פורום נשואים טריים (עמוד 537)

שהתאים שווים בגודלם והלכתית אין בעיה לאפות בו זמנית..

אם תיהי מעוניינת בדגם המדויק אכתוב מאוחר יותר כשאגיע הביתה.

אני מבינה שאת מרוצה ממנו?

אשמח לדעת יתרונות וחסרונות, אם יש. שאדע לעשות השוואות.

תודה!

 

TSD680B

זה הדגם. מצויין ממש!

TSD680W

כל התנורים הגרמניים טובים הכי טובים

יכולים לתת לי שמות של חברות גרמניות?

 

סליחה על האסוציאציה..

<צ>

מילא לקנות גרמני, אבל לא חייבים לפרגן להם ככ..

יש לכמה אצלנו במשפחה.
כולם מרוצים מאוד.

ששתי התאים באותו גודל

ואז אין אפשרות לאפות בתא אחד כמה מגשים של חלות למשל

אני חיפשתי תנור שהתאים שווי גודל!

 

אני מעדיפה לא להכשיר אותו לפרווה כל שני וחמישי..

לכן, יעיק עלי שאחד מהם יהיה הגדול יותר... (אני יכולה להכשיר לפרווה מתי שארצה, אבל זה יותר מגביל ומצריך השקעת זמן...)

הוא גרוע, וכל החברות שלי אומרות ככה

הוא לא מדוייק, הוא תמיד שורף לי דברים אני שונאת לאפות בגללו. ואני משתמשת גם בתנורים אחרים (של אמא שלי לדוגמא, לא זוכרת רק את החברה) ופשוט רואים את ההבדל.. (שזה לא הבעיה אצלי אלא בתנור בהתחלה באמת חשבתי שאני אהבלה בכל הנוגע לאפיה. מסתבר שלא..)

בחנות שיא רהיט בתלפיות.

המוצרים שלהם טובים מחזיקים הרבה שנם המחירים נוחים אם יש בעיה הם באים לתקן.

מומלץ בחום! נסגרות עד הסוף.
ואם צריך גם מזרונים, ממליצה לא לקנות עם השוליים שיש למזרונים "איכותיים" אלא גזרת חדר ילדים. (זה לא פחות יפה!!) וזה פשוט הרבה יותר נוח, כי אין את הצופציקים המעצבנים האלה באמצע!!

לאחר ברור מחירים בכמה מקומות, יש להם מחירים זולים חדרי שינה יפים ופרקטיים ממליצים בחום ממש!
*** עומדים גם בזמנים שקבענו איתם להבאת והרכבת החדר

חלומות
כפר אדומים ותלפיות.

ועובדים על הזוגיות !

יש כאלו אבות שעובדים כל השבוע קשה והילדים בקושי רואים את אביהם חוץ משבת..

בסד

ב"ה נשואה 4 שנים לאיש קבע, עם שני ילדים מקסימים. יציאות של סופשים ולפעמים אפטר.

קשה זה לא אומר בלתי אפשרי! קשה זה אומר שיש עבודה רבה וקשה יותר אבל אפשרי.

טיפים מעשיים:
לא להתבייש לבקש עזרה עם הילדון. גם בתשלום.
לפעמים יום חופשה הוא בגדר פיקוח נפש לחיי הזוגיות. לצאת להתאוורר. להזמין בייביסיטר ולצאת בערב.
לדבר עם הילדון גם אם נראה לך שהוא לא מבין. אפשר לשיר שיר על אבא, לצייר לו ציור, לדבר איתו בטלפון. הכל כדי לעזור לו לקבל באהבה את המציאות.

רוגע שלך הוא חצי הצלחה. כשאמא שמחה נינוחה ורגועה זה מעביר מסר חיובי לילד.

בהצלחה!

בסוף הלימודים נגמרים. תתעודדי שזה זמני, תעשי לך תחנות ביניים ושבתות זה אחלה זמן.

גם אני במצב כזה, בדיוק כמוך!!

אם שייך בגדים:קפוצו'ן,מעיל,פיגמה טובה לחורף.

 

דיסקים אם הוא אוהב,

 

כלי עבודה,

 

מצלמה.

איזה מצלמה יש לו? אולי אני אוכל לעזור בזה

או שתכייסי לו את המצלמה, ולכי איתה לחנות צילום (איזה אזור את? אמליץ לך על חנויות) ותבקשי מהם גאדג'טים מומלצים לפי התקציב..

אפשר גם מכונת גילוח, בושם, אפטר שייב וכד'.

אפשר לקנות משהו שהוא גם לכם יחד.

אני עשיתי לבעלי ליומולדת מצגת עם מלא תמונות שלו ושלי מהילדות ותמונות שלנו יחד והן היו חלק מברכה שכתבתי לו.
והבאתי גם אלבום עם תמונות שלנו שפיתחתי.
הוא שיא ההתרגש!

אפשר להגדיל תמונות שלכם ולמסגר ולתלות בחדר שינה.

ואם את בקטע של מתנות קנויות-

-נעלי בית כיפיות-האלו של החיות.

- חולצות פיג'מה/ציפית לכרית/פאזל /שעון-שמודפס עליהם תמונה או ציור עם הקדשה או בדיחה פנימית שלכם.

- אני ליום נשואין רוצה לקנות לבעלי ערסל ישיבה-הוא ממש אוהב דברים כאלה.

-פוף קטן(או גדול אם יש לך תקציב)

-אפשר לקנות משחק שכיף לשחק יחד ולצרף משהו קטן אישי עבורו.

-פיג'מה כיפית

ונראה לי שלא משנה מה תביאי- אם תצרפי ברכה מהלב-זה הכי ישמח אותו בעולם!

מזל טוב!איזה כיף!
גם לנו תכף יש...

אפשר כרבולית שווה שווה

תמונה

חופשה

ספר שאתם רוצים

משהו לבית שחלמתם

משהו לשדרוג חדר השינה שלכם

ועוד ועוד

 

אני נתתי לבעלי משהו שקראתי עליו כאן בפורום. הכנתי קופסא עם "תלושים" .

בכל "תלוש" היה משהו שהוא רוצה לעשות ואני בדרך כלל לא.

הוא ממש התלהב מזה. נגיד שהוא היה רוצה לצאת להליכה רגלית, ולי ממש לא התחשק, אז הוא הוציא את התלוש  שהיה רשום עליו "הליכה רגלית" ואז הייתי חייבת לצאת איתו... זו רק דוגמא.

היה לך נחמד לצאת איתו לאותה הליכה רק משום שהיית "חייבת" לו?

 

 

תמוה בעיני

ולתלות על קיר כלשהו.

אני עשיתי את זה לבעלי ליומולדת+יום נישואין+לידה (גם הוא עבד קשה סביב הלידה, בכל זאת ילד שלישי..)

 

כל מסגרת בצבע אחר, גדלים שונים ואז תליה "מבולגנת".

יצא מהמם והחייה את חדר השינה שלנו..

 

אפשר גם לפתח תמונות שהוא צילם ולעשות מזה תמונות, ספלים, תחתיות לשתייה חמה וכו'.

 

בהצלחה ומזל טוב!

אשמח לעוד רעיונות, כי לגבי תמונות:

- כבר בשנה הזו בעלי הספיק לפתח תמונה לחדר שינה + 2 קולג'ים לסלון + "אשת חייל".

- אני הדפסתי לו תמונה על חולצה.

- פיתחנו לאחרונה ממש תמונות מהאירוסין ועד לחגים האחרונים (יצא לנו אלבום וקצת ), וסידרנו אותם באלבומים.

- ממש אתמול סיימנו לסדר את האלבום חתונה שלנו (אל תשאלו איזה בלאגן: הצלם סתם זרק את התמונות באלבום... לא היה שום סדר כרונולוגי!! הוא פיתח תמונות לא מוצלחות, בעוד שבדיסק שקיבלנו ראינו שהיו תמונות הרבה יותר מוצלחות... נאלצנו לזרוק מללללללא תמונות, ולפתח 75 תמונות חסרות. אתמול סיימנו עם הפרוייקט ב"ה ).

- לגבי הדפסת תמונה על ספל - בעלי לא שותה חם... בכלל! ת'אמת שגם אני ... אין אצלנו כ"כ שימוש בספלים (חוץ מאורחים). אני רוצה לקנות מתנה שימושית...

 

אנחנו מוגבלים כספית, אז אני לא חושבת שחופשה זוגית או קניית מצלמה באות בחשבון (לגבי קניית דברים משותפים, כמו מצלמה, הוא מעדיף שנקנה יחד... ובצדק ).

 

בעלי הוא לא אחד שמתרגש מפוכים, נעלי בית וכאלה... לצערי  (כי זה מסבך את העניינים...).

 

שתבינו עד כמה מסובך העניין : בעלי בראש של "אם יש - למה לקנות?" (למי שהציע לי לקנות סידור עם השם שלו, תיק לתפילין, שעון וכד'. זה דברים שיש לו... לא עולה לי לראש שום דבר חסר לו ).

 

אווווף... מסובך לפנק את בעלי 

את יכולה להכין ארוחת ערב חגיגית או מסיבה מתוקה

אם יש לך כלי לפונדו זה נהדר אם לא יש בהפנינג (50 ש' בערך)

ואז את מכינה פונדו שוקולד עם פירות עוגיות מרשמלו וכו' 

ומתנה נחמדה וסמלית- דיסק חדש \ סיגר טוב\ מחזיק מפתחות \ מחזיק לפלאפון \ מגנט מוצלח

לכן לרוב יום נישואין ויום הולדת הופך להיות חגיגה עם הילדים- תולים בלונים, מכינים עוגה, אני מכינה לכולם "חפש את המטמון" או משחק אחר שבסופו מתקבלת מתנה.

