשים

ב. כי מטרנה זה הרבה פחות בריא

ג. הקטע של "אסורים" דווקא בסדר, כי הייתי שמחה לעוד הריון בקרוב

ד. מעוניינת להפסיק כי די נמאס לי... בא לי להמשיך פעם ביום אבל לא מעבר...

ה. הוא "משלים" עם זה, אבל אני רוצה שישמח בזה. אין פה ריב או ויכוח. אין אמצע להגיע אליו.

 

תודה

אין טעם להתווכח איתו עכשיו. אבל אחרי שתפסיקי - תשתפי אותו בהאכלה, אולי הוא דווקא יהיה מרוצה ויצא נשכר מזה.

ה6 חודשים הראשונים הם המשמעותיים בריאותית. אח"כ זה נראה לי יותר עניין של אופי של האמא והתינוק. 

איזה חמוד ורגיש...

כתבת הכל סיבות שלך. הריון שאת רוצה וכו. אבל מה מפריע לו שתפסיקי?

ונמאס לה או תחליף חלב ואמא שמחה? מה לעשות, אין מושלם בחיים וצריך להתפשר על משהו ולעשות סדר עדיפות, עם כל הכבוד לבעלך-שיניק הוא ורק אז יצליח להבין את תחושותייך.אם תיטיבי להסביר לו-יבין.שתפי אותו. לא צריך להתאבד על זה. נכון שתחליף חלב אינו כמו חלב אם אך אינו "זבל" כלל וכלל.

הייתי מתמקדת בד' וה' שלך.

כלומר להסביר עד כמה נמאס, ואת הקשיים שנובעים מזה.

פחות יכולת תמרון בחוץ, כאבים אם ישנם, קושי בלילות אם קיים. התלות בך.

בכל זאת את רוצה להמשיך ולהעניק, אבל פחות.

גיל תשעה חודשים זה גם גיל שעוברים בו בהדרגה למוצקים, לא צריך לעבור בהכרח למטרנה! תלוי כמה סבלנות וכוח יש לך, ואיך הילד/ה עם המוצקים.

הרי בגיל שנה אפשר חופשי להפסיק עם הנקהו ותחליפים לגמרי. (אם הילד אוכל טוב מוצקים) אז זה כבר לא רחוק כ"כ.

 

ובהתחשב בקושי, אני מקווה שהוא ישמח על מה שכן השגת. את התשעה חודשים שהיו. את מה שתחליטי להמשיך, אם בכלל.

ואם שאבת ויש עוד במקפיא, שמעתי שכדאי לפרוש את זה.

על שאיבות אני אישית לא ממליצה. עושה את זה בלית ברירה. אבל לא קל לי להגיד להכניס את זה למאזן, לדעתי זה קשה בהרבה מהנקה. (קראתי תגובה שמציעה לשאוב. הציק לי)

 

וטובת הילד זה שהוא מרגיש רצוי ושטוב איתו. אם את כבר לא מעבירה את התחושה הזאת, זה בטח לא נעים לילד.

שמה לו ביס באצבע, בדיוק איפה שמתחילה הציפורן. ואז אמרתי לו "עכשיו תדמיין שזה בפטמה והיא מושכת" ...

נראה לי שעכשיו הוא קלט מה עובר עליי בשבועיים האחרונים...ב"ה שיש לה שיניים

 

הבעיה שלי היא שאני בעצמי כ"כ לא שלימה עם מטרנה. מצד שני - באמת כשאני מורידה מההנקות אז גם אפשר להרדים אותה עם מנה גדולה יותר ואז כולנו ישנים טוב יותר וכולנו שמחים יותר.

 

תודה על העזרה.

זה עדיף בהרבה על מטרנה.

זה לא פשוט כ"כ לשאוב.

יש כאלה שזה לא מצליח להן בכלל

יש כאלה שנפצעות

יש כאלה שכואב להן (כולן?)

לא פשוט למצוא משאבה מתאימה

ולהתמיד... בכלל לא קל.

לא פיתרון שנכון לשלוף כאילו כלום. ביחוד כשהילד כבר בן תשעה חודשים.

אבל זה גם לא קשה כמו שאת מתארת את זה. אני יודע לא מעט על הנקה, אמא היא מדריכת הנקה ואני, ינקתי עד גיל שלוש וחצי, ככה שאני גם זוכר את זה ויודע איך זה מהצד השני, ככה שאני לא "שולף תשובה כאילו כלום", אני יודע ששאיבה זה לא פשוט, גם הנקה זה לא פשו, אבל עדיין זה אפשרי ולא קשה עד כדי כך. גם לא מזיק לנסות, ואם יש בעיות, אז גם לא יזיק לבקש עזרה והדרכה. נכון, אני גבר ואף פעם לא אוכל להבין את זה ממש כמו אישה, אבל אני לא בור בעניין.

בקשר לנשים שנתקלות בבעיות, הסתבכויות וקושי עם הנקה ושאיבה, אז מספר לא קטן מהן פשוט לא יודעות מה לעשות ואיך לעשות את זה נכון. במקרה כזה יש מדריכות הנקה, ובדרך כלל כשמקשיבים למדריכת ההנקה, אז העניינים מסתדרים. יש נשים שבאמת יש להן או לתינוק בעיה שהיא שמקשה מדי, אבל יש גם נשים שגאות מדי מכדי להודות שהן לא יודעות וצריכות עזרה, אז הן בוחרות, לתרץ שזה פשוט קשה מדי ושאין מה לעשות ושככה זה המצב, ופשוט מוותרות.

בעניין ההתמדה- את זה אפשר להגיד על כל נושא בחיים, לא קל להתמיד בחינוך הילדים, לא קל להתמיד בריענון הקשר הזוגי, לא קל להתמיד בעבודה, לא קל להתמיד בעוד הרבה דברים... בסופו של דבר זה לא עניין של קשה או קל, אלא עניין שבחירה וסדר עדיפויות.

