שרשור חדש
אחרי החתונה גיליתי שהמשפחה של אשתי ילדותית...יהודי1

התחתנתי אחרי חיפוש לא קצר אחר בחירת ליבי, ואז התברר לי

שהמשפחה של אשתי,הורים- חלק מהאחים, ילדותיים.. עושים צחוק מכל דבר, יורדים על אנשים, מדברים גסויות (דבר שממש לא מסתדר עם השיוך החברתי-דתי שלהם) רוב הפנאי שלהם מתמקד בבילויים, צחוקים ואוכל..

אני מרגיש ממש הפוך מהם. הגעתי ממשפחה שהרבה יותר מתעסקים בידע ובכלל-אנשים לומדים.

לצערי, בגלל כל הנ"ל קשה לי מאוד להתחבר אליהם.

למזלי,אשתי לא כ"כ אוהבת את האווירה של בית הוריה והיא גם גמישה ומסתדרת עם השוני בין המשפחות.

אבל עליי המצב מעיק. מה עושים במצב כזה? אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיניי

כלוםצורית7

אתה ואשתך תקימו בית בישראל כפי שמתאים לכם.

 

אתה לא יכול לחנך את המשפחה שלה ובטח אינך מתכוון לגרום לנתק בין אשתך והוריה.

ואם היית מגלה זאת לפני הנישואין לא היית מתחתן איתה?

 

חלק מנשואים זה לדעת לקבל משפחות ששונות זו מזו, ואין טעם להתחיל להשוות או לנסות לשנות. אני בטוחה שיש להם גם כמה מעלות, תנסה להתמקד בהם.

ולא חייבים לבלות איתם כל כך הרבה.

 

 

 

 

העיקר זה אתם.אלעד

כל עוד אתה תעריך ותכבד אותה והיא תעריך ותכבד אותך-

הכל יתנהל על מי מנוחות בע"ה.

 

נישואין זו עסקת חבילה כמובן, ויהיו עוד הרבה צפרדעים שתאלץ כנראה לבלוע,

אך כל עוד החבילה לא מאיימת להאפיל על הנישואין עצמם, דהיינו על העיקר- אין לך ממה לחשוש וגם לא הרבה מה לעשות.

אפשר לחפש בכיוון אחרמאמע צאדיקה

אתה יכול לומר כמה מילים על מה הם כ-ן - במשפחה שלה?

תמצא כמה דברים טובים אצלם, דברים שאתה מעריך בהם או דברים שכיף לך להתחבר אליהם - ותתמקד בזה

 

אנשים אי אפשר לשנות,

רק להתסכל עליהם בעין טובה

 

 

יש משפחות יותר מרובעים יש יותר זורמיםאין כמו אמא

לפעמים בהתחלה השוני מאוד קשה.

 

אבל תתפלא,

לפעמים אחרי כמה שנים דוקא המרובעים, פתאום רואים שיש משהוא כיף גם במשפחות זורמות,ולהפך.....

 

רק משהוא אחד יש לי להגיד,

שלא תזלזל בהם על דרך החיים שלהם, לא רק בפניהם , גם לא בפני אשתך. וברור לא להיתנשא עליהם על דרך חייהם.

גם אם אשתך אומרת ביקורת עליהם, לך אסור.

 

 

תודה לכולם על העצות המחכימותיהודי1

למעשה, אתם צודקים בכל מילה. אני ממש משתדל לא להראות את זה, לא להם ובוודאי לא לאשתי.

אני ממש משתדל לראות את הצדדים הטובים שלהם, ויש כאלו, רק שכל הסיפור הזה עדיין מפריע לי כי אני ממש לא מעריך אותם וגם לא את כל ההנאות שלהם, שלדעתי ממש מתנגשות עם הטיקט הדתי שלהם, מה גם שזה לא רק בקטע של הנאות , עם זה עוד הייתי מסתדר ,אלא ירידות וצחוק על אנשים ,מה שמצייר אותם בעיניי כלא חכמים.

הפחד הגדול שלי הוא שילדיי ישאו את הגנים האלה...

בעיה אחרת שיש לי איתם,הם ממש סגורים בחשיבה ולא מוכנים לקבל מישהו שונה מהם,בעיקר בהשתייכות דתית, עכשיו הם מגדירים את עצמם חרדים בעוד שהרבה מאורח החיים שלהם ממש לא תואם את ההגדרה. הפלונטר הוא שאני ממש שונה מהם בהשתייכות המגזרית וביחס לאחרים וקשה לי עם זה. אני מרגיש שאין לי שפה משותפת איתם בכלל, וגם כשאני כבר כן מצליח לייצר איזה דיבור איתם,זה על נושאים שמעסיקים אותם וממש לא אותי. 

 

 

מעניין כמה זמן אתם נשואים.מבט קדימה

צריך להבין שלכל הנושא הזה צריך זמן לעיכול.

חשוב, לא להיות ביקורתי מצדך. נשמע שאתה בוחן אותו יותר מידי.

הרבה שלווה ונחת יתנו לך מבט שונה עלי'הם. בכל זאת, אשתך גדלה ביני'הם ואתה בחרת בה. כנראה שיש להם מה להציע...

כמו שכתבו לך- אותם לא תצליח לשנותבת 30

אבל אני בהחלט חושבת שגם לאנשים כאלה יש עומק, גם אם הוא לא נראה לעין בהכרות קצרה.

יכול מאוד להיות שבעתיד פתאום יהיו מצבים ומקרים שתברך אותם על התכונות שלהם ותגיד תודה לה' שאשתך באה ממשפחה כזו.

אז העיקר, כמו שכתבו- לבנות את ביתך כפי שאתם רוצים ויחד עם זה לנהוג בהם בכבוד- גם כלפי חוץ אבל גם כלפי פנים- בינך לבין עצמך

על איזה גנים אתה מדבר?חלב ודבשאחרונה

מה קשר לגנטיקה?

לא נוח לך אתם ואולי גם להם לא נוח אתך, תצמצם את המגעים למינימום וזהו.

מאידך, אין כל רע בכך שאנשים אוהבים את הנאות החיים ושיש להם קצת הומור.

לוקח זמן להכיר את הצד השני .....אבני חן

אני מבינה אותך שקשה לך לקבל  ולהתחבר לצד של אשתך כי הם מאוד שונים ממך ומדרך חייך .

אתה צריך להבין שכאשר התחתנת אז גם המשפחה נכנסת לתמונה .

וכן לפעמים לוקח המון זמן להתחבר לצד השני .

 

גם לי היה קשה , ולא ממש התחברתי למשפחה של בעלי .

הוי שם דברים שהפריעו לי כי אצלי בבית זה היה הפוך מהם , ומאוד שונה .

ולאט לאט למדתי (פחות או יותר ) להסתדר ולהתגמש .... ולזרום אם זה .

 

וחוץ מזה לא חייבים לבוא לבקר הרבה אם לא נח לך .

כדי לך גם לשתף את אשתך בתחושות ובמחשבות  שלך .... תדברו על זה ותלבנו עניינים .

זה יכול מאוד לעזור לפתור חלק מהבעיות .

אצלנו זה עזר שדברנו בניני מה מפריע לי ומה לא כל כך טוב לי שם ....

ואם הזמן למדתי להסתדר ולהעלים עין לגבי כל מיני דברים , שלא ממש נראים לי כשאנחנו באים לשם .

 

 בהצלחה !!

חברה שלי מתחתנתמעפר אני באה

ואני רוצה לקנות לה משהו שימושי אבל לא באלי לשאול אותה מה היא צריכה.

מה ממש כיף לקבל בתור זוג צעיר (כמו כלים למטבח וכאלה) וזה לא משהו שכולם נותנים או שהוא סוג של "מותרות" בתחילת נישואין?

ועדיף שלא יהיה משהו ממש יקר.. גגם 100 ש"ח

 

היא חרדיה אם זה משנה..

מגבות עם רקמת השמות שלהםגב'
קיבלנו והיה נחמד מאוד.
מחבת פנקייקיםמשיח עכשיו!

מכשיר לוואפל בלגי, צ'יפסר, סלייסר ידניבימבה
תודה לכל העונים, אשמח לעוד רעיונותמעפר אני באה
שובר מתנה בחנות כלי ביתנקניקיות

או שלט לדלת + שטיח + בית מזוזה יפה + תיבת דואר (אם היא תגור בדירה שכורה)

 

אפשר סל כביסה ולשים בתוכו דברים שימושיים, כמו: אטבי כביסה, סמרטוטים, כפפות, מברשות נקיון ועוד.גם מענין גם שימושי

סט כלי אפיהכוכב לכת
כפות מדידה, כוסות מדידה, כפפות לתנור, כלים שונים כמו מטרפה, מרית וכדומה, מגרדת קטנה, כף עץ, משטח לסיר חם.

אני קיבלתי כזה סט ותכל'ס זה היה ועדיין הדבר הכי שימושי שקיבלתי שנשאר לאורך זמן מהחתונה (כבר 6 שנים)
סיר חשמלי בישול איטי(לחמין וכו')מושיקו

זה דבר גאוני שחוסך פלטה

קוצץ ירקות - שימושי מאודאמא במשרה מלאה

כדאי להביא גם הסבר+מתכוניםיד_האלמונית

אנחנו קיבלנו שני סירי בישול איטי.. השנה השתמשנו באחד בפסח- לאחר 9.5 שנים שאני אומרת שאני אשתמש בהם.. (פשוט כי לא היו לנו מספיק סירים לפסח..) עדיין אין לי מושג איך משתמשים בהם ומה כדאי להכין בהם.

(זה לא בעייתי להשתמש בהם בשבת?)

 

אז אם אתם מביאים כלים מעניינים- תצרפו הסברי שימוש+מתכונים. זה בהחלט יכול לסייע.

(וזה גם יכול להראות שהשקעתם, ולא רק ביצעתם את מצוות- "מה שלא טוב לך- העבר לחברך."- שזה כנראה מה שהיה עם סירים אלו..)

 

 

לגבי הקוצץ ירקות, זה בהחלט דבר נפלא. אבל כדאי לבדוק האם לא מספיק החיקויים שאפשר למצא בסופר. (אנחנו מאד מרוצים מהחיקוי שעלה לנו 20 ש"ח במקום 200, גם אם יש לו פחות פונקציות חיתוך)

ספרי בישולאלעד
תכשיטים ::))nechama l
סט מצעים נפרדים זהים.אלזה
זה אחלה..אבל מצעים טובים בדרך כלל עולים יותריעל מהדרום
לק"י

מהתקציב שהיא ציינה (עד 100 ש"ח).
אויש, פיספסתי את הקטע של התקציב...אלזה
נפה חשמליתריבה_אחת

אין דבר יותר מפנק מזה..

מיותר, יש במיקסר (לפחות אצלנו).כתר הרימון
אנחנו קיבלנו ערכת פונדו.. (עוד רעיונות בפנים..)רממ

 

אחת המתנות היותר שוות שקיבלנו

זה כיף לערב זוגי ורגוע או סתם לפינוק..

(אפשר להשיג בהפנינג ועולה פחות מ100 שקל..)

 

אפשר גם נטלה יפה/

מגנטים חמודים למקרר/

פח יפה לבית (נשמע הזוי אבל שימושי)/

ערכה לשירותים- פח, מנקה אסלה, וילון לאמבטיה וריח לשירותים/

כיסוי לחלות או לפלטה/

מלחיה ופלפליה יפים/

סט ארוחת בוקר חמוד- 2 קעריות, 2 ספלים, וקנקן חלב/

מטאטא, מגב ודלי תואמים (יש להשיג עם כל מיני דוגמאות נחמדות ולא 'סתם' פשוטים)/

קערת הגשה יפה עם כפות/

ערכה להכנת עוגה- קערה, מקציף ביצים ידני,לקקן,תבנית לעוגה../

שלט לבית עם מזוזה תואמת/

תמונה יפה לבית/

משחק קופסא זוגי- בסגנון: רמיקוב, קלפים, טאקי, שש- בש וכו'..

 

את רוב הדברים שציינת קונים גם כך לפני החתונה.כתר הרימון

מי נכנס לבית בלי 'ערכה לשירותים'? בלי מטאטא? וכו'.

מלחיות ופלפליה קיבלנו כמה...

תמונה זה כל כך טעם אישי!

 

משחק קופסה - ממליצה גם כן!

תתפלאי אבל אנחנורממ
חיכינו לראות מה נקבל בחתונה ואז בשבוע של השבע ברכות הלכנו לעשות קנייה של מה שצריך ולא קיבלנו.
וזה כלל גם ערכה יפה לשירותים.
ואם מקבלים משהו יפה ולא מה'פשוטים' שבדר"כ קונים, אני אישית הייתי שומרת את מה שקניתי ומשתמשת ביפה..

אבל באמת זה מאוד תלוי בזוג..
לכן הצעתי- אם זאת חברה מספיק קרובה או משפחהיעל מהדרום
לק"י

להביא את המתנה בשלב הקניות לדירה.
שלא יקנו סתם..
אין שימושי מקוטל יתושים..relvish
ועכשיו ברצינות, אני לא רואה סיבה למה לא לשאול, ואפשר להטעין כרטיס של giftcard וזה על התפר בין לתת משהו שימושי, אבל נותן להם להחליט..
בנוסף לקוטל יתושים כדאי לצרף גם אקמול ומציתנקניקיות

 

גיסתי קיבלה מתנה מזוודת קש קטנה...צורית7

ובפנים היו מלא תבלינים בצנצנות קטנות! מכל הסוגים האפשריים.

זה היה פשוט מהמם!!!!

 

וואוו תודה על כל הרעיונות,מעפר אני באה

ממש עזר לי...

לא קראתי את כל התגובות אז מציעה - אולי הציעורות22
פמוטות מזכוכית ... זה מהמם מאוד קיבלתי מתנה עד היום בשימוש וקל לניקוי.

וגם קיבלתי חנוכיה ופמוטות עם שימוש לשמן בכוסיות.. כאשר זה מכוסה כולו בתוך תבנית זכוכית.. זה משהו מוכר...
נהנת להשתמש גם בזה.
משחקי קופסא!!הסנה-בוער

נראה לי שמה שלא מותרות הם כבר קנו לעצמם לא?

בסוף קניתי להמעפר אני באה

סט של תבנית פורצלן עם 2 קערות בינוניות ועוד 2 קעריות קטנות+2 כפפות לסירים חמים.

מקווה שהיא תאהב

אגב, מומלץ לקחת מתנה שבירה לחתונה עצמה? ולהשים בארגז של המתנות?

אולי עדיף להעביר מראש לדירה אם יש אפשרותיעל מהדרום
לק"י

למרות שבטח עטפו את זה טוב, לא?!
עלו כאן רעיונות יפים....אבל אולי לא כדי מתנה ?אבני חןאחרונה

אני אהבתי בעיקר את עניין המשחקים .

(עברתי על כל הרשימה .....)

 לפי דעתי יש עדיפות לכסף ....

אצלנו כשאני ובעלי מזמנים לחתונות תמיד מתלבטים מה לקנות להביא .

והגעתי למסכנה שמאוד כדי כסף . כי הרבה פעמים יוצא לקבל דברים כפולים ומשולים מאותו דבר .

אנחנו למשל קבלנו לחתונה שתי מחיים לשבת . כ3 או 4 כיסוי פלטה ....

וסתם להעביר הלאה או להחזיר לחנות והחזרים לי יש כוח לזה ,לאחר החתונה ....

 

נ.ב

בעלי ספר לי שאצל אחותו בחתונה שהייתה לפני כמה שניים.

היה מבצע בצורפים  ( כלי כסף למי שלא מכיר ....) ולכן היא קבלה משם המון דברים , גם כפולים ....

חבל זה לא כייף לזוג ולא ממש נחמד .

  כמובן שזה תלי מי מתחתן משפחה קרובה או חבר /חברה קרובים וכו ....

היי...אחותי טסה לפולין בשבוע הבא...אקונהמטטה

יש לכם רעיון מה אפשר להכין לה??

 

חשבנו על תמונה משפחתית בהדפסה על כוס עם שוקולדים...

איזה עוד רעיונות יש??

 

תודה!

הרעיון שלכם מתוק (תרתי משמע)ג'ינג'ר
אפשר לצרף מכתב לכל יום- כל יום ממישהו אחר- סבתא/ סבא/ אבא/ אמא/ אחים/ חברות וכו'
מאוד מחזק לקבל שם ד"ש מהארץ..

אפשר גם סווצ'ר עם הדפסה חמודה מכם (גם בקיץ לפעמים קריר שם)

או יומן מסע שווה ומקושט עם תמונות שלכם בסוף

אנסה לחשוב על עוד..
מכתבים מכתבים מכתביםריבה_אחת

אין דבר יותר מנחם מזה בגלות..

כל יום מכתב ממישהו אחר.

אפשר גם מלא פיצ'פקעס קטנים שיהיו נחמדים בטיול (כרית ראש לטיסה, חולצה תרמית, כובע צמר, יומן ועפרון וכו'), כל אחד עם ברכה קטנה בצד שקשורה לחפץ.