גם אם היא לא קולעת, העיקר זה תשומת הלב והבעת הערכה בצ'ופר מושקע.

פעם זה היה מגנט שהכנתי וכתוב עליו בצחוק - 

"חגגתי יומולדת, ומה קיבלתי במתנה?

עוגת  קצפת עם נרות? לאאאא

אוטו? מה פתאום?!

אז מה כן? 

את המגנט הזה שעולה מקסימום 3 ש"ח

ועוד אומרים לי שמה שחשוב באמת זו תשוממת הלב..."

עוד משהוא- כשהכנתי חפש את המטמון, הוא  מצא כל פעם ברכה- לדוג' הוא נכנס בבוקר לצחצח שיניים וכשרים את ראשו למראה גילה שמאחוריו על הוילון של האמבטיה כתובה ברכה (לדוג'- בריאות) בכתב ראי...

ואז גילה מחזיק מעוצב למברשות שיניים.

וככה ברחבי הבית היו פזורים ברכות עם מתנות קטנות וסימליות....

אפשרות נוספת שעשיתי- גזרתי מבריסטולים לבבות בגדלים שונים ועשיתי לו שביל לבבות שהוביל לארוחת בוקר מפנקת במטבח....

פעם נוספת זה היה חפש את המטמון בכל האזור- הוא נסע לעבודה ושם קיבל פתק מהבוס שעליו ללכת למשתלה ושם קיבל זר פרחים ופתק שעליו לגשת ליקב באזור לאסוף משם יין ופתק שעליו לנסוע  למסעדה מסויימת, ושם חיכתה לו ארוחה ארוזה לדרך ופתק שיסע למקום מסויים בטבע שאנחנו אוהבים ושם אני חיכיתי לו עם כלים לפיקניק ואכלנו יחד...

אני מקווה שהבהרתי את עצמי- המתנה שולית, אופן ההבאה שלה מקורי/יצירתי/מעניין....

בהצלחה והרבה מזל טוב! 

בעלי לא אוהב מסיבות, לא אוהב הפתעות, לא אוהב לצאת ומעל הכל לא אוהב שמוציאים כסף סתם.
היה לו יום הולדת לפני שבוע ובמילים עדינות, הייתי במשבר!
אי אפשר פשוט לא לחגוג! שום דבר לא משמח אותו.. (הוא גם לא אוהב שאני עובדת קשה)
מה עושים? אני זקוקה לשמח אותו יותר משהו זקוק שישמחו אותו..

כי אפשר ממש לפנק אותו בארוחה שווה (שלא חייבת להיות עם הרבה עבודה- יש אוכל טעים בקצת זמן עבודה)

אני תמיד בזמנים של הפתעות דואגת לסדר את הבית ממש ולעצב את השולחן יפה (מפה חגיגית, בלונים, שלטים וכו') בשילוב עם מנגינות ברקע (כשהוא נכנס הביתה). כשזה בא עם ארוחה טובה של כמה מנות זה ממש נחמד (ובמיוחד לבנים).

אולי פלוס סיכום של השנים שעברתם ביחד.

דורש השקעה רבה - אבל מחשבתית.

חנוכיה יפה? עוד מעט חנוכה... אפשר גם קרש יפה לחלות או ערכת הבדלה. 

הוא לא אוהב שמוציאים כסף על דברים שכבר יש ואין שום פגם בהם

מבינה את בעלך- גם אני כזאת! עובדת על עצמי לקבל מתנות מיותרות בשמחה...

איזשהו גדג'ט חמוד לבית או למטבח (יש כל מיני חנויות קטנות כאלה)- משהו שלא הייתם קונים כי זה פינוק אבל זה לא מיותר.

או חשבתי, אם אין לכם, לקנות מגש קאפקייקים ולהכין קאפקייקים (בעיני, אחד הדברים המיותרים שקנינו כי עוד לא השתמשנו בו... אבל היה לנו כסף בחנות מסויימת...). גם מתנה כייפית, גם שימושית ובעיקר טעימה (עובד רק אם אין לכם כזה מגש). אבל אפשר להשליך את הרעיון הזה על אחד ממיליון גדג'טים למטבח.

ממליצה לך להיכנס לחנויות שטויות לבית שפזורות במלא קניונים ולחפש...

לכי על התחביבים שלו...

 

הוא עורך וידיאו ומצלם הרבה?

אם כן , כמה אפשרויות... תפתחי תמונה יפה שלכם ביחד ותקני מסגרת יצירתית... מתנה ליום נישואים, כמובן עם בקדשה אישדית או משהו בסגנון...

 

עוד אפשרות:

תשאלי אותו מה הוא רוצה לעשות ליום הנישואים... לתכו למסעדה שווה או לטייל על חוף הים.... לרוב בנים נהנהים מזה הרבה יותר ממתנות, בעלי תמיד אומר לי: "שונה מתנות יחיה"!

 

אפשרות אחרונה: תחשבי על משהו פשוט מחיי היום יום שחסר לו, ואת זה תקני! כי בסופו של יום יום נישואים מראה שאתם ביחד כבר שנה ואתם מאושרים ביחד וחושבים אחד על השני גם בדברים הקטנים!!!!

 

בהצלחה!!!

בס"ד

 

יומולדת זה משהו בשבילו. יום נישואין זה משהו של שנינו...

 

אולי חופש- צימר? אם התקציב מתאים?

בריכה זוגית

פוף זוגי [קניתי לבעלי, בודד אומנם, הוא ממש אוהב אותו! מ"מילגה" שהם טובים ואיכותיים שיש להם מבצעים נחמדים מידי פעם]

כרבולית

יציאה לבית קפה

ארוחת ערב חגיגית ומשודרגת, לראות את הסרט של החתונה

 

אנחנו עשינו ביום הנישואין הראשון ערב עם ההורים, הוקרה על כל התודה והפינוקים [וגם הודענו להם שהם הולכים להיות סבא וסבתא בקרוב... ]

 

ספר קומיקס על זוגיות (יהודי כמובן)?

 

 

יותר נכון, הם באו אלי... וזה היה בסדר גמור.

אם הם באות אליך, ואת לא צריכה נסוע אליהם (פשוט זה גם ככה יום לחוץ) אז באמת שזה בסדר. העיקר שתהיי מרוצה ותרגישי טוב עם עצמך.

אוהבים טבע, ולא אוהבים מקומות המוניים,
רוצים לחגוג את יום הנישואין,
גרים באזור השומרון..

למה שלא תטיילו בגשם? אפשר להעזר במטריה ומעיל.. אולי באיזשהי טיילת או איזור עם תצפית לנוף? לצערי אני לא מכירה מקומות אבל אולי כיווני המחשבה יעזרו..

קניון !

אני שמחתי במתנות שהביאו אנשים שמכירים אותי מקרוב ובשאר העדפתי כסף גם אם זה סכום נמוך.

הזוג, לא סתם משהו לצאת ידי חובה, למשל, מגבות, מצעים, כלי בית...

כדאי בחנות מוכרת כדי שיהיה אפשר להחליף בקלות..

דבר שנשמר שנים ותמיד נצרך

אז רצוי שניתן יהיה להחליפה ושתהיה מחנות שיש במה להחליף.

מבחינת הבאת סכום כסף שאינו גבוהה, יש לשאר שעוד מוזמנים יביאו כסף ובסופו של דבר, כל הסכומים יצטברו לסכום נאה.

אני אישית מעדיף להביא כסף ושבני הזוג יחליטו כיצד לנצלו בדרך הטובה ביותר.

 

בכסף הזה אני יכולה לקנות מוצרים לבית מה שאני רוצה וצריכה וככה לא יהיו לי דברים כפולים ומשולשים..
והשאר אולי יעזור לי להתקדם עוד מילימטר בדרך לדירה..
או יתן לי את האופציה לקבץ כל סכום קטן שיהפוך לסכום גדול ולקנות משהו גדול שהכסף הזה איפשר לנו.. (לדוגמה: לצאת לחופשה אחרי כל העומס של החתונה)

או כל מכשיר וכלי אחר אני אקנה אותו לבד. בדיוק את הדגם שאני רוצה.

כי זה באמת מפדח בתור נותן הכסף להביא סכום נמוך, אני מעדיפה לקנות חפץ שלא ידעו מה מחירו, אך כמובן שימושי ולא סתם כדי להביא משהו.

דעתי האישית- אמנם כסף עוזר כללית, אך לרוב הוא יכנס ישר לחיסכון. לא דבר רע, אבל יש יתרונות גדולים גם למתנות, שכסף לא יכול לקנות-

 

זוג צעיר לפעמים לא יודע במה הוא ישתמש עד שהוא יצטרך את זה (חוץ מהדברים הבסיסיים). מי ידע שלפתע הוא יצטרך עוד סיר בשימוש? או לחילופין, זוג צעיר לא יקנה דברים מעבר לשימוש הבסיסי, ואלה דברים שנחמד לקבל, כמו קישוט יפה לבית, כלי הגשה נחמד וכד'.(דוגמא למתנה שימושית מאוד שקיבלנו- תלושים לששת! ככה קנינו הרבה דברים קטנים לבית שהיו חסרים לנו ושלא קיבלנו אפילו במארזים, ו"הוכרחנו" להשתמש בכל הסכום כך שפינקנו את עצמנו בכמה "מותרות")

 

חוצמיזה שמתנות שימושיות והרבה יותר זמינות באותו הרגע. מי לא מכיר את האמירה הנצחית "נקנה מתישהו...", כי לקנות באמצע החיים יותר קשה מאשר בתחילת החיים המשותפים.

