זאת בדיוק הסיבה שמחקתי את הפייסבוק שלי לפני 6 שניםדי שרוט
כל המציאות הזאת של השיח הרעיל וההסתה והפילוג זאת התוצאה ההרסנית של המציאות של הרשתות החברתיות.

הפילוג הזה הוא לא רק בישראל. הפילוג הזה קיים בכל מדינה חופשית. קוראים לזה polarization. קיטוב, אבל פנים מדינתי.
זה קורה בישראל, בארה"ב, בברזיל, באנגליה, בכל מקום.

כל המציאות הזאת של השנאה על פול גז התחילה לפני 10 שנים. לפני כן לא היה נופת צופים אבל היו גבולות. היה איזה שהוא כבוד הדדי מינימלי. וזה לא שפשוט נחשפנו פחות לצדדים הנגדיים שלנו. כולם ידעו בדיוק מה היריב חושב ולאן הוא חותר. כולם ידעו שעל כל דיעה שלי יש מי שמתנגד לה אבל שבסוף ההכרעה ניתנת בבחירות.

בפודקאסט החדש של חנוך דאום עם בנט, בנט אמר משהו מדוייק. הרשתות החברתיות מהונדסות בצורה כזאת של להחזיק את הצרכן כמה שיותר זמן מול המסך ובשביל זה הרשת החברתית מקפיצה לך את הדברים "המעניינים" עבורנו. קרי, את כל הסחלה של הסחלה. מכל הכיוונים.

אני חושב, ותסלחו לי הפאסימיות, שהאנושות הגיעה לנקודת אל-חזור. אין ולא תהיה יותר מציאות שאנשים יהיו טובים אחד לשני. מכאן אפשר רק להדרדר. זאת "מכונת רעל" שמשמנת את עצמה. כולם שונאים את כולם.

אולי זה התקופה של הדוחות השנתיים שגורמת לי להרגיש על הפנים 😡😡😡😡

אני חושבתנעמי28
שזה נכון בעיקר בטוויטר ובפייסבוק.

וחושבת מנגד שאנחנו גם דור מאד מכיל, אבל בצורה קצת מזוייפת.

דור שמכיל ״פתיחות וקידמה״ אבל לא יודע להכיל מישהו שחושב בצורה אחרת מהי פתיחות וקידמה.

יודע להכיל את כל הנטיות הקיימות אבל לא יודע להכיל מישהו שחושב אחרת על נטיות.

יודע להכיל את כל הדתות , חוץ מהדת של עצמו.

יודע לתת מקום להעצמה נשית אבל רק אם זה אומר אישה חזקה וקרייריסטית ולא דתיה.

וחוסר הכלה מנגד.


חייתי בעוד שתי מדינות למשך תקופת זמן לא קטנה.

נכון, בכל מקום יש הסתות בעיקר בפוליטיקה.
אבל הארץ שלנו היא סיר לחץ מבעבע, הכל לחוץ ומחוספס ומאד מאד קשה.

לחץ של כסף מטורף - מציאות של שני הזוגות עובדים קשה ועוד לא חיים ברמת חיים בינונית אפילו.

לחץ של דת מטורף - המדינה הכי דתית בעולם בשטח כל כך צפוף.

לחץ של כמויות ילדים - בכל מקום אחר שאני מכירה, אין כזה דבר שאין עוזרת בבית, גם אם אין הרבה כסף , זה חלק מההוצאות השוטפות.
כאן מובן מאליו להביא הרבה ילדים, ללא עזרה בכלל ועוד לעבוד בעבודה טובענית.

בקיצור, אין לנו ארץ אחרת אבל זאת ארץ קשה ומחוספסת בטירוף.

והעצבים יוצאים בהתאם.
הכל נכוןדי שרוט
אבל כל מדינה מוצאת את ההצדקות וההסברים ל"עצבים" שלה.

אין שום דבר ייחודי בפילוג בישראל.
וואו כתבת מאוד עמוק ונכוןנגמרו לי השמות

צריך באמת להעמיק בכל שורה שכתבת, יש המון חוכמה בדברייך.

ולראות איך מצליחים להתקדם משם.

יש לך אולי כיוון?

