פורום נשואים טריים (עמוד 52)

שזה נכון בעיקר בטוויטר ובפייסבוק.

וחושבת מנגד שאנחנו גם דור מאד מכיל, אבל בצורה קצת מזוייפת.

דור שמכיל ״פתיחות וקידמה״ אבל לא יודע להכיל מישהו שחושב בצורה אחרת מהי פתיחות וקידמה.

יודע להכיל את כל הנטיות הקיימות אבל לא יודע להכיל מישהו שחושב אחרת על נטיות.

יודע להכיל את כל הדתות , חוץ מהדת של עצמו.

יודע לתת מקום להעצמה נשית אבל רק אם זה אומר אישה חזקה וקרייריסטית ולא דתיה.

וחוסר הכלה מנגד.


חייתי בעוד שתי מדינות למשך תקופת זמן לא קטנה.

נכון, בכל מקום יש הסתות בעיקר בפוליטיקה.
אבל הארץ שלנו היא סיר לחץ מבעבע, הכל לחוץ ומחוספס ומאד מאד קשה.

לחץ של כסף מטורף - מציאות של שני הזוגות עובדים קשה ועוד לא חיים ברמת חיים בינונית אפילו.

לחץ של דת מטורף - המדינה הכי דתית בעולם בשטח כל כך צפוף.

לחץ של כמויות ילדים - בכל מקום אחר שאני מכירה, אין כזה דבר שאין עוזרת בבית, גם אם אין הרבה כסף , זה חלק מההוצאות השוטפות.
כאן מובן מאליו להביא הרבה ילדים, ללא עזרה בכלל ועוד לעבוד בעבודה טובענית.

בקיצור, אין לנו ארץ אחרת אבל זאת ארץ קשה ומחוספסת בטירוף.

והעצבים יוצאים בהתאם.

אבל כל מדינה מוצאת את ההצדקות וההסברים ל"עצבים" שלה.

אין שום דבר ייחודי בפילוג בישראל.

צריך באמת להעמיק בכל שורה שכתבת, יש המון חוכמה בדברייך.

ולראות איך מצליחים להתקדם משם.

יש לך אולי כיוון?

אין לי קשר לרשתות חברתיות בכלל, אני עם ייסורי מצפון, גם על הזמן שמתבזבז כאן.

אבל,שיח רעיל היה גם בעבר, מכל מיני כיוונים. יכול להיות שהיום כל הגיג של מישהו, מגיע לתפוצה רחבה, אבל זה לא שלא היה פעם.

הייתי ילד בהפגנות נגד אוסלו, כשראש הממשלה (שהחזיק בתפקיד, רק בזכות המריבה של גונן שגב, לימים מרגל אירני וסוחר סמים... עם רפול) כינה אותנו: 'מתנחבלים', 'אויבי השלום משני הצדדים' (אלו שהפגינו נגדו בהפגנות חוקיות ומהצד השני החמאסניקים שמתפוצצים באוטובוסים), 'פלופלורים' ועוד שלל כינויי גנאי. פרופסור חשוב השווה אז, בין ילדי חברון לנוער ההיטלראי ועיתונאים תיארו איך לדעתם צריך לעלות על עפרה עם תיאורים מהפוגרומים.

ההבדל היחיד היה שאז היה צד ש'מותר לו' וצד שני שעל דברים מינוריים בהרבה נצלב בתשקורת ובמערכת המשפט.

בזכות הרשתות, גם הצד שבתשקורת 'מותר לו', כבר לא חסין מביקורת ציבורית על התבאוטויותיו המסיתות.

(טכנית גם אני הייתי אז בחיים אבל לא בגיל שמאפשר לי לזכור משהו...)

הייתי גם באותו גיל, נוסע באוטובוסים בירושלים, כשכל אדם שהתנהג קצת מוזר, גרם לכולם להתחיל לחשוש. אחרי זה אני שומע את ראש הממשלה, מדבר עלי ועל מתאבדי החמאס בנשימה אחת...
(מה לעשות, בגלל זה אני לא קונה את הטענה שהשיח הרעיל התחיל אתמול(

להיום.

השיח הרעיל של אז היה נחלתם של אנשי קצה קולניים שתפסו כותרות. מכל הכיוונים.

גם כשהייתה הסתה נגד רבין עם מדי האס אס, ביבי הקפיד לגנות. "רבין טועה, הוא לא בוגד".

מה שקורה היום הוא שהמיינסטרים של המיינסטרים בכל קבוצה פשוט שונאת אחת את השניה בחיי היום יום והמעשה.

פעם זה היה של מיעוט קולני שעשה רושם שזה כולם. היום זה הרוב שמנסים להראות שזה מיעוט.

לא רק בישראל כן? בכל העולם יש את התופעה הזאת.
אתה צריך לראות דיבייטים בין דמוקרטים לרפובליקנים. רמות השנאה מגיעות למימדים חסרי תקדים.

למנן (או להפסיק לגמרי) שימוש במדיות חברתיות שמלבות שנאה למשל

(וזה לגמרי נכון שהם ממש "בונים" על זה כדי שהאדם הממוצע ישאר עוד ועוד בדף שלהם.

כמה שיותר "אקשן" ו"קיצוני" יגרום לו להישאר יותר והם משקיעים בזה מילארדים ואת טובי המוחות והפסיכולוגים באיך לעשות את זה...)

 

(אישית אני ממש לא אוהבת את פייסבוק. אני נמצאית בו רק בגלל שאני עצמאית, וגם זה למשך גג דקה אחת בשבוע שלם רק לראות אם יש התראות שפנו אליי וכו'.

וכל פעם מחדש הפייסבוק מנסה שנישאר יותר. שואל: האם את בטוחה שאת רוצה להתנתק? ומה שבבולד ובולט זה "לא", אז אני לוחצת "כן"!

ואז שוב עוד שאלות - ושוב, כן! להתנתק וזהו ולהסיר מהמכשיר! לא רוצה לראות אותך עד שבוע הבא ורק למשך דקה.

ולאט לאט הוא "מבין" (הבינה המלאכותית וכו' שם) שאני לא צורכת את הפילוג והשטויות אז הוא גם לא יביא לי את זה. כל פעם שניסה פשוט התעלמתי ולא נכנסתי לכלום, רק להתראות מסוימות ממש כמה שניות וזהו, שלום שלום.

אינסטגרם אין לי בכלל וגם לא טוויטר, והלוואי שלא היה גם פייסבוק אבל את זה כרגע אני צריכה לעבודה כאמור.)

 

וחשוב, באמת באמת חשוב להזכיר לעצמינו קודם כל 

שאנחנו עם אחד

שכוחנו באחדותנו

ששני בתי מקדש נחרבו בגלל שנאת חינם (!)

שהקב"ה הכי הכי רוצה מאיתנו את האחדות.

שעם האחדות הזו גם בנ"י שעבדו ע"ז ניצחו

שהאחדות זה הדבר הכי גדול ויקר שלנו כעם.

שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר לנו

"כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם

מה אני מבקש מכם?

אלא שתהיו אוהבים זה את זה

שתהיו מכבדים זה את זה

שתהיו יראים זה מזה"

 

והאמת האמת שאנחנו כעם לא רחוקים בכלל כמו שהמדיה גורמת לחשוב.

זה רק השיח באמת שמסלים וכאילו מעמיק את הפערים, אבל העמדות והדעות עצמן דווקא יותר ויותר מתקרבות מבחינה מחקרית.

 

אז להתחיל בקטן. כל אחד עם עצמו, משפחתו, ילדיו, סביבתו,

ולאט לאט זה יכה עוד ועוד גלים

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

נתניהו אכן התנגד לקריאות שהובילו הפרובוקטורים של השב"כ כמו אבישי רביב. אבל רבין שקרא לנו ' 'מתנחבלים' ודיבר עלינו ועל החמאס כ'אויבי השלום משני הצדדים', לא היה איש קצה, הוא היה ראש הממשלה ובמפלגת העבודה נחשב מ'הניצים'. גם הפרופסורים ליבוביץ', צימרמן ושטרנהל, לא היו אנשי קצה, ממש לא. הם היו האליטה האידיאולוגית של השמאל.