 

מכתב יומיה' הוא מלכינו
גרתי תקופה בחו"ל והדרכתי הרבה שם ואני יודעת שהדבר שהכי עודד את החבר'ה היה ההפתעה שהמורה או הרכזת הכינו להם.כל יום מכתב.
זה לא מקום פשוט להיות בו וכשאתה מקבל משהו מבית זה מעלה את המצב רוח מאוד
אני גם בעד מכתבים ....אבני חןאחרונה

אפשר להשקיע במכתבים .

לגזור מעיתונים מילים ואותיות וכך לכתוב לה .....

או לצרף ממתק קטן שוקולד /מקופלת /אגוזי /מנטוס ......

 

 

 

דברים שמפריעים לי אצל בעלי....שמש זורחת

בעלי ואני מאד שונים מצד אחד אך מאד דומים מאידך.

אנחנו נשואים ב"ה שנה וחצי באושר, כמובן עם עליות וירידות אך באמת עובדים על תקשורת ועל תמיכה והבנה.

השאלה שלי היא כזו.

יש דברים בבעלי שמאד מפריעים לי.

הוא מודע לכך ופה ושם משתדל להמנע אך אין לו מגמה של רצון להשתנות.

לדוגמא.

בעלי נורא אוהב קוקה קולה וממתקים.

כשרק יש בסביבה, הוא אוכל אותם. וכשאין, הוא קונה, או משדל אותי לקנות.

מפריע לי הפן הבריאותי וגם הפן הכלכלי.

כמה שלא אומר לו כמה שזה מפריע לי, קשה לו להפסיק.

 

עוד דוגמא, הוא נורא אוהב לשחק משחקי מחשב.

זה מחרפןןןןן אותי לפעמים.

פה ושם ממש לא אכפת לי, אבל לא בכזו כמות!!!

 

דוגמא שלישית. ב"ה בעלי נורא אוהב להתעמל. זה משחרר אנרגיות, זה בריא, זה נהדר.

אבל לא כשזה באובר. יש לו כמה חברים והם אוהבים להתעמל ביחד.

לפעמים זה בא על חשבון העזרה בבית.

לפעמים נניח הוא אפילו מתבאס לנסוע למשפחה שלי כי אין אצלנו כאן אפשרויות התעמלות כמו שהוא רוצה.

או שאם הוא שוב קבע ללכת עם חבר לחדר כושר או לשיעורים, הכל כל הזמן בלחץ שהוא צריך אטוטו ללכת.

 

אני מרגישה לפעמים כמו אמא שמגבילה את הילד שלה כל הזמן.

בכללי בעלי בוגר ואחראי ועוזר ותומך אבל יש דברים קטנים שממש מפריעים לי.

מותר לי להמשיך ולנסות לבקש ממנו להשתנות.

בדרסטיות?

לאט לאט?

אין לי זכות לבקש ממנו?

כיצד ניתן לחיות בשלווה עם משהו שכל כך מפריע?

 

ניסיתי כבר הרבה לדבר איתו על זה וכל הזמן מנסים למצוא פתורונות אבל לא כל כך מצליחים

הבעיהד.

קודם כל אצלך.

 

אכן, הוא לא ילד קטן. מה עניינך אם הוא אוכל ממתקים או שותה קולה?...  הוא מאד סבלן אם הוא מוכן "למצוא איתך פתרונות" לכאלה דברים...  את התחתנת איתו ולא התמנית ל"מחנכת" שלו..; זה לא דבר ששייך למה שביניכם, תשמחי בו כמו שהוא.  אם תשקיעי הרבה בביניכם, אז עם הזמ תוכלי אולי לומר לו מעומק הלב, מ"דאגה", שזה לא כ"כ בריא. והוא יעשה עם זה מה שרוצה. אין כל לגיטימציה בכלל "להילחץ" מזה. את תופסת תחום כלל לא נכון. חבל..

 

לגבי משחקי מחשב - כאן נכנס משהו שביניכם. תגידי לו: שמע, ענין שלך... אבל שלא ילך על הזמן שיש לנו ביחד. ותנסו - בכבוד הדדי - למצוא "הגבלה". שוב  - את יכולה מדאגת-אמת לו, להגיד לו שזה "מושך", ממכר", חבל להשתעבד לזה. יש להניח שהרציונאל בצירוף זמן שתקבעו כדי שלא יהיה ע"ח הבית, יעזור קצת להיגמל מזה.

 

התעמלות - אל תקחי באופן קשה. אם קורה שזה ממש ע"ח נסיעה למשפחה, תגידי בחביבות שאת ממש בעד, אבל "פרופורציות".. הרי יותר חשוב קשר עם המשפחה.

וגם אם "לפעמים ע"ח העזרה בבית".. הרי הוא לא ילד שלך. כל זמן שזה לא ממש מוגזם, שמטיל עלייך עול, אז ככה בעלך. ב"ה שהוא לא הולך לדברים גרועים..

 

אני מציע לך לשנות כיוון, ויפה שעה קודם. את לא אמורה לעסוק ב"לשנות" את בעלך. אם את מרגישה כמו אמא שמגביל את הילד שלה, סימן שאת בכיוון לא נכון. ב"ה שיש לך בעל סבלן - וזה לא "התפוצץ".. אז תשני עכשיו.

 

קבלי אותו כמו שהוא, כמו שאת רוצה שיקבל אותך. אם הוא "בוגר ואחראי ועוזר ותומך", תודי לקב"ה שיש לך בעל כזה, ותכירי טובה לבעלך - ואל תבקשי ממנו "להשתנות"...

 

"לחיות בשלוה עם משהו שכ"כ מפריע", מצליחים ע"י עבודה עם עצמך. עבודה על זה שזה "כ"כ מפריע", במקום לראות את המכלול ולהבין שאיש ואשה שונים, ובכלל לכל אחד אופיו. תתפסי את זה - יהיה לך קל יותר וטוב יותר.

 

תשקיעי בהערכתו, באהבתו, בתקשורת ביניכם. ואז - בדברים שבאמת "ע"ח" הבית, תוכלי להעיר בנחת, ויש להניח שגם יתקבלו יותר כי לא יבואו על-חשבון כל מה שהוא.  ואת אישיותו ותחביביו לכשלעצמם - תקבלי ברצון. תכבדי.

שחררי אחותי..רחלקה

מוזמנת לאישי, יש לי מה להרחיב.

מבינה אותך כל כך.... ואת האמת... שלפי דעתימבט קדימה

מי שלא עוברת את זה בעצמה לא תבין על מה המהומה.

יש לנו בעי'ה מאוד, מאוד דומה. סחבנו וסחבנו כמה שנים עד שהבנתי שהבעי'ה היא ממש לא בי, אלא בשנינו. הגעתי למסקנה הזו כי ראיתי שאני לא מוצאת שום דרך להרגע ממנה, למרות שאני אוהבת אותו ויודעת שכשאניח לו י'יהי'ה לו הכי טוב בעולם.

 

התוצאות.....  יעוץ חיצוני. זה משהו קטן שיכול להתפתח למקום מאוד לא טוב. אגב, אני מכירה עוד זוג כזה שעל פי מה שחצי הבנתי הם גם מטפלים בזה חיצוני.

 

זה מצחיק, כי תמיד טיפול זוגי נראה לבעיות קשות במיוחד. זה שקר, לא צריך לרצות להתאבד כדי ללכת לטיפול כזה. תמיד עזרה חיצונית מצילה הרבה ומיעלת את המחשבות וההתחשבות בקשר.

 

אני ממש מאמינה שלפי מה שאת מספרת, הבעי'ה היא לא רק בך. זה עניין זוגי לחלוטין. הוא לא הילד שלך ואת לא אמורה להרגיש ככה וכשזה עולה על שניכם בהחלט כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

בהצלחה רבה

אוהב או מכור?צורית7

נורמלי לאהוב ממתקים, ספורט ומשחקי מחשב. אבל אם מדובר בהתמכרות זו עלולה להיות בעיה.אם התחביבים האלה באים על חשבון דברים אחרים (כגון אוכל, שינה, עבודה, לימודים, זמן זוגי) ייתכן שמדובר בהתמכרות (במיוחד לספורט ולמשחקי מחשב).

 

במקרה זה, כן נדרשת התערבות שלך. אבל בחכמה ובזהירות.

 

.

עונהשמש זורחת

דן:

תודה שהארת את עיני. אני אכן תוהה אם אני לא נוהגת כשורה שכך אני 'דורשת' ממנו.

חשוב לי כן לציין שבדר"כ הכל נעשה באוירה נעימה ולא בקושי ולחץ.

הענין של ההתעמלות הכי מפריע לי.

אני ממש מרגישה שזה בא על חשבוני לפעמים ועל חשבון הבית.

הוא כל כך אוהב את זה שממש כואב לי לפעמים לומר לו שזה באמת מפריע לי.

כשאמרתי שאני מרגישה כמו אמא, התכוונתי שבתוכי אני כך מרגישה.

חס ושלום לא אומרת לו שהוא מתנהג כמו ילד.

מנסה באמת לעבוד על עצמי, אשתדל יותר....

 

רחלקה:

אני מנסה לשחרר. תאמיני לי. לא קל.

 

מבט קדימה:

תודה על ההבנה. לא כל כך חושבת שיעוץ חיצוני אכן נחוץ פה.

....

 

צורית:

קוקה קולה הוא על גבול המכור...

ספורט זה פשוט חלק מהחיים שלו. 

כל המשפחה שלו ככה (לא ברמה שלו אבל באותו כיוון).

זה לפעמים בא על חשבון דברים אחרים אבל לא בכח.

אם בכל לשון של בקשה אבקש שלא יעשה משהו, הוא לא יעשה.

אני אבל לא אוהבת לבקש כל הזמן וגם לא חושבת שזה נכון.

תוהה רק אם יש דרך אמצע ששנינו נהייה שמחים...

 

בהצלחהמגיל צעיר
לדעתי כל הכבוד לך על המודעות למצב.
א. באמת מי שאומר שאת לא בסדר לא מבין את המצב.
ב.כמובן שזה דבר שקורה וניתן לטיפול…
ג. ברור שכל אחד צריך זמן לעשות דברים שהוא אוהב ונמע שאת מאפשרת לו את זה אבל אדם צריך להבין שאם הוא התחתן יש לו אחריות כלפי אישתו וביתו… צריך לשבת יחד לדבר ולהבין מתי ולמה זה פוגע בך ולנסות לפתור את זה.
לא הייתי רצה לייעוץ אבל גם לא פוסלת את הרעיון.. בכל מקרה בהצלחה!
מי אומרד.

ש"לא מבין את המצב"?...

 

אולי דווקא את היא זו ש"לא מבינה" אותו?.... ומי אומר ש,אין לו אחריות כלפי אשתו וביתו". דווקא מדבריה נראה שיש לו לגמרי..

את צריכה לבדוק האם באמתד.

ה"התעמלות" באה על חשבונך, כלומר "טכנית", מבחינת הזמן...

 

מדברייך נראה שזה לא ממש כך.. כלומר: האם באמת ה"זמן"  שזה לוקח, זה ממך? או רק לעיתים רחוקות?.. [וגם קל לפתור, כי מסכמים שבזמנים מסויימים, כאלה, לא עושים. אבל רק כשבאמת מדובר בזמן מהותי ביניכם]

 

האם יתכן שאת פשוט רואה בהתעמלות - כמה שזה נשמע מצחיק - "מתחרה"... מפריע שהוא כ"כ מתענין במשהו אחר..  היית מעדיפה להרגיש שאחרי שהתחתן, הוא מתענין באופן עיקרי רק בך.. לא משהו אחר.. (לא בהכרח שזה כך - אבל מעלה אופציה).

 

אם זה כך - לדעתי שינוי סוויצ'.  זה תחביב שלו - ממש יופי. אל תצאי נגד זה. אדרבה, תתענייני. תהפכי קצת "שותפה" שלו גם בכך. תשאלי מה מועיל כל תרגיל, מה הוא מפתח. איזה תרגילים הוא הכי אוהב..  תדברי איתו על מה שהוא אוהב.  כמובן, לא בקיצוניות, אבל קצת התענינות. מעט מהזמן. התעמלות - זה לא עוד אשה...

 

ותדברו ביניכם גם על כל מיני דברים אחרים, נעימים ומשותפים. תשקיעי בחיובי (ובשום אופן אל תחשבי - גם בלב - כאילו את "אמא" שלו..).

 

את יכולה להגיד לו מפורש, יופי שאתה עושה התעמלות ושמח בזה. רק לשים לב שיש לנו מספיק זמן ביחד, ואנחנו מתענינים אחד בשני לא פחות מאשר בתחביבים שלנו...

במה שקשור אליו אפשר לומר ולהביע דעה וזהו. במההורות משמעותית
שקשור למשפחה צריך לבקש שישנה את דרכו. רק תציגי את הקושי שלך וואל תדרשי סתם בלי להסביר למה זה חשוב לך.
לטעמי יש בעיה עמוקה יותר שמפריעה לך~א.ל

ואת תולה אותה בדברים הקטנים הללו.

מאחלת לך בהצלחה, הארת עיניים ולב

פאז

במקומות שזה פוגע לכם בזוגיות או בך בהחלט יש מקום.

למשל: לאכול מתוקים זה לא בריא אבל בחירה שלו.

להוציא על זה הרבה מכספכם זה דבר שצריך לברר עליו ולהגביל אותו.

למשל להחליט יחד על תקציב חודשי..

 

שישחק במחשב זה עניין שלו.

ברגע שזה במקום מטלות הבית או על חשבון הקשר שלכם זה משהו אחר.

 

וכן הלאה.

 

בגלל שיש לך הרבה ביקורת עליו אני מציעה לך כשלב ראשון להשתחרר ממנה לגמרי.

את לא אמא שלו, קבלי אותו כאיש בפני עצמו, בוגר ובוחר את בחירותיו

(אם יעזור לך למצוא בעצמך דברים מקבילים שגורים לבזבזו זמן נניח ובעקיפין גם 

לבקר אותו- עוד יותר טוב. גם תביני אותו יותר, וגם יהיה לך זמן לתעל את הבקורת קצת פנימה..)

 

כשתרגישי שאת מסוגלת לבקש ממנו ממקום נקי, כשברור לך שהתחתנת איתו כמו שהוא,

ואת סה"כ מבקשת התחשבות וטובה, תסםרי לו ש*לך& קשה עם זה ואם יש משהו שהוא יכול לעשות בשבילך.

נראה לי שאת קצת אלרגית אליוחלב ודבש

ואת צריכה להזהר מהמצב הזה.

לאנשים מבוגרים מותר לאכול מה שבא להם ולשחק במה שהם אוהבים ולפתח לעצמם תחביבים וכל זאת בלי שיציקו להם ובלי שינסו לשנות אותם או לחנך אותם.

אם העיסוקים של בעלך באים על חשבון הדברים החשובים (כגון עבודה, לימודים, טיפול בילדים וכו') זה עניין קצת שונה ואתם צריכים לדבר על סדרי עדיפויות ולוחות זמנים.

ובקיצור - אל תציקי לו, תני לו ליהנות מהחיים ואם יש דברים שאת רוצה שיעשה אז תגידי לו ותתאמי אתו בצורה חברית ואוהבת.

אלרגית?שמש זורחת
הסבירי. כי לי זו נשמע תגובה מוזרה.

אם בעלך היה נניח עובד במפעל כימי וידוע לך שלא שם כפפות ומגן לפה לא היית מבקשת ומשכנעת שישתמש באמצעים אלו לשמור על בריאותו?
כך קולה וממתקים. די הבהרתי שהוא אוכל ושותה אותם בצורה מוגזמת.
לא משנה. בעניין הזה אני כן מנסה להרפות.

הבהרתי כמה פעמים שאני מאד משתדלת לא להציק לו למרות ש העניינים שהזכרתי הרבה פעמים כן באים על חשבון הבית או הזמן המשותף שלנו ולכן ממש לא מבינה את תגובתך....
"אלרגית" בהשאלה כמובןחלב ודבשאחרונה

דהיינו גורם לך לתגובת יתר חריפה.

הבעיה היא לאו דווקא בהצקה אלא בכך שזה מפריע לך ומטריד את מנוחתך.

תחשבי על מה שכתבתי, אל תחפזי להגיב.

(שימי לב גם למונחים בהם את משתמשת, למשל לא כתבת שאת דואגת לבריאותו אלא שזה מפריע לך "מהפן הבריאותי והכלכלי".)

ובקיצור, זוג נשוי צריך להיות סובלני ולהעניק זה לזה מרחב מחיה גדול, אם יש אהבה אז לאחר זמן שני השותפים לומדים לא להרגיז זה את זה.