אני לא מסכים אתך בתיאור ההיסטוריהסטורי
אין לי קשר לרשתות חברתיות בכלל, אני עם ייסורי מצפון, גם על הזמן שמתבזבז כאן.

אבל,שיח רעיל היה גם בעבר, מכל מיני כיוונים. יכול להיות שהיום כל הגיג של מישהו, מגיע לתפוצה רחבה, אבל זה לא שלא היה פעם.

הייתי ילד בהפגנות נגד אוסלו, כשראש הממשלה (שהחזיק בתפקיד, רק בזכות המריבה של גונן שגב, לימים מרגל אירני וסוחר סמים... עם רפול) כינה אותנו: 'מתנחבלים', 'אויבי השלום משני הצדדים' (אלו שהפגינו נגדו בהפגנות חוקיות ומהצד השני החמאסניקים שמתפוצצים באוטובוסים), 'פלופלורים' ועוד שלל כינויי גנאי. פרופסור חשוב השווה אז, בין ילדי חברון לנוער ההיטלראי ועיתונאים תיארו איך לדעתם צריך לעלות על עפרה עם תיאורים מהפוגרומים.

ההבדל היחיד היה שאז היה צד ש'מותר לו' וצד שני שעל דברים מינוריים בהרבה נצלב בתשקורת ובמערכת המשפט.

בזכות הרשתות, גם הצד שבתשקורת 'מותר לו', כבר לא חסין מביקורת ציבורית על התבאוטויותיו המסיתות.
וואי וואי לא דמיינתי אותך כל כך מבוגרפשוט אני..

(טכנית גם אני הייתי אז בחיים אבל לא בגיל שמאפשר לי לזכור משהו...)

הייתי בן 10-12 בהפגנות נגד רבין, מספיק כדי לזכורהסטורי
הייתי גם באותו גיל, נוסע באוטובוסים בירושלים, כשכל אדם שהתנהג קצת מוזר, גרם לכולם להתחיל לחשוש. אחרי זה אני שומע את ראש הממשלה, מדבר עלי ועל מתאבדי החמאס בנשימה אחת...
(מה לעשות, בגלל זה אני לא קונה את הטענה שהשיח הרעיל התחיל אתמול(
אין ספק. שיח רעיל תמיד היה. אבל יש הבדל בין אזדי שרוט
להיום.

השיח הרעיל של אז היה נחלתם של אנשי קצה קולניים שתפסו כותרות. מכל הכיוונים.

גם כשהייתה הסתה נגד רבין עם מדי האס אס, ביבי הקפיד לגנות. "רבין טועה, הוא לא בוגד".

מה שקורה היום הוא שהמיינסטרים של המיינסטרים בכל קבוצה פשוט שונאת אחת את השניה בחיי היום יום והמעשה.

פעם זה היה של מיעוט קולני שעשה רושם שזה כולם. היום זה הרוב שמנסים להראות שזה מיעוט.

לא רק בישראל כן? בכל העולם יש את התופעה הזאת.
אתה צריך לראות דיבייטים בין דמוקרטים לרפובליקנים. רמות השנאה מגיעות למימדים חסרי תקדים.
אפשר להתחיל בתוכנונגמרו לי השמות

למנן (או להפסיק לגמרי) שימוש במדיות חברתיות שמלבות שנאה למשל

(וזה לגמרי נכון שהם ממש "בונים" על זה כדי שהאדם הממוצע ישאר עוד ועוד בדף שלהם.

כמה שיותר "אקשן" ו"קיצוני" יגרום לו להישאר יותר והם משקיעים בזה מילארדים ואת טובי המוחות והפסיכולוגים באיך לעשות את זה...)

 

(אישית אני ממש לא אוהבת את פייסבוק. אני נמצאית בו רק בגלל שאני עצמאית, וגם זה למשך גג דקה אחת בשבוע שלם רק לראות אם יש התראות שפנו אליי וכו'.

וכל פעם מחדש הפייסבוק מנסה שנישאר יותר. שואל: האם את בטוחה שאת רוצה להתנתק? ומה שבבולד ובולט זה "לא", אז אני לוחצת "כן"!