 

ממה שאמרתי אפשר להבין שאני מעדיפה לתת מתנות... אלא אם לא היה לי זמן או הזדמנות לקנות. מתנה יפה יכולה להיות מכובדת גם אם לא עלתה הרבה, ולרוב אם היא שימושית אז הם גם לא ידעו כמה היא עלתה.

כמובן להביא פתק החלפה! כי באמת יש דברים שאין להם שימוש כפולים, או שהטעם שלהם שונה...

 

 

וספציפית בקשר לשאלה שלך- לדעתי זה ממש לא סכום קטן. חד משמעית. אם לדעת מי שיקבל זה יהיה סכום קטן מדי כבר הייתי מעדיפה לא לתת. (סיפור: לחתונה שלנו קיבלנו בין השאר מעטפה מלאה כסף מחברות, וביניהם שטרות של 100, 50, 20 ומטבע של 10. שמחנו לראות שכל אחת נתנה כמה שהיא יכלה, ומכיוון שזה מצורף יחד זה היה מחולק בין כולן. אין טעם לחפש כמה כל אחד נתן כי כל אחד נותן לפי יכולתו!)

נותן 20 או 50, גם אם זה מה שהוא יכול- אני במקומו הייתי מביאה מתנה ולא כסף. הייתי מתפדחת להביא סכום כזה.

את צודקת, אבל אם יש אפשרות כזו אז למה לא? פעם גם הייתי בחתונה ולא רצו לצרף אותי למעטפה כי כל אחת שם נתנה 150-250 ש"ח, ולדעתי פספסו בזה את הרעיון. לא משנה...

 

אם אין אפשרות כזו אז באמת מתנה יפה לרוב לא תעלה הרבה. לפני כמה זמן הייתי בחתונה ורציתי להשקיע במתנה בין 50-100 ש"ח. מצאתי משהו יפה שרציתי לקנות ובמקרה הוא היה במבצע ועלה בערך 50. זה לא מנע ממני לתת את זה כמתנה, יפה, שימושית ולא ידוע להם כמה זה עלה בכלל... מה שכן, לא חשבתי לחלוק את המתנה הזו בשם עוד אורחים, כי לדעתי 50 זה הגבול למתנה יפה ומכובדת (כמובן גם תלוי בקרבה).

אישית הייתי מעדיפה 100 שקלים מאשר מתנה. הכסף מצטבר לטובת פרויקטים גדולים כמו דירה, רכב, חופשה.

פעם נתתי מתנה בשווי 100 שקלים והצטערתי. עברו יותר מ10 שנים מאז ואני עדיין מרגישה קמצנית, על אף שהייתי חיילת משוחררת תפרנית בתקופה של המון חתונות של חברות. 

מבחינת הצד המקבל - 

ברור שכשפותחים את המעטפות נחמד לראות הפתעות של סכומים גדולים,אבל צריך לדעת שבאמת כל אחד נותן לפי יכולתו ושיקוליו, אין טעם לעשות חשבונות, זה מביא לדברים לא טובים. אתן דוגמא מהחתונה שלנו:

מהצד שלי הוזמנה משפחה בת שש נפשות שהביאה צ'ק של 250 שקלים. לא היתה להם אפשרות כלכלית לתת יותר. והכל בסדר. מהצד השני הוזמנו דודים שהביאו צ'ק של 200 שקלים. חמי כעס מאוד ולא הסכים להזמין אותם בשום אופן לשבת חתן. עד היום - 6 שנים - הם לא מדברים. זה לא שווה את זה!

לקנות את כל הדברים המגניבים שבסין עולים 20-30 שקל ובארץ עולים 150.

 

נכון שלא שילמתי הרבה, אבל המחשבה והטרחה (והללכת לדואר, ולחכות חודש) גם כן עושים משהו, ואם לחתן ולכלה אין כ.א. של 16 ספרות הם בכלל לא יכולים לקנות שם כי צריך כרטיס אשראי מתאים.

 

 

ולפעמים זה מתנה מהסוג הזה עם עוד מתנה שקניתי כאן, תלוי...

כל אחד יביא בערך אותו סכום והסכום הכולל מצטבר למשהו גדול

 

לפי דעתי אם היו מבררים אצל כל המוזמנים מה הם קונים היה אולי שווה לתת חפץ

 

אך אין כזה מציאות ולפעמים מקבלים מתנות כפול שלוש אותו הדבר (אם זה היה בכלל שווה מילא..)

 

וחבל מאד זה נמצא בארון ולא עושים עם זה דבר!

 

ולא תמיד יש פתק החלפה (לכי תדעי כמה העברות ידים זה עבר מחתונה לחתונה..).

דברים קטנים שעושים המון

 

 

אם צד אחד נחוש לעל סטנדרטים מסויימים ,

והצד השני לא מוכן, אז הגיוני שהצד שמעדיף משהו פשוט יותר,

ייתן את מה שהוא מוכן לתת, והשאר שיממנו אלו שמתעקשים על היוקרתיות.

מצד שני כדאי גם לקחת בחשבון שזאת תחילת הדרך של הזוג הצעיר,

ואם יש אפשרות לעשות את זה כמה שיותר בעדינות,

בכבוד אמיתי, מתוך הבנה שהמחותנים רוצים לטובת הילדים ,

ולא רק חושבים על האגו של עצמם וכ'

(כמו שמתוך מירמור מתאים לחשוב בסיטואציות כאלו) 

ובאמת לבוא לקראת במה שאפשר. 

(נניח גם אם מצד עצמו צד מסוים היה בוחר ברמה מסויימת,

מותר טיפה להעלות את זה כדי להתחשב בצד השני.

בקיצור פשרה, משהו באמצע, ולא להילחם על העניין

שזה לא יכול להיות בשקל יקר יותר ממה שתכננתי)

כי חבל שעל ההתחלה יהיו משקעים, וצד ש,השקיע יותר", וצד ש"השקיע פחות",

עם כל ההשלכות הנלוות לזה...

בהצלחה. ורק בשמחות

ההורים של בעלי אנשים פשוטים,

רצו לעשות חתונה צנועה מאוד

ההורים שלי הרגישו צורך שיהיה אוכל באיכות גבוהה יחסית (יחסית.. אף אחד לא עשה מנות של 300 שקל)

כי אנשים מהעבודה של אבא שלי וקרובי משפחה מגיעים מרחוק מאוד 

ומביאים צ'קים מכובדים , ואי אפשר לתת להם פירה אבקה מהחתונה הקודמת של הקייטרינג (מנות של 100 ש"ח..)

אז ההורים של בעלי נתנו את מה שהם תכננו לתת מראש, 

וההורים שלי שילמו הרבה יותר מחצי בגלל העלייה בסטנדרטים ולא עשו עניין מדברים שמישהו אחר היה עושה מהם עניין ממש.

(נניח זה שחברות לא קשורות של סבתא של בעלי הוזמנו ושהם בחרו להזמין את כל הקיבוץ שהם גרים בו, כי זה מה שמקובל, אבל לא חובה,

בזמן שהקיבוץ עצמו מכסה חלק קטן יחסית מהעלות) 

בסך הכל היום ההורים שלי ושלו חברים מאוד טובים 

ולא ראיתי עדיין מחותנים שמסתדרים כל כך טוב. 

היום ההורים של בעלי מחזירים להם הרבה טובות ועושים בשבילם המון

היחסים הטובים והעזרה הם הדדיים. ואין התחשבנויות בכלל, רק יחס של הערכה וכבוד הדדי,

אמא שלי לא מפסיקה לשבח את חמי וחמותי כל הזמן ולהגיד לי שזכיתי (צודקת!).

ככה שכדאי מאוד ללכת לקראת ההורים שרוצים חתונה יותר פשוטה ... 

וככה נראה לי שרוב העולם נוהג...

 

לא מסתדר לי שיש אנשים שבאמת מצפים מהצד השני להתאים את עצמו לדרישות הגבוהות שלהם... (לא שהדרישות של ההורים שלך היו מוגזמות!! ממש ממש לא!! אבל זה לא שהצד השני הסכים לממן רק חתונה ברבנות או משהו כזה...).

 

 

כן
לדוגמא ההורים שלי רוצים (לאחותי שמתחתנת בקרוב) חתונה צנועה ב50/50 אבל ההורים שלו רוצים "קצת" יותר גדול (עוד 200 איש רק בצד שלהם ואולם יותר מפואר) והם מצפים ג"כ ל 50/50.
אז מה עושים? לא יודע, הזמן יגיד
האים אני מסכים? אני חושב שזה לא יפה לדרוש בכלל, לא משנה מה!
אתם רוצים יותר אתם יכולים להוסיף (כמובן לא מדובר שצד אחד רוצה/מצפה לחתונה ברבנות אלא סביר/נומלי, אולם רגיל וכו'

סליחה על ההתפרצות לפורום לא לי |רווק| אבל עניין אותי לענות על השאלה הזאת - 

 

לצורך הגילוי הנאות אגיד מראש שברור לי שאני ארצה לעצמי חתונה פשוטה יחסית. מכובדת ויפה ושמחה אבל פשוטה.

 

עכשיו לשאלה עצמה - ברמה הטכנית, נראה לי פשוט ביותר שדבר ראשון בקטע של המנות וכו', בלי קשר למחיר המנות עצמן, כל צד משלם על המנות של הצד שלו - או לפחות, כאשר יש פער רציני בין הצדדים. למשל - אם צד אחד מסתפק בלהזמין 100-150 איש, והצד השני מזמין פי שניים אנשים - מדוע שהצד הצנוע יצטרך לממן חצי מהמוזמנים של הצד הגדול יותר? לא מובן...