אשתי תלותית מאד באמא שלהarik
קצת קשה לי להביע פה את הרגשתי, אבל חייב להוציא את כל מה שיש בפנים..
אשתי מאד תלותית באמא שלה כאילו היא מקור הפרנסה, אשתי בת יחידה לאימה, וכמובן חמותי פינקה אותה מאוד, אשתי לא עשתה בחיים שלה כביסה, לא בישלה, בקושי עבדה בחיים שלה.. הבעיה היא שבכל פעם שחמותי פוגעת בי אני לא מסוגל כבר לומר זאת לאשתי כי אמא שלה זה קודש קודשים ומבחינתה היא יותר חשובה ממני..
אשמח להצעות ממכם כיצד עליי לנהוג, כי הגיעו מים עד נפש
אם הבנתי נכון,יש כאן 2 דברים שמפריעים לך, אותם אתהבימבה

מציין- א. במובן הרגשי- היא מעריצה את אמא שלה, ב. מעשית- לא עושה דברים בבית? זו נקודה שלא כ"כ מובנת... עושה או לא עושה? מי עושה אם לא היא?

 

 

כמובן חשוב מאוד לציין כמה זמן אתם נשואים... אני מכירה מקרה בו מרוב קשר טוב, בהריון הראשון האישה כמעט סיפרה לאמה לפני שסיפרה לבעלה על גילוי ההריון... כאלו אנחנו... ואנחנו בתקופה הראשונה קוראות לבית הורינו- "הביתה"... מזעזעז, נכון?)

 

עליך להבין כי בתקופת הנישואין הראשונה, נניח- בשנה הראשונה, עדיין הקשר עם ההורים, מבחינת האישה, טרם ניתק, היא טרם חשה שה-קשר שלה וה-משפחה שלה היא אתה, ואל תיפגע, תמשוך אותה אליך כמה שיותר, בעבותות של אהבה בלבד,

 

ותאפשר לה כמובן גם את המקום של הקשר החזק עם אימה. תן לה ביטחון וחום כי זה מה שהיא צריכה כדי להרגיש טוב, ושביתה הוא איתך.

 

במקביל, דבר איתה על כך בעדינות, שאתה רוצה להרגיש קרוב אליה לפחות, אם לא יותר,כמובן, בהדרגה, מאימה.אך קח בחשבון שזה לא ביום אחד...

אמא זו אימא ובעל זה בעלשירק

אלה שני דברים שונים,

ועדיין לוקח זמן עד שהבעל תופס בלבה של אשתו מקום משמעותי כל כך בדומה למקום שתופסת אצלה אמא שלה, מקום שיש לו וותק של 20 שנה לפחות. זאת האמת שצריכה להאמר...

ממש לא נכון.~א.ל
לא מסכיםאלעד

כאשר אדם מתחתן הוא מתמסר ומתחייב לנישואין.

עד כדי כך שחז"ל הגדילו ופסקו שבד"כ אפילו מצוות כיבוד הורים כבר לא חלה עליה.

 

בעל או אשה שלא יודעים להשקיע ולמדר את המעגל הפנימי שלהם כזוג, לעולם יסבלו מהסובבים אותם,

ואחוזי גירושין כ"כ גבוהים כתוצאה מהתנהלויות כאלו יעידו.

 

אם את באה לתאר מצב להסביר מדוע האשה כה קשורה לאמה- את צודקת. אך כהכוונה והשלמה עם המצב- לא מקובל עלי.

כיבוד הורים חלה כמו קודם אבל מחוייבותה לבעל קודמתלהתראות

זאת אומרת אם הבת מכבדת את ההורים בכל מיני צורות היא כן מקיימת מצות כיבוד הורים . אבל בדברים שזה ממש מפריע לבעל היא בסטטוס של כל אדם שיש לו מצוה אבל הצנאים מאלצים לא לקיים. הביטוי התקני למצב כזה יכול להישמע בהקשר אשה-בעל כאילו הוא נוראי אבל הביטוי הוא "אנוסה" .

 אם ההורים והבעל פתחו יחסי ידידות וכבוד הדדי ולבעל לא אכפת למשל שלקראת שבת האשה תקפוץ לבית הוריה תכין שם את הבית לשבת ואחר כך תחזור ותתסדר גם בבית שלהם  ( וזה באמת לא איכפת לו ף לא רק שהוא מעמיד פנים כאילו ..) אז זה בסדר גמור , היא כן קיימה מצוה .

 בטוח שהיא צריכה לקום בפני אביה ואמה כשהם באים , שהיא בגלל כבוד לא תקרא להם בשמם הפרטי .

 לא בדקתי אבל אם הבעל מתץנגד לדברים אלמנטריים כאלה שבכלל לא צריכים להפריע לו אז , לדעתי ואשמח אם מישהו יבדוק יותר טוב , הבעל הזה הוא רשע , ואולי היא לא צריכה להתחשב ברישעות כזו שבכלל לא טבעית. 

 

 כל זה לא עונה לעצם השאלה של אריק , שקל לתת עליה כל מיני תשובות , אבל ממש קשה למצוא משהו שיעבוד טוב המציאות , כלומר בחיים האמיתים של אריק לא רק בפורום.

 אנסה לכתוב הרגשות במייל נפרד .

 

חבל שבחרת להתפס לחלק הכי שולי בדברייאלעד

גם אני מכיר את ההלכות, ולא התכוונתי שהמצווה עצמה כבר לא חלה עליה חלילה.

אנא התייחס לדעה עצמה ולא לדוגמא הבאמת לא מדוייקת שלי

 

אשמח לשמוע מה דעתך.

לא שמת לב.כתבתי בדיוק מה שהערת לי , אבל במייל נפרזלהתראות

בהמשך , בכותרת"קצת מחשבות ..."

אל תדבר עם אשתך על חמותך..ד.

תרבה אהבה וכבוד עם אשתך.

 

עם הזמן, היא תסתגל בעז"ה לכך שבהיות שהיא נשואה - "ודבק באשתו". ואז גם תוכלו להתייעץ ביחד איך למתן סגנונות.

 

ותעריך בלב את חמותך על הצד הטוב, שהיא אמא טובה (גם אם בחינוך למאמץ עצמי לא כ"כ השתדלה..)

 

ואם עם הזמן לא תהיו תלויים בה בפרנסה, גם מן הסתם זה יקל..

 

[ואל תחשוב על "יותר חשובה ממני". תאמין באהבתה אליך. היא צריכה להתרגל שיש לה בעל.. לוקח קצת זמן.  אם זה לא ישתפר עם הזמן, אז תוכל לבקשה שתלכו להתייעץ עם מישהו שיוכל להסיבר גם את השילוב הנכון בין היחס לבעל והיחס לאמא]

 

כך נראה לענ"ד, לפי הנתונים המעטים..

המצב מוכר מאודאתי ב

המצב מוכר מאוד. גם אני ובעלי היינו שם, ומכירה עוד כמה זוגות שנמצאים ממש שם. 

לא דמיינתי לעצמי עד כמה אני תלותית באמי ועד כמה זה מפריע לבעלי עד שפנינו לייעוץ זוגי, והדברים עלו.

 

לדעתי, עלייך להיות זהיר מאוד, כדי שלא לפגוע ברגשותיה של אשתך (אני אחרי כמה וכמה שנות נישואין, ועם כל ההבנה למצוקתו של בעלי, ואחרי כל העבודה שעשינו בעניין - עדיין לא מסוגלת לשמוע אותו "יורד" על אימא שלי). 

מאידך, צריך לאט לאט להתנתק, בצורה שתתאים לשניכם. שינוי מקום מגורים (אם אתם גרים קרוב מדי), שאיפה לעצמאות כלכלית וכו'.

 

מאמינה שככל שהתקשורת ביניכם תהיה טובה יותר - התלותיות תפחת. (אני ובעלי גילינו שאני הייתי תלויה בחוות דעת של אימי, מכיוון שבעלי לא תמיד היה מוכן לקבל ביחד אתי החלטות חשובות, ופעמים רבות הפיל עליי את האחריות, ואני הרגשתי שזה גדול עליי. במקרים אחרים שיתפתי את אמי ברגשות, כי בעלי לא יכול להקשיב לי באותה עת, כי היה עסוק מדי בעבודה ובלימודים. לפעמים גם שמחתי לקבל מאמי עזרה פיזית, מכיוון שהייתי בתחילת היריון, אחרי לידה וכד' - ובעלי לא היה נכון להושיט יד במידה שהייתי זקוקה לה. ברגע שהדברים עלו, מצאנו פתרונות יחד, והמצב השתפר פלאים). 

 

כתבת יפה מאד.ד.

ובאמת - אין כל סיבה/הצדקה שבעל או אשה "ירדו" על הורי בני הזוג. הרי גם הם עצמם מחוייבים בכבודם. אפשר להתייעץ זה עם זה אם יש קושי, או להביע דעה איך ראוי להתנהל.

 

וגם אין צורך "לבטל" את היחס הטוב והיכולת לקבל עזרה/יעוץ מההורים. וגם לשתפם ברגשות - למה לא.

 

אבל זה צריך להיות על גבי הבסיס של הנישואין ורשות היחיד הפנימית של האיש ואשתו, ולא במקומה.

 

 

 

 

לאתיarik

אהבתי את מה שכתבת. תודה

בהצלחה!אתי ב
קצת מחשבות שאולי יועילו לאריק במצב הקשה שלולהתראות

 קודם כל יכול להועיל מאוד מרחק פיזי כמה שיותר גדול ( אני מתכוון לא בק"מ אלא בטרחה להגיע ).

 רעיון קיצוני  ואולי מועיל . לקחת אומץ , הרבה אומץ ולשוחח על זה  ישירות עם האמא שלה . להתכונן לזה הרבה זמן במשחק כאילו עם עצמך  , כשאתה מדבר בשיא הנחת והכבוד אל האמא שלה ( כלומר משחק אותה בכאילו ) . או לשוחח עם האבא שלה או עם שני ההורים.

 מעורבות ישירה של הורים שלך נדמה לי שרק תזיק בגלל שתעורר אצל החותנת שלך הרגשת של תחרות .

 אבל אולי ,  וזה תלוי באופי של ההורים שלך , אם אמך  תקרב אותה ותראה לה המון אהבה וקרבה וכו' וכו' זה יעביר לאט לאט את השתייכותה המוחלטת לאמא שלה לשייכות גם למשפחה שלך שזה יהיה בהמשך אליך. 

אמא שלך לא צריכה לקפוץ עליה בחיבוקים ונשיקות אלא בכל מיני עזרות קטנות ב"טבעיות" .

 למשל  רק  דוגמא "מכשיר כזה וכזה יכול לעזור לך בבית , אכפת לך אם  אביא לך  בביקור הבא "  .  " ראיתי אתמול בחלון ראוה את המחרוזת הזו בגלל שנראתה לי מתאימה לשמלה הסגולה שלך, את רוצה למדוד ? אם לא יתאים לך , לא נורא , אני אתן את זה לימימה ( ימימה זו האחות הגדולה שלך , כלומר הבת הגדולה של אמך .. ) "?

 

 מה דעתבם ?

 

יחסי חמות חתןאלי6

גם אני הייתי במצב דומה עם אשתי

מסכים עם מה שכתבה אתי ב.

ישנה נקודה נוספת שאני שומע בדבריך-

אתה אומר שחמותך מעליבה אותך לפעמים

צריך להבין שה 'איבה הידועה' בין חמות לכלה יכולה גם להופיע בין חמות לחתן

בסך הכל, כיוון שהיא בת יחידה, הרי שאתה גונב לה את הבת היחידה שאולי גם מהווה קשר חברי ורגשי מרכזי בחיים שלה.

תנסה להבין ולהבחין מה הם הרגשות שהיא מרגישה, אפשר לשמוע את זה במיוחד בקטעים של החיכוחים, למשל כשהיא מעליבה..

קח את זה בחשבון, וקח הרבה אויר לנשימה

בסופו של דבר אשתך היא זו שצריכה לעשות את העבודה, ולהתנתק במידה מסויימת מחבל הטבור,

אבל אתה זה שצריך לעשות עבודה עצומה של אורך רוח וסבלנות, גם כדי שהחיים שלכם לא יהפכו לבלתי נסבלים, וגם כדי שתוכל לעזור לאשתך להתקדם בעניין, לתמוך כשצריך, ובסוף כמובן להיות בן זוג אוהב ומקשיב כדי למלא את תפקידך בקן המשפחתי החדש שנוצר.

לצורך כך אתה צריך להתחבר לרגשות שלך, למשל מה גורם לך יחס מסוים מצד חמותך או התנהגות כזו וכזו של בת זוגך, מה אתה מרגיש באותו רגע,-  להיות מודע אל הרגשות הללו, וגם לשתף סביב.

שיהיה בהצלחה ובסבלנות.

צריך העלות את הדברים על השולחןshindov

שיחה גלויה בינך לבין אישתך. ביחס לכל הנושאים שהעלית יש להניח שיש לה גם כן מה להגיד. אין מנוס מכך. ועדיף כמה שיותר מהר. וברור שהיא מצפה שהיא תהיה אצלך במקום הראשון. היא צריכה לאפשר את זה מצידה. בכל מקרה היא תצטרך לבצע הליך היפרדות. וגם אמא שלה. ניתן להסביר יפה, בשיחה טובה מלב אל לב. ואל תפגע מחמותך.  תתעלם באופן כללי.

סיפור מהרב שךמקורות

קראתי על מקרה כזה של בחור שהתארס עם בת יחידה שאמא שלה היתה קשורה איתה מאד.

הרב שך הורה לו לרכוש דירה אמנם לא מדי רחוקה מהוריה אבל שלא תהיה מדי קרובה.

לשאלתו מה השיעור? ענה הרב שך; מרחק כזה שהחמות לא תוכל לבוא עם חלוק בית...

כלומר - כפי שכבר אמרו - הבית חייב להיות סגור לא רק מפני זרים, גם להורי האשה אין שם חלק ונחלה.

 

חשוב לשים לב. לא מדובר חלילה על מיעוט כלשהוא בכבודם.

כבודם במקומם מונח. אבל במקומם, בביתם.

ללא ספק מעורבות יתר של חמות יכולה להרוס לגמרי את הזוגיות, ואת זה גם היא לא רוצה כמובן.

 

ומן ה"מקורות" -

על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו.

הדבק לא מצליח ללא עזיבה.

בבחינת סותר על מנת לבנות.

 

וכפי שהזכירו זה מעוגן גם בהלכה.

אשה פטורה מכיבוד אב ואם במובן של לשרת אותם, מפני שהיא משועבדת לבעלה.

 

אחרי שזה ברור עקרונית, נשארה השאלה המעשית.

איך עושים זאת בלא לפגוע בחמות ואשתו?

 

אז ראשית זה באמת צריך להיות ברור ברמת העיקרון. הכל יותר קל אחר כך.

שנית, כבר אמרו, הכל בשיחה על השולחן ובהמון אהבה והכלה.

שלישית, כדאי להיות בקשר אישי עם מישהו שייעץ טכנית.

כי שואל שאין לו את זה, לא יועילו עצות כלליות, צריך קצת הדרכה בשטח פרטנית לפי הענין והצורך.

כי יש כאן כמה סוגיות נפרדות.

הבית לא צריך להיות סגור בפני ההוריםאורין

זו הגזמה

צריך להיות פתוח אך לא בקרבה של חלוק בית..

הכוונה של מקורות היתה - סגור לא מבחינה פיזיתנקניקיות

אלא שבאמת לא תהיה לה שם חלק ונחלה

כי אם כן - (כלומר אם הוא פתוח חופשי) זה יכול לגרום לצרות צרורות.

אלעד, אתה מדבר מנקודת מבט גברית. אצל אשה זה לא כך.פרידר
תשקיע באשתךדברי עם ה'

אשתך מקבלת חום ותשומת לב מהוריה ובלעדיות כי היא הרי בת יחדה

תשקיע בה תחזר אחריה כמו לפני החתונה וממילא תשומת הלב שתעניק לה תגרום לחוויות משותפות שלכם וקרבה גדולה יותר. נשים אוהבות תשומת לב והשקעה

יפה שאכפת לך מהעניין , אתה בדרך הנכונה ,בהצלחה

לצורך האיזוןאורין

יש לא מעט בנות שלא בשלו ולא עשו כביסות בבית הוריהן.

משלימים פערים עם הזמן

מסכימה עם רוב הכותבים כאן..ועוד כמה חידודים..שרית יורב

א. יש לא מעט בנות שלא כיבסו או בישלו בבית  הוריהן, מתרגלים עם הזמן (מניסיון...).

ב. מצד אחד "ודבק באשתו" וצריך לבנות יחידה זוגית אינטימית וסגורה בפני זרים, וההורים לעניין זה הם "זרים".

ג. מצד שני, יש לכבד את ההורים, לא לתת לאישה ולאימה הרגשה שהן "מאויימות" ע"י הבעל. בכל קשר זוגי יש גם מרחב אישי לכל אחד מבני הזוג ליצור קשרים נוספים. כל עוד זה לא בא על חשבון הזוגיות.