ואז שוב עוד שאלות - ושוב, כן! להתנתק וזהו ולהסיר מהמכשיר! לא רוצה לראות אותך עד שבוע הבא ורק למשך דקה.

ולאט לאט הוא "מבין" (הבינה המלאכותית וכו' שם) שאני לא צורכת את הפילוג והשטויות אז הוא גם לא יביא לי את זה. כל פעם שניסה פשוט התעלמתי ולא נכנסתי לכלום, רק להתראות מסוימות ממש כמה שניות וזהו, שלום שלום.

אינסטגרם אין לי בכלל וגם לא טוויטר, והלוואי שלא היה גם פייסבוק אבל את זה כרגע אני צריכה לעבודה כאמור.)

 

וחשוב, באמת באמת חשוב להזכיר לעצמינו קודם כל 

שאנחנו עם אחד

שכוחנו באחדותנו

ששני בתי מקדש נחרבו בגלל שנאת חינם (!)

שהקב"ה הכי הכי רוצה מאיתנו את האחדות.

שעם האחדות הזו גם בנ"י שעבדו ע"ז ניצחו

שהאחדות זה הדבר הכי גדול ויקר שלנו כעם.

שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר לנו

"כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם

מה אני מבקש מכם?

אלא שתהיו אוהבים זה את זה

שתהיו מכבדים זה את זה

שתהיו יראים זה מזה"

 

והאמת האמת שאנחנו כעם לא רחוקים בכלל כמו שהמדיה גורמת לחשוב.

זה רק השיח באמת שמסלים וכאילו מעמיק את הפערים, אבל העמדות והדעות עצמן דווקא יותר ויותר מתקרבות מבחינה מחקרית.

 

אז להתחיל בקטן. כל אחד עם עצמו, משפחתו, ילדיו, סביבתו,

ולאט לאט זה יכה עוד ועוד גלים

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

התעלמת מהעובדות שציינתי...הסטורי
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך י"ד בשבט תשפ"ג 15:49
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך י"ד בשבט תשפ"ג 15:49
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך י"ד בשבט תשפ"ג 15:47
נתניהו אכן התנגד לקריאות שהובילו הפרובוקטורים של השב"כ כמו אבישי רביב. אבל רבין שקרא לנו ' 'מתנחבלים' ודיבר עלינו ועל החמאס כ'אויבי השלום משני הצדדים', לא היה איש קצה, הוא היה ראש הממשלה ובמפלגת העבודה נחשב מ'הניצים'. גם הפרופסורים ליבוביץ', צימרמן ושטרנהל, לא היו אנשי קצה, ממש לא. הם היו האליטה האידיאולוגית של השמאל.

דוגמא מובהקת, שטרנהל, פרופסור למדעי המדינה, חתן פרס ישראל:
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.makorrishon.co.il/opinion/242293/amp/&ved=2ahUKEwj5o4mLwv78AhVLH7kGHQlfAq4QFnoECAwQAQ&usg=AOvVaw0R78txfg0aSyA-qPandhQL
אני רואה שביקרת בפורוםהסטורי
אז אשמח לראות התייחסות לעובדות...

@די שרוט
לרבין היו הרבה "פליטות פה" גם למחנה שלו עצמודי שרוט
"נפולת של נמושות" הוא קרא ליורדים מהארץ.
"לשבור להם את הידיים והרגליים" הוא קרא לפורעים ערבים.

אבל מלחמות ציטוטים לא מגיעים לשורש העניין.

כשאני אומר "אנשי קצה" אני לא מתכוון לפוליטיקאים ולמעצבי דעת קהל.

אני מתכוון לאנשים רגילים מן השורה.
המהנדס, העו"ד, הרו"ח, הרופא, העובד עירייה, הרוקח, המאבטח. היחס ביניהם (אפילו אחרי רצח רבין שדירדר את יחסי הדתיים החילוניים מאוד) היה יחס של כבוד וערבות הדדית מינימלית.

אין עוררין על כך שנבחרי הציבור ואליטות אינטלקטואליות תמיד היו בעלי לשון של הסתה ושילהוב יצרים בשביל צרכים פוליטיים. אבל העם עצמו, האנשים עצמם שעובדים ושורדים יום יום לא היו כאלה. עליהם אני מדבר.