 

אבל יש דברים שהם משותפים, כמו מחיר המנה שהוא קבוע ויכול להיות 130 שקל, ויכול להיות 200 שקל - ואז באמת צריך למצוא את הדרך לפשר בין הצדדים.

 

אבל ברמת העומק יותר - לדעתי, הפתרון נעוץ בהידברות קודם כל של הזוג בינו לבין עצמו מה ה-ו-א רוצה מהחתונה שלו, מה הארוס והארוסה רוצים שיהיה בחתונה מתוך מחשבה שמדובר בשתי משפחות מרקעים שונים ולעיתים גם מרקע כלכלי שונה - ואז, כשהזוג מגיע להחלטה משותפת מתוך הבנה, אהבה והכלה שחשובים לתחילת זוגיות - הם מעצמם יבואו להורים של שני הצדדים עם הבחירה שלהם וינסו לגרום להם להבין שזה מה שהם רוצים בחתונה שלהם ולא יותר, וככה ימנעו את המריבות בין ההורים משני הצדדים.

 

נכון, החתונה, לרוב ההורים ממנים, אז הם לכאורה יכולים להגיד לילדים - לא מעניין אותי מה את/ה רוצה, אנחנו רוצים שתהיה חתונה מפוארת יותר ומוכנים להוסיף גם כסף... ההורים יכולים עקרונית להגיד את זה, אבל נראה לי שכל הורה בסופו של דבר רוצה בעיקר שהחתונה שלו תהיה של הילד שלו ושהוא ישמח בה ושתהיה כמו שהוא רוצה... הורה לא רוצה לפגוע בילד שלו גם לא בחתונה יותר מידי מפוארת שלא תתאים לו לדרך החיים...

 

לכן צריך לדעת איך להידבר עם ההורים, ושזה יבוא מהזוג, לא מהידברות של שני זוגות ההורים משני הצדדים...כי מי שמתחתן זה הזוג, לא ההורים שלו עם ההורים שלה.

 

כלכלית - אני לפחות, חושב שאם להורים יש כבר כסף להשקיע, עדיף שישקיעו אותו יותר בהמשך החיים של הזוג - עזרה ברכישת ציוד/דירה - יותר חשוב מעוד 100 מוזמנים לחתונה (ולא - להסתמך על המתנות שהמוזמנים יביאו זה עלוב ומגעיל מבחינתי. למעשה זה עוד עליבות ועוד דבר נורא ואיום שקורה היום בעולם - מצב בו האורחים "חייבים" לממן את החתונה. למה? למה זה ככה?)

 

סופית, וזה חשוב לזכור אחרי הכל - מדובר במקרים שלעיתים לצד אחד באמת אין יכולת כלכלית ליותר מידי, ולא הגיוני שהצד שמסוגל יותר, יצפה מהצד השני לתת יותר ממה שהוא יכול לתת... לכן זוג הורים בפגישות לקראת תכנון החתונה יכולים להציב כעובדה כמה כסף הם יכולים להשקיע בחתונה ולא שקל יותר, ועם זה שהצד השני יסתדר. רוצה חצי בחצי? אין בעיה - תביאו אותו סכום, ונסתדר בסטנדרטים שיתאימו לזה. רוצים מעט יותר מפואר? (בהנחה שזה מתאים בכלל לשני בני הזוג המתחתנים) - אז תאלצו אתם ההורים העשירים יותר, לממן את זה מכיסכם.

 

והכי הכי חשוב אחרי הכל הכל - לזכור שבסופו של יום זה יום שצריך להיות מאושר ובלתי נשכח בחייהם של שני בני הזוג הנישאים - לא כדאי להורים להרוס את זה...

השאלה שלי אם אתה מכיר מקרים שכן צופה מהצד שדורש פחות - לממן חצי חתונה?

(לא מדברת על מנות, אלא על אולם/להקה/צלם/פרחים וכד').

עד כמה שאני מכיר זה הנורמה, להגיע לפשרה בקשר לחתונה ולממן חצי חצי.

בכל אופן זה לא מנסיון אישי.

משמעותי במספרם, ואז אפשר חצי חצי.זה לא הוגן לכפות על צד אחד שיש לו מעט אורחים-לכסות את הוצאות הצד השני, Aיש לו הרבה. הגינות ודרך ארץ קודמים לכל!

 

 

השאלה כאן על מחיר למנה, לא?

השאלה היא על שאר הדברים (אולם, תזמורת, צלם וכד').

 

אם זוג הורים אחד רוצה את הטופ-שבטופ, וזוג ההורים השני רוצה משהו צנוע יותר (מבחינה אידיאלית/כלכלית) -

האם ההורים שרוצים את התזמורת הכי טובה/האולם הכי יוקרתי/הצלם בעל השם הטוב ביותר וכד' מצפים מהצד השני שיתחלק איתם שווה-בשווה בהוצאות?

 

זה נשמע לי כ"כ לא מוסרי, שאני לא מאמינה שיש מקרים כאלה...

כואב לי לשמוע שיש זוגות שבאמת מצפים מהצד השני שיתחלק איתם שווה בשווה בחתונת חלומותיהם לבנם/ביתם 

פשוט, בהרבה מהמקרים לדעתי אנשים לא חושבים שהם רוצים את הטופ שבטופ, אלא חושבים שמה שהצד השני חושב עליו כטופ הוא הבסיס בשבילם,

מהסיבה הזו הם חושבים שגם הצד השני צריך להשתתף בזה (אם הם כאלה ולא כאלה שחושבים שמה שהצד השני ייתן - טוב).

בעוד שששאר האולמות דורשים 200 ש"ח למנה (סתם דוג').

 

אני חושבת שאנשים מודעים היטב אם האולם שהם רוצים הוא יוקרתי, או רגיל... (רק שמבחינתם - לא מכובד להתפשר על פחות מהיוקרתי... מכל מיני סיבות).

 

זה לא יפה להכניס את הצד השני לברוך כלכלי... שיהיו יותר מציאותיים...

אני מסכים איתך לחלוטין שזו צרה רצינית, ושצריך למצוא דרך לתקן את הנושא הזה,

גם הרבה מאוד ממי שרוצה את המחיר היקר לא יכול באמת לעמוד בו,

אבל אני חושב שהרבה מאוד לא עושים את זה במודע לזה שזה מעבר לבסיס, אלא חושבים כפי שציינת, שמתחת לזה זה לא מכובד, וחתונה צריכה להיות דבר מכובד. (הבעיה היא בהגדרה שלהם למכובד)

חייבים להיות מקרים כאלה, כי תמיד יהיו את ההורים שיחשבו שאם זה לא האולם הכי יוקרתי - זה לא מכובד מספיק?

 

חבל שזה ככה

 

תודה!

בחלק מהמקרים כמובן יהיו משפחות שירצו את המכובד לדעתם אבל יסכימו להתחלק לא שווה בשווה,

אבל אני לא בטוח שהם יחשבו שזה הוגן.

 

(גם על הבסיס אני מצפה ממישהו שמודע לכך שהצד השני לא יכול לעמוד בו באמת שישלם מעבר ל50% שלו, אבל לא כולם מסוגלים לזה, לא כלכלית ולא מוסרית)

אולי את צודקת. השאלה לאן יוביל ה 'צדק' הזה מבחינת המתח עם הצד השני ומצב בני הזוג הטריים. 
בקיצור, חתונה כרוכה בלא מעט מתחים וצריך להלך בין הטיפות. צדק הוא עניין יחסי (לפחות בהקשרים הללו) וצריך להיזהר לא להגיע למריבות ולשמור על השמחה. 

 

אם הפערים הם ענקיים ועצומים נניח צד אחד מזמין 1500 אורחים וצד שני מזמין 200

או שצד אחד רוצה חתונה במלון יוקרה וצד שני רוצה חתונה הכי פשוטה שיש

לא אמורים להתחלק  חצי חצי. מי שטיפס על האוורסט שיתמודד עם זה

אבל אם הפערים לא גדולים ברמה הזאת אלא הבדל של 200 מוזמנים נניח צריך רצון טוב של שתי הצדדים

הצד שרוצה יותר יציע לשלם יותר והצד השני ישתדל בכל אופן להתאמץ להתחלק 

הרי בסופו של דבר אם צד אחד הביא יותר אורחים זה גם אומר שהוא יביא יותר מתנות

וזה אומר שיהי יותר חברה שירקדו בחתונה וכו'

 

 

 

 

אני רוצה רק לשמוע אם היו מקרים כאלה או לא...

 

בעלי טוען שיש מקרים כאלה (והרבה), ואני טוענת שאולי יש, אבל הם בודדים מאוד (כי נשמע לי ממש לא מוסרי לדרוש מצד השני לממן חצי מחתונה מפוארת, כשהוא לא רוצה בכך).

 

שוב - לא מדברת על חתונות שהם יותר מאולם ביכנ"ס ובורקסים. ממש לא!

גם אם צד אחד מסתפק בחתונה ברבנות/אולם מאולתר עם כיבוד קל - אפשר לצפות ממנו להתחלק בחתונה מכובדת יותר, כי חתונות מהסוג הזה הן חריגות (לא בהכרח שליליות!! רק שרוב העולם לא מחתן ככה את ילדיו).

אבל ללכת על הטופ-שבטופ, כי הצד השני חולם על חתונה כזו/אלה ציפיות הסביבה או המשפחה של הצד השני???

זה ענין של סטאטיסטיקה... קשה לדעת.