ד. העצה המעשית שלי: למרות כל העיסוקים של הבעל "נקי יהיה לביתו" בשנת הנישואין הראשונה - להיות הרבה זמן בבית, לשוחח ולשוחח-, שיחות מלב אל לב, על הרגשות ומעשים שעברו על שניכם במהלך היום, מחשבות שחשבתם וכדו', לשתף בחוויות האישויות והזוגיות שחוויתם. רק כך תכירו טוב יותר אחד את השני ורמת התקשורת תוכל "להתחרות" בקשר עם האמא, שכבר קיים כ20 שנה.

ה. כתבתי בסעיף הקודם "להתחרות" במרכאות , כי בעצם אין מה להתחרות - זו רמת קשר שונה. קשר אם ובת אינו בחירי ואילו בך אישתך בחרה, כן, דווקא בך!! יש לך הרבה מה לשמוח בזה ולתת באישתך אמון שהיא לא בחקרה בך סתם, היא מעוניינת בקירבתך, לכן תעניק לעצמכם זמן ותשומת לב. כי קשר זוגי חזק זה לא דבר שנוצר מאליו.

ו. ואחרון חביב: לא לשכוח הכרת הטוב לאמא שגידלה אותה לתפארת - בשבילך, בשביל שתזכה באיזה טובה בעלת מידות ועוד כל המעלות שמצויות באישתך, שבוודאי חלק ניכר מהן הוא תוצאה של הבית שממנו צמחה ומחינוך אימה.

 

בהצלחה רבה!

אשמח לעזור אם צריך עוד משהו,

 

שרית יורב

מנחת נישואין ומשפחה

sarityorav@gmail.com

חדשה כאן .... דעתי האישיתאבני חן

שלום לכולם

 

אני חושבת שאתה צריך לנסות ולדבר אתה ולהסביר לה ממה מפריע לך .

וכן לא לגור ממש מתחת להורים שהאמא תוכל לבוא כל הזמן וכל רגע .

כדי לגור במרחק של  נסעה 10 ד או יותר , חצי שעה ..... לפי בחירתכם .

 

ותיקח בחשבון שזה לוקח זמן , כמה זמן אתם נשואים , זה גם משפיע .

אם זה השנה הראשונה או אפילו השנייה זה יכול להיות .

 

מניסיוני האישי גם אני היתי קשורה מאוד לאמי , אני הבת הבכורה בבית .

ולאט לאט הבנתי והשתחררתי ממנה ..... עדין לא ממש .

אני מתיעצת  אתה הרבה .  בהתחלה היה לבעלי קצת קשה לקבל ולהבין את זה .

שכל דבר אני מספרת ואומרת לה ..... אחרי שדברנו והגענו למסכנות  מה אני  כן יכולה לספר ומה לא .

ולאט לאט  עם הזמן  למדתי מה כן אפשר ומה לא כדי  לספר .  

 

 

צריך הרבה סבלנות ולנסות להגיע להסכמים ופשרות ....אם הזמן זה משתנה .

ולמדים להסתדר אחד אם השני ...

צריך לזכור שכל אחד בא מבית אחר אם הרגלים  שונים .

ולכן לאט לאט צריך למצוא מה טוב ונוח לכם כזוג .

 

 

 למשל  אצלנו במשפחה , כולם ביחד , נוסעים  לשבתות הרבה  , כך התרגלתי ....

ובעלי  פחות אהב  שנוסעים הרבה .... ורצה שנשאר יותר בבית .

ולי זה היה קשה  שלא נוסעים הרבה יחסית  .

לבסוף הגענו למעיין פשרה  לנסוע פעם בחודש לאחד הצדים ולהפך ....

זה אומר שכל 2-3 נוסעים לצד שלי /או של בעלי .....

בהתחלה היה לי קשה מאוד אם זה .

ולכן הוי תקפות שנסענו יותר ( לפי המוזה והרצון שלי ובעלי לבוא לקראתי ...) .

ולאט לאט התרגלתי  לזה .

 

בהצלחה

 

* 2-3 שבתות שבהם אנחנו נוסעים ....אבני חן

קצת אחרת.הראל ממודיעיןאחרונה
עבר עריכה על ידי הראל ממודיעין בתאריך כ"ח באב תשע"ד 11:10
עבר עריכה על ידי הראל ממודיעין בתאריך כ"ח באב תשע"ד 11:09

לעניות דעתי, צריך לבחון קודם מה נכון לזוגיות ובטבע האדם, ורק אח"כ לתת עצות.

חושב שתלות בכל גורם חיצוני , היא תמיד שלילית, ומזיקה לפעמים יותר ולפעמים פחות. ותלות באמא היא הכי מזיקה, כי השפעתה הכי גדולה, וממקום של תחרות עם הבעל, אם היא גם חשה צורך להמשיך להיות הכי בעולמה של הבת.

 

מסכנה האישה שלא מפריע לבעלה שהוא לא מקום ראשון אצלה, ברור שהיא פחות חשובה גם לו... אלא אם כן, שניהם מגיעים לנישואין על תקן טכני, מעין נוכח נפקד, פחות עם קשר עמוק, במקרה כזה, ברור שחינוך ילדיהם לא יהיה מן המשופרים בלשון המעטה.

 

ברור שגם לכל אחד מבני הזוג יש את החופש הנכון שלו, אך אין לאפשר חיבור עם גורם מפריע.

ברור גם שאסור לפגוע באם או לדבר עליה בזלזול, בפרט לא באזני ביתה.

במקרה שלך, אתה מספר גם על פגיעות מצד האם. זה באמת קשה כי אני מניח שאשתך קולטת את הפגיעות וזה מוזיל את ערכך בעיניה, כי אימה יודעת הכי טוב... זה כואב. סביר שאם האם פוגעת בכוונה, היא חשה שאתה 'מתחרה', זה מצב שאסור שימשך, זה עלול להוביל להרס הנישואין. 

ברורה גם הרגשת האם כלפי ביתה הקרובה אליה. אך לא לחינם אני מזכיר זאת בסוף, כי זו נקודה הכי שולית במעגל השלישיה, בעל אישה ואמא.

 

אם אנו מסכימים עד כאן, הרי שהאחריות מוטלת קודם כל על האם והבת, כיון שהן יוצרות הקשר ובעלות הקשר. בהחלט אפשר לבקש מהבעל שיסייע בכך שיתמתן יתאזר בסלנות, וכו', אך זו רק עזרה מצידו.

נכון הוא שאם אין שיתוף פעולה מצד האם והבת, אין לו ברירה, והוא צריך לקחת את האחריות לידיו, ולמתן את הקשר בין האם והבת בחכמה, וסבלנות, לא מאמין שאפשר לשוחח עם האם על כך, היא שבויה ברגשותיה לביתה שהתגברו כעת כשמישהו מאיים על הקשר, בפרט לאור זה שהיא פוגעת בך, כנראה, היא לא תכבד את דעתך, סביר שאף תתחזק בדרכה.  אולי לשוחח עם האישה ברגע נכון של קירבה ויכולת הכלה מצידה. אך בודאי לפעול בחכמה מאחורי הקלעים, כמו לגרום למעבר דירה רחוק יותר, כמו שהזכירו כאן, הן לא צריכות לדעת שזה בגללן, לגרום לפחות קשר טלפוני, בלי שהן יבינו את המניע האמיתי. וכן הלאה. באותה מידה, צריך להגביר את הקרבה בין הבעל והאישה, כי לנתק מהאם ולא לספק את צרכי האישה, זהו עוול (כל אי סיפוק צרכים בין בני הזוג זה שלילי).

גם אי אפשר לנפנף בכל אותן בנות שקשורות לאימן בצורה מזיקה ולומר שזה לגיטימי. זה באמת מובן, אך לא נכון.

 

 

ושאלה לכל מי שהתיחס בסלחנות , והטיל את האחריות לשינוי על הבעל: האם את היית מסכימה שבעלך יהיה קשור לאימו בכזו תלות וחמותך תפגע בך חפשי???

כנראה שלא. אז זה צריך להיות מובן גם הפוך.

.

חופשה משפחתית- סגולה למריבות!מופים

שמתי לב מסביבי (וגם מנסיוני האישי) שכשיוצאים לחופשה זה הרבה פעמים מביא למריבה בין הבעל לאשה

עד שלפעמים זה הורס את כל החופשה, והיה כבר עדיף להישאר בבית

 

וחשבתי מה המקור של זה, ואיך אפשר להימנע מזה

 

נראה לי שזה נובע מזה שחופשה היא הוצאה משמעותית, עם המון הכנה טכנית, המון אירגון, והמון השקעה, ויש לכל אחד מבני הזוג (וגם לילדים...) הר של ציפיות שהוא דמיין איך יראה החופש

 

וכשמגיעים לנופש עצמו, יש לכל אחד הרגשה "טוב, זהו, הגענו לנופש, עכשיו אני צריך ל י ה נ ו ת !!!, שכולם יטפלו בי, כולם יעשו מה שאני רוצה, ויהיה לי נופש מושלם"

וכיון שכל אחד רוצה הרבה פעמים דברים אחרים, ודמיין דברים אחרים - הרצונות שלנו מתנגשים אחד בשני, ונהיה פיצוץ

 

וכן כתב רבינו יונה (שע"ת ש"א סל"א) על הפסוק "לתאוה יבקש נפרד" שכל זמן שאדם מחפש איך ליהנות מהחיים, הוא יהיה נפרד מכל אח ורע "כי תאוות בני אדם ומידותם חלוקות

 

אז הפתרון לדעתי, שכל אחד יתרכז בנופש איך השני יהנה, והדמיונות שלו והציפיות שלו יהיו  איך אשתו\בעלה ישמחו, ואז אדרבה, הנופש יחזק את הזוגיות שלהם

 

עוד צד מעשי...מבט קדימה

אפשר גם לחלק אחריות.

את אחראי על כך וכך וכו'.

כדאי גם לארגן מראש מה רוצים לעשות.

לתת לכל אחד תפקיד ניכר- לדוגמא: ביום הראשון, אתם אחראים על הארוחות. אחראים לאסוף את הכביסה מכולם ולתלות מה שצריך וכו'.

וודאי שהאשה תעבוד יותר ואם זה נח לשני'הם אז שהבעל גם יתפוס חלק ניכר (אני לא כ"כ אוהבת שבעלי אחראי על הסדר. סתם כי זה לא תמיד נראה סדר בסוף והוא שוכח הכל... ועבורי זו לא טרחה)

אולי אפילו לארגן מראש ישיבה משפחתית כדי לסדר את העניינים.

לקנות דיסק יפה לכל הטיול, תחרויות במהלך הטיול וכו'....

ועבור הזוג...  וודאי שזו לא ממש חופשה של רוגע. זו הרבה עבודה. נופש לזוג צריך להעשות בנפרד

והרבה הרפי'ה!!!

עוד לא פגשתי הורים שנחים בחופשה משפחתיתצורית7

אחרי החופשה המשפחתית צריך חופשה זוגית

מגניב

 

אחרי החופשות המשפחתיות אני חוזרת יותר עייפה ממה שהייתי קודם.

 

 

האמת, התובנות האלה עלו לי בחופשה זוגית...מופים

אבל דוקא אשתי נהנית גם בחופשה משפחתית (שאנחנו כעת בעיצומה)

תהנו... אתם עוד "תוך כדי".. בהצלחה.ד.
העלת נקודות למחשבה. תודה.מעיין חתום
רק אני לא מסוגל לחשוב על חופשה רק בגלל זה ?משה

חופשה משפחתית - סגולה לריבוי שלום ואחוה ושמחה...ד.

והדרך - כמו שכתבת - אכן. באופן טבעי - אם איש רואה את תפקידו שהוא מארגן את החופשה למשפחה, ושמח בשימוחם, וגם ב"הזדמנויות חינוך ולמידה" שיש אגב זה; וכל אחד - גדולים וקטנים - סבלן ומכיל למה שהאחר שמח בו/נהנה ממנו - 

 

אז זה דבר מעצים ומשמח מאד. כל אחד לחוד ואת הביחד של כולם.

 

יישר כח.

אצלנו גילנו שתאום צפיות עושה עבודה טובה!אבני_החושן

פשוט הוא רוצה מסלולים מסוג X

אני בכלל רוצה מסוג Y

הוא חושב שלילדים טוב Z

אני חושבת שטוב W

 

הם במשפחה היו רגלים לכך וכך

ואנחנו לכך וכך

ובלי זה זה לא נקרא חופש!

 

פשוט למדנו לתת מקום ל2 סוגי הצרכים

יש דברים שכל אחד וויתר ויצאו כולם נשכרים !

עם ילדים זה בכלל לא חופשהפרח-בר
יותר סוג של עבודה שיהיו בריאים!
אחרי כמה נסיונות כושלים...רק נחת
לקחת את המשפחה לטיולים כמו שאני מכיר (שביל ישראל וטיול של שלושה חודשים בטרקטורון בכל הארץ ובלי סוף מסעות במדבר ובערבה...) למדנו לתפוס עץ עם הרבה צל במקום עם מזג אויר טוב בסביבת מקור מים ופשוט להנות מהחיים ומהילדים יומיים.שווה לנסות!!!
רק שכשתופסים מקור מיםאין כמו אמא

צריכים מאוד להיזהר, שהילדים לא יטבעו, כבר קרו דברים מעולם..

אני מסיבה זאת לא נוסעת לצימר עם הילדים. לא רוצה לחשוב על מצב שאחד מהם חומק מהדלת.

גם לא נוסעת לאוהלים שהם ליד מקור מים, אפילו 5 ס"מ של נחל... למקרה שאחד הילדים יזחל מהאוהל.

 

אנשים נוסעים לחופש ולא תמיד חוזרים... ה' ישמור. לחזור בשלום זה גם חלק מהתפילות לפני שיוצאים.

 

מה שהגענו למסקנה, שגם אם לא נהנים, ז"א הנוף לא מספיק יפה מחלון המלון , האוכל לא מספיק משובח וכו'.

לא להתלונן ליד הילדים.

וזה אחרי שאני זוכרת את עצמי ילדה, היינו יוצאים לנופש ותמיד ההורים שלי היו אומרים ששילמו הרבה, האוכל לא משהוא, הבריכה קטנה, החדרים צפופים, זה מוציא את כל החשק!

אני בתור ילדה הכל היה טוב, ז"א חדר צפוף, אוכל לא משהוא, רק שראיתי את ההורים שלי כל כך מאוכזבים לעומת הכסף שהוציאו זה עשה לי רע, כל האוירה היתה כבר לא משהוא.

מה שכן מקום עם תוכניות לילדים זה הדבר הכי הכי חשוב אצלינו, מבוקר עד אמצע הלילה פעיליות של המלון.

זה נותן גם זמן להורים,

גם עשינו חלוקות אני ובעלי ,בארוחות, פעם אחת בעלי אכל לפני ואני רצתי אחרי התינוקים והוא אכל בנחת, למחרת הפוך

כנ"ל בריכה, שעה הוא שחה בנחת אח"כ הפוך. אופנים וכו. היו יציאות של כל המשפחה והיה גם כל אחד שעה ביום לבד.

 

 

 

 

חופשה משפחתית נכונה- סגולה לחיזוק המשפחה.פרפר לבן
כל שנה אנחנו נוסעים (כשמתאפשר פעמיים בשנה וכשלא פעם בשנה)

יוצאים לצימרים.

מה עושה אותה כל כך טובה?

לא חושבים על כסף/חדשות. כסף לוקחים תקציב מסויים. לא ביזבזנו- הרווחנו.
חדשות לא שומעים בכלל. אם כבר אז אולי פעם ביום מהזק קצר.

עושים מסלולונים, נהנים בלי סוף, מתפנקים בדברים שבבית לא מתפנקים כל יום.

מדברים, שרים יחד, צוחקים.

ובזכןת זה חוזרים מחוזקים. אגב- זה נותן כוחות להמשך.
נחמד לשמוע דברים על חופשה משפחתית /זוגיתאבני חןאחרונה

את האמת אנחנו לא ממש בקטע הזה של חופשות משפחתיות .

הילדים יחסית קטנים ועוד לא מבינים /מבקשים . ( ילדה בת 5  וחצי וילד בן 2)

נוסעים קצת למשפחה .... בעיקר שלי . ואם אמא שלי אנחנו עושים דברים ונוסעים לטייל .

לים , לקניונים ,(לפעמים ) לחיי כייף באשדוד , סדורים ....

בעלי לא ממש מתלהב לנוסע למקומות רחוקים ולעמוד בפקקים של המדינה בקייץ / חול המועד ....

 

אנחנו נסענו לחופשה זוגית בערך פעם בשנה  בחופשים שהורים ישמרו על הילדים .

לצימר נחמד או בית מלון . יותר בטן גב טלויזה ומדי פעם גם בלאים קטנים באזור הצימר /מלון .

 

 

 

שלום לכולם-עזרה!בעזרת ה'!!

אנחנו מאורסים ומחפשים מקום לגור בו.

ארוסי בצבא, משרת בצריפין ואני לומדת באלקנה.

יש למישו רעיון טוב לישוב נחמד שקל להגיע לצריפין ואלקנה?

עצות,הארות,הערות והמלצות יתקבלו בברכה

תודה לכולם!!