היום אנשים רגילים מן השורה כבר לא מרגישים מסוגלים לשבת במסעדה שיושב בה חרדי. או שמגיע לשם הומו.

היום דמוקרטים ורפובליקנים לא מסוגלים לגור בנחת אחד ליד השני. זה לא היה ככה לפני הרשתות. לפני הרשתות לא הייתה "סגרגציה" מרצון כזאת.
מחילה, לא קונה את התירוץהסטורי
זה לא היה רק רבין, ציינתי גם שלושה פרופסורים, מהאליטה האידיאולוגית-תרבותית של השמאל, שהתבטאו כלפי כל הציבור הימני/מתנחלי בביטויים שהם הרבה מעבר לקו האדום וכללו התרת דם. על הרבה פחות מזה, מיכאל בן ארי נפסל מהתמודדות לכנסת...

כל מה שציינתי, זה רק דוגמא. היו עוד לא מעט אנשי אידיאולוגיה, תרבות, אקדמיה, עיתונאים ואחרים, שהתבטאו בביטויים כאלו ואחרים כלפי הציבור הדתי/חרדי/ימני. זה קרה לא פעם, גם בבמות לכאו' מכובדות, כמו באקדמיה ובעיתונים הגדולים.

הטענה שהרשתות החברתיות יצרו את השיח הזה, היא פשוט לא נכונה. ההבדל היחיד הוא שאז רבין/ליבוביץ'/נחום ברנע יכלו להתבטא כך וזה עבר חלק בתשקורת (אבל אנשי ימין נצלבו בתשקורת על הרבה הרבה פחות מכך...).

גם אנשים ברחוב התבטאו כך, גם כלפי (כנער דתי ליסוע באוטובוס היה לא רק מפחיד, כמו שהזכרתי למעלה, אלא גם הסתכלו עלי כרוצח של רבין וזה עוד בירושלים...), רק שלא שמענו את זה כשלא לכל אחד היה מקרופון.

הרשתות החברתיות, בנושא הזה, אינן הבעיה, במידה רבה הן הפתרון - כבר אין 'מועצת אייטולות' תקשורתית, שקובעת לנו מה אייטם (איש שב"כ במסווה של ימני, שעושה השבעה לארגון קיקיוני) ומה לא אייטם (ראש ממשלה שמכריז שמתיר את דמם של מאות אלפים...).
אני יצאתי להפגין נגד הפינוי מגוש קטיף בזמנודי שרוט
זה היה ממש בקו פרשת המים של הרשתות.

הייתי אז בן 18. הלכתי עם חברים שלי ועם שלטים למעוזים הכי שמאלניים שיש. צפון תל אביב, רמת השרון, מרכז תל אביב.

כל אותם אנשים שתמכו בפינוי באו לדבר איתנו. התווכחתי איתם. דיברתי איתם. ניסו לשכנע אחרת. חלקם נתנו לנו מים קרים כי זה היה בחום תל אביבי של חודש יולי אוגוסט. אף אחד לא קילל אותנו, גרש אותנו (רק השוטרים שבאו לפנות אותנו כי הנתארגנות לא הייתה חוקית), או דברים מהסוג הזה. כן הייתה התלהטות יצרים בזמן הויכוח, אבל בסוף נפטרנו לשלום.

היו כאלה שניסו להכפיש אותנו. אתה יודע מה עשו הרוב? השתיקו אותם.

היום? היום אין סיכוי שבעולם שתנסה ללכת בצפון תל אביב ולהסביר שהרפורמה המשפטית היא טובה בעינך בלי שתצא משם בשן ועין. אין סיכוי שבעולם.
היום אין סיכוי שמישהו מהם יסתובב במעוז ימני וינסה להסביר למה הרפורמה המשפטית היא אסון לישראל. אין סיכוי שבעולם.

על זה אני מדבר. אתה שוב לוקח אותי למעצבי דעת קהל. כל אותם "אנשי אידיאולוגיה, תרבות, אקדמיה, עיתונאים" הם מעצבי דעת קהל. הם נמצאים מול המדיה וצריכים לספק סחורה.

ואפילו שהכוח של המדיה היה באמת אצלם, עדיין הם לא הצליחו להסית את העם עצמו.