דבר נוסף, רק הצעתי אופציה יותר טובה ששווה לנסות לפני שעוברים למטרנה.

גם שאיבות לא פותרות את הבעיה אלא רק מחריפות אותה (תנסה ליצור ואקום על פצע מדמם..)

זה החיסרון של תינוקות שמגדלים מהר שיניים.

ויועצות הנקה לא תומכות בגיל הזה. (מניסיון שלי התקשרתי ל3 מומלצות מתוכן אחת נחשבת ממש מומחית עולמית ומעודדת הנקה עד גילאים יותר גדולים ממך ולכן גם יקרה מאוד- כולן בטלפון אמרו שבגיל הזה עם בעיות של שיניים לא כדאי להתעקש ושאם אני רוצה בכ"ז אבוא לפגישה והן ינסו לעזור אבל לדעתן חבל על הכסף לפגישה)

 

 

אני מודע לעניין השיניים, לפעמים באמת אין מה לעשות בעניין, אבל לפעמים זה פשוט שהאמא לא יודעת איך להעביר לתינוק שזה כואב. זה מה שאמא שלי עשתה איתי, היא פשוט הפסיקה רגע להניק אותי והסבירה לי שזה כואב כשאני נושך, אם אני רוצה להמשיך אז אני לא יכול לנשוך. אחרי כמה פעמים, זה בדרך כלל עובד, ואני לא המקרה היחיד... וכן, גם תינוקות בני כמה חודשים יכולים להבין מסרים, צריך לדעת רק איך לעשות את זה (את זה אני אומר מתוך ניסיון אישי של עבודה במשך חמש שנים בפעוטון, גילאים 3 חודשים עד 18 חודשים).

לגבי שאיבה עם פצעים- מחכים שהפצעים ייסגרו ויעלמו, לא נורא אם התינוק יחיה על מטרנה שבוע שבועיים, אפילו שלושה, אם זה מה שצריך כדי לעבור מהנקה לשאיבה. אגב, הנשיכות לא אמורות להגיע לרמה של פצעים עד דימום, זה בעיה שנותנים לתינוק לשנוך ככה.

לגבי מדריכות הנקה- אני לא יודע מה הנוהל כיום של עד איזה גיל הן עוזרות, מה שאני כן יודע, זה מהתקופה שהייתי פעוט וממה שלמדתי מאמא שלי (ואמא שלי הייתה ראש אירגון ללצ'ה- אירגון עולמי להנקה, בארץ במשך כמה שנים טובות).

אתה יודע על מה אתה מדבר?

שבוע- שבועיים לא להניק ולא לשאוב?

6-8 שעות זה כבר פיצוץ. 

אתה מוזמן לשאול את אמא שלך ולהחכים אותנו איך אפשר לשרוד ולשמר את החלב בלי לחטוף דלקות רציניות.

ולגבי ליגת לה לצ'ה- התייעצתי עם 2 יועצות הנקה של הארגון והן אמרו לי שבגיל הזה אין מה לעשות. (הבן שלי היה 10 חוד' עם אותה בעיה של נשיכות ופצעים)

אגב, תמסור לאמא שלך תודה על ההוגנות והשם הטוב שזה מקנה ליועצות הנקה שלא גובות מאות שקלים כדי לומר בפגישה שאין מה לעשות אלא אומרות זאת כבר בטלפון.

 

אגב, בנוגע לטיפים שאין בהם ניסיון אישי אמנם יכול להיות שזאת תהיה הברקה מועילה אבל יכול להיות שלא. ולשדר כאילו יש פתרון שעם קצת מאמץ הכל יבוא על מקומו בשלום- זה לא הוגן.

 

בכל אופן, תודה על הנכונות לעזור.

זה מתכון לבעיות ולגודש, תודה שהזכרת לי דבר שהוא כה חשוב לזכור אותו, תודה שהעמדת אותי על טעותי בעניין הזה.

לגבי פתרונות- לא נעים להגיד (ומה שאני אומר נכון לשני המינים), שבדורנו לא מעט אנשים מעדיפים לוותר ולא להשקיע את המאמץ הדרוש לגידול ילדינו. זה קשה המאמץ הנדרש, אבל זה אפשרי, זה לא משהו בגבול הבלתי אפשרי.

נראה לי לא שייך להצביע על זה שאמא שבוחרת לא להניק את הילד שלה מהסיבות האישיות שלה, בוחרת בכוונה לא לעשות את המאמץ הנדרש לגידול הילד שלה.

לדעתי, זו הגזמה. תינוקות יכולים לגדול יפה מאוד גם עם מטרנה וסימילאק. ברור שחלב אם הוא הדבר הטוב ביותר לתינוק, אבל הוא לא הדבר הטוב היחיד. יש עוד פתרונות אפשריים.

אם אמא בוחרת להפסיק להניק, ראוי יותר לכבד אותה ואת הבחירה שלה, מאשר את התינוק. לא גזלו ממנו אוכל והחליטו להרעיב אותו עכשיו. בסך הכל החליטו לשנות את הרכב התזונה שלו. אם אין לזה השפעה גופנית שלילית עליו, ויש לזה יתרונות עבור האמא (חוסר שחיקה, צבירת כוחות וחשק להניק בעתיד וכו'), מה כ"כ נורא בזה?

 

לא שייך להתייחס לאמא שמחליטה להפסיק הנקה, או לא להניק בכלל, כאמא שלא משקיעה בילד שלה.

נכון שאמך יועצת הנקה בכירה מאוד, ושינקת עד גיל מבוגר יחסית. בתור גבר, זה עדיין לא גורם לך להבין מה זה להניק בעצמך. פשוט ככה. פשוט צריך להביא בחשבון שיש דברים של בני המין השני שא"א להבין אותם לגמרי כי לא חווינו אותם בעצמנו (ואולי גם לא ראוי להתעמק בהם יותר מדי ולחוות דעה ושיפוט על אופן ההתנהלות של בני המין השני בהם).