סגנון? כיוון? מה חשוב לכם?...אורית**
קרוב לצריפין- ניר צבי, צפריה, כפ"חמשיח עכשיו!

ערים- ראשל"צ, חולון

זה מה שאני יודעת, מניחה שיש עוד הרבה

למה לא במעונות של המכללה?רחלקה

דווקא יישוב? כי מבחינת עיר אפשר בגרעין התורני בלוד\רמלה... יש משם אוטובוס למסוף אורנית..

חשוב לנו שיהיה נח להגיע לצריפין ואלקנהבעזרת ה'!!

ואין לנו רכב.

מעדיפים ישוב ולא עיר..

תודה לכולם!!

כל ישוב שבאזור ירושלים-קסם יכול להיות נח יחסיתריבה_אחת

מירושלים יש תחבורה לצריפין ומקסם יש לאלקנה.

מאלקנה (עד כמה שאני יודעת) יוצאת הסעה כל יום לירושלים דרך אריאל, ומשם כבר קלה הדרך..

 

יש סגנונות שונים מאד לישובים, אז אם אתם מחפשים חברה כדאי שתשימו לבכם לעניין..

 

שיהיה במזל טוב!

ההצעה שלך קצת לא בכיווןניל"ס

לנסוע מאלקנה לצריפין דרך ירושלים זה עיקוף רציני וחבל על הזמן...

דווקא מאלקנה לכיוון המרכז (כיוון פ"ת, שוהם והסביבה) יהיה יותר הגיוני. מה עם המושבים על דרך 444 (חדיד, גבעת כ"ח, בית נחמיה, כפר טרומן, נחלים...)? לא יודעת על משהו דתי דווקא (אולי בית נחמיה ונחלים?) אבל לא ציינת את זה בהעדפות שלכם.

 

 

(ההסעה שאליה התכוונת זה לא האוטובוס, נכון? אז בכל מקרה צריך לראות שאפשר לעלות עליה בכלל.)

בגלל זה רשמתי בין קסם לירושליםריבה_אחת

מהישובים שיותר קרובים לקסם אפשר לחתור לכוון המרכז כדי להגיע לצריפין (בערך עד עלי), ולישובים המזרחיים יותר עדיפה ירושלים..

והוספתי למה האופציה הזו טובה גם לה, בגלל שיש הסעות מאריאל וירושלים לאלקנה.

כוונתי טוב יותר עכשיו?

לוד רמלהאמא למתוקים
יש משם הרבה תחבורה
תודה לכולם בעזרת ה'!!


נקודה למחשבה:אל הר המוריה
לפעמים ממש קשה ששני בני הזוג צריכים לנסוע.
ועדיף שאחד יהיה קרוב.
אז צריפין- א"א לגור. אבל מה עם אלקנה?
חברה שלי גרה במשך שנה באלקנה סתם בדירה שכורה ואח"כ הם עברו למעונות.
זה בהחלט יכול להיות אופציה הגיונית, כי זה טוב שתהיי קרובה, גם ככה לסטודנטיות באורות אין באמת זמן







ו...
אני ממש מתרגשת בשבילך!!
אפשר לנסות גם את אזור מודעין והסביבה ...אבני חן

 אתם מעדיפים ישוב  נכון ?

אז יש את ישובי מודיעין (או קרית ספר ).

כפר רות , לפיד ,נילי  נעלה , טלמון , דולב , נריה .....

 

אבל אם לך וגם לבעלך אין  אין רכב  היה מאוד קשה לגור בישוב .

כי  לישובים  (לפחות אלה שהזכרתי )  אין תחבורה ממש מסודרת . (פעמים אולי 3 ביום  ... )

ולכן מאוד קשה בלי רכב , אבל זה אפשרי , אם את בקטע של טרמפים מהישוב ......

 

 

 

נ.ב

 

אני גרה באחד מהישובים האלה .

ולי אין רכב רק לבעלי ולכן אני כמעט ולא יצא מהישוב .

כשכן אני יצאת אז אני נסעת באוטובוס  .שבא פעם או פעמיים ביום ונכנס לישוב עצמו .

האוטובוסים מירושלים / מודיעין .....

השעות של האוטובוס תקועות באמצע החיים .....

 

ודבר נוסף כדי להגדיר  מה אתם רוצים /אוהבים . מקום דתי /חרדי 

או מקום מעורב /חילוני יותר .....

 

שהיה בהצלחה  

תודה לכולם בסוף החלטנו על אלקנה..בעזרת ה'!!אחרונה

אל הר המוריה-את מותק! תודה

עבודה בשעות גמישות?ישראלי
אישתי מחפשת עבודה בשעות גמישות
במהלך הלימודים אפשרי יום בשבוע.עכשיו אפשר יותר


אנו גרים בי'ם ...
מישהו מכיר?

הבעיה עם עבודות כאלה זה שהגמישות היא אצל הבוסמשה

לא אצלה

 

 

אין הרבה אנשים שמוכנים לעבוד עם מי שתעבוד "בזמנה הפנוי".

תנסו בחברות כח אדם...ויקי7
אני מכירה רק את ors, אבל בטוח יש עוד...
מי זה orsישראלי
בשעות הבוקר - צהריים ?אבני חןאחרונה

אפשר גם לנסות משפחתונים  או גני ילדים ....

 

תלוי הכין אתם גרים ירושלים ?

פעם גרנו בירושלים , והיה תקופה שעזרתי כסיעת במשפחתונים פרטיים  , בבית של משהיא  .

אז אולי שם היה שעות גמישות . פעם בשבוע או רק בקר /צהריים ?

צריך לבדוק ולברר .

 

בהצלחה

אולמות חתונהhod
אשמח לשמות של אולמות חתונה טובים,במרכז,מחיר מנה עד 180 .
האופרה בפתח תקוהשנינו
מיקום נוח, אוכל מעולה ומחירים טובים. גם האולם עצמו נראה ממש טוב.
היכל שלמה בפ"תמשיח עכשיו!

קווין סיטי באזור

התחלות בחולון

 

הזוי לגמרי שאנו משלימים עם מחירי המנה הללוהלוי מא

ב180 אני קונה אוכל לשבת שלמה למשפחה שלמה וכאן בערב של 4 שעות אני שורף תכסף הזה זה הגיוני???

 

סליחה על הנצל"ש הייתי חייב 

נכון !ארץטרופיתיפה

חבל שהרבנים לא מרימים איזה התגבשות - נאמר עד 70 שח למנה.

יש חסידויות שעושות את זה.

אנשים אוכלים בבית ובאים בשביל לרקוד ולשמוח.

לא מביאים צ'ק שמן ולא עלים במשקל

אכן. צריך להורידעדידפאחרונה
כל קייטרינג מכובד לוקח 50-70 למנה, אין שום הצדקה להגזים.
אנחנו אישית התעקשנו והצלחנו.
הגיע הזמן....
היכלי מלכות בבני ברקאלמונית 0
עבר עריכה על ידי אלמונית 0 בתאריך כ"ה בסיון תשע"ד 12:38

האוכל עולה הרבה פחות והוא נחמד וטעים בהחלט, האולם הגדול יפה ומרווח 

שאלה לא קשורה לפורום - אשמח לעזרה בכל זאתהכל הכל לטובה!

מה עדיף לספה? רגלי ניקל או פלסטיק?
מבחינת המראה - אנחנו מעדיפים ניקל, אבל טענו בפנינו שהיא נהיית חלודה אחרי כמה חודשים, והפלסטיק שמתחתיה יוצא במשך הזמן ואז כשמזיזים אותה לשטוף את הבית אז היא שורטת את הרצפה.
האם יש אמת בדבר? (פשוט ייתכן שלמי שאמר לנו את זה יש אינטרס לגרום לנו להעדיף פלסטיק)
יש למישהו ניסיון בעניין ויכול לענות?

תודה מראש!

ניקל לא אמור להחלידטריה טריה
ויותר מזה, ניקל (וכרום) הן המתכות שמערבבים עם ברזל כדי לקבל נירוסטה (שלא מחלידה).

את הגומי שבתחתית הרגליים תמיד אפשר להחליף אם נופל או נהרס, זה עולה כמה שקלים בודדים לחבילה, ותמיד כדאי להחזיק כמה כאלו במלאי.

כל מה שצריך הוא שלבעלך (או לך, אם את בקטע) יהיו שתי ידיים טובות שיכולות להתעסק עם דברים כאלה בלי לאבד כיוון
יופי תודה!הכל הכל לטובה!
ניקל לא מחלידנפשי תערוג


תלוי אם הניקל עבר תהליך של מניעת החלדה.עוגת גבינה.אחרונה
תשאלו אם זה מגלוון.
2 ספרים למכירהורוד
עבר עריכה על ידי ורוד בתאריך כ"ז באב תשע"ד 22:36

מדריכים לקשירת מטפחות:

"עטור מצחך" - 20 ש"ח

"מטפחות מטפחות" - 20 ש"ח

 

מי שמעוניינת - באישי

מכונת כביסה- נתקלתם פעם בתופעה הזאת?פרח חדש

לאחרונה אני מגלה חורים בהרבה בגדים שלנו. עצוב

כנראה שזה משהו במכונת כביסה. זה לא מחרקים שאוכלים בד, כי אני יודעת איך זה נראה החורים שהם עושים. כאן זה נרעה ממש קרוע...

בדקתי את התוף וכל המכונה מבפנים ולא מצאתי משהו. 

מה זה יכול להיות?

את גרה באזור חם במיוחד?הרועה
אם כן וזה הקיץ הראשון שלך שם, תלייה של בגדים בחום כבד יכולה לגרום לבלאי גבוה ולקרעים.
תקראי לטכנאי. ייתכן שרק בזמןצורית7

הפעלת המכונה/ או הסחיטה  יש איזה צ'ופצ'יק קטן שיוצא וקורע את הבגדים

קרה גם לסבתא שליחדשחדש
נתקלתיאמא למתוקים
יכול להיות שצריך להחליף את הגומי בפנים
התוף
הכוונה לגומי שליד הפתח?פרח חדשאחרונה
מחפש כיוון בחיים!!אנונימי.ש

פעם ראשונה יחסית שאני כותב כאן שרשור רציני.האמת שאני די מעודכן ביחס לשרשורים שרצים כאן(לפחות המעניינים).החלטתי לאזור אומץ ולהעלות את הבעיה שלי בכתב בתקווה שאכן אמצא פיתרון,כיוון וכו'.

הסיפור שלי הוא כזה.נשוי,בן 21,נמצא בישיבה בדרום,לפני צבא.

הכרתי את אשתי בשיעור ב' ,היכרות לא ארוכה בכלל,בערך חודשיים עד לאירוסין,חודש וחצי אחרי כבר מתחת לחופה.בדיעבד כשאני מסכם את התקופת יציאה שלנו,ייש לי הרבה ביקורת על עצמי והרהורי חרטה כבדים.הכל קרה כל כך מהר,מרגיש שלא באמת בחרתי בה,פשוט נמרחנו ונמרחנו עד שהחלטנו שאנחנו יוצאים "הרבה זמן",התחתנו ולצערי הרב כמו שאמרתי מתחבט קשות ויותר בזמן האחרון על הצעד הכל כך משמעותי הזה שלא ייחסתי לו הרבה חשיבות.(לחץ חברתי,התלהבות מקשר עם המין השני,לחץ של ההוריםוכו').

הנקודה היא שאני די מתחרט על כך שהתחתנו,לא רואה הרבה נקודות התאמה(מראה,יכולת תקשור,תחומים בחיים וכו').

אשתי לא מבינה מה מטריד אותי..קשה לפתוח אתזה איתה.אנחנו שונים ברוב הדברים.דיבור עמוק ורציני לא נכלל בחלק מהקשר בינינו(ניסיתי לפתח אתזה הרבה זמן,פשוט זה לא זה..).היא מאוד מרובעת ומשעממת מבחינתי,כמו שאמרתי מראה לא מלהיב,חוסר יצירתיות ועוד הרבה תכונות שלא מתאימים.

אתם שואלים את עצמכם,מה גרם לך להתחתן?הייתי "צעיר"במלא מובן המילה(עיינו למעלה),התבגרתי ומבין שעשיתי טעות.

להמשיך לחיות ככה נראה לי עינוי נפשי וזוגי,לא מרגיש שאנו מפתחים את הקשר,אין ציפייה,געגוע,או סתם רצון להיות ביחד.ניסיתי לפתח אתזה אבל היא נעולה מאוד בשיטת חיים שלה שלא מתאימה לי בכלל.

חשבתי לא מעט לפרק את הקשר,הזדמנות טובה שאין לנו ילדים עוד..וזאת לאחר התייעצות עם רבנים ואנשי מקצוע שהבינו שאין מה למרוח קשר כל כך מעיב ומעיק.אך לפני כן,רציתי לשמוע ממכם,מה אתם הייתם עושים בסיטואציה קשה כמו שלי?תודה.נ.ב.הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לגרום לה צער,היא אשה מאוד עדינה ושברירית כזאת,אך גם ככה לא טוב לשנינו ומקוה שהזמן יעשה את שלו.

אנונימוש ממש לארק נחת
התוונתי שתמשיך עם המצב הבעייתי אני עולה מולך באישי
יש עוד תפקיד לגנבים חוץ מלחזור בתשובה?ריבה_אחת

גנבו לנו חפץ יקר שלא שייך לנו בכלל! עצבני

העניין הוא שהבעלים בונה עליו למחר..

 

סתם רציתי לפרוק, מתסכל.

אויש...יעל מהדרוםאחרונה
למה יש מספר לא מבוטל של גברים ונשיםפלוני
שמתחתנים לפני שהם מפנימים מה הם חיי נישואין ומוכנים לוותר על חיי הרווקות באמת?
אם אנשים היו מבינים באמתטאבולה ראסה
מה האחריות בחיי נישואין,
כמה קדושה וכמה אחריות יש על הכתפיים,

אף אחד לא היה מתחתן...

אני חושב שזה לא נכוןפלוני
אף אחד בעולם לא יודע מה הם נישואין לפני שנכנסים לזבימבה
בוגר מאד להגיד תשובה כזאת...פלוני
ברור שמבינים באמת רק אחרי שמתחתנים, אבל אפשר להבין הרבה ולהתכונן לזה גם לפני שמתחתנים.
אפשר להבין ולהתכונן הרבה, ועדיין לחטוף ת'כאפה...אלזה
אני דווקא חושבת שיש המון הכנה לחיי נישואין. מדברים איתנו על זה באולפנא ובישיבה, הרבה מאיתנו חולמים על זה ומתכוננים לזה מגיל כל כך צעיר, ועדיין, אחרי החתונה פתאום מגלים שהרבה תובנות שהגענו אליהן כרווקים פשוט לא רלוונטיות לחיים האלו! וזה מטלטל!
בימבה יפה כתבתarikאחרונה
אדם משתוקק לחיות בזוגיותחלב ודבש

כשהוא פוגש את בן או בת הזוג הנכונים שמהם הוא לא רוצה להפרד.

זה החלק החשוב ביותר בכל התהליך.

כשבני זוג מוצאים זה את זה כל השאר נעשה פשוט מאד.

אם מתחתנים מסיבה של לחצים וחישובים רוב הסיכויים שחיי הנשואין יהיו עול כבר.

 

...קרונפלקס

1.אולי הגיל, הם מפחדים "לפספס" את אותו אחד/אחת והגיל לא לטובתם.

 

2. אני יכולה להעיד על עצמי.. וכמו שכל אישה נשואה עדכנה אותי לגביו.

לא משנה מה הגיל שלנו לפני החתונה אנחנו מאוהבים מתרגשים מתלהבים. אנחנו בעננים ולא ממש משנה מה אומרים לנו וכמה מלמדים אותנו זה לא ממש נכנס פנימה. 

פתאום אחרי החתונה הרבה זוגות ו/ או רק האישה או הגבר הולכים להעמיק יותר בנושא...  כי פתאום זה מה שמדבר אליהם ופתאום שומעים ומבינים דברים שלא שמענו או שלא נאמרו קודם לכן.

  

3. אני חושבת שכל אחד לפני החתונה מפחד לוותר על חיי הרווקות. 

אבל כשמבינים שזהו, שנגמרו החיפושים. מצאנו את האחד המחשבה והפחד הזה עוברים מהר.

 

אגב, יותר כיף לחיות כזוג. עם כל הצרות והמריבות. 

בעלי תמיד אומר לי. אנחנו רבים כי זה מה שנשואים צריכים לעשות, ולא משנה כמה נריב בסוף אנחנו חיים בייחד באותו הבית ואני אוהב אותך. אחרי משפט כזה מבטיחה לכולם שאי אפשר להמשיך לריב. על כלום! 

 

ושנשמע ונתבשר בשורות טובות...מושיקו

עצוב

ברוך דיין האמת. כואב מאוד! מן השמיים תנוחמו!לשם שבו ואחלמה
תנורי אפיהנפשי תערוג

אנחנו מתלבטים בקשר לתנור דו תאי משולב בגז

 

בין:

בקו

סטואר

קינג

בלרס

 

כולם טווח מחירים די דומה 2300-2700

 

יש המלצות או דיסהמלצות לתנור מסויים או חברה מסויימת

ואם כבר, מכירים מקום אמין וזול להתעניין בו?