 

אבל בוודאי שחלקם הניכר, זה כי לאנשים קשה לעמוד בלחץ, לא רוצים לצער את הילדים בחיכוכים וכד'.

 

מבחינה מוסרית, זה לא מוסרי לגמרי לדעתי. וצריך להיזהר מללחוץ על אדם, כאזהרת חז"ל.

 

אני לא חושב שאדם צריך להיענות לדבר כזה כשהוא מופרז ואין ביכולתו/בהשקפתו הסבירה.

אם זוג ההורים שמסתפק בחתונה צנועה (אבל מכובדת) לא יכול כלכלית לממן חצי מ"תאוות" הצד השני? למה להכניס אותם לברוך כלכלי? זה ממש לא מוסרי לצפות שהצד השני יזרום עם משאלות ליבם המופרכות של הצד הראשון!

השלום צריך לגמור משפחה שמצבה הכלכלי לא בורגני???

 

 

וגם אם יש יכולות כלכליות, אבל ההורים לא חושבים שזה נכון לבזבז כ"כ הרבה כסף על חתונה: למה להוציא עוד אלפי שקלים, כדי שיהיו כמה שפחות מריבות??

תנסה לחשוב בתור הורה לילד שרוצה להתחתן, ולא בתור החתן עצמו...

 

 

באתי רק לעשות סקר: האם באמת יש הרבה מקרים של הורים שמצפים או לא?

 

סתם הייתי בשוק שבעלי אמר שיש הרבה מקרים כאלה, ונכנסתי לפה כדי לבדוק אם זה אמת הדבר או לא...

זוג שביטל אירוסין בגלל דבר כזה בדיוק

ההורים שלו רצות חתונה מפוארת, ושיקנו דירה ועוד כל מיני כאלה, והכל חצי חצי. (מהציבור הדת"ל)

ההורים שלה לא רצו ולא יכלו לעמוד בסטנדרט שכזה

זה נגמר בפיצוץ, וביטול האירוסין.

 

ואישית שמעתי על המון מקרים כאלה, ולמרבה הצער אני חושבת שיש הרבה כאלה. הורים שמבחינתם החצי-חצי הוא קדוש, ולא איכפת להם לדרוס את הצד השני, או לתת לזוג לחיות בעוני, והעיקר לא לשלם אגורה אחת יותר ממה ששילם הצד השני.

גועל נפש (כמובן, לא מכיר ספציפית, אבל שמעתי על כאלה ש"יוקרתיות" החתונה ושאר הצגות ממש בראש מעייניהם..).

 

שולחים ילדים לחינוך דתי, מחנכים למידות וצניעות וסדרי  עדיפויות - 

 

וכשזה מגיע לשטויות של מה יאמרו "חבריהם" או כל מיני דמיונות על טובת הילד/ה שלהם שיקבל דירה מפוארת מראש - מוכנים להרוס את הכל.

 

אח"כ כמובן יסבירו שזה בעצם לטובתו, שהם "הצילו" אותו מהקמצנים האלה... חינוך למופת.

 

 

בוודאי שאי אפשר "לכוף" על אחד הצדדים תנאים מעל הנורמה.

 

ואני אכן שמעתי על מקרה כזה, שהמעוניינים דווקא בכך שאלו את הצד השני כמה הם יכולים "להשקיע" ואמרו שהם יתנו את השאר כדי שיהיה היכן שהם מעוניינים.

 

לפעמים, מסכימים ביחד על ה"קצת יותר".

 

אבל מסתבר שזה לא דברים שאפשר "לכפות אותם". על מקום חתונה מחליטים ביחד. לא רק צד אחד והשני "מתיישר". אלא מה? שזה צריך לעשות בעדינות ככל האפשר, אחרי הכל יש ענין להגיע ביחסים טובים.

 

ולענ"ד - צד שדורש יותר מהמקובל ורואה שלאחרים קשה לעמוד בסנדרט כזה, צריך להחליט מראש. או שמוותר על רצונותיו, או שלוקח על עצמו לממן את מה ששואף מעבר לנורמה.

 

 

העשיר ממן את ההפרש

... שזוג ההורים ה"דורש" יצפה מהצד השני לשלם חצי מההפקה של החתונה.

הבנתי נכון? (פשוט נראה שאתה סותר את עצמך...)

שזה חורג מהתקציב של אחד הצדדים שהשני ישלם את ההפרש אם הוא כל כך רוצה חתונה מלכותית

הצד שרצה פשוט- הוא זה דווקא שיש לו כסף אבל הם לא נוהגים "להשפריץ" את העשירות שלהם לעיני כל ומסתפקים בחתונה צנועה ומכובדת.

הצד שרצה יוקרתי- היה חשוב לו להרשים למרות שלא באמת היה להם כסף.

בהתחלה סיכמו חצי- חצי על החתונה. (הצד שהתנגד בכלל לכל הפאר אמר בשביל עוד 30,000 אני לא אעשה עניין, העיקר שהבן/ בת שלי יתחתנו עם בחיר ליבם)

אחרי החתונה הצד שלא היה לו לשלם גילה פתאום שהוא בחובות עתק והחזירו את זה מהכסף של המתנות גם שהצד השני הביא ועוד הצד השני כיסה עוד הוצאות שלא היה מי שישלם.

 

זה מקרה שהזוג ניצל בנס כי הם עצמם ממש ממש לא כאלה והם לא אשמים בהורים שלהם וב"ה זכו להתחתן ולא הגיעו לפירוק הזיווג.

 

בחתונה שלנו ההורים שלי רצו קצת יותר מהצד השני (לא יודעת מה הנורמה- אצלנו הצד שלי הקציב 40,000 לערב החתונה+ ציוד לבית, לא כולל מתנות שהולכות לזוג)

ההוצאות המשותפות התחלקו חצי-חצי כי סה"כ הפער לא היה מספיק משמעותי אבל המנות התחלקו לפי כמות המנות המוזמנות מכל צד.

 

אל תשכחי ש"נורמה" זה עניין חברתי שתלוי בסביבה ממנה מגיע כל אחד...

נתקלתי כבר במספר מקרים דומים וההחלטה אם הדבר יעכיר את אוירת החתונה ואת המשך היחסים בין המשפחות נתונה בידי בני הזוג.

פתרון אפשרי אחד:

בני הזוג יקבלו מכל צד את התקציב שאותו צד יכול לעמוד בו ויפיקו חתונה בהתאם לתקציב ומבלי שההורים ידעו על הסכומים שהצד השני נתן.

פתרון נוסף שעבד לזוג אחד שאני מכיר:

הצד שרוצה חתונה יותר מפוארת ישקיע את ההפרשים עבור השדרוג.

פתרון שלישי שגם הוא עבד לזוג אחד:

כל צד יזמין מספר אורחים בהתאם ליכולתו הכלכלית ולעלות המנות

זה אחלה דרך להתחיל את החיים במריבות בין בני הזוג על "ההורים שלי וההורים שלך"

אם אנחנו לא היינו מספיק חכמים לעצור את ה"גישור" בזמן סביר להניח שהיינו נפרדים כמו הזוג שהוזכר למעלה.

ומבקש שתיהיה גאולה כללית ושהמשיח יתגלה זה יעבוד ?!

או שזה נכון או שלא - אבל הם מאמינים שכן. למה לזלזל?

 

הלוואי שלי היתה התמימות הזו לגבי דברים רבים..

חלקם עובדות וחלקם לא וחלקם רק על דברים מסויימים זה הכל! אפילו עשיתי כמה מהם

שתהיה גאולה, היא היתה גם ללא כל סגולות.

 

כן, גם אני לא מבקש מספיק.

מסדיגורא הזקן זה שנפטר שיתפלל ויברך שתיהיה גאולה , התשובה שלו הייתה שבשביל שתיהיה גאולה כללית קודם צריך שתיהיה גאולה פרטית כמובן שביקשתי כללית, מ ה" גם ביקשתי יותר רציני מזה אין לי! צר לי !

יחסית זול,שירות נחמד
ותחבורה סבבה

ואם מביאים קיטרינג מבחוץ אפשר להזיל אפילו עוד יותר

 

יש אולם בסורוצקין משהו של חרדים זול וטוב נקרא "אהבת תורה".

לא באמת מכירה, נראה לי שהוא זול..

בשקלול הסופי...)

אבל בסוף התחתנו במלון חן- נחמד וזול (קייטרינג חיצוני) וחשוב מאוד- נגיש! ולא באזור תעשיה! (שנינו לא אהבנו באזור תעשיה).

 

2 חסרונות עיקריים שמצאנו- התאורה לא מתאימה לפעמים לצילומים, וצריך לכבות את המוסיקה עד 11 (לא הורגש, לחלק זה אולי חיסרון אבל זה בעיקר מונע חתונה נמרחת)

לא נשארו תאריכים פנוים - לטווח שלכם ?

 

תלוי כמובן באיזה תפריט מנות את לוקחת - או שאפשר להביא קטרינג חיצוני יותר זול.

 

וסתם שאלה מה נקרא אצלך זול

לאיזה מסגרת תקציב פאר מנה אתם רוצים להגיע ?

100 = זול ?

40 = זול ?

 

בהצלחה !

שכרנו את האולם והבאנו קיטרינג 'טועמיה' -חרדי-זול ממש!אבל כולם אמרו שהיה טעים מאוד ומכובד.

האולם די מרווח.לנו היו כמעט 500 איש והיה מקום לרקוד.

ממליצה ממש לבחור מקום זול- כ'כ חבל לשלם פי 2 ..עדיף לקנות דברים לבית.
בדקנו כמעט כל אולם- והכל היה מעל 90 למנה..