דוגמא מובהקת, שטרנהל, פרופסור למדעי המדינה, חתן פרס ישראל:
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.makorrishon.co.il/opinion/242293/amp/&ved=2ahUKEwj5o4mLwv78AhVLH7kGHQlfAq4QFnoECAwQAQ&usg=AOvVaw0R78txfg0aSyA-qPandhQL

אז אשמח לראות התייחסות לעובדות...

@די שרוט

"נפולת של נמושות" הוא קרא ליורדים מהארץ.
"לשבור להם את הידיים והרגליים" הוא קרא לפורעים ערבים.

אבל מלחמות ציטוטים לא מגיעים לשורש העניין.

כשאני אומר "אנשי קצה" אני לא מתכוון לפוליטיקאים ולמעצבי דעת קהל.

אני מתכוון לאנשים רגילים מן השורה.
המהנדס, העו"ד, הרו"ח, הרופא, העובד עירייה, הרוקח, המאבטח. היחס ביניהם (אפילו אחרי רצח רבין שדירדר את יחסי הדתיים החילוניים מאוד) היה יחס של כבוד וערבות הדדית מינימלית.

אין עוררין על כך שנבחרי הציבור ואליטות אינטלקטואליות תמיד היו בעלי לשון של הסתה ושילהוב יצרים בשביל צרכים פוליטיים. אבל העם עצמו, האנשים עצמם שעובדים ושורדים יום יום לא היו כאלה. עליהם אני מדבר.

היום אנשים רגילים מן השורה כבר לא מרגישים מסוגלים לשבת במסעדה שיושב בה חרדי. או שמגיע לשם הומו.

היום דמוקרטים ורפובליקנים לא מסוגלים לגור בנחת אחד ליד השני. זה לא היה ככה לפני הרשתות. לפני הרשתות לא הייתה "סגרגציה" מרצון כזאת.

זה לא היה רק רבין, ציינתי גם שלושה פרופסורים, מהאליטה האידיאולוגית-תרבותית של השמאל, שהתבטאו כלפי כל הציבור הימני/מתנחלי בביטויים שהם הרבה מעבר לקו האדום וכללו התרת דם. על הרבה פחות מזה, מיכאל בן ארי נפסל מהתמודדות לכנסת...

כל מה שציינתי, זה רק דוגמא. היו עוד לא מעט אנשי אידיאולוגיה, תרבות, אקדמיה, עיתונאים ואחרים, שהתבטאו בביטויים כאלו ואחרים כלפי הציבור הדתי/חרדי/ימני. זה קרה לא פעם, גם בבמות לכאו' מכובדות, כמו באקדמיה ובעיתונים הגדולים.

הטענה שהרשתות החברתיות יצרו את השיח הזה, היא פשוט לא נכונה. ההבדל היחיד הוא שאז רבין/ליבוביץ'/נחום ברנע יכלו להתבטא כך וזה עבר חלק בתשקורת (אבל אנשי ימין נצלבו בתשקורת על הרבה הרבה פחות מכך...).

גם אנשים ברחוב התבטאו כך, גם כלפי (כנער דתי ליסוע באוטובוס היה לא רק מפחיד, כמו שהזכרתי למעלה, אלא גם הסתכלו עלי כרוצח של רבין וזה עוד בירושלים...), רק שלא שמענו את זה כשלא לכל אחד היה מקרופון.

הרשתות החברתיות, בנושא הזה, אינן הבעיה, במידה רבה הן הפתרון - כבר אין 'מועצת אייטולות' תקשורתית, שקובעת לנו מה אייטם (איש שב"כ במסווה של ימני, שעושה השבעה לארגון קיקיוני) ומה לא אייטם (ראש ממשלה שמכריז שמתיר את דמם של מאות אלפים...).

זה היה ממש בקו פרשת המים של הרשתות.

הייתי אז בן 18. הלכתי עם חברים שלי ועם שלטים למעוזים הכי שמאלניים שיש. צפון תל אביב, רמת השרון, מרכז תל אביב.

כל אותם אנשים שתמכו בפינוי באו לדבר איתנו. התווכחתי איתם. דיברתי איתם. ניסו לשכנע אחרת. חלקם נתנו לנו מים קרים כי זה היה בחום תל אביבי של חודש יולי אוגוסט. אף אחד לא קילל אותנו, גרש אותנו (רק השוטרים שבאו לפנות אותנו כי הנתארגנות לא הייתה חוקית), או דברים מהסוג הזה. כן הייתה התלהטות יצרים בזמן הויכוח, אבל בסוף נפטרנו לשלום.

היו כאלה שניסו להכפיש אותנו. אתה יודע מה עשו הרוב? השתיקו אותם.

היום? היום אין סיכוי שבעולם שתנסה ללכת בצפון תל אביב ולהסביר שהרפורמה המשפטית היא טובה בעינך בלי שתצא משם בשן ועין. אין סיכוי שבעולם.
היום אין סיכוי שמישהו מהם יסתובב במעוז ימני וינסה להסביר למה הרפורמה המשפטית היא אסון לישראל. אין סיכוי שבעולם.

על זה אני מדבר. אתה שוב לוקח אותי למעצבי דעת קהל. כל אותם "אנשי אידיאולוגיה, תרבות, אקדמיה, עיתונאים" הם מעצבי דעת קהל. הם נמצאים מול המדיה וצריכים לספק סחורה.

ואפילו שהכוח של המדיה היה באמת אצלם, עדיין הם לא הצליחו להסית את העם עצמו.

דבר איתי על אנשים רגילים.

ומיעוט דורסני ובוטה, היה גם אז. אגב, גם אז האליטה השמאלנית הובילה את הדורסנות. היום היה מספיק רעש ברשתות, שלא היו משאירים קטינות בנות 14 בכלא שבועות ארוכים.

שאין לי זמן לענות תגובה ראויה כי זה יצריך ממני ממש לשבת ולשבת ולשבת על תגובה.

בנושא של יציאת מצרים. רק אומר.

מהפכת הקשר של מיכה גודמן, מומלץ לקרוא

לא קראתי את הספר הזה, כן קראתי ספרים/מאמרים אחרים שלו. כדאי מאוד להיות בקורתי בייחס לדברים. לבדוק מה מהטענות באמת מבוססות ומה מאחורי הרבה מלל אולטרא-אינטלגנטי לא כתוב כלום או לא מוכח כלום.

הוא לא מחדש הרבה אך כתוב טוב

להיות מדינה של פוזיציה.
כל דיעה, אמירה, נהיית מהמקום של הפוזיציה.
חבל..

משפט כל כך פסימי לא שמעתי כבר הרבה זמן...
אין ולא תהיה יותר מציאות שאנשים יהיו טובים אחד לשני?
כל עוד די שרוט חי, כל עוד רולי חיה, כל עוד פשוט אני חי כל עוד תהילה ועולו והסטורי ונחשון ומיש והמקורית ומופאסה (זהו רק מדגם מייצג) כל עוד עוד כמה אנשים מהפורום ומחוצה לו מסתובבים חיים על האדמה, יהיו אנשים שטובים אחד לשני.
(אגב, פעם שמת לב כמה טוב האנושות עושה בשם האהבה לאנשים שכבר בכלל לא מסתובבים וממש לא על פני האדמה?)
הרשת, כמו הרשת, היא הכל. אני לא עוצמת את העיניים, אני יודעת בוודאות שיש הרבה רוע והרבה בריונות מקלדת. ויש המון טוב שהרשתות החברתיות מאפשרות. המון.
אני לא מאמינה לכל המשניאים. כמות האנשים ששונאים באמת היא מאוד קטנה, ובכלל זה כנראה נובע משנאה עצמית וחווית חיים של חוסר אהבה.
לצערי זה דבר נפוץ ביותר לדבר על השנאה, אבל בעיני אלה דיבורים שעשים פיל מזבוב, תופעות שוליים. כמה טוב לב אתה פוגש ביום יום שלך? ברשת ובעולם האמיתי. כמה מחוות קטנות של אהבה לאדם באשר הוא אדם? של עזרה, של חיוך, של דאגה?
המאמינים בטוב ינצחו, כי השנאה היא מאכלת את עצמה...