 

באשר למה שכתבת כאן, לפני כמה תגובות-

"בקשר לנשים שנתקלות בבעיות, הסתבכויות וקושי עם הנקה ושאיבה, אז מספר לא קטן מהן פשוט לא יודעות מה לעשות ואיך לעשות את זה נכון. במקרה כזה יש מדריכות הנקה, ובדרך כלל כשמקשיבים למדריכת ההנקה, אז העניינים מסתדרים. יש נשים שבאמת יש להן או לתינוק בעיה שהיא שמקשה מדי, אבל יש גם נשים שגאות מדי מכדי להודות שהן לא יודעות וצריכות עזרה, אז הן בוחרות, לתרץ שזה פשוט קשה מדי ושאין מה לעשות ושככה זה המצב, ופשוט מוותרות."

יכול להיות שהידע שלך מבוסס על הידע והניסיון רב השנים של אמך. אני לא רוצה או מתכוונת בכלל לזלזל בזה. ועם זאת, מדובר בהכללה גדולה. יכולות להיות עוד הרבה נשים שהן לא גאות מדי, אבל פשוט אין להן את האפשרות להניק. למה? ככה. אלו מגבלות הגוף שלהן, וזהו. כמה נשים כאלו יש? רק אלוקים יודע. פשוט צורמת לי ההרגשה מדבריך (ואולי אני טועה), שאתה מבין יותר טוב שהן בוחרות בדרך הקלה, לתרץ שההנקה קשה ולא להניק.

ומי אתה שתשפוט? מי אמר שיתרונותיו של חלב אם מצדיקים או מתירים ביקורת כלפי ציבור נשים שבוחר לא להניק? למה א"א פשוט לכבד את בחירתן?

 

ואחרי הכל- סליחה אם פגעתי או הייתי חריפה מדי. הרגשתי צורך לומר את הדברים, ואולי לא עשיתי את זה בעדינות הנדרשת, אז סליחה מראש.

אני מתפלאה שלא קיבלת תשובה מניחה את הדעת ופתרון לבעיה.

 

יתכן שהתשובה שקיבלת מבוססת על הנסיון של מדריכות ההנקה שאומר שלרוב הנשים אין הנחישות הדרושה כדי להתמיד בהנקה גם בשלבים הקשים הללו של בקיעה וצמיחה של השיניים.

 

ואנחנו עברנו אני חושבת כל קושי אפשרי שיכול לעלות במהלך הנקה ובכל זאת מניקים (פרויקט משפחתי ללא ספק) עד גיל שלוש/ שלוש וחצי.

 

וזה בלי להיכנס לדיון שפתחה השואלת. זה באמת כל כך אישי ותלוי בנסיבות האישיות והמשפחתיות.

תסלחי לי, אבל עם כל הכבוד על כך שחשוב לו שהילדה תאכל את הכי טוב שבעולם, הנקה זה דבר שבין אמא לתינוק ולא של אף אחד אחר.

 

9 חודשי הנקה זה מעולה! את החלק החשוב כבר נתת לה.

 

תעשי מה שאת רואה לנכון שמתאים לך ולתינוקת.

 

 

הגישה שלה לא כמו שלך, למזלה - והיא רוצה שבעלה ישמח עם זה. כל הכבוד לה. אם מישהי "עצבנית" על משהו, שלא תוציא את זה על הסתה של אשה בבעלה וההיפך.

 

יש משפחות, ששם גם דברים כאלה זה "שותפות", ואין להם כל צורך להגיע ל"מה שטוב לך ואל תשאלי".. למזלם.

 

ויש להניח שגם בעלה מבין שכשחושבים על הנושא הזה, היא איננה "מכונה" של הנקה. אבל מביע דעתו במה שנוגע לילד של שניהם, שבאופן טבעי משימת הזנתו הבסיסית, הקב"ה נתן לאמא.

 

[אגב, אפשר לראות. היתה כאן עוד אשה שכתבה שפעם ראשונה היא ושמעת על בעל שמעורב כך בהנקה. אבל מה היתה המסקנה שלה? "איזה חמוד ורגיש".. אז כנראה זה לא ענין "אובייקטיבי", אלא בחירה של מבט]

 

 

 

 

מי שמחפש להאיר זוית שלילית (כמוך למשל) תמיד ימצא את זה בכל תשובה אפשרית.

 

בבקשה, אל תגיב לתשובות שלי יותר.

אתה במילא מפרש אותם כראות עינך, ולרוב בצורה לא נכונה.

 

תודה

 

 

את הזוית השלילית במה שהיא תיארה, את חיפשת ("כרגיל" כתבת? אולי אכן...), והסתת אשה בבעלה בגלל עניינים שלך ("זה הגוף שלך ואת לא צריכה להסביר או לקבל את אישורו"... "בין אמא לתינוק ולא של אף אחד אחר" וכו' - סגנון של צורת הסתכלות מעוותת על בעל-ואשה, שרואים שהשואלת אינה שם כלל. צריך "לפרש ולהאיר זוית שלילית" כדי לראות את זה?!... לא יאומן. ואם באמת לא הרגשת מה הבעיה לכתוב כך לאשה ביחס לבעלה, אולי זו עצמה הבעיה היותר-גדולה. אל תתלי את זה באחרים ש"לא הבינו", כביכול). 

 

כל מי שקורא - יכול לראות את זה. המרירות הזו זועקת מהתגובה שלך אליה.  וכבר כתבתי - אפשר לראות איך הגיבה כאן מישהי אחרת, על אותה תופעה בדיוק. זה מתחיל מהמבט שלך. ואל תטילי באחרים ("מנסה להאיר זוית שלילית".. מגוחך) מום שבך, שניכר גם מתגובתך הנוכחית, הצפויה למדי. "שיטה" די-רדודה.