דבר איתי על אנשים רגילים.
גם היום הרוב ידברו יפה ויתנו מים, בדקתיהסטורי
ומיעוט דורסני ובוטה, היה גם אז. אגב, גם אז האליטה השמאלנית הובילה את הדורסנות. היום היה מספיק רעש ברשתות, שלא היו משאירים קטינות בנות 14 בכלא שבועות ארוכים.
אגב, זה שאני בעומס כוון לדיון בנושא אחרדי שרוט
שאין לי זמן לענות תגובה ראויה כי זה יצריך ממני ממש לשבת ולשבת ולשבת על תגובה.

בנושא של יציאת מצרים. רק אומר.
הטענה הזו ודומות לה עולות בספרמאמינה-בטוב
מהפכת הקשר של מיכה גודמן, מומלץ לקרוא
לקרוא בביקורתיות רבההסטורי
לא קראתי את הספר הזה, כן קראתי ספרים/מאמרים אחרים שלו. כדאי מאוד להיות בקורתי בייחס לדברים. לבדוק מה מהטענות באמת מבוססות ומה מאחורי הרבה מלל אולטרא-אינטלגנטי לא כתוב כלום או לא מוכח כלום.
ייתכן, ספציפית הספר הזה מסתמך על מחקרים מוכריםמאמינה-בטוב
הוא לא מחדש הרבה אך כתוב טוב
הפכנודנדש12
להיות מדינה של פוזיציה.
כל דיעה, אמירה, נהיית מהמקום של הפוזיציה.
חבל..
לא "הפכנו". כל העולם הופך לכזה.זה לא ייחודי לישראלדי שרוט
אני בטוחה שזה הדוחות השנתיים יחד עם מזג האוירכתבתנו
משפט כל כך פסימי לא שמעתי כבר הרבה זמן...
אין ולא תהיה יותר מציאות שאנשים יהיו טובים אחד לשני?
כל עוד די שרוט חי, כל עוד רולי חיה, כל עוד פשוט אני חי כל עוד תהילה ועולו והסטורי ונחשון ומיש והמקורית ומופאסה (זהו רק מדגם מייצג) כל עוד עוד כמה אנשים מהפורום ומחוצה לו מסתובבים חיים על האדמה, יהיו אנשים שטובים אחד לשני.
(אגב, פעם שמת לב כמה טוב האנושות עושה בשם האהבה לאנשים שכבר בכלל לא מסתובבים וממש לא על פני האדמה?)
הרשת, כמו הרשת, היא הכל. אני לא עוצמת את העיניים, אני יודעת בוודאות שיש הרבה רוע והרבה בריונות מקלדת. ויש המון טוב שהרשתות החברתיות מאפשרות. המון.
אני לא מאמינה לכל המשניאים. כמות האנשים ששונאים באמת היא מאוד קטנה, ובכלל זה כנראה נובע משנאה עצמית וחווית חיים של חוסר אהבה.
לצערי זה דבר נפוץ ביותר לדבר על השנאה, אבל בעיני אלה דיבורים שעשים פיל מזבוב, תופעות שוליים. כמה טוב לב אתה פוגש ביום יום שלך? ברשת ובעולם האמיתי. כמה מחוות קטנות של אהבה לאדם באשר הוא אדם? של עזרה, של חיוך, של דאגה?
המאמינים בטוב ינצחו, כי השנאה היא מאכלת את עצמה...
וכל עוד כתבתנו כאן!!!נגמרו לי השמות

וואו איזו מדהימה את. איזה יופי של תגובה ואיזה יופי של הסתכלות על העולם ואיזה יופי של בנאדם את