 

תודה

 

סאוטרפרפר לבן
מעולה, אני נהנית ממנו מאוד!
תוצאות המחקר שעשינו לפני קניית תנור חדש לפני כשנתיכוכב לכת
עבר עריכה על ידי כוכב לכת בתאריך י"ז באב תשע"ד 17:30
קינג וסאוטר נחשבים טובים
בלרס- תתרחקי כמו מאש! שלנו הלך לפח לאחר פחות מ3 שנים...
בקו- נחשב זול יחסים אם כי האיכות סבירה.
ובסוף קנינו אמקור. זול וסביר ( החלום על הדלונגי ייאלץ לחכות עקב מגבלות תקציב ומקום: -) )
קנינו לאחרונה של סאוטרמעיין חתום
קיבלתי עליו המלצות ובינתיים הוא סבבה.
ממליצה לקנות דרך קרן בני הישיבות- יש להם מחירים טובים.
לגבי בלרס-חברה טורקית ששמעתי שממש לא כדאי.
בהצלחה!
לנו יש סאוטר, מרוצים מאוד!!ג'נדס
קנינו דרך אבי סופר...
נשמח לשמוע גם על דגמים ספציפים. ובנוסףעוגת גבינה.
אם מישהו מכיר חנות טובה אמינה וזולה למיטה עם ארגז מצעים.

מה הטווח מחירים הלגיטימי למיטה כזו?
סאוטר (הדגם החדש)תמר_דר

ממש מצוין!

 

קנינו בחשמלית בבית אל, חנות מעולה וזולה ביותר!

ואם אתם כבר בבית אל יש סוכן רהיטים שקנינו ממנו חדר שינה ואנחנו מאוד מרוצים, דוד 0506543946

לי יש של חברה אחרת וב"ה מאד מרוצה.~א.ל

ועל מקום אמין וזול-

last price

 

http://www.lastprice.co.il/aboutus.asp

סאוטר וקינג מיוצרים באותו המפעלאנונימי למדי
שניהם התנורים היחידים שמיוצרים באיטליה ולא בסין, ההבדל ביניהם הוא היבואן, כך לפחות הסביר לי טכנאי של תנורים לפני כחצי שנה. לכן אחד משניהם ממומלץ בחום. ההבדל המרכזי ביניהם הוא האפשרות של טורבו - בתנור שני תאים של קינג יש תא עם טורבו ותא בלי. בסאוטר זה קצת שונה. לי יש קינג ואני מרוצה ממנו מאוד.
תחפש שירשורים דומים מהעבר בפורום זהמאמע צאדיקה

היו כמה שירשורים גדולים עם הרבה מידע והמלצות.

 

 

לי יש סאוטר -אבל לא דו תאי

ממליצה בהחלט.  

 

 

שיהיה קניות טובות  

vהכי חשוב שיהיה ניקוי עצמי-פירוליטי. חוסך המון כוחפסיפלורה מנגו

במיוחד בערב פסח וחוסך שימוש ברעלים החזקים לתנורים

 

לי יש סאוטר בל"ע כבר זמן מכובד ואני מאוד מרוצה

פרוליטי דו תאי?שירה..!
לפי מה שידוע לי, אין דבר כזה..
חד תאיאפונה

אם לא אופים כל היום גם בשרי וגם חלבי, אפשר לקנות חד תאי פירוליטי, ומידי פעם להכשיר אותו בקלות.

לספרדים זה יותר פשוט, ולא צריך פירוליטי.

תמיד תנורים דו תאיים הם חלשים יותר, וכדאי לחשוב עד כמה זה קריטי. אפשר גם להוסיף טוסטר אובן.

 

לי יש חד תאי, סאוטר, מרוצה ממנו מאד. אופה רק חלבי ופרווה (אשכנזיה לשעבר...) ולא חסר לי.

ניקוי עצמי ממש מייקר את התנורנפשי תערוג

ואנחנו כמו זוג צעיר טיפוסי, רוצים לחסוך

 

ד"א, תודה לכולם

בטווח הקצר- אולימאמע צאדיקה

אבל בטווח הארוך- לא בהכרח

 

פירולטי -אומר שיש לו הרבה יותר כוח מבחינת המבנה שלו, הוא עמיד יותר, יש לגופי חימום שלו עמידות גבוהה יותר

הוא בנוי להיות חזק יותר

גם אם לא כל יום משתמשים בכל הכוח שלו- השימוש הנורמאלי לא מגרד את שיא היכולת שלו, ומעלה את השרידות... 

 

ככה לדעתי 

 

אולי תתעיצו גם אם טכני מתקן מכונות שמכיר תנורים- ויודע לומר איזה תנורים הכי מבקשים ממנו לתקן ואיזה "לא רואים מוסכניק" 

ויש כזה דו תאי משולב כיריים?נפשי תערוג

כי בזאפ לא ראיתי...

ודאי שיש+mp8
לכל תנור דו תאי יש גם דגם משולב.
הקינג בסדר גמור. מניסיון שלי ושל בנות משפחה.
עם הניקוי עצמינפשי תערוג
סאוטר מעולה, קינג לאעדידפ
דה-לונגי!!שמי תכלת
דלונגי ממש לא בטווח המחירים שלנו.עוגת גבינה.
הלוואי ויכולנו להרשות לעצמנו דלונגי.
אנחנו דווקא יכוליםנפשי תערוג

נקנה אותו אבל לא נאפה בשנה הראשונה

ככה נתקזז את המחיר פטיש

 

 

נראה לך??

שאני אוותר על העוגות שלך? ליקוק

 

אז נאלץ להשאר עם הדגמים הפשוטים יותר

תודה רבה לעוזרים כאן ובאישי.עוגת גבינה.
בסוף קנינו את הסאוטר
תתחדשו ותהנו!!יעל מהדרום
רק רצינו להוסיף שכדאי ממש לא לפחד ולוותר.עוגת גבינה.אחרונה
אנחנו התמקחנו וקנינו משקם אלקטריק ב700 שקל יותר זול מהמחיר שהם רצו בהתחלה.
דחוף.... שכירות רכבאני ואני

שלום, חבר'ה!

אנחנו רוצים לשכור רכב ל-3 ימים (שני-רביעי).

יש לכם המלצות על חברות/סוגי רכבים? צריכים שהאיסוף וההחזרה יהיו בפ"ת.

פעם ראשונה

תתקשרי לחברות השכרהרחלקה

ותבקשי הצעת מחיר..

אתם רק זוג? אז תבקשי רכב קטן. אני ממש ממליצה על קל אוטו, חברה זולה וטובה!

כמה שנים רשיון יש לכם?משה

אני אנהגאני ואני

כ-6 שנים רישיון.

רק עוד חודש אהיה בת 25...

אם תמצאו רכב בעונה הזו- כבר תשמחו+mp8
נראה לי שכרגע השיקול היחיד הוא-
באיזו חברה יש רכבים פנויים באמצע אוגוסט...
דווקא לא... בשונה משנים עברוטאבולה ראסה
בגלל במצב הבטחוני הרבה רכבי השכרה יושבים במגרשים
(גם מבירור שעשיתי כשחשבתי על לשכור רכב,
וגם מראיון שנערך בקדיו עם מנהל אחת מחברות ההשכרה הגדולולת...)

אבל מה שכן- זה הרבהההה יותר יקר מבמשך השנה
מניסיון של מישהי שחיפשה עכשיו. בעיר גדולה...+mp8
אולי רכבים גדולים אין אבל רכבים של 5 מקומות יש .אבני_החושןאחרונה

אנחנו הזמנו מהיום למחר...

 

ונכון חיכנו 3 שעות עד שהגיע רכב בשבילנו אבל בסוף היה שווה

בנוסף לזהאריקל
כדאי לבדוק גם שכירות לשבוע
יש מצבים שזה יוצא יותר זול לעומת רק 3 ימים, לפחות יחסית, וככה יש לכם רכב לכל השבוע כבר להתארגנויות וכאלה..
יותר זול?? אולי יותר משתלם~א.ל


בתור זוג שהשכיר בשנה האחרונה מלא פעמים וכמעט מכל<3

החברות הקיימות בשוק,

ממליצים בלב שקט על אלדן...

 

חברה אמינה, אולי במעט יותר יקרה מהאחרות אבל אתם יכולים להיות בטוחים שיהיה לכם רכב,

ושאם יקרה פנצ'ר או תקלה בדרך יהיה מי שיעזור לכם..

 

ומבחינת רכב ממליצים על רכב מסוג מיני -משפחתי...

 

בהצלחה

תחפשי באנגלית השכרת רכב זולה בישראל..טוזי
מוצאים דילים יותר שווים (15-17$ליום נגיד)
המלצה לחברת הובלות<3

אנחנו מחפשים המלצה לחברת הובלות מאזור ירושלים לבנימין.

 

יש המלצות? אנחנו צריכים הכל...

כולל פירוק והרכבה של ריהוט וכדו'...

 

נשמח להמלצות רלוונטיות כולל טלפונים

תודה!

shlepers for hireאפונה

גדליה: 054-8137888

עבודה עברית, אנחנו מרוצים.

גב ההר כידוע ליהסהר האיתן
מובילים עם המובילים שלומי052-456-0003דוד14
שלומי ואיתיאל ממצפה יריחו
העבירו לנו דירה ואנו מרוצים.
עבודה עברית
הרצליך, והובלות התאומים - ממעלה אדומים.אורית**
הרצליך. היו שווים כל שקל.פלפלתי

חפש בגוגל הרצליך.רחלקה
היקר זול והזול יקרמושיקואחרונה

או ב2 מילים - עבודה עברית

שאלת חמיןהלוי מא

כל פעם שאנו מכינים חמין גם לאחר שאוכלים ממנו ביום ראשון נשאר חצי סיר ביום שני וכבר זה בבחינת פיקוח נפש לאכול שלושה ימים רצופים וזורקים .

 

שתי שאלות:

 

1 האם זה נורמאלי גם אצל אחרים?

2. האם זה דרכו של חמין שאוכלים מעט וזורקים הרבה?

אכן, צרת רביםאלעד

יש בו ברכה, בחמין.

זורקים יותר ממה שמכינים+mp8
זה טיבו של חמין.
לוקחים בשר טוב עם תפוחי אדמה וכל מיני דברים טובים-
והורסים אותו על האש שבת שלמה,
כדי שיהיה כפרת עוונות לזרוק אחר כך.

יסלח לנו אלוקים-
הפסקנו להכין.
אם פי 8 האם צד מינות יש בכם???הלוי מא

ננה-בננהננה-בננהננה-בננה      ננה-בננהננה-בננה  ננה-בננה   ננה-בננהננה-בננה   ננה-בננהננה-בננה

ננה-בננה    ננה-בננה      ננה-בננה    ננה-בננה    ננה-בננה       ננה-בננה

ננה-בננה    ננה-בננה      ננה-בננהננה-בננה  ננה-בננה             ננה-בננה

                                            ננה-בננה 

 

קיצר רציתי לכתוב חמין עם סמיילים 

איזה השקעות!!+mp8
אבל אנחנו מתחזקים..
אולי לקראת החורף נשוב להשליך חמין מידי מוצש...
מזמינים בנישים הביתהמושיקו

סגולה בדוקה..

 

או מכינים תפוא אחד לכל סועד

איכשהו החמין נוטה להתנפח למימדי ענקיעל מהדרום
לק"י

פשוט לבשל פחות מלכתחילה.
עוד סגולה בדוקה רק לחמין:+mp8
אם מכינים ממנו מעט-
סגולה נפלאה היא שבדיוק יצןצו אורחים/ הילדים יהיו מורעבים/ חן החמין יהיה על אוכליו וכולם יעמדו מול שוקת שבורה, והסיר ריק, חמין אין בו, רק חומוס וגריסים יש בו...

מה שכמובן לא יקרה כשיכינו ממנו בשפע...
דווקא אצל אמא שלי זה הפוך-הקולה טובה

כשהיא הייתה מכינה סיר קטן- היה נשאר

כשהיא היתה מכינה סיר גדול- היה נגמר..

 

 

 

ואנחנו לא מכינים חמין..

פשוט לא מכיניםאריקל
החמין כמוהו כחטאחלב ודבש

בהתחלה זה נעים, אחר כך רוצים עוד ולבסוף מתחרטים.

מכינים רק כשיודעים שיהיו מספיק סועדים.

אם יש יותר מדי אז אוכלים את הבשר ותפוחי האדמה (ואם יש אז כמובן את הביצים) ואת השעועית ושאר הקטניות מקפיאים ואפשר לשמור אותם בהקפאה ללא כל חשש אפילו חודש.

אחד השרשורים היותר מצחיקים פהאמא ל2 קטנטנים
במיוחד המשפט: "זה בבחינת פיקוח נפש לאכול שלש ימים"....
אצלנו נגמר עד כדי כך שלא צריך לשטוף טת הסיר.נסיכים

אצלינו זה היה ככה..כמו צמח בר

עד שפשוט הקטנו את כמות החומרים..

אפשר תמיד להוריד כמויות..*קומי אורי*

אני מכינה בול מה שאנחנו אוכלים וככה בקושי נזרק

תגידי איזה כמויות את שמה? תני כיוון?מאמע צאדיקה
מכינים מעט מאוד ותמיד איכשהו הכמות גדלה לה בסירט'

שני תפוחי אדמה+כוס גריסים+מעט גרגרי חומוס. יוצא בול בשביל הסועד האחד פה בבית פלוס קצת לצאת ידי חובת זריקת חמין במוצ"ש

 

כוס גריסים?! אבא שלי מכין אולי חצי כוס חיטה לבערךיעל מהדרום
לק"י

חמישה אנשים נגיד (פחות או יותר) ונשאר..
אני שמה כמויות לפי העין...ט'
תעשו חמין של ספרדיםבתאל1

אמא שלי עושה בסיר הגדול: חומוס, בשר (מס' 8 מהסוג עם הסיבים הקצרים, אם תרצי סימני זיהוי בסופר אשאל אותה..לא זוכרת כרגע.. זה בשר טעים שמתפורר כזה וכיף לאכול אותו, ככה לא נשאר ממנו בכלל), ותפוחי אדמה כמס' המשתתפים. ואם רוצים גם ביצים... לא כולם אוכלים אצלנו.

בשקית קוקי נפרדת- אורז

בעוד שקית קוקי נפרדת- חיטה.

ככה אם נשאר אורז וחיטה- אפשר לאכול את זה בנפרד וזה יוצא אחלה, לא צריך לזרוק עם שאר הסיר.

זה גם יותר טעים..

 

ואיזה תבלינים שמים בחמין?יאיר השמש
תלוי איזה חמין.בת 30

מבהרט ועד פפריקה, דרך כורכום, פלפל שחור והרבה שום ובצל מטוגן. תלוי מאיזה עדה החמין..

שמע קטע -מעט מן המעט

בפעם הראשונה שעשיתי חמין שאלתי את אמא שלי איך אנחנו מתבלים. התשובה היתה בסקלת הצהובים שהוזכרה בתגובה מעליי.

 

החלטתי לעשות ניסוי. שיניתי כמה שיותר את התיבול (הלכתי על ירוק - בזיליקום, מלח שום, ואדום - תבלין לעוף... הוספתי גם דבש ומגניבים יכולים לנסות גם חמאת בוטנים). בדקתי מי ישים לב.

 

התשובה היא אף אחד. גם אני לא הרגשתי הבדל חצי חיוך

אנחנו כמעט לא זורקים. נשאר מעט לרוב...מבט קדימה

אנחנו פשוט מכינים בכמות מתאימה.

או אוכלים את השאריות במלווה מלכה ריבה_אחת
ועל זה נאמר, מה ההבדל בין ישיבע'בוחער לאברך?alezish

שישיבע'בוחער אוכל צ'ולענט ברביעי חמישי שישי שבת

והאברך בשבת ראשון שני שלישי

אתה מוציא שם רע למוסד הנישואין...+mp8אחרונה
הבו עיצה ותושיהאין מקום לשאלה

הי, שלום שלום!

יצא לי לעבור כמה פעמיים על השירשורים

אבל האמת שאני ממש חדשה- ברוכים הנמצאים  יש לי תחושה שתהיה לנו הכרות ארוכה

 

 

ביני לבין בעלי יש פער גילאי של 8 שנים. הוא בוגר, אחראי, מוכשר באופן יוצא דופן, תענוג לנהל שיחה איתו שיחה. אינטלגנט רחב, בעל חוש הומור והופעה בוטחת. אבל, הוא גם אדם ביקורתי מאוד ובעל אופי קשה אני מסנגרת עליו כמובן שהוא אדם שדורש מעצמו רבות ולכן גם דורש מהסביבה שלו אך להיות אשתו זה כבר עסק מסובך. מהיום שהתחתנו אני לא מפסיקה לקבל ביקורת ישירה ועקיפה על מה? על מה לא? צורת הדיבור שלי עם אנשים, העמידה שלי לא מוצאת חן בעיניו וכך גם צורת האכילה וההליכה. אני לא מספיק מאורגנת ומסודרת דוחה דברים מרחפת ועוד מליון ואחד דברים.