 

אל דאגה - זה לא "בכל תשובה אפשרית".. כמובן וידוע לכל מי שקורא כאן. מי שכותב חיובית - שמחים בראיית החיוב. וכשיש כאלה שמנסים להסית אשה בבעלה, לכתוב עליו כאילו הוא בכלל "זר".. וכד' - אז לא מחשש שמא לשונם תשתלח גם בנו בשקרים וגסות (כמו שניסית כעת), נחשוש מלהגיב...

 

אני, כמובן, לא "מפרש כראות עיני" את תשובותייך (על אף שבאמת בד"כ לא קורא.. אבל פה הגסות - "לא צריכה לקבל את אישורו".. כך כלפי בעלה! בושה - היתה כבר בכותרת), אין בכל שום צורך. זה לגמרי שקוף בהן. אל תטילי את הבעיה של תשובתך וסגנונה, ב"צורה לא נכונה" של "פרשנות"..

 

ואם את רוצה ש"לא אגיב" הלאה, תיישמי את זה קודם בעצמך.  אם תראי לנכון להגיב שוב - אין חסינות...  להגיב בגסות על דבר אמיתי (לצערנו) שכתבו לך, בגלל השתלחותך במישהי אחרת - אינו מבטיח אי תגובה חוזרת..

 

מה העניין בכלל להתחתן אם אין צורך לשתף זה את זו?

אבל פותחת השרשור כתבה משהו אחר..

היא כתבה שהיא רוצה להפסיק להניק ובעלה מבואס מזה.

 

אז רק לגבי הנקודה הזו רשמתי לה, שתעשה מה שטוב לה ולתינוקת, כי עם כל הכבוד, יש תחומים שגם הבעלים הכי תומכים ומפרגנים לא ממש מבינים...הנקה זה משהו מאד אישי שבין אמא לתינוקה (ויסלחו לי כל הגברים, אבל ככה זה), ואם אמא מבקשת להפסיק/להמשיך להניק-  אז שתעשה זאת גם עם הסביבה מתבאסת, בלי להתנצל.

 

בעל מפרגן הנקה זה מקסים, אבל גם פרגון יכול להפוך לפעמים לעול.....

.

אם הבעל היה כותב פה את ההודעה "אשתי רוצה להפסיק להניק כי כואב לה ואני מתבאס" אני מניחה שהיו כותבים לו, כל הכבוד על הפרגון, אבל ההחלטה היא של אשתו וכדאי שיתמוך בה.

 

אז אני כתבתי אותו דבר, רק הפוך.

 

 

 

 

 

 

 

 

כשכותבים לבעל שכדאי שיתמוך באשתו בעצם נותנים עצה שתקרב ביניהם.

כשכותבים לאשה שבעלך יתמוך בך- בעצם מגדילים את הציפיה לה מבעלה שמטבע הדברים תגדיל את הפער ביניהם בנושא זה.

 

זה מזכיר לי שבקורס בנושא הבית היהודי (לרווקות) הרב דיבר על הספר הבית היהודי של הרב שמחה כהן והחיה אותו ע"י דוגמאות והסברים עכשויים. מכיוון שהיינו בקורס רק בנות כל הדוגמאות היו איך אישה צריכה להתחשב בבעלה (אציין שהסגנון של הרב שלימד הכל היה בהומור וברוח טובה)

באחד השיעורים לקראת סוף השנה אחת הבנות שאלה את הרב אם ככה הוא מלמד גם את התלמידים הבנים שלו (היא התכוונה ממש מילה במילה כמה שהאישה צריכה להתחשב בבעלה)

אז הוא ענה לה: ברור! מה את חושבת שיש להם תורה אחרת? ברור שאני מלמד ש... ואז נתן את כל המשפטים שאמר קודם על מה האישה צריכה לעשות רק בניסוח של הבעל צריך לעשות לאשתו.

 

טוב, לא יודעת אם סיפרתי מובן אבל זה היה אחד הקטעים הטובים בקורס הזה.

אני לא אומרת שכולם. אבל בודאי שהרבה מהם. שאני שומעת מסביב. הכי קל שהאמא תניק. כי רק ככה הילד נרגע..... כי הכי נח שרק האמא תקום בלילה כי זה הנקה מלאה.... אז איך הילד ירדם? הוא נרדם רק בהנקה..... אני חושבת שאם האישה מניקה והבעל לא מאוד תומך ומאוד מפנק ומההנקה יוצאת רק אמא משוגעת וממוטטת מלילות ללא שינה כי רק ההנקה מרדימה. ומימים שהתינוק דבוק אליה כי הכל זה רק הנקה. אז מההנקה הזאת לא יודעת כמה תועלת יש. לא כל הבעלים שבעד שהאישה תמשיך להניק זה כי הם מאוד דואגים לבריאות של התינוק. כי אם יש אמא שכואב לה אז אין לה כח לטפל בתינוק. לדעתי ברגע שתינוק כבר לא רק תלוי באמא בהנקה זה כבר עול נוסף לאבא. שאולי הוא פוחד מיזה.

אני חושב שרוב ה"בעלים" הנורמליים, אוהבים את נשיהם ודואגים להן, ואוהבים את ילדיהם ודואגים להם - ולא מנסים "לתחמן" את האשה כדי "לברוח מאחריות".. - ובהתאם לנתונים הללו, הם מחליטים ביחד עם נשיהם על מה שהכי טוב לכולם..

לק"י

למה להיות כל כך שליליים?!..

המנוע עצמו מסתובב? יש מצב שהכנפיים נשברו קצת?

הוא מסתובב במהירות הרגילה או שאיטית יותר?

וגם ככה לא אוכלים יותר מכזית לחם בחתונה..

 

נסי לחשוב על משהו שהוא אוהב (ספר, דיסק,סטנדר, נעלי בית, שחמט, כדורסל..).

שיהיה במזל!

לק"י

יותר מכזית..