וואו איזו מדהימה את. איזה יופי של תגובה ואיזה יופי של הסתכלות על העולם ואיזה יופי של בנאדם את

אני גר במקום עם הרבה שמאלנים זקנים
בימים האחרונים יצא לי כמה פעמים לראות איך הם מגיבים ומדברים על פוליטיקה. המממ המצב על הפנים...
אפס יכולת לשמוע את הצד השני, השתלחויות , התכתבויות בוואטסאפ קבוצתי של כלל הקהילה בצורה שגורמת למי שלא חושב כמוהם להרגיש לא רצוי ופשוט לעזוב . בסוף, נראה שאין הבנה שיש אנשים אחרים אינטליגנטיים שפשוט חושבים אחרת ומחזיקים בערכים אחרים. מבחינתם ימיים/דתיים זו קבוצה של בבונים.
ברור שזה לא כולם, אבל זה בהחלט הטון המרכזי. נראה לי גם שאלו אנשים שבקושי נמצאים בפייסבוק, והבעיה האמיתית היא שהם חיים בבועה ולא נאלצו מעולם להיפגש באמת עם משהו שעלול לערער את התפיסה שלהם .
אני חושב שצעירים היום יותר נפגשים עם גוונים שונים וגם יש פתיחות שהיא אמיתית לשמוע דברים חדשים. נכון שיש גם יותר רגשיות ופחות רציונליות בשיח וממילא לפעמים השיח יותר שטחי, אבל לא נראה לי שיתבטאו כמו שמתבטאים עכשיו

פרוטקשן

השיח הרעיל, אינו תוצאה, הוא חלק מתוכנן ומחושב במאבק של האליטה שמנסה להחזיק את מוקדי הכח הדיקטטוריים שלה. הם יודעים היטב שאנחנו ממלכתיים ואחראיים ובונים על זה שאם נחשוש ממלחמת אחים - נתקפל.

להשלמת הדברים, כדאי לקרוא גם את הדברים של הרב ווסרמן.

באמת כדאי לחשוב על סדר עדיפויות בחיים
להגדיר מה המשמעות, מה התפקידים שלך בעולם.

אבל זו לא הכמות אלא האיכות.

יש הורים שמגיעים הביתה בשעה 16, ועד ארוחת הערב הילדים נמצאים מול טלוויזיה או סוניפלייסטיישן.

לעומתם יש הורים שמגיעים בשעה 19 ומאותו הרגע לא מפסיקים להיות עם הילדים (במשחק, הקראת ספר, ארוחת ערב, מקלחות, שיחות וכו').

ברור שגם לכמות יש משמעות, ואם מגיעים כשהילדים כבר ישנים אז אין שום משמעות לאיכות.

בכל מקרה היום יש יותר מודעות לזה בקרב המעסיקים, ומקובל שעובדים יוצאים הביתה מוקדם יום או יומיים בשבוע.

ובקשר לשישי שבת - מי יהיה עם ילדיך בזמן שאתה תהיה עם עצמך? אשתך שהייתה איתם גם כל השבוע בזמן שאתה היית בעבודה? לא נשמע לי כמו מתכון מוצלח במיוחד להורות או לזוגיות.

דור דור ושמרטפיו

בעבר אנשים עבדו מהזריחה ועד השקיעה וכל זה בשביל שיהיה מספיק כסף בשביל לחם ובגדים (בלי מותרות), מי דמיין שהאבא יכול להיות בבית כל אחר הצהריים? זאת המצאה של הדורות האחרונים לעבוד 9 שעות ביום ורק 5 ימים בשבוע.

וממילא לילדים היתה אמא נוכחת ואבא של שבת. בחלק גדול מאוד מהחברות, חיו בחמולה בסגנון כזה או אחר - אז היתה נוכחות משפחתית משמעותית, גם אם לא דווקא של האבא.

תופעת ה'ילדי מפתח', או האמא שאוספת מהמעון וקורסת לספה (כי היא אחרי 9 שעות עבודה בחוץ) לא היתה קיימת.

להגיד שחזרת האבא בשעה 16 זו בעיה של הדור שלנו - פשוט התעלמות מההיסטוריה.

לרוב האנשים הכמות שווה לאיכות. לרובנו מאד קשה לחזור עייפים מהעבודה בשעה 19:00 ואז לתת בראש זמן איכות עם הילדים כולל כל האתגר הפיזי והסבלנות הדרושה לטיפול בילדים קטנים,

אותו דבר להיפך - רובנו לא נהיה חמש שעות בטלפון ולא נשים על הילדים , כנראה כן נקדיש גם זמן משמעותי לקשר אמיתי

וזו התחלת החיפוש לקראת בניית בית נאמן בישראל.

עכשיו הזמן לברר ולסדר סדר עדיפויות נכון - בניגוד לקלישאה, העבודה אינה חיינו. הערכים החשובים לאורם אנחנו חיים, הם חיינו. העבודה היא צורך מעשי, כדי לקיים את החיים הללו.

כשאדם בונה את חייו, הוא צריך לבנות את החיים כך שיש לו מחוייבויות לתורה ומצוות, כולל תפילות כראוי וקביעת עיתים לתורה. מחוייבויות לתשומת לב שצריכים ממנו אשתו, ילדיו, הוריו ושאר המעגלים המשפחתיים, מחוייבות לשמור על מנוחת הנפש ובריאות הגוף. כן, צריך גם לעבוד, כדי לקיים את החיים האלו.

איך מסדרים את הפרטים בכל הפאזל הזה ובאלו אילוצים צריך להתחשב - את זה כל אחד צריך לסדר עם עצמו וכמובן עם אשתו (שונה מאוד אמא עקרת בית מאמא אחות חדר טראוומה שעושה משמרות ערב, לילה, ליל הסדר ויום כיפור...). אבל, סדר העדיפויות הערכי צריך להיות ברור. השאלה הנכונה אינה "איך יש זמן לילדים כשעובדים...?", אלא "איך יש זמן לעבוד כשמגדלים ילדים?"

בקושי יש זמן לבן/ת זוג

או שאישתך תצטרך לצאת מוקדם כדי להוציא את הילדים בזמן או שתצטרכו להתחלק בימים (לסדר עם הבוס יציאה מוקדמת בימים מסויימים) או לקבל עזרה מההורים/בייביסיטר

ומשלימים שעות ביום אחר...

וכן, זה שאלה קשה ומטרידה, כל משפחה צריכה למצוא את האיזון שלה

של היקשרות כזו או אחרת
ויכול בהחלט להיות ממש לא לעניין ו או לא נעים

לסחוב תינוק 9 (10) חודשים
ללכת לבדיקות ומעקבים
לסבול מהקאות, בחילות, צרבות וכל הכייף של ההריון
לעבור לידה
לעבור את ההתאוששות מהלידה
ואת הטהרה של אחרי לידה
ובסוף לתת את התינוק למישהו אחר
אין סיכוי.

שאין להם שום דרך לחוות הורות,להביא ילד לעולם
אם לא את. אם לא התרומה שלך של מספר חודשים נקרא לזה אפילו שנה שלמה מול חיים שלמים של אושר המשכיות וכו'

אם כי פונדקאות זה ילד שלהם
זרע ביצית וכו'
ןהאופציות פה בארץ לאימוץ ממש בעייתיות
ילדים אלכוהוליסטים ממזרים וכו'

וואחד תיק בכל מקרה

גם ולא רק

ומי שמסוגל לאמץ זה מצווה ענקית

וגם כנל אומנה, שזה מעט שונה

הנפש שלי חשובה לא פחות...

אני עם כל הסבל היחתי עושה את זה לילדים שלי..אם מהחינה הלכתית היה חלק ( אבל זה לא חלק לאישה נשואה)

כשזה לאדם זר רוב הסיכויים שאני לא אפגוש את הילד אחכ יותר מידי, שאני לא אוכל להיות מעורבת בגידול כמו אצל נכד.