האמת? רוב הדברים נכונים ביסודם. אבל בנינו לי אין ביקורת עליו לי אין דברים שלא מוצאים חן? אך אני מבינה שלא הגעתי לנשואין כדי ליצור לעצמי בעל כלבבי אלא על מנת לחיות טוב עם אותו אחד שהתחתנתי עימו. אני מוכנה לעשות עבורו דברים שהוא אוהב או להמנע מלעשות דברים שאיננו אוהב. אך אינני מוכנה להיות תחת מתקפה!

בכלל כשאוהבים משהו מוכנים למחול ולסלוח לו על מקצת מגרעותיו, לא כך?

אני באמת משתדלת עבורו רבות שינתי בי דברים מהקצה אל הקצה ועדיין הביקורת בעינה עומדת כי אם אתמול זה היה על משפט טיפשי שאמרתי במסעדה לחברים אז היום זה על הלכלוך במקרר ומחר זה יהיה על תנועות הידיים שלי שמעצבנות.

כאנשים בוגרים דיברנו על המצב כמה וכמה פעמיים. וב"ה ישנו שיפור עצום אך מה שקורה עתה זה שהוא אוגר את הביקורת בתוכו ומתאפק מלומר אותה אך קשה להתעלם ממנה היא נשקפת בתנועותיו ובהבעות פניו. ולעיתים הוא גם לא מצליח להתאפק.

אני כמובן כמו כל אישה נפגעת ולוקחת ללב- קשה לי מאוד.

אני כל הזמן שואלת את עצמי אז אולי לא? אולי צריך לפרק את החבילה הזאת לפני שמגיעים ילדים? אם הוא כל כך לא מרוצה ממני וכתוצאה מכך גם אני לא מאושרת אז לא שווה לחשוב שוב על כל הנושא?

מה אתם אומרים?

 

 

 

 

 

שלום יקרה רבקוש

 

אני רוצה להגיד לך, מנסיון שלי.

אני בנאדם ביקורתי בטירוף. זה מה שאני.

 

ברגע שהבנתי שזה לא אשמתם של הסובבים אותי ושזה לא מתפקידי "לחנך" את כולם,

אני שומרת בבטן את הביקורת.

לפי דעתי זה הרבה הרבה יותר טוב....

 

ביקורתיות זה תכונת אופי. כמו שיש מישו מבולגן חסר תקנה ומישהו רחפן, יש מישו ביקורתי.

 

אני חושבת שזה טוב שאתם מדברים על זה, וזה יפה שיש שיפור- זה מראה שאת חשובה לו ושהוא מוכן להתאמץ בשבילך (מנסיון זה קשה ממש....)

 

בקשר ל "לפרק את החבילה". אנשים חושבים על זה יותר מידי מהר עצוב.

 

תנסו. תתאמצו. תעבדו על זה....

 

זאת דעתי הצנועה...

 

בהצלחה ממש!

בעלך צריך ממש לרצות להשתנותצורית7

האם הוא מוכן לעשות את המאמץ הזה?אם כן, לכו לטיפול זוגי

האם הוא ביקורתי כלפי כולם? או זה מופנה רק כלפייך? האם הוא רואה בך בת זוג ושותפה? או אולי הוא רואה בך מעין ילדה שהוא צריך לגדל?

 

.

ברור שלא ישר מפרקים חבילה על דבר כזה. עושים את כל המאמצים לשפר ולהשתפר.

 

ולא, את לא צריכה להמשיך לסבול את זה.

כי זה עלול רק להחמיר עם השנים.

 

 

 

קשה לחיות תחת ביקורת תמידיתפרח-בר
בזה אין ספק בכלל...לדעתי חשוב ללכת לטיפול זוגי.
יכול להיות שבעלך לא שולט בביקורת כי הוא פרפקציוניסט והוא רוצה לראות בך השתקפות של עצמו.
מדברייך
יש תחושה כאילו את הילדה הקטנה שלו שהוא צריך לחנך ברגע שהוא יראה בך שותפה אמיתית ושווה (שווה לו) אז דברים ישתנו - בשביל שזה יקרה הוא ואת צריכים להשתנות ולעבוד ועדיף כמובן עם איש מקצוע.
נראה לי קצת מסוכן לאגור כל כך הרבה ביקרותשיר_חדש

זה קצת מסוכן ויכול לגרום להרבה השפעות סמויות לא חיוביות שיכולות בסוף להתפוצץ!

אני חושבת שעדיף יותר לעבוד איתו על קבלה...

 

גם אני סופר סופר ביקרותית , אבל למדתי שאין שחור לבן

הבנתי שלכל אדם יש יתרון עלי וכמו שגם לי יש מעלות וחסרונות

אז גם לסובבים אותי

וכן אצלי לפחות הביקורת היתה גם כלפי עצמי בעוצמות ושמתי לב שזה מזיק גם לי

 

אז התחלתי לעבוד על קבלה של עצמי

ואז לאט לאט נפתחתי גם לקבל את הסובבים אותי

 

לדעתי חייב להיות שינוי כזה מהשורש

אף פעם הוא לא "לא היה בקורתי" אבל רמת ותכיפות הביקרות תיפחת

וגם הוא ירגיש משחורר ולא אוצר בתוכו שזה מסוכן!

שלוםהלוי
בתור אדם פרפקציוניסט ובעל טבע ביקורתי בעצמי, אני מכיר היטב את המצב. הביקורת באה ממקום של אהבה ורצון טוב, זה כי אכפת לנו ולכן, אנחנו רוצים לעזור ''ולתקן'' את מה שנראה לנו כלא תקין, לפעמים זה נכון ולפעמים זה סתם להיתפס על הבלים כי זו ''האמת'' שלנו. אם לא אכפת לנו ממישהו או משהו, אז אין לנו עניין להשקיע את המאמץ שלבקר אותם. אני חושב שהמידע הזה יכול להועיל ולעזור להבין את בעלך (אל תנסי לגרום לבעלך להודות בזה, בדרך כלל אנשים ביקורתיים לא יודו בכך, הם אינם אוהבים לחשוף את הרגשות שלהם, כי הם חוששים להיפגע. חלקם אפילו לא מודעים שזהביקורת שלהם באה ממקום של אכפתיות ואהבה).

למרות כל זה, זה לא מתיר לנו לבקר באופן שלפעמים אנו מבקרים. אנחנו צריכים לעשות בעניין הזה עבודת המידות, למרות שזה מאד קשה, זה עדיין אפשרי. צריך ללמוד לקבל, לשחרר ולא לנסות לשלוט בהכל. צריך לדעת מתי לבקר ומתי לא, מתי זה חשוב ומתי זה לא. גם צריך לדעת שכשמבקרים, אז לעשות את זה בנחת. גם חשוב מאד לדעת לשחרר ולא לשמור בבטן.

אני ממליץ על טיפול זוגי. שיקוף של צד שלישי יכול לעזור לו להבין את המקום שבו את נמצאת ולהראות לו שהוא צריך לשנות את הגישה ולעשות את עבודת המידות שלו בעניין הזה.

אני גם ממליץ לא להביא עדיין ילדים בשלב הזה עד שהקשר שלכם יתייצב ויתבסס קצת יותר.
הוא לא מוכן ללכת ליעוץאין מקום לשאלה

הוא לא מאמין בזה. ולכן זה לא יעבוד לטענתו..

נכון זה באמת כך הוא פרפרציונסט אמיתי. ולכן גם אשתו צריכה להיות מושלמת יפה וחכמה

לקח שנים למצוא את הבת זוג שלו הוא יצא עם עשרות בחורות ואת כולן הוא פסל.

אני חושבת שהוא הגיע עם ציפיות מוגזמות מידי אל הנישואין כתוצאה מהמתנה ארוכה- ואכזבות מתנקשות כלפיי.

אז מה כן ניתן לעשות?

כך אני לא ממשיכה!ק שה לי! אני בוכה בלי סוף!

 

יעוץ כנראה שאין מנוס!שיר_חדש

דברי איתו:

הבית הזה - הזוגיות הזו

חשובה לשניכם!

 

שלבים:

שלב א':

צריך להבין שכך אי אפשר להמשיך

 

שלב ב'

להבין שבשביל להשיג שינוי צריך לעבוד

 

שלב ג'

להבין ולהפנים שהעבודה תדרש משניכם לך הבנה והכלה של האופי הזה , לו שיש גבול עד כמה צריך לבקר את השני

וכמובן ענין הקבלה של האחר!

 

שלב  ד'

בדרך כלל קשה להגיע לכל השלבים שלפני לבד ללא עזרה מבחוץ ועדיף ממומחה!(יועץ נישואים)

שנאמר " אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" (גם אם הוא היעוץ של ראש הממשלה לבעיותיו ידרש משהוא חיצוני!)

 

שלב ה'

תפילה ורק תפילה !

ומלא מלא חיזוק הכיף והצדדים הטובים שיש לכם להתמקד במה שנעים לכם = עשה טוב

 

ומי שטוען שיעוץ לא עובד זה אחד שלא מבקר את עצמו אלא רק את האחרים אז כדי שיתחיל התעורר!!!

כי נראה שהוא מפחד שפתאום הוא יצטרך להתמודד עם מגרעותיו!

זה מובן אבל הוא צריך להיות מודע לעצמו !

לענ"ד,ד.

כיוון שכבר דיברתם וזה עזר משהו (כלומר: הבין שאין מקום לבקר כך), ונשארה הבעיה שאת חשה שאכן הביקורת המיותרת נמצאת גם אם אנו אומר - 

 

אז כדאי לנסות שיחה גם על זה.

 

תסבירי לו שבאמת יפה שתפס את הנזק בביקורת הנאמרת - אבל עדיין מה שמורגש הוא קשה. ושבוודאי גם לו היה קשה להיות במצב כזה.

 

ושאם הוא חושב ש"ייעוץ" חיצוני לא יעזור - אז הוא צריך לייעץ לעצמו. להבין את השורש, למה יש לו ביקורת כזו מבפנים ולהבין את הטעות. והטעות היא - שאין אדם מושלם, גם לא הוא (עובדה שעדיין אינו מצליח להגביר את העין הטובה על אף שמן הסתם לא רוצה לצער..), ולכן צריך ממש לעבוד לראות את הטוב, ולהתעלם מצדדים פחות חזקים, שזה יש לכל אדם.

 

בנוסף, להבין שלכל אחד יש הזכות להיות "הוא". כלומר: יש דברים שהם לא "רעים" או טובים ("צורת עמידה" "צורת אכילה והליכה") אלא פשוט כך האדם. אז צריך ממש להתעלם אם סובייקטיבית לא נראה.. להגיד לעצמו: מה איכפת.. זה לא "אישיות שלילית"...  לבקש אותו שממש יעבוד על העין הטובה, ולא כאילו זה "גמילות חסד" אלא כי זו האמת הברורה.  לראות את הטוב, להתעלם מחולשות, וקל וחומר מדברים שהם "פרווה" ובמקרה "לא נראים"... להסביר לו שחבל להפסיד אפשרות של בנין נעים ביחד, שכולו מבוסס על ליקוט הטוב שבשני, בשביל דברים צדדיים, שגם אם היית "כך", כבר לא היית את, והיה מפסיד את העיקר שהוא אשה טבעית ושמחה ונורמלית.

 

תנסי... ותראי אם יש צ'אנס (ואולי אם יסכים - אבל יתקשה ליישם, יהיה מוכן להתייעץ על "איך מיישמים", ענין של עבודת המידות. אולי לזה תהיה פחות התנגדות).

 

באמת לא פשוט - הצלחה רבה.

 

 

אני תומך בדבריו של ד', ואם זה לא עובדהלוי
אז תתני לו שהקשר שלכם לא יכול להמשיך ככה וחייב לחול שינוי.
זו באמת שאלה מעניינת!!!אין מקום לשאלה

מה דעתכם?

כני זוג משותפים יש לכל אחד מבני הזוג את הזכות להעיר /לבקרבעניינים שלא קשורים ישירות בחיי הזוגיות?

נניח אם האישה שמה לב שבעלה מאחר לביכנס בשבת/מזלזל בברכות/תפילין וכו'

יש לה את הזכות לומר משהו?

האם גם לאחר הנישואים יש לכל אחד את עולמו או מבלי שיהיה לבן הזוג את האפשרות לומר דעה?

סגנון לבוש, רמה רוחנית, סגנון חברים, סגנון דיבור, מקום עבודה.. כל אלה ועוד..

הם נושאים המשותפים? או אישיים? 

זה באמצע...ד.

לא "שחור לבן".

 

עקרונית, ה"רמה הרוחנית" של האיש - בוודאי שייכת גם לאשה. הרי יש לכך השפעה על הבית. אבל אין טעם ולא נבון "להעיר" כך, אלא אם כן יש ביניהם יחס חם וזה סתם קצת "עצלות" והמציאות היא שכאשר היא מזרזת הוא שמח..

 

אבל אם לא - זה לא מה שיעזור, הרי הוא צריך התחזקות מבפנים. אז דווקא היחס החם, המעודד, הרצון החיובי לאוירה יהדותית, הוא זה שיוכל לעזור לשאיפה שלה בכך.

 

"סגנון לבוש, רמה רוחנית, סגנון דיבור, מקום עבודה" - אלו נושאים שיש בהם אישי ויש בהם משותף. אם אשה הולכת לא בצניעות - בוודאי שזה גם ענין של בעלה. על רמה רוחנית, כנ"ל, אפשר להצטער או לשמוח, אבל אי אפשר לדחוף בכח.. סגנון חברים, זה תלוי. אם אלו פרחחים שמשפיעים על האוירה בבית, ענין אחד. אם לא - האיש עם חבריו האשה עם חברותיה, לא צריך "לחנוק"..

 

"סגנון דיבור" - יש להניח שמכירים לפני החתונה ועל דעת זה התחתנו. אבל בוודאי שאם מדובר בסגנון בוטה, זה לא ענין של אחד בלבד. הדרך איך לשפר, היא שוב בנועם, מתוך רצון טוב. כשיש אהבה ורצון להיטיב - קל בהרבה ללכת זה לקראת זה.  היסוד הוא ביחס שקודם לכך.

 

"מקום עבודה" - זה ענין אישי של האדם. אלא אם כן, הוא בוחר ללכת למקום שמרוויחים שם פחות, "סתם כך". אז אפשר להתענין למה, אולי ניתן לבחור אחרת..  כמו כן, אם זה מקום שיש בו אוירה בעייתית מבחינת צניעות - כפי שעלה כאן לפני זמן מה - זה כבר לא "פרטי".

 

אבל לא כך היה נראה מדברים שכתבת מקודם. שם מדובר על סתם עניינים "טבעיים". "צורת אכילה". צורת עמידה".. אין ענין "להצר" אחד לשני.

 

אולי הכלל הוא - שבוודאי שכאשר נשואים שותפים בחיים. דווקא מתוך השותפות הזו, צריך להשתדל לכבד את הסגנון של השני, את מיוחדותו, לא ללחוץ. ומאותו כיוון - אם משהו באמת מפריע, ונראה לגיטימי שיפריע או סתם שהשני יכול "להתחשב" - אז יש מקום לדבר, להסביר, לבקש, להעיר.  העיקר זה ממה הדברים באים - ובאיזה אופן ואוירה זה נעשה.

 

כך נראה לענ"ד.

 

מצטרפת לדברים של ד. ומוסיפהכוכב לכת
שאחד הדברים הראשונים שמדגישים בהדרכת כלות זה שהאישה היא לא ה'משגיח' של בעלה! האחריות למצוות שבין אדם לקונו מוטלת עליו בלבד.
ומצד שני- על הבעל להבין שגישתו למצוות משפיעה על כל הבית ברצונו וגם שלא ברצונו. חינוך הילדים מושפע, האישה מושפעת, שולחן השבת מושפע וכל האוירה הכללית היא של בית תורני ורוחני יותר והוא אינו יכול להתחמק מאחריותו בנושא.
לשמור בבטן זה הכי גרוע..0 אלישבע 0
מתישהו זה יתפוצץ.
הוא צריך ללמוד איך לראות את הדברים אחרת ואיך להתמודד איתם.

אפשר במקום ייעוץ זוגי לנסות את הכיוון של מאמן אישי. (בשבילו)
נשמע שיש לו קושי לקבל את עצמו והוא משליך את זה גם עליך.

לגברים הרבה פעמים קשה לקבל את זה שהם צריכים עזרה.
להגיד לו בפירוש - בוא נלך לטיפול, זה באמת מלחיץ.
תנסי לטפטף לו מידי פעם שאת אוהבת אותו, אבל את מרגישה שיש לכם קושי כלשהו ושאת תשמחי אם תקבלו קצת כלים מבחוץ.