אבל בכל מקרה, נראה לי שהייתי קונה מתנה אחרת ולא אוכל.
אם הוא אוהב מוזיקה- אז דיסק זה אחלה.

באלי שרשורפלצת

שימחתותי..

אה, ואני נגד!!

בקצב הזה תוך 4 שנים אין אצבעות פנויות בידיים (אחרי עוד 8 טבעות, 2 כל שנה - ליומולדת וליומנישואין).

 

אבל מה נעשה ובנות אוהבות טבעות?

חתימת הזמר? מוצרי טיפוח לגבר? רק את יודעת... מזל טוב!!! אולי משהו טעים שאת הכנת בשבילו במיוחד??

אם הייתי חושבת על זה לפני (ונזכרתי שפעם רציתי להביא מתנה בחדר ייחוד כמה דקות לפני החופה..), אולי הייתי מביאה מנגל..

זה זמן כ"כ מיוחד!! למה חסרה בו המתנה?  

 

כמשוש חתן על כלה, את הכלה שלו! אין מתנה גדולה ממך! מה יוסיף דיסק לרגע כ"כ גדול?Iשאלת תםI 

 

(ואל תאמרו לי שהכלה נותן לכלה טבעת, כי תכשיט לכלה הוא סוג של מסורת בעמ"י עוד מאליעזר שנשלח עם דורונות לרבקה...)

לק"י

זה היה ממש נחמד.
אולי גם זה שלא ציפיתי לזה- הוסיף על ההנאה..
(אבל זאת ממש לא חובה בעיני).

לדעתי תראי לו אהבה מטורפת ביום הזה, זו המתנה הכי יפה שבאפשרותך לתת.

מקווה שעכשיו טוב לך יותר.

 

מוזמנת לשתף יותר אם בא לך.

 

רק טוב!

אבל את בעלי הכי משמח ארוחה כיפית ומושקעת עם דברים שהוא אוהב וזמן שמוקדש רק בשבילו.

או לחילופין, לצאת לאיזו מסעדה/בית קפה.

 

וכמובן שחשוב לציין ולהגיד שכל הנ"ל במיוחד בשבילו וזו הדרך שלך להגיד לו תודה וכו'.

 

ותמיד משמח לקבל איזה צ'ופר קטן (ספר, דיסק, מנורה לסטנדר..)

 

יוו איזה נחמד מצידך להכיר לו טובה

ארחה טובה ומושקעת- זה רעיון מעולה.

שוקולד מתחת לכרית עם מילים מרגשות..

 

אם את בקטע של להשקיע יותר- חשבי מה הוא אוהב ויעשה לו טוב

אולי ערב לחברים שלו?

טיול משותף?

ואפשר סתם מתנה כמו ספר, מצלה נעלי בית נוחות וכו'..

רק שתדעי שלקנות מתנה לבעל- זה אחד הדברים הקשים לקח לי חודש לחשוב על הרעיון ליומולדת..

 

 ואולי הגברים שנמצאים כאן יגלו לנו- מה עושה לכם טוב?????

מפתיע?
נראה לי הגיוני שכל גבר יאהב אחרת, ודברים אחרים יעשו לא את זה.
לא כולם מתלהבים מספר מסויים או מנוי למשחקי מכבי...

מה שלא תכיני בגדר אוכל מוצלח וטעים הם יהנו וישבחו אותך!

ככה זה עובד אצלי בבית.

אוהב ספורט - כרטיס או אביזר קשור לתחום האהוב עליו, לא חייב להיות זוגי.

אפשר בילוי זוגי, דיסק וכו' כמו שכבר כתבו.

 

קיצור, את מכירה אותו. תפנקי אותו לפי מה שהוא אוהב, מה שאין לו ויעזור לו.

בהכללה גסה מאוד, אם במתנה לאשה הנושא זה "הוא חשב עלי והשקיע בי",

אצל גבר (מדבר בשם עצמי) זה יותר כמו "זה יעזור לי, ולא הייתי קונה את זה בעצמי".

 

בהצלחה!

לק"י

צלם- 6000-7000
להקה- 6000+ 2000 להגברה של האולם
מנה- 120+-

איזה צלם לקחתם ומה זה כלל??

איזו להקה בחרתם??

איפה היתה החתונה?

שבת שלום..

לק"י

לקחנו צלם מהדרום (פרטים באישי)- זה כלל צלם וידאו וצלם סטילס, וצלמת וידאו וצלמת סטילס.
אלבום עם 400 תמונות ו-3 תמונות בהגדלה.
צילומי חוץ.

להקת קולות.
אולם "ירוק בעיר" בירושלים.

צלם: 6000 שח
להקה; 8000 שח
מנה: 120 שח

כלומר, יכול להיות שהיו יותר זולים, אבל היינו צריכים לאהוב גם

 

1. נדמה לי ש2500\3000

2. בסביבות ה 4000

3. 65

בס"ד

 

איזו להקה לקחתם, איפה הייתה החתונה, ואיזה צלם לקחתם??

אולם היה היכלי מלכות בבני ברק, זה היה בחודש אלול אז עשו לנו הנחה.

אני אהבתי אותו, גם מבחינת מקום וגם מראה (רק החופה שבתוך האולם היתה קצת קטנה) אבל עניין של טעם

 

להקה- לקחנו את הלהקה של הר המור, 3 נגנים (קלרינט, אורגן ותופים) יש להם גם ארבעה ואולי יותר אבל אנחנו רצינו לחסוך

אנחנו ממש אהבנו- החתונה היתה ממש שמחה והיה כיף לרקוד. אבל מי ששר זה זה שמנגן באורגן והוא לא שר כל הזמן, כך שמי שחשוב לו שישירו כל הזמן יכול לא לאהוב.