ובכנות? לא יודעת לענות על זה ומקווה שלעולם לא אצטרך לענות על זה.

להפך מרגיש לי מאוד לא ראוי מבחינת גילוי עריות

אבל בהחלט הייתי תומכת בה אם הייתה פונה לאימוץ ילד/ה

אין בזה יחסי מין או עירום או אירוטיקה או כל דבר אחר שקשור לאיסור גילוי עריות.

מבחינת הסיכון עבורה ולרוב גם אישה נשואה בעצמה חחח

 

גיל שבו נשים עוד יולדות כדבר שבשגרה יחסית

בואי נגיד יבינו אותך יותר לעומת האישה שכן מחליטה לעשות את זה

גוגל. בטח לא שאלה כזאת חמורה, שיכולה להיות עם השלכות לממזרות.

ממליץ לפנות עם השאלה למכון פוע"ה, טלפון: 026515050. הם מתמחים מאוד בנושאים האלו ומכירים היטב את דעות גדולי הפוסקים.

(נפשית, מרגיש לי הזוי שאשתי תשא ברחמה עובר של מישהו אחר. אבל לא זה מה שאמור להכריע).

אצל מכון פוע"ה. הם אמרו שהם לא מתירים ושסה בעיתי הלכתית מאוד.
זה מה שהוריד אותי מזה .
בהצלחה

כמובן מה שאמר לי לא רלוונטי לאחריות.. אבל זה אפשרי.

אני רציתי לעשות את זה תקרובת משפחה - מה שהסביר לי לא תקין רגשית... יש בזה מסכימה איתו.
אבל כן אם כבר השקעתי בבירורים לגמרי הייתי עושה את זה לזוג אחר שכלכך כמה לילד משל עצמו. כאב ההמתנה זה כאב גדול, גדול מידי.

בכל אופן אז יש פוסק פה בארץ שמתיר אבל רק אחרי שהזוג עצמו מקיים את מצוות עשה ומביא שני ילדים (עדיפות לבן ובת)

האם מדובר ברצון כנה ואמיתי להביא חיים לזוג אחר או שמדובר במניע כספי או חברתי - כתוצאה מהתשומת לב שמקבלים..

ואם כבר לתרום חיים לעולם - מבחינה רפואית ממה שאמר לי יותר פשוט לתרום כליה לעומת הריון ולידה..

וכל אחד הישר בעיניו יעשה

ממש מעיד על אצילות הרצון הזה
לא יודע מה ההלכה אומרת?

בעייתי מאוד הלכתית
לא כדאי להסתבך עם זה

עדיף אם כבר פונדקאות מחול

הסדר הוא כזה
אישה יהודיה אלמנה או גרושה
אישה גויה
רווקה יהודיה
יהודיה נשואה
....

זה ממזרות לא?

הבעיה היא שנשואה אחרת מחזיקה הריון של זוג אחר

עובר עם זרע וביצית מהורים בשם א
אישה ב נשואה נושאת את העובר

מי נחשבת האמא - בעלת הביצית או האישה הנושאת...

מקווה ממש שבקרוב יהיה פסק ברור לכולם. זה יכול לפתור כל-כך הרבה בעיות בתחום שגם ככה יש ''דרישה''

רק מלחשוב על אותם זוגות (סטרייטים יהודיים ודתיים פלוס) פשוט כואב הלב

במקרה של "החלפת העוברים" פסקו שהאשה שנשאה את העובר היא האמא

חחחחח אין לי מושג זה מה שהרב הסביר לי אתמול..
חוששת לכתוב את שמו מצד שני הוא רב ממש ממש מוכר אז אולי כן אפשר

אתמול אחהצ קיבלתי את הפסק הסופי 8זה לא אפשרי
לפחות עד שיהיו לנו שני ילדים וגם אש נתייעץ שוב...

לי באופן אישי איו לי בעיה עם ההריון - אם כך למה לא מביאה לנו עוד ילד? כי כרגע קשה לי לחשוב על גידול של ילד נוסף... אבל עם ההריון ממש אין לי בעיה.

מה שהרב אמר לי ממש לא רלוונטי לכולם.. מי שזה רלוונטי לה שתשאל ותחליט.
רק תחשבו על הזכות הענקית. על היכולת להביא חיים לעולם לזוג שאין להם אפשרות לזה..

היא אנוכית כי זה גרם לה להרגיש טוב

מספרים שנשאלו את אחד האדמורים האם זה נכון שלקפל את טלית השבת מיד בצאתה היא סגולה לשלום בית והוא ענה שהוא לא מכיר דבר כזה אבל אם תקפל את השרוולים ותשטוף במוצש כלים, זה- בהחלט סגולה לשלום בית

סביר להניח או שהמגעי מקשים נדפקו או שהשתחרר פיזית איזה חוט קטן בפנים.

אני לא טכנאי רכב,
אלא מתנדב בידידים
ואלו רוב התקלות של הקודניות

כבר הייתה לי איתו בעיה במגעים של המקשים וסידרתי את זה, אז כנראה זו האופציה של חוט שהשתחרר קצת... תודה

יש משהו מאד אינטימי במבט ארוך

חלק מהגברים הדתיים לא בהכרח ישמרו על קשר עין רציף/ יישירו מבט שהם משוחחים עם אשה.. מניח שגבר שעושה את זה מנסה לעשות את זה עם כמה שיותר טאקט ובלי שיהיה כזה בולט ומסר כזה חד..

למה לא לשמור על קשר עין?

ממש לא עושה שמירת עיניים וכאלו, אבל כשמישהי מדברת איתי ומסתכלת עליי, זה מרגיש לי לא נח ולא מתאים

אני מרגיש שזה מייצר קירבה רגשית
אני מבין שמי שמולי חווה את זה אחרת

עם קשר עין רציף לאורך כל זמן השיחה מעבר לזה שאני אשתדל לדבר ענייני אבל אם הוא מרגיש בנוח לשוחח איתי יותר מעניייני מאוד אני יאבד בכוונה את הקשר עין כי לא מתאים לי שיחות עןמק עם גבר שהוא לא בעלי/ ליצור קירבה ושיחה עם מבט לאורך כל השיחה יוצרת קירבה..יש משהו חשוב בקשר עין (בגלל זה חשוב להקפיד על זה בפגישות או בראיון עבודה או בשיחות עם בעלך והילדים) אבל עם גבר אני בכוונה אשתדל להמנע מקשר עין

נמצא תחת הכותרת פנאי...

אפשר לנסות מתכת אחרת

חשוב לציין שבעבר כל העגיל היה מזהב ולא היה זיהום
וגם השרשרת זהב לא עושה גירוי...

אלא גירוי למתכת אחרת שמשלימה את הזהב ל100%
בפועל ככל הנראה בעת ההחלפה המקום הזדהם מעט
בדרך כלל כמה ימים של משחה אנטיביוטית יעשו את העבודה

זיהום חיידקי והוא הפעם עבר ועשה בלאגן

כמו מופירוסין או סינטומיצין

זה לא משהו שיעבור מעצמו?

אבל חייב מרשם רופא
ניתן לקבל גם על ידי שיחת וידאו עם רופא

אבל עם זיהום לא כדאי לשחק
כל משחה מכל רופא באפליקציה

זיהום שלא מטופל יכול לצאת מגבולות האוזן.
ושזה ראש ופנים
לא כדאי שיהיה שם זיהום.

תשים משחה ותחליף לעגיל זהב, עדיף עגיל כמה שיותר דק.
רק אל תשאיר את החור בלי עגיל כי הדלקת תסתום לך את החור.

חשבתי שזה דווקא טוב להיות בלי עגיל, לתת לו להתרפא...

אין לי כרגע עגיל אחר חוץ מזה ש(לכאורה) גרם לזיהום.

בעיקרון יש אחד לעור ואחד לעיניים, תכלס הייתי משתמשת בזה של העיניים כי זה מה שהיה בבית תמיד, אבל לא יודעת מה רופא יגיד.

איך אפשר להוריד קעקוע של ציפי שביט שעל הגב שלי?

ניסיתי טרפנטין. לא הולך.