לק"י

 

מדברת בכללי, לא ספציפית עלינו.

 

תודה!

אבל אם אפשר פחות אם שוכרים אולם ולוקחים קיטרינג חיצוני,למה לא?

כמובן שכל אחד יבחר מה שנכון לו,אני רק הצעתי.

- גודל של רחבת ריקודים, ובמיוחד רחבת הבנות

- תאורה. יש נטייה לבעלי אולמות לעמעם את האורות באולם ולהחשיך אותו, כדי לחסוך בחשמל. אם הנקודה הזו חשובה לכם, כדאי לבקש..

שיהיה נקי ויפה. הרבה פעמים עושים שם חלק מהצילומים שלכם ביחד, אז שווה שיהיה יפה שם..

וכמובן- שתהיה ספה אחת!! כבר ראיתי חדר ייחוד עם 2 כורסאות... :O

 

גודל- לפי מס' המוזמנים.

 

חימום\קירור לפי העונה.

 

והכי חשוב- שיהיה נותן שירות טוב, שתרגישו חופשי לבקש ממנו דברים ולסמוך עליו.

(גם אני ראיתי חדרי ייחוד עם 2 כרסאות, או כורסא וספה. 

ונראה לי שיש לזה סיבה טובה, וטוב שערכו ככה.... ) 

 

לבדוק איפה הם מסדרים את החופה- ואיזה רקע ונוף יש מזביב לזה

(המוזמנים בחתונה שלנו מצולמים כקהל בחופה- כל הרקע היפיפה של מגרש החניה של האולם...) 

 

עד כמה הוא דייקן לעמוד בזמנים של לוז האירוע

 

לבדוק את הסאונד של האולם- אם יש שם הד מטורף או שיש מבנה סביר. 

 

לבדוק אם יש להם מנקים בישרותים לכל אורך האירוע (זה חשוב) 

 

לבדוק אם וכמה חניה ותחבורה יש בסביבה של האולם 

 

לבדוק אם בר אלכוהול הוא חובה-או שאפשר לבטל אותו לשלם פחות (ולחסוך בחתונה אווירה מיותרת...) 

 

לבדוק אם בר קבלת פנים- אפשר לעשות בלי שום מנת "המוציא" אלא רק "מזונות" (אנשים לא נוטלים ידיים כדי להסתובב ולנשנש...ונשארים רעבים באמת לכל החופה, אחרי דרך ארוכה...) 

 

לגבי החדר ייחוד: ראיתי אותו סתם בלי קשר לאירוע ספציפי. וברור שיש לזה כוונות טובות, אבל תסכימי איתי שרוב החופות הן חופות רגילות ולא חופות נידה?

אגב, הרעיון של ספה וכורסה זה רעיון נהדר. מתאים לשני המקרים.

[אצלנו היתה ספה וכיסאות...]

ליום שלם?

 

אני מניחה שבסביבות 250-300 נשמע מחיר נורמלי

אבל אני מניחה שזה עולה הרבה יותר

לדעתי מחיר לשלוש שעות 150  ש"ח בערך

אם מדובר על בריכה אמיתית, כזאת שמסביבה דק עץ עם כסאות שמשיות וכד'- קל וחומר.

אם נניח זאת לא בריכה חצי אולימפית, אלא בריכה יותר קטנה ומעוצבת.. הולך? 

 

מחיפושים באינטרנט ראיתי בריכות גדולות.. ואני לא מבינה ללמה צריך כזה גודל אם אתם רק 2 

אבל המסביב חשוב עוד יותר מהבריכה עצמה.

ישנו הבדל גדול ומשמעותי מאוד אם מדובר בבריכה לבד על פני הקרקע שעולים אליה בסולם,

לבין בריכה עם שפת בריכה שם אפשר לשבת ולנוח על כסאות-נוח.

איך הבריכה בברכה?

לא המליצה על מקום ספציפי. ומדובר בנושא שיכול להועיל לנו כקבוצה של נשואים

כנראה שזה הגבול

ב300 שקל לערב.

לדעתי עדיף למצוא בילוי זוגי אחר.

ולמה שמישהו יציץ? בד"כ אני משערת שבמקומות כאלה יש רמת צניעות גבוהה.

 

את הבריכה אצלו בצימר למשל, איך שנראה לו

ואני לא מכיר אותו ואת סטיותיו, אם ישנן

 

 

גם לי זה היה מוזר בטירוף...

ולא, אני ממש לא רוצה להסביר מה הבעיה,

זה יותר עניין של תחושה.

חוץ מזה שאני לא אוהבת בריכה בכלל...

אבל בלי קשר זה נראה לי לא מתאים, וכמובן שלא אפרט פה למה.

הייתי קופצת על המציאה! זה נשמע כל כך כיף ומוציא משגרה.

 

אבל אני מניחה שכל אחד וההנאות שלו...

מסכימה עם התגובות הקודמות שזה מרגיש לא נעים...

שכרנו בריכה פרטית (מי שרוצה פרטים- בכיף! מומלץ מאודדד!!)
היה פשוט כיף!! ושווה כל מרחק נסיעה! נהננו בלי סוף!

אולי באישי?

 

תודה רבה!

נראה לי שקוראים לזה "גליה ספא"

 

הינו כקבוצת בנות והיה נחמד

אנחנו ארגנו שבת לכל המשפחה הקרובה.. עם משחקים שונים, ביקשנו מההורים לספר כל מיני דברים ולהעלות זכרונות.
בנוסך הוצאנו חולצה משפחתית.. היה ממש יפה..

באמת חשבנו על כיוון של שבת..

 

יש עוד רעיונות לדברים מיוחדים לאותה שבת?

זה יוצא קרוב לחנוכה/חודש כסליו, אפשר לעשות חידון הקשור לחנוכה ודברים הקשורים למשפחה.

 

להראות תמונות מהעבר ולשאול איך זה קשור למשפחה?

 

 

על דברים שהיו בשלושים שנה האחרונות, או על ההורים:

- טאבו

- הוא והיא

- רביעיות

- "אישיות"- הצגת שם של דמות (ועדיף הזויה, יותר מצחיק) על הראש של אחד המשתתפים (כל פעם מישהו אחר) והוא שואל שאלות עד שהוא מגיע לאותה הדמות

- מי רוצה להיות מליונר עם שאלות על בני הזוג

- הבאת סיטואציות מעניינות כשכל אחד (מההורים) צריך להגיד מה בן זוגו היה עושה במקרה הזה, הכנת 2 קוביות- בקוביה אחת כתובות סיטואציות שקורות כל שנה (יום הולדת, ערב פסח וכו,) ובשניה רגשות (עצוב, מפדח, משעשע, מפחיד) וכל אחד מהמשתתפים זורק את שתי הקוביות ואומר משהו שהוא זוכר לפי מה שיצא (נניח- אם יצא משעשע ויום הולדת- צריך להגיד משהו משעשע שקרה ביום הולדת)

 

אפשר להכין עוגת חתונה שעליה יש חתן וכלה והמספר שלושים, ולעצב את השולחן והחדר לפי משהו מסויים (חופה, צבע אהוב על ההורים)

ואם זה שבת להכין דבר תורה מתאים לכל סעודה.

מקווה שעזרתי!

 

 

אם זה יום חול, חפש את המטמון, עם פתקים שהם צריכים להתקשר לכל מני אנשים מהעבר שלהם שיברכו אותם ויגידו להם איפה הפתק הבא, ובסוף מגיעים למסעדה או מקום אחר בו כל המשפחה אוכלים יחד.

 

אם יש נכדים - לכתוב עליהם שיר שהם ישירו.

 

אפשר להכין אלבום מעוצב עם ברכות ותמונות מכל אחד מהמשפחה ומחברים (מושקע ממש, אבל שווה)

 

להכין מצגת יפה או סרט מכל המשפחה (אפשר להראות לפני או אחרי שבת)

 

להכין משחק פיצוחים עם שאלות על ההורים

 

להביא מכתבים לשבת מכל מיני אנשים מהעבר והם צריכים לנחש מי זה (ממש כמו שבת כלה...)

 

להכין חידות קשות למבוגרים על דברים מהעבר (אנחנו עשינו בסגנון "חמיצר" ויצא מעולה ממש)

 

משחק "איקס עיגול" אם שאלות על העבר

 

משחקים בסגנון "של מי השורה הזאת"

 

להורים שלי היו הרבה מסיבות בזמן האחרון (ימי הולדת ויום נישואין עגול), אני חושבת שמה שהכי כיף להם לראות זה את כל המשפחה מאוחדת, ושכל אחד תורם במה שהוא טוב (הקראות מרגשות, להכין עוגה/חלה מושקעת, משחקים יפים, שלטים, בלונים ותפאורה, והילדים הקטנים - ציורים חמודים, שיר שכולם למדו, שיגידו מה הם הכי אוהבים אצל אבא ואמא או סבא וסבתא וכו וכו. וככה כשכל אחד מכין משהו קטן - מכולם ביחד זו שבת עמוסה ומרגשת, שכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי וזה מאוד מרגש את ההורים

 

שיהיה במזל טוב

 

 

 

 

(למה את נעולה דווקא עליהם? המלצות?)

שווה לך לבדוק את בוש.

לזוגות צעירים (וגם הלאה) אם אין תוכנית של חצי מכונה או כביסה קצרה - זה קשה והרבה פעמים לא יעיל!

 

הוא המליץ לנו לקנות קריסטל 800 סל"ד הדגם האיטלקי.

הוא אמר שזה לא אמור לעלות יותר מ1200 ש"ח זו מכונה טובה שלא מתקלקלת הרבה ומתאימה מאוד לזוג צעיר.