(אני יכולה לתת טלפון באישי)

 

לגבי צלם אני לא לגמרי יכולה לעזור- לקחנו צלם אחר (באותו מחיר) אבל ברגע האחרון הוא לא יכל ושלח צלם אחר דרכו. הצלם האחר היה מעולה, אבל אין לי את הטלפון שלו (התקשורת היתה עם הצלם הראשון). אם את רוצה את הטלפון של הצלם הראשון אני יכולה לשאול את ההורים שלי אם הוא עדין קיים אצלם (הם דיברו עם הצלם)

צלם 4800

להקה 5200+1500 הגברה באולם

מנה 95

אשמח לתת המלצות..

איזה צלם לקחתם ומה זה כלל??

איזו להקה בחרתם??

איפה היתה החתונה?

שבת שלום..

אם את מעונינת יש בקישור למטה תגובות של זוגות שהתחתנו 

ושם יש שמות+ מחירים

(קחי בחשבון שיש מחירים שעברו מאז כמה שנים והתעדכנו המחירים)

שכחתי כבר מה כתבתי

1. לא זוכר לא התעסקתי אבל נדמה לי בסביבות 5000 כולל וידאו+2 צלמים אלבום כיסים.

2. 6500 + 1000 לטכנאי הגברה של האולם
3. 125 למנה

 

מחיר למנה- בערך 80.

צלם- לא יודעת כמה סה"כ.- באזור 3000 (אולי קצת יותר) רק לצילום הערב שכלל 4 צלמים (2 בנים ו2 בנות, וידיאו וסטילס לכל אחד) עוד לא פיתחנו כך שאני לא יודעת כמה זה עולה הפיתוח.

להקה- 5900 (עם הנחה קלה מ6100)

 

בהצלחה!

לקחנו צלם יחסית זול ולהקה יחסית יקרה..

 

1. 3000

2. 7700

3. 75 למנה לא כולל אולם (האולם עלה 19000)

    אז בשקלול סופי בערך 105.

 

1.שילה גרנוביץ' הוא ממש במחירים סבירים וממש היינו מרוצים !

צלם +פיתוח אלבום דיגטלי תמונות להורים וכו'... 4,700

צלם ווידיאו 2,500 כולל עריכה ו3 אלבומים כולל מסירה של חומרי גלם

 

2. 9,000 ש"ח כולל שני זמרים ו4 כלי נגינה

 

3. 127 ש"ח למנה כולל אולם

 

מזל טוב!!!

 

ועוד פרט קטן ...

זה מאוד משנה באיזו עונה מתחתנים למחירים של האולם !!! חורף קיץ וכו'...

בעזהי"ת

 

1. צלם- 6000 כולל 2 צלמי סטילס, צלם וידאו, אלבום דיגיטלי ענקיי.

2. 8000 נראלי, תזמורת להבה- 6 נגנים+כינור

3. 135, אמצע אוגוסט

 

צלם- לא זוכרת

להקה- 8000 (להקה איכותית בטירוף שממש התגמשו איתנו..) כוללת 5 נגנים+ נגן על כינור. 

מחיר למנה- 140 כולל הכל (תאורה, סאונד, מסכים, בר שתיה, בופה מלא בחוץ) אבל זה לא חוכמה. הפעלנו עליהם תותחים כבדים

צלם-4800

להקה-5000

מנה-100

 

 ואנחנו ממש ממש מרוצים מהכל.

היה מקסים מקסים....

צלם- נע בין 4,000-10,000 שקל (צלוי בצלם ואם יש גם צלם וידאו וצלם נוסף).
להקה- נע בין 5,000-12,000 שקל.
מחיר למנה- נע בין +120-500 שקל למנה (כולל הגן אירועים/אולם) תלוי באולם/גן אירועים, ותלוי אם החתונה תהיה בחורף או בקיץ (בחורף פחות יקר ובקיץ יותר יקר-באופן משמעותי).
בסה"כ- חתונה כולל הכל (אוכל, מקום, טבעות, שמלה, צלם, להקה וכו' וכו'...), עולה כיום בממוצע בסביבות ה- 100,000 שקל, ובקלות יכול לעלות הרבה יותר (אם עושים את זה חכם ונכון, אז אפשר לעשות חתונה כולל הכל גם בסביבות ה- 70,000-80,000 שקל).
דבר נוסף- לקחת בחשבון שבדרך כלל, החלק שהכי מיקר את החתונה, זה כמות המוזמנים.
עוד דבר- להיכנס לחובות כדי לממן חתונה, זו טיפשות. עדיף כבר להתחתן ברבנות מאשר להיכנס לחובות.
ודבר אחרון- המלצה חמה רק אם בא לכם, תעשו מסיבה קטנה בסדר גודל משפחתי ותקחו את רוב הכסף שמיועד לחתונה ותחסכו אותו בשביל העתיד, זה מאד יקל עליכם לקנות בית בעתיד ויקל לכם על החיים בכללי.

אם יש שאלות, אז אפשר לפנות אלי בפרטי.

לצערי לא בגלל הניצול אלא בלהכיר את המציאות

יש משפחות שכמות המוזמנים מגדילה את ההכנסות ....

 

כמו מקום החתונה, עונת החתונה, מס' מוזמנים (לדוג'- ככל שיש יותר מוזמנים, האולם מוריד מחיר מנה...)

התחתנו בקיץ, בכתר הרימון בבני ברק (מיקום טוב למגיעים עם תחב"צ), כ500 מוזמנים.
160 ש"ח למנה (כולל בופה פתיחה, 2 מנות וקינוח...)

ממליצה להשוות בדרך יותר מעמיקה... נראה לי שהסקר ששלחו פה יכול לעזור יותר...

צלם: אני לא זוכרת מדויק, זוכרת שיחסית הוא זול ואכותי מאוד!! (וידיאו מעולה צלם צלמת ועוזר צלם. 400 תמונות + 38 לכל צד להורים והוא בוחר את התמונות שזה חוסך ממש.. הוא בוחר ממש טוב)

 

תזמורת: 6000, לב טהור,  6 נגנים, משמחים ממש!!!!! צעירים ומקפיצים עם מלא מרץ וגם ממש גמישים עם השירים..מלא מבחר ואפשרות שילמדו שירים במיוחד..