זה טוב למסיבות. לא להורדת קעקועים.

לשפוך על הקעקוע...

(אולי, בשבילך עדיף למרוח בננות רקובות...🙃)

אבל חוץ ממני לא חשבתי שיש פה עוד כאלה...

 

וזה עבר תוך כמה שעות... תודה לעוזרות!

ושאר פרמטרים.
איך ניתן כן להשיג?

נשקים של חברי כנסת כפופים ישירות לקצין הכנסת.

אתה לא עומד בכלום?

יותר פשוט לעבור דירה או עבודה.
אבל ב"ה אני לא מתכנן משהו כזה בקרוב

נותנים לכל החיים לרובאי 07 ומעלה

בטח שלא לכל החיים.
גם כי יכול לבוא שר בט"פ אחר ולבטל את תבחין רובאי 07
וגם כי בגיל מסוים הרופא כבר לא יאשר לך את הטופס...

אבל הוא נחשב תבחין חזק יחסית, כן.

אני לא רובאי 07
לא מדביר
לא מגיש עזרה ראשונה
וכו'

הסיכוי הכי טוב כרגע
הוא הוספה של רובאי 05
אולי אפילו גם 03...

מקסימים אתם 

חייכתם אותי ביום סוער שכזה

ואני לא באמת אתן לו.... חחח
וגם ככה אני צריכה לחכות שנה לצבור ותק 🤷‍♀️

רצת מפחיד שלעוגת גבינה יש נשק.
איך אתה יורה? עם הידים מהבצק סוכר??😱

וכבר יריתי בעבר בm16
אז כנראה שזה עובד גם עם ידיים מבצק סוכר 😆

אתה במקרה מכסח דשא?

בוא אלי, אני צריך לגזוז קצת מהקנאביס ואני מתעצל.

לא גוזזים

לאחר הנחיית השר בן גביר - הכפלה של למעלה מ-300 אחוזים במתן רישיונות נשק. אגף לרישוי כלי ירייה יעבוד במתכונת חירום. ביום אחד הונפקו 408 אישורים (עמיאל ירחי).

במהירות ויעילות
אז גם מי שיש לו נשק תתאמנו שתוכלו לשמור עלינו טוב יותר

להיות חמוש זאת זכות
להיות מיומן- זאת חובה!

וכמובן להסתובב תמיד עם הנשק.

היא חוסמת את האפליקציה של יוטיוב, אבל אפשר להכנס דרך הדפדפן ושם רק חלק חסום, בהתאם לרמה.

אני חייבת סינון שלא יתקע לי את המכשיר

כל העבודה שלי על המכשיר

הראשון הוא לא דגם אלא שם של חברה... אם היה אמור להיות שם קישור אז הוא לא עובד.

 

השני הוא דגם מאוד מאוד מוצלח שלהם, אחת לכמה חודשים צריך להחליף את הראשים ולכן כדאי להצטייד מראש בעזרת אמזון (מחירים הרבה יותר טובים לעומת המחירים בארץ).

PHILIPS מכונת גילוח

או

מכונת גילוח PHILIPS פיליפס ONE BLADE דגם QP2520/20 - ליאור מוצרי חשמל

או PHILIPS מכונת גילוח

השני ממש סבבה

הראשון הרבה יותר מתאים לסידור זקן, פחות לגילוח צמוד

השני סבבה

https://www.electroline.co.il/product/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97-sp986013-philips?aff=GoogleMerchant&gclid=CjwKCAiAxP2eBhBiEiwA5puhNfPLDEMhiNZ4hpPTQsCBVI6G40qWWRBzD6c-qIPVVPGpH1X8UutA_RoCyTkQAvD_BwE

והיא ממש טובה

כנראה פשוט רגיש מידי
אני הייתי הופך את הבחור על ראשו

אושר הוא בעיקר עניין רגשי.
יש אנשים עשירים ושיש להם הרבה וסובלים
יש אנשים שאין להם הרבה ומאושרים
אבל בגדול, אני מאמינה שככל שאדם בריא רגשית ומצליח להיות בעמדה טובה בחיים שלו,
סביר יותר שהוא יצמח ויתפתח ויחיה חיים טובים ולא ישאר במקומות רעים (אלא אם הוא מנסה לעזור למישהו)

לקרוא את הספרים של ד"ר טל בן שחר בושא. נדמה לי יש לו איזה 3 ספרים שתורגמו בעברית
אדם מאוד מיוחד, פותח את התודעה

סביבה לא טובה ודאי שצריך לעוף משם. "ונשמרתם".
אבל בעניין האושר - הכל בראש! וכמובן יש דברים כואבים שהיית מעדיף שלא לחוות -
אחרי עמל של שנים הגעתי למצב שיש לי דירה גדולה וחצר גדולה לילדים. ומסתבר שאשתי מכורה למין והיא בוגדת בי.
אני מאושר אתה חושב??

זה ככל הנראה גוזמה שחוברה מאוחר יותר.

ראה ספר "מאין באנו" של פרופסור ישראל קנוהל מהאוניברסיטה העברית למשל.

שם נטען שלפי ממצאים ארכיאולוגים יציאת מצרים המקראית מקורו בגרעין של עבדים ממעמד "אמירו-חפירו" שמנו כ 200 איש.

 

שמות יב:

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף

 

במדבר ב:

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים

 

במדבר כו:

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים

באמת 600,000.
לא בקטע של כפירה. כמו שבריאת העולם לא בהכרח מייצגת שבעה ימים.

יש כל מיני אפשרויות הסבר ללמה המספרים האלה מוצגים. אבל אי אפשר להאריך בזה כאן.

בד"כ אני משתדל לנהל שיח ענייני ומכבד, גם עם כאלו שדעותייהם רחוקות מאוד מדעותי. כאן אתה לא מכבד את הפורום. דתל"ש כמוך (התאפקתי לא לכתוב יותר חריף), יכול לכתוב כאן, כל עוד הוא מכבד.

הערוץ כאן הוא מסגרת דתית, נקודת המוצא בשיח כאן היא שמשה אמת ותורתו אמת. אני לא מפחד מבירור הסוגיא ואני בהחלט עוסק בה בשיעורי כוזרי שאני נותן ובהקשרים אחרים. אם מישהו ירצה לברר את הסוגיא - אפשר גם בפורום, עדיף בביהמ"ד ולא כאן (למה זה בנשו"ט?! או שחזר הבאג ששרשורים קופצים).

אני לא רואה כאן סוגיה אמונית בהכרח.
זאת סוגיה אחרת.

אני לא רואה שוני בין טענה שסיפור הבריאה שהעולם נברא בשבעה ימים זה "לא כפשוטו" לבין טענה שסיפור יציאת מצרים זה גם "לא כפשוטו".

למה על סיפור הבריאה אפשר לומר שזה לא באמת שבעה ימים וזה לגיטימי והכל טוב ועל סיפור יציאת מצרים אי אפשר להגיד שזה לא באמת 600,000 והכל טוב? מה ההבדל?

יש באקדמיה לא מעט עם פיצול אישיות, בין חייהם הפרטיים כדתיים, לבין תפיסתם האקדמאית הכפרנית. (לא מתייחס ספציפית אליו, לא מכיר אותו).

שום דבר בתורה, הוא לא 'גוזמא שחוברה מאוחר יותר', כדבריך. להגיד זאת זה כפירה. נקודה.

להגיד שיש דברים שאינם כפשוטם, זה עניין אחר שצריך לבדוק על סמך מה אומרים אותו. לגבי מעשה בראשית - מסורת התורה שבעל פה היא שאינו כפשוטו. זה כמעט מפורש במשנה, מפורש באין ספור מקומות במדרשים, מפורש ברש"י וברמב"ן על הפסוק הראשון בתורה ובאין ספור מקומות נוספים.
לגבי כל שאר התורה, ההנחה הפשוטה היא שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וודאי לגבי יציאת מצרים ומעמד הר סיני, שעליהם מבוססת כל האמונה וחיוב קיום התורה.

על אותו אופן לא רלוונטי מה אני בעצמי.