🤍🤗כתבתנואחרונה
לא יודעזוזיק העכבר
אני גר במקום עם הרבה שמאלנים זקנים
בימים האחרונים יצא לי כמה פעמים לראות איך הם מגיבים ומדברים על פוליטיקה. המממ המצב על הפנים...
אפס יכולת לשמוע את הצד השני, השתלחויות , התכתבויות בוואטסאפ קבוצתי של כלל הקהילה בצורה שגורמת למי שלא חושב כמוהם להרגיש לא רצוי ופשוט לעזוב . בסוף, נראה שאין הבנה שיש אנשים אחרים אינטליגנטיים שפשוט חושבים אחרת ומחזיקים בערכים אחרים. מבחינתם ימיים/דתיים זו קבוצה של בבונים.
ברור שזה לא כולם, אבל זה בהחלט הטון המרכזי. נראה לי גם שאלו אנשים שבקושי נמצאים בפייסבוק, והבעיה האמיתית היא שהם חיים בבועה ולא נאלצו מעולם להיפגש באמת עם משהו שעלול לערער את התפיסה שלהם .
אני חושב שצעירים היום יותר נפגשים עם גוונים שונים וגם יש פתיחות שהיא אמיתית לשמוע דברים חדשים. נכון שיש גם יותר רגשיות ופחות רציונליות בשיח וממילא לפעמים השיח יותר שטחי, אבל לא נראה לי שיתבטאו כמו שמתבטאים עכשיו

תקרא את הדברים של ידידיה מאיר השבועהסטורי
פרוטקשן

השיח הרעיל, אינו תוצאה, הוא חלק מתוכנן ומחושב במאבק של האליטה שמנסה להחזיק את מוקדי הכח הדיקטטוריים שלה. הם יודעים היטב שאנחנו ממלכתיים ואחראיים ובונים על זה שאם נחשוש ממלחמת אחים - נתקפל.

להשלמת הדברים, כדאי לקרוא גם את הדברים של הרב ווסרמן.
מפה לאן?In development

נשואים כבר כמה שנים טובות

קשה לי מאוד

בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל

ולי פשוט נמאס

בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.

ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!

אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!

פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות

לא מצליחה לסמוך עליו

עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה

את רוצהoo

להרגיש יציבות כלכלית

ממישהו שהוא קצת ההפך מזה


גם אם הוא יעשה איזשהו שינוי

זה לא באמת יכול להפוך ליציבות

אנשים מבוגרים לא עושים הרבה שינויים

ובטח לא שינויים קיצוניים


אני חושבת שרוב האנשים (או כולם) רוצים מבן/ בת הזוג דברים שהוא/ היא לא יכולים לספק

אפשר

1. למצוא פתרונות אחרים ולהשלים עם החסר

2. להחליט שזה לא מתאים יותר

3. לנסות כל החיים להלחם בזה

כנראה ללא הצלחה


ספציפית נושא כלכלי הוא יחסית קל

כי גם אישה יכולה לעשות כסף והרבה

וחסר של דברים אחרים

יכול להיות יותר קשוח

כי לא לכל דבר יש פתרון שאפשר לקחת עליו אחריות לבד 

טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד

יהיו עלויות רבות בחתונה,

יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?

זה עניין סובייקטיביחילזון 123
לדעתי דווקא חתונה בשישי יכולה להיות ממש כיפית והרבה פחות מעיקה וכבדה מחתונה בלילה
קניות לדירהפצל"פ

זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת

ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך

איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?

אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות

אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון 

ריהוט ביד 2עוד מעט פסחאחרונה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.


במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

איפה מאחסנים דברים??מסיבת ישרים

מתחתנים עוד חודש בעז"ה

קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה

היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש

מה עושים?

אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף

ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה

אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים

 

ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים

אם אתם בטוח לא צריכיםהשם שלי

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.


דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.


דברים שלעולם לא תשתמשו - תעבירו הלאההסטורי
אין סיבה לשמור דברים כפולים.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

דברים חדשים באריזה - כמו שמיכה זוגית, אפשר אוליפ.א.
להחזיר לחנות, ולקבל זיכוי?

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

שמיכה זוגיתמשה
זה נפלא כשיש זוחלים קטנים. אל תשאלו איך אני יודע.
מזל טוב!כל היופי

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.


וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.