 

מנה: 135 (זה היה תלוי בכמות מוזמנים.. בין 130 ל140)

 

בהצלחה!!

צלם+צלמת+ווידאו 3250₪

תזמורת 5 נגנים 5500₪

500 מנות 35,000₪

זה ממש תלוי באיזור, בעונה, בסטנדרטים של המשפחה.

למשל במרכז 200 שח למנה זה יחסית נחשב סביר.. 

 

להקה- כנ"ל.. זה לאו דווקא מעיד על האיכות, אבל ככל שהיא תהיה יותר מפורסמת היא תהיה יותר יקרה בד"כ.. 

שמחפשים לכל מיני ישיבות מדריכים נשואים..
בהצלחה!

תלוי מה מעניין אותך.

אם במקרה אומנות - הייתי מנסה לפתח, בעיקר לכיוון של דברים יפים לבית.

אפשר לחפש רעיונות באינטרנט, לקנות חומרים ולהשקיע בעשיה.

יש גם יצירות מחומרים זולים.

אולי לתפור?

אם מעניין אותך - גם לזה אפשר הדרכות באינטרנט.

בישולים מושקעים? יש מתכונים שהם יותר יצירה מאוכל...

 

אולי למצוא איזה עבודה לזמן הזה?

 

אם לא מחוץ לבית, אפשר אפילו מהבית. סריגת כיפות תוך כדי שמיעת שיעורים?

 

לי מה שהיה קשה בתקופה הזאת, (שלא היתה קצרה...) זאת ההרגשה שאני צריכה "להמציא" תעסוקה, כי שום דבר לא חייבים בעצם... אפשר להכין ארוחה בשעתיים וחצי, ואפשר גם ברבע שעה ויהיה טעים ובריא... וכו'.

אם גם לך זה מפריע - אולי תחשבי על נושא שבו היית רוצה באמת להתפתח, שיעזור לך הלאה, ויתן לך דברים, ותחשבי איך אפשר בזמן הזה להתקדם לכיוון.

 

בהצלחה רבה רבה.

מנסיוני - זה לא פשוט...

 

אם זה בשעות אחה"צ, וגם חסרה לך חברה - אם יש לך אומץ לרדת לגן שעשועים כדי לפגוש נשים - אני חושבת שממש כדאי. 

זה מצריך אומץ - אבל כדאי. כמה שבעלי אז ניסה לשכנע אותי - לא הלך לו, ובמבט לאחור ממש חבל...

כי זה יכול ממש לפתוח לחברויות חדשות, אולי לעבודות חדשות, וגם סתם - מעביר את הזמן בכיף...

 

בסוד אני יגלה לך, שזה לא שהאמהות הולכות לגן שעשועים כדי להוציא את הילדים קצת, זה רק תרוץ כדי שיוכלו לצאת לפגוש חברות ולבזבז את ה9 קבין שלהן...

ואת אשה בדיוק כמוהן...

ובמקום של נשים כל אחת מבינה את זה...

 

בהצלחה רבה רבה!

ציור, אומנות, כושר, משחקי חשיבה...

ותכיני כל יום ארוחה ממנו.

 

 

זה יתן לך ניסיון והעשרה שאחר כך אולי לא יהיה לך זמן אליה.

אם את סטודנטית הרי שזה הזמן המושלם ללמוד ולהשלים את כל החובות ללימודים, או במקביל ללמוד לפסיכומטרי או להשלמת בגרויות או למשהו כזה.

 

אם הייתי חוזרת למצב שלך (21 ללא ילדים) נראה לי שהייתי מבלה שעות במטבח...לנסות דברים חדשים....אולי אפילו מחליטה שכל יום אנסה מתכון אחר, בשביל הכיף.

 

 

תנצלי את הזמן לעשות דברים שכשיהיו ילדים לא תוכלי לעשות או שיהיה פחות פנאי לעשות.

כשאמרו לי תנצךי את הזמן אח"כ עם הילדים יש לך פחות זמן, לא ממש הבנתי.
אבל ככה זה, קשה להאמין לבעלי הניסיון.
ושלא ישתמע ח"ו שעם ילדים אין זמן... אני מבשלת לכיף, אופה, מציירת וכו'.
אח"כ פשוט לומדים איך לנתב את הזמן גם לעצמך

שיעורי תורה באינטרנט או בllive, לעשות חוגים או קייטנה לילדים, ביקורי הורים, עבודה מהבית

תקראי ספר, עתון, תצפי בטלויזיה, תקשקשי בטלפון, תנוחי

חסר מה לעשות?

לשכור ממנה שמלה עלה לנו 2,800 ש''ח, כולל עיצוב, התאמה וניקוי יבש.

תקוה שחר- 089353238

 

גיסתי עשתה אצלה עכשיו ב2500..

 

אני מהמרכז ועשיתי אצל רותי אטיאס מעפרה.. קצת נסיעה אבל יש אצלה הרבה סגנונות ויחס מדהים! המחירים אצלה מתחילים מ2500 לשמלה מושכרת.

גם ברחובות. אבל אני יודעת על הרבה בנות מהמרכז שמעדיפות לנסוע לחשמונאים, יש שם את סטודיו שש וארגמן ששמו יצא לפניו. 

ובלי קשר, גם תקווה שחר מעולה. 

היא מעולה ומעצבת לפי בקשת הבנות (יש כמה דגמים בסיסיים)

נשמע כמו הסגנון שהיא מחפשת

[אגב, בלי קשר- היא כבר מצאה...]

אם בא לה להסתכן קצת -  אני מכיר כמה וכמה בנות שהזמינו שמלת כלה במאות בודדות של שקלים, בסין.

 

יש פה ניקית אחת לפחות שאני יודע שעשתה את זה.

תודה רבה רבה לכל אחד ואחת. 
ב"ה הסתדרתי.