אתה כנראה פירשת את המילה "גוזמה" בצורה של זלזול. זה לא הכוונה. גוזמה זאת בסך הכל טכניקה שמקובלת בהרבה מאוד כתבים. זה לא בא לזלזל במשהו.

גם לגבי מעמד הר סיני ויציאת מצרים, לא בהכרח מתקיימת סתירה בין "אמונה וחיוב קיום התורה" לשאר הממצאים שלא מתכתבים עם הפשט.
זאת לא שאלה אמונית מה שכתבתי. לא מהכפירה זה מגיע.

אם הייתי רוצה לכתוב דברי כפירה הייתי כותב על אבולוציה וביולוגיה, לא על ארכיאולוגיה.

דווקא הארכיאולוגיה מחזקת באופנים מסויימים את קיומו של התנ"ך כמסמך היסטורי אמין.

תורה היא דבר ד', המתגלה אלינו דרך הצינור הישיר, תורה שבכתב ודרך הצינור שעוברת במסורת האומה - תורה שבעל פה.

בדקתי בינתיים - ישראל קנוהל אכן שומר מצוות באופן כללי, אבל הוא בהחלט כופר בתורה מן השמים, באמיתות הנבואה בכלל ונבואת משה רבינו בפרט וכו', אלו נקודות המוצא שלו, ממילא דעתו הכפרנית לא הופכת לנכונה, בגלל שהוא נחשב 'דתי'.

(אבולוציה לא מטרידה אותי כהוא זה...)

זכותך.
אבל לא חושב שאני חציתי פה איזה שהוא גבול. בעיני כששואלים שאלה בסגנון שהפותח שאל ראוי להביא גם דברים שאני הבאתי גם אם מדובר בפורום דתי.

וכן, אני משתדל להציב סטנדרטים ולעמוד בהם. אם אני נכשל (כי אדם אין צדיק בארץ, אשר יעשה טוב ולא יחטא), אני עושה כל מאמץ לעשות תשובה. אם יש דברים, שאני עדיין לא מצליח לעמוד בהם - אני מבין שיש לי לפחות למה לשאוף ולהתפלל עד שמספיק אתחזק.

בשום אופן, אני לא הופך את החולשות שלי, לאידיאולוגיה שמצדיקה אותם.

האישי.
אני לא שם.

לא השארת הרבה ברירה.

לשום מקום טוב ובטח לא למקום פורה.

אתה מפספס הזדמנות אולי לשכנע אותי שאני טועה (ואני בר שכנוע).

בין 600אלף רגלי לבד מטף...
לבין 200 איש זה זלזול מוחלט באינלגנציה של כותב התורה ועם ישראל לדורותיו

המספר שם מאוד מדוייק..

אתה כותב מאוד מחזק, ברור, מחכים וחשוב.


אני חושבת שאם כבר נפתח שרשור יהיה מאוד מעניין (לי לפחות אבל בטוחה שלעוד הרבה מן הקוראים) לשמוע את הסוגיא כפי שהצעת מתוך לימוד הכוזרי או מתוך מה שאתה מלמד. כמובן בדיוק כפי שכתבת - מתוך נקודת הבסיס שה' יתברך אמת ותורתו אמת.
ישר כוח גדול

האם היתה יציאת מצרים?

בתגובות מוזכרת גם התייחסות לחוסר אמינותו של קנול כהסטוריון, שמשנה את עמדותיו חדשים לבקרים (בשונה מזה שכפילולוג הוא בין המוכשרים בתחום).

בכלל - אתר מומלץ מאוד, לכל מי שמתמודד עם נושאים אלו

אחד האהובים עלי:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.knowingfaith.co.il/%25D7%259E%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2590-%25D7%2595%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%259B%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2592%25D7%2599%25D7%2594/%25D7%259E%25D7%2593%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%25AA-%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C-%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2590%25D7%2595-%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%25A1&ved=2ahUKEwjtuta96PP8AhUvUKQEHQSDClgQFnoECAkQAQ&usg=AOvVaw2WFkNW-79xQ5Yg46bA288Q

@די שרוט, מוקדש לך

רציתי לכתוב לך תגובה ארוכה ומפורטת אבל לא היה לי זמן.

באופן כללי, מכיר את האתר הזה ואת המאמרים האלה. אומר לך, ותסלח לי על הנימה הביקורתית, האתר הזה זה כמו חיקוי לאתר הידברות על מדע.

כל כך הרבה אי דיוקים במאמר בתגובה שלפני שזה פשוט נורא מתסכל.

אני באמת חייב זמן כדי להשקיע בתגובה ראויה. זה עשוי לקחת זמן.

כיום מעל 70% בארהב זה נישואי תערובת.
וזה החלק שכן מודע לזה שהם יהודים..

ההתבוללות מלחמות וכו' משפיעות בכל דור על מספר היהודים. זה לא ש 3000 שנה הכל היה סבבה והכפלנו את עצמנו כל הזמן ורק בסוף היו אסונות והתבוללות.

ד"א 600,000 זה רק הגברים מעל גיל 20

ראשית - נקודת המוצא שלך לגבי גדילת אוכלוסיה, לא נכונה.
בעבר, עד המצאת החיסונים והאנטיביוטיקה והרפואה המודרנית בכלל, היתה הרבה יותר תמותת תינוקות וילדים וגם מבוגרים. היו גם מגיפות, שהשמידו אוכלוסיות ענק (למשל המגיפה השחורה, לפנימכשבע מאות שנה, השמידה כחצי מאוכלוסיית סין ושליש משאר אוכלוסיית איר-אסיה) האוכלוסיה ממש לא הכפילה את עצמה כל 200 שנה.
אם בארבעת אלפים השנים האחרונות, האוכלוסיה היתה מכפילה את עצמה כל 200 שנה, העולם היה בפיצוץ אוכלוסין מזמן.

שנית - אשור איבדה כמעט לחלוטין את עשרת השבטים, אבל גם כבשה וכנראה חיסלה את רוב ממלכת יהודה, נשארו תושבי ירושלים ועוד כל מיני פליטים.
פחות ממאתיים שנה אח"כ, בבל כובשת את הארץ - תחשב את מספרי הגולים המופיע בספר ירמיהו/מלכים משני גלי ההגליות, כמה אלפים. כנראה שרוב האוכלוסיה נהרגה במצור, ברעב ובמלחמה. הניצולים מובלים לבבל ב'מצעד מוות'.
כך גם בהמשך - גזירות היוונים, השמד הרומאי, גזירות הביזנטים בארץ והחברים בבל. הכיבוש המוסלמי, מסעי הצלב, גירוש ספרד (כלומר, המעטים שנשארו יהודים גורשו, הרוב המירו או נרצחו בתהליך ארוך שהחל מאה שנה קודם והמשיך שנים אח"כ). פרעות ת"ח ות"ט, שיש מחלוקת בין החוקרים על היקפם המדוייק, אבל מקובל להתייחס אליהם כ'שואה שלפני השואה'. הפוגרומים והפרעות ברוסיה ובארצות ערב ואחרי כל זה - השואה. במקביל, מאז תחילת המודרנה, מתרחשת 'שואה שקטה' - מכת התבוללות שלא נראתה כמותה.

בגלל שלפי החישוב שלך יוצא שהעם הקטן שלנו צריך להכיל היום יותר מפי 6 מאוכלוסיית כדור הארץ כולה,

ובגלל שלא ייתכן שכל עם פצפון עם נציגות דלה לפני 3,000 שנה יכיל היום כ"כ הרבה מיליארדים, שאם לא כן - היו היום רבבות רבבות של מיליארדי בני אדם בעולם,

על כרחך אתה לומד שכל הנחה שהייתה לך כאן בנוגע לקצב ההתרבות - שגויה מהיסוד.

 

וזה לא רק בגלל נישואי תערובת וכו', אחרת כן היו היום בעולם רבבות מיליארדי בני אדם אבל הם פשוט לא היו יהודים. אלא פשוט כל החישוב שלך הוא טעות אחת עצומה ובינו לבין המציאות איך דבר וחצי דבר. 