 

אחרי שנראה את המכונה נחליט     

אנחנו מאוד מרוצים. יש דווקא הרבה אפשרויות כביסה.

(אבל אנחנו לא זוג צעיר.)

בדיוק לפני 3 חודשים עשינו סקר שוק וקנינו
בקצרה תלוי בתקציב,

עד 2500ש"ח LG, תיקונים בזול חברה סבירה (הומלץ לנו אישית ע"י מומחים בארה'ב ובארץ)


מ2500ש"ח ומעלה סימונס!!! מנצחת בגדול, מיוצרת ע"י בוש זה גם מה שקנינו בסוף, איכות מעולה! אפשרות לכביסה מהירה וכו'

(לא כולל דלק, רק תיקונים, בלאי וירידת ערך)

 

כמה עולה השכירות במקום שאתם גרים בו? (אם הבית שלכם - אז כמה היא  עולה לשכנים)

כמה עולה הארנונה? מיסי יישוב אם יש? (מקום בבית הכנסת, ודברים כאלה)

 

כמה נסיעות אתם עושים לצרכים אחרים?  לבקר את ההורים וכאלה? כמה הן עולות מסך הכל התקציב?

 

 

האם יש עוד שכנים שנוסעים לאותו יעד?

 

בסופו של דבר זה שיקול של עלות המגורים ביישוב באופן כולל. הרכב הוא רק צד אחד של המשוואה כשהצד השני שלה זה השכירות.

מליון תיקונים, ייתכן ואנחנו לפני תיקון של כמעט 10k שאין לנו.

השאלה היא אם קניות במכולת והרבה תפילות שלא נצטרך רופאים יותר מידי, ואולי נסיון לטרמפים ללימודים לא שווים את הנוחות של רכב.
ההוצאות על הרכב הן לפחות 40% מהתקציב לדעתי.. כולל הדלק כמובן.

תמורת השתתפות יכול להוזיל לכל הצדדים

חותך את הוצאות הדלק בחצי.

אמנם יש לכך 3 חסרונות: א"א לתדלק בכל מקום, לוקח חצי מתא המטען, א"א לחנות בחניון מקורה.

אפשר לפרק ולהעביר לרכב אחר.

לעומת החיסכון. מתקזז תוך חודשים ספורים.

תשמעו זה חסכוני בטירוף!

 

ויש הצע נחמד למדי של רכבי יד2++ עם מערכת גז מותקנת כבר.

 

ההרגשה כ"כ טובה לתדלק בחצי מהמחיר הרגיל...IנחתI

ממש בצורה מעטה עד לא מורגשת. אבל המערכת דורשת תחזוקה. אם יש סתימה וזה קורה (צריך לנקות את המסננים קודם שזה קורה) אז בהחלט מרגישים האטה בביצועי הרכב, שזה אומר פחות יכולת לסחוב בעליות כשהרכב על גז, יותר זמן להאצה ועוד.

 

בכל מקרה אנחנו מתניעים את האוטו על דלק ולאחר מס' דק' עוברים לגז, באוטו של אבי גם זה לא צריך.

(אני כותב בניק של אישתי)

ראיתי יותר מעשר רכבים אצלנו במוסך, רק שתים מתוכם בלי תקלות בכלל בגלל הגז.

כל השאר, הגז גורם צרות צרורות. בחישוב שנתי החיסכון של הדלק לא שווה מהעלויות והתקלות שהגז גורם. (ראשי מנוע, מנועים, שסתומים, הכל הולך) בדוק!!

יש רכבים שיותר מותאמים לגז ויש כאלו שפחות. יכול להיות שהבעיות מתחילות בשמתקינים גז ברכב לא מותאם?

גרים בעיר הכל היה קרוב, אבל הייתם משלמים פי כמה על שכר דירה....

קופ"ח, מכולת, ספריה, חנויות וכדו..

מהבחינה הכלכלית זה ממש עזר כי הרכב שתה לנו את הכסף משהו כמו מה שאת מתארת

יש לי שלושה ילדים קטנים הרגשתי את החיסרון בעיקר בחופש הגדול

ביומיום אנחנו משאילים משכנים יש אצלכם אופציה כזו???

זה לא הכי נעים אבל בתשלום ומאוד עוזר

עם הרבה טובות והקפצות של שכנים בגבעה

אם יש עזרה של שכנים זה נראה לי אפשרי (אם בעלי יראה את זה הוא יצחק עלי

כי אני בוכה לו כל הזמן אבל בפועל אנחנו חיים)
אם לא אולי שווה לנסות למכור את הרכב ולקנות חדש בעזרת הלוואה

לא מהניילונים  אבל יותר צעיר במצב יותר טוב שיראה פחות מוסך 

או כמו שהציעו לעבור דירה למקום יותר נגיש

מבינה אותכם ממש בעיה לא קלה בהצלחה

 

אז זה לא חכם לקחת הלוואה, מילא לדירה, אבל רכב רק מבזבז כספים וערכו יורד במהלך השנים, ככה שאם עוד 10 שנים נמכור אותו - נקבל הרבה הרבה פחות ממה ששילמנו ועדיין נשלם את ההלוואה....

לדעתי לבנות כל הזמן על השכנים באופן קבוע זה לא כ"כ יפה, אפילו שמשלמים, בסוך הם צריכים 'לסבול' את כל הבליי של השימוש שלכם

יש מקומות שהשכנים בעצמם בקושי מחזיקים את הראש מעל המים בגלל הרכב, והכסף המשולם על הנסיעות האלה עוזר להם לכסות את הבור הכספי שלהם עצמם.

 

עלות הנסיעה הריאלית היא בערך הדלק + בערך 33% על הבלאי. אם שילמתם את הסכום הזה ומעלה, זה אומר שאתם שילמתם גם את הבלאי היחסי.

 

 

 

עד ילד רביעי+, ב"ה, הסתדרנו.

בעלי הצדיק נסע יום יום לעבודה/לימודים בטרמפים. גם אני, אבל לא כל יום יצאתי מהישוב.  

הכי קשה היה לנסוע עם ילד חולה לקופ"ח, בחורף... 

למשך זמן קצר היה לנו רכב, אבל ראינו שאנחנו לא עומדים בהוצאות. ויתרנו על האוטו.

מה שחיזק אותנו הייתה תחושת החירות, אנחנו לא חיים "על הקצה" אלא יכולים לתכנן הלאה ולחלום.

זה לא קל, אבל אם אתם יכולים לעמוד בזה, כדאי! אם תוותרו על האוטו, תעשו מיד הוראת קבע לחיסכון. כל כך משמח לראות את הסכום גדל מחודש לחודש. פתאום יש אופק.   

 

אנחנו החלטנו לגור בשכירות יקרה ולחסוך אוטו והמון נסיעות.

בבהדל בין אוטו לשכירות ששכירות אתה יודע איפה אתה מתחיל ואיפה אתה גומר באוטו- לא, תמיד יש הפתעות.

וכל נסיעה שחייבים לעשות זה מסע ייסורים

צריכה ללדת עוד שלושה חודשים בע"ה.
אבל אני יודעת שהתקופה הזאת היא זמנית. יהיה לנו רכב בעזרת ה' יתברך! וגם לא נגור פה...
אנחנו מסתכלים על זה שזו תקופה זמנית (לימודים והדירה זולה) משתדלים להנות גם מיזה!
וכמובן- מסדרים את הזמן. כל דקה מחושבת..

היום בהרבה ישובים תקועים(חור נידח) או גבעות למינהם

יש מה שנקרא גמ"ח רכב

שבהחלט יכולה לעזור לזוגות כאלו שעוד לא הגיעו לרגיעה הכלכלית שיכולים להרשות לעצמם רכב משלהם!

 

עוד אופציה אחרת שגם שמעתי עליה

לקנות רכב בשותפות כמה זוגות מהגבעה שתוכל לשמש את הזוגות......ככה ההוצאות על הרכב הם לא גדולות מידי.

אחרת זה מורכב יותר

אם עוזר...

עתודאי בסדיר וקצין..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f412

 

ואולי אם תראי שם חלק מהעיצובים שאת מתכננת ךפרוייקט-

הם יוכלו לכוון לשם המתאים ביותר.

 

בהצלחה!

בעז"ה אביא רעיונות בערב.

http://www.kipa.co.il/wedding/show/22679

אנחנו כתבנו פסוקים כי ביררנו והרב אמר שאין צורך בגניזה אם לא מופיע שם ה'.

 

מסקנה: תשאלו רב.

הבדל בין רבנים מסתבר...

 

ויש להדגיש - מדובר כשכתוב פסוק שלם במלואו. אז, לפי רבנינו לפחות, גם אם לא כתוב שם ה', זה דורש גניזה...

כגון כתיב מלא במקום חסר וכו'.

מזל טוב!

ירושלים על ראש שמחתנו

כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים בבניין שלם

בורא עולם בקניין השלם זה הבניין

ירויון מדשן ביתך ונחל עדנך תשקם

 

בסימן טוב ובמזל טוב 

 

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני 

 

 

הציטוטים הכי קלאסיים, שכולם שכחו מרוב מקוריות 

 

"מקדשך השקיפה, ורצה בשמחתנו. ברכתך צווה לדודים אלה, נורא תהלות אל ועושה פלא."

שיהיה במזל טוב!

(והראשון נפוץ מאד מאד בהזמנות חרדיות בדר"כ.)

"כל אדם עטוי אור קדוש, המבהיק ביותר בשעה של אהבה".

"פצחו רננו יחדיו חרבות ירושלים כי נחם ה' עמו גאל ירושלים".

למה זה קשור?