 

נפש חיה -

 

 

(משה, אין לי מספיק זמן להזמין באינטרנט. אבל תודה)

ודש ממני
את עוד שורדת?

ולא רק בולע.....

 

 

 

אני לא עובד עם איש השקים (התחלתי לעבוד עם רו"ח לפני שהוא קיבל עם הרשיון) אבל יודע שהוא יודע את העבודה...

להם במשך השנה

אין בשוק כאלה ריביות

תנסו אולי כוכב יעקב מתאים..
וממש לא מסכים עם הדבר הזה שרוב הבתים בלי טלויזיות כי זה ניראה יותר מידי להיתערב בחיים

זה ישוב חצי חרדי חצי דתי. והחלק הדתי יותר של עולי צרפת.

האם המוסדות חינוך משותפים לשתי הקהילות? יש כיוון חסידי?

האם זה ישוב קהילתי או יותר עירוני?

תודה.

ישוב מאוד גדול ומאוד מגוון... מה שלא מתאים להם

אז תבררו.

בכל מקרה בהצלחה.

שמעתי שיש בו בניה וציבור דתי..

זה בחלוצה, לא ביו"ש אבל חשוב לגור שם..

 

מבחינת הדוסיות נשמע לי מתאים עד כמה שאני יודעת.

 

לא סגורה על הגודל, אבל נראה לי שגם

או שאולי נקים אחד...כי גם אנחנו מחפשים בנרות! 

ורוצים כבר להשתקע בע"ה!

אבל לא נראה לי שיש בו מכולת

בדר"כ ישובים שיש להם סגנון מאוד מאוד ספיציפי הם יחסית קטנים.

מצטרפת להמלצה על נווה ובני נצרים..

אה, אולי התכוונת לקרית הישיבה?
עדיין לא נראה לי עוזר כי זה קהילה קטנה בתוך ישוב גדול.

מנגוהות בדרום הר חברון, עד יונתן ברמת הגולן.
תתני כיוון יותר ממוקד מבחינת גודל של יישוב או מאפיינים אחרים שחשובים לכם ואז נוכל למקד יותר

אולי אני טועה אבל נראה לי...

 

בהצלחה!

לפי מיטב זיכורני לפני 17 שנה כשגדלתי בישובים הסמוכים...

נראה לי בהחלט עונה להגדרות.

מוסדות חינוך מעולים, ישיבה גבוהה, עשרות שיעורי תורה מכל הסוגים. יש כמה קהילות. הדוסית שבהן זו קהילת תורת החיים, שם כל האירועים נפרדים, אין טלוויזיות, יש מערך כשרות מעולה, ויש זקנים ופיאות לרוב...

גם שאר הקהילות נחשבות יחסית דוסיות, וגם הממ"ד מוגדר כתורני (יש גם ת"ת בשיטת זילברמן, של תורת החיים).

נקודת החולשה היא כמובן המחיר. לא זול כאן בכלל.

אני מניח שאם היה לנו מספיק כסף - היינו נשארים כאן כל חיינו.

 

אם תרצי, אשמח לתת עוד פרטים.

 

בע"ה נברר על הכיוונים שהועלו. חלק אנחנו כבר מכירים שלא מתאים אבל תודה על המאמץ! עזרתם...

 

ישוב דוס, קטן אבל יש בו גנים, מעון ובתי ספר. לקראת בניה שם כרגע.. 

מניסיוני המר והכואב..

אפשר לנסות באישי..

קורה שאנשים מאד טובים - אבל לא מתאימים להתחתן זה עם זה ומבחינים שזה כך. בד"כ לא מתארסים במקרה כזה, אבל יכול לקרות.

למה השאלה?

הסיבה הייתה אי התאמה מבחינת הבחור .
שלושה שבועות לפני החתונה

קושי רגשי בלאהוב ולהמשך.
כמה סיפורים.
ב"ה לא אני אישית.

שאלתי בגלל מיקרה של חברה,ומהר מאוד (היום) שמעתי על עוד ביטול!!!
אוףףףףףףףףףף! זה לא מעודד בכלל בתור רווקה!!!

לרוב גם לא שאלתי. למה להכאיב?

(לתועלת, זה כמובן משהו אחר)

ורציתי לדעת מה הסיבה.
מה גורם לאדם לקום ולהפסיק הכל!

לפני החתונה. זוג בעיני, חייב ליווי של אדם בר דעת. ולא חברה שהתחתנה לפני רגע (גם לא חמש שנים) כדאי מאוד שיהיה מורה הוראה וחשוב, לפי דעתי שתהיה אישה.

אני מכירה מקרה של מישהי שאחרי שההורים פגשו אותו (לראשונה באירוסין!!!!) הם האירו את העיניים.

של מישהי שבן הזוג שלה היה נוראאא והיא הייתה לחוצה על חתונה ולא הי'ה אכפת לה שהוא יורד עליה.

של מישהו שביטל כי בעיני אחד מבני המשפחה הרחוקה יותר, לא מצא חן שיש לה בעיה בריאותית מסויימת.

מישהי שהיה לה קשר איתו בערך כמו קשר של בדואים.

 

חובה לערב אנשים מבינים בנושא הזה, ולא, חברה טובה לא עונה לקריטריון הזה.

אין שום סיבה לפחד. צריך לצעוד נכון.

לא מי שהוא מתיימר להיות...ביטול החתונה הייתה טראומה משפחתית, אבל ב"ה היום אנחנו ככ שמחים שהיא גילתה את זה לפני החתונה (וגם היא)

 

ולשאלתך- הרבה מתארסים מוקדם מדי.

חודש- חודשיים של הכרות לא מתאים לכולם.

לפעמים צפים דברים שלא מגלים בחודשיים הראשוניים.

אין שום סיבה למהר, במיוחד לא לצעירים. מה בוער? אפשר להחזיק קשר גם חצי שנה ורק אז להחליט.