המספר היום היה צריך להיות גבוה בהרבה מ 15 מיליון אפילו עם כל המלחמות, מחלות, שואות וכד'.

אולי לא 60 מיליארד כמובן, אבל הרבה יותר מ 15 מיליון.

כמה אנשים חיו אז בכדור הארץ כולו?

כל מספר הגיוני שתכניס לכאן, ביחד עם הנחה שבכל איקס שנים האוכלוסייה מכפילה את עצמה, יובילו למסקנה שהיום כדור הארץ היה צריך להכיל מספרים לא נתפסים של בני אדם.

אוכלוסיה מסויימת מכפילה את עצמה. זאת לא שיטת החישוב.

אני רק אומר ש מ 600,000 אלף לפני 3000 שנה להגיע ל 15 מיליון כיום זה מאוד מאוד נמוך ולא מסתבר יחד עם מלחמות ומחלות וכלל התמותה.

קראתי פעם איזה מודל סטטיסטי שמחשב דברים כאלה. אני צריך להזכר בזה. אם אמצא אראה לך.

אי אפשר לייצר מודל סטטיסטי כשיש כמות משתנים כל כך גדולה.
מלחמות, מגפות, פיתוחים טכנולוגיים, שינויים תרבותיים כל אלו משפיעים מאד על קצב השינויים הדמוגרפיים .
איזה מודל יכל לנבא את המצאת הפניצלין , רעב תפוחי האדמה באירלנד, המהפכה התרבותית במערב אירופה או דברים דומים לזה?

באקדמיה. לא מדובר על ניבוי. מדובר על נתונים קיימים בגין דברים שכבר התרחשו.

קראתי על זה פעם ספר, אני צריך לחפש אותו הוא איפה שהוא אצלי בבוידם. כשאמצא אזכר את במתודולוגיות.

לא הבנתי נכון...
ובכל זאת אני עדיין מנחש שאין עקביות בשינויים באוכלוסייה במקומות ובתרבויות שונות. לצורך העניין - השינויים באוכלוסיית האינדיאנים במשך 2000 שנה, יהיו שונים מאד מהשינויים באוכלוסייה בסין או באירופה. (היו תרבויות שנתונות יותר לשינויים ומלחמות, מקומות עם שלטון יותר יציב וכו')
אם אני צודק, יהיה קשה להקיש בין מודל סטטיסטי כללי לאוכלוסייה ספציפית כמו עם ישראל .

פעמים האוכלוסייה מקטינה את עצמה.
במאה ה14 למשל כמו שהזכירו את האבעבועות השחורות. ארועי רעב המוני, מגפות, רפואה לקויה עם תמותת תינוקות גבוהה ועוד ועוד .
הקפיצה המשמעותית באוכלוסיית העולם התחילה רק בתחילת המאה ה19.

שהגליות פרעות והתבוללות הורידו הרבה מעם ישראל. אבל כך גם בכל העולם כפי שכתבו כאן. בעבר למשפחה נולדו עשרה ילדים מהם שרדו לחיים בוגרים ארבעה חמישה בערך. הקיבוץ היהודי באירופה נפגע הרבה פעמים מרציחות שביחס לשואה היו אז די דומים. כל אחד שנכחד אלו אלפי צאצאים שנכחדים יחד איתו. כמו שאמרו כאן עשרת השבטים זה סך עצום מעם ישראל יש יהודים שהתנצרו בתחילת הנצרות יש הרבה שאוסלמו וכך נשארנו מתי מעט

שבה כמות האוכל שניתן היה להפיק חסם מלמעלה את אוכלוסיית העולם.

 

וכל פעם שהטכנלוגיה השתפרה מעט, עלה מעט מספר האוכלוסייה בהתאם.
וברגע שמספר האנשים חרג, היה רעב שצמצם שוב.

 

במאה האחרונה פרצנו את המחסום הזה.

 

סוגיה ארוכה.

מגיפות
הרבה ילדים שלא שרדו
תוחלת חיים קצרה מאד
מצוקות רעב

אולי כל 500 שנה? או 1000? או 50?

השאלה שלך נקראת 'מניח הנחה ומקשה קושיה'

יש לנו פה 3 משתנים, מספר היהודים לפני 3300 שנה, מספר היהודים כיום, וקצב הגידול.

אתה מניח שאתה יודע את כל ה3 והמתמטיקה טועה, שזה יתכן. אבל יותר הגיוני לי שאחד המשתנים לא קיבל את הערך הנכון.

בא נלך על קצב הגידול, כי זה המספר שהכי לא מדויק פה.

 

אז הנה חישוב נכון יותר:
אם לפני 3300 שנה היו 600,000 יהודים, ונניח היום יש 14 מליון יהודים

אז אמור להיות שכל 200 שנה המספר מוכפל ב1.21 בערך

מצרים

(האמת, מביך אותי שלקח לי יומיים לחבר את העניין הזה לשאלה. הוא עולה הרבה בשיעורי כוזרי ובהקשרים אחרים. @נגמרו לי השמות, לבקשתך)

לפי הכללים הרגילים בעולם, בהיסטוריה, לא היה אמור להיות היום יהודי אחד בעולם. היו הרבה עמים שהיו להם תקופות טובות, ברגע שנפלו ונכבשו, בוודאי הוגלו - החלה הספירה לאחור. בד"כ הדור הראשון והשני עוד חיים את עברם, השלישי מתחיל להיטמע ועד הדור החמישי - העם נשכח לחלוטין.

ציטוט מפורסם מהסופר האמריקאי מרק טווין בספרו על היהודים:

"היהודים עשו מאבק מופלא בעולם הזה, בכל הדורות; ועשו זאת כשידיהם קשורות מאחורי הגב.
המצרים, הבבלים והפרסים, מילאו את הפלנטה בקול ובהדר, ואז דעכו ונעלמו; היוונים והרומים הלכו אחריהם, עשו רעש עצום, ואז נעלמו; עמים אחרים קמו והחזיקו את הלפיד שלהם גבוה במשך זמן מה, אבל הוא נשרף, והם יושבים בדמדומים עכשיו, או נעלמו.
היהודים ראו את כולם, חוו את כולם, ונותרו כפי שהיו תמיד, ללא הזדקנות, ללא חולשות של גיל, ללא היחלשות של חלקי הגוף, ללא האטה באנרגיות שלו, וללא הקהיית מוחם הערני והמפולפל.
כל העמים הם בני תמותה מלבד היהודים; כל שאר הכוחות חולפים, אבל הם נשארים. מהו סוד האלמוות שלהם?"

חוקרים ופילוסופים רבים, עסקו בשאלת 'היהודי הנצחי'. כל התשובות שניתנו לשאלה - היו נכונות בזמן ומקום מסויימים והתפוגגו בתנאים אחרים.
התשובה שהיה נראה שמחזיקה מעמד במשך למעלה מאלף שמונה מאות שנה - היתה התשובה הנוצרית, כעונש על כך שהיהודים לא קיבלו את המושיע יש"ו, הם נענשים להשאר ולסבול, עד שיקבלו אותו ובזה הם גם עדים לעולם על העונש למי שלא מקבל את המושיע. לכן הנצרות חטפה סטירת לחי בתקומת ישראל ולקח לוותיקן עשרות שנים בכלל להכיר במציאות.

אין תשובה לשאלת היהודי הניצחי, מלבד התשובה שהשיב ר' יהושע לקיסר (תנחומא תולדות אות ה'):
"אדריאנוס אמר לרבי יהושע גדולה הכבשה העומדת בין שבעים זאבים, אמר ליה גדול הוא הרועה שמצילה ושומרה ושוברן לפניה, הוי כל כלי יוצר עליך לא יצלח:"

כלומר, בדרך הטבע עם ישראל היה צריך להיות מושמד מזמן. כבר אדריינוס הבחין בכך. ר' יהושע לא מתפעל מהמחמאה, הוא מבהיר שזה רק בזכות הקב"ה.

בסידור היעב"ץ מביא את זה כהוכחה למציאות הבורא והשגחתו. כלומר העובדה שחוקי 'הברירה הטבעית' של ההיסטוריה (עוד לפני דרווין...), לא חלים על העם שהבורא בחר - הם הם מוכיחים את מציאותו.