אפשר להשתמש לבד בשמיכה זוגיתמנגואית

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

חכו לפני שאתם יוצאים בהצהרות שלא תשתמשו בדבריםזיקוקים

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם


אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

קניתם סבתא??זיויק
ומזל טוב!
אהלןIn developmentאחרונה
מזל טוב ענקי לרגל החתונה המתקרבת בעזרת השם שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ותזכו לבנות בית נאמן ושמח בישראל. הסיטואציה שאתם נמצאים בה מוכרת מאוד להרבה זוגות צעירים ומדובר לגמרי בצרות של עשירים ובנקודת פתיחה נפלאה של שפע ושל רצון טוב מצד המשפחה. כדי להתמודד עם העומס בדירה הצפופה ולשמור על הסדר כדאי לחלק את הפתרונות לכמה כיוונים מעשיים. קודם כל לגבי הדברים שאתם עשויים להזדקק להם בעתיד הרחוק יותר מומלץ מאוד להיעזר בבתי ההורים או במחסנים של המשפחה המורחבת כדי לאחסן שם ארגזים לפחות לחודשים הראשונים של הנישואין עד שתתאקלמו ותבינו מה באמת נחוץ לכם ביום יום. כלי נוסף ושימושי הוא בדיקת האפשרות להחליף את המוצרים בחנויות שבהן הם נקנו שכן רשתות רבות של כלי בית ומצעים מאפשרות להחליף פריטים חדשים שנותרו באריזתם המקורית גם ללא קבלה וכך תוכלו להמיר את השמיכה הזוגית בשתי שמיכות יחיד איכותיות או לקבל זיכוי למוצרי חשמל חיוניים אחרים. מעבר לכך מתנות סגורות שלא ניתן להחליף יכולות לשמש אתכם כמתנות נפלאות לחברים אחרים שמתחתנים בתקופה זו או כזכות עצומה של תרומה לגמחי הכנסת כלה ולמשפחות נזקקות שישמחו מאוד בציוד חדש לחלוטין. מומלץ להשאיר בדירה פריט אחד או שניים בולטים שהסבתא קנתה כדי שכאשר היא תבוא לבקר היא תראה שהשתמשתם בזה והדבר יגרום לה נחת רוח ושמחה גדולה. שתהיה לכם כניסה חלקה וקלה לבית החדש והרבה לחיים.
משפט מחץ 📌נגמרו לי השמות

"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"

או 

"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"

 

אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,

אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.

 

אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,

אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות, 

אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,

אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,

אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה

אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"

אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"

 

נעצור רגע.

ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -

אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?

ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?

וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה

ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.

רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?

מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?

 

כי כולנו אנושיים.

ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.

נצליח לראות את האנושיות שלו.

את האנושיות שלה.

כמוני.

גם אני בן אדם

גם היא

גם הוא.

 

אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ? 

או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?

ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח? 

או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?

 

ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?

ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?

בקיצור לא מצינו אדם שצועק על עצמוחתול זמני

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

 

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

זה דווקא מאוד מאוד מצוימשה

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

באמת הרבה יותר נחמד לחיות בעולם כזהנגמרו לי השמות

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

כתבת מדהים. כמו תמיד.פינג פונג
תודה רבהנגמרו לי השמותאחרונה
כשהאישה פוגעת ברבים..חוזר תמיד לאשתי

שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.

קרה לכם פעם?

מבקש את עזרת הרגישים.

מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.

תודה

 

קשה❤️ מציעה לחדד מה החלק שקשה לךמרגול

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)


וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?


וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

צריך להביןנגמרו לי השמות

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

 

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

 

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

 

ב"הצלחה רבה

בתור התחלהמישהי נשואה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים


זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

וואו קורה לי המון לאחרונה לצעריאריה ששכח לשאוג

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת

צריך לדעת לספוג קצת כי זה רגשותזיויקאחרונה
ואישה היא רגשנית, אבל מצד שני צריך למצוא זמן לדבר ברוגע ולפתוח דברים
המלצות על מטפליםאישדרומי

אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.

(אחרי סשן שלא ממש פתר)

מילואים וצניעותחלי2001
בעלי יצא למילואים בתנאי שטח בצפון

הוא סיפר שבאחד הלילות היה קפוא


והם ישנו ברכב הייתה עוד חיילת וחייל ישנו כולם ברכב


אני רותחת מעצבים


איך להגיב ? 

למה אתה שואל את האנשים הלא רלוונטיים?אריק מהדרום

אולי יעניין אותך