בהצלחה!!
המלצה חמה!הדסדס

תני לו לקרוא את הספר "בגן השלום" של הרב ארוש. אני יודעת שמי שקורא ולומד את הספר מתחולל בו שינוי -בתודעה, בתפיסה, בהתנהגות, אבל בשביל שזה יקרה צריך נכונות. הוא יסכים לקרוא ? 

הרי ליעוץ הוא לא מוכן ללכת. כך את לא מאלצת אותו ללכת ליעוץ.

זה לא סתם עוד ספר הדרכה לגברים. זה הספר- בהא הידיעה.

יכולה לכתוב לך מנסיון בנושאים אחרים-שספרים של הרב ארוש חוללו אצלי מהפכה והצילו אותי מעצמי- בלי הגזמה. 

 

עברתי סיפור דומהתמיד יש תקווה
נשמה!
הסיפור שלי מאוד מאוד מזכיר את שלך!!

ואני רוצה להגיד לך קודם כל חס ושלום לא להתייאש! אני בטוחה שיש פוטנציאל אדיר לקשר בניכם ולא סתם התחתנתם!
זאת העבודה שלכם, והעבודה על הקשר הזה זה מה שה' רוצה ממך עכשיו.

ברור שהבעיה היא אצלו ואת לא צריכה וגם אין לך סיכוי להיות מושלמת.
זה פוגע,זה קשה וזה מייאש להיות משהו שאת לא.
ברור שיש המון מקום להתגמשות של בן הזוג,אבל הביקורת שלו חייבת להתאזן ולהאמר בצורה נעימה ומתקבלת.

את יכולה לנסות להגיד לו שאת רוצה להרגיש שהוא איתך ולא נגדך!!
גם אם יש לו ביקורת שיגיד אותה בצורה שהוא רוצה לעזו
ר ולא שהוא סתם יורד עליך.

אל תוותרי על המקום שלך,על הביטחון העצמי שהיה לך מקודם.

אבל באמת הדבר שהכי הכי עזר לי זה שהלכתי לייעוץ.
גם בעלי לא הסכים בחיים ללכת לייעוץ ולכן הלכתי לבד לאישה חכמה ,בלי לספר לו אפילו(בהמשך כן סיפרתי)

וזה פשוט הציל אותי ואותנו!!!
בזכות זה עברתי המון תהליכים ולמרות שברור שהוא הבעייתי והוא זה שהיה אמור ללכת לטיפול ,,עדיין העבודה שעשיתי הצילה אותנו והביאה אותנו למקום טוב מאוד !

אנחנו נשואים היום כבר 6 שנים ופשוט טוב!!!
בבקשה ממך
אל תתייאשי!
אל תשארי במצב הזה בשום אופן!
ותלכי לדבר עם מישהו!!

יש סיכוי לביחד שלכם!!!♥♥

תצליחי!
ממש אשמח לדבר איתך יותר בפרטי,בטלפון.

ה'יעזור לכם☆☆☆
באהבה
אשרייך. אולי תמליצי לה על מי שעזרה.ד.
אכן עסק בישחלב ודבש

לדעתי זהו סוג של התעללות.

הוא תוקף אותך במילים, הוא מציק לך, מערער את שלוותך, מפחיד אותך, פוגע בבטחון העצמי שלך ומסרב לפנות לייעוץ זוגי.

נראה שגם אם הוא שותק את לא מרגישה שקט ובטחון ורק מצפה מתי זה שוב ינחת עליך.

האם הוא מודע לחומרת המצב מבחינתך?

האם ברור לו שבצורה כזו יתכן ואת תרצי להפרד?

לדעתי הוא חייב לדעת את המצב לאשורו, יתכן והוא כלל לא מודע לעומק הכאב שלך ולהשלכות האפשריות.

לדעתיאין כמו אמא
ברגע שפשוט תהי את, תעמדי ממולו בבטחון עצמי, פשוט תסבירי לן זאת אני! ככה ראית אותי !!! כך אשאר לעולם!!!! את פשוט מהיום לא מתיחסת לבקורת שלו. אמר??? שיגיד. התעצבן?? שיתעצבן! שיתבשל בעצבים שלו. תפסיקי לפחד ממנו ככל שתנמיכי את עצמך הוא יותר ידרוך עליך. כמו שאמרת אם זה לא זה אז זה משהוא אחר. אם היו לו 5 דברים נורא נורא שמפריעים היתי אומרת תעשי השתדלות אבל ברגע שזה כל יום משהוא חדש. פשוט תהי את. כך הוא בחר אותך וכנראה שכך מצאת חן בעיניו. את מנסה לרצות אותו.ו זה לא יעזור. אני גם לא אומרת לריב. פשוט הוא מעיר לך תחיכיי בשלווה. תמשיכי הלאה כאילו לא קרה כלום בלי לקחת ללב כמה שאפשר שהוא יבין שהבעיה בו. הבעיה לא בך !!!
מה שאת מייעצת הוא להשלים עם ההתעללותחלב ודבש

ולחייך "בשלווה".

אני לא חושבת שזה רעיון נכון

בעיה כזאת צריך לפתור, אי אפשר לחיות אתה.

את הבעיה הוא צריך לפתור ולא היאריבה_אחת

אין כמו אמא ניסתה לייעץ לה איך להתמודד עם הביקורת.

הוא צריך לעבוד על עצמו, בזה אין ספק, אבל עד שזה יקרה (וזה ייקח זמן) צריך לדעת לשמוע את הבקורת בצורה נכונה.

 

אין מקום לשאלה יקרה,

התמודדות לא פשוטה בכלל, בטוחה שתצליחי למצוא בעצמך את הכוח להגיב ולהתמודד נכון!

את גיבורה ובוגרת (רק מהעלאת השאלה), בכוחך לבנות ולמסד את הבית, אל תשכחי את זה!

ליבי איתךחיבוק

ואם יש לך אפשרות להתעקש על טיפול, זה נראה לי חיוני..

שיהיה בהצלחה

הוא? הוא אין לו שום בעיהחלב ודבש

הוא מתעמר בה ולא סובל.

מי שסובל זו היא

נו!ריבה_אחת

ואין עצה טובה מזו לעזור להתמודד עם ביקורת!

זאת עבודה קשה, נכון.

אבל זהו תפקידה עכשיו בבניית הבית הזה.

ושהוא יעבוד קצת על הגאווה שלו

לחייךאין כמו אמא
זה לא ממש טכנית. הכונה כשאת תהיי שלמה עם עצמך שזה בעיה שלו. כשאת תשדרי שלווה. תראי שלא מזיז לך הערות שלו. את חזקה ובטוחה במקום שלך שאת בסדר. כשהוא יעיר ויראה שאין צד שני שמנסה לרצות. הוא יבין אולי מה הולך כאן. אבל כשהוא יעיר ואת תנסי להשתנות לפי החליל שלו. אז הוא באמת יחשוב שזה בעיה אצלך. זה כמו ילד קטן שירצה ממתקים לפני האוכל. הוא יכול להשתולל ולצרוח עד מחר, אם אמא לא מוכנה שיאכלו ממתקים לפני ארוחת הערב, אם האמא תשדר חוזק בלי נסיון לרצות, אחרי כמה פעמים הילד יבין. ככה זה חינוך, מה לעשות יש גברים שהם כמו ילדים, צריכים חינוך. אם גבר לא מבין לבד שיש לו בעיה וכשיש בעיה הפתרון זה לא לרמוס את האישה, גבר כזה צריך אישה שתעשה לו גבולות
כבנאדם ביקורתי (מאד) לצעריריבה_אחת

אני יכולה לומר שתמיד, אבל תמיד יש מה לבקר, גם אם המציאות תשתנה וגם אם לא, וגם אם כל העולם יעמוד מולי ויחייך בסבלנות (למרות שכשבעלי עושה את זה פשוט אי אפשר לקטר..).

היחיד שיכול לחנך במקרה הזה זה רק המבקר את עצמו, כי לא משנה מה השני יעשה - תמיד נתלונן!

 

ודאי לי שהוא לא מבקר בשביל להקניט, זו פשוט מידה שקיימת אצלו וצריך ללמוד איך לאזן אותה.

 

לשתוק ולא להגיב להקנטות, ואולי אפילו לחייך זו עצה נפלאה (וקשה ליישום) שבאמת עוזרת להתמודד עם העניין הזה.

לא לתת למילים הרעות להיצרב בתודעה. את נפלאה והוא יודע את זה כל הזמן (עובדה שהתחתן איתך אחרי שנים של חיפושים), פשוט קצת קשה לו להגיד, אבל הוא ילמד בסוף, עם קצת סבלנות..

לשנן לעצמך כל הזמן שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו, זה לא משהו נגדך! רק קצת בעיות עם העין הטובה..

 

ואל תשכחי, הנעלבים ואינם עולבים וכו' נאמר על זה בדיוק!

 

ומכיוון שהעדת על עצמך..ד.

ביושר,

 

אז כש"הצד המבקר" מודע לבעיה שלו - אולי כדאי מדי פעם לומר לשני: אתה באמת בסדר. הביקורתיות הזו זו בעיה אצלי. אני עובד/ת על זה - כשאני שוכח/ת, לא לקחת קשה..  אם עניינית זה לא דבר ממשי, זה בא מה"תכונה" לצערי ולא ממך..

 

זה דבר באמת מציק לעמוד מול ביקורת תמידית (ולו רק, במקרה ה"טוב", כי השני שרוצה להתגבר על כך צריך להתרגל לא לקחת כפשוטו את המבקר, לשים "מחסום" מול דיבורו, במקום "לזרום" בלי חשש, גם בשמיעה).

ובאמת - צריך לעבוד על זה, ואפשר לעבוד על זה. ולהתבונן היטב מה הערך של עוד טיפה "דיוק", מול הדיוק האמיתי שהוא שימת לב לטוב הכללי שבשני, להרגשתו הטובה, ולכך שאינו נוהג בי כך..

 

 

 

 

למה שהיא תעשה את זה?חלב ודבש

למה היא צריכה לסבול את ההתעללות הנפשית הזו?

אדם זקוק לאהבה, זקוק לקבלה, זקוק לתמיכה, זקוק למרחב אישי, 

למה להשלים?

למה לא לצפות ולתבוע את מה שהיא זקוקה לו ושמגיע לה? 

כי זו מערכת נישואיןריבה_אחת

ולא קשר חד צדדי.

שני הצדדים0 זקוקים לאהבה, קבלה ותמיכה. לא באים בדרישות ולא מחנכים את בני הזווג.

אף אחד לא חייב לסבול בגלל בן או בת הזוג!חלב ודבש

אין דבר כזה

הכל טוב ויפהריבה_אחת

אם את לא מכניסה למשוואה את האהבה בין שני בני הזוג ואת הרצון שלהם לחיות יחד, למרות הקושי.

עוד לא שמעתי על זוג טרי שלא חווה איזשהו קושי בקשר, מדובר בשני אנשים שונים שלומדים לחיות יחד. תמיד יהיו פערים, תמיד יהיו חילוקי דעות ותמיד יהיו נפגעים. 

זה לא הוגן להגיד 'היא לא צריכה לסבול בגללו', הוא לא מתעלל בה, בטח שלא בכוונה.

לא תמיד אנשים שמים לב להתנהגות שלהם, וגם אם כן, קשה מאד לשנות דפוסים שהתרגלת אליהם במשך שנים.

אין פה כוונות זדון ורצון לפגוע!

אז אולי אף אחד לא חייב לסבול בגלל השני, אבל את שוכחת דבר חשוב מאד. הם רוצים לחיות ביחד.

לא כל קושי צריך לפרק את החבילה.

בסה"כ קצר קטן בתקשורת. זה קיים, זה קורה. יש נפגעים, ועם רצון טוב תמיד אפשר לטפל בזה.

לא מדובר על פירוקחלב ודבש

אלא על התמודדות ברורה וחד משמעית כנגד ההתעללות הנפשית הזו.

אין אהבה במצב שמישהו מתעלל בך, במצב שבכל רגע אתה פוחד שהוא ינחית עליך עוד מכה.

היו כאן שהמליצו להרכין ראש ולחייך ואני מתנגדת לכך בתוקף רב

טוב הם עושים אם הם פונים ליעוץ

זו לא התעללות נפשית!ריבה_אחת

אני אגיד את זה שוב, אין פה שום כוונות זדון, רק קצר בתקשורת.

מתעלל עושה זאת בכוונה תחילה, ובמצב הנ"ל (ובעוד הרבה כאלה) אין כוונה/רצון לפגוע, להיפך.

 

בין כל שני אנשים שונים בעולם יהיו חיל8וקי דעות, ותמיד תמיד יהיה מישהו שיפגע במקרה אחד, שניים או עשרים.

אין אהבה כשמישהו פוגע בך?

כמה פעמים נעלבתי מאמא שלי ועדיין אני אוהבת אותה? כמה פעמים אמרתי לבעלי מילה לא במקום או להיפך? 

אהבה לא תלויה בדבר, בטח שלא בזה.

 

אני לא יודעת אם את נשואה (או אתה), אבל אם כן, מניחה שדברי יובנו טוב יותר..

תקראי מה היא כותבתחלב ודבשאחרונה

מהיום שהתחתנו אני לא מפסיקה לקבל ביקורת ישירה ועקיפה על מה? על מה לא? צורת הדיבור שלי עם אנשים, העמידה שלי לא מוצאת חן בעיניו וכך גם צורת האכילה וההליכה. אני לא מספיק מאורגנת ומסודרת דוחה דברים מרחפת ועוד מליון ואחד דברים.

 

שינתי בי דברים מהקצה אל הקצה ועדיין הביקורת בעינה עומדת כי אם אתמול זה היה על משפט טיפשי שאמרתי במסעדה לחברים אז היום זה על הלכלוך במקרר ומחר זה יהיה על תנועות הידיים שלי שמעצבנות.

....

אני כמובן כמו כל אישה נפגעת ולוקחת ללב- קשה לי מאוד.

 

זו לא "מילה שלא במקום", זה לא עלבון מקרי מאמא, אלו לא "חילוקי דעות", זוהי התעללות מצד גבר מבוגר ובוטח בעצמו באשתו הצעירה ממנו בשנים רבות.

נקווה שישנה את דרכיו בהקדם.

 

זו אינה בקורתחלב ודבש

לדעתי זו התעללות נפשית.

אי אפשר להתמודד עם התעללות נפשית כשם שאי אפשר להתמודד עם התעללות גופנית.

גם אין סיבה לעשות זאת.

היא חייבת להבהיר לו בתקיפות רבה את החומרה הרבה שבהתנהגותו ואת התוצאות האפשריות.

רק אחר כך אפשר יהיה להתחיל בתהליך של תיקון.

התעלמות לא נראית לי דרך נכונה.

 

ביקורתאין כמו אמא
מה שברור שבעל שכל הזמן מבקר את אישתו או להפך זה הורס את האהבה. זה כמו לקחת נייר חלק ולקמט. לעולם הנייר המקומט כבר לא יהיה חלק. כל ביקורת לדעתי עושה קמט בלב, קמט בלב לדעתי זה ירידת אהבה. לא פלא אם הבעל ימצא את עצמו בעוד 5 שנים , אומנם האישה תעמוד כמו שהוא רוצה, תאכל כמו שהוא רוצה, אבל אהבה אני מאמינה לא תהיה. אי אפשר לאהוב מישהו או מישהיא שכל הזמן מעבירה ביקרות על כל מהות האדם
אני מתרגשת!!!!אין מקום לשאלה
תודה לכל המגיבים.
זו היתה חוויה עבורי לראות כיצד אנשים מזדהים עימי ותומכים..
בעקבות הדיון דיברתי עם בעלי אמש שיחה ארוכה שבסיומה הוא הסכים לגשת ליועץ נישואין!!!
היום בבוקר לכבוד המאורע הוא הכין לי ארוחת בוקר מדהימה וביקש סליחה....
לא שזה מה שיעשה את ה-שינוי אך אני כל כך שמחה שהוא הפנים את הנזק שהוא גורם לי -לנו במילותיו...
אז רעיון ליועץ נישואין מוצלח מוצלח בסביבות ירושלים יש למישו????
כל הכבוד!ד.

עצום!

 

שוב רואים, כמה דיבור מהלב, לא "מתקפה" אלא הסבר, יכול להועיל. 

 

וכמה אכן סתם איש ואשה נשואים "רגילים" מן הסתם אוהבים זה את זה ורוצים ש"יהיה בסדר"..

 

דווקא בגלל שהתיאור הראשוני היה באמת לא-פשוט, מרשים לראות כמה הנכונות של אדם לעבוד על עצמו, וכמה היכולת ל"תשובה" מרשימה.

 

תרבו באהבה. אני דווקא חושב שיש סיכוי שזה כן מה שעשה את הבסיס לשינוי. זה משהו אצלו בפנים - הנכונות להבין, להודות ולשנות. זה לא פשוט - "להודות" בכך וכבר לעשות משהו.. כחות נפש. חשוב להעירך את זה ולשאוף שזה יהיה בעז"ה קבוע ויציב.

 

בהצלחה רבה. 

הרב ישי לנגהויקי7
היחיד שאני מכירה והוא מצויין!