את כל זה אמרו גדולנו, כשיצאנו לגלות (ר' יהושע) וכשהיינו אלף שבע מאות שנה עמוק בגלות בלי צפי ראלי לשינוי (היעב"ץ) ורבים אחרים מגדולי הדורות בין לבין. אנחנו זכינו לראות גם את תקומת ישראל. בעייננו רואים את התקיימות דברי הנביאים, את העובדה שעם ישראל לא רק קיים, אלא גם חזר לחיי עם בארצו, כנגד כל הסיכויים. גם הארץ, שהיתה חריבה ושוממה, נענת לבניה וחזרה לתת פריה.

(אפשר להרחיב הרבה, הזמן לא מאפשר עכשיו)

חשיפה כזאת מביאה גם יותר תורמים

(לא ראיתי כתבה אבל כל מיני פניות מאנשים עם תיאורים מהבית). מקווה מאד שזה על דעתם. שה' ישלח להם נחמה וטוב.
כואב לחשוב שגם הנסיון הזה נוסף על כל האתגרים שלהם.

משפחת מורלי

הארגונים האלו כבר נהיו מומחים בלייצר סרטונים, כתבות פרסומות ופשקווילים שהמטרה שלהם היא לסחוט רגשית את קהל היעד כדי להוציא מהם כמה שיותר כסף.

זה תחום די אפור מבחינה מוסרית. מצד אחד המטרה פה היא באמת תרומה לנזקקים במצוקה.
מצד שני באמת יש פה חשיפה אישית מידי, לפעמים על גבול הניצול של המשפחות האלו, במיוחד במקרים של ילדים חולים. גם אם ההורים הסכימו, או אפילו הסבירו לילד והוא קיבל את זה שכמה שהוא יבכה יראה מסכן יותר ככה הוא יהיה לו כסף לניתוח שיציל אותו. זה עדיין יותר קורע לב מבחינתי שאנשים שעושים בזה קריירה ישבו עם מצלמה מול ילד מסכן ועשו עוד ועוד טייקים של השוט המושלם שלו בוכה ומתחנן על חייו.

קצת כמו הנוהג המגעיל מתקופה הוויקטוריאנית שהיו עושים תצוגות מאנשים מעוותים, בין אם לצחוק עליהם או אפילו לרחם עליהם וחלק מהכסף באמת הלך להוצאות המחיה שלהם. וכמובן חלק גדול מהכסף הלך למארגנים.
גם היום, המתרימים האלו לוקחים לעצמם חלק נכבד מההכנסות, וזה עוד יותר מגעיל.

אין כאן ארגונים שמגייסים כסף, עיתונאים וסתם אנשים פרסמו מספרי ביט שאפשר לתרום *ישירות* למשפחה

שפה ניתנה הסכמה.
ברוב המקרים זה צורם לי.

אם היא רוצה להעביר על מידותיה ולכבד, שתלך.
אבל היא תהיה בסדר גמור גם אם היא תבחר שלא.

אף אחד לא חייב לאף אחד.
לא אמא של החתן שמשיקולים שלה כנראה בחרה שלא להזמין - (אולי הדרך לא יפה, אבל היא עדיין לא חייבת)
ואישתך ואמא שלה לא חייבות ללכת לחתונה אם הן נפגעו מהדרך שלה.
כל אחד עושה מה שהוא יכול. זהו. זה הכלל.

ותלכו
תוסיפו בעולם עוד נקודת אור
ותחסכו אירוע שלפעמים גורר מלחמות משפחתיות של דורות
מעשה טוב אף פעם לא חוזר ריקם

אבל לדעתי כדאי להתאמץ כן ללכת לחתונה, כי בסופו של דבר באים לשמח את החתן, לא את אמא שלו. ולפי איך שנראה מהסיפור החתן לא אשם בפגיעה הזאת.

יש כל כך הרבה שיקולים שלמה שתדעו אותם בכלל? אם מבחינתכם מלחתכילה היה נורמלי שלא תבואו אז תמשיכו בקו הזה. מה הקשר מה קורה עם מישהו אחר?

דודה של אשתי

לגיטימי בעיני.

זכותם להזמין את מי שרוצים.
שבת חתן זה חתיכת תיק ולגיטימי לגמרי להזמין רק חלק מהמשפחה. מן הסתם יש סיבה למה רק הם הוזמנו. זה לא סיבה לא ללכת לחתונה. לכו לשמח בחתונה ותשמחו בשמחתם בלי התחשבנויות.

אולי איתם הקשר של החתן יותר קרוב,אולי הם צריכים חיזוק מסיבה כזו או אחרת, אולי הדודה יודעת משהו שאתם לא יודעים.

למה לחמם עוד יותר?
חבל לפוצץ..
יכול להיות שיש סיבה מסויימת שמזימינים רק אותם .

מרגיש לי תיק מדי ללכת

אף פעם לא הבנתי אנשים שנהנים מארועים משפחתיים

אופי של אנשים.
מכיר מלא שיעלבו אם לא יוזמנו לארועים..

יותר פעיל ויותר נשי, בטח יהיו שם כאלה שיוכלו לענות מנסיון

זה לא קצת פזיז?

כולה 3 חודשים
הפעולה שהם עושים (אם זה לא ע"י רופא) עושה נזק לטווח ארוך...תזהרי

אני נכנסתי להריון עם יחסים לא מלאים עם קרום שלא נקרע. נקרע לי סופית רק בלידה... נשמע לי מלחיץ לעשות ניתוח כזה...
בהצלחה בכל מקרה!

אבל אנסה לתת רעיונות:
יכולה לנסות לארגן לו הפתעה עם כמה חברים טובים, בבית שלכם או במסעדה שכולם מחכים לו.

או במקום חברים להפתיע עם המשפחה, את תחליטי באיזה מעגלים של המשפחה, אם רלוונטי בכלל.

אם רוצים משהו זוגי רק שלכם אז:
מסעדה
טיול בטבע עם פיקניק
אם הוא אוהב אקסטרים אז אולי צניחה חופשית או משהו בסגנון
צימר +/ בריכה זוגית
סדנא זוגית (בישול/אפיה/יצירה/נגרות)
סיור בירושלים (לא חסרים מקומות)
אפשר שבת במלון רק לכם
טיילת על חוף הים

מקווה שמשהו מהדברים נוגע בך

זה הכי קל
והכי מרגש

אפשר יותר
אבל זה הכי פרקטי ופחות סיכוי שיתפספס

ושמעתי שרמת האירוח עלתה בהתאם

שופץ לחלוטין
אחלה מלון

אבל אם יש רכב (ולא מונית למלון) לדעתי כבר עדיף לנסוע עוד 40 דקות (מנתניה זה 40 דקות ביום שישי) ולקבל מלון דתי 100%
בניר עציון כולם דתיים,
לא תראי אנשים עם טלפונים בלובי בשבת.
ולא תצטרכי לחפש את המשגיח/אחראי כי אולי משהו לא הסתדר.
זה מלון שמראש בנוי לדתיים

ועוד צ'ופר קטן, אם יש ילדים קטנים,
יש ליד המלון פינת חי (ללא ליטוף)
ויש בישוב גם רפת + חליבה
ככה שזה יכול גם להוות שיקול

גם באיזור המרכז..
הבעיה היא שביום שישי אנחנו מסימים איזה פגישה במרכז ואין לנו את הארבעים דק' האלו בנוסף...לא נספיק להגיע ..
אבל תודה!

לא לגמרי מלון ולא לגמרי מרכז, אבל קרוב...

אבל במערב בנימין/שומרון, יש הרבה מאוד צימרים עם נוף יפה.

צימר באיזור הזה של השומרון.. קדומים, רבבה, אלקנה..
מכירים משהו מומלץ באיזור הזה? (לא באיזור של אלון מורא איתמר וכו)

באיזור של ויז'ניץ
קרוב לישיבת ר"ג

מה גורם לה לפחד שתדבר חופשי? אמרת בעבר משהו שהביך אותה או גרם להורים שלה לכעוס עליה וכו'?