א. כי חתונה זו בניה של אבן אחת מחרבות ירושלים

ב. שמנו תמונה של מטבע מימי בר כוכבא עם הטבעת חזית המקדש שמסמלת את הכמיהה לבניינו

ג. אח"כ, בשבת חתן פתאום גילינו שזה מופיע בהפטרה. גדול....

"הנשואים הם לא רק בלתי מגונים,
אלא משובחים מאד,
כי הפרי הבכור מהם הוא נחשב קדוש,
ובמחשבתם על זה,
איש ואשה יחיו בהסתפקות וביתיות ובהסכמה
הדדית בדבור ומעשה,
ויקיימו חיים מאוחדים באמת"
(פילון היהודי)

עדין, שירי-פיוטי משהו, לא מצריך גניזה ומראה גם על עושר תרבותי על הדרך - מה רע?

 

"יצאתי אל משוש חתן וכלה, וראיתי כי הם שוזרים תקווה עדינה עד מאוד, תקווה אמיתית. וביקשתי בחשאי: יוצר האדם, שיהיה בניינם בניין עדי עד"

לא ישים פסוקים (גם לא חצי), לא יכתוב תאריך לועזי, וגם לא יכתוב כתב אשורי אלא כתב יד

כך קיבלנו ממו"ר חכם מרדכי אליהו ומבניו ממשיכי דרכו. 

אנחנו רשמנו זלדה-יצאתי אל משוש חתן וכלה וראיתי כי הם שזורים תקוה עדינה,תקוה אמיתית עד מאוד,ביקשתי בחשאי יוצר האדם שיהיה בנינם בניין עדי עד. 

ושי עגנון...ודומה היה לי שהארץ שלכתי עליה והרחובות שפסעתי בהם וכול העולם כולו אינם אלא פרוזדור לבית זה.

מומלץ ממש!

שלנו, ללכת לקחת ממשוררים בני ימינו ועוד לא שומרי תו"מ.

 

יש לנו ים של מקורות יפים, החל מפסוקים מהתנ"ך, ועד לאמרות כמו המהר"ל והרב קוק.

 

ובקשר לגניזה - אנחנו חותכים רק את המשפט שצריך לגנוז ושומרים בשקית מיוחדת לדברי גניזה (עלוני שבת וכו).

הכוונה לאלה שמקבלים את ההזמנה וזורקים לפח...

 

אנחנו כאלה מקוריים- כתבנו "משנכנס אדר מרבין בשמחה" רוצים לאמץ את המשפט?

(אבל בכל מקרה לא הייתה לנו הזמנה סטנדרטית, ככה זה כשיש ציירים במשפחה)

זה הסגנון שלי.אני אוהבת פסוקים ואמרות של רבנים,אבל כך אהבת,לזה נמשכתי..

למרות שלאחר מכן עלה בי עוד פסוק יפה..שאותו כן ההיתי רושמת

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי"...

שהיה כתוב כל שמשמח חתן וכלה כאילו בנה חורבה וכו'

והיה ציור של פועלים בונים חומה\כותל, ועל אחת האבנים שהרימו כדי לבנות את החומה היה ציור של חופה. אהבתי את זה, רק חבל שראיתי את זה אחרי החתונה שלי

אולי זה לא הפרש גדול מידי אבל גם שנתים וקצת זה לפעמים פותח לאנשים את העיניים

במיוחד שאנחנו צעירים...

 

אבל אני חושבת שזה נפלא

כי הזוגיות שלנו מבוססת על הערכה אחד כלפי השני

וכשאנשים נדהמים - אחנו פשוט עונים העיקר זה האדם ולא הגיל

ומרגשים ככה !

שנה וקצת, לא מורגש.

מתחתנים עוד פחות מ5 שבועות..

 

איך זה בעצם... נפלא

 

לא יכלתי לבקש בעל טוב ממנו

אבל אנחנו לא ראיה. היא ממש לא בוגרת לגילה

וזה הדבר הכי לא משנה בעולם!!

מי זוכר בכלל?

ואם זה הציק לכם בהתחלה או שבכלל לא?

אשמח לספר באישי..מכיון שלא רוצה שיזהו אותי...למרות שהוא מעניין דוקא

 

אבל  מה שכן- משהי הכירה ביננו. אני ידעתי שהוא קטן ממני מלכתחילה -אבל לי זה מעולם לא הפריע. נפגשתי עם כמה וכמה שקטנים ממני. (אני מעל גיל 27 כך שזה באמת לא משמעותי..)

לו היא אמרה שאני גדולה ממנו- אבל לא אמרה בדיוק את הגיל- נראה לי גם שלא ידעה בדיוק..

הוא היה די טרי בעסק ולא ממש חקר לעומק..היה נשמע לו מתאים אז הוא הסכים..

 

למעשה היינו בקשר ארוך- ומעולם לא דיברנו על הגיל.ידענו כמובן מה הגיל של כל  אחד.

אחרי יותר מחצי שנה שאלתי אותו- " תגיד לי, איך זה שאף פעם לא שאלת אותי לגבי הגיל שלי?"

והוא ענה לי- " זה משנה לך משהו?"

אמרתי שבכלל לא...

אז הוא אמר- " גם לי לא משנה"

 

זו השיחה היחידה שהעלתה את הנושא.

 

אחרי האירוסין זה הפך קצת לנושא לצחוקים כי התגובות של אנשים היו ממש משעשעות...

 

ברישום לרבנות הרב שרשם אותנו צחק ממש כשהכניס את התאריכי לידה שלנו למחשב

ופתאם שמענו מלא סיפורים של " גם אני גדולה מבעלי ב...שנים"

 

ואני אומרת לא רק מחוויה אישית- אין לשזה שום משמעות!!! שום זכר בחיים!מבטיחה!

 

כמובן- שאם הבחורה בגיל 20 והוא בן 17 זה אולי כן משפיע.

וברור שפער מוגזם של 10 שנים אולי הוא כן משפיע..

 

אבל באמת שזה כ"כ לא שיקול לכלום.

ומי שאומרת שמפריע לה זה בדר"כ כי יש לה סטיגמה בראש שזה שהוא גדול ממנה זה אומר שהוא יותר 'גבר' ויהיה לה יותר על מי להשען וכו...וזה לא קשור לגיל זה קשור רק לאישיות ולבגרות.

נפגשתי עם בחורים בני 30 שהיו הרבה פחות בוגרים מבעלי.

 

צריך רק להשתחרר מהסטיגמות האלו.

 

אין שום פער. וזה רגיל

זאת השאלה למה

 

למה הוא מסכים?...

 

ברור לי למה אני מסכימה [עברתי המוני דייטים ובחורים וקשרים, כאלו שהתאימו מבחינת הכל ולא הלך,  ופתאום הגיע בחור נחמד אז למה לא?]

 

אבל הוא?

 

בחור טוב, נראה טוב, וכו' וכו'

 

זה לא מוזר שהוא רוצה את זה? [אפילו מאד רוצה.]

 

גם אני חששתי מכך...

אבל כשנפגשנו הבנתי למה הוא הסכים ,

וזה היה כיוון ישי לו מידות ואמת בלב ושום דבר אחר לא מנווט אותו

ואם תגלי שצד השני גם בא מכיוון זה אז תדעי שאלו אנשים מיוחדים נדרים אך קימים! בהצלחה1

שגם את "בחורה טובה" וכו' - כמו שאת חושבת עליו.

 

והוא "מאד רוצה" כי את מאד נראית לו מתאימה (כמובן, אני לא מכיר - אבל  זו יכולה להיות אופציה די פשוטה..).

 

את יכולה גם לשאול אותו אם זה לא "הפריע" לו...

 

ויותר מזה, אם אכן מהסיבות שלו הקב"ה הוריד את נשמתך לעולם לפני שהוריד את החצי השני,

אז הוא גם טיפל במכשול הזה שזה לא יפריע לבחור?

אולי הבחור יותר מסתכל על פנימיות והתאמה מאשר על דברים חיצוניים שא באמת אומרים כלום?

אולי הוא מוצא בך דברים חשובים בהרבה מגיל?

הבדל של חודש

ככה שאנחנו מממש אותו גיל וחוגגים ביחד יומולדת (מסעדה אחת לשני אירועים, חסכוני)

יש לי כמה וכמה חברות שיותר גדולות מהבעלים, שנתיים ואפילו 3.

אבל יש גיל שזה כבר לאמשנה ההפרש, כי גדלנו, התבגרנו, מה זה משנה אם הוא 26 או 28?

מבעלי ב3 שנים

והאמת אחרי כמעט 10 שנות נישואין ממש לא רואים מרגישים את זה.

בתקופת הדייטים הכרתי גדולים וקטנים ממני.

מה שחשוב זה האדם ומידותיו ולא גילו.

היו כמה דברים בתחילת הדרך שחששתי- כי הוא היה צעיר והרגשתי שיש לי יותר וותק בעולם, בעיקר בגשמי

הוא היה בן ישיבה ואני כבר למדתי ועבדתי... אבל החששות נעלמו מהר מאוד ...

וכשאני חושבת על  הגיל זה די משעשע כי תמיד חושבים שהוא גדול ממני - כי יש לו כזה מראה מכובד..

ועם הילדים זה הכי מצחיק...מי הכי גדול? הילדים: אבא! - לא נכון- אמא הכי גדולה בבית. אבא יותר חזק מאמא אבל אמא יותר גדולה מאבא.

ולגבי - למה הוא בכלל מסתכל עליך- כנראה שמצאת מישהו טוב- שבאמת קלט את מידותיך וחושב שאתך יהיה לו טוב.

בהצלחה רבה